{"bookId": "kabala-f41d246d481b", "part": "1", "torah": "110", "title": "ספר עבודת הקודש — חלק ד פרק לה", "hebrewTitle": "חלק ד פרק לה", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-f41d246d481b/1/110/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-f41d246d481b/1/110/", "segments": [{"index": 1, "he": "חלק ד פרק לה \nזה יסוד התורה כלה יציאת מצרים וזה היה עיקר ושרש אל קבלת מלכות שמים וחול ענין \nהאלהי עלינו כמו שבא זה כפול ומכופל בהרבה מהמצות כי נצטוינו בהם לזכרון הנס ההוא, \nוהוא יתברך תלה קבלת אלהותו עלינו בו אמר כי אני יי' המעלה אתכם מארץ מצרים להיות \nלכם לאלהים וכתיב אני יי' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים, ועל \nיסוד זה בנה כל בניינו ובו התחיל לקיים אלהותו עלינו דכתיב אנכי יי' אלהיך אשר \nהוצאתיך מארץ מצרים וגו' ובו תלה קבלת גזירותיו, ובמכילתא אמרו לא יהיה לך אלהים \nאחרים על פני למה נאמר לפי שנאמר אנכי יי' אלהיך, משל למלך שנכנס למדינה אמרו לו \nעבדיו גזור עלינו גזירות, אמר להם לאו כשתקבלו מלכותי אגזור עליכם גזירות שאם \nמלכותי אינכם מקבלים גזירותי היאך אתם מקיימים, כך אמר המקום לישראל אנכי יי' אלהיך \nלא יהיה לך אני הוא שקבלתם מלכותי עליכם במצרים, אמרו לו הן כשקבלתם מלכותי קבלו \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "גזרותי עד כאן, הרי קבלת הגזירות תלויה בקבלת המלכות והכל תלוי ביציאת מצרים. וזה \nכי שם התאמת להם ממה שראו משנוי מנהגו של עולם ומשדוד מערכות עליונים ותחתונים כי \nהוא שד\"י כי די במציאותו ואלהותו והוא היכול בלתי בעל תכלית ולזה חל עליהם הענין \nהאלהי במצרים כי הארץ ההיא נבחרה לפרסם בה אלהותו ויכלתו ואמר הנביא ע\"ה בשמו יתברך \nואנכי יי' אלהיך מארץ מצרים: \nובמדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"ג פ\"ד ע\"ב) וכי מארץ מצרים הוה להו מלכא ולא מקדמת דנא והא \nכתיב ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסירו את כל אלהי הנכר וגו' ונקומה ונעלה \nבית אל וגו' ואת אמרת מארץ מצרים, אלא מיומא דהוו ישראל בעלמא לא אשתמודע יקרא \nדקב\"ה בר בארעא דמצרים דהוו בההוא פולחנא קשיא וצווחו לקבליה ולא אשתנו מנמוסא \nדילהון לעלמא, ועוד דהוו חמאן בכל יומא כמה חרשין כמה זינין בישין לאטעאה להו לבני \nנשא ולאו סטו מארח' לימינא ולשמאלא, ואע\"ג דלא הוו ידעי כל כך ביקרא דקב\"ה אלא הוו \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אזלין בתר נמוסא דאבהתהון ולבתר חמו כמה אתין וכמה גבוראן ונטל לון קב\"ה לפולחניה, \nובגין דכלהון חמו בעיניהון כל אינון אתין וגבוראן אמר ואנכי יי' אלהיך מארץ מצרים \nדתמן הוה באתגליא יקרא דילי אפין באפין, ולא תימרון אלהא אחרן דהוה ממלל עמנא אלא \nאנא הוא דחמיתון בארעא דמצרים אנא הוא דקטלנא בשנאיכון בארעא דמצרים, אנא הוא \nדעבדנא כל אינון עשר מחאן בארעא דמצרים ובגיני כך ואלהים זולתי לא תדע דלא תימא \nדאחרא הוא אלא אנא הוא כלא עד כאן: \nהנה האבות ע\"ה היו ראש האמונה ויסודה ואמנם יעקב אבינו ע\"ה מבחר האבות מטתו שלימה \nוהוא תקן האמונה יותר מאבותיו כי בער עבודה זרה והעביר רוח הטומאה בתחלה, וזה עיקר \nגדול לתקון האמונה ואח\"כ חל הענין האלהי וקבלת מלכות שמים במקומו הראוי, ועדיין לא \nהיה השלמות כי לא נגלה הקב\"ה לפרסם מלכותו ולהודיעו לכל באי עולם על ידי מסות \nגדולות ואותות ומופתים בשנוי מנהגו של עולם כי אם במצרים, ויעקב הוא הראשון אשר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "התחיל לפרסם זה אבל ביחידים, כי לא הגיע זמן השלמות עדיין אבל עשה סימנים למה שעתיד \nהקב\"ה להשלים כי על הדרך ההוא נשלם ונודע מלכותו, בתחלה בער האמונות הנכריות והדעות \nהזרות על ידי נוראותיו אשר עשה במצרים והעביר השקר ורוח הטומאה ואחר חל הענין \nהאלהי, והודיע לכל באי עולם כי הוא אלהים אמת ומלכותו בכל משלה וזה ראשית קביעות \nהאמונה והאמת על ישראל במצרים אשר שם נתפרסם כל זה על השלמות, ולזה היה התחלת קבלת \nהמלכות והאלהות עליהם שם אז לא קודם, ולזה חייב ואמר ואנכי יי' אלהיך מארץ מצרים \nושלל ואמר ואלהים זולתי לא תדע כי מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיו וכגבורותיו \nומי אשר לו היד החזקה והיכולת העצום להודיע שמו ולפרסם מלכותו בשדדו עליונים \nותחתונים זולתו אין אלהים, ואחר שהודעה כזו אין שום כח ואל יכול עליה גם אתה אלהים \nזולתי לא תדע כי אין ראוי לך לדעת ולהכיר כי אם למי שלו היד העליונה להודיע שמו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ואלהותו נגד כל אלהים כי בכל אלהי מצרים עשה שפטים ומי בהם יכול להודיע כחו ולהנצל \nמידו, ומזה תדע כי מושיע אין בלתי כי מצרים בחכמתם ובכשופיהם בכח עליונים ועליוניהם \nאסרו את ישראל לבל יצאו מתחת רשותם ומשעבודם לעולם, כי כחם כן חייב ולזה היה נמנע \nלצאת מעבודתם לדורות עולם בכח ובחק שום נברא עליון ותחתון לולא שנגלה המלך הגבור \nושדד הכל ואבד ושבר דלתות נחשת ובריחי ברזל והפך משרשם ההרים החזקים והגדולים, \nמבכור פרעה עד בכור השבי והם הכחות עליונים ותחתונים כידוע לחכמי לב אשר מחמתם \nנאסרו ישראל במאסר שעבודם והושיעם תשועת עולמים, והודיע בכחו זה כי מושיע אין בלתו \nואחר שסדר המערכות כלם בעליונים חתונים, היה מחייב שעבודם שם באין הפסק לעולם \nונהפוך הוא כי הוציאם ממנו לחירות עולם, ראוי אם כן כנגד זה כי זכרון נפלאותיו \nונוראותיו לא יעבור מתוך היהודים ולא יסוף מזרעם כל ימי עולם, וזה טעם למען תזכור \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך כי עם כל הדורות ידבר ולקיום כל זה נתחייבנו \nבקבלת מלכותו וגזירותיו שישאר טעמו בפינו ורישומו נכר בכל איברינו הגיית התורה \nוקיום מצותיה תמיד יומם ולילה לא נחשה, וזה טעם והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין \nעיניך למען תהיה תורת יי' בפיך כי ביד חזקה הוצאך יי' ממצרים: \nהנה כי תורה ומצותיה נתנו בפינו ובגופנו לזכור כי ביד חזקה הוצאנו יי' ולא אחר \nממצרים. נמצא יציאת מצרים סוד ויסוד כל המצות. ובידינו כיד אלהינו הטובה עלינו לבקש \nבינה ולמצוא טוב טעם ודעת במצות כלל ופרט בענין יורו על יציאת מצרים דבור דבר על \nאופניו. ועם שמה שכתבנו עקר גדול ואמת וטעם משובח מספיק: \nהנה עוד זאת ישוטטו הלבבות ורעיוניהם לבקש את דבר יי' כי ישתוממו על זה לאמר הלא \nקויים וקובל ואין לנטות ימין ושמאל כי זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל ולא \nאחרת, ומצותיה אשר צונו ולא זולתם הכל דבר מכוון לעצמו והוא צורך גבוה לא צורך \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "הדיוט בלבד לתקון הכבוד ועל הדרך שבארתי בספר תולעת יעקב ובזה הספר בסייעתא דשמיא \nואיך אם כן יבאו זכר ליציאת מצרים ואם לא גלו אם ובניה שם האם נאמר כי אין מקום \nוצורך אל זאת התורה ואל מצותיה חלילה וחולין הוא לנו להאמין זה, כי כבר קבלו אבירי \nהרועים כי התורה קדמה לעולם לגלות ולהודיע כי אינה תלויה בזמן ולא במקום ולא בשום \nדבר אחר זולתה כי היא מכוונת לעצמה, ולזה אמרו כי היא שם יי' ממש ולכן על כל זה חל \nעל המאמינים חובת ההשתדלות לבקש אמת מפי יודעיה ומקבליה כי מאתם תורה תצא ועמם חכמה \nתמצא כי הם אשר עלו עיר גבורים והורידו עוז בבטחה ובשלום: \nואומר כי יסוד היסודות ועמוד החכמות לדעת ולהבין כי יי' הוא האלהים אין עוד מלבדו \nולעמוד על עיקר זה צריך לדעת כי קודם הגלות הכבוד העליון סוד יי' אלהים, היו כל \nהדברים גנוזים ומיוחדים במחשבה הסתומה וכל הנתיבות ואותיות ומאמרות עם נשמות וכחות \nאור וחשך וטוב ורע וכל ההפכים שם היו מעורבים כדמיון הכסף והסיגים המעורבים יחד \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "והכל במקור אחד אשר ממנו כל ההפוכים, כי כן הטוב והרע עם היותם דברים הפכיים \nמעורבים ברצון הנפש ובהתברר הרצון, יראה שהטוב הוא עקר הרצון ואין הרע כי אם לשלמות \nהטוב ולחזקו ולקיימו נמצא כי הכל ממקור אחד נחצב, ולפי שאין היכר בכבוד בהיות \nהדברים על תכונה זו, בא הרצון הנעלם הפשוט לבנות היכל לכבודו ונאצלה אם הבנים עם כל \nאלה הדברים בה נכללים והיא סוד מצרים העליונה כי בה היו כל ההפוכים מצרנים ומעורבים \nאלו באלו, ומשם הוקבעו כל אחד במקום הראוי לו האור והטוב במקומו והחשך והרע במקומו \nוהנשמות הקדושות והטהורות נבדלו מן הנשמות הטמאות ונתפשטה המחשבה והובררה ונודע כי \nהטוב עקרה והנתיבות והאותיות נבדלו ונודעו בעצמם והאמת אשר היה נעלם ונסתר ומעורב \nבשקר, נבדל ונגלה ונראה וזה מבעל האמת יתברך גבורה רבה ויד חזקה ובזה נתנה גאולה \nוחירות לכל הדברים, ונודע באמת כי יי' הוא האלהים אין עוד מלבדו: \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "והנה היתה יציאת מצרים העליונה מוכרחת ומחוייבת לדעת ולהכיר זה ולפרסמו, והנה \nהנשמות ועודן במחשבה משם קבלו התורה וסוד זה כי באו כלולות ומצויירות מכ\"ב אותיות \nהתורה. ולולא יציאת מצרים העליונה והתפשטות המחשבה, לא היה שום דבר ולא נבראו \nעליונים ותחתונים ולא נודע האלהות ולא היה הכר בכבוד. והנה זה לעומת זה עשה האלהים \nוהביא בגלות מצרים שרשים וענפים בדוגמא עליונה ונתערבו שם גוי בקרב גוי טהור וטמא \nטוב ורע אור וחשך ישראל ומצרים עד שנגלה עליהם הקב\"ה להודיע שמו ולפרסם אלהותו על \nידי המסות הגדולות והאותות והמופתים, ובם המציא גאולה וחירות לישראל והבדילם מן \nהעמים וצרפם וטהר וזקק אותם מן הסיגים המעורבים בהם, ולקחם והבדילם להיות לו וכמו \nשכתוב או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי גוי מקרב גוי ודאי וכתיב ואבדיל אתכם \nמן העמים להיות לי והובדל והופרש האור מן החשך והטוב מן הרע והוקבע כל אחד במקומו \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "הראוי לו והכל בדוגמא עליונה, גאולה וחירות כנגד גאולה וחירות יציאת מצרים למעלה \nויציאת מצרים למטה גאולת נשמות למעלה וגאולת הגופים למטה ויובל היא שנת החמשים שנה \nהמוציאה אלו ואלו לחירות, הה\"ד וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים וחמשים כתיב בכח \nחמשים שערים יובל היא שנת החמשים, בה יצאו עבדים לחירות, ולזה נזכרה יציאת מצרים \nחמשים פעמים בתורה ואחר צאתם ממצרים, לחמשים יום קבלו התורה הכלולה מחמשים שערי \nבינה, הנה הנשמות קבלו התורה למעלה והגופים כנגדן למטה, זה לעומת זה ואלו לא הוציא \nהקב\"ה את אבותינו ממצרים, עדיין אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים \nולא קבלו התורה, ומי הגורם לקבלת התורה יציאת מצרים למעלה ולמטה נמצא אם כן יציאת \nמצרים יסוד התורה והמצות, והכל לזכר יציאת מצרים עליונה ותחתונה וסבה ראשונה והגורם \nהגדול ליציאת מצרים למטה ולקבלת התורה הנה היה התפשטות המחשבה העליונה בגלוי הכבוד \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "העליון, וזה סוד יציאת הכל ממצרים העליונה נמצא זה אם כן סבת נתינת התורה והמצות \nוראוי אם כן שיהיה הכל זכרון ליציאה ההיא ולהתפשטות ההוא. והמבין עיקר זה שכתבתי \nבסוד זה הענין יבין כי דבר צדק ואמת הוא שיהיו התורה והמצות זכר ליציאת מצרים והם \nעם זה מכוונים לעצמם אינם נתלים בשום דבר, אבל כל הדברים למעלה ולמטה תלויים בהם \nולכן היו הסגולה הנפלאה להוריד ולהשרות עליונים למטה ולהעלות תחתונים למעלה והם \nהגורם הגדול בדבקות הצורות וייחודן אלו באלו נמצאו זכר כל הגאולות והחירות הנפלא. \nוזה מה שרציתי להוכיחו ובו נשלמה הכוונה בזה הפרק: \n  \n", "en": ""}]}
