Segment 1
מִכְּתַב־יָד הַמְחַבֵּר זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן
Siman 1. Chapter headings for the commentary on the story of the two birds on the fifth day in the Story of the Seven Beggars [Maase HaShivah Betlerim]: "The voice of my beloved knocking etc. — my dove, my perfect one" [Song of Songs 5:2] — who is "perfect [tamah] for her partner who stands for her species" as is known — "And my beloved had turned and gone away etc. — I sought him but found him not" [Song of Songs 5:6] etc. And this is the matter of the Destruction — as is known that the two Cherubim and the aforementioned two birds were separated [like a lost object] from each other — until the day of the Building — when they shall return and find each other — to be joined "like a man and his companion" [kime'ar ish velivyato — Aramaic of the Zohar]. Connected to the Story of the Burgher [Maase HaBergir].
Segment 2
א
רָאשֵׁי פְּרָקִים לְבֵאוּר הַמַּעֲשֶׂה מֵהַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים שֶׁבְּיוֹם ה' שֶׁבְּמַעֲשֵׂה הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלִירְס. "קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק וְכוּ' יוֹנָתִי תַּמָּתִי" (שֶׁהִיא תַּמָּה לְבַת זוּגָהּ הָעוֹמֶדֶת לְמִינֵהוּ כַּנּוֹדָע) "וְדוֹדִי חָמַק עָבַר וְכוּ' בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ" וְכוּ', וְהוּא עִנְיַן הַחֻרְבָּן, כַּנּוֹדָע שֶׁנִּפְרְדוּ (כְּעֵין אֲבֵדָה) שְׁנֵי הַכְּרוּבִים וְהַצִּפֳּרִים הַנַּ"ל זֶה מִזֶּה עַד יוֹם הַבִּנְיָן, שֶׁאָז יָשׁוּבוּ וְיִמְצְאוּ זֶה אֶת זֶה לְהִתְחַבֵּר
"כִּמְעַר אִישׁ וְלִוְיָתוֹ".
שַׁיָּךְ לְמַעֲשֵׂה הַבֶּערְגִיר:
Siman 1. And also in the Story of the Burgher and the Poor Man [Maase HaBergir veHe'oni] — let us hint a little according to the above. For at first glance there is room to wonder regarding the entry into the orchard and the place of the beautiful one [yefas to'ar] — that even for the time being — this one peeked and was stricken [hetsits venifga] — and this one peeked and fainted [as if struck and dead] — from the sheer brilliance of the light of her face. See there. And at first glance — even if it was her will and it pleased her — the chosen and most select of all in the written testimony of the seven days mentioned there — even he himself had no ability whatsoever for this. For where and how is the counsel and the correction to enter and exit at all in the wondrous and lofty place of the marvels of the light of the aforementioned face? But from afar you will understand according to the above — in the hidden and concealed matters of his holy words — regarding the trials of the seven days mentioned — by means of which alone — even at the beginning — the command of their birth was enacted as is brought there.
Segment 3
ב
גַּם בְּהַמַּעֲשֵׂה הַבֶּערְגִיר וְהֶעָנִי נָבֹא לְרַמֵּז קְצָת לְפִי הַנַּ"ל. כִּי לִכְאוֹרָה יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא עַל אוֹדוֹת הַכְּנִיסָה לַפַּרְדֵּס וּמְקוֹם הַיְפַת תֹּאַר, שֶׁגַּם לְפִי שָׁעָה זֶה הֵצִיץ וְנִפְגַּע וְזֶה הֵצִיץ וְנִתְעַלֵּף (כְּנִגְוַע וּמֵת) מֵעֹצֶם בְּהִירוּת אוֹר פָּנֶיהָ עַיֵּן שָׁם. וְלִכְאוֹרָה גַּם אִם הָיְתָה רְצוֹנָהּ וְהוּטַב בְּעֵינֶיהָ הַבָּחוּר וְהַנִּבְחָר מִכֻּלָּם בִּכְתַב הָעֵדוּת שֶׁל הַשִּׁבְעָה מֵימוֹת הַמּוּבָא שָׁם, אֲבָל גַּם הוּא בְּעַצְמוֹ לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם יְכֹלֶת לָזֶה. כִּי אַיֵּה וְאֵיפֹה הָעֵצָה וְהַתַּקָּנָה לִהְיוֹת נִכְנָס וְיוֹצֵא כְּלָל בַּמָּקוֹם הַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב שֶׁבְּנִפְלְאוֹת אוֹר הַפָּנִים הַנַּ"ל. וְאוּלָם מֵרָחוֹק תָּבִין לְפִי הַנַּ"ל בְּתַעֲלוּמוֹת וְנֶעְלָמוֹת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים עַל אוֹדוֹת הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁבְּשִׁבְעָה מֵימוֹת הַנַּ"ל, אֲשֶׁר גַּם בִּתְחִלָּה
עַל־יָדָם לְבַד יָצְאָה אֶל הַפֹּעַל פְּקֻדַּת הֻלַּדְתָּם כַּמּוּבָא שָׁם.
וּמִמַּה שֶּׁהִשְׁוָה אַדְמוֹ"ר זַ"ל שִׁבְעַת הַקּוֹלוֹת (שֶׁל הֻלֶּדֶת הַמֹּחִין וְשִׁבְעַת הַמִּדּוֹת שֶׁלַּהֲבָאָתָם לְפָנִים) לְסוֹבֵב עַל שְׁנֵיהֶם בְּדִבְרֵי הַכָּתוּב "תִּכָּלֵם שִׁבְעָה יָמִים". וּכְפִי שֶׁיֵּשׁ לְבָאֵר בַּעֲנִיּוּת דַּעְתִּי שֶׁמַּה שֶּׁהִזְכִּיר לְעִנְיַן הַקּוֹלוֹת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, הוּא מֵחֲמַת שֶׁכָּל בְּחִינָה כָּלוּל מִכָּל הַבְּחִינוֹת. אֲבָל בְּדֶרֶךְ כְּלָל יִהְיֶה עִקַּר הָע' קָלִין בְּהַתְּפִלָּה הַנַּ"ל, בַּהֲבָאַת וְהִתְגַּלּוּת הַמֹּחִין שֶׁל הַתּוֹרָה בְּאוֹר הַפָּנִים, שֶׁהוּא עַל־פִּי עַמּוּדֵי מִצְוֹתֶיהָ וּמִדּוֹתֶיהָ שֶׁבִּכְלָלִיּוּת, חָצְבָה וְחִלְּקָה אוֹתָם בְּתִקּוּנֵי
שִׁבְעָה מִדּוֹתֶיהָ וְנֵרוֹתֶיהָ הַנַּ"ל. מהמוב"פ:
בְּמַעֲשֵׂה הָאוֹנֵס:
Siman 2. And from what our master z"l [the Admo"r z"l] equated the seven voices [of the birth of the minds — and the seven attributes for their bringing inward] — to apply to both of them — through the verse "she shall be unclean seven days" [Leviticus 12:2]. And as there is room to explain in my humble opinion: that what he mentioned regarding the voices — Torah and prayer — is because each aspect is included in all aspects. But in general — the essential [seventy voices] will be in the aforementioned prayer — in the bringing and revelation of the Torah-minds in the light of the face. Which is according to the pillars of its commandments and its attributes in the general sense — carved out and divided by it in the rectifications of the seven attributes and the aforementioned candles. From what is brought therein [mihamo'vaf].
Segment 4
ג
שֶׁהִיא מְרֻמֶּזֶת בְּמִזְמוֹר "לָמָּה רָגְשׁוּ" וְכוּ', וְגַם מִלְּשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּבֵאוּר הַכָּתוּב (שֶׁבְּסִימָן קנ"ה) וִיקוֹד וְכוּ' (כִּיקוֹד אֵשׁ) אֶרֶךְ אַפַּיִם רָאָה, תָּבִין מֵרָחוֹק בְּבֵאוּרוֹ מַעֲשֵׂה הָאוֹנֵס שֶׁבְּמִזְמוֹר "לָמָּה רָגְשׁוּ וְכוּ' פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶּרֶךְ כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ". כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכָּל הַדְּרָכִים הַנֶּאֱבָדִים יִהְיֶה מִמַּלְאַךְ הָאַף וְהַכַּעַס שֶׁמְּמֻנֶּה עַל כָּל הַמַּשְׁחִיתִים וְהַדִּינִים, אֲבָל דֶּרֶךְ הָאֵשׁ וְִהַתַּבְעֵרָה הוּא מֵעִקַּר הָאַף וְהַמִּדַּת הַדִּין הַנַּ"ל וּבְתַכְלִית בִּטּוּלוֹ שֶׁבְּצִיּוֹן הַר קָדְשׁוֹ (שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל), נִתְבַּטֵּל מִדַּת הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה וְנֶהְפַּךְ לִיקוֹד אֵשׁ. וְגַם מִמֵּילָא מְבֹאָר שֶׁבִּיקוֹד הָאֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה לְצִיּוֹן הַר קָדְשׁוֹ (הַנִּזְכָּר שָׁם)
נִתְבַּטֵּל הַדִּין וְאֵשׁ הַגֵּיהִנָּם מֵעַל הָאָדָם:
Siman 3. Connected to the Story of the Violator [Maase HaOnes].
Segment 5
שַׁיָּךְ לְהַמַּעֲשֶׂה מֵהַבָּנִים שֶׁנֶּחֶלְפוּ עַל־פִּי הַתּוֹרָה 'תִּקְעוּ מֶמְשָׁלָה'
Siman 5. Which is hinted in the Psalm "Why do the nations rage" etc. [Psalms 2] — and also from his holy language in the explanation of the verse [in section 155] "and a burning etc. [like the burning of fire] — long-suffering sees" — you will understand from afar concerning the nullification of the attribute of strict judgment and the fire of Gehinnom from upon the person.
Segment 6
ד
עַל אוֹדוֹת מַה שֶּׁזָּכָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לַאֲחִיזָתוֹ בְּכִסְאוֹ (שִׁבְתּוֹ יִתְבָּרַךְ) וְעַל הַכִּסֵּא וְהַגַּן (שֶׁכֻּלּוֹ אֶחָד כַּמּוּבָא שָׁם) "דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם" וְכוּ'. אֲשֶׁר עַל־יָדוֹ לְבַד נִצּוֹל מֵרְדִיפוֹת הַמִּתְקַנְּאִים בְּמִי שֶׁשַּׁיָּךְ אֵלָיו הַמֶּמְשָׁלָה וְהַמַּלְכוּת (וְעַיֵּן שָׁם בְּהַבֵּאוּר שֶׁכָּתַבְתִּי עַל הַתּוֹרָה הַזֹּאת). כִּי גַּם לְפִי זֶה תָּבִין מֵרָחוֹק בַּמֶּה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל עַל אוֹדוֹת (הַכְּנִיסָה לַפַּרְדֵּס) הִתְגַּלּוּת הַמֶּרְכָּבָה שֶׁמֻּכְרָח לִהְיוֹת חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ, (וּמֵעַצְמוֹ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר) וְשֶׁמֵּחֲמַת זֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר גַּם לְמֹשֶׁה לְהִתְעַלּוֹת בָּזֶה עַד שֶׁזָּכָה תְּחִלָּה לְהָבִין (לְהוֹסִיף) מִדַּעְתּוֹ, כִּי כָּל הָעָם מֻכְרָחִים לַעֲמֹד מֵרָחוֹק פֶּן יֶהֶרְסוּ וְיַגִּיעוּ לְשָׁם בְּהֶעְדֵּר כְּלִי הַתְּבוּנָה הַזֹּאת, "סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה" וְכוּ'. וְעַל זֶה בֶּאֱמֶת כָּל תִּקְוָתֵנוּ הוּא לְחַפְּשׂוֹ וְכוּ' (לְפִי מַעֲשֵׂה
הַזְּבוּב "מִי יַעֲלֶה בְּהַר" וְכוּ'):
Siman 4. Connected to the Story of the Exchanged Children [Maase HaBanim SheNechlfu] — according to the Torah: "Sound a dominion" [tik'u memshalah].
Segment 7
לְהַסִּפּוּר מֵהָאִילָן בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי שֶׁבְּמַעֲשֵׂה הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶערְס:
Siman 7. Regarding what Moshe our teacher, peace be upon him, merited — his grasping of His throne [His sitting, may He be blessed] and upon the throne and the garden [which are all one as brought there] — "the likeness like the appearance of a man" etc. [Ezekiel 1:26] … the fly — "who shall ascend the mountain of Hashem" etc. [Psalms 24:3].
Segment 8
ה
כִּי בַּמֶּה שֶׁכָּתַב שֶׁהָאִילָן לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, מְבָאֵר וּמְפָרֵשׁ גַּם בַּמֶּה שֶׁלֹּא נִמְצָא שׁוּם חַיָּה וְעוֹף שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שָׁם מָקוֹם הָרָאוּי לוֹ (מֵאַחַר שֶׁהוּא בְּלִי גְּבוּל). גַּם נִרְאֶה מְבֹאָר שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָא הָאִילָן בְּמִדַּת הָעֲנָוָה וְהָאֱמֶת (שֶׁבְּתַכְלִית הָאַחְדוּת וּלְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר), וְהָאֱמוּנָה וְהַיִּרְאָה יִהְיֶה בְּעִקָּרֵי הַכֵּלִים הַמֻּכְרָחִים לָזֶה. וְגַם מֵחֲמַת זֶה יוֹשֵׁב כָּל אִישׁ תַּחְתָּיו, וְיִתְרַחֵק מִלָּבוֹא בִּמְקוֹם חֲבֵרוֹ, מֵאַחַר שֶׁהוּא לְמַעְלָה
מֵהַמָּקוֹם:
שַׁיָּךְ לְהַמַּעֲשֶׂה הַזְּבוּב וְעַכָּבִישׁ וּמְחֻבָּר לָהּ...
Siman 5. Connected to the story of the tree on the fifth day in the Story of the Seven Beggars.
Segment 9
ו
לִכְאוֹרָה יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא בְּהַמְבֹאָר מִדְּבָרָיו לְהַחֲזָרַת הָעוֹלָם לְמוּטָב נִסְכְּמָה עֲצָתוֹ לִפְתֹּר הַחֲלוֹם, כִּי מָה עִנְיַן הַפִּתְרוֹן לְהַחֲזָרָה לְמוּטָב (וְעֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת שֶׁגַּם בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת סִפֵּר וְדִבֵּר בִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם), אֲבָל בְּבֵאוּרֵנוּ הַנַּ"ל תָּבִין מֵרָחוֹק שֶׁגַּם שְׁנַת הַמֶּלֶךְ וְהִתְעוֹרְרוּתוֹ שֶׁבִּפְתִיחַת סִפְרוֹ (בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה) הַנַּ"ל, יִהְיֶה גַּם בְּעֶצֶם הַפְּעֻלּוֹת הַסּוֹבְבוֹת בַּיּוֹם הַזֶּה כַּנּוֹדָע. כִּי הַמַּלְכוּת הִוא בְּסוֹף וְתַכְלִית כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וְהַמַּחֲנוֹת, וּמֵחֲלִישׁוּתָהּ וְחֶסְרוֹן כֹּחָהּ דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם נֶחְשֶׁבֶת כִּזְבוּב מַמָּשׁ. וְזֶה שֶׁהֵבִין בַּמַּרְאֵה (הַזְּבוּב וְרוֹדְפָהּ) הַנַּ"ל שֶׁעָלָיו בְּעַצְמוֹ הִיא סוֹבֶבֶת. וְגַם בְּסִבַּת הָרְדִיפָה הַזֹּאת בְּעַצְמָהּ נָפְלָה עָלָיו תַּרְדֵּמָה. וְהִנֵּה אֵימָה גְּדוֹלָה נוֹפֶלֶת עָלָיו בְּהַבִּיטוֹ וּרְאוֹתוֹ לְעֹצֶם וְרֹב רְדִיפוֹתָיו מֵהַמַּלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁבְּעִקָּרָם הִיא קְלִפַּת עֵשָׂו (הוּא אֱדוֹם) הַנַּ"ל, אֲשֶׁר כָּל כֹּחָהּ לִינִיקָתָהּ וְהִתְגַּבְּרוּתָהּ הִיא בַּעֲלוֹתָהּ דֶּרֶךְ הַשֵּׁנָה וְהַמְדַמֶּה שֶׁבְתַּעֲרֹבֶת הַטּוֹב וְהָרָע (כַּמּוּבָן בְּסִימָן י"ט שֶׁבְּלִקּוּטֵי א'), וְהִיא קְלִפַּת נֹגַהּ שֶׁנִּקְרְאָה עֲבוּר זֶה בְּשֵׁם "רֹאשׁ מְסִבָּי (כַּמּוּבָא בְּסִימָן
י"ט הַנַּ"ל).
Siman 6. For in what is written there — that the tree is above place [l'malah min hamakom] — it elaborates and explains also in what is written: that no beast or bird is to be found that does not have its fitting place there. [Since it is without boundary — it encompasses all creatures — and there is no creature that does not receive from it — and is not included in its encompassing — and therefore each creature has its fitting place that comes to it from the place.] Connected to the Story of the Fly and Spider — and linked to it.
Segment 10
ז
וְהִנֵּה בְּכָל הַנַּ"ל תָּבִין מֵרָחוֹק בְּנִפְלְאוֹת דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים לְכַנּוֹת וְלִקְרֹא לְכַת הָרוֹדֵף הַנַּ"ל בְּשֵׁם "רֹאשׁ מְסִבָּי". וּבְכָל הַנַּ"ל תָּבִין מֵרָחוֹק לְמַה שֶּׁזָּכָה בְהִתְעוֹרְרוּתוֹ לְהַבְחָנַת הָאֱמֶת הוּא בְּרַבַּת הָאֱמוּנָה שֶׁנִּתְחַדְּשָׁה אֶצְלוֹ לְבַקֵּר הִתְעוֹרְרוּת הַזֹּאת. וְלִשְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן הֻכְרַח גַּם אַחַר־כָּךְ לִנְסֹעַ וְלִדְרֹשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹד הַבֵּרוּר הַכְּלָלִי (וְנוֹדַע וְנִתְגַּלָּה לוֹ אַחַר־כָּךְ בְּאַחַד עָשָׂר סִימָנֵי הַקְּטֹרֶת שֶׁמְּעַשְּׁנִים לְתִקּוּן הַבֵּרוּר
וְהַפִּתְרוֹן הַנַּ"ל).
Siman 7. At first glance there is room to wonder regarding what is elaborated from his words — that for the returning of the world to good — it was decided in his mind [the king's] to interpret the dream. For what does the interpretation have to do with the returning to good? [And our own eyes see that also this is hinted in section 19 mentioned].
Segment 11
ח
שֶׁאִם נָשִׂימָה נָא אֶת לְבָבֵנוּ לְפֵרוּשׁ הַמְדַמֶּה הַנַּ"ל שֶׁהוּא בִּרְבוֹת דִּמְיוֹנֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת הַמְעֹרָבוֹת בְּלֵב הָאִישׁ בְּעֵצוֹת רָעוֹת וּמְהֻפָּכוֹת מִן הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עַל זֶה הִזְהִיר מְאֹד לְבַקָּשַׁת הַתִקּוּן וּבֵרוּר עֲצַת ה' לְבַד (לַהֲקִימָהּ לָנֶצַח וּלְרוֹמְמָהּ מִשִּׁפְלוּתָהּ), תָּבִין מֵרָחוֹק וְתִתְבּוֹנֵן בְּצַחוּת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים עַל אוֹדוֹת
הָרוֹדֵף הַנַּ"ל "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ":
Siman 8. And behold — from all the above you will understand from afar — the wonders of his holy speech — to name and call the band of the aforementioned pursuer by the name "the head of my persecutors" [rosh mesivai]. And from all the above you will understand from afar — what the Tzadik merited … and the aforementioned interpretation.
Segment 12
ט
שֶׁגַּם בְּכָל הַנַּ"ל תָּבִין מֵרָחוֹק בַּחֲלוֹם הַמֶּלֶךְ וּפִתְרוֹנוֹ בְּיוֹסֵף שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַנַּ"ל, וְכָל עִנְיַן הַחֲלוֹם הוּא בְּהִתְגַּבְּרוּת הָרָע לְהַבְלִיעַ לַטּוֹב הַשָּׂבֵעַ שֶׁנִּתְעָרֵב, עַד שֶׁלֹּא יִוָּדַע עוֹד בּוֹ אֲבָל עֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמֹד וְתַעֲלֶה וְכוּ' (וְכַמּוּבָן מִכָּל זֶה בְּסִימָן
נ"ד שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן עַיֵּן שָׁם):
Siman 9. That if we now turn our hearts to the explanation of the aforementioned imagination — which is in the multitude of the imaginary thoughts mixed in the heart of a man — with evil counsels inverted from the truth. Regarding this — he warned greatly … the aforementioned pursuer: "Many thoughts in the heart of man" [Proverbs 19:21].
Segment 13
י
שֶׁגַּם בְּכָל הַנַּ"ל מְבֹאָר יוֹתֵר מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי (בְּסֵפֶר כּוֹכְבֵי אוֹר חֵלֶק ג') עַל אוֹדוֹת הַשֵּׁם הַשְּׁמִינִי שֶׁקָּרָא לְהַיֵּצֶר הָרָע כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא שֶׁנִּתְגַּבֵּר זֶה לְעֻמַּת זֶה בְּיוֹם שֶׁעָלָה אַדְמוֹ"ר זַ"ל לִתְבוּנָתוֹ מֵעַצְמוֹ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁבַּמִּדָּה הַשְּׁמִינִית עַיֵּן
שָׁם.
וְעִנְיַן הַצְּחוֹק שֶׁמְּדַמִּים אֶת עַצְמָם כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם הוּא עִקַּר
קְלִפַּת הַמְדַמֶּה.
Siman 10. That from all the above you will also understand from afar — in the dream of the king and its interpretation by Yosef on Rosh HaShanah mentioned. And the entire matter of the dream is in the intensification of evil to swallow the good — the satisfied … section 54 of Likutay Moharan — see there.
Segment 14
וְגַם בְּהַמּוּבָא בְּסִימָן ח' לִקּוּטֵי תִנְיָנָא וּבְסִימָן ח' לִקּוּטֵי א'. נִרְאֶה מְבֹאָר שֶׁבְּיַד וְכֹחַ הַמֶּלֶךְ מֵהֶעָלֶה הַמֵּגֵן עָלָיו לְבִלְתִּי לְבָלְעוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן חַס וְשָׁלוֹם, חוֹזֵר קְלִפַּת הָעֵשָׂו (אֲשֶׁר צַיִד בְּפִיו) לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא גַּם מֵעַצְמוּת חִיּוּתוֹ שֶׁהֵן הֵן הַשְּׁבוּיִים וְהַגֵּרִים הַנִּזְכָּרִים בְּהַמַּעֲשֶׂה וְהַתּוֹרָה שֶׁבְּסִימָן ח' לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא הַנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁלִּפְעָמִים חוֹזֵר הַקְּלִפָּה לִבְלֹעַ אוֹתָם (כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי מוֹהֲרַנַ"ת שֶׁעַל הַתּוֹרָה הַזֹּאת), וּמִמֵּילָא מוּבָן שֶׁבָּזֶה נֶהְפָּכִים חַס וְשָׁלוֹם לְמַהוּת הַמְבַלְּעָם וְאוֹכְלָם, וְלִרְדֹּף גַּם־כֵּן לִזְבוּב הַמַּלְכוּת, תָּבִין מֵרָחוֹק גַּם בִּדְבַר אַבְשָׁלוֹם (שֶׁבַּמִּזְמוֹר הַנַּ"ל) שֶׁהוּא מֵהַיְפַת תֹּאַר שֶׁבְּשִׁבְיַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ כַּמּוּבָא
בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל:
Siman 14. And from all the above it is elaborated further — what I wrote [in Koachvay Or Part III] regarding the eighth name that was given to the evil inclination — koach hamidameh [the power of imagination]. Which is that this one intensified correspondingly on the day that the Admo"r z"l arrived at his understanding — from within himself — matter from matter — in the eighth attribute. See there.
Segment 15
כְּתַב־יָד הָרַב מִטְּשֶׁעהְרִין זַ"ל
הַעְתָּקָה מִכְּתַב־יַד הָרַב הֶחָסִיד הַיָּרֵא הַנַּעֲלֶה מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הָאֲמִתִּיִּים מוֹרֵנוּ הָרַב שְׁמוּאֵל הֶעשִׁיל בֶּן רַבִּי אַבְרָהָם צְבִי פְרִידְמַן זַ"ל נִפְטַר בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ יָפוֹ שְׁנַת תרע"ח
י"ד כִּסְלֵו תנצב"ה.
הַעְתָּקָה מִכְּתַב־ יַד הָרַב הַגָּאוֹן הֶחָסִיד וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב ר'
נַחְמָן זַ"ל אַב בֵּית דִּין דִּקְהִלַּת קֹדֶשׁ טְשֶׁעהְרִין.
שָׁמַעְתִּי מֵר' דָּוִד צְבִי שֶׁשָּׁמַע מִזְּקֵנוֹ הָרַב ר' יְשַׁעְיָה שָׁלוֹם זַ"ל, שֶׁפַּעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן, אֲנִי הָיִיתִי בְּמָקוֹם אֶחָד, וְשָׁם נָתְנוּ לִי לֵיְינֶען (מַטָּלָה לִקְרֹא), הַיְנוּ שֶׁאֹמַר הַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת מִכָּל הַתּוֹרָה מִ"בְּרֵאשִׁית" עַד "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל". (וּמִזֶּה יְכוֹלִים לְהָבִין מְעַט גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זַ"ל, כִּי הִתְפָּאֵר עַצְמוֹ בְּשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים (אוֹת ר"ג) בְּזֶה הַלָּשׁוֹן הַתּוֹרָה שֶׁלִּי גָּבוֹהַּ מְאֹד וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת הִיא גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר וְכוּ') וְאָמַרְתִּי אֶת הַלֵּיְינֶען, וְאַחַר־כָּךְ נָתְנוּ לִי עוֹד הַפַּעַם לֵיְינֶען שֶׁאֹמַר הַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת בִּבְחִינַת תשר"ק מִן לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל עַד בְּרֵאשִׁית, וְאָמַרְתִּי גַּם זֹאת הַלֵּיְינֶען. וְאַחַר־כָּךְ חִלְּקוּ אֶת הַתּוֹרָה לִשְׁנֵי חֲלָקִים, וְהֶעֱמִידוּ אֶת הַחֵלֶק הָאַחֲרוֹן מִן הַתּוֹרָה בָּרִאשׁוֹנָה, וְהַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן בָּאַחֲרוֹנָה, וְאָמְרוּ לִי שֶׁאֹמַר הַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת וְלֹא יָכֹלְתִּי. וְהָיָה לִי בּוּשָׁה גְּדוֹלָה אַזוֹ וִויא מֶען גִּיט אַגוּט יוּנְגֶעל אַ לֵיְינֶען אוּן עֶר קֶען נִיט, אוּן סֶע שְׁטֵיְין דֶּער בַּייא מֶענְטְשִׁין הָאט עֶר בּוּשָׁה. הָאבּ אִיךְ מִיךְ דֶּערְמַאנְט וִויא בַּאלְד חֶסְרוֹן אִיז זִיךְ אַחֶסְרוֹן הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת וְהֵן בְּרוּחָנִיּוּת, וְזֶהוּ וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים, הָאבּ אִיךְ נִיט גִּיקָאנְט דִּינֶען לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה. הָאבּ אִיךְ זִיךְ מְיַשֵּׁב גִּיוֶוען וֶוער בִּין אִיךְ (כְּמוֹ שֶׁנּוֹתְנִים לְיֶלֶד טוֹב לִקְרֹא, וְהוּא לֹא יוֹדֵעַ, וְעוֹמְדִים שָׁם אֲנָשִׁים וְיֵשׁ לוֹ בּוּשָׁה. אָז נִזְכַּרְתִּי הֱיוֹת וְחֶסְרוֹן הוּא הֲרֵי חֶסְרוֹן בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וְזֶהוּ וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹקִים, לֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה. הִתְיַשַׁבְתִּי בְּדַעְתִּי מִי אַנִי) שֶׁהַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ יְסַפֵּר לוֹ הַחֶסְרוֹן שֶׁלּוֹ כִּבְיָכוֹל, הֲיֵשׁ כָּבוֹד גָּדוֹל מִזֶּה. וּמִזֶּה בְּעַצְמוֹ בָּאתִי לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְזֶהוּ "וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ", וּבְמֹחִין חֲדָשִׁים. וְאָז אָמַרְתִּי
הַלֵּיְינֶען הַזֹּאת (וְעַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן פ"ט):
שָׁמַעְתִּי שֶׁאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ נָסַע לְאֵיזֶה מָחוֹז וּבָא לְאֵיזֶה עִיר בְּמֶרְחַקִּים, וְלֹא הָיְתָה לוֹ שׁוּם הֶכֵּרוּת עִם שׁוּם אִישׁ. וַיֵּלֶךְ לְבֵית הָרַב לְהִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ, כִּי הִפְלִיגוּ לוֹ בְּשֶׁבַח הָרַב הַנַּ"ל כִּי הוּא אִישׁ יָשָׁר וְלַמְדָּן גָּדוֹל וּמְקֻבָּל, עַל־כֵּן בָּא אֵלָיו. וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ רָאָה הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן מֻנָּח עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְתֵכֶף שָׁאַל לְהָרַב מֵאַיִן לָכֶם זֶה הַסֵּפֶר, הֵשִׁיב הָרַב, וְכִי גַּם אַתֶּם יְדַעְתֶּם אוֹתוֹ וּמִי מְחַבְּרוֹ, עָנָה לְהָרַב הֲלֹא אֲנִי מַכִּיר גַּם אֶת הַמְחַבֵּר בְּעַצְמוֹ וְגַם אֲנִי מְקֹרָב אֵלָיו (בְּרֶסְלֶבֶר חָסִיד). הֵשִׁיב הָרַב אִמְרוּ בֶּאֱמֶת יֵשׁ לָכֶם אֵיזֶה תְּפִיסָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה, אָמַר הָאִישׁ לְפִי מַדְרֵגָתִי אֲנִי תּוֹפֵס. הֵשִׁיב הָרַב אֲדַמֶּה כִּי אֵין שׁוּם אָדָם תּוֹפֵס גְּדֻלַּת הַסֵּפֶר הַזֶּה. וְאָמַר עוֹד הֲלֹא תִּרְאוּ בְּעֵינֵיכֶם שֶׁבִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר תֵּכֶף אַחַר הַשִּׁיר, נִכְתָּב הַמַּאֲמָר מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי, וּמַה שַּׁיָּכוּת לְכָתְבוֹ בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר הַיָּקָר הַזֶּה. אָמַר הָאִישׁ הַנַּ"ל אַדְּרַבָּא אִמְרוּ אַתֶּם, אָמַר לוֹ נִרְאֶה שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל רִמֵּז שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נִשְׁמַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי, כִּי רַבִּי "שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי" גִּימַטְרִיָּא רַבִּי "נַחְמָן בֶּן שִׂמְחָה". יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין הַשִּׂיחוֹת חֻלִּין שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל בְּגַן עֵדֶן אָמֵן סֶלָה. (אָמַר הַמַּעְתִּיק, עַיֵּן בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן מַה שֶּׁרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר לְהָרַב מִבְּרַסְלֶב הֲלֹא אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ מְאֹד וַאֲנִי מְבָרֶכְךָ שֶׁתִּזְכֶּה לְהָבִין
בָּעוֹלָם הַבָּא שִׂיחוֹת חֻלִּין שֶׁלִּי וְזֶה הָיָה קֹדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל):
שָׁמַעְתִּי מֵר' יח"ד שֶׁשָּׁמַע מֵרַבִּי נַפְתָּלִי זַ"ל וְכוּ' וְכוּ':
שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי שֶׁשָּׁמַע מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַמְקֹרָבִים אֵלָיו זַ"ל. שֶׁפַּעַם אַחַת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל לַאֲנָשָׁיו, מָה אַתֶּם נוֹסְעִים אֵלַי, מָה אַתֶּם רוֹצִים מִמֶּנִּי, הֲלֹא אִם לֹא הֱיִיתֶם אֶצְלִי הָיִיתִי יָשֵׁן, וּכְשֶׁהָיוּ תּוֹקְעִין בְּשׁוֹפָר הָיִיתִי נֵעוֹר וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: וָואלְט אִיךְ מִיר גֶּעשְׁלָאפִין מֶע וָואלְט אַ בְּלָאז גֶּעטָאהְן מִיט דֶּעם שׁוֹפָר וָואלְט אִיךְ מִיךְ אוּף גֶּעחַאפְּט
וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין עַד הֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִים:
שָׁמַעְתִּי שֶׁסִּפֵּר ר' נִיסָן קַאוְלֶיר (וְהוּא הָיָה מִגְּדוֹלֵי הַחֲשׁוּבִים שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בָּרוּךְ זַצַ"ל, וְהוּא הָיָה עָיֵל אֶצְלוֹ בְּלֹא בַּר) לִפְנֵי הָרַב הַמַּגִּיד מִטִּירָהוִוצֶע אֵיךְ שֶׁבָּא פַּעַם אַחַת לַחֶדֶר שֶׁל הָרַב ר' בָּרוּךְ זַ"ל, וְרָאָה אוֹתוֹ בְּעַצְבוּת מְאֹד וְכוּ' (כַּנִּדְפַּס בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן
שֶׁנִּדְפַּס מֵחָדָשׁ):
שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי שֶׁשָּׁמַע מִפִּי ר' יִצְחָק חֲתַן הַמַּגִּיד מִטִּירָהוִוצֶע
וְכוּ' וְכוּ':
שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל צִוָּה לִקְצָת מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁנִּתְקָרְבוּ אֵלָיו בְּמֶעדְוֶודָאוְוקֶע, וּלְפִי שָׁעָה צִוָּה עֲלֵיהֶם
בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּת לִלְמֹד סֵפֶר מְסִלַּת יְשָׁרִים:
שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי שֶׁפַּעַם אַחַת נִתְקָרְבוּ אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים אֵלָיו זַ"ל, וְהָיָה אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם תּוֹרָה גָּבוֹהַּ כְּדַרְכּוֹ זַ"ל. אַחַר־כָּךְ סִפְּרוּ לְפָנָיו עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאֵינָם מְבִינִים תּוֹרָתוֹ, כִּי מַאי נַפְקָא מִינָהּ לָהֶם בְּתוֹרָתוֹ הַגָּבוֹהַּ, כִּי הֵם צְרִיכִים תּוֹרָה פְּשׁוּטָה וְדִבְרֵי מוּסָר פְּשׁוּטִים כְּפִי מַדְרֵגָתָם הַפְּשׁוּטָה וְהַנְּמוּכָה. וְחָרָה לוֹ זַ"ל עֲלֵיהֶם וְאָמַר אָז מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ, הוּא אֶפִּיקוֹרוֹס. כִּי בֶּאֱמֶת תּוֹרָתוֹ הִיא כְּלָלִיּוּת גָּדוֹל מֵרֵישׁ כָּל דַּרְגִּין עַד סוֹף
כָּל דַּרְגִּין:
Siman 15. And the matter of the laughter of those who liken themselves to a monkey before a man — this is the essential husk of the imagination [klipas hamidameh].
Segment 16
שָׁמַעְתִּי מֵר' יְשַׁעְיָה שָׁלוֹם שֶׁשָּׁמַע מֵאָבִיו שֶׁפַּעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל עִמָּהֶם מֵעִנְיַן עוֹלַם הַתֹּהוּ. וְאָז אָמַר עֵצָה לָזֶה שֶׁיִּשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ כָּשֵׁר שֶׁכָּל יְמֵי חַיָּיו לֹא יַעֲבֹר עָלָיו אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה זְמַנִּים הַקְּבוּעִים לִהְיוֹת אֶצְלוֹ. הַיְנוּ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַל שָׁבוּעוֹת וְעַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה, כִּי אָז הָיָה זְמַן קְהִלָּה לַכֹּל. וְהַשְּׁנֵי זְמַנִּים אֲחֵרִים הָיָה הַחִיּוּב רַק עַל אוֹתָם שֶׁאֵינָם
רְחוֹקִים מִמְּקוֹמוֹ כָּל־כָּךְ.
וְהָרְחוֹקִים הָיָה לָהֶם זְמַנִּים אֲחֵרִים, הַיְנוּ שַׁבַּת שִׁירָה, וְשַׁבַּת נַחֲמוּ כִּי אָז הָיָה זַ"ל נוֹסֵעַ אֲלֵיהֶם. וְגַם לִשָּׁבַע שֶׁתֵּכֶף אַחַר הַמִּיתָה וְהַהִסְתַּלְּקוּת הוּא מֻכְרָח לָבֹא אֵלָיו זַ"ל, וְאָז יִהְיֶה הַכֹּל עַל נָכוֹן. וְסִפֵּר לְעִנְיַן זֶה מַעֲשֶׂה (כִּמְדֻמֶּה שֶׁאָמַר שֶׁכָּתוּב בְּאֵיזֶה פִּנְקָס) שֶׁבְּעִיר אַחַת הָיָה שָׁם אֵיזֶה רַב שֶׁהָיָה לוֹ אַהֲבָה גְּדוֹלָה עִם בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד מֵהָעִיר. פַּעַם אַחַת נִתְקַשְּׁרוּ בִּתְקִיעַת כַּף שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּסְתַּלֵּק קֹדֶם יָבוֹא וִיסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ מֵהַנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ. וְנִסְתַּלֵּק הָרַב מִקֹּדֶם וְנִשְׁתַּהָה הַדָּבָר עֶשֶׂר
שָׁנִים.
וְהִגִּיעַ עֵת הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל הַבַּיִת הַנַּ"ל, וְסִפֵּר אֶת הַדָּבָר לִבְנוֹ וּמָסַר לוֹ כֹּחַ הַתְּקִיעַת כַּף, וְנִשְׁתַּהָה עוֹד עֲשָׂרָה שָׁנִים, וְנִסְתַּלֵּק גַּם הַבֵּן וּמָסַר הַתְּקִיעַת כַּף לִבְנוֹ וְנִשְׁתַּהָה עוֹד שְׁמוֹנֶה שָׁנִים, וּבָא הָרַב הַנַּ"ל בַּחֲלוֹם לְבֶן בְּנוֹ הַנַּ"ל וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו. בְּעֵת שֶׁהִנִּיחוּ אוֹתוֹ בַּקֶּבֶר נִדְמָה לוֹ שֶׁהוּא חָזָק וּבָרִיא עַל כָּל אֵבָרָיו, וּמַה זֹּאת שֶׁיַּעֲשׂוּ עָוֶל כָּזֶה לִקַּח אָדָם חַי וּבָרִיא וּלְקָבְרוֹ בְּחַיָּיו, רַק מַה לַּעֲשׂוֹת, אַחַר־כָּךְ בָּא עַל דַּעְתּוֹ לְנַסּוֹת אֶת עַצְמוֹ אוּלַי יוּכַל לַעֲלוֹת מִקִּבְרוֹ. וְנִדְמָה לוֹ שֶׁהֵרִים אֶת הַגּוֹלֵל עִם עֲפַר הַקֶּבֶר וַיֵּצֵא מִקִּבְרוֹ. רַק אֵיךְ אֶפְשָׁר לִכָּנֵס לָעִיר הֲלֹא הוּא מְלֻבָּשׁ בְּתַכְרִיכִין שֶׁל מֵתִים. וְהָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהַמְתִּין עַד חֶשְׁכַת לַיְלָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאָז יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ, וּמֵרָחוֹק הִסְתַּכֵּל עַל הָעִיר וְהִכִּיר אֶת הַבָּתִּים, וְגַם אֶת בֵּיתוֹ הִכִּיר. אַחַר־כָּךְ בָּא עַל דַּעְתּוֹ כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ
לִכָּנֵס כָּךְ אַף לְבֵיתוֹ, כִּי יִפְחֲדוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ.
בְּתוֹךְ כָּךְ נִדְמָה לוֹ שֶׁהוֹלֵךְ סַרְסוּר (טֶענְדְלֶער) וְנוֹשֵׂא מַלְבּוּשִׁים, וְיֵשׁ לוֹ גַּם מַלְבּוּשִׁים שֶׁשַּׁיָּכִים לוֹ כְּמַלְבּוּשֵׁי הָרַבָּנִים. וְדִבֵּר עִמּוֹ אוּלַי יַעֲשֶׂה עִמּוֹ חִלּוּף עַל הַתַּכְרִיכִים כִּי הֵם טוֹבִים וַחֲדָשִׁים עֲדַיִן, וְזֶה יוֹם אֶחָד שֶׁלְּבָשָׁם. וְהִסְכִּים הַסַּרְסוּר וְנָתַן לוֹ הַמַּלְבּוּשִׁים וְנִכְנַס לָעִיר. כְּשֶׁנִּכְנַס רָאָה שֶׁאֵין זֶה הָעִיר שֶׁלּוֹ, כִּי יֵשׁ שָׁם בָּתִּים אֲחֵרִים. וְסָבַר בְּדַעְתּוֹ אוּלַי טָעָה וְנִתְעָה לְאֵיזֶה עִיר אַחֶרֶת קְרוֹבָה. בְּתוֹךְ כָּךְ נִשְׁתַּהָה קְצָת לְתוֹךְ הַלַּיְלָה וּבְכָל בֵּית הָעִיר כִּבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת כַּנָּהוּג, רַק בַּבַּיִת אֶחָד הֵאִיר עֲדַיִן. וְנִכְנַס לְבַיִת זֶה וְהוּא רָעֵב מְאֹד כְּשֶׁנִּכְנַס רָאָה שֶׁשָּׁם הוּא (גָּארְקֶעךְ) בֵּית תַּבְשִׁיל. וְשָׁאַל יֵשׁ כָּאן מַה לֶּאֱכֹל וְהֵשִׁיבוּ לוֹ יֵשׁ, אֲבָל יֵשׁ לְךָ מָעוֹת הֵשִׁיב אֵין לִי. אָמְרוּ לוֹ בְּכָאן אֵין אֹכֶל בְּלִי מָעוֹת כִּי הוּא גָּארְקֶעךְ, וַיֵּצֵא בְּפַחֵי נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ כָּךְ הֵאִיר הַיּוֹם, כִּי אָז הָיָה לֵילוֹת הַקַּיִץ וְרָאָה מֵרָחוֹק שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְיֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה דִּין וּדְבָרִים בֵּינֵיהֶם. וְנִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּפָסַק לָהֶם דִּין תּוֹרָה אֲמִתִּי (כָּךְ סִפֵּר זַ"ל), וְנָתַן לוֹ אֶחָד שְׁנֵי זָהָב וְנִכְנַס לְגָארְקֶעךְ וְצִוָּה לָתֵת לוֹ אֹכֶל וּמָזְגוּ לוֹ קְצָת יַי"שׁ וְרָצָה לִשְׁתּוֹת. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּאוּ שְׁנֵי שְׁלִיחִים וְאָמְרוּ הַבֵּית דִּין שָׁלַח אַחֲרֶיךָ לֵילֵךְ תֵּכֶף וּמֻכְרָח לֵילֵךְ עִמָּהֶם. כְּשֶׁבָּא אֶל הַבֵּית דִּין, נִתְרַגְּזוּ עָלָיו הַבֵּית דִּין מְאֹד וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַדּוּעַ בָּאתָ לְכָאן אִישׁ זָר לִפְסֹק בְּכָאן דִּין תּוֹרָה אֲמִתִּי. כַּמָּה זְמַן מַמְתִּינִים אֲנַחְנוּ לָזֶה שֶׁיָּבוֹא לְפָנֵינוּ דִּין תּוֹרָה אֲמִתִּי, וְעַכְשָׁו בָּאתָ לְכָאן וּפָסַקְתָּ דִּין תּוֹרָה אֲמִתִּי. וְצִוּוּ לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ אוּלַי לָקַח שֹׁחַד וְחִפְּשׂוּ אֶצְלוֹ וּמָצְאוּ שְׁנֵי זְהוּבִים הַנַּ"ל וּפָסְקוּ הַבֵּית דִּין עָלָיו לְהַעֲבִיר וּלְהַפְשִׁיט מֵעָלָיו כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים וְלִדְחֹף אוֹתוֹ לַחוּץ
עָרֹם, וְעָשׂוּ כָּךְ.
וְהָיָה לוֹ לְהָרַב הַנַּ"ל צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה וְאָמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁטּוֹב לְפָנָיו לֵילֵךְ וְלַחֲזֹר אֶל קִבְרוֹ כִּי מֵחַיִּים כָּאֵלּוּ טוֹב מֵהֶם הַמָּוֶת. אֲבָל אֵיךְ חוֹזְרִים אֶל הַקֶּבֶר הֲלֹא אֵין לוֹ תַּכְרִיכִים, בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִיל אֶחָד לִטְעֹן בִּשְׁבִילוֹ עַד מָתַי יְצַעֲרוּ אוֹתוֹ כָּל־כָּךְ, יִקְּחוּ אוֹתוֹ לְמִשְׁפָּט וִיקַבֵּל אֶת דִּינוֹ וְיִפָּטֵר (וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל מִסְּתָמָא הַזְּכֻיּוֹת שֶׁלּוֹ טָעֲנוּ כָּךְ בִּשְׁבִילוֹ), וְהֵשִׁיבוּ כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקָרֵב אוֹתוֹ עֲדַיִן אֶל הַמִּשְׁפָּט מֵחֲמַת הַתְּקִיעַת כַּף שֶׁנָּתַן בְּזֶה הָעוֹלָם, וּמֻכְרָח מִקֹּדֶם לֵילֵךְ וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִפָּטֵר מֵהַתְּקִיעַת כַּף. וְאָז הָלַךְ וְהוֹדִיעַ לְבֶן בְּנוֹ אַחַר עֶשְׂרִים
וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים כַּנַּ"ל.
Siman 16. And also from what is brought in section 8 of Likutay Tinyono and in section 8 of Likutay I — it appears elaborated: that through the hand and power of the king — from the leaf that shields him — so as not to swallow him in any manner, G-d forbid — the husk of Eisav [who has hunting in his mouth] returns to vomit and to bring out — even from the very essence of its vitality — those who are the very captives and converts mentioned in the story and in the Torah of Likutay Tinyono §8 mentioned. And since sometimes the husk returns to swallow them again [as is elaborated in the words of Moharan"as on this Torah] — it is automatically understood that through this they are transformed, G-d forbid, into the very nature of that which swallows and devours them — and they too pursue the fly of royalty. You will understand from afar also the matter of Absalom [mentioned in the aforementioned Psalm] — who is from the captive beautiful one [yefas to'ar] in the captivity of King David — as is brought in the words of our Sages z"l.
Segment 17
אָמַר הַמּוֹצִיא לָאוֹר:
שָׁמַעְתִּי בְּאוּמֶין מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל סִיֵּם כָּךְ, אֲבָל מִי שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת אֶצְלִי הַשְּׁלֹשָׁה פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, הַיְנוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה שָׁבוּעוֹת שַׁבַּת חֲנֻכָּה יִנָּצֵל מֵעוֹלַם הַתֹּהוּ. ה' יַצִּילֵנוּ
אָמֵן:
Siman 17. Transcription from the handwriting of the Rav of Tsherin z"l. A transcription from the handwriting of the Rav the Chassid the G-d-fearing the exalted — from the true men of our fellowship — our teacher the Rav Shmuel Heshil son of Rabbi Avraham Tzvi Friedman z"l — who passed away in the holy city of Jaffa — the year 5678 — the 14th of Kislev — may his soul be bound in the bond of life.
Segment 18
סֵפֶר
אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל
בּוֹ יְסֻפַּר הִתְקָרְבוּת מוֹהֲרַנַ"ת לַאַדְמוֹ"ר זְצוּקַ"ל בַּאֲרִיכוּת קְצָת מֵהַדְּבָרִים שֶׁלֹּא נִזְכְּרוּ בְּכוֹכְבֵי אוֹר וּמְעַט מִזְּעֵיר שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרַסְלֶב זְצוּקַ"ל
חִבְּרוֹ תַּלְמִידֵי הָרַב הַגָּאוֹן אִישׁ אֶלֹקִים וָתִיק וְחָסִיד מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם זַ"ל בֶּן רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זַצַ"ל שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וּמִפִּי תַּלְמִידוֹ הַמֻּבְהָק הָאַבְרֵךְ הַנַּעֲלֶה יְרֵא אֱלֹקִים וְעוֹבֵד ה' מוֹרֵנוּ הָרַב יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן זַ"ל שֶׁנֶּהֱרַג עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם
הוּצָא לָאוֹר בִּשְׁנַת תרצ"ה עַל־יְדֵי הָרַב ר' שְׁמוּאֵל הַלֵּוִי הוֹרְוִויץ זַ"ל
Siman 18. A transcription from the handwriting of the Rav the Gaon the Chassid etc. — our teacher the Rav R. Nachman z"l — Av Beis Din of the holy community of Tsherin.
Segment 19
הַקְדָּמַת הַמּוֹצִיא לָאוֹר
הִנֵּה כַּאֲשֶׁר זִכָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִהְיוֹת עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בְּאוּמֶין בְּיַחַד עִם תַּלְמִידֵי רַבִּי אַבְרָהָם זַ"ל וְכוּ', נִתְעוֹרְרוּ עַל יָדִי תַּלְמִידֵי רַבִּי אַבְרָהָם זַ"ל, וּבִפְרָט הָרַב ר' לֵוִי יִצְחָק זַ"ל, וְהָרַב ר' מֹשֶׁה גְּלִידְמָן מִטְשֶׁענְסְטְחוֹב זַ"ל, וְהָרַב ר' מֹשֶׁה שְׁמוּאֵל זַ"ל וְהָרַב ר' אֵלִיָּהוּ חַיִּים רוֹזִין זַ"ל, וְהָרַב ר' יוֹחָנָן בֶּן ר' בָּרוּךְ מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב גַלַנְט זַ"ל, וְכָתַבְנוּ כָּל יוֹם שָׁעָה אוֹ יוֹתֵר עֵרֶךְ שְׁנֵי חֳדָשִׁים הַשִּׂיחוֹת וְהַסִּפּוּרִים הַמּוּבָא בְּזֶה הַסֵּפֶר, שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּי רַבִּי אַבְרָהָם זַ"ל. וְהִתְקָרְבוּת מוֹהֲרַנַ"ת שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּי רַבִּי אַבְרָהָם זַ"ל בַּאֲרִיכוּת. וְשֶׁסִּפֵּר גַּם רַבִּי יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן (וִיזְנְפֶלְד) זַ"ל אַחַר פְּטִירַת רַבִּי אַבְרָהָם זַ"ל, וּמְאֹד נֶהֱנוּ וְהִתְלַהֲבוּ מִזֶּה הָרַב ר' גֶּעצִי זַ"ל וּשְׁאָר אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַגְּדוֹלִים הָעוֹבְדִים מֵאוּמָן. וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר יָדוּעַ גְּדֻלַּת וְצִדְקַת הָרַב אַבְרָהָם זַ"ל וַעֲבוֹדָתוֹ הַנִּלְהָבָה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, עַד שֶׁאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אָמְרוּ עָלָיו אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם, וְכֵן עֲבוֹדָתוֹ הַנִּלְהָבָה שֶׁל תַּלְמִידוֹ הַמֻּבְהָק מוֹרֵנוּ הָרַב ר' יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן (וִיזְנְפֶלְד) זַ"ל אֲשֶׁר מַמָּשׁ לָאו כָּל מֹחָא סָבִיל לְהַשִּׂיג עֲבוֹדָתָם, וְאַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה אוֹתָם, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ, וּשְׁנֵיהֶם נִפְטְרוּ בְּשֵׁם טוֹב וְזֵכֶר אַחֲרֵיהֶם הִנִּיחוּ רַק בְּתַלְמִידֵיהֶם וּבְסִפּוּרֵיהֶם וְדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, עַל־כֵּן קָרָאנוּ הַסֵּפֶר הַזֶּה עַל שְׁמָם אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל רָאשֵׁי תֵּבוֹת אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן יִשְׂרָאֵל הַכֹּהֵן, בַּרְזֶל, שֶׁהָיוּ מְחֻדָּדִין בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כַּבַּרְזֶל. זְכוּתָם יָגֵן
עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָמֵן.
Siman 19. I heard from R. Dovid Tzvi — who heard from his grandfather the Rav R. Yeshayah Shalom z"l — that once our master z"l recounted in this language: "I was in a certain place — and there they gave me a laynen [a reading task] — that is, to say the letter-combinations of the entire Torah from 'In the beginning' [Bereishis] to 'before the eyes of all Israel' [le'einei kol Yisrael]." [And from this one can understand a little of the greatness of our master z"l — for he boasted in his holy conversations [§103] in this language: "My Torah is very lofty — and in every place where I use letter-combinations it is even greater etc."] "And I said this laynen. And afterwards they gave me once more to laynen — to say the letter-combinations in the aspect of [reverse order] tashrak — from 'before the eyes of all Israel' back to 'In the beginning' — and I said this laynen also. And afterwards they divided the Torah into two halves — and placed the latter half first and the first half last — and they told me to say the letter-combinations. And I could not."