{"bookId": "kabala-eeb2c863ac1b", "part": "1", "torah": "14", "title": "פירוש הגרא לספרא דצניעותא — קטע 14", "hebrewTitle": "קטע 14", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-eeb2c863ac1b/1/14/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-eeb2c863ac1b/1/14/", "segments": [{"index": 1, "he": "אתחזון לאנהרא בוצינין כמ\"ש שם ותאנא מהאי תפוחין נפקין כו' ותאנא כ\"ז כו' תנא כד \nאתגליין כו' מכלל כו' ישוב מכלל דזמנין כו' ובדף קל\"א ע\"א מתרי תפוחין שפירין כו' \nוכל כו' ושם למעלה אינון תפוחין כו' ובדף קמ\"א ע\"א הני תרי תפוחין כד כו' ובא\"ז דף \nרצ\"ה ע\"א כד אתנהיר מן נהירו דחוורא כו' וז\"ש אתחזון דזמנין אינון טמירין ועש\"ה \nישוב ירחמנו כנ\"ל: \nמזלא עד ותתאין - הוא תיקון ח' כמ\"ש שם דף קל\"א ע\"א תקונא תמינאה כו' ובדף קל\"ד ע\"א \nתקונא תמינאה כו' הכל תלוי במזל אפילו כו' הכי אוקימנא בס\"ד האי חוטא כו' מ\"ט משום \nכו' וביה תליין כל מלי כו' ואמר שם ותאנא הכל תלוי במזל דאיהו כו' אמאי מזל משום \nדמניה תליין כו': \n(הגהה - ואעפ\"י ששם אמר עד טיבורא צ\"ל עד טיבורא דליבא ומזל ב' הוא עד טיבורא): \nאינון עד מן דא - הוא תיקון ט' כמ\"ש שם תקונא תשיעאה כו' ושם תקונא תשיעאה כו'. \nואעפ\"י שאמר שם מתערבין שערי אם אינון שערי דתליין כו' מ\"מ העיקר הם אינון דתליין \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ואותן המתערבין בטלין לאלו דתליין. וז\"ש אינון דתליין לא נפקין כו' משמע שיש אחרים \nדלא תליין כו': \nחפיין עד דיקירו - הוא תיקון י' כמ\"ש שם תיקונא עשיראה כו' ושם תקונא עשיראה כו' \nוהן שערות קטנות שתחת הזקן מכסין את הגרון ואינן שוין השערות זה עם זה. ואמר על \nגרונא דיקירו ר\"ל חלק הגרון ששייך לדיקנא שנקרא יקירו וכן התיקון הזה נקרא הדר \nגאונו כמ\"ש שם ומהדר גאונו אינון כו' וצואר הוא שפירו דכל גופא: \nרברבין עד שלים - הוא תיקון י\"א כמ\"ש שם תקונא חד סר כו' ושם תקונא חד סר כו' והם \nג\"כ שערין דעל גרונא תחות דיקנא רק שתיקון י' הוא זעירין ומתערבין וזה הוא רברבין \nובשיעורא שלים: \nשפוון עד נשיקין - הוא תיקון י\"ב כמ\"ש שם תקונא תריסר כו' ושם תקונא תריסר כו' בגין \nדלא כו' וכל מאן כו' ועל דא כו' ובג\"כ כו' שערוי ובהאי אתרחיצו כו': \nוז\"ש זכאה מאן כו'. כמ\"ש בפרשת פקודי דף רנ\"ג ע\"ב היכלא שתיתאה כו' כחוט השני \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "שפתותיך כו' כד נשיקין כו' ונשיק נשיקין בהאי היכלא כו' כד אתדבקו נשיקין כו' לית \nנשיקין כו' ושם בדף רנ\"ה ע\"א ובכל זמנא דנשיקין אתחברו כו' ושם בדף רנ\"ו ע\"ב דאינון \nנשיקין לאתדבקא רוחא תתאה כו' ובפרשת בראשית דף מ\"ד ע\"ב לאתדבקא ביה בנשיקה כו' \nישקני כו'. וידוע שהשבועה הן בז' הבלין דפומא וז\"ש אשר נשבעת לאבותינו כמ\"ש בא\"ר \nהה\"ד אשר כו' ואמר שם בדף ק\"ל ע\"א תאנא עכ\"ד שמיה דעתיקא סתים בר מן כו' דכתיב בי \nכו' וזהו אשר כו': \nבההוא עד וסתים - הוא תיקון י\"ג כמ\"ש שם דף קל\"א ע\"א תקונא תליסר דתליין כו' ובדף \nקל\"ד ע\"ב תקונא דתליסר תליין כו' והאי תקונא דתליסר הוא כו' מניה תליין כו' מניה \nכו' דא הוא כו' והאי דתליסר כו' אלא כו' ובא\"ז דף רפ\"ט בדיקנא דע\"ק כו' מזלא דכלא \nכו'. ואמר נגדין תליסר כו' כמ\"ש שם ע\"ב תלת עשר נביעין דמשחא כו' ובא\"ר שם ומניה \nנגיד משחא דרבותא לתליסר כו' והוא שפעא דמ\"ס שנקרא שמן כמ\"ש (תהלים קל\"ג) כשמן הטוב \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "על הראש יורד על הזקן כו'. ואמר דאפרסמונא דכיא שהוא השמן הטוב מכל השמנים כידוע \nוכמ\"ש (ברכות מ\"ג א') על משחא דאפרסמון מאי מברך אר\"י בורא שמן ארצנו וכתב רש\"י \nשגדל ביריחו וע\"ש הריח כו' והוא פנג אר\"י בורא שמן ערב. ואמר דכיא ר\"ל בלא שמרים \nשאין דין כאן כלל כמ\"ש בא\"ר דף קכ\"ח ע\"ב והאי מוחא כו' כחמר טב על דורדייא שהוא \nצלול ואין השמרים יוצאין וכן מוחין דאו\"א נקראין אוירא דכיא ואשא דכיא שבג\"ר אין \nדין כלל: ואמר כלא בהאי כו' כנ\"ל וביה כלילן כו' הוא דכליל כלא ובא\"ז שם מזלא \nיקירותא כו' כלהו כו' בהאי מזלא תלייא כו' עלאין ותתאין כו' כל קדושי קדושין כו' \nכלהו תליין בהאי כו'. ואמר וסתים כמ\"ש בא\"ר שם ומשום דהאי תקונא כו' לא אתיידע ולא \nכו' ולא אתחזון היך כו' וכלא אסתימו ומכלא כו' עש\"ה: ושבעה תיקונים הראשונים הן \nבפנים וכלן הן כסדר. הראשון אצל פתח האזנים עד ראשית הפה. ב' שעל שפה העליונה. ג' \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ארחא דשם. ד' על שפה התחתונה. ה' ארחא דשם. ו' שערות של צדדי הפה עד שבולת הזקן. \nנשאר תפוחין בלא שערות והוא תיקון ז' - ואח\"כ שאר תקונים משיבולת הזקן ולמטה חוץ \nמתיקון י\"ב שהוא השפתים פנויים והן כסדר חוץ י\"ב כנ\"ל וי\"ג שהוא מזלא ח' הוא השערות \nבשקולא מצד הפנים. ואח\"כ שערות בין ב' מזלות תיקון ט' - ואחר המזלות על הגרון תיקון \nי' - ואותן בשיעורא שלים י\"א - ופה ומזל תחתון י\"ב י\"ג - והטעם שהן אחרונים כי הם \nכוללין כל התיקונים כמ\"ש בא\"ר שם בתיקון י\"ב ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר דמכאן \nכו' וכן מזלא כנ\"ל. והן כנגד היכל ו' וז' שי\"ב מזלות עם התנין הכוללם הם נגד ז' \nככבים שהן ז' היכלות שהן ז' כפולות ב'ג'ד' כ'פ'רת והן ששה היכלות ובהיכל הששי בו ו' \nהיכלות הן י\"ב והוא היכל הרצון שהוא פי ה' ושם הנשיקין כנ\"ל ולכן פה כולל י\"ב \nתיקונים נגד היכל הששי של הששי ת\"ת שכולל כל הי\"ב היכלות. וכן תיקון ז' כולל כל הז' \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "תיקונים שהוא התחלת ששה היכלות שבת\"ת שהוא הדעת המתפשט בדעת והוא כולל כל הו\"ק \nכידוע. ומזל הי\"ג הוא נגד היכל השביעי ק\"ק ולכן הוא קדשי קדשים כמ\"ש בא\"ז שם כל \nקדושי קדושין דקדושה ביה תליין. ואמר ג\"פ קדוש נגד ג\"פ קדוש דקדושה והענין כי בז' \nהיכלות שהן למטה נק' קדש קדשים וכאן שהוא בע\"ק נק' ג\"פ קדוש שכנגדו הוא ג\"פ קדוש \nכמ\"ש בר\"מ וכן נקרא עתיקא כן: \nבזמנא עד בהמצאו - ר\"ל בחדש תשרי כל הי\"ג תקונין נמצאין באמא בינה ומתפתחין י\"ג \nתרעין שהן י\"ג תיקונים באלו עשרת ימים שבין ר\"ה לי\"כ שאז שערי תשובה פתוחין כידוע \nוהן שערי בינה שהיא נקראת תשובה כידוע. והוא כמ\"ש לעיל שתיקון י\"ג הוא נגד היכל \nהשביעי בינה ק\"ק ובמזלא כלילן כל התיקונים לכן בה משתכחין ג\"כ כל התיקונים וכמש\"ל \nבפ\"א שתא אלפי שנין תליין בשתא קדמאי שביעאה עלייהו כו' בתריסר שעתי כו' תליסר יקים \nלון ברחמי כו' ושלטא ביום השביעי י\"ג תיקונים וכן כאן בחדש השביעי. וטעם לאלו עשרת \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ימים יתבאר למטה. וכן היתה בעולם התהו שמלכו ששה מלכים וכשמלכה בינה שביעאה עלייהו \nכנ\"ל אתחריב כלא בתריסר שעתי שהן י\"ב תיקונים כנ\"ל ולכן היה שנה כלו תהו כידוע \nמבהר\"ד שנה שלפניה שהן י\"ב חדשים י\"ג יקים לון ברחמי ומתחדשן כו' כן הוא כאן. \nוהענין כי מינה דינין מתערין לכן אע\"פ שכל השערים הן רחמים מ\"מ מתערין דינין ולכן \nאתחרב כלא בתריסר שעתי שהן י\"ב היכלות דכלילן בה י\"ג שהוא בחינת עצמה שהיא רחמים \nיקים לון ברחמי. וכן כאן בר\"ה מתערין דינין כידוע וכל עי\"ת עד ביה\"כ מתגלה היא \nבעצמה כידוע. וז\"ש משתכחי ירחי אלין כו' ר\"ל שנמצאים שקודם אמר כלא בהאי כו' וסתים \nוהשתא משתכחו כו'. ואמר בעלמא עלאה שהוא בינה שכל עולם הוא בנוקבא כידוע בסוד צדיק \nיסוד עולם (משלי י') והן שני עולמות בינה ומלכות עה\"ז ועה\"ב כמ\"ש מן העולם ועד \nהעולם כידוע ומלכות נקראת עלמא תתאה ובינה עלמא עלאה והוא ידוע בהרבה מקומות בזוהר \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ותיקונים: והן נגד י\"ב חדש כנ\"ל של י\"ב תיקונים שכולל בינה את כולם שהן ו' של השם \nו\"ק ו\"ו כפולה ו' של ת\"ת ו' של הדעת יעקב ומשה זה מלגאו וזה מלבר כידוע וכלם בינה \nכוללם. והן ב\"פ ו' חדשים של ימות החמה ושל ימות הגשמים וכמ\"ש בס\"י שז' ימים הן נגד \nז' ככבים שהן ז' תיקונים דגלגלתא כמש\"ל וי\"ב חדשים הן נגד י\"ב מזלות שהן י\"ב \nתיקונים כנ\"ל. וכל אלו החדשים הן למטה בו\"ק שמשמשין ומאירין ללבנה שלכן נחלקה לחדשי \nהלבנה והיא שנת הלבנה נחלקה לי\"ב חדשים ואח\"כ באלו עשרה ימים מתעברין בה כל הי\"ב \nחדשים ובה נכללין כא' והיא שנת החמה כמ\"ש בר\"מ ובתיקונים לכן אין נחלקין בה לחדשים \nששנת החמה אין בה חדשים ובה מתעבר ז\"א באלו הימים בט' תיקונים שלו כמ\"ש למטה. ושנת \nהחמה יתירה על שנת הלבנה עשרה ימים ואלו הן עשרה ימים שבין ר\"ה ליה\"כ ימי העבור \nולכן הן נחשבין לשנה שעברה כמ\"ש (ר\"ה י\"ו א') אדם שאירע לו קרי קודם יה\"כ כו'. \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ובשלשה שנים מצטרפין לחדש שהוא חדש השלשה עשר ולכן נקרא חדש העיבור והוא נגד תיקון \nי\"ג נגד בינה עצמה: וז\"ש משתכחי ירחי אלין כו': \nומתפתחי תליסר תרעי דרחמי שהן י\"ג מדות וכ\"מ בגמרא דר\"ה (שם ע\"ב) ולכן תקנו לומר בו \nי\"ג מדות וכמ\"ש (שם) כ\"ז כו' יעשו לפני כסדר הזה: ואמר בההוא זמנא דרשו כו' כמ\"ש \n(שם י\"ח ע\"א) והכתיב דרשו ה' בהמצאו התם ביחיד כו' ויחיד אימת כו' אלו עשרת ימים \nשבין ר\"ה ליה\"כ ואמרו השב בנתיים מוחלין לו כו': ואמר בהמצאו ר\"ל בזמן שמשתכחין \nהי\"ג מדות בעלמא עלאה כמש\"ל בזמנא כו' משתכחו כו' דלמעלה בע\"ק סתים אינון כנ\"ל וכאן \nהוא הגילוי למטה כמש\"ל וכמ\"ש בא\"ר דף קל\"א ע\"א תאנא בצ\"ד תליסר תקונין כו' משתכחי \nכו': \nכתיב עד בערב - ר\"ל שבט' ימים אלו שבין ר\"ה ליה\"כ מתעברין בה אלו ט' תקונים שיורדין \nלז\"א כמש\"ל שמי\"ג תיקונים ט' יורדין לז\"א והוא ע\"י אמא כמש\"ל ונהר יוצא מעדן להשקות \nאת הגן ז\"א תשעה אשקיון לגנתא והוא ע\"י אמא שנכללת במזלא ומקבלת משם י\"ג תקונין \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ומשם ירית ז\"א ט' תקונים כנ\"ל. והן באלו ט' ימים שבין ר\"ה ליה\"כ. ואח\"כ ביה\"כ הלידה \nכמ\"ש למטה והוא התפתחות יסוד דבינה ששם החותם כידוע וז\"ש חתמנו כמ\"ש ונחתם ביה\"כ. \nכי אלו הד' ימים שבין יה\"כ לסוכות נגד ד' תיקוני דיקנא כי בנעילת יה\"כ מלכות עולה \nשם. אח\"כ שמא אתנטע כמ\"ש למטה ומתחילין ז' תיקונים דגלגלתא והן נצחי קרבא כמ\"ש לקמן \nפ\"ה וכנגדן ז' ימי הסוכות שנוצחין המלחמה כמ\"ש (ברבה בכ\"מ) מאן דנקט סימנא כו' ולכן \nשבעים פרים נגד ז\"א שבעין אנפין שבהן נאחזין שבעים שרים כידוע שלכן הן מונין לחמה. \nואח\"כ שמיני עצרת ויטע ה' אלקים כו' התשעה תקונין כו' ואתתקן פרצופא דנוקבא ע\"י \nגבורות כמ\"ש בא\"ר דף קמ\"א ע\"ב כד אתתקן כו' באתר דתליין שערי דדיקנא כו' ועבד \nגולגלתא דנוקבא כו' ותקין מעוי דנוקבא בסט' דדינא כו' וכנגדה שמיני עצרת כידוע שלכן \nעצרת תהיה לכם ואין משתתפין בה האומות שישראל מונין ללבנה שהיא חלק ישראל ונחלתו. \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ולכן אומרים בה גבורות גשמים שהיא אתתקן ע\"י גבורות כנ\"ל. ונגד ה' גבורות וכללותן \nביסוד הן ו' חדשים ימות הגשמים ונגד ה\"ח עם כללותן הן ימות החמה והן נגד ו' דגלגלתא \nכידוע. והוא שיצירתה גלגלתא סתימא כמ\"ש בא\"ר שם ונחסרין ו' תקונים וז\"ש כתיב ויאמר \nאלקים תדשא הארץ כו' ר\"ל ארץ עלאה בינה שכל זו\"נ נקראין שמים וארץ כידוע ותדשא הוא \nעיבור הזרע שהזרעים נשרשין בארץ וכן כאן עבור ט' תיקונים דז\"א בבינה אמא. והן \nנקראין דשא עשב מזריע זרע שהזרע בא מב' מזלות ה\"ח וה\"ג והם עץ פרי עשה פרי דו\"נ. עץ \nפרי דכר עשה פרי נוק' והן ב' מזלות כנ\"ל ונכללין בהן דו\"נ. וז\"א נקרא גן דאתנטען \nביה הנטיען כמש\"ל ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן כמ\"ש בא\"ז דף ר\"צ ע\"ב להשקות את הגן \nדא ו' כו' ומשם יפרד כו': וז\"ש היינו דכתיב ועניתם את נפשותיכם כו' שאחר עיבור הט' \nתיקונים הלידה ומתגלה בינה ומתפתחא תרעין דילה כמש\"ל אז ועניתם את נפשותיכם שמתגלה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "בינה העה\"ב שאין בו אכילה ושתיה ואימת בתשעה לחדש בערב כנ\"ל: ואלו הט' תקונים \nכוללין כל הט\"ס של ז\"א ו\"ק ומוחין ומלכות אין לו כידוע שנוקבא משלמת לו לע\"ס ועטרה \nנכלל ביסוד כמ\"ש בפרשת משפטים דף קכ\"ב ע\"ב דיקנא דמלכא כו' אתפליג נהירו דאבא בתלת \nנהורין שהן חכמה וחסד ותפארת שמכריע נוטה לימין אבא. ואמא בתרין הא חמשה והוא בינה \nגבורה ומהן נעשו נה\"י כידוע שחג\"ת מאו\"א ולכן חו\"ב וחג\"ת דז\"א מאו\"א ונה\"י מח\"ג \nדז\"א ואמר שם חו\"ג בחד נהורא הא שיתא והוא כתר שנתקן מחו\"ג כמ\"ש שם רישא דמלכא \nאתתקן בחסד בגבורה לבתר אתעטר חסד ואתנהיר בתרין נהורין כו' והם נצח ויסוד כנ\"ל \nוגבורה אתנהיר בחד הוא הוד הא תשעה וכד מתחברין כלהו נהורין כחדא אקרי דיקנא דמלכא \nוכדין כתיב ה' כגבור יצא כו' והוא באלו ימים המלך המשפט: \nבהאי זמנא עד לא כתיב - ר\"ל בהאי זמנא ביה\"כ שאמר בתשעה לחדש שאז ותוצא הארץ דשא \nכו' כמ\"ש למטה אז אד' יה\"ו אתה החלות כו' כמ\"ש בפרשת א\"מ דף ס\"ה ע\"ב ורזא דמל' הכי \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הוא כו' עד דא פרט' ודא קיומא והענין בקיצור כי אקי\"ק אשר אקי\"ק אקי\"ק השלישי ו \nהוי\"ה הכל הוא דרגא דז\"א שבו מנהיג העולם והוא שמו של א\"ס וע\"י מתגלה וכל הדרגין \nשקודם לו הכל דרגין אליו שיתגלה שעיקר הכוונה של א\"ס הוא שיתגלה שמו בעולם וזה \nכוונת בריאת העולם ולכן נחית מדרגא לדרגא גילוי אחר גילוי עד ז\"א ושם נתגלה כי שאל \nנא לימים ראשונים (דברים ד') כידוע. ולכן שם של ז\"א הוא עיקר השם המיוחד וכל השמות \nשקודמין לו אקי\"ק ושאר השמות הן טפלין לו אע\"פ שהן גבוהין יותר ממנו. והענין כי כל \nמה שיותר נעלם אין לו שם עד שא\"ס אין לו רמז לא בהרהור ולא במחשבה וכל מה שמתחיל \nלהתגלות יותר קונה לו שם יותר כי השם הוא הגילוי וכל השמות עד ז\"א הם אינן שמות \nבעצמן רק על ז\"א שיתגלה שכאן רמז קצת על גילויו כמ\"ש במאמר הנ\"ל ואינן שם העצם אלא \nבז\"א ששם השם בעצמו מתגלה. וכן השמות מורין כן אקי\"ק שאהיה אח\"כ ולא עכשיו והוי\"ה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "הוא יהיה בהוה כי יהיה לשון הוה כמו ככה יעשה איוב (איוב א') ונתחלף הי' לו' הואיל \nונעשה מפעולה שם כמו מן חיה חוה כי היא אם כל חי. וכל השמות הוא בז\"א ששם הוא \nגילויו וזהו כוונתו וכל השמות שקודם הוא ששם מורה שיתגלה וכל מה שמתגלה יותר הוא \nיותר גדול כמו האדם הגשמי בתחלה הוא במוח האב סתים מאד ואינו אלא טפה כלול במוח \nואח\"כ בשעת הזיווג אז יוצא הטפה והוא יותר גלוי ואח\"כ מצטייר בבטן אמו ונעשה שם אדם \nשלם ועדיין הוא בבטן אמו ובטל לאמו ואח\"כ מתחיל לצאת ראשו ורובו עד שיוצא כלו ואח\"כ \nיוצא כלו. וכן כאן בתחלה סתום במוח אבא ולכן אבא הוא שרותא כמ\"ש בא\"ז שהוא שרותא \nלהוליד את ז\"א ולכן מתחיל בו י' של השם והוא בסתימו והחכמה מאין תמצא לא ידע כו' \n(איוב כ\"ח) שהגילוי הוא בז\"א ושם הוא סתום מאד. ואח\"כ בזיווג יוצא הטפה. ואח\"כ \nמצטייר בבטן אמו. וכנגד אלו הג' בחינות אמר אקי\"ק. אשר. אקי\"ק. ואח\"כ מתחיל להוליד \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "והוא אקי\"ק הג' כמ\"ש במאמר הזה לבתר שארי לאולדא ולא כתיב אשר אלא אקי\"ק כלומר השתא \nיפוק ויתתקן כלא כו'. ואחר שיצא ונתגלה הוא נקרא הוי\"ה. ולכן באמא קצת גילוי כידוע \nהוא כמו אשה מעוברת שיודעין שתלד אבל באביו אין שום גילוי כלל שילד. וזהו שם המיוחד \nר\"ל גילוי מציאת א\"ס שנתגלה בז\"א. ושם אדני במלכות הוא על הנהגתו בתחתונים ולכן היא \nראש לשועלים וע\"י מנהיג בתחתונים. וכבר אמרנו שבט' ימים שבין ר\"ה ליה\"כ הוא עיבור \nז\"א ואז נאמר תדשא הארץ. וביה\"כ הוא הלידה ותוצא הארץ כמ\"ש למטה ואז אתה החלות כו' \nכמש\"ל שארי לאולדא כו' השתא יפוק כו' כנ\"ל: וידוע ששמא שלים הוא הוי\"ה אלקים כמ\"ש \nבזוהר ובא\"ר והוא בשני פנים או ז\"א באמא כשיוצא ממנה שלכן בינה הוי\"ה בניקוד אלקים \nשהיא הוי\"ה בעצמה רחמים ויוצא ממנה ז\"א שנקרא אלקים כמ\"ש בא\"ר דף קכ\"ט ע\"ב אלקים \nהבין דרכה דא עדן דלתתא דידע ז\"א כו' וכמ\"ש למטה שבו דינים כמ\"ש לקמן ובא\"ר וא\"ז \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ולכן בינה נקוד בנקודת אלקים ע\"ש דינין דמתערין מינה ז\"א כמ\"ש בפ' א\"מ דף ס\"ה ע\"א \nע\"ש. והשני כשמתיישב ז\"א בא\"א ומלבישו אז נקרא ה' אלקים ה' א\"א אלקים ז\"א כמ\"ש בא\"ר \nדף קמ\"א ע\"ב וייצר ה' אלקים את האדם כו' רזא דעתיקא ורזא דז\"א תרין שמהן דאתקרי שם \nמלא ה' אלקים ודא הוא רזא דתרין יודין דוייצר כו' תקונא דשמא כו' ע\"ש. וז\"ש הויה \nשלים בסטרוי אע\"פ שאין שם מלא בפירוש מ\"מ בסטרוי הוא שמא מלא כתוב בהוי\"ה ונקוד \nבאלקים וזהו בסטרוי דאין שם דינין בבינה רק דינין מסטרהא נפקין ולכן אלקים לא כתוב \nבפירוש רק בסטרהא ר\"ל בנקודות ומ\"מ הוא שלים כמ\"ש בפ' א\"מ שם א\"ל הא תנינן אלקים \nבכל אתר כו' הוי\"ה דאית אתר כו' בגין אדני הוי\"ה אמא כו' ת\"ח כלהו נטיען כו' אקרי \nרחמי בלחודהא הא מסטרהא דינין מתערין ובג\"כ כתיב ברחמי ונקו' בדינא אתוון ברחמי \nואתנגיד דינא בסטרהא וכן בפרשת ויקרא דף י' ע\"ב ע\"ש. וז\"ש (את גדלך) זו רחמים (ואת \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ידך החזקה) זו מדה\"ד כידוע. ומ\"מ אינו שלים לכל סטר עד דאתיישב בע\"ק שאז נאמר ויטע \nה' אלקים גן בעדן כמ\"ש למטה דאז אתנטע שמא שלים כמ\"ש לקמן פ\"ג דאתעקר משמא שלים \nואשתיל בשמא שלים ר\"ל אתעקר ביציאתו מאמו דאז הוא שמא שלים ולא לכל סטר ואשתיל בשמא \nשלים בע\"ק שאז שלים לגמרי: והוא ביציאתן ממצרים אז אתעקר משמא שלים ולא לכל סטר עד \nביאתן לארץ כמ\"ש תביאמו ותטעמו (שמות ט\"ו) גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה (תהלים \nפ') וכן המקדש לא אתנטע עד ביאתן לארץ. וכן שמא דקב\"ה כמ\"ש (מלכים ב' כ\"א) לשום את \nשמי שם לעולם והכל א' וכולם נתעקרו ממצרים וניטעו בא\"י והכל בפסוק אחד תביאמו \nותטעמו. מכון לשבתך. מקדש אדני כו'. וז\"ש אד' הוי\"ה בניקוד אלקים אתה החלות במצרים \nאעברה נא כו' ואמר והכא ברחישותא כו' ר\"ל כאן תדשא הארץ שהוא הזריעה זרע של אבא בגו \nאמא ובו אין ניכר כנ\"ל עדיין אין השמא שלים כי עדיין ז\"א אינו ניכר כמש\"ל וז\"ש יהי \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "לא כתיב שיהי מורה על שמא שלים כמ\"ש למטה וכאן שלא שלים לכן כ' תדשא תרחיש עיבור \nולא כתיב בו יהי: \n", "en": ""}]}
