{"bookId": "kabala-eeb2c863ac1b", "part": "1", "torah": "9", "title": "פירוש הגרא לספרא דצניעותא — קטע 9", "hebrewTitle": "קטע 9", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-eeb2c863ac1b/1/9/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-eeb2c863ac1b/1/9/", "segments": [{"index": 1, "he": "המלאכים והעולמות כידוע: וז\"ס ויעבור ה' על פניו ויקרא כו' שאלו הי\"ג תקונים של משה \nהן בז\"א נמשכין מע\"ק שז\"א אין לו אלא ט' תיקונים ומשה משיך מע\"ק לז\"א כמ\"ש בא\"ר דף \nקל\"א ע\"ב דתניא תליסר מכילן דרחמי מע\"ק מי אל כמוך כו' לקביל דא אל רחום וחנון וגו' \nואינון לתתא ואי תימא משה כו' ע\"ש. וכל התיקונין נכללין במזלא ובמזלא תליין אותיות \nשל שם ובהן נכללין כל הי\"ג תקונין ולכן משה שהמשיך לז\"א י\"ג תקונין דע\"ק אמר ב\"פ ה' \nולכן בפ\"א שלא אמר אלא ט' תקונין לא אמר אלא פ\"א ה' וכמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ט ע\"ב אלין \nאתוון דתליין בהאי עתיקא כלהו תליין בהאי דיקנא ומתחברן בהאי מזלא ותליין ביה \nלקיימא אתוון אחרנין כו' ר\"ל כמ\"ש דשם הוי\"ה הוא בע\"ק ובז\"א ודע\"ק לקיימא ההוא \nדז\"א. ואמר שם ובג\"כ אמר משה כד אצטריך ה' ה' תרי זמני ופסיק טעמא כו'. וז\"ש ויעבור \nה' שהן י\"ג תיקוני דיקנא על פניו ר\"ל דרך או\"א שהן נקראין פנים כמ\"ש בתז\"ח כנ\"ל \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ועברו בהם דרך מעבר בלבד אז ויקרא ה' ה' וכל הי\"ג תקונין והוא סוד העיבור כידוע. \nוז\"ש כאן אעבר משהתחיל לירד אכתפין אעבר דרך או\"א עד שמגיע לז\"א. וידוע כשמגיע לראש \nז\"א מתקטן החוורתא ולכן אין באנפוי רק ק\"ן רבוא עלמין שלכן נקרא ז\"א. כמש\"ל וכמ\"ש \nבא\"ר דף קל\"ד ע\"ב רק בעת רצון כמ\"ש שם וז\"ש וזעיר בראש ז\"א שלכן נקרא זעיר אנפין \nששם בראשו נקטן והחוורתא הזה הוא החסד של הגלגלתא ר\"ל של בינה דגלגלתא והחוורתא הוא \nהחסד שלכן נקרא חוורתא בסוד החסד והוא ידוע והוא אור הראשון שבו אדם מסתכל מסוף \nהעולם ועד סופו (חגיגה י\"ב א') שבו חסד דע\"י כמ\"ש לעיל. ומשם מתפשט החסד בכולם והוא \nיומא דכלהו יומין וראה הקב\"ה בדור המבול כו' וגנזם לצדיקים לע\"ל וידוע שגנזו בצדיק \nיסוד עולם כמ\"ש שם ואין טוב אלא צדיק שנא' אמרו צדיק כי טוב (וז\"ש בפרשת בא דף ל\"ה \nע\"א כיון דאסתכל קב\"ה באינון חייביא סליק נהוריה וגניז ליה כו' דההוא תנין כו' עד \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "דגניז ליה ולא אתגליא וזרע ליה זרועא בחד צדיק כו' בגניזו ובטמירו האי אור כו'). \nוהחסד הזה משיוצא מראש ז\"א הולך בכל החמש ספירות והוא סוד ה\"ח ונגנז ביסוד צדיק \nכנ\"ל והוא עץ החיים שהוא מהלך ת\"ק שנה שהוא מבינה הגלגלת שנק' עץ החיים וכ\"ז ידוע \nוכמ\"ש בזוהר אזיל למטלנוי ת\"ק פרסה שהוא ה\"ס כידוע: ואח\"כ נכלל ביסוד ונגנז שם ולכן \nנקרא סוד אילנא דחיי כידוע וז\"ש נטיל וגניז נטיל בכל הה\"ס מחסד עד הוד וגניז ביסוד \nוהוא החסד דגנוז באמה בפום אמה ולא אתגליא אלא בפום אמה כמ\"ש בא\"ר דף קמ\"ב ע\"א והאי \nאמה חסד הוא דאתקרי ותלי בהאי פום אמה ולא אקרי חסד עד דאתגלי יו\"ד דפום אמה כו' \nוז\"ש: \nחד לאלף יומין זעירין אתגליא - ר\"ל בפום אמה ששם נתגלה החסד הזה וגילוי הזה יהיה \nבימות המשיח שאז יתגלה חסד בפום אמה כמ\"ש לעיל ואז מלאה הארץ דיעה כו'. (ישעיה מ\"א) \nוזהו האור שרואה מסוף העולם עד סופו וזהו עין לא ראתה אלקים זולתך כו' (שם ס\"ד) \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "שהוא האור הגנוז מששת ימי בראשית וזהו סעודת לויתן שהוא חוורתא הנ\"ל וכמ\"ש במדרש \nהנעלם פ' תולדות דף קל\"ה ע\"ב זמינין אינון צדיקייא למינדע ליה בלבהון וכדין יסגי \nסכלתנו בלבהון כאלו חזו ליה בעינא כו' וידעו וישיגו את בוראם ויהנו מזיו השכינה \nוזהו הטוב הגנוז לצדיקים לע\"ל הה\"ד ואלה תולדות יצחק בן אברהם אלו הם תולדות השחוק \nשיהא בעולם באותו זמן כו' אברהם הוליד את יצחק הנשמה מולידה השמחה והשחוק הזה כו' \nולפי עניינינו הוא חסד הזה שהוא אברהם כמ\"ש בא\"ר שם (קמ\"ב א') ות\"ח דלא אתקרי אברהם \nשלים בההוא חסד עד דאתגלייא יו\"ד דאמה כו'. ואמר שם במדה\"נ דאר\"א סעודת הצדיקים \nלע\"ל כהאי דכתיב ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו ודא הוא דתנן ניזונין כו' אין אכילה \nושתיה אלא זו וזו היא הסעודה והאכילה מנ\"ל הא ממשה כו' וכה\"ג סעודתן של צדיקים לע\"ל \nכו' לשמוח בשמחתו הה\"ד ישמעו ענוים וישמחו. וז\"ש (תהלים ק\"ד) לויתן זה יצרת לשחק בו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "כמ\"ש שם למעלה עתיד הקב\"ה לשמוח באותו זמן עם הצדיקים כו' והכל ישמחו באותו שמחה \nהה\"ד ישמח ה' במעשיו. ואמר שם דף קל\"ו ע\"א מהימנותא דצדיקייא וכיסופא דלהון כו' \nנגילה ונשמחה בך כו' וההיא סעודתא דזמינין בה כו' והן ד' מאה עלמין דכסופין שיורשין \nהצדיקים לע\"ל מהאי חוורתא כמ\"ש בא\"ר דף קכ\"ח ע\"ב ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורו \nדגלגלתא ומנהירו דהאי חוורא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ד' מאה עלמין הה\"ד ארבע מאות \nשקל כסף עובר לסוחר ור\"ל כסף עלמין דכסופין כידוע והן ירתין מלויתן הנ\"ל שמתפשט עד \nז\"א ביסוד ולכן נק' יסוד לויתן שבו גנוז ובו יתגלה והלויתן הוא זו\"נ והוא עובר \nבאמצע הראש ומסבב את הראש כנ\"ל וזהו עובר לסוחר כידוע לסוחר מלשון סחור אעפ\"י שאינו \nלעניינינו שהם דרשו לסוחר לכתר שמסבב כו'. ואמר שם ומהאי נפיק חד עיבר חיוור \nלגלגלתא דז\"א לתקנא רישיה והוא כנ\"ל וזעיר ומהאי לשאר גלגלתין דלתתא דל\"ל חושבנא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "וכל גולגלתא יהבין אגר חוורתא לע\"י כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא ולקבל דא בקע \nלגלגלת לתתא כד אעלין בחושבנא וההוא עיבר חוור הוא הלויתן הנ\"ל באמצע הראש והוא \nהעובר והן זו\"נ הזכר עובר והנקבה מסב' בסוד נקבה תסובב גבר (ירמיה ל\"א). ואמרו (ב\"ב \nע\"ד ב') לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון זכר ונקבה נבראו ואלמלא נזקקין זה לזה \nמחריבין את כל העולם כולו מה עשה סירס את הזכר והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לע\"ל \nוהענין אם היו נזקקים זה לזה ר\"ל הזיווג של החסד מתפשט למטה היה מחמת רוב החסד \nהעולם חרב כידוע שרוב גשמים מטשטשין את הארץ וכמ\"ש (תענית כ\"ג א') השפעת עליהם רוב \nטובה אינן יכולין לקבל וז\"ס שית אלפי כו' וחד חרוב כידוע. סירס את הזכר שגנזו ביסוד \nואינו יוצא ממנו והוא סוד הסירוס שאין היסוד מוליד. והרג את הנקבה שאין מתפשט כלל \nלמטה. ומלחה לצדיקים לע\"ל שאז יתגלו שניהם. והחילוק שבין הסירוס לבין הריגה כי אע\"פ \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שאין יוצא החסד הזה ע\"י פי היסוד מ\"מ נהנין ממנו כידוע בסוד נהיר לנוק' דרך דופן \nוהוא החסד שמנהיג את כל הדורות וזן בחסדו כל בשר מקרני ראמים ועד ביצי כנים אלא \nשהוא בהסתר פנים ואין נסים נגלים עד לעתיד שאז יתגלה בפום אמה. אבל אור הנקבה נתבטל \nהכל עד לע\"ל. ולכן הנקבה היא גבורה כנ\"ל. וחסד הזכר אינו נפסק אפילו רגע אחת כנ\"ל \nומהאי לשאר גולגלתין דלתתא כו' והן מאתן עלמין ומאתן דנוק' הוא כלו לע\"ל והוא \nבשמירת התורה ומצות: וי\"ג חוורתי הן ארבע מתפשטין לאחורא ומשם ירתין צדיקייא ד' מאה \nכו' כנ\"ל ותשעה לגלגלתא דז\"א לבדו שלכן בגלגלתא דא\"א אמר (בא\"ר כ\"ח ב') בגלגלתא \nיתבין בכל יומא תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין כו' ובז\"א אמר (קל\"ה ב') בגולגלתא דא \nיתבין תשעה אלפין רבוא עלמין דנטלין כו'  וכן בתיקוני דיקנא אמר כאן בס\"ד פ\"ב ארבע \nבלחודוי אסתמכו תשעה אשקיין לגנתא שהוא ז\"א כמ\"ש (שם) והן תשעה תנינים שאמר בפרשת \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בא וחד תנין דכליל לון והוא חד עיבר חוור הנ\"ל. וז\"ש האלף לך שלמה הן עשר חוורתי \nומאתים לנוטרים את פריו שהן אלף עלמין דכסופין דכסיף בהו קב\"ה לבד כמ\"ש בזוהר \nומאתים לנוטרים כו' הן מאתן עלמין דכסופין של הצדיקים בשביל תורה ומצות כמ\"ש במ\"ה \nפרשת וירא ע\"ש. נשאר מאתן עלמין שהעולם מתנהג בהן בחסדו שנחתין לגלגלתין דלתתא. \nובשביל זה נותנין מחצית השקל שד' מאות עלמין הוא שקל כסף כנ\"ל ארבע מאות שקל כסף \nומאתים הן חצי שקל וזה נותנין כפר נפשו וממנו לוקחין קרבנות שהעולם קיים בהם והוא \nעובר בחצי הראש שהוא מחצית: וענין השקל הוא כמ\"ש לעיל דעד דלא הוה מתקלא כו' ר\"ל \nזו\"נ עד דרישא דכסופא דכל כסופין אתתקן והוא זו\"נ שהן כסופין דכל כסופין כנ\"ל וידוע \nשזכר בלא נקבה הוא פלג גופא לכן הוא מחצית השקל. והוא בסוד היסוד כנ\"ל וז\"ש בתז\"ח \nדף ע\"ב ע\"ג כל העובר על הפקודים דא יסוד כו' ואיהו העובר על כו' ולמה אתקרי כל כו' \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ע\"ש והוא העובר באמצע הראש שנקרא עובר לסוחר שהוא עם לסוחר שקל כסף כנ\"ל: וז\"ש (ב\"ב \nע\"ה א') עתיד הקב\"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן שנאמר יכרו עליו חברים כו' \nואין חברים אלא ת\"ח שנאמר היושבת בגנים חברים כו' וענין סעודה כנ\"ל לצדיקים שהן \nבדרגא דצדיק ששם לויתן כנ\"ל ומביא הפסוק היושבת בגנים כו' שהוא אחר ומאתים לנוטרים \nאת פריו מאתן עלמין הנ\"ל. ואמר שם עתיד הקב\"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן \nשנאמר התמלא בסוכת עורו כו' והשאר פורסו הקב\"ה על חומת ירושלים וזיוו מבהיק מסוף \nהעולם ועד סופו והוא אור הגנוז שאדם רואה בו מסוף העולם ועד סופו וסוכה הוא בסוד \nיסוד כמ\"ש בתז\"ח במחצית השקל הנ\"ל כל העובר דא יסוד ודא חג הסוכות כו': [ומ\"ש] לעיל \nמבשרו וכאן מעורו הוא סוד גדול ונעלם מאד שמילה נק' בשר ושם מתגליא החסד כנ\"ל ועורו \nהוא עור הערלה והוא בסוד כתנות עור של אדה\"ר שאמרו (סנהדרין ל\"ח ב') משוך בערלתו \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "היה. ובתחלה היה כתנות אור כמ\"ש בזוהר והוא אור הגנוז ואח\"כ נכסה בעור ונגנז ולא \nיגלה עד שיוסר הס\"א. ועור הזה הוא ע\"ה טו\"ר שממנה אכל אדה\"ר ונמשכה ערלתו ולעתיד \nיחזור ע\"ה כלו לקדושה ויהיה כלו היקף לקדושה בסוד ונגה לו סביב (יחזקאל א'). וז\"ס \nהסוכה ופריסתו על חומת ירושלים שהחומה הוא חומת אש כמ\"ש (זכריה ב') ואני כו' חומת \nאש לה סביב ונאמר כמראה אש ונגה לו סביב עיין ביחזקאל והוא ע\"ה טו\"ר כידוע. ואז \nושעשע יונק על חר פתן כו' לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ה' \nכו' (ישעיה י\"א) והוא תורה שנמסרה לחיצונים שאז פורסו על חומת ירושלים. וז\"ש שם \nשנאמר והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך (ישעיה ס') שאז יהפוך אל עמים שפה ברורה \nשהרע של נגה יחזור לטוב לפיכך ילכו מלכים לנגה זרחך: \n [וז\"ס] ושעשע יונק כו' לשון שעשוע השחוק והשעשוע שיהיה אז כנ\"ל בסוד לויתן זה \nיצרת לשחק  ויונק נקרא ז\"א כי הוא נקרא זעיר ביניקה אבל בסוד גדלות אין נק' ז\"א: \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "על חור פתן. שהוא סוד התנין בסוד נקב בראשיהון כמ\"ש לקמן ופ' בא: על מאורת צפעוני \nגמול ידו הדה. מאורת הנוק' בסוד מארת חסר כמ\"ש בפ' בא יהי מאורות בספרי קדמאי דא \nנחש עקלתון כו' וע\"ד כתיב מארת חסר כו'. לא ירעו כו'. שאחיזת הרע בהם ולא יהיו אז \nרע ויתגלו החסד הזה ואז כי מלאה הארץ דעה את ה' כו': \nוגילוי הזה אין לו זמן ידוע לבא לפומא לא גליא רק ידוע שכל אלף החמשי א\"א לבא בסוד \nכל היום ד\"ו\"ה (איכה א') ולא יתגלה אלא באלף הששי שהוא יסוד לויתן הנ\"ל וז\"ש חד \nלאלף יומין ר\"ל באחד מאותן אלף שנים יתגלה. ואמר יומין זעירין כי סתם ימים הוא מאלף \nשנים בסוד ששת ימים כנ\"ל אבל יומין זעירין הוא שנה שהוא ימים של מלכות חכמה זעירא \nוזה ימים הנאמר בתורה ימים תהיה גאולתו. ור\"ל שנה אחת יהיה כלל הגאולה והוא מוצאי \nשביעית שאז זמן החסד ואז יתגלה פום אמה ויבא משיח. והוא כמ\"ש בזוהר דויקרא א' זעירא \nשהיא המלכות ששם אתוון זעירין והוא אלף חולקין דנטל ממשה ואשתאר חד והוא א' זעירא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "א' מאלף והוא מלכות עטרה ששם יתגלה. זה חד מאלף יומין זעירין וז\"ס אדם אחד מאלף \nמצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי (קהלת ז') והוא כי כל המלכים לא אתקיימו בשביל שלא היו \nלהם נוק' ולא אתתקנו בתקונא דאדם וכמ\"ש בזוהר ויקרא דעד דלא אתנסיב לא נקרא אדם ולא \nאתתקנו אלא בפום אמה ששם דכר ונוק' ושם הוא אדם וזהו אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל \nאלה כו' כידוע שכל הו\"ק נקראין אלה כמ\"ש כמה פעמים בזוהר ותז\"ח בסוד מי ברא אלה \nוכלם היו בלא נוק' וזהו ואשה בכל אלה לא כו'. וז\"ס דבר צוה לאלף דור (תהלים ק\"ה) \nשהיא נקראת דבר כידוע: \nקולטרא בקטרוי. סנפירא בעדבוי - קולטרא הוא הגלגלת בכללו כמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ח ע\"א \nגלגלתא דרישא חוורא כו' קלטרא דקטפוי אתפשיט ואתנהיר ומניה ירתון צדיקייא ד' מאה \nעלמין לעלמא דאתי והוא התנין שהוא קשר כל הי\"ג חוורא. קטרוי הוא קרומא דאוירא כמ\"ש \nלקמן פ\"ב י' עלאה דאתעטר בקטרא דעתיקא היא קרומא עלאה דאזדכך וסתים וכמ\"ש בא\"ז דף \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "רפ\"ט ע\"ב בהאי מזלא פשיטותא דקוטרא עלאה ההוא רישא דכל רישין דלא אתיידע כו' וידוע \nשקאי על קרומא דאוירא ששם מתפשט פשיטותא דרדל\"א ומשם יורד במזלא. וכבר אמרנו \nשבגלגלת בינה דרדל\"א ובאוירא חסד דרדל\"א ומשם מתחיל בנין כמ\"ש (תהלים פ\"ט) עולם חסד \nיבנה אלא שלעולם בינה מתפשט בז\"ת לכן מתחיל מגלגלת. וחוורא דגלגלת הוא חסד דבינה \nוהוא ימין הפשוט לקבל שבים כידוע והוא שמתגלה בחודש השביעי ע\"י מזלא כמ\"ש לקמן פ\"ב. \nואלו היה מתגלה לבד היה החסד יותר מדאי שהוא עולם הרחמים והוא בחינת עה\"ב יום \nהשביעי בינה כנ\"ל והיה העולם חרב בסוד וחד חרוב כנ\"ל וגנזו באוירא שהוא חסד דז\"ת \nוז\"ש בא\"ז (רפ\"ט ב') חסד עלאה ותתאה ואף זה החסד גנזו ביסוד עד לע\"ל שאז יתגלה בפום \nאמה כנ\"ל. אבל לעה\"ב ביום המנוחה אז יתגלה חסד הבינה בעצמה. וז\"ש קולטרא בקטרוי \nשהקולטרא נכלל בקטרוי. ואמר בא\"ז שם והאי טמיר וסתים וגניז מכלא תקונוי אתתקן בההוא \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "מ\"ס דכלא דאתפשט ואתתקן ונפיק חסד עלאה ותתאה וחסד עלאה אתפשט ואתתקן ואתכליל כלא \nבמ\"ס דא כד אתתקן חוורא דא בנהירו דא בטש מאן דבטש בהא מוחא ואתנהיר ותליא ממזלא \nיקירא כו' והענין כי החוורא אתתקן בנהירו דאוירא ושם בטש במ\"ס כו' וידוע שהבטישה \nהוא בסוד זיווג נעלם והוא ע\"י יסוד דחוורא שנגנז בתוך האוירא וזה סוד הסירוס של \nהזכר ושם בטש במ\"ס ע\"י אוירא ששם מתגלה רדל\"א וזהו מאן דבטש כמ\"ש שם ע\"א וההוא רישא \nסתימאה דברישא דעתיקא דלא אתיידע כד פשט חד טורנא כו' בטש בהאי מוחא כו' אתפשט לתתא \nבדיקנא כו'. ויסוד דלויתן הוא הסנפיר (הגהה - ז\"ס שכתוב בפרשת משפטים (כ\"ה א) נחשא \nדפרח באוירא ואזיל בפרודא זה סנפיר שפורח בה וסנפיר שלו באויר זה דפרח באוירא ואזיל \nבפרודא שסירסו והכל למטה): כמ\"ש בר\"מ פ' תצא (רע\"ט א') מאי ניהו לויתן אמר ליה האי \nאיהו דדרגיה עד\"א וצדיק דאיתמר ביה גוף וברית חשבינן חד ואיתרבי בימא דא דאיהי אמא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "עילאה ים כו' דא איהו לויתן דקאי על שפת הים ועלמא קאי על סנפירוי דא צדיק יסוד \nעולם דכל עלמא קאים עלוי ור\"ל התנין הזה הוא דרגא דע\"דא של בינה שהוא הזכר של \nהתנינים של החוורת' וגלגלת הוא ים עלאה בינה וסנפירו יסוד וכל העולם כולו עומד עליו \nשעולם מתחיל מחסד והוא כולל כל העולם יומא דכולהו יומין וסנפירו מתלבש בחסד שהוא \nאוירא ועליו קאים. וכן הוא בכל הפרצופין שיסוד אימא מקיים כל העולם והתחלת התפשטו \nבחסד. וז\"ש כאן סנפירא בעדבוי ר\"ל בחלקו: \nאתבר רישיה במיין דימא רבא כו' על המים - כמ\"ש בפ' בא (ל\"ד ב') דעשה נוקבין ברישא \nדיליה והענין הוא נקבי השערות שמשם נמשך מבועין ממ\"ס כמ\"ש בא\"ר דף ק\"מ ע\"א וכלהו \nקשיין ותקיפין לאתבר כהאי חלמיש כו' עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין \nמבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר והשערין יוצאין דרך החוורתא והן נקבים \nוגומות במקום השער וזהו אתבר רישיה - וידוע שמ\"ס נקרא ימא רבא דחכמתא ומבועין דנפק \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ממ\"ס דרך השערות נקראין מים וז\"ש במיין דימא רבא - וז\"ס אתה רצצת ראשי לויתן תתננו \nמאכל לעם לציים אתה בקעת מעין ונחל (תהלים ע\"ד) והכל רמוז בפסוק זה והארץ היתה תהו \nכו' לכן כתב זה המאמר כאן וכמ\"ש בפרשת בא ת\"ח והארץ היתה תהו כו' כד האי התנין \nהגדול כו' מה עבד קב\"ה מחץ רישא דדכורא כו' הה\"ד ורוח אלקים כו' וזהו ע\"פ המים \nכנ\"ל: \nתרין הוו חד אתחזרו תנינם כתיב חסר ראשי כד\"א ודמות על ראשי החיה רקיע - כבר פי' \nלעיל כמ\"ש (ב\"ב ע\"ד ב') זו\"נ נבראו והרג את הנקבה ולכן כתיב תנינם חסר להורות שהיו \nתרי ונשאר חד שהוא הזכר ואותו מחץ רישיה כנ\"ל מחץ רישיה דדכורא כו'. וקשה לו מה \nשאמר ראשי לשון רבים והביא הפסוק הזה על ראשי החיה שהוא חיה א' ואמר ראשי כן כאן. \nוהחיה הוא ד' חיות של יחזקאל שהן ג' וכ\"א ד' פנים ואדם כולל את כולן כמ\"ש בתקונים \nוכולם הם ד' ראשים של ד' חיות וכלל כולם הוא חיה א' והן במ\"ס ג' זמנין ד' ד' וחד \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "עתיקא כליל כולן כמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ח ע\"ב וכן במוחא דז\"א ג' מוחין כ\"א מד' וחד דע\"ק \nדכליל כולם כמ\"ש בא\"ר דף ק\"מ ע\"א ע\"ש. והן חיה שמוחין נקראים חיי המלך ושם סוד החיה \nכידוע וע\"ג רקיע שהוא הגלגלת כידוע ובו מאורות הגדולים כידוע וזהו ראשי החי' ד' \nראשים. וכן כאן בחוורתי ג\"פ ד' וחד כליל כלן והן ד' ראשים שכלן נקבו בי\"ג נימין \nדשערין כמ\"ש בא\"ר דף קכ\"ט ונתחלק ג\"כ לד' ראשים. וז\"ס ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים \nשכל השערות הן נהרות ובהן התנינים כמ\"ש בפרשת בא שם ובפרשת וארא (כ\"ז ב') בסטר \nימינא עילאה נפקין תליסר מבועין עלאין כו' דא תנינא רביץ בין אלין יאורין כו' ע\"ש. \nוראשון הוא פישון הסובב את ארץ מצרים והוא ההולך לאחורא שהוא רישא דתנין ושם אחיזת \nמצרים כנ\"ל (דף י\"ח ע\"ד) ולכן חכמת מצרים גדולה מאד ששם זנבא ברישא כמש\"ל. ושאר \nנהרות מתפשטין לב' צדדי הפנים וחד לעילא כנ\"ל בחוורת' והן ד' ראשים וכן התנין לו ד' \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ראשים וכלם אתברו כנ\"ל. וז\"ש ראשי כד\"א ודמות על ראשי החיה שהוא חיה א' ולה ד' \n", "en": ""}]}
