Tashlich and the Chassidic Discourses
תשליך והשיחות החסידיות
Source: https://ajew.org/reader/kaftor-vaferach-a/1/10

Segment 1
HE:
ההתלהבות מגיעים כשישראל דוד שר ,,ויאתיו" במנגינה הברסלבית שהרב אמר שנלקחה משירי גן העדן. פנים משולהבים ורגליים מורמות עורגים אל על. הנקישות והדפיקות מחרישות אוזניים, וכי דבר זה קל בעיניך? הלא כאן אומרים להכתיר את בורא כל למלך כל למען ויראו כל עמי הארץ את מלכות שמים. הסערה הולכת וגוברת. מקהלת אלפים מלווה את ישראל דוד בקצב אחיד ללא כל מלחין מכוון מסיימים כולם בקול אדיר: ויתנו לך כתר מלוכה.

EN:
They reach the height of fervor when Yisrael David sings “Veyetayu” (“And they shall come”) in the Breslov melody which the rabbi said had been taken from the songs of the Garden of Eden. Faces aflame and legs raised yearn upward. The knocking and pounding are deafening—and is this a light matter in your eyes? For here they are saying to crown the Creator of all as King over all, so that all the peoples of the earth may see the kingdom of Heaven. The storm keeps mounting. A chorus of thousands accompanies Yisrael David in a steady rhythm, without any conductor directing them; everyone concludes in a mighty voice: “And they shall give You a royal crown.”

Segment 2
HE:
אחרי שהוכתר מלכו של עולם מורגש בעליל כי קרובה מלכותו להתפשט ולהתגלות כי הוא מלך על כל הארץ. ארבע שעות נמשכה תפילת המוסף של ישראל דוד. רעננות המתפללים העידה כי הצליח ישראל דוד להעלות את כולם ולהפיח בהם רוח חיים של אהבת השם ועבודת הבורא. לכולם היה הרושם, שאם ישראל דוד היה רוצה לחזור על תפילת המוסף ולהאריך בה כהנה וכהנה ברצון רב היו מסכימים לו.

EN:
After the King of the world had been crowned, it was plainly felt that His kingship was close to spreading and being revealed, for He is King over all the earth. Yisrael David’s Musaf prayer lasted four hours. The worshippers’ freshness testified that Yisrael David had succeeded in raising everyone up and breathing into them a spirit of life, of love of God and service of the Creator. Everyone had the impression that, had Yisrael David wished to repeat the Musaf prayer and prolong it many times over, they would gladly have consented.

Segment 3
HE:
תשליך והשיחות החסידיות

EN:
Tashlikh and the Hasidic Discourses

Segment 4
HE:
מחזה כזה לא ראתה לובלין מימיה. חוצות לובלין מלאים אנשים, נשים וטף, בצדי הדרכים עומדת לובלין היהודית על עשרת אלפי יהודיה ומחכה להופעתו של הרב ותלמידיו בלויית אלפי חסידי ברסלב. הנה הופיע הרב במלוא הדרתו, מאיר באור זך ומופלא. אלפים זורמים אחריו ולפניו והוא בתווך. בשירות ותשבחות מובא הרב לגשר העץ שברחוב לוברטובסקה אשר מתחתיו זורם נהר ביסטריצה, לידו תיאמר תפילת ,,תשליך". יהודי לובלין בעצמם שומרים על הסדר מבלי לתת לזרים להתערב בשמחתם. בגלל הצפיפות האיומה נמשכת התהלוכה מהישיבה עד לנהר זמן רב מהמקובל עט סופרים אינו מסוגל לתאר את גודל ההתלהבות ברגע שהרב פתח בתפילת ,,תשליך". אלפי יהודים מרעישים את העולם בתפילתם. מבינות אלה נשמע קול בוכים מלא מתיקות יוצא מפי הרב ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאתינו גל של התרוממות רוח מציף את המתפללים - ישוב ירחמנו התרוממות כזאת לא ידעה לובלין מעולם. מעגלים מעגלים מתעגלים סביב הרב, זרועות משתלבות וידים מתהדקות והרגליים מתרוממות וכולם יוצאים במחול אדיר ומבהיל את הרוקדים ומטיל אימה על גוייה של לובלין המשתוממים למחזה שלא הסכינו לו והם ממלמלים חרש. מלך ישראל. הריקודים נמשכים ומתמתחים מהנהר עד למעונו של הרב ומשם לבית

EN:
Lublin had never in its days seen such a spectacle. The streets of Lublin are filled with men, women, and children; along the roads Jewish Lublin, with its ten thousand Jews, stands and waits for the appearance of the rabbi and his disciples, accompanied by thousands of Breslov Hasidim. Here the rabbi appeared in his full splendor, shining with a pure and wondrous light. Thousands stream behind him and before him, while he is in their midst. With songs and praises, the rabbi is brought to the wooden bridge on Lubartowska Street, beneath which the Bystrzyca River flows; beside it the Tashlikh prayer will be recited. The Jews of Lublin themselves keep order, without allowing strangers to interfere with their joy. Because of the dreadful crowding, the procession from the yeshiva to the river takes far longer than usual. A scribe’s pen is incapable of describing the magnitude of the fervor at the moment the rabbi opened the Tashlikh prayer. Thousands of Jews shake the world with their prayer. From among them is heard a weeping voice full of sweetness issuing from the rabbi: “He will again have compassion upon us; He will subdue our iniquities; and You will cast all our sins into the depths of the sea.” A wave of spiritual exaltation floods the worshippers—“He will again have compassion upon us”—such exaltation Lublin had never known. Circles upon circles form around the rabbi; arms interlock, hands clasp tightly, legs rise, and everyone goes forth in a mighty dance that terrifies the dancers and casts dread upon the gentiles of Lublin, who are astonished by a spectacle to which they were unaccustomed, and they murmur softly: “King of Israel.” The dancing continues and stretches from the river to the rabbi’s residence, and from there to the