{"bookId": "kabala-f41d246d481b", "part": "1", "torah": "41", "title": "ספר עבודת הקודש — חלק ב פרק מג", "hebrewTitle": "חלק ב פרק מג", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-f41d246d481b/1/41/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-f41d246d481b/1/41/", "segments": [{"index": 1, "he": "חלק ב פרק מג \nהרמב\"ם ז\"ל שפט משפט מות על בני תחיית המתים ועל המשיח ודורו וזה גרם לו הסתבכותו \nבשרשים הפלוסופיים והדבקו בהם וחשבו שהם אמיתיים כאמתה של תורה חס ושלום ולזה פירש \nדברי התורה באופן שיסכימו עם דברי ארסטו וזיופיו והבליו וכן עשה בדברי מקבלי האמת \nע\"ה כמפורסם בספריו וחשב שמופתי ארסטו ופתויו אי אפשר לחלוק עליהם ולהכחישם ולזה \nכשיראה בתורה או בדברי מקבליה ע\"ה דבר כנגדם יפרשהו באופן יסכים עמהם וחשב לפתי \nוסכל ועקש הבא כנגד דבריו: \nכללו של דבר על הזמן האבד אשר בו זרחה זאת הצרעת אמר הנביא ע\"ה וימים רבים לישראל \nללא אלהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה וזה אמת אין ספק בו ידוע לחכמי האמת היותו \nכן. ואש קנאת התורה הביאתני אל זה: \nואשוב אל הענין אשר הייתי והוא כי הרב ז\"ל כתב בפרק חלק בזה הלשון, ודע כי האדם יש \nלו למות בהכרח ויתפרד וישוב למה שהורכב ממנו עד כאן. זהו השרש והיסוד אשר עליו בנה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "טירת כספו במה שאמר שם עוד והמשיח ימות וימלוך בנו תחתיו ובן בנו וכבר באר הנביא את \nמיתתו לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט: \nובאגרת תחיית המתים כתב בזה הלשון וכן יראה לנו מן המאמרים מהם שאלו האנשים אם \nישובו נפשותם לגופותיהם יאכלו וישתו ויולידו וימותו וכו' ואמנם החיים שאין מות \nאחריהם הם חיי העולם אחר שאין גוף בהם שאנחנו נאמין והוא אצל כל בן דעת שהעולם הבא \nנפשות מבלתי גופות כמלאכים עד כאן: \nומי לנו בן דעת כרבי עקיבא שנכנס בשלום ויצא בשלום ואמר באותיוו בזה הלשון ומהו יד \nמלמד שעתיד הקב\"ה להראות לכל הצדיקים שמו ונותן להם כוס של חיים כדי שיהיו קיימים \nלעולמים. עוד שם יד זה כוס של חיים שמשקהו הקב\"ה למשיח ולצדיקים לעתיד לבא: \nובמדרש ילמדנו לעולם הבא אני נגלה בכבודי על כל ישראל והם רואים אותי וחיים לעולם \nשנאמר כי עין בעין יראו בשוב יי' ציון. וקכלת רז\"ל במשיח בן דוד שהוא חי בגן עדן עד \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "היום: \nוכבר כתבתי בפרק שלפני זה כי קבלת רז\"ל שאין מיתה לעתיד לבא, ואל קבלתנו נשמע ולא \nנחוש למופתי היוני המפתים ומשגים ישרים בדרכם הרע, וכבר כתבנו כי קיום הנפשות הזכות \nבאור העליון והזיו הקדוש ואף אם יהיו בגופות בקיומם באכילה ושתיה ויותר נעלה ויותר \nעצמי עד מאד: \nובויקרא רבה פרשה כ' ויחזו את האלהים מלמד שזנו עיניהם מן השכינה ויחזו את האלהים \nכאדם שמביט בחברו מתוך מאכל ומשתה רבי יוחנן אמר אכילה ודאי כמה דאת אמר באור פני \nמלך חיים, ובבני העולם הבא יהיה האור ההוא חופף עליהם ודבק בהם תמיד באין הפסק ולזה \nיהיה הקיום בהם תמידי באין הפסק כי הנפש במצאה המנוח אשר ייטב לה מאצלת על הגוף אור \nוזוהר ומקיימת אותו בקיומה, וכבר הארכנו לאמת זה למעלה ואין צריך להשיב הדברים \nולשנותם כך ענין זה שאנו בבאורו אמת גמור מקובל ביד אנשי האמת והצדק ולא תוסף אמתתו \nבכפול הדברים ושנותם פעמים הרבה וגם לא יחסר אמתו בשלא יוכפלו: \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "וראית הרב מפסוק לא יכהה ולא ירוץ אינה מחייבת דעתו ומובנם לא יתרשל ולא יתרפה עד \nישים בארץ משפט, לומר שיהיה מהיר צדק. ועד זה, כעד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך, \nועד כי יבא שילה, ופירושם כי הענין ההוא יתחייב עד הזמן ההוא וכל שכן משם ואילך שלא \nיעזבנו וכל שכן שבבא שילה לא יסור שבט מיהודה וכן בכאן לא יכהה ולא ירוץ עד ישים \nבארץ משפט וכל שכן משם ואילך שלא יכהה ולא ירוץ: \nומה שאמר הרב ז\"ל שהעולם הבא שאחר התחייה נפשות מבלתי גופות כמלאכים, הנה הוא הולך \nלשטתו שמפרש שבין העולם הבא לאדם אחר מותו מיד בעולם הזה ובין העולם הבא אחר \nהתחייה, הוא הבא אחר המות ושניהם עולם הנשמות לדעתו וכמו שהוכיח ממאמר רב, העולם \nהבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ופירש הואיל ואין בו אכילה אין בו גוף וגויה וכבר \nפירשנו המאמר לדעת האמת הפך דעתו, וכל שכן שבאמרו צדיקים יושבים וכו' אינו מורה על \nשהעולם הבא הוא עולם נפשות בלתי גופות, כי רז\"ל כשמזכירים עולם הנפשות בלתי גופות \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אין מזכירים צדיקים אלא נשמתן של צדיקים או נפשותן של צדיקים וכשמדברים בעולם הבא \nאחר התחייה שיש שם גוף וגויה מזכירים צדיקים: \nאמרו בפרק שואל אדם, תניא ר' אליעזר אומר נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד \nשנאמר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים וגו' ובפרק אין דורשין, ערבות שבו צדק \nומשפט וכו' ונשמתן של צדיקים ורוחות ונשמות שעתידות להבראות: \nובספרי יפקד יי' אלהי הרוחות מגיד שכל הרוחות אינן יוצאות אלא מלפניו רבי אלעזר בנו \nשל רבי יוסי הגלילי אומר סימן זה יהא בידך שכל זמן שאדם נתון בחיים נפשו פקודה ביד \nקונו שנאמר אשר בידו נפש כל חי ואומר בידך אפקיד רוחי מת נתונה באוצר שנאמר והיתה \nנפש אדוני וגו' שומע אני בין צדיקים בין רשעים תלמוד לומר ואת נפש אויביך יקלענה: \nובמדרש שיר השירים תוכו רצוף אהבה אלו נפשות הצדיקים, הנה כל זה מבואר שהענין הוא \nבנפשות בלתי גופות והוא עולם הנשמות שהרב ז\"ל קורא העולם הבא, בין הבא מיד אחר המות \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בעולם הזה בין הבא אחר המות אחר התחייה, ואמנם כשרז\"ל מדברים בזמן שישתמשו בו אנשי \nהעבודה בגוף ונפש שהוא בעולם הבא שאחר תחיית המתים כי בזמן ההוא אחר שיאריכו ימים \nבעולם בבא עתם יתעלו בגוף ונפש כעלוי אליהו ז\"ל וזה יהיה בגן עדן של מטה שהוא המקום \nהמוכן אל האור והזיו העליון שבו יתקיימו הצדיקים הזוכים בגוף ונפש ולרמוז לזה \nמזכירים צדיקים להעיד על קיומם והיותם בגוף ונפש בתענוג שאין לו סוף ותכלית: \nאמרו בסוף תעניות אמר ר' חלבו אמר עולא אמר רבי אלעזר עתיד הקב\"ה לעשות מחול \nלצדיקים בגן עדן והוא יושב ביניהם וכל אחד ואחד מראה עליו באצבעו שנאמר ואמר ביום \nההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו וגו'. ובויקרא רבה פרשה י\"א עתיד הקב\"ה להיות \nראש חולה לצדיקים לעתיד לבא הה\"ד שיתו לבכם לחילה לחולה כתיב, ומראין עליו כאלו \nבאצבע ואומרים כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו עלמות בעלמות בזריזות עלמות \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "כאלין עולימתא כדכתיב בתוך עלמות תופפות תרגם עקילס אתניסאה עולם שאין בו מות עלמות \nבשני עולמות ינהגנו בעולם הזה וינהגנו בעולם הבא, ועי בירושלמי דסוכה ומחול וחולה \nעגולה שאין לה ראש וסוף, והוא משל אל התענוג שאין לו סוף ותכלית, ולזה נקרא העולם \nהבא אחר תחיית המתים עולם שכלו טוב עולם שכלו ארוך, ואז ישיגו הצדיקים תכלית ההשגה \nכי השכינה באמצע והם סביב והוא המחול והחולה, ולרמוז אל ההשגה הנפלאה ההיא אמרו וכל \nאחד ואחד מראה עליו באצבעו: \nובפרק המוכר את הספינה עתיד הקב\"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק, והרמז להשגה \nשישיגו בכל עשר מאורות הנכללים בשבעה חופות כידוע לחכמי לב: \nובויקרא רבה פרשה י\"ג עתיד הקב\"ה לעשות לעבדיו הצדיקים סעודה לעתיד לבא וכל מי שלא \nאכל נבלות בעולם הזה זוכה לראותו לעולם הבא: \nובפי\"ב בהמה אחת רבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלין לה מאכל לאכילתן של צדיקים, \nובפרק י\"א מפרקי ר' אליעזר בששי הוציא מן הארץ בהמות שהוא רבוץ בהררי אלף וכו' והוא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "מוכן לסעודה גדולה של צדיקים שנאמר העושו יגש חרבו: \nובפרק המוכר את הספינה עתיד הקב\"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן, ובאותיות \nדרבי עקיבא מלמד שעתיד ישעיהו לומר לפני הקב\"ה בסעודתן של צדיקים בגן עדן בשעה שהוא \nמרקד לפניהם רבונו של עולם רמה ידך לא יבאו רשעים ויראו בטובתן של צדיקים וכו': \nאשר יתבאר מכל זה כי בזכרם צדיקים, הכוונה שהתענוג העתיד לעולם הבא הוא בגוף ונפש \nבגן עדן כי אז תהיה ההשגה שלמה ותגיע עד האור הראשון שהיא החכמה העליונה: \nובמדרשו של ר' נחוניא בן הקנה ששי כסא הכבוד המעוטר המוכלל המהולל המאושר הוא בית \nהעולם הבא, ומקומו חקוק בחכמה דכתיב ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור, ואמר ר' יוחנן \nשני אורים דכתיב ויהי אור ועל השנים נאמר כי טוב,לקח הקב\"ה האחד וגנזו לצדיקים \nלעתיד לבא הה\"ד מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו' מלמד שאור ראשון אין כל בריה יכולה \nלהסתכל בו דכתיב וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, ראה הקב\"ה כל אשר עשה וראה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "טוב מאוד מזהיר ומבהיק, לקח מאורו טוב וכלל בו ל\"ב נתיבות החכמה ונתנו בעולם הזה, \nוהיינו דכתיב כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו לקח טוב נתתי לכם אם תורתי אל \nתעזובו הוי אומר אוצרה של תורה שבעל פה, ואמר הקב\"ה אם ישמרו את זו המדה בעולם הזה \nשזו המדה נחשבת בכלל העולם הזה והיא תורה שבעל פה יזכו לחיי העולם הבא שהוא הטוב \nהגנוז. ומאי ניהו עוזו של הקב\"ה דכתיב ונוגה כאור תהיה, עתיד הנוגה שנלקח מהאור \nהראשון להיות כאור אם יקיימו בניה התורה והמצוה נתנה להורותם, דכתיב שמע בני מוסר \nאביך וגו' וכתיב וקרנים מידו לו ושם חביון עוזו מאי חביון עוזו אלא אותו האור שנגנז \nוהוחבא שנאמר צפנת ליראיך וזה הנשאר לנו פעלת לאותם שחוסים בך בעולם הזה ושומרים \nתורתך ומקיימים מצותיך ומקדשים שמך הגדול ומיחדים בסתר ובגלוי שנאמר נגד בני אדם עד \nכאן: \nהכסא הזה הוא סוד העטרה שהצדיקים מתעטרים בה הוא בית העולם הבא ומקומו חקוק בחכמה, \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "כי חכמה מחכמה, והוא האור שנלקח מהאור הראשון והוא ההשגה העליונה שישיגו הצדיקים \nויזכו לה לעולם הבא והוא האור הגנוז להם, והאור השני הלקוח ממנו הוא הכסא והיא תורה \nשבעל פה אשר היא כלולה מל\"ב נתיבות החכמה העליונה, והאור השני הזה נמסר לצדיקים \nבעולם הזה ואם ישמרוהו כראוי בעסק התורה והמצות יזכו בו אחר פטירתן מן העולם הזה \nולעולם הבא אחר התחייה תגיע השגתן עד האור הראשון הגנוז והוא הטוב הצפון ויתענגו בו \nבגוף ונפש. ואמר עוד שאם יקיימו ישראל שהם בניה של התורה הזאת שהיא תורה שבעל פה \nהתורה והמצוה אשר כתבה להורותם, הנה יגרמו לה שתהיה כאור הראשון כלומר שתתרבה עד \nראשית חכמה בסוד ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם, והסוד כי רבוי החכמה התחתונה \nשהיא חכמת שלמה והוא האור שנלקח ונאצל מהאור הראשון הוא מחכמת בני קדם כלומר מהחכמה \nהקדומה העליונה והוא אמרם במדרש הזה ונוגה כאור תהיה כי רבויה מסור ביד בניה וזה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "סוד העבודה וכוונתה שהיא צורך גבוה אשר בארנוהו בזה החלק, וכמו שהם במעשיהם הטובים \nגורמים לאור הזה שיהיה כאור הראשון ברבוי ומעלה וייחוד גמור, כן יזכו הם להתענג \nבאור השני הזה אחר פטירתן בעולם הנשמות שהוא גן עדן של מטה ובעולם הבא אחר תחיית \nהמתים יזכו אל השגה יותר עליונה שהוא האור הראשון והוא הטוב הצפון לצדיקים לעתיד \nלבא והרי הם זוכים בכל בגוף ונפש בגן עדן של מטה גם כן: \nובפרק אין בערכין תניא רבי יהודה אומר כנור של מקדש של שבע נימין היה שנאמר שובע \nשמחות את פניך אל תקרי שובע אלא שבע, ושל ימות המשיח שמונה שנאמר למנצח על השמינית \nעל נימא שמינית, ושל העולם הבא עשר שנאמר עלי עשור ועלי נבל: \nוהסוד כי ההשגה במקדש ראשון היתה בכל שבעת אבני הבנין, ולימות המשיח תרבה ותעלה \nההשגה עד השמינית שהיא אם הבנין, ולעולם הבא אז תהיה ההשגה שלמה בכל העשר, ומזה \nיתבאר כי העולם הבא גוף וגויה שהרי מקדש וכנור מצויין: \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ובפרק המוכר את הספינה אמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה אזלינן במדברא חזינן הנהו \nתרי אווזי דשמיטן גדפיהו משמניהו וקא נגדי נחלי משחא מתותיהו, ואמינא להו אית לי \nמניכו, לעלמא דאתי, חדא דליא לי אטמא וחדא דליא לי גדפא כי אתאי לקמיה דרבי אלעזר \nאמר לי עתידין ישראל ליתן עליהם את הדין. כבר אמרו רז\"ל הרואה אווז בחלום יצפה \nלחכמה שנאמר חכמות בחוץ תרונה: \nורבה התבודד במדבר שהוא מקום ההתבודדות והעמיק בסוד האמונה בחכמה עליונה שהיא חכמת \nאלהים ובחכמה תחתונה שהיא חכמת שלמה והם סוד השני אווזים שראה ברוח הקדש שמהן השמן \nוהאור הזך והבהיר נמשך מזו לזו ומזו אל התחתונים וזה בעת רצון, אבל בזמן הגלות אין \nחבור למעלה לפי שהנוצה והכנפים נכנסים ומפרידים בין שני דודים בפשע התחתונים והכבוד \nמתעלם והכנפים מונעים השפע והשמן הטוב שלא ירד על הראש ומשם בארה, ובזמן שיסורו \nהכנפים ותפול הנוצה ותשמט ימשכו נהרי נחלי דבש וחמאה. וכשהשיג רבה שהאור והשפע \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "והקיום נמשך מהם אל כל העולמות רצה לדעת איך תהיה הזכיה וההשגה בהם בעולם הבא שאחר \nתחיית המתים שהוא תקות כל מקוה והוא התכלית והוא סוף שכר התורה והמצות וראה והשיג \nשאמנם תהיה ההשגה בהן בגוף ונפש, והוא שראה שהאחת הגביה לו הירך לרמוז שיתעלה \nויזדכך הגוף אחר הנפש, והאחת הגביה לו הכנף שהוא רמז אל הנפש הירך כנגד הגוף שהוא \nהחלק התחתון שבאדם והכנף כנגד הנפש שהיא רוחנית יותר מהירך לקלות התנועה ולמשל \nההתעופפות ולזה נשאלו הכנפים למלאכים והירך כנגד האווז התחתון כי הירך סוף ואחרית \nהגוף גם היא סוף ואחרית הבנין העליון, והכנף כנגד העליון ללמד שההשגה תגיע עד חכמה \nעליונה בעולם הבא אחר התחייה, ועתידין ישראל ליתן עליהם את הדין לפי שמעכבין החבור \nוהייחוד למעלה לפי שבגלות הזה הכל בהסתרת פנים ואין הקב\"ה בא בירושלם של מעלה עד \nשיבא בירושלם של מטה והגאולה מתעכבת בעונות ישראל כי השכינה עמהם בגלות כי אין האם \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "עוזבת את בניה ובכל מקום שגלו היא עמהם וכמו שהם גרמו להוציא אותה ואתהם בין האומות \nבגלות שהוא בית האסורים כן צריכים לגרום שובה ושובם ממנו והסוד אמרם ז\"ל אין חבוש \nמתיר עצמו מבית האסורים: \nוהגאולה שלה ביד ישראל שהיא התשובה וכשיעוררו התשובה למטה תתעורר התשובה העליונה \nלמעלה סוד היובל המוציא עבדים לחירות כי כן היה בגאולת מצרים בסוד ותעל שועתם אל \nהאלהים וגומר ואז תגאל גאולתה ויגלה המלך המשיח ותחזור עטרה ליושנה ותשלם הכוונה \nהעליונה בבריאה ואחר כך תהיה התחייה ובני תחיית המתים לא ישובו עוד לעפרם ויתקיימו \nבגוף ונפש כי כן היתה הכוונה מתחלה באדם הראשון שיחיה לעולם כמו שכתבנו כבר, והחטא \nגרם לו ולכל הבאים אחריו המות, ואחר התחייה שיבוער היצר הרע מן העולם אין עוד מות \nכי הגורם חלף הלך לו, ולפי שאין יצר הרע אין חטא, ואם אין חטא אין מות, כי אין \nהרכבת היסודות מחייבת ההפרדה בהכרח כדעת היוני והנמשכים אחר דעתו המזוייף, אבל החטא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "הוא המפסיד והמפריד ההרכבה כי מתחלה כוון בהרכבה זו שלא תפרד לעולם והחטא גרם לה \nלהפרד, ולעולם הבא אחר התחייה אין חטא אין מות ולזה אין חטאות ואשמות ושום קרבן \nלעתיד לבא, זולת תמידין ומוספין וקרבן תודה שלא יתבטלו לעולם כי חטאות ואשמות באות \nעל חטא ובזמן שאין חטא, חטאות ואשמות למה: \nובמדרש שוחר טוב באו שעריו בתודה וגו' הודו לו ברכו שמו אמר ר' פנחס בשם רבי לוי כל \nהקרבנות בטלים וקרבן תודה אינו בטל לעולם שנאמר אשלם תודות לך שתים אחת כנגד התפלה \nואחת כנגד הקרבן וכן הוא אומר קול ששון וקול שמחה קול אומר הודו את יי' הרי תפלת \nההודייה ומביאים תודה בית יי' הרי קרבן תודה: \nוסוד הענין כי החטא הוא הגורם הרחקת הארץ העליונה והקצוץ והפרוד בייחוד ולזה הוצרכו \nהקרבנות לבסם העולם ולפתוח המקום להאיר באורו ולקרב רחוקים ולהרחיק כל דבר רע וטמא \nמן המקדש, ולעתיד לבא שיתבער יצר הרע המחטיא, ויתמו חטאים מן הארץ, לא יצטרך לקרבן \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "עוד, כי תתעלה מדת דינו ברחמים, והיה יי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי' אחד \nושמו אחד: \nובספר תולעת יעקב הארכנו עוד בסוד זה הענין יעויין משם: \nולפי שאין חטא אין מות כמו שבארנו, ובני תחיית המתים תרבה השגתם עד האור הראשון \nוהוא הטוב הצפון לצדיקים לזמן ההוא ויתענגו בו בגוף ונפש כמו שבארנו, ואל זה רמזו \nרז\"ל באמרם למען ייטב לך לעולם שכולו טוב, למען יאריכון ימיך לעולם שכלו ארוך, ואם \nזה הוא אחר המות לנפש בין אחר המות בעולם הזה בין אחר המות אחר התחייה ואין לגוף \nחלק בטוב ההוא ולא באריכות הימים ההם עדיין היכן הטבת ימיו של זה והיכן אריכות ימיו \nשל זה והרי הגוף עשוק במשפטו שהרי טרח בערב שבת ולא אכל בשבת, חלילה לאל מרשע ושדי \nמעול, אבל כשנקבל ונאמין שהשכר יהיה לגוף גם כן וכמו שטרחו שניהם יחד כן יתענגו \nויאכלו בטובה יחד אז יצדק למען ייטב לך ולמען יאריכון ימיך, וכל הדברים ישובו \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "להויתן ולקדמותן והשלם בהם החפץ והרצון העליון כי אדם הראשון מבחר הנבראים היה \nוהושם בג\"ע להסתכל ולהשתעשע בו במראות העליונות מראות אלהים והגיעה השגתו עד האור \nהראשון העליון: \nולזה רמזו באמרם ע\"ה בפרק י\"ב מפרקי ר' אליעזר, ובפרק המוכר את הספינה, עשר חופות \nעשה הקב\"ה לאדם הראשון בגן עדן שנאמר בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסוכתך וגו' \nכי מתוך עשרה של מטה היה משתעשע ומסתכל בעשרה של מעלה והוא סוף ההשגה. והנה אדם \nהראשון בגוף ונפש היה משיג ההשגה הנפלאה ההיא, גם בני העולם הבא אחר תחיית המתים \nישיגו ההשגה ההיא ויזכו להתענג באור הראשון הטוב הצפון לצדיקים בגוף ונפש. זה שעור \nמה שראיתיו הגון בענין העולם הבא המקום ברוך הוא ינחנו בדרך אמת ויזכנו לימנות מכת \nיריאיו וחסידיו לאור באור החיים חיי העולם הבא אמן: \n  \n", "en": ""}]}
