{
  "bookId": "kokhvei-or",
  "part": "1",
  "torah": "19",
  "title": "אֲבָנֶי\"הָ בַּרְזֶל",
  "hebrewTitle": "אֲבָנֶי\"הָ בַּרְזֶל",
  "sourceUrl": "/reader/kokhvei-or/1/19",
  "plainUrl": "/reader-plain/kokhvei-or/1/19/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "הִתְקָרְבוּת מוֹהֲרַנַ\"ת לַאַדְמוֹ\"ר זְצוּקַ\"ל בַּאֲרִיכוּת קְצָת מֵהַדְּבָרִים שֶׁלֹּא נִזְכְּרוּ בְּ\"כוֹכְבֵי אוֹר\" שֶׁסִּפֵּר הָרַב ר' יִשְׂרָאֵל",
      "en": "Siman 1. The drawing close of Moharan\"as to the Admo\"r z\"tl — elaborating somewhat on those things that were not mentioned in Koachvay Or — as recounted by the Rav R. Yisrael Cohen z\"l who heard from Rabbi Avrohom z\"l. And a small number of conversations and stories from our holy master — the Flowing Stream. Compiled by the disciples of the Rav the Gaon, the man of G-d, the veteran and pious — our teacher the Rav Avrohom z\"l son of Rabbi Nachman of Tulchin z\"tl — who heard them from his holy mouth and from the mouth of his outstanding disciple. Published in the year 5695 by the Rav R. Shmuel HaLevi Horowitz z\"l."
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "כֹּהֵן זַ\"ל, שֶׁשָּׁמַע מִפִּי רַבִּי אַבְרָהָם זַ\"ל.",
      "en": "Siman 2. When he was still a child — the day of death entered his heart. For he was accustomed to sit with his grandfather the Rav R. Yitzchak Danzig z\"l in the eastern wall [mizrach] — and he knew well all the elders who sat there — and they were accustomed to play with him. And once one of the aforementioned elders died — and it was difficult for him: where is the aforementioned elder? And he asked his grandfather — and he answered him that he had died. And he asked what is this \"died?\" — and he answered him etc. And he asked what happens to him — and he answered him that they bury him in the earth and cover him with dirt. And from then on it was difficult for him: what is this —"
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "כְּשֶׁהָיָה תִּינוֹק עֲדַיִן, נִכְנַס בְּלִבּוֹ יוֹם הַמִּיתָה. כִּי הָיָה רָגִיל לֵישֵׁב עִם זְקֵנוֹ הָרַב ר' יִצְחָק דַּאנְצִיג זַ\"ל בַּמִּזְרָח, וְהָיָה מַכִּיר הֵיטֵב כָּל הַזְּקֵנִים שֶׁיָּשְׁבוּ בַּמִּזְרָח, וְהָיוּ רְגִילִים לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִמּוֹ, וּפַעַם אַחַת מֵת אֶחָד מֵהַזְּקֵנִים הַנַּ\"ל, וְהָיָה קָשֶׁה לוֹ אֵיפֹה הַזָּקֵן הַנַּ\"ל וַיִּשְׁאַל אֶת זְקֵנוֹ הַנַּ\"ל, וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁמֵּת, וְשָׁאַל מַה זֶּה מֵת וְהֵשִׁיב לוֹ וְכוּ' וַיִּשְׁאַל מַה נַּעֲשָׂה עִמּוֹ, וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁמַּטְמִינִים אוֹתוֹ בָּאָרֶץ וּמְכַסִּין אוֹתוֹ בֶּעָפָר. וּמֵאָז הָיָה קָשֶׁה לוֹ מַה זֶּה, זֶהוּ הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה אָט דָּאס אִיז דֶּער תַּכְלִית פוּן דֶּער וֶועלְט וּמֵאָז הִתְחִיל לִבְעֹר בְּלִבּוֹ וְהִתְחִיל לְחַפֵּשׂ מַהוּ הַתַּכְלִית וְכוּ', וְאָמַר מוֹהֲרַנַ\"ת שֶׁמֵּאָז הָיָה קָשֶׁה לוֹ קֻשְׁיָא, וַעֲדַיִן קָשֶׁה לוֹ \"הֲזֶהוּ הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל עִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה? וְכִי זֶה הוּא הָעוֹלָם?\", וְגַם מִקַּטְנוּתוֹ הִתְנַהֵג בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, וּכְשֶׁהִתְנַסָּה לִפְנֵי הַמְלַמֵּד בְּתַלְמוּדוֹ וּשְׁאָר הַיְלָדִים הָיוּ מְחַפְּשִׂין קֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים, וּמוֹהֲרַנַ\"ת זַצַ\"ל אָמַר בִּפְשִׁיטוּת, וְאָמַר: מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁאֵין לִי קֻשְׁיוֹת. וְהַשְּׁאָר חִפְּשׂוּ קֻשְׁיוֹת עַד שֶׁקִּלְקְלוּ הַפְּשָׁט, וְהָיָה הַמְלַמֵּד אוֹמֵר שֶׁטּוֹב לוֹ יוֹתֵר אֲמִירַת הַפְּשָׁט שֶׁל מוֹהֲרַנַ\"ת",
      "en": "Siman 3. And from then on a fire began to burn in his heart — and he began to search for what is the purpose etc. And Moharan\"as said: from then on he had a difficulty — and still has a difficulty — \"Is this truly the purpose of all the matters of this world? Can this be the world?\" And also from childhood he conducted himself in wholesomeness and simplicity. And when he was examined before the teacher in his Talmud studies — the other children would search for difficulties and answers — but Moharan\"as z\"tl would say it simply — and said: \"What can I do — I have no difficulties.\" And the rest searched for difficulties until they ruined the simple meaning. And the teacher would say that the simple explanation of Moharan\"as was better to him than the difficulties of the others."
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הָאֲחֵרִים.",
      "en": "Siman 4. Afterwards he grew up in the manner of Torah scholars — and married into Sharhorod [Sharigrad] with the daughter of the Gaon the Tzadik Rabbi Dovid Tzvi z\"l — Av Beis Din there and of all the surrounding region. And his father was an opponent of the Chassidim in general — and also his father-in-law was a great opponent. [He had initially wanted to draw close to the Chassidim — and traveled to the holy Rav R. Pinchas of Korets z\"tl — and he found favor in his eyes. But he heard that people spoke greatly of the holy Rav R. Mikhli z\"tl of Zlatchov. And afterwards he traveled to the Rav R. Mikhli of Zlatchov — and he too found favor in his eyes. But from this he fell — for he heard that they too were speaking about R. Pinchas mentioned and his people — \"He is already pasukim — refuted — with him and his people.\" And he said to himself: \"I believe that both of them are truth — what one says about the other — all of it is true.\" And because of this he distanced himself from all of them — and was accustomed to set a fixed time each day deliberately to speak against the Chassidim — in order to distance himself from them. And although he was a great Tzadik — as our master z\"tl said to Moharan\"as:"
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "אַחַר־כָּךְ נִתְגַּדֵּל כְּדֶרֶךְ הַלּוֹמְדִים וְנִשָּׂא לְשַׁארִיגְרַאד עִם בַּת הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי דָּוִד צְבִי זַ\"ל אַב בֵּית דִּין דְּשָׁם, וְכָל הַגְּלִילוֹת. וְאָבִיו הָיָה מִתְנַגֵּד עַל כְּלָלִיּוּת הַחֲסִידִים וְגַם חוֹתְנוֹ הָיָה מִתְנַגֵּד גָּדוֹל, מֵאַחַר שֶׁבִּתְחִלָּה רָצָה לְהִתְקָרֵב לְכַת הַחֲסִידִים, וְנָסַע לְהָרַב הַצַּדִּיק הָרַב ר' פִּינְחָס מִקָּארִיץ זַצַ\"ל וְנִרְאָה יָשָׁר בְּעֵינָיו, אַךְ שָׁמַע שֶׁמְּדַבְּרִים מְאֹד עַל הָרַב הַצַּדִּיק הָרַב ר' מִיכְלִי זַצַ\"ל מִזְּלָאטְשׁוֹב. וְאַחַר־כָּךְ נָסַע לְהָרַב ר' מִיכְלִי מִזְּלָאטְשׁוֹב, וְגַם הוּא יָשַׁר בְּעֵינָיו אַךְ מִזֶּה נָפַל שֶׁשָּׁמַע שֶׁגַּם הֵם מְדַבְּרִים עַל הָרַב ר' פִּינְחָס הַנַּ\"ל וַאֲנָשָׁיו דֶּער אִיז בַּייא דֶּעם אָפּ גֶּפַּאסְקִיט עֶר מִיט זַיְינֶע מֶענְטְשִׁין אִין דֶּער בַּא דֶּעם (הוּא כְבָר נִפְסַק, מֻפְרָךְ אֶצְלוֹ, וְכֵן הַשֵּׁנִי אֵצֶל הָרִאשׁוֹן). וְאָמַר אֲנִי מַאֲמִין שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֱמֶת, מַה שֶּׁזֶּה מְדַבֵּר עַל זֶה, וְזֶה מְדַבֵּר עַל זֶה כֻּלּוֹ אֱמֶת. וּמֵחֲמַת זֶה נִתְרַחֵק מִכֻּלָּם וְהָיָה רָגִיל לִקְבֹּעַ לוֹ שִׁעוּר בְּכָל יוֹם בִּמְכֻוָּן לְדַבֵּר עַל הַחֲסִידִים בִּכְדֵי לְהִתְרַחֵק מֵהֶם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה צַדִּיק גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַצַ\"ל לְמוֹהֲרַנַ\"ת, \"דַיין שְׁוֶוער אִיז אַ צַדִּיק (חָמִיךָ הוּא צַדִּיק), וְהָיָה קָשֶׁה לְמוֹהֲרַנַ\"ת קְצָת יַעַן שֶׁהָיָה מִתְנַגֵּד, וְאָמַר אֵלָיו וָואס מֵיינְסְטִי, עֶהר וֶועט חַאפִּין מִיט עֶטְלוּכֶע שְׁמִיץ מֶעהְר פִין אַנְדֶערֶע צַדִּיקִים (מָה אַתָּה חוֹשֵׁב, הוּא יַחֲטֹף קְצָת יוֹתֵר מַכּוֹת מִשְּׁאָר הַצַּדִּיקִים). וּמוֹהֲרַנַ\"ת זַצַ\"ל אָמַר כִּי קֹדֶם שֶׁנִּתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ זַצַ\"ל, לֹא הָיָה מֵבִין מַעֲלָתוֹ וְצִדְקָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יוֹתֵר מֵחָמִיו. כִּי אַרְבָּעִים שָׁנָה לֹא שָׁכַב עַל מִטָּתוֹ לִישֹׁן מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִפְּגַם הַבְּרִית, רַק סָמַךְ אֶת עַצְמוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן. וּכְשֶׁיָּשַׁן אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן הָיָה אוֹחֵז נֵר בְּיָדוֹ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הָאֵשׁ עַל־יָדוֹ הֻכְרַח לְהָקִיץ וְחָזַר וְלָמַד. וְכָל הַשָּׁבוּעַ לֹא נָטַל יָדָיו לַאֲכִילַת קֶבַע מֵחֲמַת חֻמְרוֹת נְטִילַת יָדַיִם, רַק אָכַל פַּת כִּסְנִין. אַךְ בְּשַׁבָּת הָיָה נוֹטֵל יָדָיו לַאֲכִילָה בְּחֻמְרוֹת גְּדוֹלוֹת. וְהוּא נִשְׁאַר יָתוֹם בְּקַטְנוּתוֹ, וּבָא אֵלָיו אָבִיו אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לִלְמֹד עִמּוֹ תּוֹרָה. וּכְשֶׁהִתְחִיל הַדָּבָר לְהִתְוַדַּע בֵּין אֲנָשִׁים לֹא בָּא עוֹד. (וּבְעִנְיַן הַדִּבּוּר הַנַּ\"ל מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, אָמַר פַּעַם אַחַת מוֹהֲרַנַ\"ת קֹדֶם שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי לְרַבֵּנוּ זַצַ\"ל לֹא יָכֹלְתִּי לְצַיֵּר בְּמֹחִי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָדָם כְּמוֹ שְׁאָר אֲנָשִׁים, אַךְ אַחַר־כָּךְ שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל וְרָאִיתִי גְּדֻלָּתוֹ זְצוּקַ\"ל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן רָאִיתִי שֶׁהוּא אָדָם, אָז הֵבַנְתִּי שֶׁגַּם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה אָדָם). וּבְעִנְיַן חָמִיו אָמַר שֶׁאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְקַרַבְתִּי לְהַצַּדִּיקִים מִתַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד זֵכֶר צַדִּיקִים לִבְרָכָה, הֵבִין אֲשֶׁר חִלּוּק גָּדוֹל יֵשׁ בֵּין חָמִיו וּבֵין הַצַּדִּיקִים הַמִּתְנַהֲגִים בְּדֶרֶךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב. כִּי חָמִיו אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה צַדִּיק כַּנַּ\"ל, אֲבָל כָּל עֲבוֹדָתוֹ לֹא הָיְתָה בְּהִתְלַהֲבוּת כְּדֶרֶךְ הַצַּדִּיקִים הַנַּ\"ל. וּפַעַם אַחַת אָמַר מוֹהֲרַנַ\"ת זַצַ\"ל שֶׁזֶּה הַחִלּוּק בֵּין חָסִיד לְמִתְנַגֵּד כְּמוֹ הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין כְּנִיזְשׁ (מִין תַּבְשִׁיל) קַר לְחַם, אַף־עַל־פִּי שֶׁכָּל הַמִּינִים שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה יֶשְׁנָם בָּזֶה, רַק זֶה מֵחֲמַת שֶׁהוּא חַם יֵשׁ בּוֹ טַעַם יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁהוּא קַר, וְכֵיוָן שֶׁהוּא קַר אֵין בּוֹ כָּל־כָּךְ טַעַם כְּמוֹ בְּהַחַם (וּכְמוֹ שֶׁהִפְלִיא פַּעַם אַחַת הָרַב ר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער כְּשֶׁהָיָה בִּמְדִינַת קִירָ\"ה וְאָכַל אֵצֶל אֶחָד בְּשַׁבָּת וְנָתְנוּ לוֹ הַמָּרָק לֶאֱכֹל. וְאָמַר לוֹ הַבַּעַל הַבַּיִת אִכְלוּ אִכְלוּ כִּי הוּא חַם, וְכָפַל זֶה כַּמָּה פְּעָמִים. וְאָמַר הָרַב ר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה הַמָּרָק כָּחוּשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חַם הָיָה טוֹב, כֵּן גַּם בְּדַרְכֵי הַיֲּהַדוּת, אֵיךְ שֶׁהוּא מֵאַחַר שֶׁהוּא חַם הוּא טוֹב. וְהָרַב ר' אַבְרָהָם זַ\"ל אָמַר שֶׁזֶּה מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ס' 'יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים' וְכוּ').",
      "en": "Siman 5. it was difficult for Moharan\"as somewhat — since he was an opponent. And he [Rebbe Nachman] said to him:"
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "וּמוֹהֲרַנַ\"ת זַ\"ל מֵאַחַר שֶׁהָיָה בֵּין מִתְנַגְּדִים, הָיָה קָשֶׁה לוֹ לְהִתְקָרֵב לְהַחֲסִידִים. אַךְ אַחַר שְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁאָכַל מְזוֹנוֹת עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ, חָזַר לֶאֱכֹל מְזוֹנוֹת עַל שֻׁלְחַן אָבִיו וְאָז נִתְחַבֵּר עִם ר' לִיפָּא וְהִתְוַכַּח עִמּוֹ ר' לִיפָּא, וְטָעַן כִּי הַחֲסִידִים אַנְשֵׁי אֱמֶת וְרָאוּי לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְהִתְחַבֵּר עִמָּהֶם. וּפַעַם אַחַת בָּא אִישׁ מֵהַאנִיפָּאלְיֶע (אֲשֶׁר הָרַב ר' זוּשָׁא זַצַ\"ל הָיָה שָׁם) לְנֶעמִירוֹב, וְקִיְּמוּ בּוֹ הַכְנָסַת אוֹרְחִים, וְנָטַל יָדָיו לַאֲכִילָה וּבֵרֵךְ בִּרְכַּת נְטִילַת יָדַיִם וּבִרְכַּת הַמּוֹצִיא בְּכַוָּנָה, וְנִרְאָה יָּשַׁר מְאֹד בְּעֵינֵיהֶם. וַיִּשְׁאֲלוּ אוֹתוֹ הַאִם אַתֶּם מַכִּירִים אֶת הָר' זוּשָׁא, וְעָנָה בְּוַדַּאי אֲנִי מַכִּירוֹ, וְגַם אֲנִי רָגִיל לִכָּנֵס אֶצְלוֹ, וְכָל הַהִתְעוֹרְרוּת לַעֲבוֹדַת ה' קִבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ. וְסִפֵּר לָהֶם קְצָת מִסֵּדֶר עֲבוֹדָתוֹ, וְכִי בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה מַפִּיל עַצְמוֹ מִמִּטָּתוֹ וְצוֹעֵק: זוּשָׁא זוּשָׁא הֵיְיבּ זִיךְ שׁוֹין אוֹיף, דִּי רֶעשְׁט וֶועסְטוּ שׁוֹין דֶּער שְׁלָאפִין אִין קֶבֶר (זוּשָׁא זוּשָׁא, תָּרִים אֶת עַצְמְךָ כְּבָר, אֶת הַשְּׁאָר כְּבָר תִּישַׁן בַּקֶּבֶר), וְעוֹד שְׁאָר עֲבוֹדוֹת. וְנִתְעוֹרְרוּ מְאֹד לִנְסֹעַ לְאַנְשֵׁי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, כִּי רָאוּ שֶׁהֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, וְזֶה הָיָה שֵׁשׁ שָׁנִים קֹדֶם הַהִתְקָרְבוּת לְרַבֵּנוּ זַ\"ל, וְאָז נִשְׁתַּנָּה לְטוֹבָה כִּי רָאָה שֶׁהָאֱמֶת עִם הַחֲסִידִים. וּמֵאָז הִתְחִיל לִנְסֹעַ אֶל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, לְהָרַב ר' מָרְדְּכַי מִקְּרֶעמֶעמְנִיץ וּלְהָרַב הַצַּדִּיק מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב וּשְׁאָר צַדִּיקִים. וְהָיָה לְמוֹהֲרַנַ\"ת יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מֵחֲמַת מְנִיעוֹת אָבִיו וְחוֹתְנוֹ וְאִשְׁתּוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אִם הָיָה מַרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה בַּעֲבוֹדַת ה' לֹא הָיָה מִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל. אַךְ כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ עֲדַיִן טוֹבָה",
      "en": "Siman 6. And Moharan\"as z\"tl said: that before he drew close to our master z\"tl — he did not understand the greatness and righteousness of Moshe our teacher more than his father-in-law. For forty years he did not lie in his bed to sleep — because he was afraid of the blemish of the covenant — only he leaned himself against the table. And when he slept at the table he held a candle in his hand — and when the fire reached his hand he was forced to wake up — and returned to study. And the entire week he did not wash his hands for a regular meal because of the stringencies of handwashing — only he ate pas kisnin [cake]. But on Shabbos he washed his hands for eating with great stringencies. And he was orphaned in his childhood — and his father came to him after his passing to learn Torah with him. And when the matter began to become known among people — he no longer came. [And regarding the aforementioned saying about Moshe our teacher — Moharan\"as once said: before I drew close to our master z\"tl — I could not picture in my mind how it was possible that Moshe our teacher was a man like other men. But afterwards — when I drew close to our master z\"tl and saw his greatness z\"tl — and yet saw that he was a man — I then understood that also Moshe our teacher was a man.] And regarding his father-in-law — he said: afterwards when I drew close to the Tzadikim who were disciples of the Maggid — I understood that there is a great difference between his father-in-law and the Tzadikim who conduct themselves in the way of the Baal Shem Tov. For his father-in-law — although he was a Tzadik as mentioned — his entire service was not with fervor as the way of the aforementioned Tzadikim. And Moharan\"as z\"tl once said: the difference between a Chassid and an opponent is like the difference between a cold knish and bread — although all the varieties found in this one are found in that one — only this one — since it is hot — has more taste than this one which is cold — and since it is cold it has not so much taste as the hot one. [And so the Rav R. Nachman of Tulchin once marveled — when he was in the Crimea region and ate on Shabbos at someone's table — and they gave him soup to eat. And the host said to him again and again: \"Eat! Eat! For it is hot!\" And the Rav R. Nachman of Tulchin said: although the soup was thin — even so — since it was hot it was good. So too in the ways of Jewishness — however it is — since it is hot — it is good. And the Rav R. Avrohom z\"l said that this is elaborated in the Torah beginning \"there are people who sleep\" etc.]"
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "שְׁלֵמָה כִּי אִם מְעַט, עַל־כֵּן לֹא הָיָה חָזָק כָּל־כָּךְ בָּזֶה:",
      "en": "Siman 7. And Moharan\"as z\"l — since he was among opponents — found it difficult to draw close to the Chassidim. But after two years of eating at his father-in-law's table — he returned to eat at his father's table. And he then became acquainted with R. Lipa — and R. Lipa argued with him that the Chassidim are men of truth and it is proper to draw close to them. And once a man came from Hanipoli [where the Rav R. Zusha z\"tl was] to Nemirov — and they fulfilled the mitzvah of hospitality for him. And he washed his hands for eating and blessed the washing and Hamotzi with concentration — and he seemed very upright in their eyes. And they asked him: do you know R. Zusha? And he answered: certainly I know him — and I am also accustomed to enter before him. And all the awakening to the service of Hashem I received from him. And he recounted to them somewhat of the manner of his service — and how at midnight he would throw himself from his bed and cry out:"
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "פַּעַם אַחַת יָשַׁב עִם הַחֲסִידִים תַּלְמִידֵי הָרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב בִּסְעֻדַּת מְלַוֶּה מַלְכָּה, וְהִפִּילוּ גּוֹרָל אֶת מִי לִשְׁלֹחַ לִקְנוֹת בֵּיְיגִיל, וְנָפַל הַגּוֹרָל עַל הָרַב ר' נָתָן זַצַ\"ל, וְהָלַךְ. וּבְאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ נָפַל עָלָיו מְרִירוּת מֵעִנְיַן הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁהָיָה רָגִיל בָּהֶם אֲפִלּוּ אַחַר הִתְקָרְבוּתוֹ לַחֲסִידִים, וְנִכְנְסוּ בּוֹ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה, וְכִי עַל זֶה נִבְרָא לֵילֵךְ לִקְנוֹת בֵּיְיגִיל, וְהָיָה קָשֶׁה עָלָיו לְהִתְחַזֵּק עַצְמוֹ. וְאָז הִתְחִיל לִשְׁקֹעַ קְצָת אוֹר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, וּמוֹהֲרַנַ\"ת עָלָה וְיָרַד כַּמָּה פְּעָמִים וְלֹא יָדַע עֵצָה לָזֶה. וְקִנֵּא מְאֹד שֶׁרָאָה אֲנָשִׁים זְקֵנִים בְּנֶעמִירוֹב שֶׁאוֹמְרִים שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם בֶּאֱמֶת, וְאָז הָלַךְ לְעֶזְרַת נָשִׁים שֶׁל הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ וְהִתְחִיל לוֹמַר תְּהִלִּים וְאָמַר עַד קַפִּיטְל נוּ\"ן, וּבְכָל פָּסוּק הִתְגּוֹלֵל עַצְמוֹ בָּאָרֶץ מֵרֹב הַצַּעַר, עַד שֶׁיָּגַע וְנָפַל לָאָרֶץ. וַיִּישַׁן וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, וְהִתְחִיל לַעֲלוֹת וְעָלָה קְצָת וְנָפַל, וְעָלָה עוֹד קְצָת וְחָזַר וְנָפַל, וְכֵן עוֹד הַפַּעַם, וּבְכָל פַּעַם כָּל מַה שֶּׁעָלָה יוֹתֵר, הַנְּפִילָה הָיְתָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה, וְשׁוּב עָלָה עַד לְרוּם הַמַּדְרֵגוֹת, וְאָז נָפַל וְלֹא יָכֹל לַעֲלוֹת עוֹד, וּבָא אֶחָד וְאָמַר לוֹ דְּרַאפֶּע זִיךְ אוּן הַאלְט זִיךְ (טַפֵּס וְהַחֲזֵק מַעֲמָד). וְזֶה הָיָה עֵרֶךְ שָׁנָה קֹדֶם הִתְקָרְבוּתוֹ לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁבָּא אֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל, הִכִּיר בּוֹ, שֶׁזֶּהוּ הָאִישׁ הַנַּ\"ל שֶׁאָמַר לוֹ דְּרַאפֶּע זִיךְ",
      "en": "Siman 8. And other forms of service. And they were greatly aroused to travel to the men of the Baal Shem Tov — for they saw that they are proper men. And this was six years before the drawing close to our master z\"l. And then [Moharan\"as] changed for the better — for he saw that the truth was with the Chassidim. And from then on he began to travel to the Tzadikim who walk in the way of the Baal Shem Tov — to the Rav R. Mordechai of Kremenets and to the holy Rav of Berdichev and other Tzadikim. And Moharan\"as had great sufferings because of the obstacles of his father and father-in-law and wife. And yet — if he felt that he had great benefit in the service of Hashem — he did not regard them at all. But since he did not yet have complete benefit — only a little — therefore he was not so strong in this."
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "אוּן הַאלְט זִיךְ (טַפֵּס וְהַחֲזֵק מַעֲמָד):",
      "en": "Siman 9. Once he sat with the Chassidim — disciples of the Rav of Berdichev — at a Melave Malkah [Saturday night meal]. And they cast lots as to who should go to buy rolls [beygel] — and the lot fell on the Rav R. Nathan z\"tl. And he went. And in the middle of the road — bitterness fell upon him over the matter of the ascents and descents that he was accustomed to — even after drawing close to the Chassidim. And thoughts of repentance entered him — and was this what he was born for — to go buy rolls? And it was difficult for him to strengthen himself. And then he began to evoke somewhat the light of the Baal Shem Tov — and Moharan\"as went up and came down several times and knew no counsel for this. And he envied greatly when he saw old men in Nemirov who say \"Shalom Aleichem\" truly. And then he went to the women's section of the house of study and began to say Psalms — and said until chapter fifty [kapitel nun]. And at every verse he rolled himself on the ground from the greatness of the anguish — until he was exhausted and fell to the ground. And he slept and dreamed — and behold a ladder was set up on the earth and its top reached the heavens. And he began to ascend — and ascended a little and fell — and ascended a little more and fell back — and so again. And each time — the more he ascended — the greater the fall. And he ascended again to the height of levels — and then fell and could not ascend again. And one came and said to him:"
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁהֻכְרַח שׁוּב לֶאֱכֹל עַל שֻׁלְחַן חָמִיו, וְהֵבִינוּ הַחֲסִידִים שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים לְהַמְּפוּרְסָמִים שֶׁאֵצֶל חוֹתְנוֹ לֹא יוּכַל לִהְיוֹת חָסִיד, וְיָעֲצוּ אוֹתוֹ שֶׁהוּא לֹא יִסַּע עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ אֶל חָמִיו, רַק הִיא תִּסַּע לְבַדָּהּ. וְאָז נָתַן ה' בְּרַעְיוֹנוֹתָיו שֶׁלֹּא לְצַיֵּת לָהֶם. וְנָתַן תָּמִיד שֶׁבַח וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא שָׁמַע אֲלֵיהֶם, כִּי אִם הָיָה פְּלַג גּוּף לֹא הָיָה לוֹ כֵּלִים אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל דַּעַת רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל. כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית נִתְקַלְקְלִין הַמֹּחִין רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְאָז מָסַר לוֹ אֶחָד אִגֶּרֶת שֶׁיִּמְסְרוּהוּ לְיַד הָרַב ר' מָרְדְּכַי מִקְּרֶעמִינִיץ. וּמוֹהֲרַנַ\"ת מֵחֲמַת שֶׁהָיָה יָרֵא מֵחָמִיו שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ עַל שֶׁנַּעֲשָׂה חָסִיד, לֹא נִכְנַס לְבֵית הָרַב ר' מָרְדְּכַי זַצַ\"ל עַד הַפֶּסַח שֶׁאָז יוֹשֵׁב כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ וְלֹא יַרְגִּישׁ שׁוּם אָדָם, וְאָז נִכְנַס לְר' מָרְדְּכַי",
      "en": "Siman 10. And this was about a year before his drawing close to our master z\"tl. And afterwards when he came to our master z\"tl — he recognized in him: that this was the very man who had said to him drappe zikh un halt zikh."
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "וְתָמַהּ עַל זֶה שֶׁהַזְּמַן שֶׁל הָאִגֶּרֶת הָיָה מִיָּמִים כַּבִּירִים:",
      "en": "Siman 11. Afterwards — when he was compelled again to eat at his father-in-law's table — and the Chassidim who would travel to the famous [Tzadikim] at his father-in-law's [household] understood that he could not be a Chassid — they advised him not to travel with the members of his household to his father-in-law — only let her travel alone. And then Hashem put it into his thoughts not to listen to them. And he always gave praise and thanks to Hashem, may He be blessed, that he did not listen to them — for if he had committed half a separation [pelag guf] he would not have had the vessels afterwards to receive the mind of our master z\"tl. For through the blemish of the covenant — the minds become ruined, G-d forbid. And then someone handed him a letter — to transmit it to the Rav R. Mordechai of Kremenets. And Moharan\"as — since he feared his father-in-law lest he notice that he had become a Chassid — did not enter the home of the Rav R. Mordechai z\"tl until Passover — when everyone sits in his own home and no one would notice. And then he entered R. Mordechai — and marveled that the time of the letter was from long ago."
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "כְּשֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל לִבְרַסְלֶב. אָז אָמַר מוֹהֲרַנַ\"ת זַצַ\"ל אָט אַצִינְד קָאן זַיין אַז אִיךְ וֶועל וֶוערִין אַיְן עֶרְלִיכֶר יוּד (הִנֵּה עַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה יְהוּדִי כָּשֵׁר). וְגַם רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל אָמַר אַז: אִיךְ זֶעה אַ נְשָׁמָה אוֹיף דֶּער אוּקְרַיְינֶע סָמוּךְ לִבְרַסְלֶב\" (שֶׁאֲנִי רוֹאֶה נְשָׁמָה עַל אוּקְרַיְינֶע סָמוּךְ לִבְּרֶסְלֶב). וְאָמַר זֹאת לְרַבִּי יוּדְיל, וְשִׁבַּח מְאֹד אֶת הַנְּשָׁמָה. וּמֵחֲמַת רִבּוּי הַשְּׁבָחִים לֹא רָצָה רַבִּי יוּדְיל לְהַאֲמִין שֶׁרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל כִּוֵּן עַל ר' נָתָן. אַךְ אַחַר הִסְתַּלְּקוּת רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל, אָז הֵבִין שֶׁרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל כִּוֵּן עַל מוֹהֲרַנַ\"ת. וְעַל־כֵּן שָׁלַח בָּנָיו לְמוֹהֲרַנַ\"ת זְצוּקַ\"ל, וְאָמַר שֶׁלִּסְחֹר עִם נְעָרִים הַיְנוּ לַעֲסֹק עִם בְּנֵי הַנְּעוּרִים בְּעִנְיַן יִרְאַת שָׁמַיִם, זֹאת מָסַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל לְמוֹהֲרַנַ\"ת זַצַ\"ל. וְאָז כְּשֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל לִבְרַסְלֶב אָמַר מוֹהֲרַנַ\"ת זְצוּקַ\"ל עַכְשָׁו אֲנִי נוֹסֵעַ לִבְרַסְלֶב. וְאָז הָיוּ אוֹמְרִים אַפִּיטְקֶע אַגוּטֶער יוּד הַיְנוּ בְּעַד פִּיטַאקִיל יְכוֹלִין לִסַּע לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל כִּי בְּרָחוֹק הָיָה קָשֶׁה לִסַּע מֵחֲמַת מְנִיעַת אָבִיו וְחָמִיו וְאִשְׁתּוֹ, וְגַם מֵחֲמַת מְנִיעַת הַמֹּחַ הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ טוֹבָה שְׁלֵמָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל עַתָּה מֵחֲמַת שֶׁהוּא קָרוֹב יִתְבַּטְּלוּ קְצָת",
      "en": "Siman 12. When our master z\"tl entered Breslov — then Moharan\"as z\"tl said:"
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "הַמְּנִיעוֹת:",
      "en": "Siman 13. And our master z\"tl also said then:"
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל בָּא לִבְרַסְלֶב בְּיוֹם ג' וְאָז הָיָה יוֹם הַשּׁוּק (יָרִיד), וּבָאוּ אֲנָשִׁים וְסִפְּרוּ עִנְיַן רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל שֶׁהוּא מְמָאֵס בְּמִנְהֲגֵי הַמְפֻרְסָמִים, הַיְנוּ שֶׁעָשׂוּ הַהִתְאַסְּפוּת שֶׁל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה עִקָּר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (וּפַעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל אִיךְ קָאן שׁוֹין נִיט אוֹיְס שְׁטֵיין זֵיֶערֶע פְּרָאזְנִיקֶעס (אֵינִי יָכוֹל לִסְבּוֹל אֶת הַחֲגִיגוֹת שֶׁלָּהֶם), אֲבָל רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְהוּא מְצַוֶּה לְהִתְוַדּוֹת לְפָנָיו. וְאֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ וָואלְטְשִׁי נְתַנְאֵל'ס, אָמַר עַל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל אֲנִי רָאִיתִי וִידּוּינִיק. וְכָל זֶה סִפֵּר לִגְנַאי בְּדֶרֶךְ לֵצָנוּת. וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת רַבִּי נַפְתָּלִי, בִּזָּה אֶת וָואלְטְשִׁי נְתַנְאֵל'ס הַנַּ\"ל וְקִלֵּל אוֹתוֹ בְּאָבִיו וְאָמַר, אֶת זֶה אַתָּה מְבַזֶּה, זֹאת חֶפְצִי וּרְצוֹנִי דַּיְקָא. וְרַבִּי לִיפָּא נָסַע לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל עַל שַׁבָּת. וְאָז הָיוּ מֶשֶׁךְ יְמֵי הַסְּלִיחוֹת אֲרֻכִּים, וּבָא הָר' לִיפָּא בַּחֲזָרָה מֵרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל לְבֵיתוֹ. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ עָמַד תַּחַת הָרִיבֶע (תַּנּוּר חֹרֶף) וְאָמַר סְלִיחוֹת וַעֲנֵנוּ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבְקוֹל חָזָק. וַיִּישַׁר בְּעֵינֵי מוֹהֲרַנַ\"ת וְרַבִּי נַפְתָּלִי זְצוּקַ\"ל אֲמִירָתוֹ מְאֹד. כִּי הוּא הָיָה כְּבָר קְצָת חָסִיד יָשָׁן, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן נִתְחַמֵּם וְנִתְחַדֵּשׁ, אִם כֵּן זֶהוּ חִדּוּשׁ. עַל־כֵּן נָסְעוּ גַּם הֵם תֵּכֶף. וְהָלְכוּ הָר' נָתָן וְהָר' נַפְתָּלִי לַשּׁוּק לִשְׂכֹּר עֲגָלָה לִבְרַסְלֶב וּפָגְעוּ בְּר' לֵיבּוּשׁ שֶׁרָצָה לִסַּע לְאֵיזֶה מָקוֹם גַּם־כֵּן דֶּרֶךְ בְּרַסְלֶב. וַיֹּאמֶר לָהֶם שֶׁגַּם הוּא יִסַּע עִמָּהֶם לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל. וַיִּסְעוּ יַחְדָּו וּבָאוּ לְבֵית רַבִּי בֶּערִיל דּוּבְרִישִׁיס. וַיִּרְאוּ אֶת בֵּית ר' בֶּערִיל דּוּבְרִישִׁיס שֶׁהוּא מָלֵא מַעֲשִׂיּוֹת וּמוֹפְתִים מֵרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל. וְסִפֵּר מוֹהֲרַנַ\"ת בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: הָאבּ אִיךְ גֶּעזֶען אַז דִּי שְׁטוּבּ אִיז שׁוֹין פוּל מִיט דֶּעם רֶעבִּין (רָאִיתִי שֶׁהַבַּיִת הָיָה כְּבָר 'מָלֵא' מֵרַבֵּנוּ). וְאַחַר־כָּךְ נִכְנְסוּ לְרַבֵּנוּ זַצַ\"ל, וְסִדֵּר כָּל אֶחָד אֶת יִחוּסוֹ מֵאֲבוֹתָיו כִּי גַּם רַבִּי נַפְתָּלִי הָיָה יַחְסָן נֶכֶד הָרַב מִסְּקָאהְל, וְגַם הָר' לֵיבּוּשׁ הָיָה יַחְסָן וְעָנָה רַבֵּנוּ זַצַ\"ל וְאָמַר גַּאלֶע גּוּטֶע יוּדִין (כֻּלָּם יְהוּדִים טוֹבִים). וְאַחַר־כָּךְ אָמַר מוֹהֲרַנַ\"ת זַצַ\"ל שֶׁהוּא קָרוֹב קְצָת עִם רַבֵּנוּ זַצַ\"ל מֵחֲמַת מְחֻתָּנוּת מֵחָמִיו עִם הָרַב רַבִּי נַחְמָן מֵהָארִידֶענְקֶע. וְאָז אָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל אַצִינְד בִּין אִיךְ שׁוֹין נִיט עֶלִינְט (עַכְשָׁיו אֲנִי כְּבָר לֹא בּוֹדֵד). וְאָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל מִיר קָאנֶען זִיךְ שׁוֹין פוּן לַאנְג, נָאר מִיר הָאבְּן זִיךְ שׁוֹין אַ צַיְיט נִיט גֶּעזֶעהְן (אֲנַחְנוּ כְּבָר מַכִּירִים מִזְּמַן, רַק זֶה זְמַן",
      "en": "Siman 14. And he said this to Rabbi Yudel — and greatly praised the soul. And from the abundance of the praises — Rabbi Yudel did not want to believe that our master z\"tl intended R. Nathan. But after the passing of our master z\"tl — he understood that our master z\"tl had intended Moharan\"as. And therefore he sent his sons to Moharan\"as z\"tl. And he said: to trade with young men — that is — to engage with the youth in the matter of the fear of Heaven — this our master z\"tl transmitted to Moharan\"as z\"tl. And then when our master z\"tl entered Breslov — Moharan\"as z\"tl said: \"Now I am traveling to Breslov.\" And then they were saying:"
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "שֶׁלֹּא הִתְרָאִינוּ) וְאָז סִפֵּר רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל שְׁלֹשָׁה מַעֲשִׂיּוֹת.",
      "en": "Siman 15. meaning: for a small fare one can travel to our master z\"tl. For from far away it was difficult to travel because of the obstacles of his father and father-in-law and wife — and also because of the obstacle of the mind — that he did not feel complete benefit in the service of Hashem, may He be blessed. But now — since he was close — the obstacles would be somewhat nullified."
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "מַעֲשֶׂה רִאשׁוֹן מֵהָרַב מוֹרֵנוּ הָרַב מָרְדְּכַי מִנֶּעסְכִיז, שֶׁפַּעַם אַחַת בָּא אֵלָיו אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו וְהִתְנַצֵּל לְפָנָיו בְּעִנְיַן פַּרְנָסָה וּמָעוֹת דִּירָה וְכוּ', וְאָמַר לוֹ הָרַב הַנַּ\"ל אֲנִי רוֹצֶה שֶׁכָּל הַבַּיִת שֶׁאַתָּה דָּר בָּהּ יְהֵא שֶׁלְּךָ. וְהָאִישׁ הַנַּ\"ל הָיָה בְּדִירָה גְּדוֹלָה שֶׁדָּרוּ עִמּוֹ שְׁכֵנִים הַרְבֵּה וְגַם אַכְסַנְיָא הָיָה שָׁם, וּכְשְׁנִּכְנַס הָאִישׁ לְבֵיתוֹ וְאַחַר־כָּךְ מֵת הַבַּעַל הַבַּיִת וְנָפַל בִּירֻשָּׁה לְהַיּוֹרְשִׁים וְנָפַל הַבַּיִת מֵהַצְלָחָתוֹ כִּי (עֶס הָאהְט זִיךְ אַרַיין גֶּעחַאפְּט דִּי נִיט גִּיטֶס) הָיָה שָׁם רוּחוֹת וְכוּ' וּמֵתוּ בָּהּ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁקָּנוּ הַבַּיִת הַנַּ\"ל, וְנַעֲשָׂה מִזֶּה שֵׁם רַע עַל הַדִּירָה, וְעַל־כֵּן פָּסְקוּ מִמֶּנָּה הָעוֹבְרֵי דְרָכִים לְאַכְסַנְיָא. וְגַם הַשְּׁכֵנִים יָצְאוּ וְעָשׂוּ הַכְרָזָה לְמָכְרָהּ, וְלֹא הָיָה עָלֶיהָ שׁוּם קוֹנֶה מֵחֲמַת הַשֵּׁם רַע, וְעַל־כֵּן בְּכָל פַּעַם פִּחֲתוּ מִמְּחִירָהּ עַד שֶׁעָלָה מְחִירָהּ מְעַט מָעוֹת. וְאָז נִכְנַס בְּלֵב הָאִישׁ הַנַּ\"ל דִּבְרֵי רַבּוֹ מִנֶּעסְכִיז זַ\"ל הַנַּ\"ל וְהָלַךְ וְקָנָה אוֹתָהּ, וּמֵאָז הִתְחִיל לַחֲזֹר הַהַצְלָחָה שֶׁל כָּל הַבַּיִת וְהִתְחִילוּ לַעֲבֹר בָּהּ עוֹבְרֵי דְּרָכִים הַרְבֵּה וְנַעֲשָׂה עָשִׁיר. וְאַחַר־כָּךְ נָסַע לְרַבּוֹ הַנַּ\"ל, כְּשֶׁרָצָה שׁוּב לִנְסֹעַ לְבֵיתוֹ נִכְנַס לִטֹּל רְשׁוּת מֵרַבּוֹ לִסַּע לְבֵיתוֹ. וְהֵבִין מִתְּנוּעוֹתָיו שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ רְשׁוּת בְּלֵב שָׁלֵם כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָגִיל תָּמִיד. וַיִּירָא לִסַּע וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁנִּכְנַס לִטֹּל רְשׁוּת וְכוּ' כַּנַּ\"ל וְעַל־כֵּן נִתְמַהֲמַהּ שָׁם שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ\"ל שֶׁכְּשֶׁהָיָה שָׁם בְּעֵת שֶׁחָזַר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹד מָצָא שָׁם הָאִישׁ הַנַּ\"ל (וְהַפַּחַד הָיָה שֶׁלֹּא יָמוּת כְּמוֹ שֶׁמֵּתוּ הַבַּעֲלֵי בַּיִת הַקּוֹדְמִים, וְאַחַר הַחֲמִשָּׁה יָמִים שֶׁהָיָה שָׁם רַבֵּנוּ זַ\"ל וְנִפְטַר הָרַב הַנַּ\"ל וְנָסַע לְבֵיתוֹ וְנִפְטַר תֵּכֶף) וּבְזֶה הַמַּעֲשֶׂה רִמֵּז לָהֶם רַבֵּנוּ זַ\"ל שֶׁיִּתְּנוּ מְאֹד אֶת לְבָבָם לְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ אֲפִלּוּ בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא (וַאֲפִלּוּ עַל תְּנוּעוֹתָיו) וּלְבַל יְדַמּוּ בְּנַפְשָׁם שֶׁעַל־פִּי פָּשׁוּט הוּא מְדַבֵּר אֶת דְּבָרָיו",
      "en": "Siman 16. Our master z\"tl came to Breslov on Tuesday — and it was then market day [yarrid]. And people came and recounted the matter of our master z\"tl — that he despises the practices of the famous ones — that is — they made the assembly of eating and drinking the main thing in the service of Hashem, may He be blessed. [And our master z\"tl once said:"
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "חָלִילָה.",
      "en": "Siman 17. But our master z\"tl speaks only from Torah and prayer — and he commands to confess before him.] And one named Valtshi Nesanel's said about one of the people of our master z\"tl: \"I have seen a confessioner!\" And all this he recounted as mockery and derision. And when Rabbi Naftali heard this — he shamed Valtshi Nesanel's mentioned and cursed him through his father — and said: \"This you are shaming? — this is precisely my desire and will!\" And Rabbi Lipa traveled to our master z\"tl for Shabbos. And then the days of Selichos were long — and R. Lipa returned home from our master z\"tl. And on Motza'ei Shabbos Kodesh — he stood under the stove [winter oven] and said Selichos and Aneinu with great concentration and in a strong voice. And this was very pleasing in the eyes of Moharan\"as and Rabbi Naftali z\"tl — for he was already somewhat an old Chassid — and yet he was warmed and renewed. If so — this is a novelty. Therefore they also traveled immediately. And the Rav R. Nathan and R. Naftali went to the market to hire a wagon to Breslov — and they met R. Leybush who wanted to travel to some place also via Breslov. And he said to them that he too would travel with them to our master z\"tl. And they traveled together and came to the home of Rabbi Beril Dubrishis. And they saw the home of R. Beril Dubrishis — that it was full of stories and wonders from our master z\"tl. And Moharan\"as recounted in this language:"
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "מַעֲשֶׂה שֵׁנִי מֵהָרַב רַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן מִלַּאדִי זַ\"ל שֶׁהָיָה לוֹ תַּלְמִיד שֶׁאָמַר שְׁמוֹנֶה שָׁנִים תּוֹרָה עַל תּוֹרָה אַחַת מֵהָרַב וּבָזֶה רִמֵּז מִיָּד עַל מוֹהֲרַנַ\"ת זַ\"ל שֶׁיַּרְבֶּה מְאֹד לְחַדֵּשׁ",
      "en": "Siman 18. And afterwards they entered our master z\"tl — and each one arranged his lineage from his forebears — for Rabbi Naftali too was of distinguished lineage — a grandson of the Rav of Skoyl — and R. Leybush too was of distinguished lineage. And our master z\"tl answered and said:"
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה.",
      "en": "Siman 19. And afterwards Moharan\"as z\"tl said that he was somewhat related to our master z\"tl — because of the in-law connection of his father-in-law with the Rav Rabbi Nachman of Horodenka. And then our master z\"tl said:"
    },
    {
      "index": 20,
      "he": "מַעֲשֶׂה שְׁלִישִׁי מֵהִתְקָרְבוּת רַבִּי מִיכְל מִזְּלָאטְשׁוֹב זַ\"ל לְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ\"ל, וּבְעֵת שֶׁנִּכְנַס ר' מִיכְל לְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב נָפַל עָלָיו יִרְאָה מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב, וְאַחַר־כָּךְ נָפַל מֵהַיִּרְאָה מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב, וְעָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל הָר' מִיכְל זַ\"ל אוּלַי הוּא עַם הָאָרֶץ. וּמִפְּנֵי כָּךְ נָפַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ\"ל בְּעֵינָיו כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא 'עַם הָאָרֶץ בִּתְחִלָּה הַתַּלְמִיד חָכָם דּוֹמֶה עָלָיו כִּכְלִי זָהָב וְכוּ' וְאַחַר־כָּךְ כִּכְלִי חֶרֶס, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבַּר אֵין לוֹ תַּקָּנָה'. וְאָז אָחַז אוֹתוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ\"ל וְאָמַר לוֹ: מִיכְלִי בִּיסְט אַ עַם הָאָרֶץ (מִיכְלִי אַתָּה עַם הָאָרֶץ). וּבְאוֹתוֹ הָעֵת כְּשֶׁבָּא מוֹהֲרַנַ\"ת לְרַבֵּנוּ זַ\"ל, הָיָה גַּם־כֵּן כַּנַּ\"ל. וְנָפַל בְּדַעְתּוֹ גַּם־כֵּן עִנְיָן הַנַּ\"ל, וְסִפֵּר לוֹ רַבֵּנוּ זַ\"ל זֹאת הַמַּעֲשֶׂה, וְאָחַז אוֹתוֹ בְּיָדוֹ וְאָמַר לוֹ מִיכְל בִּיסְט אַ עַם הָאָרֶץ (מִיכְלִי אַתָּה עַם הָאָרֶץ), וּבָזֶה כִּוֵּן לוֹ מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁחָשַׁב אָז, וְנִתְבַּהֵל וְנִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד בִּרְאוֹתוֹ בְּעֵינָיו כִּי לֹא נֶעְלָם מֵאִתּוֹ כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו וְרַעְיוֹנוֹתָיו הָעוֹלִים עַל לְבָבוֹ. וּמֵאָז נִמְשְׁכוּ אֵלָיו בְּהִתְקָרְבוּת גָּדוֹל מְאֹד וְכוּ' כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר \"כּוֹכְבֵי אוֹר\" חֵלֶק אַנְשֵׁי",
      "en": "Siman 20. And our master z\"tl said:"
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "מוֹהֲרַ\"ן סִימָן ג':",
      "en": "Siman 21. And then our master z\"tl told three stories:"
    },
    {
      "index": 22,
      "he": "וְאַחַר־כָּךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף שָׁמְעוּ אֲשֶׁר אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ\"ל הָעִקָּר הוּא לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ', הֵבִינוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת שָׁם שְׁמוֹנָה יָמִים רְצוּפִים, וּלְהִתְמַהְמֵהַּ עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. עַל־כֵּן נָסְעוּ תֵּכֶף לְבֵיתָם וּבָאוּ בַּחֲזָרָה עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְכִמְדֻמֶּה שֶׁאָז הָיָה גַּם־כֵּן מַעֲשֶׂה שֶׁרִמֵּז רַבֵּנוּ זַ\"ל לְמוֹהֲרַנַ\"ת זְצוּקַ\"ל שֶׁיֹּאכַל עִמּוֹ בְּיַחַד וְנִתְבַּיֵּשׁ לֶאֱכֹל עִמּוֹ. וְאַחַר־כָּךְ נִתְחָרֵט עַל זֶה כָּל יְמֵי חַיָּיו. (וְהָרַב ר' אַבְרָהָם זַ\"ל הִסְבִּיר אֶת זֶה עַל־פִּי הַתּוֹרָה ס\"ב וַיַּסֵּב, 'תִּקְרוֹבְתָּא מַלְכָּא בְּמַלְכָּא'",
      "en": "Siman 22. The first story of the Rav our teacher the Rav Mordechai of Neskhiz — that once one of his people came to him and excused himself regarding livelihood and rent money etc. And the Rav mentioned said to him: \"I want the entire house where you live to be yours.\" And the man mentioned was in a large dwelling where many neighbors lived with him — and there was also an inn there. And when the man entered his house — and afterwards the owner died and it fell by inheritance to the heirs — and the house fell from its prosperity — for there were spirits etc. — and several people died who bought this house. And it got a bad name on the dwelling — and therefore travelers for the inn stopped coming. And also the neighbors left — and they made an announcement to sell it — and there was no buyer because of the bad name. And therefore they lowered the price each time until the price became a small amount of money. And then the words of his teacher of Neskhiz z\"l mentioned entered the heart of the man — and he went and bought it. And from then on the prosperity of the entire house began to return — and many travelers began to pass through — and he became wealthy. And afterwards he traveled to his teacher mentioned — when he wanted to travel home again — he entered to take leave of his teacher. And he understood from his motions that he was not giving him leave wholeheartedly as he had always been accustomed to. And he was afraid to travel. And so it was several times — each time he entered to take leave etc. as mentioned. And therefore he delayed there thirteen years. And our master z\"l said: when he was there at the time he returned from the Land of Israel — he still found the man there. [And the fear was that he would die as the previous owners had died — and after five days that our master z\"l was there — the Rav mentioned passed away and traveled home and died immediately.] And in this story our master z\"l hinted to them: that they must pay great attention to every single word that goes out from his holy mouth — even in worldly matters [and even to his motions] — and not to imagine in their souls that he speaks his words simply — G-d forbid."
    },
    {
      "index": 23,
      "he": "עַל־יְדֵי אֲכִילָה):",
      "en": "Siman 23. The second story of the Rav Rabbi Shneur Zalman of Ladi z\"l — who had a disciple who said one Torah of the Rav for eight years. And in this he hinted immediately to Moharan\"as z\"l — that he should greatly increase novelties in his holy Torah."
    },
    {
      "index": 24,
      "he": "וּכְשֶׁבָּא מוֹהֲרַנַ\"ת זַ\"ל עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, רָאָה שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְפַּלְּלִים כָּרָאוּי וְהִתְקַנֵּא בָּהֶם מְאֹד, כִּי הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל אָז לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי. וְאַחַר־כָּךְ שָׁמַע מֵרַבֵּנוּ זַ\"ל הַתּוֹרָה בַּחֲצוֹצְרוֹת סִימָן ה'. וְאָמַר שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שׁוּם הַשָּׂגָה בְּהַתּוֹרָה הַנַּ\"ל אֶלָּא הָיָה נִרְאֶה לוֹ הַפְּשָׁט שֶׁל הַפָּסוּק \"אֹזֶן שׁוֹמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים\" וְכוּ', כִּי זֹאת הָיָה נִצְרָךְ לוֹ מְאֹד כְּדֵי שֶׁיְּתֹרַץ לוֹ עִקַּר הַקֻּשְׁיָא שֶׁל חוֹתְנוֹ הָרַב ר' דָּוִד צְבִי זַ\"ל, מַה שֶּׁהַחֲסִידִים חוֹלְקִים זֶה עַל זֶה. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַנַּ\"ל לָקַח מוֹהֲרַנַ\"ת זַ\"ל עִמּוֹ אֶת רַבִּי זַלְמָן הַקָּטָן שֶׁהוּא גַּם־כֵּן לֹא הָיָה מַסְכִּים עִם הַשְּׁתִיַּת יַיִן שָׂרָף, וְאָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ\"ת זַ\"ל אַתָּה שַׁיָּךְ אֶצְלֵנוּ. וּמִקֹּדֶם זֶה זְמַן רַב הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁכָּעַס מוֹהֲרַנַ\"ת זַ\"ל עַל הָרַב ר' זַלְמָן עַל שֶׁהָיָה בְּכַעַס עַל הַחֲסִידִים עַל שֶׁמִּשְׁכְּנוּ הַתְּפִלִּין שֶׁלָּהֶם עַל יַיִן שָׂרָף. וְאַחַר־כָּךְ הֵבִין",
      "en": "Siman 24. The third story — of the drawing close of Rabbi Mikhel of Zlatchov z\"l to the Baal Shem Tov z\"l. And at the time R. Mikhel entered before the Baal Shem Tov — awe of the Baal Shem Tov fell upon him. And afterwards [the awe] fell away — and the thought arose in R. Mikhel z\"l's mind: perhaps he is an ignoramus [am ha'aretz]. And because of this the Baal Shem Tov z\"l fell in his eyes — like what is brought in the Gemara: \"An ignoramus — at first a Torah scholar seems to him like a golden vessel etc. and afterwards like an earthenware vessel — once it breaks it has no remedy.\" And then the Baal Shem Tov z\"l grabbed hold of him and said to him:"
    },
    {
      "index": 25,
      "he": "מוֹהֲרַנַ\"ת זַ\"ל שֶׁצָּדְקוּ דְּבָרָיו שֶׁל הָרַב ר' זַלְמָן הַקָּטָן הַנַּ\"ל:",
      "en": "Siman 25. And at the time Moharan\"as came to our master z\"l — it was also as mentioned. And the same matter fell in his mind as well. And our master z\"l told him this story — and grabbed his hand and said to him: \"Mikhl — bistu a am ha'aretz\" — and through this he aimed at his thought that he had thought then. And he was startled and greatly astounded — seeing with his own eyes that nothing of all his thoughts and ideas that arose in his heart was hidden from him. And from then on they were drawn to him in very great closeness etc. — as is brought in Koachvay Or — Part of Anshei Moharan, §3."
    },
    {
      "index": 26,
      "he": "אַחַר־כָּךְ בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה נִכְנַס לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל, וְסִפֵּר לְפָנָיו כָּל לִבּוֹ. וְאָז אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ\"ל אוּן וַויְיטֶער אִיז גּוּט אַז מִירֶעט זִיךְ אוֹיְס וְכוּ' (וּמֵעַתָּה זֶה טוֹב שֶׁמְּפָרְשִׂים כָּל שִׂיחָתָם וְכוּ'). וְאָז בְּשַׁבַּת תְּשׁוּבָה אָמַר רַבֵּנוּ זַ\"ל הַתּוֹרָה ו', קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ, וְאָז הָיָה לוֹ הַרְגָּשָׁה גְּדוֹלָה כַּמְבֹאָר בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ\"ן. וּבַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה נָתַן לוֹ רַבֵּנוּ זַ\"ל הַנְהָגוֹת לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, חַ\"י פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת בְּכָל יוֹם, וּמֵעֵת לְעֵת בְּשָׁבוּעַ לֹא יֹאכַל דָּבָר מִן הַחַי, וְיִהְיֶה נֵעוֹר פַּעַם אַחַת שְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד רְצוּפִים. וְאַחַר־כָּךְ נָסַע לְבֵיתוֹ, וּבְשִׂמְחַת תּוֹרָה נִתְקַבְּצוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אֵצֶל מוֹהֲרַנַ\"ת זַ\"ל לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב וְנִזְכְּרוּ בִּגְדֻלַּת רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל וּבְהַזְּמִירוֹת שֶׁלּוֹ. הָאבִּין זֵיי זִיךְ גִּידְרַפֶּעט אוֹיף דִּי וֶוענְט (וְהֵם טִפְּסוּ עַל הַקִּירוֹת) מִגֹּדֶל הַדְּבֵקוּת וְהַגַּעְגּוּעִים, וְהָיָה לָהֶם חֲרָטָה גְּדוֹלָה עַל מַה שֶּׁלֹּא נָסְעוּ כָּל יְמֵי הֶחָג לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל. וְעַל־כֵּן הִסְכִּימוּ בְּדַעְתָּם לִסַּע תֵּכֶף בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב אַחַר הַבְדָּלָה. וּבְאוֹתוֹ הָעֵת שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּבֵית מוֹהֲרַנַ\"ת זְצוּקַ\"ל, הָיָה רָגִיל מוֹהֲרַנַ\"ת זְצוּקַ\"ל לִכְנֹס בְּכָל פַּעַם לְחַדְרוֹ בִּכְדֵי לְהַשְׁלִים הַחַ\"י פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת. וְכִרְאוֹת אָבִיו אֶת זֹאת נִתְפַּלֵּא עַל זֶה שֶׁבְּכָל פַּעַם הוּא בּוֹרֵחַ מִן הָאֲנָשִׁים לְחַדְרוֹ, וְאֵין זֶה דֶּרֶךְ כָּבוֹד. וְשָׁאַל עַל זֶה אֶת הַמְשָׁרֵת בַּבַּיִת, וְאָמַר לוֹ שֶׁהוּא לוֹמֵד בָּעֵת הַזֹּאת הַחַ\"י פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת שֶׁצִּוָּה עָלָיו רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל, וְעוֹד סִפֵּר לוֹ שֶׁנִּסְכַּם בֵּינֵיהֶם לִסַּע תֵּכֶף בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב אֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל. וְאָז חָרָה אַפּוֹ מְאֹד עַל זֶה, כִּי לִבְנוֹ שֶׁהוּא לַמְדָן גָּדוֹל כָּזֶה נָתַן רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל תִּקּוּן חַ\"י פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת, וְעוֹד מִפְּנֵי הַנְּסִיעָה. וְאָמַר לְמוֹהֲרַנַ\"ת זְצוּקַ\"ל בְּכֵן לֹא תָּבוֹא עוֹד אֶל בֵּיתִי. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן נָסַע מוֹהֲרַנַ\"ת זְצוּקַ\"ל עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב. וּמָצְאוּ עוֹד אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל יוֹשֵׁב עַל הַשֻּׁלְחָן עִם הַבַּעֲלֵי בָּתִּים, שֶׁהָיָה רָגִיל לֵישֵׁב בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה עִם הַבַּעֲלֵי בָּתִּים לְבַד אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ אָז עוֹד גַּם־כֵּן הָר' שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק וְר' יוּדְיל שֶׁלֹּא נָסְעוּ לְבֵיתָם מִפְּנֵי רִחוּק הַדֶּרֶךְ. וְאָז זִמְּרוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בַּשּׁוּק \"צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת בְּרַסְלֶב\". וְאָז אָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל הַתּוֹרָה מ\"ח, 'עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי'. וְהוּא פֶּלֶא כִּי הִיא תּוֹרָה שֶׁל סֻכּוֹת, אַךְ רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל הִמְתִּין עִם הַתּוֹרָה",
      "en": "Siman 26. And afterwards — since they immediately heard that with our master z\"l the essential thing is to be with him on Rosh HaShanah etc. — they understood that it was impossible to remain there eight consecutive days until Rosh HaShanah. Therefore they traveled home immediately and came back for Rosh HaShanah. And it seemed that then too there was a story in which our master z\"tl hinted to Moharan\"as z\"tl that he should eat with him together. And he was ashamed to eat with him. And afterwards he regretted this all the days of his life. [And the Rav R. Avrohom z\"l explained this according to the Torah §62 — Vayasei — \"the offering of the king by the king\" — through eating.]"
    },
    {
      "index": 27,
      "he": "כִּי הָיָה רוֹצֶה בְּעִקָּר שֶׁיִּשְׁמַע מוֹהֲרַנַ\"ת זְצוּקַ\"ל:",
      "en": "Siman 27. And when Moharan\"as z\"l came for Rosh HaShanah — he saw that there were men who prayed as they should — and he was very envious of them — for he himself was then not capable of praying with proper concentration as he should. And afterwards he heard from our master z\"l the Torah: Bachatzotzros [the Torah of the Trumpets] — §5. And he said that he had no attainment whatsoever in the aforementioned Torah — but the simple meaning of the verse \"An ear that hears the reproof of life\" [Proverbs 15:31] seemed to him — for this was very needed by him — in order to answer for him the essential difficulty of his father-in-law the Rav R. Dovid Tzvi z\"l — that the Chassidim dispute with each other. And on that Rosh HaShanah — Moharan\"as z\"l took with him Rabbi Zalman HaKatan — who also did not agree with drinking spirits [vodka]. And Moharan\"as z\"l said to him: \"You belong with us.\" And much earlier there had been the story that Moharan\"as z\"l was angry at the Rav R. Zalman — that he was angry at the Chassidim for pledging their tefillin for spirits. And afterwards Moharan\"as z\"l understood that the words of the Rav R. Zalman HaKatan mentioned were correct."
    },
    {
      "index": 28,
      "he": "אַחַר־כָּךְ נָסַע מוֹהֲרַנַ\"ת זְצוּקַ\"ל לְבֵיתוֹ וְלֹא הָלַךְ לְבֵית אָבִיו, רַק לְבֵית זְקֵנוֹ אֲבִי אָבִיו הָרַב ר' יִצְחָק זַ\"ל מִדַּאנְצִיג. וְאַחַר־כָּךְ עָבַר שָׁם הָרַב ר' דָּוִד צְבִי חוֹתְנוֹ, וְסִפְּרוּ לוֹ עַל חֲתָנוֹ מוֹהֲרַנַ\"ת זְצוּקַ\"ל כִּי נַעֲשָׂה חָסִיד. וְהָיוּ לָהֶם סְפֵקוֹת לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ גֵּט פִּטּוּרִין, כִּי זוּגָתוֹ הָיְתָה מְרֻצָּה לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ גֵּט, וְגַם אָבִיו הָרַב ר' נַפְתָּלִי הֶערְץ יָעַץ אוֹתָהּ לְקַבֵּל דַּיְקָא גֵּט פִּטּוּרִין. וְשָׁאַל רַבִּי דָּוִד צְבִי לֶערִינְט עֶר חָאטְשׁ (לוֹמֵד הוּא לְפָחוֹת), וַתַּעַן וַתֹּאמֶר שֶׁהוּא לוֹמֵד דַּוְקָא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, וְאָמַר אֵלֶיהָ כֵּיוָן שֶׁכֵּן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ גֵּט. וַתֹּאמֶר אֵלָיו \"וּמֵאַיִן אֶקַּח פַּרְנָסָה\" וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בַּיי אַזוֹי אַמַאן וִוילְסְטוּ פַּרְנָסָה? מִיט דֶּער נָאז זָאלְסְטוּ אַקֶערִין אִין אִים גִּיבֶּען בְּרוֹיְט, (מִבַּעַל כָּזֶה אַתְּ רוֹצָה פַּרְנָסָה? עִם הָאַף תַּחַרְשִׁי וְתִּתְּנִי לוֹ פַּרְנָסָה) תִּקַּח מִדַּת מֶלַח וְתִמְכֹּר בַּשּׁוּק, וְאַתָּה תִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָה. אַחַר־כָּךְ נִתְפַּשְּׁרוּ שֶׁיִּסַּע לִפְרָקִים בִּשְׁבִיל מִסְחָר וְשֶׁלְּעֵת עַתָּה לֹא יִסַּע לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל עַד חֲנֻכָּה, הַיְנוּ עַל זְמַנִּים הַקְּבוּעִים. וְהוּא הָיָה מֻכְרָח",
      "en": "Siman 28. Afterwards — in the Ten Days of Repentance — he entered before our master z\"tl and told him all his heart. And then our master z\"l said to him:"
    },
    {
      "index": 29,
      "he": "לְתַוֵּךְ עִמָּהֶם מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם.",
      "en": "Siman 29. And on Shabbos Teshuvah our master z\"l said the Torah [§6] — K'ra es Yehoshua [Call Yehoshua] — and then he had a great feeling — as is elaborated in Chayay Moharan. And during the Ten Days of Repentance — our master z\"l gave him guidance according to the root of his soul: eighteen chapters of Mishnah each day — and once in a period of a week he should eat nothing from living things — and once he should remain awake two continuous days and one continuous night. And afterwards he traveled home. And on Simchas Torah — several of the men of our fellowship gathered at Moharan\"as z\"l to rejoice with the joy of the festival — and they recalled the greatness of our master z\"tl and his melodies."
    },
    {
      "index": 30,
      "he": "אַחַר־כָּךְ עָמַד פַּעַם אַחַת לְהִתְפַּלֵּל, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי. וְרָצָה לִסַּע לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל, אַךְ הָיָה יָרֵא מִפְּנֵי הַצִּוּוּי הַנַּ\"ל, וְהָיָה מַר לוֹ מְאֹד. וְחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ הֲלֹא בְּסָמוּךְ בִּבְרַסְלֶב יוֹשֵׁב אִישׁ שֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר לִי וַאֲנִי אֵינֶנִּי יָכוֹל לִנְסֹעַ אֵלָיו, וַיִּתְיָעֵץ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁכַּאֲשֶׁר יֹאכַל אָבִיו סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם, בְּתוֹךְ כָּךְ יִסַּע לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל, וְקֹדֶם סְעֻדַּת עַרְבִית יוּכַל לָבֹא בַּחֲזָרָה לְבֵיתוֹ וְלֹא יַרְגִּישׁ אָבִיו בָּזֶה כְּלָל. וְכֵן עָשָׂה, וְנָסַע. וּבְאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ יָרַד גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף כַּבִּיר, וּבְכֵן בָּא אֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל בַּלַּיְלָה וְנִכְנַס אֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל אַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית, וִיסַפֵּר לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל אֶת כָּל הַמְּנִיעוֹת, וַיֹּאמֶר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל אַז סִי אִיז גָּאר שְׁלֶעכְט צִיהְט מֶען זִיךְ צוּם אֱמֶת, וִוי אִיז פָארְט דֶּער אֱמֶת (כְּשֶׁזֶּה לְגַמְרֵי רַע מוֹשְׁכִים אֶת עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת, אֵיפֹה בְּכָל זֹאת הָאֱמֶת), וְאָז אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל כָּל הַתּוֹרָה קי\"ב 'צֹהַר תַּעֲשֶׂה' וְכוּ'. וַיִּסַע לְבֵיתוֹ אֶל זְקֵנוֹ הָרַב ר' יִצְחָק הַנַּ\"ל וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה הִנַּחְתָּ עַצְמְךָ עַל חַיֵּי אָבִיךָ, כִּי אָבִיו הָיָה לוֹ מֵחוֹשׁ שֶׁל חֳלִי מֵעַיִם רַחֲמָנָא לִצְלַן וְאָז מֵחֲמַת הַכַּעַס",
      "en": "Siman 30. — from the greatness of the attachment and the longing. And they had great regret that they had not traveled to our master z\"tl for all the days of the festival. And therefore they decided to travel immediately at Motza'ei Yom Tov after Havdalah. And at that time when the men of our fellowship were in the home of Moharan\"as z\"tl — he was accustomed to enter his room each time — in order to complete the eighteen chapters of Mishnah. And when his father saw this — he marveled that each time he runs from the people to his room — and this is not a way of honor. And he asked the servant about it — and he told him that at this time he is studying the eighteen chapters of Mishnah which our master z\"tl commanded him — and also told him that they had agreed among themselves to travel immediately at Motza'ei Yom Tov to our master z\"tl. And then his father's anger burned greatly at this — for his son — who is such a great scholar — was given the rectification of eighteen chapters of Mishnah — and moreover because of the journey. And he said to Moharan\"as z\"tl: \"You shall not come to my home again.\" And yet Moharan\"as z\"tl traveled with the men of our fellowship at Motza'ei Yom Tov. And they found our master z\"tl still sitting at the table with the householders — for he was accustomed on Simchas Torah to sit with the householders alone — even though R. Shmuel Aizik and R. Yudel were also there and had not traveled home because of the distance of the road. And then the men of our fellowship sang in the street: \"Tsahali veroni yoshevet Breslov\" [Shout and sing you who dwelt in Breslov — adapted from Isaiah 12:6]. And then our master z\"tl said the Torah §48 — Al asher me'altem bi [Because you trespassed against me]. And this is a wonder — for it is a Torah of Sukkos — but our master z\"tl waited with the Torah — for he wanted above all that Moharan\"as z\"tl hear it."
    },
    {
      "index": 31,
      "he": "נִתְעוֹרֵר בּוֹ הֶחֳלִי מֵעַיִם הַנַּ\"ל רַחֲמָנָא לִצְלַן:",
      "en": "Siman 31. Afterwards Moharan\"as z\"tl traveled home — and did not go to his father's house — only to the house of his grandfather — his father's father — the Rav R. Yitzchak z\"l of Danzig. And afterwards his father-in-law the Rav R. Dovid Tzvi passed through there — and they told him about his son-in-law Moharan\"as z\"tl — that he had become a Chassid. And they were thinking of getting a bill of divorce from him — for his wife was willing to receive a get from him. And also his father the Rav R. Naftali Hertz advised her to receive specifically a bill of divorce. And R. Dovid Tzvi asked:"
    },
    {
      "index": 32,
      "he": "אַחַר־כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה מִנְּסִיעַת חֲנֻכָּה כַּמְבֹאָר בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ\"ן וּבִימֵי מוֹהֲרַנַ\"ת. אַחַר־כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁהִשִּׂיא רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל אֶת בִּתּוֹ שָׂרָה לְמֶעדְוֶודוּבְקָא עִם בֶּן הָרַב ר' לֵיבּ דָּאבְרָאוְונֶער, וְשָׁלְחָה אֵשֶׁת רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל לְנֶעמְרוֹב לִקְנוֹת לֶעקִיךְ (עוּגָה) כְּדֵי לִקְּחוֹ לְמֶעדְוֶודוּבְקָא. וְנוֹדַע לְמוֹהֲרַנַ\"ת זְצוּקַ\"ל מִזֶּה וְרָצָה לִסַּע עַל הַחֲתֻנָּה. וְהֵבִין שֶׁעַתָּה מִי יוֹדֵעַ אִם יַנִּיחוּ אוֹתוֹ עוֹד לָבוֹא לְבֵיתוֹ אִם יִסַּע כָּעֵת לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל. כִּי הֵבִין שֶׁיִּהְיֶה מֻכְרָח לִהְיוֹת שָׁם עַד אַחַר חַג הַפֶּסַח מֵחֲמַת שֶׁהַדֶּרֶךְ רָחוֹק מְאֹד. וְלָקַח (אִתּוֹ) עַל־כָּל־פָּנִים שְׁטֶערִין טִיכֶעל (מִטְפַּחַת רֹאשׁ) שֶׁל זוּגָתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַל־כָּל־פָּנִים אֵיזֶה חֵפֶץ יָקָר וְחָשׁוּב. אַחַר־כָּךְ הִתְיַעֵץ עִם חֲבֵרוֹ הָרַב ר' לִיפָּא אוֹדוֹת זֶה וַיֹּאמֶר לוֹ, שֶׁאִם תִּקַּח הַשְּׁטֶערִין טִיכֶעל (מִטְפַּחַת רֹאשׁ) בְּוַדַּאי יִהְיֶה גֵּט, כִּי תִּתְבַּיֵּשׁ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהּ בַּמֶּה לֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. אֶלָּא יוֹתֵר טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לְךָ בִּטָּחוֹן. וַיִּשְׁמַע לִדְבָרָיו. וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ הַדֶּרֶךְ לְמֶעדְוֶודוּבְקָא, וַיְיַשֵּׁב עַצְמוֹ לִסַּע לִקְהִלַּת קֹדֶשׁ לִינִיץ, וְשָׁם יִתְוַדַּע הַדֶּרֶךְ לְמֶעדְוֶודוּבְקָא. וְכֵן עָשָׂה וְנָסַע לְלִינִיץ. וְתֵכֶף כְּשֶׁנָּסַע הָרַב ר' נָתָן, הֵבִין אָבִיו שֶׁמִסְּתָמָא יִהְיֶה שָׁם אֵצֶל הָרַב ר' גְּדַלְיָה מִלִּינִיץ. וְלָכֵן שָׁלַח אָבִיו שָׁלִיחַ עִם אִגֶּרֶת לְהָרַב ר' גְּדַלְיָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר יָבֹא בְּנוֹ ר' נָתָן תֵּכֶף יִשְׁלַח אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה בִּגְזֵרַת כִּבּוּד אָב. וּמֵחֲמַת שֶׁנִּתְעָה הָרַב ר' נָתָן בַּדֶּרֶךְ, עַל־כֵּן בָּא הַשָּׁלִיחַ לְלִינִיץ עוֹד טֶרֶם שֶׁבָּא הָר' נָתָן, וְכַאֲשֶׁר בָּא לְלִינִיץ וְנִכְנַס לְבֵית הָרַב ר' גְּדַלְיָה וְשָׁאַל אִם יוּכַל לִכָּנֵס אֵלָיו, וְהֵשִׁיבוּ לוֹ שֶׁהוּא יָשֵׁן כָּעֵת, וְעוֹד סִפְּרוּ לוֹ מֵהַשָּׁלִיחַ שֶׁל אָבִיו. וְתֵכֶף נָסַע הָרַב ר' נָתָן לְמֶעדְוֶודוּבְקָא וְנָסַע לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל תֵּכֶף בְּעוֹד שֶׁהָר' גְּדַלְיָה הָיָה יָשֵׁן עוֹד. וּבַדֶּרֶךְ פָּגַע אֶת הָר' יוּדְיל בִּכְפָר אֶחָד, וְקָרָא אָז רַבִּי יוּדְיל אֶת הַמְּגִלָּה. וּבִתְחִלָּה הָיָה מְעַיֵּן בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ\"י זְצוּקַ\"ל בְּסִדּוּר שֶׁל מוֹהֲרַנַ\"ת, שֶׁהוּא הָיָה מִתְפַּלֵּל עִם כַּוָּנוֹת הָאֲרִ\"י עַל־פִּי צַוָּאַת רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל. וּבָאוּ לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל קֹדֶם סְעֻדַּת פּוּרִים. וְתֵכֶף הָלַךְ רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל וְיָשַׁב לִסְעֻדָּה. וְאָז אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל שׁוּשַׁן פּוּרִים אִיז אוֹיְךְ אַיוֹם טוֹב (שׁוּשַׁן פּוּרִים זֶה גַם יוֹם טוֹב) (וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר כִּי שׁוּשַׁן פּוּרִים הוּא עִנְיַן יְהוֹשֻׁעַ) וְהָיָה עַל הַחֲתֻנָּה, וְאָמַר אָז רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל שֶׁזִּמֵּר אָז נִגּוּן",
      "en": "Siman 32. And she answered and said: he learns specifically much more than at the beginning. And he said to her: since it is so — I say not to receive a get from him. And she said to him: \"And from where shall I take livelihood?\" And he answered and said to her:"
    },
    {
      "index": 33,
      "he": "וּבְזֶה הַנִּגּוּן קָרָא לְכָל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים:",
      "en": "Siman 33. \"Take a measure of salt and sell it in the market — and you give him livelihood.\" Afterwards they made peace: that he would travel occasionally for trade — and for now he would not travel to our master z\"tl until Chanukah — that is — for the fixed appointed times. And he was compelled to mediate with them for the sake of peace."
    },
    {
      "index": 34,
      "he": "וְאָז הָיָה מוֹהֲרַנַ\"ת פֶּסַח בְּמֶעדְוֶודוּבְקָא אֵצֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל. וּמִנְהָגוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ\"ל בְּלֵילֵי פֶּסַח הָיָה לְהָסֵב עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן לְקַיֵּם עַל־כָּל־פָּנִים פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה \"וְשִׂמַּח אֶת\" וְכוּ', וְעַל־כֵּן לֹא יָשַׁב אֶצְלוֹ שׁוּם אוֹרֵחַ אֶל הַסֵּדֶר. וּמוֹהֲרַנַ\"ת הָיָה מִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַמִּנְיָן בַּחֶדֶר הַפְּנִימִי. וּבַחֶדֶר הַחִיצוֹן יָשַׁב רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל עַל הַסֵּדֶר אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן. וְאָז שָׁמַע רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל אֶת בִּרְכַּת הַהַלֵּל שֶׁל מוֹהֲרַנַ\"ת, וְאָמַר אַשְׁרֵי הָאֵם שֶׁיֵּשׁ לָהּ בֵּן כָּזֶה! וְאָז אַחַר הַתְּפִלָּה כְּשֶׁרָצָה הָר' נָתָן לָצֵאת, הֻכְרַח לָצֵאת דֶּרֶךְ חֶדֶר שֶׁל רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל. וְרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל כְּבָר יָשַׁב עַל הַסֵּדֶר. וְרָאָה אָז מוֹהֲרַנַ\"ת אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל יוֹשֵׁב עַל הַסֵּדֶר, וְנֶהֱנָה מְאֹד וְאָמַר אַשְׁרֵי לוֹ שֶׁעַל־כָּל־פָּנִים זָכָה לִרְאוֹת אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל יוֹשֵׁב עַל הַסֵּדֶר",
      "en": "Siman 34. Afterwards — once he stood to pray — and he was not capable of praying as he should. And he wanted to travel to our master z\"tl — but was afraid because of the aforementioned command. And it was very bitter for him. And he thought: surely close by in Breslov sits a man who can illuminate me — and I am not capable of traveling to him. And he thought to himself: when his father eats the midday meal — in the meanwhile he would travel to our master z\"tl. And before the evening meal he could return home — and his father would not notice at all. And so he did — and traveled. And in the middle of the road a heavy rain fell — and so he came to our master z\"tl at night — and entered before our master z\"tl after Maariv. And he told our master z\"tl all the obstacles. And our master z\"tl said to him:"
    },
    {
      "index": 35,
      "he": "פַּעַם אַחַת כָּל יְמֵי חַיָּיו:",
      "en": "Siman 35. And then our master z\"tl said to him the entire Torah §112 — Tsohar ta'aseh [A light shall you make]. And he traveled home to his grandfather the Rav R. Yitzchak mentioned — who said to him: \"What have you done — to endanger your father's life?\" For his father had a stomach ailment, G-d forbid — and then from the anger — the aforementioned stomach ailment was aroused in him, G-d have mercy."
    },
    {
      "index": 36,
      "he": "אַחַר הַפֶּסַח כְּשֶׁנָּסַע בַּחֲזָרָה עִם רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל לְבֵיתוֹ, אָז הָיָה אֵצֶל הָרַב רַבִּי גְּדַלְיָה זַ\"ל. וְהִתְפַּלְּלוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּקוֹל רָם, וּבִפְרָט מוֹהֲרַנַ\"ת. וַיִּשְׁאַל הָרַב ר' גְּדַלְיָה אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל הֲלֹא כְּשֶׁנִּכְנָסִין לַמֶּלֶךְ נִכְנָסִין בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה, וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל אִיךְ הַאלְט פוּן אַמָאלְדִיגֶע חֲסִידִים וָואס זֶענֶען אַרַיין גִּישְׁפְּרוּנְגֶען מִיט דֶּעם פַאר־שְׁמָאלְצִינֶעם אַרְבִּיל אִין הֵיכַל הַמֶּלֶךְ אַרַיְין (אֲנִי אוֹחֵז מֵהֲחַסִידִים שֶׁל פַּעַם,",
      "en": "Siman 36. Afterwards there was the matter of the Chanukah journey — as is elaborated in Chayay Moharan and Yimei Moharan\"as. Afterwards there was the matter of our master z\"tl marrying off his daughter Sarah at Medvedevka — with the son of the Rav R. Leib Dobrovner. And the wife of our master z\"tl sent to Nemirov to buy lekech [honey cake] — in order to take it to Medvedevka. And Moharan\"as z\"tl heard of this — and wanted to travel to the wedding. And he understood: who knows now whether they will let him return to his house if he travels at this time to our master z\"tl — for he understood he would have to remain there until after Passover — since the road was very far. And he took with him his wife's star-kerchief [shtern tikhl] — in order to have at least some precious and valued object with him. Afterwards he consulted with his companion R. Lipa about this. And he said to him: if you take the kerchief — she will certainly demand a get — for she will be ashamed to have nothing to wear to the synagogue. Rather it is better that you have trust [bitachon]. And he listened to his words. And he did not know the road to Medvedevka — and he decided to travel to the holy community of Linits — and from there the road to Medvedevka would become known. And so he did — and traveled to Linits. And immediately when the Rav R. Nathan traveled — his father understood that he would presumably be at the Rav R. Gedalyah of Linits. And therefore his father sent a messenger with a letter to the Rav R. Gedalyah — that when his son R. Nathan comes — he should immediately send him back — by the command of the obligation of honoring one's father. And since the Rav R. Nathan strayed on the road — the messenger arrived in Linits before the Rav R. Nathan came. And when he came to Linits and entered the home of the Rav R. Gedalyah — and asked whether he could enter to him — they answered him that he was sleeping at that time. And they also told him about his father's messenger. And the Rav R. Nathan immediately traveled to Medvedevka — and traveled to our master z\"tl immediately — while the Rav R. Gedalyah was still sleeping. And on the road he met R. Yudel in a certain village — and R. Yudel was then reading the Megillah. And at first he [R. Yudel] was studying the kavanos [mystical intentions] of the Arizal z\"tl in Moharan\"as's prayerbook — for he prayed with the kavanos of the Arizal according to the command of our master z\"tl. And they arrived before our master z\"tl before the Purim meal. And our master z\"tl immediately went and sat down for the meal. And then our master z\"tl said to him:"
    },
    {
      "index": 37,
      "he": "שֶׁקָּפְצוּ פְּנִימָה אֶל הֵיכַל הַמֶּלֶךְ עִם הַשַּׁרְווּל הַמְּשֻׁמָּן).",
      "en": "Siman 37. [And the Rav R. Avrohom said: Shushan Purim is connected to the matter of Yehoshua.] And he was at the wedding. And then our master z\"tl sang a niggun — and with this niggun he called all the holy Forefathers."
    },
    {
      "index": 38,
      "he": "וּבַקַּיִץ הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁנָּסַע הָר' נָתָן אֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל, וְאָז הָיָה הָר' בָּרוּךְ זְצוּקַ\"ל בְּטוּלְטְשִׁין, וְאָז נָסַע רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל לְהָרַב ר' בָּרוּךְ. וּבִקֵּשׁ מוֹהֲרַנַ\"ת מֵרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל שֶׁיִּקָּחֵהוּ אִתּוֹ וְלֹא רָצָה רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל. וְהִפְצִיר בּוֹ עוֹד הַפַּעַם, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל \"פַארְשְׁטֵייסְט, סֶ'שְׁטֵייט דִּיר נִיט אָהְן וִוי אַזוֹי דִּיא וֶועסְט מִיר אָנְקוּקֶען\" (אַתָּה מֵבִין, לֹא תּוּכַל לַעֲמוֹד בָּזֶה אֵיךְ שֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי). וְהֵבִין מוֹהֲרַנַ\"ת זְצוּקַ\"ל שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְעַקֵּשׁ עִמּוֹ. וְנָסַע רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל לְבַדּוֹ. וְנֶהֱנָה מוֹהֲרַנַ\"ת מִזֶּה כָּל יְמֵי חַיָּיו. וּבָא רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל אֶל הָרַב ר' בָּרוּךְ, וְכַאֲשֶׁר יָשַׁב רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל אֶצְלוֹ הָיָה מִתְאַנֵּחַ. וַיֹּאמֶר לוֹ הָר' בָּרוּךְ עַל מָה אַתֶּם מִתְאַנְּחִים? וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל שֶׁאֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ לָבֹא לְמַדְרֵגָתוֹ. וְאָמַר לוֹ הָרַב ר' בָּרוּךְ הֲלֹא אַתֶּם כְּבָר כְּצַדִּיק פְּלוֹנִי, וְהֵשִׁיב לוֹ כְּבָר הִגַּעְתִּי לְמַדְרֵגָתוֹ. וַיַּחְשֹׁב לוֹ כַּמָּה מַדְרֵגוֹת שֶׁל צַדִּיקִים עַד שֶׁבָּא לְמַדְרֵגַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ\"ל וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל שֶׁגַּם לְמַדְרֵגָתוֹ הִגִּיעַ, וְשֶׁהִגִּיעַ לָזֶה בְּעֵת שֶׁהָיָה י\"ג שָׁנִים. (וְאָז דָּחַף אוֹתוֹ הָרַב ר' בָּרוּךְ עַד שֶׁכִּמְעַט נָפַל מִן הָעֲלִיָּה, עַד שֶׁבָּאָה אִמּוֹ מָרַת פֵיגָא זַ\"ל מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן וְלֹא הִנִּיחַתּוּ לִפֹּל). וּמֵאָז הִתְחִיל הַמַּחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם. וְקֹדֶם לָזֶה הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׁאַל הָרַב ר' בָּרוּךְ לְאֶחָד שֶׁנָּסַע אֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל, מָה עוֹשֶׂה הַפְּלִימֶענִיק (הָאַחְיָן) שֶׁלִּי, וְהֵשִׁיב לוֹ הָיִיתִי שָׁם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהָיוּ מִתְפַּלְּלִים תְּפִלָּה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאִיתִי תְּפִלָּה כָּזוֹ, וְאָמַר תּוֹרָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי תּוֹרָה כָּזוֹ. וְאָמַר הָרַב ר'",
      "en": "Siman 38. And then Moharan\"as was at Passover in Medvedevka with our master z\"tl. And the custom of our master z\"l on the nights of Passover was to recline with his household at the table — to fulfill at minimum at least once in his life \"and he shall gladden\" [ve'simach es] etc. [the mitzvah of rejoicing his wife on the festival]. And therefore no guest sat at the Seder with him. And Moharan\"as prayed with the entire minyan in the inner room. And in the outer room sat our master z\"tl at the Seder at the table. And then our master z\"tl heard the Hallel of Moharan\"as — and said: \"Fortunate is the mother who has such a son!\" And then after the prayer — when the Rav R. Nathan wished to leave — he was compelled to exit through the room of our master z\"tl. And our master z\"tl was already sitting at the Seder. And Moharan\"as saw our master z\"tl sitting at the Seder — and was very pleased — and said: \"Fortunate is he who merited at least to see our master z\"tl sitting at the Seder — even once in all the days of his life!\""
    },
    {
      "index": 39,
      "he": "בָּרוּךְ זְצוּקַ\"ל וָואסֶזְשֶׁע אִיז עֶר, גָּאט (מָה הוּא, אֱלֹקִים?).",
      "en": "Siman 39. After Passover — when traveling back home with our master z\"tl — they were at the Rav Rabbi Gedalyah z\"l. And the men of our fellowship prayed out loud — and especially Moharan\"as. And the Rav R. Gedalyah asked our master z\"tl: \"Surely when one enters the King — one enters in a still small voice [kol damamah dakah]?\" And our master z\"tl answered him:"
    },
    {
      "index": 40,
      "he": "וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁהָיָה רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל בְּלֶעמְבֶּערְג, הָיָה רָגִיל הָרַב ר' בָּרוּךְ לִשְׁאֹל מֵאֲחוֹת רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל עַל בְּרִיאוּתוֹ וּשְׁלוֹמוֹ. פַּעַם אֶחָד שָׁאֲלָה אוֹתוֹ מִפְּנֵי מָה הוּא חוֹלֵק עָלָיו, וְסִפֵּר לָהּ שֶׁפַּעַם אַחַת לֹא יָדַע פֵּרוּשׁ בְּאֵיזֶה מָקוֹם בַּזֹּהַר, וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יַחֲלֹק עוֹד עַל רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל, וּמִיָּד נוֹדַע לוֹ הַפֵּרוּשׁ שֶׁל הַזֹּהַר. וּמֵאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים חָשְׁבָה אֲחוֹת רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל שֶׁמֵּעַתָּה אֵינוֹ חוֹלֵק עָלָיו. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁבָּא רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל מִלֶּעמְבֶּערְג, הִפְצִירָה מֵאֵת רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל שֶׁיִּסַּע אֵלָיו וְאָז בְּוַדַּאי יִהְיֶה נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם אֲמִתִּי. וְאָמַר אָז רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל שֶׁאֲפִלּוּ יָבֹא מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וְיֹאמַר לוֹ שֶׁהָרַב ר' בָּרוּךְ דּוֹדוֹ הוּא בְּשָׁלוֹם עִמּוֹ, גַּם־כֵּן לֹא יַאֲמִין לוֹ, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהִתְעַקֵּשׁ עַל שׁוּם דָּבָר עַל־כֵּן אֲנִי מֻכְרָח לִסַּע, וְנָסַע וְכוּ'. וּבְאוֹתוֹ שַׁבָּת בַּקַּיִץ הָרִאשׁוֹן שֶׁל מוֹהֲרַנַ\"ת, שֶׁנָּסַע אָז רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל לְהָרַב ר' בָּרוּךְ, הָיָה אָז מוֹהֲרַנַ\"ת אֵצֶל הָר' יוּדְיל, וְאֶצְלוֹ הָיוּ כְּתָבִים מִן הַתּוֹרוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ קֹדֶם שֶׁנִּתְקָרֵב מוֹהֲרַנַ\"ת. וְלָקַח אָז מוֹהֲרַנַ\"ת אֵלּוּ הַכְּתָבִים אֶצְלוֹ וְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם כָּל יוֹם הַשַּׁבַּת קֹדֶשׁ וְכִמְעַט כָּל הַלַּיְלָה. וְנִכְנַס אָז בְּלִבּוֹ שֶׁכָּעֵת יוּכַל לְקַיֵּם הַצִּוּוּי שֶׁל רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל שֶׁיִּהְיֶה נֵעוֹר שְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה. שֶׁבְּכָל הַלַּיְלָה הָיָה מְעַיֵּן בַּכְּתָבִים. וּמָחָר יָבֹא רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל לְבֵיתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ פְּנַאי לִישֹׁן,",
      "en": "Siman 40. And in the summer there was the matter that the Rav R. Nathan traveled to our master z\"tl — and then the Rav R. Boruch z\"tl was in Tulchin. And then our master z\"tl traveled to the Rav R. Boruch. And Moharan\"as requested of our master z\"tl that he take him along — and our master z\"tl did not want to. And he implored him again — and our master z\"tl said to him:"
    },
    {
      "index": 41,
      "he": "וְאַחַר־כָּךְ יִצְטָרֵךְ לִסַּע לְבֵיתוֹ וְגַם־כֵּן לֹא יוּכַל לִישֹׁן. וְכֵן הָיָה:",
      "en": "Siman 41. And Moharan\"as z\"tl understood that he should not be stubborn with him. And our master z\"tl traveled alone. And Moharan\"as benefited from this all the days of his life. And our master z\"tl came to the Rav R. Boruch — and while sitting with him he was sighing. And R. Boruch said to him: \"Why are you sighing?\" And our master z\"tl answered: \"I long to come to his level.\" And the Rav R. Boruch listed for him several levels of Tzadikim — and our master z\"tl answered each one that he had already reached that level. Until he came to the level of the Baal Shem Tov z\"l — and our master z\"tl answered that he had also reached that level — and that he had reached it when he was thirteen years old. [And then the Rav R. Boruch pushed him until he almost fell from the upper floor [aliyah] — until his mother Marat Feiga z\"l came from the supernal world and did not allow him to fall.] And from then the dispute between them began."
    },
    {
      "index": 42,
      "he": "וּבִימֵי הַקַּיִץ הַנַּ\"ל כְּשֶׁרָאוּ אֹמֶץ לְבָבוֹ וְכוּ', הִתְחִיל אָבִיו מֵחָדָשׁ לְהִתְפַּיֵּס קְצָת. וְעִם כָּל זֶה גֵּרָה עָלָיו בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְאָז הָיְתָה רְגִילָה אִשְׁתּוֹ לִשְׁלֹחַ אֵלָיו אֶת גִּיסוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְדַבֵּר עִמּוֹ בִּשְׁבִיל עֵסֶק פַּרְנָסָה, כִּי בְּבֵיתוֹ לֹא הָיָה לָהּ פְּנַאי לְדַבֵּר עִמּוֹ, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁאָכַל אֲכִילָתוֹ רָץ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְלִמּוּדוֹ. בְּכֵן הָלַךְ גִּיסוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְדִבֵּר אִתּוֹ מַה יִּהְיֶה אוֹדוֹת פַּרְנָסָה? וַיַּעַן לוֹ רַבִּי נָתָן: 'עִם כָּל זֶה הֲלֹא מֻכְרָחִין לָמוּת'. וּבְזֶה הַלָּשׁוֹן: דִּי בִּיסְט טַאקִי גִּירֶעכְט נָאר וָואס זָאהְל אִיךְ פָארְט טָהְאן, מֶען וֶועט אָבֶּער פָארְט מוּזֶען לִיגְען מִיט דִּי פִיס צוּ דֶּער טִיהְר (אָמְנָם אַתָּה צוֹדֵק, רַק מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁנִּצְטָרֵךְ בְּכָל זֹאת לִשְׁכַּב עִם רַגְלַיִם מוּל הַדֶּלֶת). וְאַחַר־כָּךְ לְאַחַר זְמַן הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁחָלָה הַבֵּן־יָחִיד שֶׁל גִּיסוֹ הַנַּ\"ל. וְהָלַךְ גִּיסוֹ אֶל הָאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ וּבָכָה, וְאָמַר שֶׁהוּא נוֹתֵן אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל בְּנוֹ, וְנִתְקַיֵּם כֵּן. כִּי תֵּכֶף וּמִיָּד הִתְחִיל בְּנוֹ לְהִתְרַפֵּא וְהוּא בְּעַצְמוֹ נֶחֱלָה וּמֵת. וְכָתַב אִגֶּרֶת לְהָרַב ר' נָתָן שֶׁיִּרְאֶה לְהַשְׁגִּיחַ עַל בְּנוֹ וְהִזְכִּיר אֶת דִּבְרֵי מוֹהֲרַנַ\"ת שֶׁאָמַר, הֲלֹא מֻכְרָחִים לָמוּת. וְאָמַר: אַיי טִיט מִיר בַּאנְק, אַיי זֶענְט אִיהְר גִּירֶעכְט אוּן הָאט גּוּט צוּ גִּיטְרָאפִין אַז מִיוֶועט אַמָאל לִיגֶען מִיט דִּי פִיס צוּ דֶּער טְהִיר (אוֹי זֶה מֵצִיק לִי, אוֹי הֱיִיתֶם צוֹדְקִים וְטוֹב נִחַשְׁתֶּם שֶׁיִּצְטָרְכוּ פַּעַם לִשְׁכַּב עִם רַגְלַיִם אֶל הַדֶּלֶת), וְאָמַר: אוֹי בִּין אִיךְ דִּיךְ מְקַנֵּא (אוֹי אֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ). וְאַחַר־כָּךְ הִתְפַּשְּׁרוּ עִם הָרַב ר' נָתָן כִּי יִסַּע לְבַארְדִּיטְשׁוֹב רַק לִקְנוֹת סְחוֹרָה אֲבָל שְׁאָר הַטְּרָדוֹת לֹא יִהְיוּ עָלָיו כְּלָל. וְעָשָׂה כֵּן וְכוּ' וְכַמּוּבָא",
      "en": "Siman 42. And before this — there was the incident when the Rav R. Boruch asked someone who had traveled to our master z\"tl: \"What is doing my nephew [plimennik]?\" And he answered: \"I was there on Rosh HaShanah — and they prayed as I have never in my life seen prayer — and he said Torah such as I have never in my life heard.\" And the Rav R. Boruch z\"tl said:"
    },
    {
      "index": 43,
      "he": "בַּאֲרִיכוּת בְּסֵפֶר כּוֹכְבֵי אוֹר, בְּחֵלֶק אַנְשֵׁי מוֹהֲרַ\"ן:",
      "en": "Siman 43. And afterwards — when our master z\"tl was in Lemberg — the Rav R. Boruch was accustomed to ask our master's sister about his health and wellbeing. Once she asked him why he disputed with him. And he recounted to her: that once he did not understand an explanation in a certain place in the Zohar — and he accepted upon himself not to dispute our master z\"tl anymore — and immediately the interpretation of the Zohar became known to him. And from these words — the sister of our master z\"tl thought that from now on he was no longer disputing him. And therefore she urged our master z\"tl to travel to R. Boruch — and then surely a true peace would be made. And our master z\"tl said then: even if an angel came from heaven and said to him that the Rav R. Boruch his uncle was at peace with him — he still would not believe it. But since it is not his way to be stubborn about anything — therefore he was compelled to travel. And he traveled etc. And on that first Shabbos of Moharan\"as — when our master z\"tl traveled to the Rav R. Boruch — Moharan\"as was at R. Yudel's. And there were written Torahs [that had been said before Moharan\"as had drawn close]. And he took these writings and studied them all of Shabbos Kodesh and almost all the night. And it entered his heart that now he could fulfill the command of our master z\"tl — to remain awake two days and one night. For all that night he was studying the writings. And the next day our master z\"tl would come home and he would have no opportunity to sleep. And afterwards he would need to travel home — and also could not sleep. And so it was."
    },
    {
      "index": 44,
      "he": "וּפַעַם אַחַת בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת רָאָה מוֹהֲרַנַ\"ת אֵצֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל סֵפֶר שִׁבְחֵי הָאֲרִ\"י זַ\"ל, וְשָׁאַל אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁהֶחֱזִירוֹ שָׁאַל אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל, וָואס הָאסְטוּ דִּיר עֶפִּיס אַרוֹיס גֶּענֶעמֶען פוּן דָּארְט (מָה הוֹצֵאתָ לְעַצְמְךָ מַשֶׁהוּ מִשָּׁם?). עָנָה וְאָמַר מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם שֶׁר' חַיִּים וִיטַאל זְצוּקַ\"ל הָיָה עָנָו וְהָיָה בְּעֵינָיו שָׁפָל מְאֹד, וּכְשְׁנִּכְנַס אֶל הָאֲרִ\"י זַ\"ל וְנִתְקָרֵב אֵלָיו וְהוּא הִתְחִיל לְשַׁבְּחוֹ וּלְפָאֲרוֹ מְאֹד וְהָיָה אֶצְלוֹ פֶּלֶא גָּדוֹל מַה זֹּאת?! וְאָמַר אֵלָיו הֲלֹא אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי אֶת שִׁפְלוּתִי וְכוּ' וּמַעֲלַת כְּבוֹדוֹ מְרוֹמֵם וּמְשַׁבֵּחַ אוֹתִי כָּל־כָּךְ. עָנָה הָאֲרִ\"י זְצוּקַ\"ל וְאָמַר לוֹ, בְּעִקְּבוּתָא דִּמְשִׁיחָא בְּמִעוּט פְּעֻלּוֹת יַגִּיעוּ לְמַדְרֵגַת רַבִּי עֲקִיבָא. וּמַה שֶּׁתָּפַס לוֹ דַּוְקָא רַבִּי עֲקִיבָא כִּי מְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ\"י זַ\"ל שֶׁרַבִּי חַיִּים וִויטַאל הָיָה לוֹ נִשְׁמַת רַבִּי עֲקִיבָא. עָנָה רַבֵּנוּ זַ\"ל וְאָמַר לוֹ \"אָט דָּאס הָאבּ אִיךְ טַאקִי גֶּעמֵיינְט\" (הִנֵּה לָזֶה בֶּאֱמֶת הִתְכַּוַּנְתִּי) כִּי זֶה הָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ הָיָה גַּם־כֵּן אֵצֶל מוֹהֲרַנַ\"ת זְצוּקַ\"ל שֶׁהָיָה בְּעֵינָיו עָנָו וְשָׁפָל וְסַבְלָן מַמָּשׁ אַ שְׁטִיקְל בְּלָאטֶע (חַתִּיכַת בּוֹץ). כַּאֲשֶׁר רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל בְּעַצְמוֹ הֵעִיד עָלָיו, וּכְשֶׁנִּתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל וְהוּא שִׁבְּחוֹ וּפֵאֲרוֹ וְכוּ' וְהָיָה אֶצְלוֹ חִדּוּשׁ",
      "en": "Siman 44. And in the aforementioned summer — when they saw the strength of his heart etc. — his father began anew to be reconciled somewhat. And yet the members of his household incited against him. And then his wife was accustomed to send him letters of provocation against the Chassidus — and he was not moved from his path. For all of this is elaborated at length in Koachvay Or — in the Part of Anshei Moharan."
    },
    {
      "index": 45,
      "he": "וָפֶלֶא, וּמִזֶּה מְתֹרָץ לוֹ כַּנַּ\"ל.",
      "en": "Siman 45. And once at the beginning of the drawing close — Moharan\"as saw at our master z\"tl the book Shivchei HaArizal [Praises of the Arizal] — and asked him for it. And afterwards when he returned it — our master z\"tl asked him what did he understand from it. And he said: wonders and marvels — and through this his question [about the Arizal] was answered for him as mentioned."
    },
    {
      "index": 46,
      "he": "פַּעַם אַחַת אָמַר מוֹהֲרַנַ\"ת זְצוּקַ\"ל שֶׁבִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּתוֹ לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל אִם לֹא הָיָה רוֹאֶה אֵצֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל מְנוֹרוֹת שֶׁל כֶּסֶף (זִילְבֶּערְנֶע לַיְיכְטֶער), לֹא הָיָה מִתְקָרֵב (כַּמּוּבָן בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ\"ן סִימָן ר\"א), שֶׁזֶּה מַה שֶּׁהָאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים מְלֻבָּשִׁים וְכוּ', כִּי אֲפִלּוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁרָצָה לִתֵּן לָנוּ הַתּוֹרָה הִלְבִּישׁ אֶת",
      "en": "Siman 46. Once Moharan\"as z\"tl said: that at the beginning of his drawing close to our master z\"tl — if he had not seen at our master z\"tl silver candelabra [zilberne laykhṭer] — he would not have believed. And in this he hinted himself in the Story Tales — for the entire book of Bereishis etc. — see there."
    },
    {
      "index": 47,
      "he": "עַצְמוֹ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת. כִּי כָּל סֵפֶר בְּרֵאשִׁית וְכוּ' עַיֵּן שָׁם.",
      "en": "Siman 47. And Moharan\"as z\"tl used to recount: when I drew close to our master z\"tl —"
    },
    {
      "index": 48,
      "he": "וּמוֹהֲרַנַ\"ת זַצַ\"ל הָיָה מְסַפֵּר כְּשֶׁנִּתְקָרַבְתִּי לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל הָאבּ אִיךְ מַיין מֹחַ אִין גַּאנְצֶען אַוֶועק גִּילֵיְיקְט (הִנַּחְתִּי אֶת מוֹחִי לְגַמְרֵי) כְּאִלּוּ אֵין לִי שׁוּם שֵׂכֶל. וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי דִּבּוּר מֵרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל הָאבּ אִיךְ אַ שְׁטִיקֶעל שֵׂכֶל, נָאךְ אַ דִּבּוּר נָאךְ אַ שְׁטִיקֶעל שֵׂכֶל (יֵשׁ לִי חֲתִיכַת שֵׂכֶל עוֹד דִבּוּר עוֹד חֲתִיכַת שֵׂכֶל). וְכֵן אָמְרוּ עָלָיו מִגְּדוֹלֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁזֶּה הַחִלּוּק בֵּין מוֹהֲרַנַ\"ת לִשְׁאָר תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל, שֶׁהֵם יָדְעוּ שֶׁרַבֵּנוּ זְצוּקַ\"ל הוּא הָעִקָּר. אֲבָל הֵם גַּם־כֵּן זֶענֶען אוֹיְךְ עֶפִּיס (הֵם גַּם־כֵּן מַשֶׁהוּ) יֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה דֵּעָה, אֲבָל מוֹהֲרַנַ\"ת זַ\"ל יָדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בִּלְעֲדֵי רַבֵּנוּ זַ\"ל אֵינוֹ כְּלוּם גָּאר נִיט (כְּלוּם לֹא) כְּאַיִן מַמָּשׁ.",
      "en": "Siman 48. as if he had no mind at all. And through this he merited what he merited. Fortunate is he."
    },
    {
      "index": 49,
      "he": "אַשְׁרֵי לוֹ:",
      "en": "Siman 49. The central drama is the fierce battle fought on every front to prevent his drawing-close to the Rebbe: his father's opposition, his father-in-law's opposition (both were misnagdim), his wife's tearful protests, financial pressure, family arguments — all arrayed against his burning, unquenchable heart. The account reveals how providentially each obstacle was overcome: his father-in-law's delayed journey keeping him in Nemirov just as the Rebbe settled nearby in Breslov; his father's absence allowing a first free trip; business partners eventually arranging dignified income."
    }
  ]
}