Segment 1
תּוֹרָה מ
Torah 40
Segment 2
א. מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיק עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִם לָאו. כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אָז בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה מִסְתַּכֵּל, נַעֲשֶׂה אוֹתוֹ הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִטַּעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ, הוּא מְחֻיָּב לְהַרְגִּישׁ טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁפּוֹגֵעַ וּמִתְוַעֵד יַחַד עִם זֶה הָאִישׁ שֶׁהָיָה אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי עַל יָדוֹ נַעֲשֶׂה הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל:
Sometimes Hashem Yisborach performs wonders through masters of halachic ruling [ba'alay ha-poskin]. For since people accept their mind in matters of permitted and forbidden — so too above — their mind is accepted when they rule on some matter. And this is the aspect of ""His wonders and the ordinances of His mouth.""
Segment 3
ב. עִקַּר מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִסְתַּכֵּל בָּהּ תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה" וְכוּ', וְעֵינַיִם עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר (בְּרֵאשִׁית רַבָּה יט, ה), וְעַל־יְדֵי־זֶה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת וַאֲוִירָהּ מַחְכִּים:
[continued]
Segment 4
ג. הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעוֹסֵק לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, (שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ), כִּי עַל יָדוֹ כָּל הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְפָּאֲרוּת. [וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּתְרַחֵק אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הַשְּׁכִינָה צוֹעֶקֶת: 'קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי', הַיְנוּ שֶׁנִּפְגַּם כִּבְיָכוֹל הַתְּפִלִּין שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַהִתְפָּאֲרוּת. וּכְשֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְכָל־שֶׁכֵּן רַבִּים נִתְקָרְבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי נִתּוֹסֵף בְּיוֹתֵר אוֹר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהוּא אוֹר הַתְּפִלִּין שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שֶׁמַּשְׁגִּיחַ תָּמִיד עַל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, וּמִזֶּה נִמְשַׁךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּבְחִינַת: אֲוִירָא דְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים], (וְעַל־כֵּן צְרִיכִים הַבָּתִּים לִרְאוֹת אֶת הָאֲוִיר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן־עָרוּךְ כִּי הַד' בָּתִּים הֵם בְּחִינַת אַרְבַּע רוּחוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֶת הָאֲוִיר נִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל), וְעַל־כֵּן מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בּוֹ, וְעִקַּר הַדָּבָר בִּשְׁעַת הַקִּבּוּץ מֵהַבָּאִים אֵלָיו לִשְׁמֹעַ דְּבַר ה', וּבְיוֹתֵר בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁאָז הוּא זְמַן הַקִּבּוּץ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וַאֲזַי הַהִתְפָּאֲרוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁמִּתְקַבְּצִים הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם הַחֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וַאֲזַי נִתְגַּדֵּל וְנִתּוֹסֵף פְּאֵר וְיֹפִי הַצַּדִּיק, כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת כַּנַּ"ל. וַאֲזַי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּזֶה הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, זֶה בְּחִינַת שֶׁמִּסְתַּכֵּל וְרוֹאֶה בְּאוֹר הַתְּפִלִּין שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי הוּא מְקַבֵּל עַל־יְדֵי זֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת תְּפִלִּין מֹחִין, וַאֲזַי נַעֲשִׂין עֵינָיו בִּבְחִינַת עֵינֵי ה', וַאֲזַי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל נִמְשָׁךְ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים :
[continued]