{"bookId": "kabala-f41d246d481b", "part": "1", "torah": "20", "title": "ספר עבודת הקודש — חלק ב פרק יא", "hebrewTitle": "חלק ב פרק יא", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-f41d246d481b/1/20/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-f41d246d481b/1/20/", "segments": [{"index": 1, "he": "חלק ב פרק יא \nשלשה ברכות אחרונות שהם עבודה והודאה ושים שלום, וכבר כתבנו כי שלשה ראשונות כנגד \nהאבות, ובשלישי תשלום השאלות ואחר ששאל שאלותיו וצרכיו ועל הכוונה שבארנו ימשיך \nהכוונה למטה, והוא כי ברכה ראשונה שבאחרונות שהיא רצה כנגד נצ\"ח, ושניה כנגד הו\"ד, \nושלישית כנגד שלום המכריע, נמצאו שלשה אחרונות מכוונות כנגד שלשה ראשונות, אלו כנגד \nהאבות, ואלו כנגד הבנים שהם ענפיהם: \nאמרו במדרשו של רשב\"י ע\"ה בסוף ההיכלות (ח\"ב רס\"א ע\"ב) בזה הלשון, בתר דסיים שאלתין \nוגופא שלים בכל סטרין בחדווא דלבא ואיהו שאיל וסיים שאלתין יהדר לאמשכא ברכאן לתתא \nעד כאן, והיתה ברכת העבודה כנגד נצ\"ח לפי שעבודת הקרבנות מושכת כח וחיל ורוח הקדש \nמשם עד בית המלכות, ונצ\"ח היא סוד המעמדות שהיו עומדים על הקרבן והם קיום הגוף: \nואמרו בתעניות פרק בשלשה פרקים בשנה, אמר ר' יעקב בר אחא אמר ר' אסי אלמלא מעמדות \nלא נתקיימו שמים וארץ, והסוד כי המעמדות סמוכי הגוף סוד השמים ומשפיעים כח ונצח \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בארץ ונמצאו מיחדים בייחוד אחד השמים בארץ כי הם מקבלים משל מעלה ומשפיעים בשל מטה \nוהוא קיום שמים וארץ, והם שאמרו עליהם בפרק אין דורשין שחקים שבו ריחים עומדות \nוטוחנות מן לצדיקים לעתיד לבא: \nובמדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"ג כ\"ו ע\"א) ושחקים יזלו צדק, מאן שחקים דכד שמים נטיל ליה \nממעל מההוא אתר עילאה דשארי עלוי כדין ושחקים יזלו צדק, מאן שחקים אתר דטחנין מן \nלצדיקים ומאן נינהו נצ\"ח והו\"ד דודאי אינון טחנין מנא למאן לההוא אתר דאיקרי צדיק \nדהא אינון טחנין ליה לההוא מנא דאתיא מלעילא וכל ההוא טיבו מתכניש בגוויהו למיהב \nליה לדרגא דצדי\"ק בגין דיתברכא צד\"ק מההיא נזילו דילהון, ועל דא טחנין מן לצדיקים, \nמאן צדיקים דא צדי\"ק וצד\"ק דכד מזדווגאן כחדא צדיקי\"ם אקרון עד כאן: \nוהזכירו התפלה עם העבודה באמרם ולתפלתם שעה והשב העבודה עם שתקנו לה ברכה בפני \nעצמה, לפי שהתפלה עבודה גם כן, ואמרו בספרי ולעבדו בכל לבבכם זו תפלה וכמו שעבודת \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הקרבנות סבת חול השכינה על ישראל וייחוד וקרוב הכחות והוא סוד ייחוד השם הגדול \nבכבודו, כן התפלה סבת כל זה והוא שאנו חותמין בברכה זו המחזיר שכינתו לציון, והוא \nסוד חזרת מלכות בית דוד סוד השכינה וייחודה בצדיק חי העולמים סוד ציון, ולתכלית זה \nצריך העובד לכוין בברכה זו: \nברכה שניה ברכת ההודאה כנגד הו\"ד עמוד השמאלי מכלל המעמדות המקיימים שמים וארץ \nומכלל השחקים הטוחנין מן לצדיקים, ובכאן סוד הכריעה להמשיך האור ולהורות על הנשמות \nעל נשמותינו הפקודות לך, ובספר היכלות (ח\"ב רס\"ב ע\"א) ובעינן לאמשכא בהני אתרי \nברכאן בגין לאשכחא נייחא בהאי עלמא ובעלמא דאתי עד כאן, ואמרם וכל החיים יודוך סלה \nלהורות כי תכלית החיים הם כדי שנודה ונשבח לשם הגדול באין הפסק, ובזאת הברכה שהיא \nכנגד הו\"ד לפי שהיא דין ויש ליראה ממנה ואנו צריכים לרצותה בהודאה: \nועוד יש טעם להזכרת החיים בזאת הברכה והוא כי בהיכל עצם השמים (ח\"ב רמ\"ז ע\"א) כתב \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בזה הלשון אורפניא\"ל דקאמרן בדא אשתמודעאן חיים לעלמא כד אתדן עלמא לטב כדין נהיר \nרוחא דא, וכל חיין וכל חדו אשתכח דהא כיון דזכותא נפק ונהירו דינין כדין רוחא דא \nאינהיר וסימניך באור פני מלך חיים עד כאן: \nולפי שהיכל זה כנגד הו\"ד אשר ברכה זו כנגדו אנו אומרים לעולם נודה לך ונספר תהלתך \nעל חיינו המסורים בידך לפי שהחיים נמשכים משם לעולם כשנדון לטובה, ואמרם על \nנשמותינו הפקודות לך בזאת הברכה לרצות ולהודות עליהן לפי שהן עתידות לעלות דרך שם \nלהתלבש במלבוש יקר כפי מה שתקנו במעשיהם בחיים האלה, ואמרו עוד שם (ח\"ב רמ\"ז ע\"א) \nבזה הלשון הכא קיימין כל אינון מלבושין דנשמתהון דצדיקייא דסלקין לאתחזאה קמי \nמאריהון ולקיימא קמיה, וכד נשמתא סלקא ומטאת להאי היכלא, כדין אזדמן חד ממנא דאתפקד \nעל אינון לבושין וצדקיא\"ל שמיה דהא בזמנא דבר נש עביד פקודין דאוריתא בהאי עלמא \nכגוונא דאיהו אשתדל גרמיה הכי אתעביד ליה בהאי היכלא לעילא מלבושא לאתלבשא ביה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בההוא עלמא וכד נשמתא סלקא ההוא ממנא נטיל ההוא לבושא דילה ואזיל עמיה עד דמטא לנהר \nדינור די נשמתא אצטריכא לאסתחיה ולאתלבנא תמן ולזמנין דטבעא נשמתא תמן ואתוקדא ולא \nסלקא: \nועוד שם ואי זכאת ההיא נשמתא ואסתלקת האי ממנא צדקיא\"ל נטיל לה לההיא נשמתא ואלביש \nלה כההוא לבושא ואתתקנת ביה וסלקא לקורבנא על ידא דמיכאל כהנא לקיימא תדיר כל יומין \nקמי עתיק יומין, זכאה חולקה דההיא נשמתא דקיימא וזכאת להאי עד כאן: \nולפי שיש בעליית הנשמה הזכה צורך גבוה וכמו שהתבאר לזה הוזכרה ההודאה עליהן בברכה \nזו שהיא כנגד הו\"ד מקום ההודאה כדי שתעלה הנשמה דרך שם לרצון ולא תטבע בנהר דינור, \nואמרם ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת, לפי שתכלית החיים שיחיה העובד השלם כדי \nלהלל ולברך את השם הגדול מהמקור העליון כדי שיתיחד בכבודו, ולזה צריך לכוין \nבעבודתו, ואמרם לעולם כי טוב לפי שאין הפסק לייחוד כך צריך שיהיה ההלול וההודאה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "באין הפסק, ולזה יכסוף השלם החיים הארוכים כדי לייחד באין הפסק, ברכה שלישית ברכת \nהשלום כנגד צדיק חי העולמים שלום נתון בארץ החיים שלום מלכות בית דוד, צדק ושלום \nנשקו, כי בהמצא השלום הזה ימצאו כל הטובות והברכות כי הוא הלוקט והמושך השפע והאור \nמראש הלבן סוד המוח דרך חוט השדרה ומריק בלויה שלו ובו אנו חותמין המברך את עמו \nישראל בשלום: \nובמדרשו של רשב\"י ע\"ה בסוף ההיכלות (ח\"ב רס\"ב ע\"א) בזה הלשון הכא איהו שלום שלום \nלעילא שלום לתתא שלום לכל סטרין שלום בפמליא דלעילא ושלום בפמליא דלתתא, דא אתיהיב \nלשלום דדא איהו שלמא בפמליא דלתתא ודא איהו פמליא דלתתא דאיהו היכלא לתתא ודא \nבחבורא חדא בפמליא דלעילא, ומהכא נגיד לכל אינון תתאי דלבר, ורזא דא כליל ואשתלים \nכלא כחדא, עילא ותתא בנהירו חד לאשתלמא שם מלא שם דא דאיהו שלים בכלהו היכלין בכל \nאינון נהורין עילאין למהוי כלהו חד שים שלום טובה וברכה וכו' האי בר נש כד אשתאיל \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "לנפקא מהיכלא דא לבר ישוי גרמיה כאלו נפיק מחברותא דמלכא ומגוי היכליה ומאיך גרמיה \nקמיה, אבל יחדי בגרמיה דהא קדמאה איהו לנטלא עטרא דמשיכו דברכאן דנגדין מייחודא \nדמאריה דא איהו בר נש דאיהו מהיכלא דמלכא, דהא בההיא שעתא דנפיק מהיכלא דמלכא וכלא \nקשיר בכל הני סטרין דקשורא וייחודא וברכאן וקדושה ותוספת קדושה קב\"ה קרא לכל פמליא \nדלעילא, ואמר לון כתבו להאי בר נש פלניא מאינון דאקרון חושבי שמו מאן חושבי שמו \nאלין אינון דמחשבי וכוונין ברזא דשמיה ליחדא היכלין בהיכלין ולקשרא קשרין וליחדא \nכלהו בייחודא חדא ואלין אינון חושבי שמו כד\"א ולחשוב מחשבות כדין אכתיבו ליה \nואתרשים ואשתמודע לעילא ואשתלים איהו לעילא ותתא עד כאן: \nוסוד הענין כי כשהמתפלל יודע סדר הדברים עליונים ותחתונים ומכוין בתפלתו הכוונה \nהראויה בכוונה ההיא מתחברים היכלות של מטה בשרשיהם וסבותיהם שהם המאורות העליונים \nוהוא ייחוד השם הגדול בכבודו, וזה סוד שם מלא יהוה אלהים, והעובד האמיתי המכוין לזה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הרי הוא מכת הנקראים חושבי שמו המכוונים בסוד השם הגדול ליחדו בכבודו והוא ייחוד \nההיכלות של מטה בשל מעלה, ובספר תולעת יעקב הארכנו בסוד הענין וסדר הדברים והכוונה \nבחבור היכלות של מטה בשל מעלה: \nוכבר כתבנו בפרק ששי מזה החלק כי המיחד הענפים בשרש בלי שום פרוד הנה הוא דבק בשם \nהגדול, ובספר היכלות (ח\"ב רס\"א ע\"ב) בזה הלשון כגוונא דאתאחדא אשא במיא ומיא באשא \nדרום בצפון וצפון בדרום מזרח במערב מערב במזרח, הכי נמי אתקשר כלא כחדא וייחודא \nאשתלים דא בדא וכל אינון דידעי לסדרא צלותהון כדקא יאות אתקשר בהו וקריבו ליה \nלאתכללא בהו, שאלתא שאיל ואתיהיב ליה זכאה חולקיה בעלמא הדין ובעלמא דאתי עד כאן: \nהרי שהיודע לסדר תפלתו באופן שיתיחדו ויתקשרו היכלות של מטה סוד השם הנכבד בהיכלות \nשל מעלה סוד השם המיוחד גם הוא מתקשר ומתדבק בהם ושאלתו נעשית והוא מאושר בעולם הזה \nובעולם הבא: \n  \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "חלק ב פרק יב \nכי ברכות התפלה עלו למספר י\"ח, והוא אשר תקנו אנשי כנסת הגדולה ברוח הקדש, וברכת \nהמלשינים ביבנה תקנוה, וכמו שאמרו בפרק תפלת השחר, ואמנם טעם המנין הזה של י\"ח היה \nלרמוז על הייחוד הקדוש המתיחד במקום אחד, כי המנין הזה עולה ח\"י לרמוז על ח\"י \nהעולמים המיחד ארץ החיים עם השמים העליונים בסוד כי כ\"ל בשמים וכארץ, וסמכום אל \nשמונה עשרה אזכרות שהם שמות מיוחדים הנכללים בקו האמצעי, סוד תיומת הלולב המתיים כל \nהדברים ומיחדם, וכבר אמרו בבהיר שלום ואמת חד הוא: \nואמרו בפרק תפלת השחר הני שמונה עשרה כנגד מי, אמר ר' הלל בר בריה דר' שמואל בר \nנחמני כנגד שמונה עשרה אזכרות שאמר דוד בהבו ליי' בני אלים, רב יוסף אמר כנגד שמונה \nעשרה אזכרות שבקריאת שמע, ר' תנחום אמר ר' יהושע בן לוי כנגד שמונה עשרה חוליות \nשבשדרה, וכתב הרב ר' טודרוס הלוי ז\"ל בזה הלשון, שלשה חכמים אלה לא נחלקו בדבר אלא \nשכל אחד מהם רצה לגלות הסוד ולסמוך אותו בעמוד חזק ולתקוע בו יתד נאמן ולחזקו \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "במסמרים, והכל מודים שי\"ח כנגד ח\"י העולמים, הלל אמר כנגד י\"ח אזכרות שבמזמור הבו \nליי בני אלים, ורב יוסף אמר כנגד י\"ח אזכרות שבקריאת שמע, ור' תנחום גילה יותר ואמר \nכנגד י\"ח חליות שבשדרה, לפי שח\"י העולמים מכריע למטה בין עשר אצבעות הרגלים כמו \nשמבואר בספר יצירה, לפי שדרך השדרה המוח משקה כל האיברים ומשם מתפרנסים והוא נותן \nזרע לזורע ומשקה הארץ ומולידה ומצמיחה, והבן זה כי חתום הוא: \nוברכת המלשינים שתקנו ביבנה, זה אומר כנגד אל הכבוד הרעים שאינו שם של ד' אותיות \nאלא למטה ממנו, וזה אומר כנגד אחד שבקריאת שמע שהיא מדה שכל המדות נכללות בה, וזה \nאומר כנגד חוליא קטנה שבשדרה שהיא אחרונה שבכולן, וכנגדה תקנו תפלת המלשינים שזהו \nמקום טעותם של מלשינים כמו שרמזנו בפרשת ציצית, וכולם לדבר אחד נתכוונו, והמשכיל \nיראה בעיניו ולבבו יבין עד כאן: \nועוד יש במנין זה של י\"ח סוד נעלם, נתקנו כנגד י\"ח אלף עולמות שלו, ואמרו בעבודה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "זרה פרק ראשון רוכב על כרוב קל שלו ושט בי\"ח אלפים עולמות שנאמר רכב אלהים רבותים \nאלפי שנאן אל תקרי שנאן אלא שאינן. וסוד הענין כי הראשון באצילות אינו דין שיזכר \nלרוב העלמו כי אין התבוננות בו, והשאר כל אחד כלול בדין ורחמים הרי י\"ח, ובכוונת \nי\"ח ברכות מתיחדים י\"ח אלף עולמות בנעלם, ונקראו עולמות מלשון עלוי וסלוק שעולים \nבכוונת התפלה להתיחד למעלה, ועוד מלשון העלם שהם נסתרים ונעלמים בנעלם: \nומצאתי לאחד מחכמי האמת שאמר בזה הלשון ואתה צריך לדעת כי י\"ח ברכות הם כנגד י\"ח \nאלף עולמות הסובבים בתוך כתר עליון שהם י\"ח אלף עולמות לצד המזרח, וי\"ח אלף עולמות \nלצד המערב, וי\"ח אלף עולמות לצד הצפון, וי\"ח אלף עולמות לצד הדרום, ונמצא מספרם ע\"ב \nאלף עולמות, כנגד ע\"ב שמות הנוראים והנפלאים היוצאים משלשה פסוקים שהם ויסע ויבא \nויט: \nד\"א י\"ח אלף עולמות ובכל עולם ועולם יש לו מבוע בפני עצמו והרי י\"ח אלף מבועות \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "הנמשכים מן המבוע של הנחל סתימא של כל הסתומים וטמירא דטמירין הם נמשכים ויוצאים אל \nהעולמות הה\"ד ונהר יוצא מעדן וגו', וכל העולמות הם מקבלים מאותם י\"ח אלף ברכות, אל \nתקרי ברכות אלא בריכות שמהם כל העולם שותה, לכך תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה להתפלל \nאלו י\"ח ברכות כדי למשוך השפע מאלו י\"ח אלף בריכות הנמשכין ויוצאין מעומק של הנחל \nעד כאן: \nויש לדעת כי בתפלות יש ארבעה מדרגות לארבעה כתות של ישראל רומזות, המדרגה הראשונה \nוהעליונה היא שהתפלה מגעת ועולה עד התפאר\"ת אשר בה היה מרע\"ה משמש, ונשמעת לו מיד \nבלי שום עכוב, המדרגה השנית שהיא מגעת עד העטר\"ה ובה היו משתמשין כל שאר הנביאים \nוהיו נשמעים ולא כל כך מהרה, המדרגה השלישית שהיא מגעת עד קרוב לגלגל ערבות ובה היו \nמשתמשים החסידים הראשונים והיו שומעים פעם הן פעם לאו, המדרגה הרביעית בכח גדול אם \nהיא מגעת עד גלגל הירח ובה משתמשים כל שאר ישראל ואחד ממאה או אלף נשמעים, כי אלו \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "המדרגות נמצאות בארבעה זמנים בזמן האבות ומשה, ובזמן שאר הנביאים, ובזמן חכמי \nהתלמוד, ובאלו הזמנים שישראל בגלות אינם נשמעים אחד מני אלף כי אם היו נשמעים היו \nנגאלים, ודוד המלך ע\"ה שמע בזה ובקש רחמים לפני השם שישמע תפלת הצבור דכתיב פנה אל \nתפלת הערער ולא בזה את תפלתם, מכאן אמרו רז\"ל שאין תפלתו של אדם נשמעת אלא עם \nהצבור, כי כל התפלות צריכות ברבים בלב ובהסכמה אחת, וצריכות כוונה, כי התפלה הטובה \nצריכה שתעלה י\"ח מעלות עד התפאר\"ת, וכפי מה שתתמעט מאלו המסעות תתמעט קבלתה, \nויחידים מן הצדיקים והנביאים הראשונים היו מעלים תפלתם מעלה אחת יותר לפי הצורך, \nומחברים שנים פועלים ומעלים אל כתרם בבינ\"ה, כי עד שם י\"ט שירות עולות, כך מצאתי \nלחכמי האמת: \nוזה מן הטעמים שתקנו אנשי כנסת הגדולה התפלה ועלו ברכותיה למנין י\"ח על שהיא צריכה \nלעלות י\"ח מעלות, כדי שתעלה לרצון ותתעטר בראשו של צדיק חי העולמים, ובספר תולעת \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "יעקב סדרתי המעלות והארכתי בהם, והנה הנשמה כשזכתה לתקן הכבוד בעולם הזה במעשיה \nהטובים ונשלמה בחכמה האמיתית היא העולה מעלוי לעלוי דרך המעלות ההם, ונוסעת י\"ח \nמסעות עד שובה אל מקומה הרמתה כי שם ביתה, ומשם באה וירדה דרך המעלות ההם, ודרך שם \nתעלה ותשוב אל מקומה, והעובד האמיתי צריך להכין הדרך ההוא ולסקלו מאבן בתפלתו \nועבודתו שיעבוד על הדרך שכתבנו ובכוונה שבארנו, ואז תעלה נשמתו בדרך ההוא בלי עכוב \nומונע והיא הנשמה אשר בה ישתלם ויתיחד הכבוד בצדיק חי העולמים: \n  \n", "en": ""}]}
