{"bookId": "kabala-eeb2c863ac1b", "part": "1", "torah": "25", "title": "פירוש הגרא לספרא דצניעותא — קטע 25", "hebrewTitle": "קטע 25", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-eeb2c863ac1b/1/25/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-eeb2c863ac1b/1/25/", "segments": [{"index": 1, "he": "האופנים לעמתם כי רוח החיה באופנים וכן נאמר (שם יו\"ד) בעמדם יעמודו וברומם ירומו \nאותם כי רוח החיה בהם וז\"ש בהון תליין כענבין באתכלא צרירן בהו ר\"ל ברוח שבהם. והוא \nנגד ד' ימים שבין יה\"כ לסוכות שבהן מתגלה ד' חסדים כידוע והוא חוורא דעתיקא שכל הד' \nגוונין כולם מתחזרן לחוורא כמ\"ש בא\"ר דף קל\"ז ע\"א וכד אסתחר חוורא כו' ע\"ש. והן \nראשית השנה כידוע שהן אינן נחשבין במנין השנה והן נגד ד' ראשי השנה. ועליהן נאמר \nונהר יוצא מעדן להשקות את הגן שהוא תשעה ימים שבין ר\"ה ליה\"כ תשעה אשקיון לגנתא \nכמש\"ל פ\"ב כנ\"ל (ד' ל\"ב ע\"ב) ויה\"כ כולל כולן כידוע שכל עשירי כולל כל התשעה והוא \nבו ארבע מלכין לקדמות חמשה כנ\"ל בחוטמא והן כוללין ט' תיקונין ד' וה' כנ\"ל ומשם \nיפרד והיה לארבעה ראשים ד' ימים הנ\"ל שהן ד' ראשים כנ\"ל והן ד' תקוני נוק' כמש\"ל \nבחכמה יסד ארץ (משלי ג') והן במוחין ועיינין. וכמ\"ש עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "והן ראשית השנה כנ\"ל ואמרו מראשית על אחרית והיא נקראת אחרית כידוע: שבעה רהיטין \nסהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו - הן שבעה גלדי עינא שמשם שבעה עיני ה' מעידין \nעל מעשה אדם כמ\"ש בא\"ר שם שבעה עיינין דאשגחותא דנפקו כו' מסומקא נפקין שבעה רהיטין \nכו' מירוקא כו' ובא\"ז ד' רצ\"ג ע\"ב ז' דאקרון עיני ה' ואשגחותא כו' ע\"ש. ואמר ול\"א \nקיימי\"ן בדוכתיי\"הו שהן אינן משגיחין אלא כד עיינין פקיחין כמ\"ש שם ושם ואמר שם \nבא\"ז גבינין לא קיימין ולא משתככין שעתא חדא שלימתא אלא פקחין וסתמין סתמין ופקחין \nכו' והחיות רצוא ושוב כו'. והן נגד ז' ימי השבוע שבהן שבת שמעידין על מעשה בראשית \nוז\"ש ל\"א קיימ\"ין כו' שז' ימי השבוע סובבין והולכין את כל השנה. וידוע שכל התורה \nוהמצות הן בבריאה כמו שכ' לעיל ולכן כל הנ\"ל הן כנגד כל המצות שבכל יום. תליס\"ר \nמלכ\"י קרב\"א הוא י\"ג טעמים: בשבע\"ה. הוא שבעה פסיקי תנועה: שבע\"ה מלכי\"ן בארע\"א \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "כו'. הוא שבעה טעמים בכתובי' שהן במלכות ארעא קדישא: תשע\"ה דסלקי\"ן כו'. הוא תשעה \nנקודין שע\"י הולכין האותיות כרצונם: חמש\"ה מלכי\"ן קיימי\"ן בבהיל\"ו. הן ה' תנועות \nקטנות שהן בבהילו: לקמ\"י ארב\"ע כו'. הן ד' תנועות גדולות שת\"ק נכללין בת\"ג ואין \nיכולין לקום כנגדן כידוע וכמ\"ש בתז\"ח דף ע\"ח ע\"ד ומצדיקי הרבים אינון פסיקי תנועה \nכו' ככוכבים שבעה כו' ושם עשר נקודין דקיימין לאענאה ה' מימינא וה' משמאלא כו' תרין \nטמירין כו'. ובדף ע\"ט תשע נקודין באורייתא כו' לא נטלין בר כד אינון נפקין כו' והן \nט' נקודות הידועות ד' נקודות גדולות וד' ת\"ק ושבא שתרין טמירין אינון כנ\"ל והוא קמץ \nקטן שנכלל בקמץ גדול וחירק שיש אחריו יו\"ד שנכלל בחירק שאין אחריו יו\"ד ולכן לא \nנחשבין אלו ב' נקודות באלין ט' נקודות ונשארין ד' ת\"ג וד' ת\"ק ושבא שהן בבהילו. ושם \nע\"ב תליסר טעמי דאורייתא והן מלכי קרבא כמ\"ש בתיקונים כמה פעמים שכל הקרבא הוא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בטעמים. ושם ע\"ג גו היכלא דאתוון דקיקין שבע טעמי דאורייתא כו' בשבעה היכלין \nדכתובים כו'. וכ\"ז הוא בק\"ש ובהילולין דבכל יום שמחוייב מן התורה כמ\"ש בה\"ג הוא \nתהלתך כו' כידוע: \nארב\"ע מלכי\"ן נפקי\"ן לקדמו\"ת ארב\"ע. הן ארבע ציצית שתליין בעינים בסוד וראיתם אותו \nכידוע שלכן נקרא ציצית לשון הסתכלות וכל סוד הציצית הוא בסוד העינים. לקדמו\"ת \nארב\"ע. הוא ד' בתים דתפלין שהן ד' מוחין כידוע וכמש\"ל והעינים נפקין לקדמות ד' \nמוחין כנ\"ל: ואמר בהו\"ן תליי\"ן כנ\"ל: בה\"ו צרי\"רן שהן קשורין בד' כנפות הטלית שהן \nד' ראשין דמוחין: שבע\"ה רהיטי\"ן. הן שבעה חוטין של לבן שחוט תכלת חופה עליהן כמ\"ש \nברמב\"ם ז' חוטים של לבן וחוט א' של תכלת שהוא נגד כסוי עין. והן ל\"א קיימי\"ן \nבדוכתיי\"הו שהן פתיל. וז\"ש בפרשת שלח דף קע\"ה ע\"א תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע \nמלכין כו' ושם הכל ברזא דציצית: \nאילנא דמבסם עד לתלת רוחין - ר\"ל אילנא דמבסם הוא יסוד שהוא מבסם לנוקבא כמ\"ש בא\"ר \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "דף קמ\"ב ע\"א לאצנעא אתר לההוא אמה כו' ע\"ש ובכמה מקומות והוא באמצע: \nואמר בענפוי כו'. כמ\"ש בתז\"ח דף צ' ע\"ב ודא תמינאה לחושבנא ר\"ל יסוד בענפוי ידורון \nצפרי שמיא כו' ע\"ש. והוא במועדים שבועות דיתיב בגו באמצע המועדים והוא יום אחד שבו \nמתייחדים כלם כמ\"ש בפרשת אמור (צ\"ו ע\"ב). ובמצות שבכל יום הוא ברית מילה כידוע \nתחותיה תטלל חיותא כו'. הוא מלכות שהיא אדון כל הארץ. וכמ\"ש שם תחותיה תטלל ההיא \nחיותא דאתחים לד' סטרין והיא מלכות כמ\"ש ואפיק ט' כו' אתחים לד' סטרין וכמ\"ש לקמן. \nוהוא נגד שמיני עצרת שהוא נגד מלכות כידוע. והוא במצות תפלה שהיא מדאורייתא ולעבדו \nבכל לבבכם כידוע: אילנא בתרי כבישין למיהך - ר\"ל ע\"ה טו\"ר שהן שני דרכים כמ\"ש ראה \nנתתי לפניך את החיים ואת הטוב כו'. והיא שלטא בע\"ה טו\"ר ולכן נקראת כהם וז\"ש \nדשליט\"א בהו\"א איל\"נא כו': בשבעה סמכין סחרניה - הן ז' עמודים שהארץ עומדת עליהם \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "כמ\"ש בגמרא (חגיגה י\"ב ב'). והן ז' נערות אסתר עולימתין דשכינה כידוע ז' היכלות \nדמתתקנין עמה בברכות ק\"ש כידוע בזוהר וכמה מקומות. בארבע זיוין מתגלגלין בארבע \nסטרין - הן ד' חיות הקדש שהן בד' סטרי עלמא כמ\"ש בפרשת א\"מ ד' ס' תנינייא אזלין כו' \nלארבע זויין דא אזיל לסטרא דא ודא כו' עד פני אדם ובתז\"ח שם אתתחים לד' סטרין כו' \nע\"ש: \nחויא דרהיט בש\"ע דילוגין - הוא התנין נחש כידוע וכמו שהתנין העליון חוורא דרישא \nמתפשט ממנו ש\"ע רבוא עלמין אורכא דאנפין כמ\"ש בא\"ר דף קכ\"ח ע\"ב וכמש\"ל כן הוא \nהתחתון רהיט ש\"ע דילוגין. והן ע\"ס דמסאבותא שלש ראשונות בסוד מאות וז' האחרונות \nבסוד עשיריות כנ\"ל (נ\"ה ע\"ד) דליג על טורין מקפץ על גבעתא דכתיב מדלג כו' כמ\"ש \nבפרשת א\"מ דף ס' ע\"ב כד נחית חויא אתעביד מקפץ כו' ע\"ש. והענין כמ\"ש על ההרים בזכות \nאבות על הגבעות בזכות אמהות כן זה לעומת זה בס\"א דכורין ונוקבין כמ\"ש בתז\"ח דף ע\"ח \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ע\"ב ובעלה בשבע טורין כו' ע\"ש וזהו שמביא ראיה מן הכתוב ור\"ל כמו בקדושה: זנביה \nבפומיה - כנ\"ל (בפ\"א י\"ח ע\"ב) שמתעגל עכנא שזנביה בפומיה ור\"ל זנביה הוא יותרת הכבד \nשהיא זנביה כידוע והיא בפומיה נפת תטפנ' שפתי זרה (משלי ה') וע\"י מקטרג: ואמר בשנוי \n- ר\"ל שע\"י נושך את האדם כמ\"ש (דברים ל\"ב) עם חמת זחלי עפר ושן בהמות כו' וכידוע \nשהיא חרביה דמ\"ה. וכמ\"ש (ב\"ב ט\"ז א') יורד ומסטין הוא זנבי\"ה שע\"י מפתה. בפומי\"ה \nהוא עולה ומקטרג. בשנו\"י הוא יורד ונוטל נשמה. וכמ\"ש על ג' הנ\"ל הוא יצ\"ה הוא שטן \nהוא מ\"ה נקיב בתרין גיסין - כמ\"ש (יחזקאל ל\"ח) ונתתי חחים בלחייך בתרין לחיים וכמ\"ש \n(תהלים ע\"ד) שברת ראשי תנינים וכנ\"ל (בפ\"א י\"ט ע\"ד): כד אתעביד גיסטרא נטיל לתלת \nרוחין - כמ\"ש בפרשת משפטים בסבא (צ\"ה א') שארי בחיבורא וסיים בפירודא וזהו אתעבי\"ד \nגיסטרא בפרוח רשעים כמו עשב. והן ג' דרגין דס\"א אף ומשחית וחימה כמ\"ש בהת\"ז אין \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "דורשין בעריות בשלשה שלא יהא להם חיבור ע\"ש והן תלת רוחין שכוללין כל הס\"א כמ\"ש \nלמעלה (פ\"ג מ\"ד) ע\"ש. ואמר זה כאן לפי שהוא תחת חיותא הנ\"ל כמ\"ש בתז\"ח שם חד חויא \nקאים כו' תחות לרגלוי כו' קיימא רגליה על רישיה כו': \nכתיב ויתהלך עד בשמו - הוא עולם היצירה והוא חנוך כידוע. וז\"ש חנוך לנער כו' לנער \nהידוע כו'. ועיין בזוהר רות דף ס\"ו ע\"ג כתיב ויתהלך חנוך את האלקים עד בגין דאתמשכא \nלתתא: את האלקים ולא את ה' - ר\"ל שנעשה משמש לעולם הבריאה שנקרא אלקים ולא לאצילות \nשנקרא ה' כנ\"ל. ואיננו בשם זה כו'. ר\"ל שנקרא בשמא דמטרוניתא כידוע וזהו כי לקח \nכו': \nתלת בתי כו' עד ולא האי - עכשיו מפרש עולם העשייה ומפרש כל הע\"ס דעשייה. ומתחיל \nמהיכל הראשון של ז' היכלות שכוללין עשר שהראשונה קדש קדשים כולל ד' היכלות והן ג' \nכידוע שזה קדש חד קדשים תרין. והן ד' חב\"ד ודעת כולל שנים דו\"נ כידוע וכמ\"ש בא\"ז דף \nרצ\"ב ע\"ב בחללא דגולגלתא תלת נהורין ואי תימא תלת ארבע אינון כו' ע\"ש: ואמר בת\"י \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "דיני\"ן שהן בעשיי' דרגא דמלכות דינא דמלכותא דינא ולכן כל העשיה הן דינין: ארבע בתי \nדלעילא ארבע לתתא - ר\"ל ד' חיות ביצירה וכן ד' אופנים בבריאה ומפרש והולך הארבעה \nדכתיב לא תעשו עול במשפט - שהוא חכמה כמ\"ש (מלכים א' ג') כי חכמת אלקים בקרבו לעשות \nמשפט: במדה הוא בינה כידוע קו המדה כמ\"ש בתקונים ת\"ה ותי\"ט ע\"ש: במשקל הוא דעת \nבדכורא שקל הקדש כידוע: \nובמשורה - הוא מלכות. והן ד' בתי דינין של נוקבא ד'. ועוד ו' בתי דינין של דכורא \nשהוא ו' כמש\"ל פ\"ד ד\"ו דכר ונוקבא. וכאן שהוא בחינת נוקבא מלכות נוקבא קודם לדכורא. \nוכן בכל היכלות היכל השביעי בה ד' היכלות והשאר הן שש היכלות דדכורא. והן כאן דינא \nקשיא כו' עד ול\"א הא\"י שהן ששה. ודינ\"א קשי\"א הוא גבורה. דל\"א קשי\"א חסד. וגבורה \nקודם לחסד כידוע בזוהר לפי שבעשייה הגבורות קודם כידוע וכן בגמרא (חגיגה י\"ב ב') \nמעון מכון כו' כידוע. בשיקולא ת\"ת והשאר נה\"י: \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ויהי כי עד בקרן היובל - חוזר לענין הראשון והוא בעשייה וידוע כי האדם הוא דוגמת \nדלעילא בז\"א כמו שהאדם מוציא כאן שז\"ל ח\"ו כן האדם דלעילא ח\"ו לס\"א בעשיי' ששם \nמדורא כמ\"ש בר\"מ פרשת בא דף מ\"ג ע\"א ולאלין עביד שמשין כו': וז\"ש בשגם הוא בשר האדם \nדלעילא - ר\"ל ז\"א ג\"כ הוא בשר שהשחית דרכו על הארץ. וז\"ש וכתיב ע\"פ האדמה ר\"ל שכתיב \nהחל האדם לרב ע\"פ האדמה ר\"ל שהשחית דרכו על הארץ. והוא כנ\"ל שרוחין נוקבין מזדווגן \nעם האדם והשחיתו דרכם וכ\"ה לעילא וז\"ש ובנות ילדו להם שהן מסט' דבנות האדם: ומשה לא \nידע כי קרן עור פניו היינו דכתיב כו'. ר\"ל שאחר שחטא חזר לגוף דעשייה כתנות עור \nמשכא דחוויא ומשה זכה לאספקלריא דנהרא שגופו נזדכך כידוע וקרן עור שלו ונעשה כלו \nאצילות שעור שלו נעשה מלכות דאצילות וזהו קר\"ן עו\"ר כו': וז\"ש קרן דכתיב כו' ור\"ל \nקרן הוא מלכות וז\"ש היינו עשיראה דמלכא ואתיא מן יובלא כמש\"ל פ\"ב בה\"א אשתכלל ה' \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "עלאה ה' תתאה כו' וזהו בק\"רן היו\"בל קרן מן יובל. ולכן בחיה הרביעית של דניאל עשרה \nקרנין: \nקרן ביובלא אתעטר כו' עד סוף הפרק. ר\"ל לכן נאמר בקרן היובל שקרן אתעטר ביובל. ולכן \nזכה משה לקרן שזכה לבינה דרגא דמשה כידוע בהרבה מקומות: ואמר קרן דנטיל קרן ורוח \nלאתבא רוחיה ליה - ר\"ל שרומז לאלף השביעי שהוא דרגא דמלכות ואז יעלה מלכות ביובל \nונשגב ה' לבדו ביום ההוא כמש\"ל פ\"א. וכ\"ה ביה\"כ וזהו במשוך היובל המה יעלו בהר והוא \nהיה ביה\"כ ורומז לעתיד: וז\"ש והאי קרן דיובלא הוא ויובל ה' וה' נשיבא דרוחא לכלא \nוכלא תייבין לאתרייהו דכתיב אהה ה' אלקים - ר\"ל כמש\"ל פ\"ב ה' בין יו\"ד ליו\"ד עד אהה \nה' אלקים ע\"ש ור\"ל לכן כשיגיע זמן המלכות אלף השביעי והוא ה' והוא תליא בנשיבא \nדרוחא ואז כולם תייבין לאתרייהו. וע\"ז רומז אמחה את האדם אשר בראתי כו' שכולם \nחוזרין לשרשם: וז\"ש כד אתחזי ה' לה' ואסתלק י' פורענותא אתי לעלמא - וזהו סוד דור \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "המבול. וז\"ש אהה - שנשארין ה\"ה עם אל\"ף דאלף אזיל ליו\"ד כמש\"ל פ\"ב וכאן יו\"ד אסתלק: \nואם לא בשביל אדם יהו\"ד לא כו'. כמ\"ש בא\"ר דף קמד ע\"א ואלמלא האי אדם לא קאים עלמא: \nוההוא אדם הוא שם מלא ה' אלקים כמ\"ש שם דף קמ\"א ע\"ב כנ\"ל: וז\"ש וע\"ד כתיב ונשגב כו' \nוהוא רומז ג\"כ לעתיד ולא ישאר אלא הצדיקים ונפש הבהמית שלהן שזככו אותן לקדושה: \nצניעותא דמלכא - ר\"ל רדל\"א כנ\"ל: דהיינו ספרא דצניעותא: ר\"ל כאשר נתלבש בחכמה ספרא \nכנ\"ל: שבילוי. סתימוי. וארחוי. גילויו: כמו משל ומליצה: \nסליק פרקא חמישאה וסליק ביאור הגאון על ס\"ד בעהית\"ש: ", "en": ""}]}
