# צַוָּאַת הָרַב מִטְּשֶׁעהְרִין
צַוָּאַת הָרַב מִטְּשֶׁעהְרִין
Source: https://ajew.org/reader/kokhvei-or/1/12
## Segment 1
יוֹם א' דַּחֲנֻכָּה תרנ"ג
Siman 1. Necessary stories and disclosures, which I have drawn from the combinations and analytical discussions of the words of our Master, the Light of Lights, our Master Nachman of Breslov, may the memory of the holy and righteous one be for blessing — and his disciple our teacher the Rav R. Nussun z"tl — both in writing and orally — woven together with the words of the Arizal z"l and the holy Zohar.
## Segment 2
לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה גִּימַטְרִיָּא תקיח. וְכֵן עַל מִקְרָא מְגִלָּה גִּימַטְרִיָּא תקיט. נַחְמָן בֶּן צְבִי אַרְיֵה גִּימַטְרִיָּא תקיח. חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִימִים גַּם־כֵּן גִּימַטְרִיָּא תקיח. וְרָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל הַפָּסוּק חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִימִים נַחְמָן בֶּן חַיָּה לֵאָה (כָּל זֶה נֶעְתַּק מִכְּתַב יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִטְּשֶׁערִין זַ"ל). וְכֵן הַסֵּפֶר "לְשׁוֹן חֲסִידִים" שֶׁלִּי גִּימַטְרִיָּא גַּם־כֵּן תקיח. וְכֵן הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי עֵצוֹת הֶחָדָשׁ שֶׁלִּקֵּט הָרַב הַקָּדוֹשׁ, הוּא קָרָא אוֹתוֹ בְּשֵׁם "אוֹצַר הַיִּרְאָה" גַּם־כֵּן גִּימַטְרִיָּא תקיח. וְשֵׁם כָּזֶה נָאֶה לוֹ, כִּי כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה נוֹבְעִים מֵהַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה שֶׁאָמַר עַל עַצְמוֹ אֲנִי אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם, כַּמְבֹאָר בְּסֵפֶר "חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן" אַךְ לַמְרוֹת רְצוֹנוֹ נִשְׁתַּנָּה שֵׁם הַסֵּפֶר עַל־יְדֵי הַמֵּבִיא לְבֵית הַדְּפוּס לְשֵׁם לִקּוּטֵי עֵצוֹת חָדָשׁ. וְהַסֵּפֶר הַזֶּה הִתְחִיל בְּאוֹת אֱמֶת עִם הַפָּסוּק "הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ". נָקוּד עַל תֵּבַת 'אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ' גַּם־כֵּן גִּימַטְרִיָּא תקיט. וְכֵן אַחַר־כָּךְ בְּאוֹת אֱמוּנָה הִתְחִיל עִם הַפָּסוּק "אֶהֱבוּ אֶת ה' כָּל חֲסִידָיו אֱמֻנִים נֹצֵר ה'" נָקוּד עַל תֵּבוֹת 'אֱמֻנִים נֹצֵר ה'' גַּם־כֵּן גִּימַטְרִיָּא תקיט
Siman 2. The first volume was printed here in the holy city in the year ke'ayyal ta'arog [5663 / 1903] by the author himself — the Rav, the Gaon, the G-dly awesome man — our teacher the Rav Rabbi Avrohom z"l son of Rabbi Nachman of Tulchin z"tl. The remaining volumes were gathered and collected from the manuscript by Shmuel HaLevi Horovitz and published by him in the year 5693 [1933].
## Segment 3
שְׁמוֹ עִם הַכּוֹלֵל.
Siman 3. As is elaborated from the words of our master z"l: although the very essence of the stories he told are lofty and hidden in unfathomable depths — nevertheless, through their many garments descending from level to level until the materiality of this lowly world — one can learn from them practical moral instruction even in simple terms [to understand parable and metaphor].
## Segment 4
הַעְתָּקַת צַוָאָה מֵהָרַב הַקָּדוֹשׁ מִטְּשֶׁעהְרִין זַצַ"ל
Siman 4. I was somewhat puzzled when I looked at the Story of the Sage and the Simple Man — in which the matter was so completely reversed: the sage, through his very wisdom, became ensnared and sank into a swamp of mud. While the simple man, who was distant from wisdom — to the point that the craft of shoemaking he was not even able to learn properly — was greatly elevated and exalted as recounted there. For why in truth should it be so? Surely the very substance of wisdom and the light of the mind within a person — comes from the soul and spirit of the Creator Himself, may He be blessed — who breathed it into his nostrils from the beginning of creation. And according to this — it would follow automatically: that the more this light shines within him — the more elevated and exalted he ought to be — and not the simple man, who is distant from wisdom.
## Segment 5
שֶׁכְּתָבָהּ בִּשְׁנַת תרל"ט, וְנָפַל לְמִשְׁכָּב עַל עֶרֶשׂ דְּוַי בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, וְנִסְתַּלֵּק אוֹר לְיוֹם ד' תַּעֲנִית אֶסְתֵּר שְׁנַת תרנ"ד לפ"ק בְּעִיר טְשֶׁעהְרִין. וּמִזֶּה תָּבִין שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִזְרְקָה בּוֹ בַּמֶּה שֶׁחִבֵּר בִּשְׁנַת תרנ"ג אֲשֶׁר לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה וְכֵן עַל
Siman 5. And behold, I further saw that in this very same wonder there is something to wonder at concerning the Mishnah [Avos chapter 3]: "One whose wisdom exceeds his deeds — to what is he compared? To a tree whose branches are many and whose roots are few — and the wind comes and uproots it and overturns it upon its face" etc. From the decisive language of the Mishnah — in general terms — it appears to encompass even wisdom of Torah. And accordingly one must explain: that even all the praise of the wise man mentioned in the Book of Proverbs pertains only to the truly wise man who places fear of sin before his wisdom and multiplies good deeds — as the language of the verse [Job 28]: "Fear of Hashem — that is wisdom" etc.
## Segment 6
מִקְרָא מְגִלָּה גִּימַטְרִיָּא מִנְיַן שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ כַּמְבֹאָר לְעֵיל.
Siman 6. And also mouth to mouth I heard from my father my teacher — who heard from Moharan"as in the name of our master z"l — who spoke about this in particular, regarding the great Torah scholars of his time who were also proper men and maintained the way of the Torah like the general unlearned masses. And our master z"l said of them: that even so — if they did not multiply and increase their deeds beyond others — corresponding to what their level of wisdom demands — their wisdom would harm them — as is elaborated from the language of the Mishnah mentioned above.
## Segment 7
צַוָּאַת שְׁכִיב מְרַע כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין דָּמֵי
Siman 7. And this deepens the aforementioned wonder: why should it truly be so? But in seeking the cause of this wonder — I searched and found, from the analytical combinations of our master's z"l words: that the intention in the matter of the deficiency found in the trait of wisdom as mentioned — is not that wisdom itself is evil in its essence, G-d forbid. On the contrary — every deficiency in the trait of wisdom comes from the very abundance of good found within it. For precisely because the wisdom and the mind derive from the light of the radiance of the infinite Creator Himself, may He be blessed — it is beyond the ability of the limited human being to enter into it — unless through the condensation of faith and awe [tzimtzum] as mentioned. As I elaborated from the words of our master z"l in Likutay I section 5 ["With trumpets etc."] — with a parable and example from the waters of the sea, whose property it is to heal from many illnesses. But all the healing and life within them will come only if the bather guards his feet and his steps — not entering into them more than his measure allows. And so too regarding the benefit derived from the waters of the sea for sailing and traveling from country to country in trade — this too will occur only within the vessel of the ship — which is like the necessary condensation for the waters of knowledge mentioned above — for without this condensation one sinks and drowns in them completely, G-d forbid.
## Segment 8
מִצְוָה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמֵּת
Siman 8. And this is the entire virtue of the Simple Man in his wholesomeness mentioned above: that even when he came to wisdom as mentioned in the story — he did not want to depart from the ways of wholesomeness and faith and awe which he had preceded to this — for even then he held himself at the level of wholesomeness. And because of this alone — the King of the world elevated him in great dominion and sovereignty over all the ministers — as is to be understood from the combinations of his holy words together with the conversations that appear after this story.
## Segment 9
כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁיִּכְבַּד הַחֹלִי רַחֲמָנָא לִצְלַן לֹא יַנִּיחוּ אוֹתִי לְבַדִּי אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת, רַק יִהְיוּ יוֹשְׁבִים בַּחֲדַר מִשְׁכָּבִי שְׁנַיִם, אוֹ אֶחָד עַל־כָּל־פָּנִים, שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה אוֹ בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים. וְיַחֲלִיפוּ הַמִּשְׁמָרוֹת בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָעֵסֶק בָּזֶה בִּתְמִידוּת יוֹמָם וָלַיְלָה, עַד אַחַר הַהוֹצָאָה מֵהַבַּיִת. וְלֹא יָסִירוּ מִמֶּנִּי הַטַּלִּית קָטָן עִם הַצִּיצִית כְּשֵׁרִים כָּל יְמֵי חָלְיִי רַחֲמָנָא לִצְלַן, אַף שֶׁלֹּא אֶהְיֶה שָׁפוּי חַס וְשָׁלוֹם. וּלְמַעַן הַשֵּׁם לְזָרֵז אוֹתִי לוֹמַר וִדּוּי וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְכוּ', (עַיֵּן מַעֲבַר יַבֹּק פֶּרֶק ז' דַּף מ"ג, עַד דַּף מ"ח. וּבְדַף ס"ז, וִדּוּי הָרַמְבַּ"ן פֶּרֶק ט', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב), וּלְבַקֵּשׁ מְחִילָה מֵהַכֹּל, הֵן עַל עִסְקֵי צַעַר הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁצִּעַרְתִּי לַאֲחֵרִים, הֵן
Siman 9. Moharan"as z"l once emerged from his immersion in the waters — and then greatly enjoyed the waters. And he said then to my father: because the waters are drawn from an incomparably high place in spirituality [as brought from this in the writings of the Arizal z"l] — therefore in the physical world too, goodness and pleasure reaches the person from them.
## Segment 10
עַל עִסְקֵי מָמוֹן אֲשֶׁר לֹא נִתַּן לְהִשָּׁבוֹן בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי.
Siman 10. And although this disclosure — of the physical flowing from the spiritual — is known and elaborated even without this from books of truth — yet from the great flame of fire of every word that came from his holy mouth, this disclosure was renewed for me. And I saw that it is necessary and required in several matters.
## Segment 11
בְּהַתְחָלַת הַגְּסִיסָה יִתְקַבְּצוּ מִנְיַן עֲשָׂרָה, וְיֹאמְרוּ תְּהִלִּים וְכָל הַמְבֹאָר בְּמַעֲבַר יַבֹּק מִן דַּף מ"ח, וּלְהַלָּן בְּפֶרֶק ז'. וּקְצָת מֵהֶם יֹאמְרוּ שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים. וִיבַקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלַי בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, וַאֲפִלּוּ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, רַק בְּכַוָּנַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת. וִיזָרְזוּ וְיַזְהִירוּ אוֹתִי וְנַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי לִזְכֹּר הֵיטֵב בִּזְכוּת קְדֻשַּׁת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְכָל הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים וְהָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְכָל הַשִּׁבְעָה רוֹעִים, וְכֵן בְּכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ מִימוֹת עוֹלָם, וְשֶׁיִּהְיוּ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת וּבִכְלָלָם קְדֻשַּׁת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל, וּקְדֻשַּׁת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָרַב רַבִּי נַחְמָן מִבְּרַסְלֶב וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר שְׁמָם הַקָּדוֹשׁ נִקְרָא עָלֵינוּ וּמִפִּיהֶם אָנוּ חַיִּים, וּלְהִתְקַשֵּׁר עִם קְדֻשָּׁתָם בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ בַּל יִנָּתֵק לְעוֹלָם. וְאִם אֵינִי כְּדַאי לָזֶה מֵחֲמַת מַעֲשַׂי, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶבְטַח וְאֶתְחַזֵּק בָּזֶה בְּבִטָּחוֹן חָזָק, וְעַל רֹב מִדַּת טוּבָם וְחַסְדָּם וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים שֶׁהָיָה לָהֶם עַל כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל גַּם בַּחַיִּים חִיּוּתָם, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כָּעֵת אַחַר פְּטִירָתָן, כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל: וּלְהַזְהִיר אוֹתִי עַל זֶה בְּאַזְהָרָה רַבָּה בְּכַמָּה פְּעָמִים, עַד אַחַר שֶׁיִּסְתֹּם הַגּוֹלֵל וְיָשׁוּב הֶעָפָר אֶל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְכוּ': וְיַזְהִירוּ אוֹתִי הֵיטֵב לִבְלִי לְהַסִּיחַ דַּעְתִּי מִזֶּה כְּרֶגַע, רַק לְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתִּי בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּבִכְלַל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. כִּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹרַיְתָא וְיִשְׂרָאֵל כֻּלָּהּ חַד: וּבִכְלַל קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר כִּי צַדִּיקַיָּא אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא. וִיבַקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלַי הַרְבֵּה שֶׁלֹּא יִגְרְמוּ עֲוֹנוֹתַי חַס וְשָׁלוֹם לִשְׁכֹּחַ בָּזֶה אוֹ לְהַסִּיחַ דַּעְתִּי מִזֶּה חַס וְשָׁלוֹם. גַּם לְהַזְכִּיר אוֹתִי הֵיטֵב כַּמָּה פְּעָמִים מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא
Siman 11. For although all the observance of the Torah is according to faith in its spiritual reasons — as the obligation of knowledge of the infinite Creator, may He be blessed [as I shall write from this below in section yud] — nevertheless from these very spiritual reasons themselves — in most mitzvos there also flow physical reasons. And as I shall elaborate below.
## Segment 12
אִירָא" וְכוּ'.
Siman 12. I take as an example the word zach [pure] mentioned regarding the oil of the Menorah — in which one finds even in simple terms two reasons necessarily. The first reason: so that not even one lamp should go out [even on the long nights of Teves] due to the dregs and sediment found in oil that is not fully purified. The second reason: so that the seven lamps should cause no smoke or blackening, G-d forbid, to the walls and ceiling of the Sanctuary — if the oil were not purified to the utmost degree of purity [as is known to those expert in this craft].
## Segment 13
בִּשְׁעַת גְּסִיסָה יְפַזְּרוּ בְּנֵי בֵּיתִי לִצְדָקָה בַּעֲבוּרִי, אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה כְּפִי מִסַּת יָדָם. וִיבַקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים שֶׁלֹּא אֶצְטַעֵר הַרְבֵּה חַס וְשָׁלוֹם, וְתִהְיֶה מִיתָתִי כַּפָּרָה שְׁלֵמָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי, וְאֵצֵא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּשָׁלוֹם וְאֵלֵךְ בְּשָׁלוֹם. "נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב" וְכוּ'. וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ" וְכוּ' וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְנֶאֱמַר "יָבֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם" וְכוּ'. וְאִשְׁתִּי וְשׁוּם אֶחָד מִזַּרְעִי לֹא יִבְכּוּ אַחַר פְּטִירָתִי בַּחֶדֶר שֶׁאֶשְׁכַּב שָׁם. וְלֹא יְלַוּוּ אוֹתִי רַק הָרְחוֹקִים. וּבְעֵת יְצִיאַת הַנֶּפֶשׁ יַשְׁגִּיחוּ שֶׁלֹּא אוֹצִיא שׁוּם אֵבֶר חוּץ לְמִטָּתִי, וְעַל־כֵּן יַעֲמִידוּ כִּסְאוֹת סָבִיב
Siman 13. And I took this as an example in order to make known incidentally to our fellowship: that they must be exceedingly careful with the burning of the lamp continuously in the house of Rebbe Nachman's z"l holy grave [as is the custom at several Tzadikim's graves] — that they should not bring for this oil of dregs and sediment which will smoke and blacken the ceiling and walls from within the house of his holy grave. And many times it happened at the beginning of the night, or in the middle of the night, that it went out completely — and the light of his wondrous and necessary lamp did not shine at all — with its property so vital for all Israel in body and soul — as is elaborated from the oral teachings that I heard from my father and teacher who heard from Moharan"as z"l.
## Segment 14
לַמִּטָּה בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יֵצֵא שׁוּם אֵבֶר לַחוּץ.
Siman 14. And from the great diligence of my father regarding the doors of the continuity of this holy and awesome lamp — he investigated and inquired even in the matter of the wick — how to make it — and regarding the vessel — that it should not be wider than what he tested and proved for all of this [for with the reduction of its width, a new point of the wick is added each hour — as is known to the expert in this]. And also that the vessel should not be too short.
## Segment 15
בְּוַדַּאי רְצוֹנִי שֶׁסָּמוּךְ לַגְּסִיסָה יִתְאַסְּפוּ עַל־כָּל־פָּנִים עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, וְיֹאמְרוּ הַפְּסוּקִים שֶׁבְּמַעֲבַר יַבֹּק כַּנַּ"ל בְּאוֹת ב' וּמִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים וּשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים. וּבְאִם יִהְיֶה אֵיזֶה טִנּוּף בַּמִּטָּה אָז יְכַסּוּ כָּרָאוּי וְיַרְחִיקוּ מִמָּקוֹם שֶׁכָּלָה הָרֵיחַ אַרְבַּע אַמּוֹת. וּבְאִם יִהְיֶה דֹּחַק בְּבֵית מִשְׁכָּבִי מֵהָאֲנָשִׁים הַמִּתְקַבְּצִים, בַּקָּשָׁתִי שֶׁיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק מִמִּטָּתִי לְפָחוֹת אַרְבַּע אַמּוֹת, שֶׁלֹּא יִרְבֶּה הַהֶבֶל וְהַחֹם שֶׁגּוֹרֵם קֵרוּב מִיתָה חַס וְשָׁלוֹם וְהוּא צַעַר לַחוֹלֶה. עַל־כֵּן יוֹתֵר טוֹב שֶׁיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק וַאֲפִלּוּ בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ, לְבַד מֵאֵיזֶה אֲנָשִׁים שֶׁיִּהְיֶה לְהַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶם. וְגַם אָז אִשְׁתִּי וְזַרְעִי לֹא יִהְיוּ
Siman 15. And in my opinion there is a great need to make all this known — for who knows how long the days of exile may yet be prolonged, G-d forbid. And although there came forth from his holy mouth [in the zhargon — spoken Yiddish]:
## Segment 16
בְּבֵית מִשְׁכָּבִי שֶׁלֹּא יְצַעֲרוּ אוֹתִי בְּקוֹל בְּכִיָּתָם.
Siman 16. — it is nonetheless required of each person of our fellowship to arouse the awakening from below [isarusa diltata] for this throughout all the days of his life. For according to the very precise meaning of tloyn in our language — there is room to interpret in various meanings — for even if there remains from the conflagration and the burning only small and few sparks — this too is called in our language by the name tloyn [glowing embers].
## Segment 17
לְעִנְיַן הַמְּסִירַת מוֹדָעָה וְכוּ', הִנְנִי אוֹמֵר מֵעַכְשָׁו בִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וּבִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה וּבִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה, שֶׁהִנְנִי מוֹסֵר מוֹדָעָה, אִם חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאֲהַרְהֵר אֵיזֶה מַחֲשָׁבָה שֶׁהִוא כְּנֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אוֹ שֶׁאֲדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר שֶׁהוּא שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנוֹ בְּאֵיזֶה רֶגַע מִכָּל יְמֵי חַיַּי, וּבִכְלָל זֶה גַּם־כֵּן סָמוּךְ לְעֵת פְּטִירָתִי מִן הָעוֹלָם לְשָׁלוֹם, אֲנִי מְגַלֶּה דַּעְתִּי וּרְצוֹנִי בְּפֶה מָלֵא, שֶׁכָּל מַחֲשָׁבוֹת וְדִבּוּרִים אֵלּוּ יִהְיוּ בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין לֹא שְׁרִירִין וְלֹא קַיָּמִין, וְאֵין בָּהֶם שׁוּם מַמָּשׁ. וְהַדִּבּוּרִים שֶׁל עַכְשָׁו הֵן קַיָּמִין וּשְׁרִירִין וַחֲזָקִין בְּכָל מִינֵי קִיּוּם וְחִזּוּק גָּמוּר, כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְעֹל מַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ וֶאֱמוּנַת כָּל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה הַשְּׁלֵמָה וְהַתְּמִימָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה, הַיְנוּ תּוֹרָה נְבִיאִים כְּתוּבִים, מִשְׁנָה, גְּמָרָא, תּוֹסֶפְתָּא, סִפְרָא. סִפְרִי, מְכִילְתּוֹת, בָּרַיְתוֹת, וְכָל הַמִּדְרָשִׁים כֻּלָּם, וְכָל סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנֵי הַזֹּהַר, וְכָל דִּבְרֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּתְיַסְּדוּ עַל דִּבּוּרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וּבִכְלַל זֶה בְּכָל דִּבְרֵי הַמְפָרְשִׁים וְהַפּוֹסְקִים וּבַעֲלֵי מוּסָר, וּבְכָל דִּבְרֵי הַמְקֻבָּלִים הַקְּדוֹשִׁים וְהַנֶּאֱמָנִים, וּבְכָל הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּתְגַּלּוּ עַל־יְדֵי הָאֲרִ"י זַ"ל הַקָּדוֹשׁ וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְשֶׁנִּתְגַּלּוּ עַל־יְדֵי רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, וְעַל־יְדֵי תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים זַצַ"ל וּבְכָל הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּתְגַלּוּ עַל־יְדֵי רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ הָרַב רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, וְעַל־יְדֵי תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים זֵכֶר צַדִּיקִים לִבְרָכָה, וְכֵן בְּכָל מַה שֶּׁנִּתְחַדֵּשׁ וְנִתְגַּלָּה עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמִּימוֹת עוֹלָם בְּכָל דּוֹר עַד עַכְשָׁו, וּבְכָל מַה שֶּׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ. בְּכָל הַדִּבּוּרִים הָאֵלּוּ אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה יְשָׁרָה וּתְמִימָה וְנֶאֱמָנָה. וְאֵין אֲנִי מְהַרְהֵר אַחַר שׁוּם דָּבָר מִכָּל הַנִּזְכַּר אַף כְּקוֹצוֹ שֶׁל יוּד. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם עָבַר עָלַי מֵעוֹלָם בְּאֵיזֶה עֵת וָרֶגַע, שׁוּם מַחֲשָׁבָה שֶׁהִיא קְצָת כְּנֶגֶד אֵיזֶה פְּרָט מִכָּל הַנַּ"ל. אוֹ אִם חַס וְשָׁלוֹם יַעֲלֶה עָלַי מֵעַכְשָׁו אֵיזֶה מַחֲשָׁבָה כְּנֶגֶד זֶה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם אֲדַבֵּר חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה דִּבּוּר כְּנֶגֶד דִּבּוּרִים הַנִּזְכָּרִים, אֲזַי יִהְיֶה כָּל זֶה בָּטֵל וּמְבֻטָּל וְאֵין בּוֹ שׁוּם מַמָּשׁ, וְכָל הַדִּבּוּרִים
Siman 17. And regarding our gathering in the days of Rosh HaShanah — it is elaborated from the words of Moharan"as, may the memory of the holy and righteous one be for blessing [which I heard from my father and teacher who heard from the mouth of his son R. Yitzchak of Tulchin who heard from his holy mouth]: although his heart was strong in trust and confidence that this gathering would endure until the coming of the righteous Redeemer — this too was said only with the precision of the Midrash on the verse "And the righteous man trusts like a lion" [kechefir yivtach] — and not like a lion [aryeh] who has no fear at all. For even so — it was not within his capacity to clarify in this a clear and decisive knowledge.
## Segment 18
שֶׁהִזְכַּרְתִּי עַכְשָׁו הֵן קַיָּמִין מֵעַכְשָׁו וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
Siman 18. And I do not wish to elaborate about what he wrote and what he once recounted in the name of our master z"l — who said from his holy mouth in this language:
## Segment 19
כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמֵעִיד אֲנִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא הוּא מְסַבֵּב כָּל הַסִּבּוֹת וּמְהַוֶּה כָּל הַהֲוָיוֹת, וְהוּא יִתְבָּרַךְ נִצְחִי רִאשׁוֹן לָרִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹן לָאַחֲרוֹנִים. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ וְכוּ' בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. מֹשֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת. וְכָל דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים וַחֲכָמִים הַקְּדוֹשִׁים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְכוּ' עַד וְהִמְלִיכוּ וְאָמְרוּ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד, וְכֵן כָּל שְׁאָר הַפְּרָטִים וּפְרָטֵי פְּרָטִים הַכּוֹלְלִים בִּשְׁלֵמוּת אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, אֱמוּנַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, הֵן וְהֵן
Siman 19. And as Moharan"as z"l spoke about the fulfillment of this saying from the day of his own passing onward — he added from himself and said:
## Segment 20
הַדִּבּוּרִים שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל עָלַי מֵעַכְשָׁו וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
Siman 20. [And even this addition — if not explicitly stated — may be inferred from the general statement — as is understandable from the oral words of our master z"l.] And yet he understood and grasped also from his holy words — that even so — there will be found a remnant of survivors until the coming of the Redeemer. And he said it in this language:
## Segment 21
וּמִדְּאָגָה בִּדְבַר שֶׁלֹּא יִתְבַּלְבֵּל דַּעְתִּי חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה הַדִּבּוּר קָשֶׁה עָלַי חַס וְשָׁלוֹם סָמוּךְ לִפְטִירָתִי לְדַבֵּר אָז כָּל הַנַּ"ל, וְלִכְפֹּר בְּפֶה מָלֵא בְּכָל מִינֵי עֲבוֹדָה זָרָה וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וּבְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁאָסוּר לְהַאֲמִין בָּהֶם עַל פִּי דִּינֵי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְכֵן לְהֵפֶךְ לְקַבֵּל עָלַי אָז בְּפֶה מָלֵא עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ עָצוּם, בַּעֲבוּר קְדֻשַּׁת אֲמִתַּת אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, כָּרָאוּי לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל עָלָיו כָּל זֹאת בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע מִימֵי חַיָּיו וּבִפְרָט סָמוּךְ לִפְטִירָתוֹ. בְּכֵן הִנְנִי נוֹתֵן כֹּחַ וְהַרְשָׁאָה לְהָעוֹמְדִים עָלַי אָז, שֶׁהֵמָּה יַעֲשׂוּ כָּל אֵלֶּה בַּעֲבוּרִי לִמְסֹר מוֹדָעָה וְלִכְפֹּר בְּכָל מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִכְפֹּר עַל פִּי דַּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּלְקַבֵּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם אֲמִתַּת אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, וַאֲפִלּוּ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ וְגוּף וּמָמוֹן בְּפֹעַל מַמָּשׁ בַּעֲבוּרִי (כִּי לִפְנֵי מוֹתִי בְּוַדַּאי אֲנִי מְרֻצֶּה לָזֶה בְּכָל לְבָבִי, מִי יִתֵּן וְהָיָה שֶׁאֶזְכֶּה לָזֶה). וְתִהְיֶה עֲשִׂיָּתָם כַּעֲשִׂיָּתִי וְדִבּוּרָם כְּדִבּוּרִי. אַךְ לְטוֹבָה וְלִקְדֻשָּׁה נֶאֱמָנָה כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְלֹא לְאֵיזֶה הֵפֶךְ וּפְגָם, נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם. כִּי כַּוָּנָתִי רַק לְטוֹבָה, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עָשִׂיתִי אוֹתָם לִשְׁלוּחִים נֶאֱמָנִים בַּעֲבוּרִי וְלֹא לְהִפּוּךְ חַס וְשָׁלוֹם. וּלְתִקּוּנִי שִׁדַּרְתִּים וְלֹא לְעַוָּתִי. וּמֵעַתָּה אֵין בִּי כֹּחַ לַהֲפֹךְ אַף חֲצִי דָּבָר וּלְבַטֵּל הַרְשָׁאָה זוֹ אוֹ אֲפִלּוּ מִקְצָת מִמֶּנָּה כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלִי רַק הוּא שְׁרִירָא וְקַיָּמָא. וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים וְקַל וָחֹמֶר אֵיזֶה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁיִּהְיֶה נֶגֶד זֶה חָלִילָה. כֻּלָּם בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים לֹא שְׁרִירִין וְלֹא קַיָּמִין
Siman 21. And as the language of the verse in Malachi: "Then those who feared Hashem spoke with one another" etc. And so it was always on his lips — the Midrashic interpretation of the verse "I have awakened" etc.: "I have come to the end of all the generations — and I am still with you."
## Segment 22
רַק הַרְשָׁאָה זוֹ בְּקִיּוּמָהּ עוֹמֶדֶת כָּל יְמֵי עוֹלָם.
Siman 22. And the path of the righteous is like the light of the dawn, growing and shining until the day is established [Proverbs 4:18].
## Segment 23
וְאִם חַס וְשָׁלוֹם שֶׁלֹּא יְהֵא שׁוּם אָדָם אֶצְלִי סָמוּךְ לִפְטִירָתִי, בְּכֵן הִנְנִי מְבַקֵּשׁ מֵעַכְשָׁו בְּבַקָּשָׁה עֲצוּמָה וּגְדוֹלָה וּבִרְשׁוּת וּרְצוֹן הַקֻּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ שֶׁיָּבֹאוּ אֵלַי אֵיזֶה נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת מִקְּרוֹבַי וּמִמִּשְׁפַּחְתִּי הַכְּשֵׁרִים וְהַנֶּאֱמָנִים, וְכֵן מִמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים מַלְאֲכֵי רַחֲמִים, וּשְׁאָר דְּבָרִים רוּחָנִיִּים הַקְּדוֹשִׁים הָעוֹמְדִים עַל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לְמַחֲסֶה וְלִשְׁמִירָה, בְּבַקָּשָׁה מֵהֶם אַל יַעַזְבוּנִי גַּם אָז. הֲגַם כִּי מַעֲשַׂי אֵינָם עוֹלִים יָפֶה כְּלָל וּבְוַדַּאי כִּסְּתָה כְּלִמָּה פָּנַי לַעֲמֹד בִּמְחִצָּתָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן הֲלֹא בִּכְלַל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל אֲנִי. 'וְכִי אֵין לְךָ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֵל'. וּבָטוּחַ אֲנִי בְּגֹדֶל רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתֵּן לָהֶם רְשׁוּת לָבֹא אֵלַי אָז, עַל כֵּן הִנְנִי נוֹתֵן לָהֶם רְשׁוּת וְכֹחַ וְהַרְשָׁאָה מֵעַכְשָׁו, שֶׁהֵמָּה יַעֲשׂוּ כָּל הַנַּ"ל בַּעֲבוּרִי, לִמְסֹר מוֹדָעָה זוֹ כָּרָאוּי בְּכָל הַשְּׁלֵמוּת וּלְקַבֵּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בַּעֲבוּרִי בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה וּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עָצוּם. וְתִהְיֶה עֲשִׂיָּתָם וְדִבּוּרָם בְּרוּחָנִיּוּת, כַּעֲשִׂיָּתִי וְדִבּוּרִי כָּל זֹאת בְּדִבּוּר פֶּה וּבְמַעֲשֶׂה נְכוֹנָה וּקְדוֹשָׁה בְּפֹעַל
Siman 23. And he also said once — applying it to our master z"l — in the manner of the formulation mentioned in the blessing of the Haftarah: "For by Your holy name You swore to him — that his light would never be extinguished forever and ever." And he also said once that he hopes and yearns that there will be fulfilled regarding this lamp the verse: "And the path of the righteous is like the light of the dawn — growing and shining until the day is established."
## Segment 24
מַמָּשׁ כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּכְכָל הַנִּזְכַּר לְעֵיל.
Siman 24. And he also spoke once of the immensity of the torrent of many waters found in this world — evil desires, evil traits, doubts and confusions, false beliefs and the like. And he said that even so there will be fulfilled — as brought in Rashi on the portion of Vayeshev in the parable of the coal-man etc. — one spark will come forth from Yosef that will consume and burn everything. And what appears from within the walls of his aforementioned sayings — like the parable of the walnut [in which the souls of Israel are compared, as brought in the holy Zohar regarding the verse "I descended to the walnut garden"] — that at the completion of ripening there is found within it a precious and beautiful fruit for the food of human beings. This fruit has grown and expanded day by day without interruption. And similarly one finds the growth of truth from generation to generation [as brought from the words of Moharan"as in the name of the Arizal z"l]. And this is what we bless every day: "Who causes the horn of salvation to flourish."
## Segment 25
בְּעִנְיַן שְׁמִירַת הַנִּפְטָר יִזָּהֲרוּ מְאֹד. וְאִם יִצְטָרְכוּ לְהָלִין אוֹתִי, אֲזַי מַה טּוֹב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹמְרִים אֲנָשִׁים לוֹמְדִים וּכְשֵׁרִים. וְיֹאמְרוּ תְּהִלִּים, וְלֹא יְדַבְּרוּ שָׁם שׁוּם דְּבָרִים בְּטֵלִים רַק מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים וְכַיּוֹצֵא וְעִנְיְנֵי הַמֵּת. וְאִם יִצְטָרְכוּ לִישֹׁן
Siman 25. And although against this — the husks that surround it also grow and expand day by day — to conceal it from the eyes of human beings at all times — ever more — for to the eyes of human beings and their senses only the outer husk is visible and felt — while the fruit is hidden and concealed within it and cannot be seen at all. And regarding it is said: "And G-d saw the light that it was good" — for it is good to be concealed. But ultimately "a shoot will emerge from the stump of Yishai" — who will shatter and remove the spirit of impurity from the land. And at the revelation of the fruit they will see eye to eye — that throughout all the days of its growth there was a necessity even for the husks that concealed it — to save and protect it precisely through this.
## Segment 26
יַחֲלִיפוּ הַמִּשְׁמָרוֹת.
Siman 26. And he also spoke once about the hints I found in the Story of the Fly and the Spider which our master z"l told — which are the very pursuits of the force of evil and the adversary — from the shell of Eisav and Amalek, may their name be blotted out — called by the name shamamis [a type of spider — as is known] — as brought in the commentary of Rashi in the Book of Proverbs [30:28] regarding the verse "the spider grasps with its hands" — this is Eisav. And it is of him that it is said in Obadiah: "You are greatly despised" — for it is the most despicable of all the reptiles that are drawn from the shell of Eisav [as brought in Likutay Halachos Hilchos Tolayim in the name of Sefer HaKavanos]. And when it is caught in the palace of the supernal King, may He be blessed — and arrives with its heel and foot upon the page [upon which the Name of Hashem is written — as is understood from the conversations after the story] — it will begin descending lower and lower until its memory is completely erased.
## Segment 27
טֶרֶם יַנִּיחוּ אוֹתִי עַל גַּבֵּי קַרְקַע, יִקְחוּ אֶת גָּלְמִי אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְיִהְיֶה עָרֹם מַמָּשׁ, וִיכַסּוּ אֶת הַגֹּלֶם רַק קְצָת מִלְּפָנָיו טֶפַח, וְיַחֲזִיקוּ אוֹתוֹ בְּגֹבַהּ הָאֲוִיר קְצָת לְמַעְלָה מִגִּימֶל טְפָחִים, וְאַחַר־כָּךְ יַנִּיחוּ אוֹתוֹ מִיָּדָם, בְּאֹפֶן שֶׁיִּפֹּל מֵעַצְמוֹ עַל הַקַּרְקַע מַמָּשׁ בְּלִי הֶפְסֵק שׁוּם דָּבָר. וְכָכָה יֹאמְרוּ: "אִם נִתְחַיֵּב זֶה הַנֶּפֶשׁ הַנִּפְטָר סְקִילָה, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ נִסְקַל בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם". וְיַנִּיחוּ אֶבֶן כָּבֵד קְצָת עַל לִבִּי. וְאַחַר־כָּךְ יַגְבִּיהוּ הַגֹּלֶם עוֹד הַפַּעַם וְיַנִּיחוּ אוֹתוֹ שׁוּב עַל הַקַּרְקַע מַמָּשׁ, וְיָשִׂימוּ הָאֶבֶן עַל לִבִּי וְיֹאמְרוּ "אִם נִתְחַיֵּב הַנִּפְטָר שְׂרֵפָה יֵחָשֵׁב זֶה בִּמְקוֹם שְׂרֵפָה". כִּי מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת נִדּוֹן בַּחֲמוּרָה. וּסְקִילָה חֲמוּרָה מִשְּׂרֵפָה, דְּקָיְמָא לָן כְּרַבָּנָן נֶגֶד רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר שְׂרֵפָה חֲמוּרָה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִקְּחוּ אֵיזֶה נֵר וְיַחֲזִיקוּ הַשַּׁלְהֶבֶת קְצָת תַּחַת זְרוֹעוֹתַי וְכֵן כְּנֶגֶד לִבִּי זֵכֶר לִשְׂרֵפָה מַמָּשׁ. וְעַיֵּן בְּצַוָּאַת כְּנֶסֶת יְחֶזְקֵאל, מְבֹאָר שֶׁלְּמַעְלָה הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דִּשְׂרֵפָה חֲמוּרָה, עַל כֵּן יַעֲשׂוּ כְּהַנַּ"ל. וְאַחַר־כָּךְ יַגְבִּיהוּ אוֹתִי שׁוּב כַּנַּ"ל וְיַנִּיחוּ אוֹתִי עַל הַקַּרְקַע וְיָשִׂימוּ הָאֶבֶן עַל לִבִּי, וְיֹאמְרוּ "אִם נִתְחַיֵּב זֶה הַנִּפְטָר הֶרֶג תְּהֵא סְקִילָה זוֹ בִּמְקוֹם הֶרֶג" כִּי סְקִילָה חֲמוּרָה מֵהֶרֶג, וּרְצוֹנִי הָיָה שֶׁיִּקְחוּ סַכִּין חַד וְיַחְתְּכוּ קְצָת מֵעוֹר הַצַּוָּאר זֵכֶר לְהֶרֶג, אַךְ חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְאֵיזֶה עֲלִילָה חַס וְשָׁלוֹם, עַל כֵּן עַל־כָּל־פָּנִים יִקְחוּ סַכִּין שֶׁאֵינוֹ חַד וְיַעֲבִירוּ עַל צַוָּארִי זֵכֶר לְהֶרֶג. וְאַחַר־כָּךְ יַגְבִּיהוּ אֶת הַגֹּלֶם עוֹד הַפַּעַם כַּנַּ"ל, וְיַנִּיחוּ אוֹתוֹ עָרֹם עַל הַקַּרְקַע מַמָּשׁ כַּנַּ"ל וְיָשִׂימוּ הָאֶבֶן עַל לִבִּי וְיֹאמְרוּ "אִם נִתְחַיֵּב זֶה הַנִּפְטָר חֶנֶק תְּהֵא סְקִילָה זוֹ בִּמְקוֹם חֶנֶק" כִּי סְקִילָה חֲמוּרָה מֵחֶנֶק אַלִּבָּא דְּכֻלֵּי עָלְמָא. וְיִקְחוּ חֶבֶל אוֹ אֵיזֶה חֵפֶץ אַחֵר וְיִקְשְׁרוּ סְבִיב צַוָּארִי, וְיִמְשְׁכוּ אוֹתוֹ זֶה לְצַד זֶה וְזֶה לְצַד זֶה זֵכֶר לְחֶנֶק. וּבַקָּשָׁתִי מְאֹד לְקַיֵּם כָּל הַנַּ"ל בִּפְשִׁיטוּת. וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלַי שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת נֶחְשָׁב לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ נִתְקַיֵּם בִּי כָּל הָאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין בַּחַיִּים חִיּוּתִי בְּפֹעַל מַמָּשׁ, וְיִתְכַּפְּרוּ כָּל עֲוֹנוֹתַי כַּפָּרָה גְּמוּרָה וִיתֻקְּנוּ כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי בַּשֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים. וְאִם אֶזְכֶּה, בָּטוּחַ אֲנִי בְּרַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁיְּקַיְּמוּ בִּי כָּל הַנִּזְכַּר, אָז אַרְגִּישׁ מַמָּשׁ זֶה הַצַּעַר שֶׁהָיָה לְהַנֶּהֱרָג בְּהַמִּיתוֹת הַנַּ"ל, וְזֶה בְּעַצְמוֹ יִהְיֶה לִי לְנַחַת גָּדוֹל וּלְשִׂמְחַת לֵב וָנֶפֶשׁ. וְאַל יַלְעִיגוּ עָלַי בָּזֶה, מֵאַחַר שֶׁמָּצִינוּ בְּצַוָּאַת הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי נַפְתָּלִי הַכֹּהֵן זַצַ"ל שֶׁצִּוָּה לְקַיֵּם בּוֹ כְּכָל הַנִּזְכַּר, וּמַה נֹּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר מְלֵאִים חֵטְא וְעָוֹן וָפֶשַׁע כָּמוֹנִי, רַק שֶׁאֲנִי הוֹסַפְתִּי קְצָת עַל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּעִנְיָן זֶה. כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה
Siman 27. And once Moharan"as z"l stood with his holy words against the confused ones who were in Uman — who boasted of the extent of their endeavors to complete their desires [to cause the name of Israel to be forgotten and its separation from the nations]. And when they stood against him with their proofs — from what had already been accomplished in their time in the distant provinces as is known — he answered and said: "This is clear to my mind: if you complete what you desire — the world will revert to formlessness and void — for it was not for these upheavals that the world was created." And there is room to elaborate somewhat on this — as is elaborated from the analytical combinations of his holy written and oral words — regarding how the Infinite, may He be blessed, in His simple unity — brought about, as it were, a differentiation between His supernal attributes — this one to judgment and this one to lovingkindness. And "both these and these are words of the living G-d" — and their unity in the third supernal level is higher above high.
## Segment 28
הַמְעַיֵּן שָׁם וְכָאן.
Siman 28. And this is what Avraham our father, peace be upon him, was tested in at the time of the Akeidah — for initially he heard the lovingkindness of Hashem, may He be blessed, and His word: "For through Yitzchak will your seed be called." And afterwards when he heard from the attribute of judgment to bring him up as an offering — he did not allow his physical will and his love of his son to incline him to rely on the first word "For through Yitzchak" etc. Rather he nullified himself and his will with ultimate nullification before Hashem, may He be blessed — until Hashem, may He be blessed, Himself tipped the attribute of judgment toward the attribute of mercy — and said to him: "Do not lay your hand" etc. And similarly Mordechai knew all that was done — in the decreed verdict to destroy etc. — that it had been decreed above as well — as is elaborated from the words of our Sages z"l. And at first glance he had no reason to fear at all — for had we not been obligated to believe the words of the prophet Jeremiah from the attribute of mercy of Hashem and His word: "At the end of seventy years I shall remember you" [just as we are obligated in this exile to believe the words of the prophets regarding the coming of the Redeemer for whom we await]. Nevertheless — in the exaltedness of the tipping of the balance mentioned above — he feared and trembled greatly — until he cried out a great and bitter cry — until the word of the verse mentioned above came to pass in actuality: "At the end of seventy years" etc. [For Hashem, may He be blessed, knew from the beginning that the Tzadik Mordechai would arise and nullify His decrees — and the knowledge of Hashem does not nullify the power of free choice — as is elaborated elsewhere.] And all this war above and below that intensified at the end of the Babylonian exile — is the matter elaborated from the words of our master z"l regarding the verse "At the door sin crouches" — that when a person is close to the door and gate of holiness — the force of the tempter intensifies against him even more — like the parable of those who wrestle with each other [as brought in his holy conversations after the Story Tales].
## Segment 29
וְשָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הָרַב הַקָּדוֹשׁ וְכוּ' בַּעַל הַמְחַבֵּר סֵפֶר 'יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה', שֶׁצִּוָּה גַּם־כֵּן לְקַיֵּם בּוֹ אַחַר פְּטִירָתוֹ כְּמוֹ עִנְיַן סְקִילָה מַמָּשׁ, שֶׁיַּפִּילוּ אוֹתוֹ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ קְצָת. וְהִבְטִיחַ לָהֶם שֶׁכַּאֲשֶׁר יְקַיְּמוּ דְּבָרָיו, יַעֲמֹד לָהֶם לְעֶזְרָה לְאַחַר פְּטִירָתוֹ בְּעֵת דָּחֳקָם, וְכֵן הָיָה וְנִתְקַיֵּם וְהָיָה בָּזֶה מַעֲשֶׂה נוֹרָאָה מְאֹד, וְעַל כֵּן רָאוּי וְנָכוֹן לְאִישׁ כְּעֶרְכִּי בְּוַדַּאי לְצַוּוֹת עַל זֶה. וְהַלְוַאי שֶׁיְּקַיְּמוּ דְּבָרַי, בְּוַדַּאי יִהְיֶה גַּם לָהֶם לִזְכוּת, בִּפְרָט כִּי מִצְוָה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמֵּת אֶת אֲשֶׁר צִוָּה בְּחַיָּיו. וְאוּלַי יִהְיֶה מִזֶּה אֵיזֶה טוֹבָה וְהַצָּלָה לְנַפְשִׁי. וְאַחַר־כָּךְ יַגְבִּיהוּ אוֹתִי מְעַט בָּאֲוִיר כְּפִי זְקִיפַת קוֹמָתִי רֹאשִׁי לְמַעְלָה וְרַגְלַי לָאָרֶץ כְּאִלּוּ קִיְּמוּ בִּי מִצְוַת תְּלִיָּה, כִּי כָּל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין. וְאַחַר־כָּךְ יַנִּיחוּ אוֹתִי עַל הַקַּרְקַע כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. וְכֵן מְבֹאָר בְּצַוָּאַת הָר' נַפְתָּלִי הַכֹּהֵן זַצַ"ל. וּבְכָל פַּעַם שֶׁיַּעֲשׂוּ כַּנַּ"ל יַפְרִישׁוּ לִצְדָקָה בַּעֲבוּר תִּקּוּן נִשְׁמָתִי. וְיִתְפַּלְּלוּ עָלַי הַתְּפִלָּה הַקְּצָרָה שֶׁל 'אֵל מָלֵא רַחֲמִים' וְכוּ'. וְיֹאמְרוּ בְּכַוָּנַת הַלֵּב כָּרָאוּי לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת, גֹּדֶל עֹצֶם הָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עַל נֶפֶשׁ הַדַּל הַנִּפְטָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ עוֹד לַעֲסֹק בְּעַצְמוֹ בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹ, וּמְצַפֶּה רַק שֶׁיַּעַסְקוּ אֲחֵרִים בְּתִקּוּנוֹ וּלְעוֹרֵר רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו וְשֶׁיִתֵּן רַחֲמִים בְּלֵב הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַחַיִּים וְהַנִּפְטָרִים שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹ בִּשְׁלֵמוּת. גַּם בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׁפְּכוּ הֶעָפָר לַקֶּבֶר יְכַוְּנוּ לְסַקֵּל הָאָרוֹן כְּדֵי לְכַפֵּר עַל עֲוֹן סְקִילָה. וְיֹאמְרוּ פָּסוּק: "וְהוּא רַחוּם" כַּמָּה פְּעָמִים. וְלַסּוֹף
Siman 29. And from the particular — Moharan"as z"l learned about the general — and informed us from afar of the intensity of the war above and below that exists now in the footsteps of Mashiach — at the threshold of the eternal redemption for which we await. For through the intensification of the enticements and seductions below — upon the souls of Israel to turn away from Hashem, may He be blessed — it is an intensification of the arguments of the attribute of judgment above — in prosecutions before Hashem, may He be blessed — to remove from the souls of Israel — to destroy them, G-d forbid — and the whole world would revert to formlessness and void through this. And great are the merits of those "one in a city and two in a family" who distance themselves even today from the confusions of the confused and their mockers — and walk in the footsteps of our fathers.
## Segment 30
שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים פָּסוּק: "וְסָר עֲוֹנְךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפַּר".
Siman 30. And behold — regarding the disclosure of our Sages z"l — now approaching eighteen hundred years [in their oral tradition received from the prophets] — that in the footsteps of Mashiach insolence will increase etc. — and what they called the wisdom of scribes will decompose — those who fear sin will be despised — our master z"l had already disclosed: that their intention was only regarding the intensification of heresy and the lack of faith in these generations — for this is the primary parent and grandparent of all the impurities in the world — "for all is in it." For even the sins between man and his fellow — theft, robbery, murder — if a person guards against them only based on human reasoning that agrees with this — there is nothing to it at all. For human reason is not always found in one balance — and at times reasonings and proofs arrive at a person until his mind obligates him in a different fashion. And as our own eyes see in these generations — where through human reason they reverse matters to the complete opposite: that there is a great obligation to rob the wealthy of their wealth — to equalize all purses. [And many times they imagine about someone that he is wealthy — when in truth all his wealth is the money of others that he borrowed for business as is the way of the world — and by robbing him — besides robbing him — they are considered as killing him. And many times they murder and kill the wealthy with hands literally as is known.]
## Segment 31
בִּשְׁעַת הַשְּׁכִיבָה עַל הָאָרֶץ יְסוֹבְבוּ אוֹתִי כַּמָּה אֲנָשִׁים לוֹמְדִים וּכְשֵׁרִים, וְאִם אֶפְשָׁר יִטְבְּלוּ מִקֹּדֶם, וְיִלְמְדוּ מִשְׁנָיוֹת הַפְּרָקִים הַמַּתְחִילִין בְּאוֹתִיּוֹת שְׁמִי, וְיַגִּידוּ מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים הַמַּתְחִילִין בְּאוֹתִיּוֹת נְשָׁמָה וּבְאוֹתִיּוֹת שְׁמִי (וּבְסוֹף הַקֻּנְטְרֵס יִהְיֶה רָשׁוּם אִם יִרְצֶה ה' כָּל מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים עַל פִּי אוֹתִיּוֹת א"ב וְכוּ') (אָמַר הַמַּעַתִּיק: הִנְנִי לְהַעֲתִּיק פֹּה מַה שֶׁכָּתַב לִי מְחוֹתְנִי הַנִּכְבָּד יָרֵא וְשָׁלֵם ר' מִיכְל נֵרוֹ יָאִיר מִטּוּלְטְשִׁין אוֹדוֹת מַה שֶּׁמִזְּמוֹרֵי תְּהִלִּים מוֹעַלִין לְנִשְׁמוֹת הַמֵּתִים מְרוּמָז בִּתְהִלִּים בַּפָּסוּק "הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה פֶלֶא", תְּהִלִּים אוֹתִיּוֹת הַלֲּמֵתִים וְהַמֵּם בַּתֵּבָה זֹאת כָּתוּב בְּמִלּוּאָה, וְגַם תְּהִלִּים גִימַטְרִיָא תפה רָאשֵׁי תֵבוֹת הַ'לַּמֵתִים תַּ'עֲשֶׂה פֶ'לֶא. וּמַה שֶּׁכָּתוּב בְּהֵא הַתְּמִיָה כְּבָר נוֹדַע לְהַמְדַּקְדְקִים יֵשׁ תְּמִיהוֹת שֶׁהֵן קַיָּמוֹת וְדִבְרֵי פִי חָכָם חֵן). וִיבַקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלַי שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח חַס וְשָׁלוֹם אֶת שְׁמִי כְּשֶׁיִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי בְּעָלְמָא דִּקְשׁוֹט, וְיִהְיֶה שְׁמִי רָגִיל עַל לְשׁוֹנִי שֶׁלֹּא אֵבוֹשׁ וְלֹא אֶכָּלֵם, לְאָמְרוֹ תֵּכֶף. גַּם יְכַוְּנוּ לְתַקֵּן אֶת שְׁמִי וְנִשְׁמָתִי. וְאִם יִהְיֶה בְּאֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ קְצָת בַּקָּשָׁתִי לוֹמַר מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים הַמַּתְחִילִין בְּאוֹתִיּוֹת הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים אהי' הוי' אדנ"י. וְאִם אֶפְשָׁר לְשַׁלֵּב הָאוֹתִיּוֹת מַה טּוֹב, הַיְנוּ לוֹמַר מִזְמוֹר הַמַּתְחִיל בְּאוֹת א' כְּנֶגֶד אָלֶף שֶׁל שֵׁם אֶהְיֶה וְאֲחַר כָּךְ מִזְמוֹר הַמַּתְחִיל בְּיוּד כְּנֶגֶד יוּד שֶׁל שֵׁם הוי"ה. וְאַחַר־כָּךְ מִזְמוֹר הַמַּתְחִיל בְּא' נֶגֶד הָא' שֶׁל שֵׁם אדנ"י. וְאַחַר־כָּךְ מִזְמוֹר הַמַּתְחִיל בְּנוּ"ן נֶגֶד נוּן שֶׁל נְשָׁמָה וְאַחַר־כָּךְ מִזְמוֹר הַמַּתְחִיל בְּנוּן נֶגֶד אוֹת הָרִאשׁוֹן שֶׁל שְׁמִי. וִיכַוְּנוּ בְּלִבָּם וִיבַקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלַי שֶׁיִּתַקְּנוּ כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי בַּעֲוֹנוֹתַי בָּאוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָאֵלּוּ שֶׁל הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ, וְכֵן בִּשְׁאָר שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְכֵן מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בְּאוֹת הָרִאשׁוֹן שֶׁל אוֹתִיּוֹת נְשָׁמָה, וּבְאוֹת רִאשׁוֹן שֶׁל שְׁמִי. וְאַחַר־כָּךְ יֹאמְרוּ מִזְמוֹרִים הַמַּתְחִילִים בְּאוֹתִיּוֹת שְׁנִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַנִּזְכָּרִים. וּבְאוֹתִיּוֹת שֶׁל נְשָׁמָה וְשֶׁל שְׁמִי, וְכֵן עוֹד אַחַר־כָּךְ כְּנֶגֶד אוֹתִיּוֹת שְׁלִישִׁיּוֹת וּרְבִיעִיּוֹת מִכָּל הַנַּ"ל, וּבְכָל פַּעַם יְכַוְּנוּ אֶת לִבָּם וִיבַקְּשׁוּ רַחֲמִים כַּנַּ"ל אַף בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז. וְאִם יִהְיֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כָּל־כָּךְ יֹאמְרוּ עַל־כָּל־פָּנִים כְּפִי סֵדֶר הַנַּ"ל מֵאוֹתִיּוֹת הָא"ב שֶׁבְּמִזְמוֹר קי"ט אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ וְכוּ' וְאַחַר־כָּךְ יֹאמְרוּ הַפְּסוּקִים שֶׁבַּמִּזְמוֹר הַנַּ"ל נֶגֶד אוֹתִיּוֹת שדי קרע שטן. וִיכַוְּנוּ לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מֵעָלַי, וּלְבַטֵּל כָּל הַמְקַטְרְגִים וְהַמַּשְׂטִינִים מֵעַל גּוּפִי וְנַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי. וְגוּפִי יָנוּחַ עַל מִשְׁכָּבוֹ בְּשָׁלוֹם וְנַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי יַעֲלוּ בְּשָׁלוֹם לִמְקוֹם קְדֻשָּׁתָם. וְתִהְיֶינָה צְרוּרוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים וְכוּ' וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וְאַחַר־כָּךְ יֹאמְרוּ
Siman 31. And let us return to the words of our master z"l mentioned above — that this was the target of our Sages z"l in their words mentioned above regarding the footsteps of Mashiach etc. For all of this is connected and combined with the proof of the verse mentioned above "at the door sin crouches" etc. And the conclusion of the words of our Sages z"l — "On whom shall we rely? On our Father in Heaven" — is like the matter of descent for the purpose of ascent [yeridah letzoreich aliyah] — as brought from the words of our master z"l elsewhere.
## Segment 32
הַתְּפִלָּה שֶׁל 'אֵל מָלֵא רַחֲמִים' וְכוּ'.
Siman 32. For even all these insolent waters of these days cannot extinguish completely the point of faith rooted even now in most all of the souls of Israel [as we shall speak about this below in section ches]. And on the contrary — through all these insolent waters — the exaltedness and immensity is doubled and redoubled — of every point and hair of goodness found in most all of them. And as there came forth then from the mouth of our master z"l in this language:
## Segment 33
בִּשְׁעַת רְחִיצַת מֵי טָהֳרָה, יֹאמְרוּ "מִזְמוֹר הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים" שֶׁהֵם שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד עַל הַמַּיִם, וּלְכַוֵּן בַּתְּפִלָּה לְהָקֵל מֵעָלַי הַדִּינִים שֶׁל שִׁבְעָה עִדָּנִים הַחוֹלְפִים עַל הָאָדָם. וְיִשְׁפְּכוּ עַל גּוּפִי תִּשְׁעָה קַבִּין בְּפַעַם אַחַת וְכֵן יַעֲשׂוּ אַרְבָּעָה פְּעָמִים וִיכַוְּנוּ לְתַקֵּן הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל שֶׁהֵם אהי"ה הוי"ה אדנ"י, וּבְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת נְשָׁמָה, וּבְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמִי. וּבִשְׁעַת רְחִיצָה וְכֵן בִּשְׁעַת לְבִישָׁה, וּבִשְׁעַת הַכְנָסָה לַקֶּבֶר יֹאמְרוּ הַפְּסוּקִים שֶׁבְּסוֹף מַעֲבַר יַבֹּק. וְאִם אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בִּי טְבוּלֵי יוֹם בְּוַדַּאי מַה טּוֹב. אַךְ עַל־כָּל־פָּנִים יִתְוַדּוּ כֻּלָּם. וִיהַרְהֲרוּ בִּתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת. וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל יָבֹא זַכַּאי
Siman 33. And he did not say this as an expression of exaggeration and hyperbole — for in truth it is so. And only through the merit of these good points will the son of David flourish — to reveal the truth before the eyes of all.
## Segment 34
וִיכַפֵּר עַל הַחַיָּב.
Siman 34. And there is more to say — words [of the Master] regarding faith. And I shall first present three introductory propositions:
## Segment 35
בַּאֲשֶׁר שֶׁהַמִּנְהָג פֹּה לַעֲשׂוֹת אָרוֹן שָׁלֵם. בַּקָּשָׁתִי שֶׁיַּעֲשׂוּ אוֹתוֹ מִנְּסָרִים דַּקִּים. וְיַעֲשׂוּ בָּהֶם נְקָבִים הַרְבֵּה וּגְדוֹלִים קְצָת, בְּאֹפֶן שֶׁיִּכְנֹס בָּהֶם עֲפַר הָאָרֶץ בְּרֶוַח בִּכְדֵי שֶׁיִּתְעַכֵּל הַבָּשָׂר בִּמְהֵרָה. וְאִם יָדַעְתִּי שֶׁאֵין קְפֵידָא לְשַׁנּוֹת הַמִּנְהָג בָּזֶה, הָיִיתִי מְצַוֶּה שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַקֶּרֶשׁ הַתַּחְתּוֹנָה כְּלָל רַק מִן הַצְּדָדִין וְהַגּוֹלֵל, וְגַם הֵם יִהְיוּ מְנֻקָּבִים הַרְבֵּה כַּנַּ"ל. וְעַל־כָּל־פָּנִים יַעֲשׂוּ בַּקֶּרֶשׁ הַתַּחְתּוֹנָה שִׁבְעָה נְקָבִים. שְׁלֹשָׁה מֵהֶם יִהְיֶה כָּל אֶחָד טֶפַח עַל טֶפַח מְרֻבָּעִין. וְאַרְבַּע יִהְיוּ כָּל אֶחָד אֶצְבָּעַיִם עַל אֶצְבָּעִיִם כַּמְבֹאָר בְּצַוָּאַת כְּנֶסֶת יְחֶזְקֵאל. וְיִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּתְמוּנַת שְׁתִי וָעֵרֶב חַס וְשָׁלוֹם כַּנִּדְפַּס
Siman 35. The first proposition is regarding the necessity of faith. For besides the necessity I mentioned above — in order to withstand through faith the trials with which a person is tested in this world — there is found in it a great necessity for eternal life. For through faith alone is the soul bound to its source [in the Throne of His honor, may He be blessed] — from which it was hewn. For this is the gate to Hashem — through which in earlier generations the Tzadikim merited the outpouring of prophecy through faith. And Moharan"as z"l found for this a wondrous allusion in the initials of the verse: "The heavens were opened and I saw visions of G-d" [Ezekiel 1:1] —
## Segment 36
שָׁם בְּטָעוּת.
Siman 36. נִ'פְתְּחוּ הַ'שָּׁמַיִם וָ'אֶרְאֶה מַ'רְאוֹת אֱ'לֹקִים — the initials spell: אֱמוּנָה — emunah [faith].
## Segment 37
בִּשְׁעַת לְוָיָה וּבִשְׁעַת הַכְנָסָה לַקֶּבֶר יִתְּנוּ לִצְדָקָה כְּפִי הַיְכֹלֶת וִיבַקְּשׁוּ רַחֲמִים. גַּם בַּקָּשָׁתִי מִבְּנֵי בֵּיתִי לְשַׁלֵּם בְּעַד מְקוֹם קְבוּרָה וְכֵן לְהַמִּתְעַסְּקִים בָּזֶה, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן טוֹב וּבְכָבוֹד וְלֹא בְּקִנְטוּר וּמַחֲלֹקֶת חַס וְשָׁלוֹם. גַּם כָּל הַדִּבּוּרִים בְּעִנְיָן זֶה הַכֹּל יִהְיֶה בְּדִבְרֵי נַחַת וְתַחֲנוּנִים, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְרַצּוּ כֻּלָּם בְּרָצוֹן טוֹב לְקַבֵּל מִיָּדָם אֶת אֲשֶׁר יִתְּנוּ
Siman 37. The second proposition is what is elaborated from the analytical combinations of our master's z"l words: that faith in the heart of a person comes both from birth and from deeds. For one who is born in appropriate holiness — and has also not corrupted his deeds [as I shall write from this below in section yud — see there] — his heart is faithful with complete faith in Hashem and in His true servants. To such an extent that even if all manner of heresies and confusions are spoken before him — they do not enter his heart at all — like speaking of sexual desire before a eunuch.
## Segment 38
כְּפִי יְכָלְתָּם וּמִסַּת יָדָם.
Siman 38. The third proposition is what appears from the analytical combinations of our master's z"l words: that the two opposites found in foreknowledge and free choice — are considered as standing also as two opposites in the soul and free choice. For although the side of the soul and foreknowledge is also truth and established — nevertheless in this world we must remove our minds and hearts from entering at all into the matter of the soul and foreknowledge — and we must place in our hearts only the side of free choice. For in true truth — there exists in every person the ability to emulate the true Tzadikim and to choose good and depart from evil — until he too merits to the ultimate supernal level. And because of this — punishment reaches the sinners. And I have already brought in the twelfth of the twelve introductions to my book Biur HaLikutim — what is elaborated from the words of our master and Moharan"as z"l — that there are found many matters that appear to our human understanding as two opposites in one subject — but due to the boundlessness of the wisdom and knowledge of the Creator, may He be blessed — they are not considered opposites.
## Segment 39
עַל עֲלִיַּת בֵּיתִי מֻנָּח כָּעֵת שְׁנֵי טָארְבִּילֶיךְ (שַׂקִּיקִים) עִם עֲפַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ בָּהֶם עָפָר פָּשׁוּט וְנִשְׁחָק, וְעָפָר לָבָן וְקָשֶׁה כָּאֶבֶן. עַל־כֵּן יַכְתִּישׁוּ זֶה הֶעָפָר לָבָן גַּם־כֵּן, וִיפַזְּרוּ הֵיטֵב מִזֶּה הֶעָפָר שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל גּוּפִי הַרְבֵּה, וְעַל כָּל אֵבָרַי וּבִפְרָט עַל בְּרִית קֹדֶשׁ, וְיֹאמְרוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הַפָּסוּק "כִּי דַּם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְכוּ' וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ". וְכָל זֶה יִהְיֶה בִּשְׁעַת
Siman 39. And from all of this we come to the matter of faith mentioned above. For once Moharan"as z"l said in this language: "I believe in every man of Israel — and if I do not hear from his mouth evil words — certainly I believe. But even if I hear with my own ears evil words issuing from his mouth — I believe that they are not found in his heart exactly as they issue from his mouth." So far his language. And there are yet other necessary conversations which I drew from his words — for were it not for the rootedness of the point of faith in the hearts of the souls of Israel — most all of them would not have withstood the trials of their persecution by the nations — and the trials of the actual departure of their souls — with which they were tested since they became a nation. And falsehood and lies are in the mouth of all those who invent explanations of this from their hearts. But the truth is: that even all this rootedness is in a wondrous hiddenness. And certainly in these generations — when the hiding and concealment have intensified even more — until they themselves do not understand and do not know at all what is found within them.
## Segment 40
הַהַנָחָה לַקֶּבֶר.
Siman 40. And as is elaborated from the conversations of our master z"l after the Story Tales — that the wicked are full of regrets [and his intention is regarding the wicked of Israel — as is elaborated from the words of Moharan"as elsewhere] — and they themselves do not know about this — for even as they intensify in their wickedness — this comes precisely from the regret rooted in them and hidden and concealed within them. And like the parable of wrestlers fighting each other — that when one sees that his fellow is gaining strength — precisely so when the evil sees that some good is beginning to be aroused — it then intensifies even more.
## Segment 41
וּמִגֹּדֶל חִבַּת אַדְמַת קֹדֶשׁ לְכָל יִשְׂרָאֵל עַל־כֵּן יַשְׁאִירוּ קְצָת מֵהֶעָפָר הַלָּבָן שֶׁלֹּא נִשְׁחַק אֵצֶל בְּנֵי בֵּיתִי לְקַיֵּם: "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ" וְכוּ', וְלִהְיוֹת לָהֶם לְזֵכֶר עוֹלָם שֶׁזָּכִיתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה לִהְיוֹת בַּחַיִּים חִיּוּתִי בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וּלְנַשֵּׁק אֶת אַדְמָתָהּ אַדְמַת קֹדֶשׁ. וְעַל־יְדֵי כָּל זֹאת יִתְעוֹרֵר הַתְּשׁוּקָה גַּם אֶצְלָם לִזְכּוֹת לָזֶה. וְאוּלַי אֶזְכֶּה עוֹד אֲנִי וְהֵם, אוֹ עַל־כָּל־פָּנִים הֵם לְבַדָּם לִישִׁיבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלִקְבֹּעַ דִּירָתָם שָׁם, בְּוַדַּאי אַשְׁרֵי לָהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם. מִי יִתֵּן שֶׁאֶזְכֶּה
Siman 41. And also according to this — there is no place at all for the question of the confused ones and their puzzlement: "From where will they merit faith even if they want it?" And there are some of them who became so confused that it seemed to them even regarding others etc. And there is no need to elaborate on their mistaken and misleading words — for the truth is the complete opposite: that all souls found in the seed of Yaakov — the threefold cord of Avraham and Yitzchak who came from them — emerge and flow from the three names found in the verse Shema Yisrael: the initials Yod-Aleph-Yod [Avraham, Yitzchak, Yaakov] — which stand in the secret of the three legs of the Throne of His honor, may He be blessed [as is elaborated from all of this in the analytical combinations of our master's z"l words]. Because of this — there is no manner at all by which there would not be found in them some point of true faith. And through this point they have the ability to come to the completeness of faith — in a manner that it is revealed in their hearts.
## Segment 42
לָזֶה בְּחַיַּי גַּם אֲנִי וְכָל בְּנֵי בֵּיתִי שֶׁיִּחְיוּ.
Siman 42. The third proposition [continued from § VII] — it appears from the analytical combinations of our master's z"l words — that what is at the root of all deeds that distance a person from confusions and bring faith into his heart — is hinted in the juxtaposition of the verse: "after your hearts" etc. — as the interpretation of our Sages z"l: "'After your hearts' — this is heresy. 'And after your eyes' — this is licentiousness." For the holiness and purity from this desire is called by the name Tikun HaKelali [the General Rectification]. And there are in this tens of thousands of levels.
## Segment 43
בִּשְׁעַת הַהַכְנָסָה לַקֶּבֶר יַעַמְדוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים מֵאוֹהֲבַי בֶּאֱמֶת, וְאִם עֲשָׂרָה מַה טּוֹב. וְיֹאמְרוּ שִׁבְעָה פְּעָמִים "וִיהִי נֹעַם" עַד גְּמִירָא. וִיבַקְּשׁוּ רַחֲמִים בַּעֲדִי לְהַצִּילֵנוּ מֵעֳנָשִׁים קָשִׁים וּמִכָּל מִינֵי הַטְעָיוֹת וְעַקְמִימוּת שֶׁבַּלֵּב וּבִלְבּוּלֵי הַדַּעַת שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת גַּם אָז חַס וְשָׁלוֹם כַּיָּדוּעַ. וּבְכָל יְמֵי הַשְּׁלֹשִׁים עַל־כָּל־פָּנִים יִלְמְדוּ בְּכָל יוֹם עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים עֲבוּר זְכוּת נִשְׁמָתִי, וְאַחַר־כָּךְ יִתְּנוּ כֻּלָּם לִצְדָקָה מַה שֶּׁיִּתְּנוּ. וְכֻלָּם יְבַקְּשׁוּ רַחֲמִים בַּעֲדִי כַּנַּ"ל, וְאִם מֵהַצֹּרֶךְ לְשַׁלֵּם לָהֶם בְּעַד זֶה יִתְּנוּ מִבֵּיתִי בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְמַלֵּא לִבָּם בְּרֶוַח. וּבְכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה יַדְלִיקוּ נֵרוֹת בִּשְׁבִילִי בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. וּבְכָל עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ לִלְמֹד מִשְׁנָיוֹת וְלִתֵּן צְדָקָה כָּל מַה דְּאֶפְשָׁר, וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלַי אַף לְאַחַר שָׁנָה רִאשׁוֹנָה. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִשָּׁנָה רִאשׁוֹנָה אוֹ בְּכָל שָׁבוּעַ עַל־כָּל־פָּנִים, וּבִפְרָט בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ. יִתְּנוּ דַּעְתָּם לְהַזְכִּיר אֶת שְׁמִי לְטוֹבָה, וְלַחֲזֹר וְלוֹמַר אֵיזֶה דִּבּוּר טוֹב וְכָשֵׁר מִדִּבּוּרֵי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּי. אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי אוֹתוֹ מִדַּעְתִּי, רַק בְּשֵׁם אֲבוֹתַי וְרַבּוֹתַי אוֹ מִפִּי
Siman 43. And from afar you will understand from this the exaltedness and elevation of Yosef over all his brothers — for in his descent into the licentiousness of Egypt — and his being tested there with the force of the boiling of the blood — "And his bow remained firm" — he was also elevated spiritually to the level of double the spirit of his father himself [as brought from this elsewhere]. For "the house of Yaakov is fire and the house of Yosef is flame." And from his second birth — which he named Ephraim — there also descended Mashiach ben Yosef as is known. And also Moshe and David were unified with him at their passing in ravva deravvin [in the deepest will]. And in their unity together — they stand with his son Ephraim in the fourth leg of the Throne — which is the fourth word combined with the three names mentioned above: Yod-Aleph-Yod — Echad [One].
## Segment 44
סוֹפְרִים וּסְפָרִים.
Siman 44. And it is also elaborated from the analytical combinations of Moharan"as's words — founded also in the words of the Arizal z"l in Pri Etz Chayyim — that the two names Yaakov and Yosef add up to thirteen times the Name Havayah. For Yaakov equals seven times Havayah — corresponding to the seven nights of Chanukah. And on the eighth night — when the number of the Name Vav in the name Yosef shines [although in the combination of his name the numbers extend to thirteen as mentioned] — one must stop and it is impossible to light more. For it is the flame before the sun of the future. And in the name Yosef — continuing and increasing to shine from itself from day to day.
## Segment 45
וְאִם אֶפְשָׁר לְקַיֵּם זֹאת גַּם לְאַחַר שָׁנָה רִאשׁוֹנָה, מַה טּוֹב. וּבְכָל יָמִים נוֹרָאִים תִּתְּנוּ לִצְדָקָה בַּעֲבוּר נִשְׁמָתִי וִיבַקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלַי. וְכֵן בְּכָל זְמַן אֲמִירַת יִזְכֹּר וְכוּ' תֹּאמְרוּ בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מֵעֹמֶק הַלֵּב, כִּי צָרִיךְ אֲנִי רַחֲמִים גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים מְאֹד. וְכֵן בְּכָל עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ בְּעֵת אֲמִירַת מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁאָז עוֹסְקִים הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּנֵי עֲלִיָּה גַּם אַחַר פְּטִירָתָם בְּצַוְתָּא חֲדָא עִם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לְהַעֲלוֹת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְעִמְקֵי הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת כַּיָּדוּעַ. עַל־כֵּן בַּקָּשָׁתִי מְאֹד שֶׁתְּהַרְהֲרוּ אָז בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּתְבַקְּשׁוּ רַחֲמִים שֶׁיַּעֲלוּ גַּם נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלָּכֶם מֵעִמְקֵי נְפִילַתְכֶם וְשֶׁתִּזְכּוּ לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּלְהַרְבּוֹת בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים כָּל יְמֵי חַיֵּיכֶם. וּתְקַשְּׁרוּ עַצְמְכֶם אָז בִּלְבַבְכֶם וּמַחְשְׁבוֹתֵיכֶם בְּהִתְקַשְּׁרוּת חָזָק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְנִשְׁמַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וּלְנִשְׁמַת שְׁאָר הַצַּדִּיקִים שֶׁעִמּוֹ שֶׁעוֹסְקִין אָז בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. וְאָז תְּבַקְּשׁוּ רַחֲמִים בְּפִיכֶם אוֹ עַל־כָּל־פָּנִים בְּמַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, גַּם עַל נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה שֶׁלִּי, וְכֵן עַל כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַשַּׁיָּכִים לָהֶם שֶׁיַּעֲלוּ מֵעֹמֶק נְפִילָתָם וְשֶׁיִּתְתַּקְּנוּ בְּתִקּוּן שָׁלֵם בֶּאֱמֶת וְכָל מַה שֶּׁתְּבַקְּשׁוּ עָלַי, רְשׁוּת בְּיֶדְכֶם לוֹמַר גַּם בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים בּוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה בְּכַוָּנַת הַלֵּב כָּרָאוּי לְפִי מַדְרֵגָתָם. וּבְכָל פַּעַם שֶׁתְּבַקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים תַּזְכִּירוּ זְכוּת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּדוֹרֵנוּ וְשֶׁל הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר. וּבִכְלָלָם בִּזְכוּת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל וּבִזְכוּת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא רַבִּי נַחְמָן מִבְּרַסְלֶב וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל. וּתְבַקְּשׁוּ רַחֲמִים הַרְבֵּה עָלַי שֶׁאֶזְכֶּה גַּם אֲנִי לְהִתְקַשֵּׁר הֵיטֵב לְאוֹר זְכוּת קְדֻשָּׁתָם. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לְהַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה' בְּטוֹב וּבִנְעִימִים וְלֹא יָמוּשׁוּ דִּבְרֵיהֶם מִפִּינוּ וּמִפִּי זַרְעֵנוּ וְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ עַד עוֹלָם. וְנִזְכֶּה לְהִתְקַשֵּׁר עִמָּהֶם בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ לְעוֹלָם בָּעוֹלָם
Siman 45. And the formulation of the Arizal z"l in the blessing of the candles: "to light the Chanukah candle" — through this it also applies to the Flowing Stream [Nachal Novea] — who continues to pour forth the waters of knowledge and wisdom from day to day as mentioned [flowing and emerging from the supernal source of wisdom]. And in the immensity of his exaltedness — he is hidden and concealed even from the knowledge of his holy brothers and Tzadikim — in hiding and concealment as mentioned. Until in the complete opposite they said: "Come let us kill him" [a verse does not depart from its simple meaning]. And in truth he is the ruler and head of all the souls of Israel in spirituality — and in wondrous hiddenness — all generations emerge and flow from him [as is understood from the words of our master z"l regarding the verse "calling the generations from the beginning"]. And through their flowing from him — the evil has no ability to swallow them in any manner in the world whatsoever.
## Segment 46
הַזֶּה, וְלִהְיוֹת עִמָּהֶם גַּם בָּעוֹלָם הַבָּא אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
Siman 46. And however much all seven evil levels stand against the souls of Israel to swallow them — until it is not known that they came into it — and the name of Israel shall be remembered no more. Precisely to the same extent and the complete opposite — they will vomit them out — until they will continue to vomit even the very substance of their life [as brought from this elsewhere from the words of Moharan"as regarding the double and fourfold and fivefold payment for the ox]. And as he himself was elevated and emerged [on Rosh HaShanah] from darkness to light. So too through his power — for it is strong and mighty — for "many waters cannot extinguish" — the burning of the heart of the souls of Israel flowing from him — until the final time. And sufficient is this for the wise in a hint.
## Segment 47
בַּקָּשָׁתִי מְאֹד שֶׁלֹּא יְשַׁבְּחוּנִי בְּשׁוּם תֹּאַר וְשֶׁבַח. לֹא צַדִּיק וְלֹא חָסִיד וְלֹא לַמְדָן וְלֹא בַּעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת, וְכַיּוֹצֵא בִּשְׁבָחִים כָּאֵלּוּ שֶׁאֵין בִּי אֲפִלּוּ הַמִּקְצָת מֵהֶם כִּי הַכֹּל בְּטָעוּת. בִּפְרָט "כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לָעֵינַיִם וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב". נִמְצָא כִּי כָּל הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ, וְאַדְּרַבָּא לְחֶרְפָּה וְלִכְלִמָּה יֵחָשֵׁב. כִּי אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁהָעוֹלָם טוֹעִין בּוֹ, בִּפְרָט לְאַחַר הַפְּטִירָה, שֶׁכָּל תִּקְוָתִי לְהִנָּצֵל מְאֹד אָז עַל־כָּל־פָּנִים מִכָּל הַהֲבָלִים וְהַשְּׁקָרִים וְהַטָּעֻיּוֹת שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם, וּלְהִתְדַּבֵּק בֶּאֱמֶת בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת דִּקְדֻשָּׁה, וְלִזְכּוֹת לְאֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת מִזִּיו נְעִימַת קְדֻשַּׁת אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים. וְלָמָּה לִי אָז כָּל הַשְּׁבָחִים שֶׁל שֶׁקֶר וְטָעוּת. וְגַם עַל הַמַּצֵּבָה לֹא יַחְקְקוּ שׁוּם שֶׁבַח, רַק הָרַב וְכוּ' מוֹרֶה צֶדֶק לַעֲדָתוֹ כַּמָּה שָׁנִים בִּקְהִלַּת קֹדֶשׁ טְשֶׁערִין. וְלִקֵּט וְקִבֵּץ סֵפֶר לְשׁוֹן חֲסִידִים וְסֵפֶר דֶּרֶךְ חֲסִידִים וּשְׁאָר סְפָרִים. בֶּן הָרַב וְכוּ' שֶׁהָיָה מוֹרֶה צֶדֶק כַּמָּה שָׁנִים בִּקְהִלַּת קֹדֶשׁ בְּרַסְלֶב וְיִכָּתֵב גַּם־כֵּן הַפְּרָט שֶׁל הַיּוֹם
Siman 47. And now let us return to the first matter that we wrote — regarding the exaltedness of the souls of Israel — and to first preface the intention coming from the fourth principle in the introduction of my book Biur HaLikutim [and from the examples I brought from the verses in the portion of Ve'ahavta etc. — which you will understand from there] — regarding the two unifications: Shema Yisrael and Baruch Shem. In that through proclaiming them regarding faith — they themselves stand in the very essence of faith.
## Segment 48
וְהַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה.
Siman 48. And the soul of our father Avraham — who was drawn from there — stands at the head of the believers in the existence of the Creator, may He be blessed — and the verse mentioned above was fulfilled in him: "The heavens were opened and I saw" etc. But because his birth was not yet in holiness — there arose above him his son Yitzchak our father — who was born in holiness from Avraham and Sarah. For through the immensity of his faith in the fullness of the entire earth from the honor of the supernal King, may He be blessed — he feared and trembled from his dread and awe — until he stood in the attribute of awe as is known. For this faith is more lofty than the simple faith in His existence, may He be blessed, mentioned above.
## Segment 49
הֲגַם כִּי פֹּה אֵין הַמִּנְהָג לִשָּׂא עַל מִטָּה רַק מוֹלִיכִין בַּעֲגָלָה, בַּקָּשָׁתִי לִשָּׂא אוֹתִי עַל מִטָּה. וְאִם אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ נוֹשְׂאִים כֻּלָּם טְבוּלֵי יוֹם מַה טּוֹב. וְאִם יִצְטָרְכוּ לְשַׁלֵּם לָהֶם שָׂכָר, וְגַם לְחַמֵּם הַמִּקְוֶה בִּשְׁבִילָם בְּוַדַּאי כְּדַאי וְרָאוּי. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְמַלֵּא לָכֶם כִּי אִם לֹא עַכְשָׁו, אֵימָתַי יַעֲשׂוּ עוֹד עִמָּדִי חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת כָּזֶה. "וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ", כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל. וְנוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה יֹאמְרוּ שִׁיר שֶׁל פְּגָעִים, הַיְנוּ וִיהִי נֹעַם וְיוֹשֵׁב בְּסֵתֶר. וְעַל־כָּל־פָּנִים יַעֲמִידוּ הַמִּטָּה שִׁבְעָה פְּעָמִים וּבְכָל
Siman 49. And afterwards — higher above high — there arose above him also his son Yaakov our father — the chosen of the forefathers [the threefold cord as mentioned]. In whom faith was united with truth [which is wisdom as is known]. And through the immensity of this unity and the completeness of faith that he merited — faith is not called in his case by the name faith alone — but rather by the name emes [truth]. Although at first glance it is possible to interpret from the words of our master in section 7 of Likutay I that one must first precede truth. But as is elaborated further from his holy words in several places — and also from the oral teachings which necessarily mean that his holy words in this section mentioned above call out: interpret me — that faith and truth are bound together — and that in all of this "you shall come — you shall behold from the head of faith" — for this alone is the entire head and beginning. Only through the very strength of their being bound to each other — one must immediately also make use of the attribute of truth [which is wisdom as is known] — in order to be saved and guarded from false beliefs.
## Segment 50
פַּעַם יֹאמְרוּ שִׁיר שֶׁל פְּגָעִים כַּנַּ"ל.
Siman 50. And Yaakov our father in the very fullness of his completeness as mentioned — his bed was complete [mitaso shleimah] — so that the number of his sons corresponds exactly to the number of words in Shema and Baruch Shem. And also the number of letters in their names corresponds exactly to the number of letters in Shema and Baruch Shem. And also through them themselves — this unification was revealed — for they said Shema Yisrael etc. — as brought from the words of our Sages z"l in tractate Pesachim. And because of this — Hashem, may He be blessed, boasted Himself before the souls of Israel through the prophet Jeremiah in the verse: "And I planted you as a choice vine — all true seed." And Rashi explained there the intention of the verse — regarding those who were born and came from the forefathers. And it is automatically understood that the essential point is what emerged from Yaakov as mentioned. And through the power of the point of faith rooted in hiddenness in the heart of the Jewish soul — he has the ability to come to the observance of the Torah — until through this itself he merits the completeness of faith. For through this — all the 613 mitzvos given from the infinite light, may He be blessed, surround it. And the holy Zohar calls them by the name "613 counsels" [taryag attin].
## Segment 51
וְהִנְנִי מְבַקֵּשׁ מִזּוּגָתִי וְכָל בְּנֵי בֵּיתִי שֶׁיִּחְיוּ שֶׁלֹּא יְלַוּוּנִי אַחַר מִטָּתִי. וְגַם אַחַר שֶׁיַּנִּיחוּנִי בַּקֶּבֶר שֶׁאָז יָבֹאוּ לוֹמַר קַדִּישׁ יַעַמְדוּ מֵרָחוֹק אַרְבַּע אַמּוֹת. וּרְצוֹנִי שֶׁלֹּא יָבֹא שׁוּם אָדָם עַל קִבְרִי גַּם אֵיזֶה שָׁנִים אַחַר פְּטִירָתִי, כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאוֹבִי, אִם לֹא מִבָּנַי וְיוֹצְאֵי חֲלָצַי אִם יִרְצוּ. וְגַם זֶה לְאַחַר י"ב חֹדֶשׁ וּבְאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ טְהוֹרִים טְבוּלֵי יוֹם. וְגַם בָּזֶה לֹא נִיחָא לִי כָּל־כָּךְ. וְזֶה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁיִּהְיוּ טְהוֹרִים דַּיְקָא, לֹא בְּגִין רָמוּת רוּחָא וְהִתְפָּאֲרוּת בְּטָהֳרַת קְדֻשַּׁת קִבְרִי חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא מִגֹּדֶל שִׁבְרוֹן לִבִּי וְשִׁפְלוּת מַדְרֵגוֹתַי בָּעוֹלָם הַזֶּה חוֹשֵׁשׁ אֲנִי בְּיוֹתֵר שֶׁיִּהְיוּ טְהוֹרִים דַּיְקָא. וְגַם נְקֵבוֹת מִיּוֹצְאֵי חֲלָצַי אִם יִרְצוּ לְהִתְפַּלֵּל עַל קִבְרִי לֹא יָבֹאוּ רַק בְּעֵת
Siman 51. And like the parable of the wise and expert physician who knows the wondrous powers found in the parts of creation — and when he comes to the patient he advises and discloses to him all the harmful things he must guard against — lest they corrupt and prevent from him the healing. And he also adds to advise and disclose to the patient the good things for his healing. So too — the infinite light, may He be blessed — through His faithful servants — discloses to us: that according to the spiritual nature which He embedded and garmented through the intermediary of the parts of creation [and the physical natures drawn from them] — we must fear every sin and iniquity and transgression that causes harm and great prevention to the soul from faith and attachment to the source of eternal life. And there are among them those that cause the soul excision and complete cutting from faith [and being completely lost, G-d forbid]. And in the complete opposite — there are found wondrous and hidden properties in all 248 positive mitzvos — through which a person is healed and elevated through them to faith and eternal life. And one mitzvah draws another — for the more a person merits to magnify faith in his heart — the more he departs through this itself from evil to good.
## Segment 52
טָהֳרָתָם, וְגַם אָז בַּקָּשָׁתִי שֶׁיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק אַרְבַּע אַמּוֹת.
Siman 52. And behold — the essential thing among all deeds that distance a person from confusions and bring faith into his heart — is what is hinted in the juxtaposition of the verse "after your hearts" etc. — as the interpretation of our Sages z"l: "'After your hearts' — this is heresy. 'And after your eyes' — this is licentiousness." For the holiness and purity from this desire is called by the name Tikun HaKelali [the General Rectification]. And there are in this tens of thousands of levels. And from afar you will understand according to this — the exaltedness and elevation of Yosef over all his brothers — for in his descent to the licentiousness of Egypt and his being tested there in the force of the boiling of the blood — "his bow remained firm" — he was elevated also spiritually to the level of double the spirit of his father himself.
## Segment 53
בֵּין פְּטִירָה לִקְבוּרָה יְחַלְּקוּ בְּנֵי בֵּיתִי לִצְדָקָה שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים כְּמִנְיַן שְׁמִי מֵאֵיזוֹ מַטְבֵּעַ שֶׁיִּרְצוּ כְּפִי יְכָלְתָּם וּמַתַּת יָדָם, וִיכַוְּנוּ בְּלִבָּם וִיבַקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלַי לִפְדּוֹת אֶת נַפְשִׁי בָּזֶה מִכָּל צָרָה בִּבְחִינַת "נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ" כַּיָּדוּעַ. גַּם יַכְרִיזוּ כַּמָּה פְּעָמִים בְּקוֹל הֵן בִּהְיוֹתִי עֲדַיִן בְּבֵיתִי וְהֵן בִּיצִיאָתִי מִן הַבַּיִת בִּשְׁעַת לְוָיָה, וְהֵן קֹדֶם הַהַכְנָסָה לַקֶּבֶר, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ מְחִילָה מִכָּל מִי שֶׁצִּעַרְתִּי אוֹתוֹ אוֹ שֶׁפָּגַמְתִּי בִּכְבוֹדוֹ, אוֹ בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁעָשִׂיתִי נֶגְדּוֹ שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָה, וַאֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּאֹנֶס, עַל כֻּלָּם אֲנִי מְבַקֵּשׁ בְּבַקָּשָׁה גְּדוֹלָה, וְיִהְיֶה דּוֹמֶה בְּעֵינֵיהֶם כְּאִלּוּ אֲנִי מִשְׁתַּטֵּחַ אַרְצָה לִפְנֵיהֶם בְּהַכְנָעָה גְּדוֹלָה וַאֲמִתִּיִּית, וּמְבַקֵּשׁ מֵהֶם שֶׁיְּרַחֲמוּ עָלַי וְיִמְחֲלוּ לִי מְחִילָה גְּמוּרָה בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב, כָּל מִי שֶׁהֶעֱוֵיתִי נֶגְדּוֹ, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, הֵן יָחִיד הֵן רַבִּים, זְכָרִים אוֹ נְקֵבוֹת, קְטַנִּים אוֹ גְּדוֹלִים, מִכֻּלָּם אֲנִי מְבַקֵּשׁ מְחִילָה גְּמוּרָה בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וַאֲפִלּוּ אִם פָּגַמְתִּי נֶגְדָּם וְגָרַמְתִּי לָהֶם צַעַר בְּגוּף חַס וְשָׁלוֹם אוֹ בְּאֵיזֶה עִנְיָנֵי מָמוֹן שֶׁגָּרַמְתִּי לָהֶם, בַּקָּשָׁתִי מֵהֶם שֶׁיִּמְחֲלוּ לִי, בִּפְרָט כִּי הֵם דְּבָרִים שֶׁאֵינָם יְדוּעִים לִי, רַק אַף־עַל־פִּי־כֵן לְמֵיחַשׁ מִיהָא בָּעֵי, וּמַה בֶּצַע שֶׁיִּנְטְרוּ שִׂנְאָה וְתַרְעוֹמוֹת בְּלִבָּם עָלַי, בְּדָבָר אֲשֶׁר לֹא נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן, וְרַק עַל צַד הַסָּפֵק. וְיוֹתֵר קָרוֹב לִהְיוֹת שֶׁהַכֹּל הוּא בְּחִנָּם וְעַל לֹא דָּבָר. יוֹתֵר טוֹב וְכָשֵׁר הַדָּבָר גַּם לִפְנֵיהֶם וּלְטוֹבַת נַפְשָׁם, שֶׁיַּעֲבִירוּ עַל מִדָּתָם וִירַחֲמוּ עָלַי וְיִמְחֲלוּ לִי כֻּלָּם בְּכָל לִבָּם. וְכֵן אֲנִי בִּמְחִילָה גְּמוּרָה לְכֻלָּם וּלְכָל מִי שֶׁגָּרַם לִי צַעַר מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם עַל יָדִי חַס וְשָׁלוֹם.
Siman 53. Our master z"l already disclosed: that even the mitzvos which have physical reasons — one must believe that the essential point is the spiritual reasons without end found in them — for "the Torah and the Holy One Blessed be He are all one." And so too regarding the mitzvah of Torah study — which surpasses all the mitzvos [as is elaborated from this also in the Sefer HaMidos in this language: "The habit of study surpasses the fulfillment of all the mitzvos"] — although in simple terms the entire visible reason is in order to know how to conduct oneself in every matter — the path in which to walk and the deed etc. — but even here the entire essence of the mitzvah is as a property for the success of the soul — according to its spiritual reasons within it.
## Segment 54
וְלֹא מִבְּנֵי אָדָם לְבַד מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי נֶגְדָּם בְּגַשְׁמִיּוּת אֲנִי מְבַקֵּשׁ מְחִילָה. רַק אֲפִלּוּ עַל מַה שֶּׁגָּרַמְתִּי לָהֶם אֵיזֶה צַעַר בְּרוּחָנִיּוּת עַל־יְדֵי עֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים שֶׁהִכְרִיעוּ אֶת הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל. וְכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מְחִילָה מִכָּל הַנִּבְרָאִים שֶׁבָּעוֹלָם. דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי מְדַבֵּר. עַל מַה שֶּׁהֶעֱוֵיתִי נֶגְדָּם וְצִעַרְתִּי אוֹתָם. הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת מַמָּשׁ אוֹ בְּרוּחָנִיּוּת, כְּכָל הַנִּזְכַּר. וְכֵן מִכָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַחַיִּים וְהַמֵּתִים. וּמִכָּל בְּרוּאֵי מַעְלָה הָרוּחָנִיִּים. מִמַּדְרֵגָה וּבְחִינָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁבַּתַּחְתּוֹנוֹת כִּבְיָכוֹל, עַד מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבָּעֶלְיוֹנוֹת כִּבְיָכוֹל, מִכֻּלָּם אֲנִי מְבַקֵּשׁ בְּבַקָּשָׁה גְּדוֹלָה שֶׁיְּרַחֲמוּ עָלַי וְיִמְחֲלוּ לִי בִּמְחִילָה גְּמוּרָה בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, כָּל מַה שֶּׁחָטָאתִי וְהֶעֱוִיתִי נֶגְדָּם, וְגָרַמְתִּי לָהֶם חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה בְּחִינַת צַעַר וּפְגָם כִּבְיָכוֹל. וּמִכֻּלָּם אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁאַדְּרַבָּא לֹא דַּי שֶׁלֹּא יְקַטְרְגוּ עָלַי וְלֹא יַזְכִּירוּ אֶת עֲוֹנוֹתַי וְהַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי, רַק אַדְּרַבָּא יַמְלִיצוּ טוֹב בַּעֲדִי וְיַכְרִיעוּנִי לְכַף זְכוּת. וִיבַקְּשׁוּ רַחֲמִים מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּמְחֹל לִי עַל הַכֹּל וּבְצֵל כְּנָפָיו יַסְתִּירֵנוּ. וְיַעֲלֵנִי מִמַּעֲלָה לְמַעֲלָה בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה שֶׁאֶזְכֶּה לָבֹא לְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נֶאֶצְלוּ נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלִּי מִתְּחִלַּת אֲצִילוּת הַמַּחֲשָׁבָה הָעֶלְיוֹנָה יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. גַּם בַּקָּשָׁתִי מִכֻּלָּם לְעוֹרֵר רַחֲמִים אֵצֶל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת אֲשֶׁר נִשְׁמָתָם בְּגִנְזֵי מְרוֹמִים, וּבִכְלָלָם אֵצֶל נִשְׁמַת רַבֵּנוּ זַ"ל הָרַב רַבִּי נַחְמָן מִבְּרַסְלֶב זַצַ"ל. שֶׁיַּעַסְקוּ הֵם בְּטוֹבַת גּוּפִי וְנַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי. בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִנָּצֵל מִכָּל מִינֵי עֳנָשִׁים רַחֲמָנָא לִצְלַן. וּבִכְלָלָם מֵעֹנֶשׁ הַגִּלְגּוּל אֲשֶׁר הוּא אַחֲרָיוּת גָּדוֹל, בִּפְרָט לְאִישׁ כָּמוֹנִי. וְשֶׁאֶזְכֶּה לָבֹא תֵּכֶף לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת מְנוּחָתִי בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה כִּי רַבִּים רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל כַּמָּה פְּעָמִים, וְהָעִקָּר שֶׁהָעוֹסְקִים בָּזֶה יְבַקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלַי בְּכָל לִבָּם. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמַע לִתְפִלָּתָם כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ לִתְפִלַּת כָּל
Siman 54. And there came forth from the mouth of our master z"l several awesome things regarding the necessity of studying his book. For even from the day of the revelation of the hidden secrets of the Torah in the holy Zohar — there would be through this alone the property for the success of the soul — as is elaborated from the words of the Arizal z"l. And also regarding the study of all the wisdom of Kabbalah revealed through him [only not everyone is fit for this study — of the Kabbalah of the Arizal z"l — with the anthropomorphic language within it. And for one unfit — damage comes, G-d forbid — as brought from this in Chayay Moharan. But for those very much fit for it — his words and holy attainments are absolutely necessary].
## Segment 55
פֶּה וְכוּ'.
Siman 55. And our master z"l once called the book Etz Chayyim by the name of a mussar book — and said in this language:
## Segment 56
כָּל יְמֵי הַשִּׁבְעָה לְאַחַר הַתְּפִלָּה שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ בְּבֵיתִי, יִלְמְדוּ קְצָת מִשְׁנָיוֹת וּקְצָת מִסֵּפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְגַם יֹאמְרוּ אֵיזֶה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים בְּמִנְיָן, וִיבַקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלַי. וְכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ בַּקָּשָׁתִי מִבָּנַי וּבְנֵי בֵּיתִי שֶׁיִּחְיוּ, שֶׁיִּלְמְדוּ מִשְׁנָיוֹת וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִים. גַּם יֹאמְרוּ תְּהִלִּים בְּכָל יוֹם, וִיכַוְּנוּ גַּם לְתִקּוּן נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה שֶׁלִּי. וְאִם יְבַקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלַי עַל זֶה בְּפֶה מָלֵא, בְּוַדַּאי מַה טּוֹב. וְאִם יִזְכּוּ לִלְמֹד וְלִגְמֹר גַּם שְׁאָר סְפָרִים קְדוֹשִׁים עוֹד בַּשָּׁנָה הַזֹּאת מַה טּוֹב, וְעַל־כָּל־פָּנִים סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל כֻּלָּם. וְאִם אֶפְשָׁר גַּם לְהִשְׁתַּדֵּל אֵצֶל אֲחֵרִים שֶׁיִּלְמְדוּ בַּעֲבוּרִי אַף בְּשָׂכָר מַה טּוֹב. וּמִמֵּילָא מוּבָן כִּי עַל בָּנַי וְיוֹצְאֵי חֲלָצַי, בְּוַדַּאי מֻטָּל לַעֲסֹק בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה בְּהַתְמָדָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר גַּם בַּלִּמּוּד הַקָּבוּעַ שֶׁלָּהֶם, הַיְנוּ בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים. וּבַקָּשָׁתִי מֵהֶם מְאֹד לְבַל יַסִּיחוּ דַּעְתָּם מִמֶּנִּי. וְלֹא יִשְׁכְּחוּ בִּי בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה עַל־כָּל־פָּנִים. רַק בְּכָל פַּעַם יִזָּכְרוּ בִּי, בְּגֹדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עָלַי, וִיבַקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲמֹד בְּעֶזְרָתִי, וּבְצֵל כְּנָפָיו יַסְתִּרֵנִי מִכָּל רַע, וִיזַכֵּנִי לְכָל טוֹב, וְיַעֲלֶה נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה שֶׁלִּי לְמַעְלָה בִּקְדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה, בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע לְמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה בְּיוֹתֵר. וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל" וְכוּ'. וּכְבָר מְבֹאָר לְעֵיל שֶׁיֵּשׁ לָכֶם רְשׁוּת לְהִתְפַּלֵּל עָלַי גַּם תְּפִלָּה קְצָרָה, וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים בּוֹ, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מַזְהִיר אוֹתָם לְבַל יִבְכּוּ וְיִדְאֲגוּ עָלַי בְּיוֹתֵר. עַצְבוּת הִיא מִדָּה מְגֻנָּה, וּצְרִיכִין לְהִתְרַחֵק מִמֶּנָּה מְאֹד. וּמִי יִתֵּן שֶׁאֶזְכֶּה גַּם אֲנִי בְּעַצְמִי לְשִׂמְחָה תְּמִידִית דִּקְדֻשָּׁה כָּל יְמֵי חַיַּי, וְכֵן גַּם אַחַר פְּטִירָתִי, וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם". וְנֶאֱמַר "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת
Siman 56. — and spoke very highly of its precious value. And now — according to what is understood from the exaltedness of our master z"l — there is also from this itself to understand from afar — the exaltedness of the study of his Torah — and the success of the soul that one merits through every single word within it.
## Segment 57
בִּימִינְךָ נֶצַח".
Siman 57. And incidentally I hereby mention what is brought from this somewhat in the conversations after the Story Tales [and also brought in Likutay Halachos]: that our master z"l spoke very highly before Moharan"as regarding the immense power of the Torah to extract a person from all kinds of filth. And he said to him in this language:
## Segment 58
וְעַתָּה הִנְנִי לְהַעְתִּיק מַה שֶּׁכָּתַב הָרַב מִטְּשֶׁעהְרִין זַ"ל
Siman 58. And the saying of our master z"l [brought in Chayay Moharan § 332]: "I am the river that purifies etc." — is elaborated also from the words of Moharan"as — that it applies essentially to the words of his holy Torah. And in the Sefer HaMidos in the letter Tzedakah — the superiority and preciousness of study is elaborated — for the Torah, the tithe, and the Shabbos give physical life as well. And further — I hereby relate: I saw in my father's house an old man who in his youth began to travel to our master z"l together with his uncle who was one of our master's z"l people. And his uncle praised him somewhat before our master z"l — that he is a Torah scholar. And our master z"l began to arouse him regarding the diligence of study — and said to him in this language:
## Segment 59
יִחוּס מִשְׁפַּחְתּוֹ.
Siman 59. [For he was still dependent upon his father-in-law's table.] And our master also said to him in this language:
## Segment 60
בְּצַוָּאַת ר' שְׁפֶּעטִיל זַ"ל הִזְהִיר שֶׁכָּל אֶחָד יִרְשֹׁם יִחוּסוֹ לְמַעַן יִהְיֶה לְמִשְׁמֶרֶת לְזַרְעוֹ וּלְזֶרַע זַרְעוֹ וְכוּ'. לָכֵן אָמַרְתִּי לִרְשֹׁם
Siman 60. — and several other praises he then enumerated. And in the end he raised his voice and said to him in this language:
## Segment 61
מֵעִנְיַן מִשְׁפַּחְתֵּנוּ:
Siman 61. And it is also elaborated from the words of our master z"l regarding the singular Tzadikim of the generations: that before the descent of the Tzadikim into this world — it is possible to be a proper man and serve Hashem — even without this Tzadik and his Torah. But once he has come into this world — it is impossible at all to merit — without him and without his Torah — to what one needs to merit. And as appears from his holy words — this flows from the ways of Hashem, may He be blessed, in the guidance of the world — "this against that." For with the descent of the Tzadik — the physician of souls — into this world — with precious and wondrous remedies and bandages not yet revealed in the world — there arise against this new illnesses and ailments that were not yet in the world — against which it is impossible to stand at all — except with the properties and remedies of the Tzadik that arose and descended against them in these times. And one who is not healed by them — his hope is lost, G-d forbid. And according to all this — you will understand and contemplate the immensity and power of the obligation and necessity of the study of the hidden Torah that we merited through our master z"l. For these are the spices necessary for the evil inclination of this time. As our Sages z"l said: "I created the evil inclination — I created the Torah as its spice" [tractate Kiddushin, page 30b]. And the essential point is the analytical study within it — as is elaborated from his holy words in Likutay I section 101 — that this is the study that has the property of saving through it from desires and evil traits.
## Segment 62
אָבִי זַ"ל שְׁמוֹ הָרַב רַבִּי צְבִי אַרְיֵה דַּיָּן בִּבְרַסְלֶב וְאַחֲרָיו מִלֵּא מְקוֹמוֹ אָחִי הוּא הוּא הָרַב רַבִּי חַיִּים זַ"ל. וַאֲבִי אָבִי זַ"ל הוּא הָרַב רַבִּי אַהֲרֹן זַ"ל נִתְמַנָּה לְרַאֲבַ"ד בִּבְרַסְלֶב בִּרְצוֹן וּבִפְקֻדַּת רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹר הָאוֹרוֹת וְכוּ' הוּא רַבֵּנוּ הָר' נַחְמָן זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה מִבְּרַסְלֶב, בַּעַל הַמְחַבֵּר סֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן הַקָּדוֹשׁ וּשְׁאָר סְפָרִים קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה כַּמְפֻרְסָם. וְרַבֵּנוּ זַצַ"ל הָיָה לוֹ הִשְׁתַּדְּלוּת גָּדוֹל בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל הִתְמַנּוּת הָרַבָּנוּת שֶׁל אֲבִי אָבִי זַ"ל בִּבְרַסְלֶב. וְיֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה כַּמָּה סִפּוּרִים נִפְלָאִים הַרְבֵּה וְאֵין כָּאן מְקוֹמוֹ. אָבִיו שֶׁל אֲדוֹנִי אָבִי זְקֵנִי רַבִּי אַהֲרֹן זַ"ל, הוּא הָרַב רַבִּי מֹשֶׁה שֶׁהָיָה רַאֲבַ"ד בְּקַארְסִין וְנִסְתַּלֵּק וְנִקְבַּר שָׁם שְׁנַת תקפ"ז לפ"ק זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים. וְזָכָה לְקַבֵּל פָּנָיו שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל שְׁנֵי פְּעָמִים בִּימֵי נְעוּרָיו, וְהָיָה אִישׁ צַדִּיק וְכָשֵׁר מְאֹד. וְכֵן אִשְׁתּוֹ זַ"ל הָיְתָה אִשָּׁה כְּשֵׁרָה וּצְנוּעָה כַּנִּשְׁמַע קְצָת מִשְּׁבָחִים מִפִּי רַבֵּנוּ זַ"ל. וְשָׁמַעְתִּי מִפִּי אֲדוֹנִי אָבִי זַ"ל שֶׁאָמַר שֶׁרַבִּי מֹשֶׁה הַנַּ"ל וְאָחִיו רַבִּי אַבִּילֶי זַ"ל נִשְׁאֲרוּ יְתוֹמִים קְטַנִּים, וְנִתְרַחֲקוּ מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם וּמִמְּקוֹר מִשְׁפַּחְתָּם, וְנִתְגַּדְּלוּ בְּבֵית הָרַב הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אַבִּילֶי מִשְּׂדֵה לָבָן שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים וּשְׁאֵרִים. וְכֵן הָיָה בִּשְׂדֵה לָבָן גָּאוֹן אֶחָד וְצַדִּיק גָּדוֹל וְהָיָה נִקְרָא הָר' אַהֲרֹן פָּשׁוּט, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה מַסְכִּים לְהַחִלּוּקִים בַּחֲרִיפוּת גָּדוֹל שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ בְּיָמָיו בְּיוֹתֵר, רַק הָיָה אוֹהֵב לִלְמֹד בְּמָתוּן בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת. וּכְשֶׁבָּא הָרַב הַגָּאוֹן רַבִּי זַלְמָן לִשְׂדֵה לָבָן וְאָמַר אֵיזֶה חִלּוּק וּפִלְפּוּל בַּחֲרִיפוּת גָּדוֹל, אַחַר־כָּךְ הָיָה חוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ אֵיךְ לָמַד הָר' אַהֲרֹן הַקָּדוֹשׁ זֶה הָעִנְיָן, וּכְשֶׁנּוֹדַע לוֹ אֵיךְ שֶׁלָּמַד הַקָּדוֹשׁ זֶה הָעִנְיָן בְּלִמּוּדוֹ הַפָּשׁוּט נִתְיַשְּׁבוּ מִמֵּילָא כָּל הַשְּׁאֵלוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁהָיָה לְהַגָּאוֹן הָר' זַלְמָן בָּזֶה, וְנִתְבַּטֵּל כָּל הַחִלּוּק וְהַפִּלְפּוּל. וְהָיָה עוֹשֶׂה מוֹפְתִים גְּדוֹלִים וִישׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת עִם לִמּוּדוֹ הַפָּשׁוּט. וּכְפִי הַנִּרְאֶה הָיָה הַשֵּׁם שֶׁל אֲבִי אָבִי זַ"ל רַבִּי אַהֲרֹן, עַל שֵׁם רַבִּי אַהֲרֹן הַנַּ"ל, כִּי הָיָה גַּם־כֵּן מִשְּׁאֵרֵנוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתֵּנוּ. וְעִנְיַן יִחוּס מִשְׁפַּחְתֵּנוּ לֹא נוֹדַע לַאֲבִי אָבִי זַ"ל בִּפְרָטִיּוּת, מֵחֲמַת שֶׁאָבִיו הָרַב רַבִּי מֹשֶׁה נִתְרַחֵק מִקַּטְנוּתוֹ מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ וּמִמְּקוֹר מִשְׁפַּחְתּוֹ. אַךְ בִּכְלָל נוֹדַע לוֹ שֶׁהֵם מִגֶּזַע הָרַב הַגָּאוֹן וְצַדִּיק נִפְלָא רַאֲבַ"ד דִּקְּהִלַּת קֹדֶשׁ בּוּטְשָׁאטְשׁ. כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁהָיָה רַב וְאַב בֵּית דִּין בַּמֵּאָה הַחֲמִישִׁית. וּפַעַם אַחַת נֶחֱלַק עִם אֵיזֶה גָּדוֹל אוֹדוֹת אֵיזֶה פְּרִי אֵיךְ לְבָרֵךְ עָלֶיהָ. וְאָמַר שֶׁהַסִּימָן יִהְיֶה מִן הַשָּׁמַיִם
Siman 62. And in the Sefer HaMidos in the letter Sod — it is elaborated that through deep analytical study in the secrets of the Torah — one can bless barren women and heal serious illness [which also shows the immensity and power of the excellence of this study]. And since all the words of Rabbi Shimon bar Yochai in the holy Zohar and the Tikkunim — which were opened and came forth from the source of the wisdom of Atika Stima'ah — are called by the name "secrets of the Torah." So too all the words of the flowing stream who emerged from there through our master z"l. Because of this — it is elaborated from his holy words — that even one who establishes for himself each day a set portion of study in his holy books — should not content himself with only the simple reading portion. Rather he should divide his times and add to establish for himself a portion of analytical study in his holy books.
## Segment 63
לְדַעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיִּהְיֶה עַל קִבְרוֹ מִין פְּרִי כָּזֶה, וְכֵן הֲוָה.
Siman 63. And behold — in my youth — some years passed for me in which I was somewhat puzzled by the meaning of the word "analytical study" [iyun] that our master z"l mentioned regarding study in his holy books. For at first glance it seems impossible at all that this study should be doubled into simple and analytical. For in the revealed Torah — Babylonian and Jerusalem Talmud — even if there is found in them one simple study [to understand at minimum the simple meaning of the Talmudic statement — for without this it is not called study at all] — there is found in all of this the analytical study — in which those who study them set their eyes to analyze and deepen with various dialectical discussions [and not in drash — for drash is another matter as is known]. But in such a study as this — at first glance there is nothing more than the simple interpretation — to the extent that there are truly great ones among our fellowship [and among them R. Yechiel Mendel in the introduction to the Mafteichos] who interpreted from this — the intention of the aforementioned saying refers to the interpretation of drash.
## Segment 64
וְעוֹד נוֹדַע לִי שֶׁהָיָה מֵאֲבוֹתָם צַדִּיק אֶחָד קָדוֹשׁ וְגָאוֹן נִפְלָא, וְנִקְרָא בִּשְׁמוֹ רַבִּי ר' אֲחִיעֶזֶר. וְסִפְּרוּ מִמֶּנּוּ עִנְיָן נִפְלָא שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים מַמָּשׁ. וְעוֹד הָיָה מֵאֲבוֹתָם דֶּער גְּרוֹסֶער (הַגָּדוֹל) רַבִּי אַבְרָהָם יְהוֹשֻׁעַ הֶעשִׁיל הַמְפֻרְסָם שְׁמוֹ בָּעוֹלָם. וּכְפִי הַנִּרְאֶה הָיָה הָרַב הַקָּדוֹשׁ מֵאַפְּטָא וּמִמֶּעזְבּוּז נִקְרָא עַל שְׁמוֹ זַ"ל, וְהוּא הָיָה גַּם־כֵּן מִשְּׁאֵרֵנוּ. זְקֶנְתִּי אֵשֶׁת הָרַב רַבִּי אַהֲרֹן הַנַּ"ל הָיְתָה אִשָּׁה כְּשֵׁרָה וּצְנוּעָה מְאֹד כַּמְפֻרְסָם, וּשְׁמָהּ שָׂרָה בַּת הָרַב ר' נִיסָן. וְהוּא הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל וְנִכְבָּד מְאֹד וְנִשְׁתַּדֵּךְ עִם גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, הַיְנוּ עִם הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַיִּים מִקְּרַאסְנֶע זַ"ל וְעִם הָרַב הַקָּדוֹשׁ מֵחַמֶעלְנִיק זַ"ל וְעוֹד כַּדּוֹמֶה. וְשָׁמַעְתִּי מִמֶּנָּה שֶׁמְּקוֹר מִשְׁפַּחְתָּהּ הָיָה מֵאוֹסְטְרָא וְאַלִיק, מִגֶּזַע קֹדֶשׁ שֶׁל עֲשִׁירִים וּמְיֻחָסִים גְּדוֹלִים, וְהָרַב הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ זַ"ל הָיָה גַּם־כֵּן מִמִּשְׁפַּחְתָּהּ, וְכֵן הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי לִיבֶּער מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב, וְעוֹד כַּמָּה גְּדוֹלִים. וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ הָר' גְּדַלְיָה מִלִּינִיץ הִפְלִיג מְאֹד בְּשֶׁבַח מִשְׁפַּחְתָּהּ, וְאָמַר שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ וּמַכִּיר בָּהֶם יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים רַבָּנִים גְּדוֹלִים, וְעוֹד כַּיּוֹצֵא בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אִמִּי זַ"ל מָרַת חַיָּה לֵאָה זַ"ל הִיא בַּת הָר' חַיִּים מִבְּרַסְלֶב וְהָיָה אִישׁ כָּשֵׁר מְאֹד וּמְקֹרָב לְרַבֵּנוּ זַ"ל רַבִּי נַחְמָן מִבְּרַסְלֶב זַ"ל, וְיֵשׁ בָּזֶה סִפּוּרִים הַרְבֵּה וְאֵין כָּאן מְקוֹמָם. וְהָיָה מִתְעַנֶּה שְׁנֵי פְּעָמִים מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת בְּכָל שָׁנָה, הַיְנוּ פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא וּפָרָשַׁת כִּי תָבֹא בִּפְקֻדַּת רַבֵּנוּ זַ"ל שָׁנִים הַרְבֵּה, וּבִמְסִירוּת נֶפֶשׁ עָצוּם מְאֹד. וּמֵעִנְיָן הָאַחֲרוֹן וּפְטִירָתוֹ יֵשׁ סִפּוּר נִפְלָא וְאֵיךְ שֶׁרָאָה רַבֵּנוּ בַּחֲלוֹם וְכוּ': אֵם אִמִּי חַנָּה בַּת ר' דֹּב זַ"ל גַּם־כֵּן אִשָּׁה צְנוּעָה וּכְשֵׁרָה מִמִּשְׁפַּחַת רַבָּנִים וּגְדוֹלִים, וּמְקוֹר מִשְׁפַּחְתִּי שָׁמַעְתִּי מִמֶּנָּה שֶׁמִּצַּד אִמָּהּ מָרַת רִבְקָה הִיא מֵאוֹסְטְרָא מִמִּשְׁפַּחַת עֲשִׁירִים וּגְדוֹלִים מִימֵי קֶדֶם קְצָת: אִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה מָרַת טְשַׁארְנָא בַּת הָר' יִצְחָק זַ"ל מִצַּד אָבִיהָ הוּא ר' יִצְחָק בֶּן ר' אַבְרָהָם מִוִּוינִיצָא הַנִּקְרָא ר' אַבְרֵיְימְל סַאנִיס, אִישׁ כָּשֵׁר וְנִכְבָּד וְלַמְדָּן. וּמִצַּד אִמָּהּ מְקוֹר מִשְׁפַּחְתָּהּ מִגֶּזַע בַּעַל הַמְחַבֵּר סֵפֶר תְּבוּאוֹת שׁוֹר זַ"ל. אִשְׁתִּי הַשְּׁנִיָּה מָרַת פֵיגָא תִּחְיֶה מִצַּד אָבִיהָ הוּא רַבִּי יוֹאֵל לַאדִיזְשׁוּנְסְקֶע מִקְּרִימֶענְטְשַׁאק מִמִּשְׁפַּחַת עֲשִׁירִים וְנִכְבָּדִים בִּימֵי קֶדֶם, קְצָת יְכֻנּוּ בְּשֵׁם בְּרֶעגֶיר עַל שֵׁם מִסְחָרָם אֵצֶל הַבְּרֶעג. וּמְקוֹר מִשְׁפַּחְתָּהּ מִלַּאדִיזְשִׁין מִמִּשְׁפַּחַת לוֹמְדִים וּכְשֵׁרִים. וּמֵהֶם הָיָה גַּם הָרַב ר' דָּוִד דַּיָּן בְּלַאדִיזְשִׁין, שֶׁהָיָה מְקֹרָב לְרַבֵּנוּ זַ"ל, וּמִצַּד אִמָּהּ לֹא נוֹדָע לִי מְקוֹר מִשְׁפַּחְתָּהּ כִּי הָיָה מִמְּדִינַת לִיטָא וְרַיְיסִין. ר' אַבִּילֵי אָחִיו שֶׁל אֲבִי אָבִי זַ"ל רַבִּי מֹשֶׁה הַנַּ"ל, נִתְגַּדֵּל בִּשְׂדֵה לָבָן וְנִקְרָא בְּשֵׁם ר' אַבִּילֵי דֶּעם חַאזְנְס וְלֹא יָדַעְתִּי הַטַּעַם וְאוּלַי הָיָה הוּא חָתָן שֶׁל ראב"ז דְּשָׁם וְהָיָה אִישׁ נִכְבָּד מְאֹד. וְשֵׁם בָּנָיו הָאֶחָד נִקְרָא ר' מִיכְל זַאסְלַאוֶוער. וְהַשֵּׁנִי גְּבִיר אֶחָד בְּזִיטָאמִיר וְלֹא נוֹדָע לִי שְׁמוֹ. וְהָיָה לוֹ גַּם־כֵּן בָּנוֹת אַחַת שְׁמָהּ מִרְיָם וְאַחַת שְׁמָהּ הֶעלְקָא. וְרֹב הַמִּשְׁפָּחָה
Siman 64. But as time went on — from diligently frequenting the doors of the books of Moharan"as — upon whom our master z"l laid his hands to fill him with divine spirit to arise and expound in his holy words — until even all his expositions are correct and true [and without any admixture, G-d forbid, of the confusion of the imagination — in the complete opposite of which our master z"l spoke in Likutay I section 54 — see there]. I saw clearly that through the medium of drash — he bored and found wondrous pathways in the study of the Torah of our master z"l even in simple terms. And as additions these are considered regarding the allusion and drash — in which he expounds in them the wealth of the words of our master z"l from other places in the written and oral Torah [or from other sayings in the book of our master z"l itself — which is also called drash and wealth from another place]. For further as additions upon all this — he found pleasant interpretations in certain sayings of our master z"l — [which are absorbed and intermingled through the medium of his expositions mentioned above — until it is difficult and heavy to distinguish them at all. And if G-d is with me — I shall dedicate separate words to this in my book] — that in every single saying he interprets from it and within it — according to the first [and essential] principle of all the principles that I wrote in the introduction to my book Biur HaLikutim. That such is the way of our master z"l — to interpret in every single saying — from it and within it — its beginning from its end and its end from its beginning. And in a manner not apparent at all except to one who digs and deepens in them.
## Segment 65
מִיּוֹצְאֵי חֲלָצָיו בִּשְׂדֵה לָבָן.
Siman 65. And as Moharan"as hints this principle in his introductions that he wrote for Likutay I and Likutay Tinyono. [And see there what he wrote — that according to the immensity of the depth it would have been necessary to write after every single word: dok [examine carefully] or vehavein heytev [and understand this well].] And also incidentally I clearly saw that accordingly is explained the saying of our master z"l in Sichos HaRan § 198: "No one can understand his Torah except one who can say it forward and backward" — so far his language. For when the reader turns back from the end of the saying to its beginning — he understands more the intention of our master z"l. And that also accordingly is explained what Moharan"as wrote at the end of his introduction to Likutay Halachos [the first and last volume] — that it is like a commentary and explanation upon the book of our master z"l. And at first glance one should wonder about this — for from the drash alone that he expounds in them — there is not such great proof of the superiority of the words of our master z"l and their exaltedness [as is apparent to all expert in books of expositions — that there is not much proof from this]. But according to the lifting of the bucket [which he lifted for us in his holy books] — to find the first principle mentioned — and also the other principles which I wrote in the introduction to the book Biur HaLikutim — his holy books are considered as an actual commentary and explanation for his holy Likutim. And I shall speak of his Torah before kings and I shall not be ashamed.
## Segment 66
וְאַל יַעֲלֶה בְּדַעְתְּכֶם כִּי רָשַׁמְתִּי קְצָת יִחוּס מִשְׁפַּחְתֵּנוּ לְהִתְפָּאֵר וּלְהִתְגָּאֵה בָּזֶה חַס וְשָׁלוֹם כִּי מָה אֲנִי וּמַה חַיַּי, כִּי כִּסְּתָה כְּלִמָּה פָּנַי בְּזָכְרִי אֵיךְ רָחוֹק מַעֲשַׂי מִמַּעֲשֵׂה אֲבוֹתַי הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל. וְאִם רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הִתְפַּלְּלוּ עַל זֶה שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ מֵאֲבוֹתֵינוּ, מַה נֹּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר אֲנַחְנוּ. אַךְ זֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן קְצָת מִמַּטְרַת כַּוָּנָתִי בְּרָשְׁמִי זֹאת, לְמַעַן נִזְכֹּר זֹאת בְּכָל עֵת כִּי מִמְּקוֹר קֹדֶשׁ נֶחֱצַבְנוּ וְלֹא יֵאוֹת לָנוּ לַעֲזֹב קְדֻשַּׁת דַּרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ, וְלֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ תּוֹעִים חַס וְשָׁלוֹם, כִּי מַה לְּתֶבֶן אֶת הַבַּר. וּלְעוֹלָם יֹאמַר אָדָם מָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַׂי לִידֵי מַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי וְכוּ' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּם וְכוּ', וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל לֹא יָמוּשׁ מִפִּיךָ וְכוּ' הַתּוֹרָה מְחַזֶּרֶת עַל אַכְסַנְיָה שֶׁלָּהּ. וְעָלֵינוּ הַחִיּוּב יוֹתֵר לְחַזֵּק אֶת לִבֵּנוּ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִהְיוֹת בַּה' מִבְטָחָיו וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהַרְבּוֹת תַּחֲנוּנִים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְקָרֵב אוֹתָנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַעַן יֵחָלְצוּן
Siman 66. And from all this I was aroused to present in this book several sayings from Likutay Moharan with explanations according to the pathway and principle mentioned above — and to weave and blend them with these conversations and stories. And first I hereby present a later version for the explanation of the saying in section 8 of Likutay I — on the verse "I saw — and behold a golden Menorah" [the Chanukah Haftarah from Zechariah ch. 4]. For because I did not write it in the manner of my writing for the explanation of the sayings that follow it [first straightforwardly and in order — and afterwards not in order — see there] — and I also abbreviated it more than necessary — it is very difficult and heavy to contemplate. And now I hereby write it not so abbreviated — and also to add to it some chapter-headings from the body of the saying in Likutay Moharan — in order to ease the reader. And in every place where I skipped I wrote three dots like this: … as a sign and indication that I skipped there.
## Segment 67
יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
Siman 67. Hashem, G-d of the heavens and G-d of the earth — I will glorify and exalt Him.