{"bookId": "kabala-f41d246d481b", "part": "1", "torah": "77", "title": "ספר עבודת הקודש — חלק ג פרק לט", "hebrewTitle": "חלק ג פרק לט", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-f41d246d481b/1/77/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-f41d246d481b/1/77/", "segments": [{"index": 1, "he": "חלק ג פרק לט \nבן. בני בכורי ישראל. בנים אתם ליי' אלהיכם. ישראל בניו של מקום הנולדים בביתו, \nוהסוד לפי שנפשותיהם מעשיו ילידיו ממש, וכענין יי' אמר אלי בני אתה אני היום \nילדתיך. וכבר קדם לנו בזה הספר כי הנשמות באות מיסוד הבינ\"ה דרך אמ\"ת ואמונ\"ה, ולפי \nשיסודם מן הבינה נקראו בנים. ואמר המאור הקדוש רשב\"י ע\"ה בהיכל ראשון (ח\"ב רמ\"ו \nע\"א) ההוא רעותא דסליקא מתתא לעילא נקט' נשמתין ברעותא דיליה באינון נוקבי. וכד \nרעותא דההוא נהר נחתא ואתדבקא מעילא לתתא עבדין נשמתין דכורין רעותא דלעילא עביד \nדכורין רעותא דלתתא עביד נוקבין. וסוד יי' ליראיו ולחושבי שמו, כי כמו שבחבור \nהתחתון הוית הגוף, כן בחבור העליון הוית הנפש לחול בגוף ההוא, והיודעים סוד זה \nמכוונים החבור התחתון בזמן החבור העליון, וכמו שאז\"ל עונתן של תלמידי חכמים מליל \nשבת לליל שבת, שאז הוא זמן החבור העליון. ובספר תולעת יעקב בסתרי תפלות שבת בארתי \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "סוד זה באור מספיק יעויין משם: \nובמדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"ג מ\"ט ע\"ב) כתוב ואינון דמשתדלי באוריתא זווגא דילהון \nבשעתא דזווגא אחרא אשתכח והוא משבת לשבת לכוונא רעותא, לאתדבקא ביה בקב\"ה וכנסת \nישראל דהא עידן רעותא דאתברכן כלא עלאי ותתאי. וזה סוד הבחירה דכתיב עמי בחירי. \nביום בחרי בישראל ותפלת המועדים אתה בחרתנו מכל העמים. וישראל בנים למקום כי הם \nילידי ביתו מצד נפשותיהם. ונקראים עבדים כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם מצד הגוף \nלעבוד עבודתו ולשמור משמרתו. וכתיב רק אתכם ידעתי כמה דאת אמר והאדם ידע את חוה \nאשתו. וידע אלקנה. סוד נעלם. ואמר מכל משפחות האדמה להודיע כי אין הפנים שוים. \nוכתיב אני יי' אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים. וכתיב ואבדיל אתכם מן העמים להיות \nלי. וזה סבת חול האלהות עלינו, והביא אותנו במסורת הברית והתורה והמצות אשר הוא \nהמבא הגדול אל הייחוד ותקון השם, כמו שהתבאר בזה הספר. ולזה נקשרנו בעבותות העבודה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "והשרות לגבוה אשר אי איפשר להתיר זה הקשר כלל ולא לצאת מהרשות העליון, כי נתיחדנו \nלו לעם והוא לנו לאלהים ולא יחליף ולא ימיר אומתו ולא יחלל בריתו ולא ישקר באמונתו \nותורתו. ומזה יקויים ויאמן השארות הנפשות. ולזה היה מחסדיו לברא התשובה גם חשב \nמחשבות לבלתי ידח ממנו נדח כידוע לחכמי לב: \nובמדרשו של רבי נחוניא בן הקנה אני יי' עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מי אתי \nאני כשנטעתי אילן זה להשתעשע בו אני וכל העולם ורקעתי בו הכל. וקראתי שמו כ\"ל שהכל \nתלוי בו והכל ממנו יוצא והכל צריכין לו ובו צופין ולא מחכים ומשם פורחות נשמות עד \nכאן. האילן הזה הוא צדיקו ועמודו של עולם הנקרא כל, שהוא כלול מהכל, ואמרו שמשם \nפורחות נשמות, והכוונה על נשמותיהן של ישראל הנקראים בנים כמו שכתבנו, ולזה אמרו \nבמשנה חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, ומזה הם זרע השלום זרע אמת ושלום ואמת חד \nהוא, והוא יסוד אשר זרעו בביתו, ומזה הם ישראל ילידי ביתו של מקום סוד החיה הנקראת \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ישראל ומזה נקראו בני ישראל על שמה, ומזה הם דבקים בו וכמו שכתוב ואתם הדבקים ביי' \nאלהיכם חיים כלכם היום, חיים בני אל חי וחלקו ונחלתו כענין כי חלק יי' עמו חלק יי' \nודאי סוד נעלם ומזה נקראו בנים וכענין שבארנו הסוד למעלה. וזה מה שרצינו לבארו בסוד \nב\"ן המיוחס לשם יתברך בזה הפרק: \n  \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "חלק ג פרק מ \nמקו\"ם. כבר כתבתי מה שיש בו די במה שקדם, ולשלמות המלאכה מלאכת שמים אומר עוד, כי \nמקום שם השאילוהו חכמי האמת ע\"ה אל השם להיותו עולה במספרו יהו\"ה, באחד ממספריו, \nהמקובלים בידיהם, והוא ששנינו ברוך המקום שנתן תורה לישראל, והוא כאלו אמרו ברוך \nיהו\"ה, והענין להורות כי בשם ההויה נהיה כל הווה, והוא מקום ההויה וקיומה, והוא \nאמרם הוא מקומו של עולם, ובבראשית רבה ויפגע במקום, ר' הונא בשם ר' אמי אמר מפני מה \nמכנים שמו של הקב\"ה וקוראים אותו מקום, שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו, מן מה \nדכתיב הנה מקום אתי הוי הקב\"ה מקומו של עולם ואין עולמו מקומו. ובמכילתא דרשב\"י ר' \nאליעזר המודעי אומר, המקום קראו מסה ומריבה שנאמר ויקרא שם המקום מסה ומריבה מכאן \nלב\"ד הגדול שהוא קרוי מקום. ובמדרש ילמדנו הנה מקום אתי, מקומי טפלה לי ואין אני \nטפל למקומי: \nוהכוונה כפי פשטן של דברים כי הוא כלל הכל ומגביל את הכל, וכל הנבראים עליונים \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ותחתונים טפלים לו, ואיך יכללוהו ויגבילוהו. והענין לומר כי אחר שכלם חלק והוא הכל, \nאיך יגביל החלק את הכל. וזו תשובה נצחת לשאלת אדון הנביאים הראני נא את כבודך, אמר \nכי אי איפשר שיגבילהו ראות עין, לפי שהוא מקום והמקום טפלה לו ולא יכללוהו: \nועל דרך האמת המקום הוא הצור צור ישראל והוא טפלה לו, ולזה ונצבת על הצור, והוא \nשיעד לו באמרו וראית את אחורי וזה מבואר: \nועוד יש להם ע\"ה כוונה נעלמת באותיות מקום בדרך החלוף והתמורה, כי אותיות ההויה \nמתחלפות בהם והם להם כעין כסוי ומלבוש. כי היו\"ד מתחלפת במ\"ם באלפ\"א בי\"ת דא\"ת ב\"ש, \nוהה\"א מתחלפה בקו\"ף באלפא בי\"ת דא\"ל ב\"ת ג\"ש ד\"ר ה\"ק, וה\"א אחרונה מתחלפת במ\"ם \nבאלפא בי\"ת דא\"ף ב\"ע ג\"ס ד\"נ ה\"ם. הנה כי אותיות ההויה נשמה אל מקום, והמקום כדמות \nגוף להם, וכמו שאין קיום לגוף בלתי הנשמה כן אין קיום למקום בלתי השם הגדול המקימו \nומקיימו. וידוע כי הו\"ו עיקר השם כי היא כוללת ששה קצוות ומתפשטת לכל הצדדים, כדמות \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "הנשמה המתפשטת בכל חלקי הגוף וחיות הנשמה ופעולותיה נכרים בגוף, לזה לא הוצרכה הו\"ו \nאל החלוף להורות על יעקר קיום המקום שהוא הו\"ו. ועוד בא להורות, כי אין השם משתנה \nלשנוי המקום, ולזה לא הוצרכה הו\"ו אל התמורה והשנוי כי אין הכוונה בחלוף זה כי אם \nלקיים העולם ולהעמידו, ואי איפשר להתקיים ולעמוד בלתי השם הגדול המקיימו. ולמדנו כי \nעם שהשם הגדול נבדל בתכלית ההבדל מן המקום שהוא כלל הנבראים, הנה הוא מחובר ונלוה \nאליהם להשגיח ולשים עינו עליהם ולהשפיע בהם מטובו הגדול. ולזה היה מחכמתם ע\"ה \nלהשאיל לו שם מקום, להעיר על הסוד הזה מהתמורה. נמצא אם כן שהשם הוא המקום והמקום \nהוא השם, ולזה אמר הנביא ברוך כבוד יי' ממקומו כאלו אמר מעצמו, ואולי כי מכאן הותר \nלהם ע\"ה להעלות לו שם מקום, ובסוף פרק אמר להם הממונה א\"ר אלעזר צדיק מעצמו שנאמר \nזכר צדיק לברכה כלומר מעצמו מתברך, ומזה אמרו עוז וחדוה במקומו בעצמו. ומה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "שהזכירוהו בשם מקום בנתינת התורה. באמרם ברוך המקום שנתן תורה, להורות כי נחקקה \nמהמקום הנכבד הזה כי מחכמתו נאצלה, ולזה קנתה הקיום והנצחיות ממנו להקנותו לשומריה, \nולזה התורה קיום העולם ומקומו כי טבע המקור ראוי שימצא במה שיחצב ממנו, ועד שלא \nנתנה תורה היה הקב\"ה מקיים העולם בחסדו, ומשנתנה הטביע בה זה הקיום זה שעור שראיתי \nלבאר בשם מקום עם מה שהתבאר עוד בסודו במה שקדם: \n  \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "חלק ג פרק מא \nכס\"א. יי' בשמים הכין כסאו וגו' השמים כסאי והארץ הדום רגלי. והאמת המקובל כי \nאותיות השם הגדול כל אחת זו כסא לזו, כי יש כסא למעלה מכסא ואין הכסא דבר נפרד \nמהיושב עליו, ואין הכוונה באמרו השמים כסאי והארץ הדום רגלי על השמים המורגשים \nוהארץ הזאת התחתונה, כי אם על השמים שהם שמו של הקב\"ה, והארץ ארץ חפץ שהיא כסא לכל \nהמאורות הנכללים בשם הגדול וכלם מיוחדים בה ייחוד אמיתי והיא בכלם, כי אין הכסא דבר \nוהיושב עליו דבר אחר חלילה: \nוחכמי האמת גלו לנו הסוד הנסתר והאמת המכוון בזה, אמרו בפרקי מרכבה דברים נעלמים \nמורים על מציאות הכסא ורוממות מעלתו והיותו מכונה בכנויי השם הרוכב עליו, להורות \nשאינו דבר זולתו, ולהורות שכל סדרי השמות הנעלמים והפנימיים מכונים בכנויו, אמרו שם \nהקב\"ה רם ונשא שתאמר כה אמר רם ונשא, ואף כסאו רם ונשא שנאמר יושב על כסא רם ונשא. \nהקב\"ה נקרא צדק שנאמר אני יי' דובר צדק ואף כסאו נקרא צדק שנאמר צדק ומשפט מכון \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "כסאך. הקב\"ה נקרא משפט שנאמר כי אלהי משפט יי', וכן כסאו כמו שנזכר צדק ומשפט מכון \nכסאך ואומר כי שמה ישבו כסאות למשפט. הקב\"ה נקרא אמת שנאמר ויי' אלהים אמת. אף כסאו \nנקרא אמת שנאמר והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת. הקב\"ה נקרא כבוד שנאמר ויבא מלך \nהכבוד אף כסאו כן שנאמר כסא כבוד מרום מראשון, ויבא מלך הכבוד וישב על כסא הכבוד \nבהיכל הכבוד שנאמר ובהיכלו כלו אומר כבוד. הקב\"ה נקרא קדוש שנאמר קדוש קדוש קדוש \nיי' צבאות אף כסאו כן שנאמר אלהים ישב על כסא קדשו. הנה הודיעונו ע\"ה ברמיזותיהם \nהנפלאים מעלת הכסא שהוא נקרא בשמו של מלך, כמו שזכרה התורה שהמלאך הידוע נקרא בשמו, \nכאמרו כי שמי בקרבו. ולמדנו שאין הכסא דבר נפרד מהשם והמבין עומק סוד השמות הנפלאים \nהנזכרים בזכרון שם הכסא יבין נפלאות אל: \nועוד אמרו בפרק אין דורשין ובפרק אחד דיני ממונות, כתוב אחד אומר כורסיה שביבין \nדינור גלגלוהי נור דלק, וכתיב עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב, לא קשיא אחד לו \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ואחד לדוד דתניא אחד לו ואחד לדוד דברי ר' עקיבא אמר לו ר' יוסי הגלילי עקיבא עד \nמתי אתה עושה שכינה חול אלא אחד לדין ואחד לצדקה, קבלה מניה או לא קבלה מניה תא שמע \nדתניא אחד לדין ואחד לצדקה דברי רבי עקיבא ואמר לו רבי אלעזר בן עזריה עקיבא מה לך \nאצל אגדה כלך מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות אלא אחד לכסא ואחד לשרפרף כסא לישב \nעליו שרפרף להדום רגליי שנאמר כה אמר יי' השמים כסאי והארץ הדום רגלי. אין במחנה \nהקדושים האלה שום מחלוקת כי אם בלשון בלבד, אבל באמתת הענין המקובל כלם מסכימים \nלדעת אחת. והסוד כי אחד לו ואחד לדוד רמז לכסא הרחמים סוד וא\"ו שבשם שהוא כסא למה \nשלמעלה ולכסא הדין סוד ה\"א אחרונה שהיא כסא לכלן, והאומר אחד לדין ואחד לצדקה \nהכוונה לשניהם כי משפט וצדקה ביעקב והם הכסא, והאחרונה היא השרפרף ורבי אלעזר גלה \nהסוד בלשון ברור במה שהביא ראיה באמרו השמים כסאי והארץ הדום רגלי. ומכאן יתבאר \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "לזוכים שאין הכוונה בשמים ובארץ אל המורגשים כדעת הרב המורה ז\"ל: \nוחכמי המרכבה אמרו כי השמים השמים המורגשים והארץ הארץ התחתונה הזאת, ומה שכנם בשם \nכסא והדום לא מצד עצמם חלילה, אלא הסוד במה שאמר הכתוב יי' בשמים הכין כסאו או \nהשמים כסאי הכוונה בזה לרמוז, כי הכסא העליון גבוה מעל גבוה מנוגה נגדו מבריק \nומזהיר בכל רקיע ורקיע כעין כסא, והם שבעה כסאות הנקראות שבע דמיונות כי בגלגל \nערבות וגלגל שמיני ותשיעי שלשה כסאות ונחשבות כסא אחד והוא כסא העליון החלול באויר \nוהרי הוא כסא כבוד מרום מראשון. בגלגל צדק כסא החסד. בגלגל מאדים כסא הגבורה. בגלגל \nחמה כסא הרחמים. בגלגל נגה כסא הנצח. בגלגל כוכב כסא ההוד. בגלגל לבנה כסא היסוד \nוכמו כן כסא המלכות. ומזוהר הכסא המתנשא נמצאו כלם. ומרוב זהרו נראה כאלו הוא חקוק \nורשום בכל רקיע ורקיע ואלו לא נבראו קודם ברייתו של עולם, אלא אותו שאמרו עליו \nיודעי מרכבה ז\"ל, הכסא גבוה ותלול ומרומם למעלה למעלה באויר. ועוד אז\"ל כסא רם ונשא \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "גבוה ותלול למעלה למעלה מאד מאד באויר מראהו כמראה אבן ספיר לשעורו אין קץ ואין קצב \nוכו', וזה כסא לכסא האחרון סוד הכלה הכלולה כי החפץ היה להמציא כסא לכסא, ומזוהר זה \nהכסא נראה כאלו כסא חקוק בכל רקיע, ולזה היתה הכוונה באמרו השמים כסאי והארץ הדום \nרגלי לא שהשמים כסא והארץ הדום. ולסוד זה אמרו בברייתא דמעשה בראשית, הארץ התחתונה \nיש בה חיות הקדש ואופנים וכסא כבוד הדום רגליו של אדון העולמים שנאמר השמים כסאי \nוהארץ הדום רגלי, כשם ששכינתו למעלה כך שכינתו למטה שנאמר סביב שמונה עשר אלף וכו', \nואמרו חכמי האמת כי הכוונה בארץ התחתונה על רצפת קרקע הרקיע התחתון הקרוב אלינו \nשהיא גלגל הלבנה. והכוונה נכונה מאד ידועה למעמיקים במרכבת יחזקאל. והכוונה לדניאל \nע\"ה בזכרו פעם כורסייה ופעם כרסוון זה לו כוונה נפלאה, כי כורסייה רמז לכסא האחרון \nסוד ה\"א אחרונה, וכרסוון שני כסאות, האחד הוא הנקרא כסא הכבוד שהוא כסא לכסא \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "המתנשא, ובפרק י\"ו מהחלק הראשון מזה הספר רמזתי סוד הכסא הזה מהו. והשני כנגד הכסא \nשל מטה מן הכסא הראשון שרמזנו שהוא מוכן לישיבת הכבוד, והכסא השני הזה הוא הנקרא \nהדום רגליו. וממה שרמזנו יבינו מבקשי יי' כי מה שאמר הנביא ע\"ה ואראה את אדני יושב \nעל כסא רם ונשא, הוא הכסא השני הזה כי מה שהשיג הוא את אדני לא אדני וכבר רמזנו זה \nלמעלה בפרק ל\"ו: \nוהכלל כי כל עשר המעלות הנכללות בשם הגדול כל אחת כסא לשל מעלה לה, וכל אחת נכסת \nומסתתרת ומתיחדת בחברתה, וזה משמעות לשון כסא. והעליונה כדמות נשמה לשלמטה ממנה \nושלמטה כדמות גוף וכסא וסתר לשלמעלה ממנה, וכן כלם מיוחדות ומתיחדות זו בזו. וכסא \nהכבוד שראה יחזקאל ע\"ה כסא מוכן לכלן כדמות כסוי וסתר כבוד. ומצינו כסה בה\"א, שש \nמעלות לכסה, וראש עגול לכסה, מאחז פני כסה, לרמוז על ה\"א אחרונה שהיא כסא לכל מה \nשלמעלה לה וכלן מיוחדות בה, ועוד יש בזה סוד נעלם, והוא כי ירמוז לשתי ההי\"ן שבשם \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "הגדול, כי הראשונה כסה וסתר לעליונים אליה, והאחרונה כסה וסתר לעליונים אליה. עוד \nקבלו חכמי האמת כי בכסא הכבוד מקום חמישי מלמעלה למטה חלול לקבל משם תפלת בעלי \nתשובה, והוא סוד דודי שלח ידו מן החור, כי דרך אותו חור נראית כעין יד שלוחה ופשוטה \nלקבל עטרת הקדושה והתפלה, והוא בסוד וידי אדם תחת כנפיהם ידו כתיב, ובערבי פסחים זה \nידו של הקב\"ה שהיא פרושה תחת כנפי החיות כדי לקבל בעלי תשובה מפני מדת הדין. ודרך \nאותו חור יוצא הדבור הכלול בעשר הקולות הידועות הרמוזות בשתי ההי\"ן שהם שש מעלות \nלכסה וראש עגול לכסה, והמקום ההוא החמישי רמוז בה\"א כסה בפסוק מאחז פני כסה, ולזה \nכתיב פני כנגד חמשה פנים שבכסא הכבוד, ארבעה פנים כנגד ארבעה מקומות שמהם הדבור \nיוצא לארבע רוחות העולם, והחמישי מקום חלול שכתבנו, והכלה כלולה מיוסדת ומיוחדת \nבשלש מעלות, ימין ושמאל ואמצע, חסד דין רחמים, בשלשה גוונים כמראה הקשת. ועל כן כסא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "הכבוד מיוסד משלשתם ומזוהר הכסא העליון המיוסד משלש כחות מנוגה נגדו, נראה תחתיו \nכעין כסא אחר תחתיו כעין ארון חלול והוא כסא קטן תחת הכסא העליון, והוא מיוסד ג\"כ \nמשלש כחות והם שלשה גוונים מקיפים זה לזה כל אחד ואחד סביב סביב כמראה הקשת, ועל \nהכסא הקטן הזה אשר תחת רגלי העליון אמר הכתוב ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר \nומתרגמינן ותחות כורסיה יקריה. ולפי שכל אחד מהכסאות מיוסד משלש יסודות ושלש כחות, \nעשה שלמה המלך שש מעלות לכסא בטכסיסי עליון, כי שלמה ישב על כסא יי' ומלך על \nעליונים ותחתונים. ועוד יש סוד פנימי בשש מעלות לכסה כי ה\"א אחרונה כסה לשש מעלות \nשלמעלה בסוד וא\"ו שבשם. ומה שאמר וראש עגול לכסה מאחריו, הרמז על ראש דברך אמת \nהמתאחד מאחריו, בסוד וראית את אחורי בייחוד אחד אמיתי. ולסוד זה עשה שלמה כסאו \nכדמות כסא המלך שהשלום שלו להורות כי אין הכסא דבר נפרד מהראש היושב עליו: \nוכבר כתבתי כי כסה מלשון כיסוי וסתר, כי כל הכחות העליונים מכוסים ונסתרים בה\"א \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "אחרונה, והיא מוציאה אותם לפועל בכח הרצון העליון בזמן הקצוב לפניו, ולזה הוא כסא \nלכלם לפי שהיא ייחוד לכלם וכלם מתיחדים בה, ולזה אין הכסא דבר זולתם כי צד הייחוד \nשוה בכל כי יי' ושמו אחד, ומזה אמרו כי יד על כס יה וסודו על כס שהוא יה, להורות \nשאין הכסא נפרד מיה. וראיתי כתוב בשם המסרה כי כסיה מלה חדא, לרמוז כי השם והכסא \nדבר אחד, ולזה בא חסר אל\"ף להורות שהוא דבר אחד ולפי זה תהיה הכוונה בשם זה אל \nהאחרונה חכמת שלמה. ועוד ירמוז לחכמת אלהים כי חכמה מחכמה כי חכמה אחרונה כסא \nלראשונה כי משם נאצלה, וסוד הכתוב כי יד על כס יה עמלק שלח יד בכסיה, והוא מה שאמרו \nבמדרש ילמדנו ויזנב בך הכה אותם מכת זנב, מה היו של בית עמלק עושים חותכים מלותיהם \nשל ישראל וזורקין כלפי מעלה ואומרים בזה בחרת הרי לך מה שבחרת. ובמדרשו של רבי \nשמעון בן יוחאי ע\"ה (ח\"ב ס\"ה ע\"ב) לעילא בקדוש ברוך הוא הוה דהוו נסבי לגברי וגזרי \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "לון עיליתא דרשימא קדישא ונטלי להו וארמיו לון לעילא ואמרי טול לך מה דאיתרעית \nועכ\"פ דקב\"ה הוה כלא עד כאן. בארו כי שלח ידו בברית קדש למטה ולמעלה, ולזה נאמר בו \nולא ירא אלהים שהוא מדת הדין שתפגע בו, ולזה נכתב שם אלהים בענין. ונאמר ויחלוש \nיהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב כי היא חרב נוקמת נקם ברית, ובמכילתא למדנו שמלחמה \nזו על פי הגבורה היתה: \nובמדרש ילמדנו מסורת אגדה הוא שביד בניה של רחל עשו נופל, שנאמר אם לא יסחבום צעירי \nהצאן שהם קטניהם של שבטים, וזו שורת הדין שהבנים יקחו נקמת אמן, ורז\"ל אמרו אין \nהכסא שלם ואין השם שלם עד שימחה שמו של עמלק ומשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם \nשנאמר האויב תמו חרבות. וכתיב אחריו ויי' לעולם ישב כונן למשפט כסאו. והכוונה כי \nעמלק גרם שיהיה השם והכסא חסר, והטיל פגם בשניהם כי הפריד אלופו של עולם כי כן כחו \nהטיל פגם בלבנה בסבת פתויו, וזה אמרם משבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ובמדרש ילמדנו \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "כל זמן שזרעו של עמלק קיים כאלו כנף מכסה את הפנים אבד זרעו של עמלק השם שלם. \nשהכוונה בזה שעמלק סבת הסתר פני הרחמים מהאיר על ארץ חפץ, והוא ענן מפסיק בין השמים \nובין הארץ, והוא מכסה את הפנים המאירים. עד יבא אשר לו המשפט ויבער רוח הטומאה, \nוהיתה ליי' המלוכה ולא יוסיף יבא בה עוד ערל וטמא, וזה יהיה כשימחה זרעו של עמלק \nהגורם הפרוד והחלוק, והיה יי' למלך על כל הארץ הארץ דייקא ביום ההוא יהיה יי' אחד \nושמו אחד. וזה שעור מה שראיתי לבאר בסוד כסא: \n  \n", "en": ""}]}
