{"bookId": "kabala-f41d246d481b", "part": "1", "torah": "8", "title": "ספר עבודת הקודש — חלק א פרק טז", "hebrewTitle": "חלק א פרק טז", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-f41d246d481b/1/8/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-f41d246d481b/1/8/", "segments": [{"index": 1, "he": "חלק א פרק טז \nקבלו חכמי האמת כי אחר האצילות הראשון נאצל אצילות שני, וביאור זה כי מכח כל מדה \nומדה מהעליונות נאצלה מדה אחרת למטה תחת האבן הראשה, והאצילות הראשון שהוא כנגד \nכת\"ר עליו\"ן הוא הנקרא כסא הכבוד לפי שהרצון היה להאציל כסא לכסא המתנשא. ואצילות \nזה נקרא לחכמי המשנה ע\"ה אכתריא\"ל והוא המוזכר בפרק קמא דברכות, אמרו שם תניא ר' \nישמעאל בן אלישע אומר פעם אחת נכנסתי להקטיר קטרת וראיתי אכתריא\"ל י\"ה יהו\"ה צבאות \nוכו' כדאיתא התם, והוא ע\"ה השיג זה הכח הקדוש על ידי מחיצה אחרת למטה הרבה מנגה \nנגדו: \nוכתב החכם המקובל ר' טודרוס הלוי ז\"ל על זה הכח בזה הלשון, אמרו עליו חכמי הקבלה \nשהוא עטרת מלכות לפני ולפנים, ולכן נקרא בשם זה דהיינו כת\"ר היינו עטרה ויש אומרים \nכתריאל, וקבלתי שכך שמו, וכן ראיתי כתוב בתוך דברי קצת מקובלים הגנוזים והסתומים \nוהחתומים שהוא שומר ישראל, ולכך סמך לו א\"ל וי\"ה והבן. והוא היושב על כסא רם ונשא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "כענין בדברי מיכה ובדברי ישעיה, וידוע שהם לא ראו את השם הגדול, ואם נאמר ששמו \nאכתריא\"ל גם האל\"ף מורה לאי\"ן סוף, ר\"ל אלף אכתריא\"ל, ודע שיש כסא למעלה מכסא וכבוד \nלמעלה מכבוד עד כאן דבריו. והוא הנקרא בפי חכמי האמת מטטרו\"ן הגדול, ונקרא מלכיא\"ל \nעל שם המלכות: \nוממנו נשתלשל החשמל החיצון ונקרא חדרי גדולה ששם מסתתרת הכלה הכלולה, והוא כנגד \nראשית חכמה, והוא החיה הנקראת ישראל, ונקרא עטריא\"ל על שם העטרה הגדולה שהיא כדמיון \nהזהב הנמשל למדת הדין. ונשתלשל מזה היכל הקדוש החיצון ונקרא נשריא\"ל על שם האצילות \nשהיא רגזנית ומיסרת בניה כשאינם מתנהגים על דרך הישר כנגד אביהם שבשמים, והוא מלשון \nאילן המשיר פירותיו והוא סוד נסתר: \nוכשהם מכריעים כף זכות על דרך התשובה אז היא מרחמת על בניה כנשר יעיר קנו על גוזליו \nירחף, ואז אם הבנים שמחה ומתרפקת על דודה, ואז תתחדש כנשר נעוריה, ונקרא זה הכח \nמזלן של ישראל, והוא כנגד אם הבנים העליונה, ושלשה כתרים הללו נחשבים ראש אחד כמו \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הראשונים העליונים שהם מנגה נגדם, ונקרא היכל קדש הקדשים, ושלשתם נאצלים אצילות \nרוחני אחד קדוש ממדת המלכות ומתעצמים בו, וכל אחד נקרא אצילות בפני עצמו: \nעל כן אמרו בעלי העבודה כפי קבלתם האמיתית כי כל האצילות בי\"ג ענפים, ויונקים משרש \nאחד שכל האחדות תלוי בו, ועל כן המספר עולה בפסוק יי' אחד, ובכאן נשלמו סוד י\"ג \nמדות של רחמים: \nולכן אמרו חכמי הקבלה ששלשה אלה הכלולים בכתר מלכות ממונים ונכונים לסלוח ולנשא \nעונות ופשעים שהם המרדים והחטאים, ושלשתם נכללים בשם אחד על שם פעולותיהם, וזה שמו \nאשר יקראו נע\"ם חרו\"ן נוש\"א עו\"ן מר\"ד חטא\"ה, למען ישוב יי' מחרון אפו ויחמול וירחם \nעל שבי פשע ביעקב שהוא ו' קצוות עליהם, ועליהם נורא מאד נזר אלהיו על ראשו, הרי \nרו\"ן הנשאר מחרו\"ן: \nעוד אמרו בסוד חרו\"ן ח\"ן עטרת מלכות. רו\"ן דיוקנו של יעקב איש תם חקוק צורה של מטה \nכנגד של מעלה הוא מיוחס שמים ויעקב, והסימן רנ\"ו שמים כי עשה יי', רנו ליעקב שמחה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ואז הזווג עולה שלם: \nואלה הי\"ג כולן מאצילות ופועלות, והי\"ג מדות הנזכרות בפסוק ויעבר כלן נפעלות, \nהפועלות אבות והנפעלות תולדות. אין להם קצה, ואין משיג אמתת התחלתן, ואין יודע מחקר \nסופן, זולתי האדון היחיד על הכל הנסתר והנעלם ממחשבת נבראיו. כל זה יסוד מוסד גנוז \nבאוצרות המעמיקים מקבלי האמת: \nגם יש סימן לאלו השלשה לחזות בנע\"ם יי' דרכיה דרכי נע\"ם כפי שמותם. וחכמי הקבלה \nמכנים לכסא הכבוד הנקרא מטטרו\"ן הגדול אדם שבמרכבה, ולחשמל החיצון מיכאל הגדול ופני \nאריה וענן הכבוד שור, ולנשריא\"ל נשר, ולמדה זו מכנים אוריא\"ל הפנימי. ולמטה שבעה \nשמשים פנימיים היושבים ראשונה במלכות, והם נקראים גבורי כח, ונקראים שרפים על שם \nשנאצלו מכח שרף גדול הנקרא לחכמי המרכבה ענפיא\"ל, וסימן לדבר וענפיה ארזי אל, ונקרא \nכן לפי שמתחלק כחו לשבעה ענפים: \nונוגה אלו הענפים כמראה הבזק, והם עומדים לפני מקום האחדות כאש אוכלה, כדי שלא יהיה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "כח לארבע מחנות שכינה להסתכל במהותם, ועליהם נאמר שבעה אלה עיני יי' וגו', ולא \nנקראו עינים כי אם על הגוון שדומים לאש אוכלה כדכתיב כי יי' אלהיך אש אכלה וגו', \nוהם מתצחצחים בצחצוח גדול ועומדים לפני הקב\"ה למעלה בצל כבודו, ועליהם נאמר כמו כן \nשרפים עומדים ממעל לו וגו', ואלה שמותם אורפניא\"ל תגרא\"ל דנדא\"ל פלמיא\"ל אסימו\"ן \nפסכא\"ל בוא\"ל, והם בסוד שבעה ספירות הבנין, ובסוד שבעה שמות שבהם נבראו שמים וארץ. \nונראה שאליהם רמז ר' אליעזר הגדול פרק ד' מפרקיו באמרו ושבעה מלאכים שנבראו מתחלה \nמשרתים לפניו לפנים מן הפרכת והוא הנקרא פרגוד עד כאן: \nולמטה הרקיע שנברא ביום שני, והוא שאמר עליו ר' אליעזר פרק ד' רקיע שעל ראשי החיות \nשנאמר ודמות על ראשי החיה רקיע וגו', והוא הנקרא פרגוד, וזה הכח מביא השפע מעולם \nהמתבודד לעולם הנפרדים, ולכן נאמר בפרק ד' מפרקי רבי אליעזר ואלולי הרקיע ההוא היה \nהעולם נבלע במים, שלמעלה ממנו מים, ולמטה ממנו מים, והוא המבדיל בין מים למים שנאמר \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים וגו' בין מים העליונים למים התחתונים עד כאן: \nואמרו חכמי הקבלה כי ההויות העליונות הנקראות עץ החיים נקראו במשל מים העליונים כי \nאינם נבראות אלא נאצלות מעליון, ומים התחתונים נבראים ואינם נעלמים כראשונים והם \nמהרקיע הזה ולמטה, ואמרו כי בו שני מיני אצילות בסוד מטטרו\"ן וסנדלפו\"ן, ופירוש \nמטטרו\"ן שליח, שמביא ומשפיע ההשפעה ממעלה למטה. ופירוש סנדלפו\"ן מלה מורכבת מורה על \nחומר וצורה והוא נחלק לשנים סנדל פון וסנדל מורה על החומר כמו שאמרו בפרק יוצא דופן \nשמא תעשה עוברה סנדל פירוש חתיכת חומר בלא צורה. ופון מורה על הצורה שהיא בפנים \nנעלמת ונסתרת. והנה שמו מורה על פעולתו שהוא מחבר חומר וצורה, כי הוא ממשיך צורות \nמעולם הרוחני ומשפיע על החומר. ולמטה היכל הרצון כנגד תפארת ישראל, ובו ארבע מחנות \nשכינה סוד חיות קטנות כנודע מדברי המאור הקדוש רשב\"י ע\"ה בהיכלות שלו. (ח\"א מ\"ד ע\"ב \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ח\"ב רנ\"ג ע\"ב) ויעשה ממנו היכל אהב\"ה כנגד חסד לאברהם, והוא סוד א\"ל שד\"י, ובו \nנבואת האבות, ואמרו חכמי הקבלה כי הוא סוף למעשה העליונים ותחלה למעשה התחתונים, \nושרש ההיכל הזה הוא הנקרא מטטרו\"ן שר הפנים ששמו כשם רבו העליון הנקרא מטטרון \nהגדול, וזה נקרא שכל הפועל אצל הרבה מחכמי הקבלה: \nולמטה ממנו היכל זכו\"ת כנגד פחד יצחק, ועליו אמרו בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא \nמילתא אלא במזלא תליא מילתא. ושם ב\"ד הגדול, ושם נהר דינור: \nולמטה ממנו היכל נוגה כנגד נצח ישראל. ולמטה ממנו היכל עצם השמים כנגד הו\"ד. ולמטה \nממנו היכל לבנת הספיר כנגד יסוד ומלכות שהם נחשבים אחד כראשון והוא היכל קדש \nהקדשים. וזה כקבלת רשב\"י ע\"ה והם שבעה היכלות: \nולפי קבלת הגאונים רב נחשון ורב נטרונאי ז\"ל לבנת הספיר כנגד יסו\"ד והוא ששי לבנין, \nוההיכל שהוא כנגד מלכות הוא הנקרא לדעתם ז\"ל היכל כנסיא\"ל לפי שהוא כנגד כנסת \nישראל. והיכל הראשון הנקרא קדש הקדשים הוא מכלל עץ החיים, והוא עולם הנסתר, ושאר \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "היכלות מכלל עץ הדעת טוב ורע, ונקרא עולם הנגלה בערך הראשון, וכלל ההיכלות נקרא \nמלכו\"ת לפי שהיא כלל הכל ועל ידם מתראה ומתפרסם כח המעלות העליונות: \nומהם נמצאות כמה מדרגות אחרות עשיריות עד אין מספר, שנאמר ועלמות אין מספר, וכתיב \nהיש מספר לגדודיו, והראשונים נשגים על ידם, ואלו נשמה לאלו עד שנמצאו עשר מדרגות של \nהמלאכים שהם בעלי צורה דקה רוחנית, ונשתלשלה ההשפעה עד שנגלמו הגופים השמימיים מכח \nהבורא יתברך בתחלת מעשיו עם הנקודה הארציית הכלולה מארבע יסודות, שמהם הורכבו \nהנמצאים המורכבים כאשר נשפע מאת רשימת הארבע יסודות הראשונים שהם סדר זמנים: \n  \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "חלק א פרק יז \nכמו שבא הרצון והחפץ הפשוט, ועלה במחשבה הטהורה להמציא ולהאציל מאור הנעלם האצילות \nלהורות ולהעיד במציאות ובאחדות אדון יחיד שרש השרשים וכענין שהתבאר במה שקדם. כן \nהיה הרצון הפשוט לברא בריה אחת משוכללת וכלולה, עשויה בצלם ודמות לתבנית המשכן \nהעליון המקודש, הוא האצילות הנעלם הנקרא אדם העליון, במשל ובסוד הידוע לאשר זכו \nאליו ועליו נאמר נעשה אדם בצלמנו כדמותנו: \nובבראשית רבה אמרו בזה הלשון במי נמלך ר' יהושע בשם ר' לוי אמר במלאכת השמים והארץ \nנמלך, משל למלך שהיו לו שני סנקליטין ולא היה עושה דבר חוץ מדעתן. ר' שמואל בר נחמן \nאמר במעשה כל יום ויום נמלך, משל למלך שהיה לו סנקתידרון ולא היה עושה דבר חוץ \nמדעתו. ר' אמי אמר בלבו נמלך, משל למלך שבנה פלטין על ידי האדריכל ראה אותה ולא \nערבה לו על מי יש לו להתרעם לא על האדריכל אתמהא, הוי ויתעצב אל לבו עד כאן: \nובפרק י\"א מפרקי ר' אליעזר מיד אמר הקב\"ה לתורה נעשה אדם וגו', והכל לכוונה אחת \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "עולה, ירמזו לנו חכמי האמת ע\"ה כי לא נמלך בדבר שהוא חוץ ממנו, כי האומר במלאכת \nהשמים והארץ, ירמוז לשני הפועלים הידועים, והאומר במעשה כל יום ויום, ירמוז לששת \nימי בראשית העליונים. ואמרו במדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"א ל' ע\"א) בתרי גוונין אתברי \nעלמא בימינא ושמאלא, בשיתא יומין עלאין, שיתא יומין אתעבידו לאנהרא כד\"א כי ששת \nימים עשה יי' וגו'. והאומר בלבו, הכוונה בלב השמים היא הכלה הכלולה מל\"ב נתיבות \nפליאות חכמה והיא התורה: \nוסוד הענין כי האדם כלול מכלם עשוי לתבנית הבנין כלו כמו שיתבאר בסייעתא דשמיא. \nוהטעם הנעלם כדי שיעיד גם הוא על אחדות השם המיוחד, ועל התפשטות מציאותו האצילות \nשהוא נכלל בו. נמצא האדם העשוי בצלם ודמות אות מעיד ומפרסם האלהות. ולגלות זה \nולהודיעו נברא בצלם אלהים. ואמרו בפרק י\"א מפרקי ר' אליעזר עמד על רגליו והיה מתואר \nבדמות אלהים,. ראו אותו הבריות ונתיראו כסבורין שהוא בוראן וכו', ולסוד זה נקראת \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "צורת האדם דיוקן וכל הצורות נקראו כן על שם צורת האדם, וכמו שאמרו בבא קמא פרק \nהגוזל עצים אין משלחין מעות בדיוקני, לפי שצורת האדם שניה לקונה שאין בכל הצורות \nכמותה, וכענין שכתוב כי בצלם אלהים עשה את האדם, ודיו כמו דו פרצופין, קני כמו \nקונה, כי הוא בדמות קונו, ונשא שם זה להיותו כלול מהכחות העליונות אשר הם נכללות \nבסוד השם הגדול: \nובפרק חזקת הבתים אמרו נסתכלת בדמות דיוקני, בדיוקני עצמה אל תסתכל ובפרק אלו \nמגלחין דמות דיוקני נתתי בהם, אך בצלם תרגום ברם בדיקנא, ואז בהיותו כלול מן המעלות \nעשוי בתבנית המשכן יהיה בידו כח וספק ליחד ולתקן הכבוד כי היא היתה הכוונה בו: \nולהעיר על כל זה אמר ישעיהו הנביא ע\"ה (מ\"ג ז') כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו \nיצרתיו אף עשיתיו. ובאמרו כל, הכוונה על האדם שהוא כלול מהמעלות והכחות כלם, ולזה \nיצדק בו לשון כל שהוא כלל הכל כי הכל בו. ואמר הנקרא בשמי, מצינו לשון קריאה נופלת \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "על הבריאה, קורא אני אליהם יעמדו יחדו. והכוונה שנברא בשמו, כלומר בצלמו הוא \nהאצילות שהוא שמו. ובאמרו ולכבודי בראתיו וגו' הורה על התכלית אשר בעבורו נברא בשמו \nכי היה להעיד ולגלות מציאותו וליחדו ולתקנו כראוי, ולזה נתקן ונעשה בדמותו כי בכבוד \nהעליון יש בו בריאה יצירה עשיה, גם האדם יש בו כל זה, ולזה אמר בראתיו יצרתיו אף \nעשיתיו, ובהיותו כלול ממנו עשוי בתקונו יהיה כח וספק בידו ליחדו ולתקנו: \nובמדרשו של רשב\"י ז\"ל אמרו בזה הלשון (ח\"ב קנה.) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו \nיצרתיו אף עשיתיו. ולכבודי בראתיו דייקא, ורזא דא ולכבודי בראתיו אוליפנא דהאי כבוד \nדלתתא כורסיא קדישא כלא איתקן לעילא אלא מגו תקונא דבני עלמא, כד אינון בני נשא \nזכאין וחסידין וידעין לתקנא תקוניה הה\"ד ולכבודי בראתיו, בגין ההוא כבוד לאתקנא ליה \nבעמודין תקיפין בתקונא וקשוטא דלתתא, בגין דהאי כבוד אסתלק ביקרא דצדיקייא די \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "בארעא, בגין כך בראתיו בגוונא דכבוד עלאה דתקונין אלין ביה, בריאה לסטר שמאלא, \nיצירה לסטר ימינא כד\"א יוצר אור ובורא חשך עשיה באמצעיתא כד\"א אני יי' עושה כל אלה, \nוכתיב עושה שלום ובורא רע. וכתיב עושה שלום במרומיו. ועל דא בראתיו יצרתיו אף \nעשיתיו בתקונא עלאה. ועל דא הואיל ואדם איהו בארעא ואית ליה לתקנא ההוא כבוד עבידת \nביה תקונין דכבוד עלאה דאית ביה, אוף הכי בריאה ועל דא בראתיו: \nבההוא כבוד אית ביה יצירה ועל דא יצרתיו. בההוא כבוד אית ביה עשיה ועל דא עשיתיו, \nכל דא יהבית ביה באדם למהוי איהו כגוונא דכבוד עלאה. דמתקן ובריך לכבוד תתאה ומנא \nלן דההוא כבוד עלאה אית ביה תלת אלין דכתיב יוצר אור, ובורא חשך, עושה שלום. יוצר \nאור הא יצירה. ובורא חשך הא בריאה. עושה שלום הא עשיה. ודא איהו כבוד עלאה דקא מברך \nוספק כל צרכי לכבוד תתאה. כגוונא דא אדם בארעא. כבוד עלאה דאית ביה תלת אלין. אדם \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "לתתא דאית ביה תלת אלין. זכאה איהו בר נש דזכי בעובדוי למהוי כגונא דא עד כאן: \nהנה יתבאר מדבריהם ע\"ה בשלמות מה שאנו משתדלים לבארו בזה הפרק, והוא היות האדם עשוי \nומתוקן בדמות ובתקון הכבוד העליון והוא צלם אלהים, והטעם בזה לתקן הכבוד שעליו נאמר \nוכבוד יי' מלא את המשכן, כמו שהכבוד העליון סוד האבות מתקנים אותו למעלה כדי שיהיה \nכלול ומתוקן מכל צד, כי הוא השלמות הנרצה ובזה משלים הכוונה והתכלית בבריאתו, והשלם \nאשר הוציא כל ימיו בזה הוא אשר חי החיים האמיתיים, והוא אשר חתם בו שלמה המלך עליו \nהשלום ספרו באמרו סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא, ואת מצותיו שמור, כי זה כל \nהאדם. ובאמרו סוף דבר הכוונה בו על האדם, כי הוא סוף כל מה שנעשה בששת ימי בראשית, \nוהוא תכלית כל דבר נברא. הכל נשמע מלשון וישמע שאול את העם, שכלל כל המעלות נאסף \nבו, והוא מחובר וכלול מן הכל והכל נשמע ונכלל בו. את האלהים ירא ואת מצותיו שמור, \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "לומר כי הכוונה בו בהיותו עשוי בדמות עליון היה לקיים המצות מצות עשה ומצות לא \nתעשה, שכלם יוצאות מאמרו את האלהים ירא ואת מצותיו שמור, כי התקון העליון אשר \nבעבורו נברא הוא תלוי בזה, וזה הוא הדרך אליו, והוא אמרו כי זה כל האדם. והיא \nהכוונה בזה הפרק: \n  \n", "en": ""}]}
