{"bookId": "kabala-eeb2c863ac1b", "part": "1", "torah": "5", "title": "פירוש הגרא לספרא דצניעותא — קטע 5", "hebrewTitle": "קטע 5", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-eeb2c863ac1b/1/5/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-eeb2c863ac1b/1/5/", "segments": [{"index": 1, "he": "דרדל\"א מאירין בגלגלת גלגלת עצמה בינה והוא ג\"כ כתר דא\"א. והן ג\"כ ג' רישין גלגלתא \nואוירא ומ\"ס אלא שנכללין בשני ראשין כנ\"ל והן חו\"ב ורדל\"א ראש הג'. וז\"ס שקורין \nלבינה כתר וכן גלגלת פעמים בינה ופעמים כתר. ובו טלא דבדולחא שורש הדין כנ\"ל לפי \nשמבינה דינין מתערין. לכן כאן אינן ניכרין אלא בז\"א. קרומא דאוירא חסד כנ\"ל וכמ\"ש \nבא\"ז כמה פעמים כנ\"ל. וכל התיקונים הן מבחוץ חוץ זה שגנוז כמ\"ש (חגיגה י\"ב א') ראה \nכו' וגנזה כו': עמר נקי גבורה שהן אור חוזר: \nוהן נפקין ממ\"ס כמ\"ש בא\"ר וא\"ז וכבר אמרנו שבמ\"ס גנוז גבורה דרדל\"א ולכן השערות הן \nדינין כמ\"ש בא\"ר ובא\"ז בז\"א שהן דינין ונאחזין מארי דיבבה ויללה כנ\"ל (בדף ט') \nויוצאין ע\"י הגלגלת שממנה דינין מתערין והן מבועי מ\"ס רק בכאן נכפין הדינין: ואמר \nתליין בשקולא כמ\"ש בא\"ר ש' דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא כנ\"ל. משא\"כ בז\"א כמ\"ש \nשם בדף קל\"ו ע\"א ותאנא יתבין כו' תליין כו' ממבועא דחללא חד כו' מחללא תילתאה נפקי \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "כו' במשיכותא מכלהו משא\"כ כאן שיוצאין ממוחא חדא: \nרעוא דרעוין אתגליא בצלותא דתתאי - הוא תקון ד'. והוא מצח הרצון כמ\"ש בא\"ר דף קכ\"ט \nע\"א מצחא דגלגלתא רעוא דרעוין רעותא דז\"א לקבלי ההוא רעותא דכתיב והיה על מצחו תמיד \nלרצון וההוא מצחא אקרי רצון כו' וכד אתגליא אתקבל צלותהון דישראל: ואמר שם אימתי \nאתגלייא א\"ל בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא כו' בההוא שעתא אשתכי רוגזא ואשתכח רעוא \nומתקבלא צלותא הה\"ד ואני תפלתי לך ה' עת רצון ובא\"ז דף רפ\"ח ע\"ב. מצחא דאתגלי בע\"ק \nרצון אקרי כו' וכד דא אתגלי רעוא דכל רעוין אשתכח בכלהו עלמין וכל צלותין דלתתא \nמתקבלין כו'. ובו מתלבש ת\"ת דרדל\"א שת\"ת נקרא רצון רעוא דרעוין כמ\"ש בזוהר פקודי דף \nרנ\"ג היכלא שתיתאה דא הוא היכלא דאקרי היכלא דרצון דאקרי מוצא פי ה' חדוה דאתדבקותא \nדכלא והכא איהו רעוא דרעוין כו' וכד צלותין סלקין כדין איהו עת רצון לאשתכחא הה\"ד \nואני תפלתי כו'. והוא היכל משה ויעקב היכל ת\"ת כמ\"ש בזוהר שם ובפ' בראשית דף מ\"ה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ע\"א. ולכן הוא מוצא פי ה' ששורש ת\"ת דעת גנוז בפומא כמ\"ש בזוהר משפטים דף קכ\"ג ע\"א \nדעת גנוז בפומא דמלכא דאקרי תפארת כו'. ולכן בו ששה היכלין כמ\"ש שם לפי שת\"ת כולל \nו\"ק: ואמר רעוא דרעוין ששורש כל הרצונות הכל בו וכמש\"ל רעותא דז\"א לקבלי ההוא רעותא \nכו'. וכן של כל הפרצופים וההיכלות כנ\"ל. ולכן הציץ הוא לרצון וציץ לשון הסתכלות \nכמ\"ש בא\"ר שם אתגלייא ויסתכלין מארי דדינין וישתככין ולא אתעבידו ואמר שם כד \nאתגלייא האי עת רצון וכלהו משתככין קמיה הה\"ד דינא יתיב כלומר יתיב באתריה כו'. \nומניה נפיק התבסמות של עולם התהו כידוע בא\"ק וכן בא\"א לצורך ז' הנקודות ואתבסם דינא \nוז\"ש דינא יתיב באתריה כי כל שהדין מתפשט הוא קשה וכשהוא במקומו מתבסם: \nאשגחא פקיחא דלא נאים ונטיר תדירא אשגחותא תתאה באשגחותא דעילאה בנהירו דביה כצ\"ל - \nוהוא עינים דא\"א והוא תיקון אחד תיקון ה' כמ\"ש בא\"ר דף קכ\"ט ע\"ב עינוי דרישא חוורא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא וז\"ש פקיחא ואמר שם מ\"ט דכתיב הנה לא ינום \nולא יישן שומר ישראל ישראל דלעילא וכתיב אשר עיניך פקוחות כו' וז\"ש דלא נאים ונטיר \nתדירא ואמר שם ותאנא לא סתים האי עינא כו' לא נאים ולא אדמיך והוא אשגח על כולא \nכו'. תאנא אי עינא דא אסתים רגעא חדא לא יכלין לקיימא כולהו כו' ובג\"כ אקרי כו' ע\"ש \nוז\"ש תדירא ואמר שם ק\"ל א' ותאנא לית נהירו לעינא תתאה כו' בר כד אתחזי מהאי נהורא \nחוורא דעינא עילאה. תאנא בצניעותא דספרא אשגחותא מעינא תתאה כד אשגח נהירו עילאה \nביה ועייל ההוא נהירו עילאה בתתאה דמיניה נהיר כולא הה\"ד אשר עין בעין נראה אתה ד' \nכו' וז\"ש אשגחותא תתאה באשגחותא דנהירו דעילאה דביה ר\"ל השגחת ז\"א על העולם הוא \nבאשגחותא כו'. ור\"ל כד אשגח נהירו עילאה ואתכליל ביה אשגח על עלמא בנהירו עילאה \nשכלול בו אבל בלא\"ה נאמר עורה למה תישן ה' כמ\"ש שם דף קל\"ו ב' עינוי דרישא כו' \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ואשגחותא דעינא דע\"י עלייהו ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזא כמאן דאתער משינתא \nואתפקחאן וחמאן לעינא פקיחא כו' דכתיב עורה למה תישן כו' ובזמנא דיפקח עינוי מתסחן \nבעינא טבא כו' ועינא דא לא אתגלי אלא בזימנא דאסתכל בעינא טבא כו'. ואמר דנהירו \nדעילאה דביה ר\"ל באור של העין העליון שהוא ממ\"ס כמ\"ש בא\"ז עינוי דרישא דע\"ק כו' \nדאשגחן תדירא ולא נאים דכתיב לא ינום כו' כנ\"ל בג\"כ לא אית ליה גבינין על עינא ולא \nכסותא ההוא מוחא אתגליף ונהיר בתלת חוורין דעילאה בחוורא דא מסתחיין עיינין דז\"א \nכו'. וזהו אינו תדירא לכן אפסיק במלת תדירא בין אשגחא פקיחא כו' ונטיר ובין אשגחותא \nתתאה כו': ובהן מתלבש נו\"ה דרדל\"א כי העיינין הם נו\"ה כידוע (הגהה - וז\"ש בכ\"מ המלך \nאחר עיניו ונאמר עיניך בשדה כו' והלכת אחריהן וז\"ש (ירמיה לב) כי עיניו על כל דרכי \nכו'): בסוד שערי דמעה לא ננעלו והן שתי דמעות שאמר בא\"ר דף קל\"ז ע\"ב שהן סוד קין \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "והבל שהן לבר מגופא ברגלין כמש\"ש דף קמ\"ג ע\"ב ותאנא כולהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסמו \nכו' ע\"ש. וז\"ש שם דף קכ\"ט ב' למאי הוא רמיזא א\"ל לדגים ולנוני ימא כו' והן נו\"ה \nתלמידי חכמים כידוע ואמרו (ע\"ז ג' ב') מה דגי הים כיון שפורשין ליבשה כו'. ואמר \nבר\"מ פ' שמיני דף מ\"ב מה נוני ימא חיותן במים אף ת\"ח כו' ע\"ש כל המאמר. והן מתרבין \nבימא אימא עילאה. כמ\"ש בפרשת תצא דף רמ\"ט לפי שבינה מתפשטת עד הוד ולזה אמר תרין \nדרגין לדגים ולנוני ימא שהן כנגד נו\"ה. ואמר עינא לשון יחיד כי נו\"ה הן תרין פלגא \nדגופא אלא שזה ימינא וזה שמאלא וכאן ששניהם ימינא לכך הן נחשבין לא'. ומ\"מ שני \nעינים הן. כמ\"ש בא\"ר דף קכ\"ט ב' ואינון תרין ואתחזרו לחד כולא הוה ימינא לא הוה \nשמאלא וכן אמר שם לא הוה הכא שמאלא ותרווייהו בדרגא חד סלקי וכלא ימינא ובג\"כ עינא \nחד ולא תרין וכן בא\"ז עינוי דרישא דע\"ק תרין בחד שקילן כו'. ובפרשת פקודי בהיכלות \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "דנו\"ה שהן היכל שני ושלישי כמ\"ש שם בדף רנ\"ז ע\"ב נביאן דאינון סטרין עילאין תרין \nירכין דסמכין לאורייתא אינון נטלין להיכלא דתרין רוחין ביה דאינון נוגה וזוהר והן \nהיכלות ב' וג' ואמר שם דף רמ\"ז ע\"א נהיר האי רוחא כגוונא דחיזו דעינא וכד מתגלגלא \nכדין אפיק נהורא דנציץ וזיהרא ה\"נ כו'. וכמו שהעינים הם מאורות האדם כן אלו שני \nרוחין נקראין נגה וזהר. וכן אמר שם דף רמ\"ט והאי איהו נר כד\"א ערכתי נר כו' ואמר שם \nדף ר\"נ אילין אינון קיימין לאשגחא על כל אינון מארי דצערין לון שאר עמין ודחקין לון \nואקרון חלונות והיינו דכתיב משגיח מן החלונות ואילין קיימין לאסתכלא כו'. ואמר שם \nבההוא זמנא מה כתיב משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים כו' וכד קב\"ה אשגח על עלמא \nאסתכל באילין חלונות ובאילין חרכין וחייס על כולא כו' ע\"ש. וחלונות וחרכים הם ב' \nעיינין ימינא ושמאלא שימינא יותר רחמים וז\"ש שם מציץ כמאן דאשגח מאתר דקיק דחמי ולא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "חמי כל מה דאצטרך ולבתר משגיח מן החלונות ואמר שם דף רמ\"ז ע\"א וסימניך באור פני מלך \nחיים והוא עינים שהם אור ה' כמ\"ש בא\"ר דף ק\"ל ע\"א לכו ונלכה באור ה'. ולכן נביאים \nשהם דרגא דנו\"ה נקראים רואים כמ\"ש (ש\"א ט') לנביא היום יקרא לפנים הרואה וכן (ישעיה \nל') לרואים לא תראו כו' וכן נקראו חוזים שהן ב' דרגין נו\"ה כמ\"ש בתיקונים נביאים \nוחוזים. מרחוק ד' נראה לי. אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע כו'. ואמר שם מאתר \nדא ינקי כל אינון מאריהון דחכמתא כו'. וכלן נקראו עינים כמ\"ש עיני העדה והיית לנו \nלעינים (במדבר י\"א). וכן בכל קהלת אמר וראיתי כו' ולבי ראה הרבה חכמה ודעת. ונראין \nג' גוונין בעינים דז\"א כמ\"ש בא\"ר דף קל\"ז נגד ג' אבהן דכלילן בנ\"ה כמ\"ש בפ' בראשית \nדף א' ע\"ב הניצנים אילין אבהן כו' ואטמירו גו נביאי קשוט וכנגדן ג' חוורין בעינא \nדע\"ק כמ\"ש בא\"ר וכן בעין דז\"א ז' עיינין דאשגחותא וכנגדן אמר בעינא דע\"ק ז\"פ עינא \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בא\"ר דף קכ\"ט וק\"ל. עינא פקיחא (א). עינא עילאה (ב). עינא קדישא (ג). עינא דאשגחותא \n(ד). עינא דלא אידמיך ולא נאים (ה). עינא דהוא נטורה דכלא (ו). עינא דהוא קיומא \nדכלא (ז). וכנגדן אמר כאן בס\"ד. אשגחא (א). פקיחא (ב). דלא נאים (ג). ונטיר (ד). \nתדירא (ה) נגד קיומא דכלא כנ\"ל אי אסתים רגעא חדא לא יכלין לקיימא כלהו. באשגחותא \nעילאה (ו) נגד עינא עילאה. בנהירו כו' (ז) נגד עינא קדישא כנ\"ל דנהירו דביה הוא מ\"ס \nדנהיר ביה ומ\"ס נקרא קדש כידוע שקדש בחכמה: \nתרין נוקבין דפרדשקא ואתער רוחא לכלא - הוא חוטמא כמ\"ש בא\"ר דחוטמא מחד נוקבא חיין \nומחד חיין דחיין. והם ב' תקונין. האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא לז\"א וקרינן \nליה סליחה והיא נחת רוח דרוחא דנפיק מהכא. ובא\"ז (רפט.) חוטמא בהאי חוטמא בנוקבא \nדפרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לז\"א כו' חדו שלימא נחת רוח כו'. ופרדשקא הוא עמוד \nחלול פתוח כמ\"ש הר\"ש על פ\"ו דאהלות שני פרדסקין כו'. ובו מתלבש יסוד דרדל\"א. ולכן \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "בכל תיקונים אין בו נקב רק בחוטמא כמו בכל ז\"ת אין בו חלל ונקב רק ביסוד. ויש בו \nשני חללים ודופן א' ביניהם ושניהם נקובין לחוץ כידוע כמו בחוטם. וכמו שאחד הוא ימין \nושני להשפיע לשמאל כן בחוטמא אמר בא\"ז בז\"א רב המנונא סבא אוקים הני תרי נוק' מחד \nתננא ואשא ומחד נייחא ורוחא טבא אלא דבע\"ק כלא ימינא וכלא נייחא והוא דרגא דיסוד \n(הגהה - וכן נח דרגא דצדיק כידוע וכמ\"ש כי אותך ראיתי צדיק לפני וכתיב זה ינחמנו \nכו' ואמרו נח נייחא לעילא נייחא לתתא): כמ\"ש בפ' פקודי דף רמ\"ב במקדשא דעבד שלמה \nאיהו תקין ליה ברזא דההוא נהר דנפיק מעדן דאיהו שלמא דביתא ואיהו נייחא דביתא כו' \nכד אתא שלמה ואתקין מקדשא ההוא מקדשא אתקין ברזא דחביבו דנייחא וע\"ד כתיב בשלמה \n(ד\"ה א' כ\"ב ט') הוא יהיה איש מנוחה. וכן אמרה נעמי (רות ג' א') הלא אבקש לך מנוח \nכו'. וביסוד קיבוץ כל הה' גבורות וכן אמר בא\"ר דף קל\"ז חוטמא דז\"א כו' תאנא כד \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אקרי גבורה חדא וכולהו גבורן שריאן לנחתא מחוטמוי ומהאי \nתליין אלף אלפין וארבע מאה רבוא כו' שהם ה\"ג כידוע. ושני עינים הן דרגא דתרין ביעין \nוחוטמא יסוד נפיק ביניהון ומתארך מהן וכולל אותן לכן זכה יוסף לטוב עין כמ\"ש בא\"ר \nדף ק\"ל ואמר בא\"ז דף רצ\"ו תרין ביעין דדכורא דכל משחא ורבות כו' וכן בעיינין אמר שם \nדף רפ\"ט תלה ביה ברכתא דהא במוחא תליין ע\"ש. ויסוד עולה יותר למעלה ומתחיל למעלה מן \nהביעין וכן חוטמא הוא מתחיל יותר למעלה מן העינים. והה\"ג מעלה למוח ומוריד משם בסוד \nדעת כמ\"ש בסוד פ' אשה ריח ניחוח לד'. וכן היסוד עולה לדעת וכן מוריד משם כידוע. \nוהוא גבוה יותר מן העינים לכן נאמר ביוסף בן פורת עלי עין. ובחוטמא הוא ריח הניחוח \nנחת רוח נייחא דרוחא כנ\"ל שהוא ביסוד. וכן התבסמות הדינין הוא בחסד שמתגלה ביסוד \nכמ\"ש בא\"ר וא\"ז וכן התבסמות הדינין בחוטמא בתננא דקרבנא וכמ\"ש בתז\"ח דף פ\"ז ע\"ב \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "והאי ח\"י באן סליק בוירח ובגיניה אתמר וירח ד' את ריח הנחוח כו' והוא ח\"י ברכות ח\"י \nעלמין דכל צלותין לגביה וז\"ש בא\"ר דף ק\"ל תאנא כד הוה רב המנונא סבא בעיא לצלאה \nצלותא אמר לבעל החוט' אני מתפלל לבעל החוטם אני מתחנן והיינו דכתיב (ישעיה מ\"ח ט') \nותהלתי אחטם לך וידוע שהתפלה בצדיק ח\"י עלמין ואע\"ג שאמרנו שחוטמא הוא יסוד מ\"מ \nכלול ג\"כ מלכות בו כמ\"ש בא\"ז דכלילן דא בדא. והן יסוד ועטרה שלו. ולכן בו ב' נקבים \nימין ושמאל וכן בחוטם ולזה אמר ב\"פ לבעל החוטם כו'. והן נגד היכל לבנת הספיר שכולל \nשתי רוחין יסוד ועטרה כמ\"ש בזהר פקודי דף רמ\"ה ורמ\"ו בהאי היכלא אית רוחא כו' וכל \nאינון נשמתין דאינון זמינין לאתפרשא לזכאין דכורין לימינא כלהו נקיט להון כו' נפיק \nרוחא אחרא לשמאלא דאתחזי ואתגניז ואתכליל בהאי רוחא קדמאה ואינון חד כלילין דא בדא \nכו' וכד אילין נשמתין נוקבין נפקין כו' ולבתר אתכלילו רוחא דא דשמאלא ברוחא דא \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "דימינא כו' ע\"ש. ובפרשת בראשית דף מ\"א ע\"ב היכלא קדמאה כו' אית רוחא דאקרי ספירא \nכו' דא הוא לימינא לשמאלא אית רוחא דאקרי לבנה ודא אתכליל ברוחא קדמאה כו'. ומ\"מ \nנקרא ע\"ש יסוד כמ\"ש שם דף מ\"ה ע\"א יוסף הצדיק עמודא דעלמא נטל היכלא דספיר רוחא \nכו'. וכן החוטם נקרא ע\"ש היסוד. וכן ז\"א נקרא ו\"ק אע\"פ שביסוד נכלל עטרה ואמר שם \nבאמציעתא דהיכלא דא נעיץ חד עמודא כו' והוא פרדשקא ואמר שם ובפרשת פקודי דהאי עמוד \nסליק בכלהו וכן פרדשקא הולך עד המוח בכל התיקונים. וידוע שיסוד כולל כל הו\"ק ולכך \nנקרא כל וכמ\"ש בא\"ר דף קמ\"ג וז\"ש דף ק\"ל וכד ישלוף דא כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. \nומאן אינון כתרין קדישין דז\"א ואינון שיתא כו' ג' רוחי אינון דכלילן ג' אוחרנין. \nוהם חג\"ת כלולין בנה\"י. ויסוד כליל כל נה\"י כידוע. ואמר בפרשת האזינו (רפז.) וסיהרא \nקרייה דוד מלכא כו' ושמשא כו' ואינון כרסי יקרא דמלכא דכתיב (תהלים פ\"ט ט\"ו) צדק \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ומשפט מכון כסאך צדיק וצדק ה\"נ בחד דרגא הוו והן כאן חוטמא. וז\"ש בא\"ר שם ואינון \nשיתא רוחין כו' ו' מעלות לכסא כו' שיתא אינון ורוחא דע\"י דעלייהו הא שבעה והוא \nגולגלתא השביעית שהיא דע\"י כנ\"ל. ואמר בא\"ר בחוטמא אשתמודע פרצופא כו' וכן אמר בז\"א \nדף קל\"ז. והוא שיסוד הוא הדרת פנים וכן בחוטם אשתמודע פרצופא שבע\"ק חוטמא אריך כמ\"ש \nבא\"ז דף רצ\"ד חוטמא דע\"ק אריך ואתפשט ואקרי ארך אפים אבל דז\"א קצר כמ\"ש שם והאי \nחוטמא זעיר וכד תננא שרי נפיק בבהילו ואתעבד דינא ומאן מעכב להאי חוטמא דעתיקא וכן \nאמר בא\"ר תאנא האי חוטמא זעיר וכד כו'. ולכן נקרא ז\"א וע\"ק אריך אנפין (הגהה - וכן \nנקרא על שם פנים של זעם ופנים של רצון): וז\"ש בחוטמא אשתמודע פרצופא. ואמר שם וכולא \nתליין בחוטמא והוא דרגא דיסוד דכלא תליא ביה כמ\"ש בפרשה פקודי דף רנ\"ח איהו נטיל \nכלא וכד אתחבר בהיכליה כדין מתערי כולהו כו' ובג\"ד כלהו קיימין בהאי כו'. וז\"ש נהר \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "די נור נגיד כו' והוא ג\"כ בחוטמא דז\"א שהוא יסוד שנקרא נהר די נור מסטרא דשמאלא \nכמ\"ש בתז\"ח. וז\"ש (חגיגה י\"ב ב') להיכן שפיך על אשר קומטו בלא עת תתקע\"ד דורות כו' \nשנאמר (איוב כ\"ב) אשר קומטו ולא עת נהר יוצק יסודם והוא יסוד הנ\"ל. ואותן תתקע\"ד \nדורות שיצאו בלא עת רצון בעולם התהו שהן יצאו בדינין וזהו קומטו בקמיטו דחוטמא כנ\"ל \nלכן נהר כו'. ורנב\"י אמר לברכה אלו שמקמטין א\"ע כו' הקב\"ה מגלה להם סוד כו' והוא \nרוחא דחכמתא דיתער מהאי חוטמא לע\"ל כמ\"ש בא\"ר ובההוא זמנא יתער ע\"י רוחא כו'. ואמר \nבמצחא אתגליא בצלותא דתתאי ובעינא פקיחא תדירא לפי שהספירות בעולם התהו יצאו \nמעיינין ואח\"כ בתיקון יצאו ממצח הרצון וכל שבא בתוספות חסרין לפעמים ואינן באים אלא \nע\"י תפלות התחתונים אבל כל שבא בתחילה א\"א שיחסר לעולם: ואמר בעינא חד עינא. \nובחוטמא תרין נוקבין לפי שהנוקבין משמשין שני דברים מא' חיין ומא' חיין דחיין וכ\"ש \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "בז\"א בא' תננא ובא' נייחא כנ\"ל לפי שהן ב' בחינות כנ\"ל יסוד ומלכות משא\"כ בעינים \nשהן נו\"ה שמשמשין אפילו בז\"א דבר א' וכ\"ש בע\"ק שהן תרי פלגי דגופא וכמ\"ש בתז\"ח \nבסופו כל אומנותי' דחבריה איהו עביד כו'. ואמר ואתער רוחא לכלא כמ\"ש (בראשית) כל \nאשר נשמת רוח חיים באפיו ואמר בא\"ר דף ק\"ל חד רוחא נפיק לז\"א כו' וחד כו' לבריה \nדדוד כו' לפי שהן יסוד כלל הז\"א ועטרת המלכות כנ\"ל. וז\"ש (חגיגה י\"ד א') כרסוון א' \nלו וא' לדוד. ע\"כ ז' תיקונים: \nבראשית ברא וגו' ואת הארץ - מפרש כל אלו המאמרים וכל הפרצופים והתקונים מראש הכל עד \nסוף כל המדרגות על פרשת בראשית עד פרשת נח. וכמש\"ו בפרק הזה פרשת בראשית. והארץ \nהיתה תהו. ויאמר אלקים יהי אור וירא אלקים את האור כו'. ויאמר אלקים יהי מארת כו'. \nובפ\"ב ויאמר אלקים תדשא: ובפ\"ג ותוצא הארץ דשא ויאמר אלקים ישרצו. ויאמר אלקים נעשה \nאדם. והכל ראשי פרקים של הפרשיות וכולל את כל הפרשה באותו המאמר: ותהר ותלד את קין. \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "וכולל כל הפ' של קין והבל ותולדות קין עד זה ספר כו'. ובפ' ד' ויאמר אלקים תוצא \nוהארץ כו'. ויראו בני אלקים כו'. ובפ\"ה יהי רקיע ויאמר ה' לא ידון רוחי הנפילים היו \nבארץ. ויתהלך חנוך. ויהי כי החל האדם לרוב כו' וכולל כל הפרשה של בראשית עד נח. \nוהתחיל מראש האצילות רישא חיורא ומפרש והולך עד סוף העשיה. והתחיל בז' דגולגלתא \nדרישא חוורא ראש האצילות וע\"ז מפרש הפ' הראשון בראשית כו' כמש\"ו: וסדר הכל על לישנא \nדקרא. ספרא דצניעותא ספרא כו'. ע\"ש (דניאל ז' י) וספרין פתיחו שאז דינא יתיב כנ\"ל \nדינא יתיב באתריה וכנ\"ל שהספרים הן המתקלא: והחכמה הוא גילוי של הצניעותא כנ\"ל \nשבתוכו מתלבש הצניעותא שנקרא א\"ס כמ\"ש (תהלים ק\"ד) כלם בחכמה עשית וידוע שמתלבש א\"ס \nבחכמה וע\"י הכל נעשה שמכאן ואילך א\"ס מתלבש ע\"י חכמה וז\"ש (משלי י\"א) ואת צנועים \nחכמה. ואמר צנועים שהן ז' ימי בראשית ז\"ס דע\"י שמתלבש באצילות. ונא' (ירמיה ט') כי \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אם בזאת יתהלל המתהלל השכל כו' וז\"ש מה בקש ממך כו' והצנע לכת עם אלקיך שהוא הידיעה \nשע\"ז נאמר ויתהלך את אלקים: ואמר דשקיל במתקלא ע\"ש במאזנים לעלות (תהלים ס\"ב) כמ\"ש \n", "en": ""}]}
