Segment 1
א
רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אָמַר, פַארְבֶענְדִיוֶון אִין עֶסִין אִיז תַּאֲוַת אֲכִילָה (הַיְנוּ שֶׁמְּדַקְדֵק אֵיזֶה מַאֲכָל אוֹהֵב לֶאֱכֹל וְכוּ'). וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִים מֵר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זְצוּקַ"ל, שֶׁמֵּעוֹלָם הָאט עֶר נִישְׁט צוּ
גֶּעזַאלצֶען דָּאס עֶסִין (הוּא לֹא מָלַח אֶת הָאֹכֶל):
Siman 1. Our master z"tl said: being particular about which food one loves to eat etc. — this is the lust of eating. And as is recounted of R. Nachman Tulshiner z"tl — that he never salted his food.
Segment 2
ב
רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל דִּבֵּר עִם בִּתּוֹ שָׂרְה'קִי זַ"ל מֵעִנְיַן הַכְנָסַת אוֹרְחִים, וְשִׁבַּח מְאֹד גֹּדֶל הַמִּצְוָה הַזֹּאת כְּדֵי שֶׁתַּרְגִּיל אֶת עַצְמָהּ בְּכָךְ. וְהָיְתָה דּוֹאֶגֶת אֵיךְ יְכוֹלִין לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתָהּ בָּזֶה, אָמַר לָהּ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אַ אוֹרֵחַ, נָאךְ אַ שְׁטִיקֶעל בּוּלְקֶע אוּן אַשְׁטִיקֶעל טִישְׁטִיךְ (אוֹרֵחַ, עוֹד חֲתִיכַת לַחְמָנִיָּה, עוֹד חֲתִיכַת
מַפָּה):
Siman 2. Our master z"tl spoke with his daughter Soreke z"l about the matter of hospitality [hachnasat orchim] — and greatly praised the greatness of this mitzvah — so that she would accustom herself to it. And she worried about how one could possibly fulfil this mitzvah. Our master z"tl said to her: A oreyakh — nokh a shtikl bulke un a shtikl tishtikh! [A guest — another little roll — and another little piece of tablecloth!]
Segment 3
ג
בְּעֵת שֶׁדִּבֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל, כְּשֶׁאָדָם בְּצַעַר וְדֹחַק שְׁרַייט עֶר גָּאר אַנְדֶירְשׁ (צוֹעֵק לְגַמְרֵי אַחֶרֶת) מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא. וְסִפֵּר אָז, אַז מֶ'הָאט אִים גֶּעצוֹגֶען אַבְּלָאז דְּרַיי טָאג (מָשְׁכוּ אוֹתוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים). וְאָמַר אָז: אִיךְ הָאבּ אָבֶּער דֶּענֶעסְמָאל גִּישְׁמַאק גִּישְׁרִיגֶען צוּ
הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (אַנִי אַבָל צָעַקְתִּי אָז בִּמְתִיקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ):
Siman 3. At the time our master z"l was speaking: when a person is in anguish and distress —
Segment 4
ד
רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר אַ יוּד בֶּעדַארְף בֶּעטִין עֶר זָאל הָאבֶּען אַ סַאךְ קִינְדֶער וִוי אַזוֹי זֵיי וֶועלִין זַיין, וָוארִין אַז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען, אוּן וֶועט פַארֶעכְטֶען דִּי גַּאנְצֶע וֶועלְט, וֶועט זַיין אַ תִּקּוּן צוּ אַלֶע דּוֹרוֹת עַד אָדָם הָרִאשׁוֹן. (יְהוּדִי צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ שֶׁיִּהְיוּ לוֹ הַרְבֵּה יְלָדִים שֶׁיִּהְיוּ כְּמוֹ שֶׁיִּהְיוּ, כִּי כְּשֶׁמָּשִׁיחַ יָבוֹא וִיתַקֵּן אֶת
כָּל הָעוֹלָם יִהְיֶה תִּקּוּן לְכָל הַדּוֹרוֹת עַד אָדָם הָרִאשׁוֹן):
Siman 4. — from the depth of the heart. And he recounted then: "They pulled me — a bloz [blast] — for three days." Ikh hob aber dennesmol gishmak gishrigen tsu Hashem yisborakh! [But I then cried out in sweetness to Hashem, may He be blessed!]
Segment 5
ה
פַּעַם אַחַת קֹדֶם פֶּסַח הָיוּ מְטִיחִין בְּסִיד אֶת בֵּית רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל בִּבְרַסְלֶב, וְהָיוּ מוֹצִיאִים אֶת כָּל כְּלֵי הַבַּיִת לַחוּץ כַּנָּהוּג. וְעַל הַכֵּלִים הַנִּשְׁאָרִים הָיוּ פּוֹרְשִׂים וִילָאוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְלַכְלְכוּ. וּפָרְשָׂה בַּת רַבֵּנוּ זַ"ל מָרַת אָדִיל עַל הַזֵּייגֶער (הַשָּׁעוֹן) כִּפַּת רֹאשׁ (קָאפִּין טִיכֶעל (מִטְפַּחַת רֹאשׁ). וְכַאֲשֶׁר בָּא רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אֶל הַבַּיִת וְרָאָה זֹאת, אָמַר לָהּ נִיט מִיט אַזוֹי אַ זַאךְ פַאר שְׁפְּרֵייט מֶען, וָוארוּם עֶס אִיז פֶערְהַאנְדִין הַיְינְט אַזֶעלְכֶע פַארְמִישְׁטֶע מֹחוֹת, וָואס אֲפִלּוּ דָּאס אִיז זֵיי מְבַלְבֵּל (אֵין פּוֹרְשִׂים בְּדָבָר כָּזֶה, כִּי קַיָּמִים הַיּוֹם מוֹחוֹת כֹּה מְבֻלְבָּלִים
שֶׁאֲפִלּוּ זֶה מְבַלְבֵּל אוֹתָם):
Siman 5. Our master z"l said: a Jew must pray that he should have many children — and how they will be — for when Mashiach comes and rectifies the world — the entire world will be a rectification for all the generations back to Adam the first man.
Segment 6
ו
פַּעַם אַחַת בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, כְּשֶׁהָיוּ מַתְחִילִין לְהִתְפַּלֵּל הוֹדוּ כַּנָּהוּג, הָלַךְ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אֶל מְקוֹם רַבִּי נַפְתָּלִי שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל גַּם־כֵּן שָׁם, וְאָמַר לוֹ 'נַפְתָּלִי, מִקְוֶה'. וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלֵךְ אַחַר הַתְּפִלָּה. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ דַּארְף מֶען פְרִיעֶר גֵּיֶיען אִין וַואסֶער אַרַיין (בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ צְרִיכִים קֹדֶם לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַמָּיִם). וְתֵכֶף חָלַץ הָר' נַפְתָּלִי הַטַּלִּית
וּתְפִלִּין, וְהָלַךְ אֶל הַמִּקְוֶה:
Siman 6. Once before Passover they were whitewashing the house of our master z"tl in Breslov — and they were taking all the household vessels outside as is customary. And on the vessels that remained — they spread curtains so they would not get dirty. And the daughter of our master z"l, Madam Adil, spread a head-kerchief [kapintikhl] over the clock [zeyger]. And when our master z"tl came into the house and saw this — he said to her: Nit mit azoy a zakh far shpreyt men — varum es iz farhandn haynt azelkhe farmishte moykhos — vos afile dos iz zey mevalbel! [One does not spread such a thing — for today there exist such confused minds that even this confuses them!]
Segment 7
ז
כְּשֶׁהָלַךְ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לְנַחֵם אֶת בִּתּוֹ אָדִיל, וְהָיְתָה קוֹבֶלֶת וּמִתְנַצֶּלֶת לְפָנָיו עַל שֶׁיֵּשׁ לָהּ צַעַר גִּדּוּל בָּנִים הַרְבֵּה רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְהָיָה בַּעְלָהּ הָר' יוֹסְקִי זַ"ל יוֹשֵׁב בְּצַד אֶחָד וְהִיא יָשְׁבָה בַּצַּד הַשֵּׁנִי, וְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל יָשַׁב בֵּינֵיהֶם. עָנָה רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל וְאָמַר: גְּלֵיְיבְּט מִיר, דִּי וֶועלְט וֶועט אַיְיךְ נָאךְ מְקַנֵּא זַיְין מִיט דַּיְינֶע קִינְדֶער. דּוּ וֶועסְט נָאךְ דֶּער לֶעבִּין קִינְדֶער (תַּאֲמִינוּ לִי הָעוֹלָם עוֹד יְקַנְאוּ בָּכֶם עִם הַיְלָדִים שֶׁלְּךָ, אַתָּה עוֹד תִּחְיֶה וְתִרְאֶה יְלָדִים) (וְרָמַז בְּיָדָיו עַל הָר' יוֹסְקִי וְהָפַךְ פָּנָיו אֵלֶיהָ וְסִיֵּם) אוּן קִינְדְס קִינְדֶער (וּבְנֵי־בָּנִים) וְכֵן נִתְקַיֵּם. כִּי הָר' יוֹסְקִי לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, אַךְ הִיא הֶאֱרִיכָה יָמִים וְזָכְתָה
לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים:
Siman 7. Once on Rosh Chodesh — when they were beginning to pray Hodu as customary — our master z"tl went to the place of Rabbi Naftali who was praying there as well — and said to him: Naftali — mikveh! And Rabbi Naftali answered: I will go after the prayer. And our master z"tl said: In Rosh Chodesh darf men friyer geyen in vaser arayn! [On Rosh Chodesh one must go into the water first!] And immediately Rabbi Naftali removed his tallis and tefillin — and went to the mikveh.
Segment 8
ח
בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן בְּאוּמֶין אַחַר הַזְּכֹר־בְּרִית נִכְנַס מוֹהֲרַנַ"ת לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לְחַדְרוֹ. עָנָה רַבֵּנוּ וְאָמַר לוֹ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אוּנְזֶערֶע צָרוֹת אוּנְזֶערֶע יִסּוּרִים – טֶעמִין גְּרוֹיְסֶע פֶּערִיל, אוּן שָׂרְהקִין קְלֵיְינֶע פֶּערִיל (הַצָּרוֹת שֶׁלָּנוּ הַיִּסּוּרִים שֶׁלָּנוּ, לְטֵעמֶא פְּנִינִים גְּדוֹלוֹת וּלְשָׁרָה פְּנִינִים קְטַנּוֹת). שֶׁלְּבִתּוֹ שֶׁל מְפֻרְסָם פְּלוֹנִי קָנָה לָהּ חוֹתְנָהּ הָר' לֵיבּ מִדּוֹבְּרָאוְונֶע גְּרוֹיְסֶע פֶּערִיל (פְּנִינִים גְּדוֹלוֹת) וּלְבִתּוֹ שָׂרָה (גַּם־כֵּן כַּלָּתוֹ) קָנָה קְלֵיְינֶע פֶּערִיל
(פְּנִינִים קְטַנּוֹת):
Siman 8. When our master z"tl went to console his daughter Adil — and she was lamenting and excusing herself to him — about the great suffering of child-rearing that she had — G-d have mercy. Her husband R. Yoski z"l was sitting on one side — and she sat on the other side — and our master z"tl sat between them. Our master z"tl answered and said: Gleybt mir — di velt vet aykh nokh mekane zayn mit dayne kinder — du vest nokh der lebn kinder — [Believe me — the world will yet envy you for your children — you will yet live to see children —] And he gestured with his hand toward R. Yoski — then turned his face to her and concluded: un kindskinder! [and grandchildren!] And so it was fulfilled. For R. Yoski did not live long, G-d have mercy — but she lived many years and merited to see children and grandchildren.
Segment 9
ט
דַּרְכּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הָיָה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל שֶׁאֲפִלּוּ לִפְנֵי חוֹתְנוֹ הָיָה מַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד. וּבְעֵת שֶׁנָּסַע חוֹתְנוֹ בַּחֹרֶף עַל הַנָּהָר הַנִּקְפָּא, וְרָאָה אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שֶׁהָלַךְ אֶל הַנָּהָר לַמּוֹט בְּיַחַד עִם הַנְּעָרִים הַקְּטַנִּים. וְסָבַר חוֹתְנוֹ שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד כְּלָל. וְהוּא הָיָה מַכְנִיס אוֹרֵחַ גָּדוֹל, וְכָל הַצַּדִּיקִים הָיוּ רְגִילִים לְהִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ. וּפַעַם אַחַת נִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד, וְסִפֵּר לְפָנָיו צַעֲרוֹ שֶׁלָּקַח לְחָתָן נֶכֶד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, אֲבָל אֵינוֹ לוֹמֵד כְּלָל, וַאֲפִלּוּ הָעִבְרִי בְּוַדַּאי שָׁכַח. וְאָמַר הָאוֹרֵחַ שֶׁבְּוַדַּאי אֵינוֹ כֵּן, כִּי יָרֵא לְדַבֵּר עַל נֶכֶד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב. וְחוֹתְנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל הִתְוַכַּח אִתּוֹ, עַד שֶׁאָמַר לוֹ הָאוֹרֵחַ אִם כֵּן אֶתֵּן לוֹ לֵיְינֶען (לִקְרֹא) וְהִתְחִיל לְנַסּוֹת אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל בְּהַמִּשְׁנָה: 'הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁקָּפְצוּ מֵרֹאשׁ הַגַּג' (בְּבָבָא קַמָּא כא:) וְהִתְחִיל רַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר: 'הַכָּלֶב וְהַגָּדִי שֶׁקָּפָצוּ מַארְשׁ', וְנִתְבַּיֵּשׁ הָאוֹרֵחַ הַנַּ"ל מְאֹד. וַיֹּאמֶר לוֹ חוֹתְנוֹ הֲלֹא אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁאֲפִלּוּ הָעִבְרִי שָׁכַח. וְעִם כָּל זֶה לֹא הִקְפִּיד עַל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לִפְנֵי חוֹתְנוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה יָרֵא לַעֲשׂוֹת אֵיבָה וְשִׂנְאָה לְחוֹתְנוֹ עָלָיו. מֵחֲמַת שֶׁהוּא מִזֶּרַע הַבַּעַל שֵׁם טוֹב. אֲבָל אַחַר־כָּךְ פָּגַע בְּרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל תַּחַת כֹּתֶל הַבַּיִת בְּהַצְנֵעַ, שְׁאָלוֹ 'הֲיִתָּכֵן כָּזֹאת'? הֲלֹא אַתָּה נֶכֶד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְנֶכֶד רַבִּי נַחְמָן מֵהָארִידֶענְקָא! וְחוֹתֶנְכֶם פִּזֵּר לְנָדָן סַךְ רַב מֵחֲמַת הַיִּחוּס, וְאַתָּה לֹא תִּלְמֹד כְּלָל עַד שֶׁאֲפִלּוּ הָעִבְרִי שָׁכַחְתָּ. וּבְתוֹךְ אֵלּוּ הַדְּבָרִים נָתַן לוֹ שְׁנֵי פֶּעטְשׁ הַכָּאוֹת עַל הַלֶּחִי.
וְרַבֵּנוּ זַ"ל בָּכָה הַרְבֵּה וְלֹא עָנָה אוֹתוֹ דָּבָר.
וְאַחַר־כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל נָסַע בַּדֶּרֶךְ דֶּרֶךְ הַיַּעַר, וְשָׁמַע קוֹל צְעָקָה. וַיֹּאמֶר לְהַבַּעַל עֲגָלָה שֶׁיַּטֶּה אָזְנוֹ, וְהִטּוּ אָזְנֵיהֶם וְשָׁמְעוּ שֶׁהוּא קוֹל אָדָם, וְהִטָּה הוּא אָזְנוֹ יוֹתֵר וְשָׁמַע שֶׁזֶּה קוֹל תְּפִלָּה. וְיָרַד הָאִישׁ מִן הָעֲגָלָה וְהָלַךְ אַחַר הַקּוֹל, וּבָא עַד מְקוֹם רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל וּמְצָאוֹ מְעֻטָּף בְּטַלִּית וּתְפִלִּין וְצוֹעֵק בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת עַד לֵב הַשָּׁמַיִם, וּסְבִיבוֹ הָיָה כְּמוֹ נָהָר מִן הַדְּמָעוֹת וְהַבְּכִיוֹת, וְהִתְפַּלֵּל הַלְלוּיוֹת בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה, וְנִתְבַּהֵל מְאֹד. וְהִמְתִּין לוֹ עַד שֶׁרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל סִיֵּם תְּפִלָּתוֹ. וְאָז הִתְחִיל לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּמְחֹל לוֹ עַל הַהַכָּאוֹת וְהַזִּלְזוּלִים. וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, שֶׁלֹּא יִמְחֹל לוֹ עַד שֶׁיַּבְטִיחַ לוֹ בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יְפַרְסֵם הַדָּבָר כָּל יְמֵי חַיֵּי רַבֵּנוּ זַ"ל. אֲבָל זֹאת פָּעַל אֶצְלוֹ שֶׁיַּחֲזֹר אֶל חוֹתְנוֹ וְיֹאמַר לוֹ שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב בִּדְבָרָיו, וְלֹא יַפְרִיד אוֹתוֹ מִדַּרְכּוֹ, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים פְּשָׁטִים עַל נֶכְדֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא הֶאֱרִיךְ יָמִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, סִפֵּר כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל
לִפְנֵי הָרַב ר' חַיְיקִיל אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:
Siman 9. On the last Erev Rosh HaShanah in Uman — after Zechor Bris — Moharan"as entered our master z"tl's room. Our master answered and said to him in this language:
Segment 10
י
רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, אָמַר: אַזוֹי וִוי דִּי וָואס קְרִיגֶען אוֹיף מִיר וֵויְיסֶען נִיט פוּן מִיר, אוּן אַזוֹי דִּי וָואס הַאלְטִין פוּן מִיר וֵויְסִין אוֹיְךְ נִיט פוּן מִיר, נָאר נָתָן אוּן נַפְתָּלִי אַבִּיסֶעל (כְּמוֹ שֶׁאֵלּוּ הַחוֹלְקִים עָלַי אֵין יוֹדְעִים מִמֶּנִּי, כָּךְ אֵלּוּ שֶׁאוֹחֲזִים מִמֶּנִי גַם לֹא
יוֹדְעִים מִמֶּנִּי, רַק נָתָן וְנַפְתָּלִי קְצָת):
Siman 10. For to the daughter of a certain famous one — her father-in-law R. Leyb of Dobravna had bought big pearls — and for his daughter Sarah [also his daughter-in-law] he had bought little pearls.
Segment 11
יא
עַל הַחֲתֻנָּה שֶׁל בִּתּוֹ מִרְיָם שֶׁנָּסַע רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ לְהָרַב לְוָואלְטְשְׁטִיק מֵחֲמַת כְּבוֹדוֹ שֶׁל הָרַב. וְאַחַר־כָּךְ סִפֵּר הָרַב אֶת צַעֲרוֹ לִפְנֵי רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם רָעִים. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל לַאֲנָשָׁיו בִּשְׁתִיקָה קְצָת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הָרַב בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אִיךְ וֵוייס אִיךְ וֵויְיס, דּוּ הָאסְט שְׁלֶעכְטִי אוֹיְגֶען, זָאלְסְט הָאבִּין גּוּטֶע אוֹיְגֶען וָואלְסְטוּ צוּ מִיר גִּיפָארִין אוֹיף חֲתֻנָּה, נִישְׁט אִיךְ צוּ דִּיר (אֲנִי יוֹדֵעַ, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לְךָ עֵינַיִם רָעוֹת,
אִם הָיוּ לְךָ עֵינַיִם טוֹבוֹת הָיִיתָ נוֹסֵעַ אֵלַי לַחֲתֻנָּה וְלֹא אֲנִי אֵלֶיךָ):
Siman 11. The way of our master z"tl was in great concealment — to the extent that even before his father-in-law he concealed himself very much. In winter his father-in-law saw our master z"tl going to the frozen river to slide with the small boys — and thought he did not learn at all.
Segment 12
יב
פַּעַם אַחַת הָיָה הָרַב מֵחַמֶעלְנִיק אֵצֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל בִּבְרַסְלֶב וְהָיוּ צְרִיכִים לְהַמְתִּין עָלָיו בַּסְּעֻדָּה יַעַן שֶׁהָלַךְ לִצְרָכָיו. וּבֵין כָּךְ סִפֵּר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הַמַּעֲשֶׂה מֵהָעִגּוּל. וְאָמַר אָז רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אִם הוּא הָיָה צָרִיךְ לְסַפֵּר מַעֲשֶׂה כָּזֹאת, כַּמָּה הֲכָנוֹת
הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מִקֹּדֶם:
Siman 12. He was a great hospitality provider — and all the Tzadikim lodged at his home. Once a disciple of the Maggid lodged there and told him his anguish: that he had taken as a son-in-law a grandson of the Baal Shem Tov — but he does not learn at all — and has certainly even forgotten the Hebrew. The guest said he was surely wrong — afraid to speak against a grandson of the Baal Shem Tov. The father-in-law argued until the guest said: "If so — I will give him a laynen." And he tested our master z"tl in the Mishnah: "Hakelev vehagedi shekaftzu meiro'sh hagag" [the dog and the goat that jumped from the roof — Bava Kamma 21b]. And our master z"l said: "Hakalev vehagadi shekafatzu marsh [garbled]." The guest was greatly ashamed. And the father-in-law said: "Did I not tell you he has even forgotten the Hebrew?" Yet even so the guest did not reproach our master before the father-in-law — fearing to cause enmity against a grandson of the Baal Shem Tov.
Segment 13
יג
פַּעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לְבִתּוֹ אָדִיל מִמְפֻרְסָם אֶחָד, שֶׁתֵּשַׁע שָׁנִים הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת מְאֹד, יַעַן שֶׁחָתוּל גָּרְרָה וְהִקִּישָׁה אֵצֶל הַדֶּלֶת וְנִדְמָה לוֹ שֶׁהַחֲסִידִים דּוֹחֲפִים אֶת עַצְמָם אֵצֶל הַדֶּלֶת, וְאַחַר־כָּךְ נוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא חָתוּל.
נִמְצָא שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל לְשֵׁם הֶחָתוּל רַחֲמָנָא לִצְלַן:
Siman 13. But afterwards he met our master z"tl privately under the wall of the house and asked: "Can this be? Are you not the grandson of the Baal Shem Tov and of Rabbi Nachman of Horodenka? Your father-in-law scattered a large sum for the dowry because of the lineage — and you do not learn at all — to the extent that you have even forgotten the Hebrew!" And in the midst of these words — he gave him two slaps on the cheek. And our master z"l wept greatly and did not answer him a word.
Segment 14
יד
דַּרְכּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל בְּקַטְנוּתוֹ הָיָה בְּהַצְנֵעַ, וְהָיָה דַּרְכּוֹ לִתֵּן לְהַבַּעַל עֲגָלָה שֶׁל חוֹתְנוֹ אֵיזוֹ סְכוּם לִנְסֹעַ עִמּוֹ בְּכָל בֹּקֶר קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם בַּחֹרֶף עַל קֶבֶר (כִּמְדֻמַּנִי) שֶׁל רַבִּי יְשַׁעְיָה מִיַּאנָאוֶוע, וּבָא בַּחֲזָרָה עוֹד קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם עַד שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁ חוֹתְנוֹ מְאוּמָה. פַּעַם אַחַת בָּא חוֹתְנוֹ וְרָאָה שֶׁהַסּוּסִים מְלֵאִים זֵעָה, וְהֵבִין שֶׁהֲלֹא דָּבָר הוּא, וְשָׁאַל לִמְשָׁרְתוֹ וְהֻכְרַח
לְהַגִּיד לוֹ הָאֱמֶת:
Siman 14. And afterwards — this man was traveling on the road through a forest and heard a sound of crying. He told the wagoner to incline his ear — and they heard it was a human voice. He inclined his ear further and heard: it was the voice of prayer. He descended from the wagon and followed the voice — and came to where our master z"tl was — and found him wrapped in tallis and tefillin — crying out in voices of voices to the heart of the heavens — and around him was like a river of tears and weeping — praying the Halleluyas of Pesukei deZimrah. He was greatly startled. He waited until our master z"tl finished his prayer. And then he began to beg forgiveness for the blows and the insults. And our master z"tl said: he would not forgive him until he promised certainly not to publicize the matter all the days of the life of our master z"l. But this he accomplished with him: that he return to the father-in-law and say — do not interfere in his matters — do not separate him from his way — for we do not know the plain meaning regarding the grandsons of the Baal Shem Tov. And since he lived long after the passing of our master z"tl — he recounted the entire story before the Rav R. Chaykil after his passing, peace be upon him.
Segment 15
טו
רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אָמַר לִפְנֵי מוֹהֲרַנַ"ת "וְהָיִיתִי רָגִיל בִּנְדָרִים", שָׁאַל אוֹתוֹ מוֹהֲרַנַ"ת הֲלֹא עַל־פִּי הַגְּמָרָא אֵין נָכוֹן לִנְדֹּר, וְהֵשִׁיב: דָּאס מֵיינְט מֶען אַזוֹיְנֶע שְׁלֵימֶעזַאלְנִיקֶעס וִוי אִיהְר
(מִתְכַּוְנִים לִשְׁלוּמִיאֵלִים כְּמוֹכֶם).
Siman 15. Our master z"tl said:
Segment 16
טז
אָמַר לְעִנְיַן קֶעסְט (הַמִנְהָג הָיָה שֶׁהֶחָתָן הָיָה סָמוּךְ עַל שֻׁלְּחַן חוֹתְנוֹ בְּשָׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת לְאַחַר נִשּׂוּאָיו), שֶׁאֲפִלּוּ אִם זוֹרְקִים הַכָּרִים לַחוּץ אַךְ מַכְנִיסִים אוֹתָם בַּחֲזָרָה לַבַּיִת, אָז לֹא יַרְחִיק עַצְמוֹ מִן הַקֶּעסְט לֵילֵךְ אֶל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְלִסְחֹר. וְדִבֵּר מוֹהֲרַנַ"ת מִזֶּה וְאָמַר שֶׁהָנֵי מִלֵּי בְּתוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ, אֲבָל אִם לוֹמֵד קְצָת וְהַשְּׁאָר הוּא מְבַטֵּל מִלִּמּוּדוֹ, מִצְוָה לְדַבֵּר עִם הָאַבְרֵךְ הַזֶּה
שֶׁיֵּלֵךְ לִסְחֹר בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וְיִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה:
Siman 16. At the wedding of his daughter Miriam — our master z"tl traveled with his household to the Rav at Valtshisk — out of honor for the Rav. And afterwards the Rav recounted his anguish to our master regarding what happened and was difficult for him there. And our master z"l said quietly to his people so that the Rav would not hear:
Segment 17
יז
אִישׁ אֶחָד עָשָׂה סֻכָּה יְקָרָה וְעָלָה לוֹ בִּסְכוּם רַב, וּבִקֵּשׁ אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל עַל קִדּוּשׁ לְהַסֻּכָּה. וְהָלַךְ עִמּוֹ מוֹהֲרַנַ"ת. וְדִבֵּר מוֹהֲרַנַ"ת שֶׁהַסֻּכָּה אֵינָהּ עַל־פִּי הַדִּין, וְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שָׁתַק. וּמֵחֲמַת שֶׁמּוֹהַרְנַ"ת הִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל פְּנֵי רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שָׁתַק וַיִּשְׁתֹּק גַּם הוּא. וּבַדֶּרֶךְ בַּחֲזָרָה לְבֵיתוֹ אָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לְמוֹהֲרַנַ"ת, יְהוּדִי שֶׁמְּיַגֵּעַ עַצְמוֹ כָּל־כָּךְ, וּמוֹצִיא כָּל־כָּךְ הוֹצָאוֹת עַל הַסֻּכָּה, אַתָּה רוֹצֶה
לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלוֹת לְפָסְלָהּ מֵחֲמַת חֻמְרוֹת:
Siman 17. Once the Rav from Chmelnik was at our master z"tl's in Breslov — and they had to wait for him at the meal — since he had gone to attend to his needs. And in the meantime our master z"l recounted the Story of the Circle [maase haiggul]. And then our master z"tl said: "If he had to tell such a story as this — how many preparations would have been needed beforehand!"
Segment 18
יח
כְּשֶׁהָיָה רַבֵּנוּ זַ"ל בְּלֶעמְבֶּערְג בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ אֶחָד בַּעַל מַכְנִיס אוֹרְחִים גָּדוֹל שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים אֶצְלוֹ הַרְבֵּה אוֹרְחִים, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הֲלֹא יֵשׁ לְךָ בְּלֹא זֶה הַרְבֵּה אוֹרְחִים. וַיֹּאמֶר לוֹ הָאִישׁ הַנַּ"ל אֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מִצְוָה בָּכֶם. עָנָה לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, אֲנִי רוֹצֶה הַמִּצְוָה בְּעַצְמִי. אַף־עַל־פִּי־כֵן הִפְצִיר בּוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁהֻכְרַח לְהַבְטִיחוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ סְעֻדָּה אַחַת וְכֵן הֲוָה. אַחַר־כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שֶׁהוּא מְקַנֵּא אוֹתוֹ שֶׁהוּא יוֹשֵׁב כְּמוֹ גִּיטֶר יוּד (כִּנּוּי לְאַדְמוֹ"ר) עִם חֲסִידִים. וְלֹא עוֹד כָּל הַגּוּטֶי יוּדִין כְּשֶׁנּוֹסְעִים מֵהֶם נוֹתְנִים לָהֶם מָעוֹת, וְהוּא נָתַן
לְכָל אֶחָד מָעוֹת:
Siman 18. Once our master z"tl recounted to his daughter Adil about a certain famous one — who prayed with very great fervor for nine years — because a cat would scratch and knock at the window at midnight. And it emerged that he was praying, G-d forbid, toward the cat.
Segment 19
יט
מוֹהֲרַנַ"ת הָיָה לוֹ צַעַר גִּדּוּל בָּנִים רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְלֹא הָיָה מְסַפֵּר לְרַבֵּנוּ זַ"ל מִפְּנֵי שֶׁהָיָה דָּבוּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל־כָּךְ, וְזֶה הָיָה אֶצְלוֹ הָעִקָּר לְדַבֵּר עִם רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהָיָה אָז רָגִיל לְסַפֵּר כָּל מְאֹרְעוֹתָיו לְפָנָיו זְצוּקַ"ל, הָיָה נִכְנָס צַעֲרוֹ בְּתוֹךְ סִפּוּרוֹ. וּפַעַם אַחַת אָמַר אֵלָיו רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁנִּכְנַס קְצָת בְּמֹחִי עִנְיַן הַצַּעַר גִּדּוּל בָּנִים שֶׁלְּךָ, אַךְ עַל זֶה תִּתֵּן לִי מָעוֹת. וְאָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת הֵן חָשַׁבְתִּי מִכְּבָר בְּדַעְתִּי לַעֲשׂוֹת לָכֶם שִׁשָּׁה כִּסְאוֹת (בֵּיְינְקְלֶעךְ שְׁטוּלְען). אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לֹא מִפְּנֵי הַהִתְקָרְבוּת, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה אֲנִי צָרִיךְ לִתֵּן לְךָ מָעוֹת. כִּי 'זַכָּאָה מָאן דְּאָחִיד בִּידָא דְּחַיָּבַיָּא' (אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּחֲזִיק בְּיַד הָרְשָׁעִים). אַךְ עַל זֶה הַנַּ"ל אַתָּה צָרִיךְ לִתֵּן לִי מָעוֹת, וְכֵן הָיָה. שֶׁעָשָׂה לוֹ שִׁשָּׁה כִּסְאוֹת, וְהָיָה לוֹ
חֲמִשָּׁה בָּנִים וּבַת אַחַת:
Siman 19. The way of our master z"tl in his youth was in concealment. And he was accustomed to pay his father-in-law's wagon driver some sum to travel with him every morning before daylight in winter — to the grave [it seems to me] of Rabbi Yeshayah of Yanov. And he would return before daylight so that his father-in-law noticed nothing whatsoever. Once his father-in-law came and saw the horses were covered in sweat — understood something was afoot — asked the servant — and was compelled to tell him the truth.
Segment 20
כ
אֶחָד עָשָׂה כִּסֵּא לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, וְשָׁאַל אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה זְמַן עָשִׂיתָ אוֹתָהּ, עָנָה לוֹ בַּחֲצִי שָׁנָה. וְשָׁאַל אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הַאִם כָּל הַיּוֹם עָשִׂיתָ אוֹתָהּ, עָנָה לוֹ לֹא, רַק בְּכָל יוֹם עָבַדְתִּי שָׁעָה אַחַת (יַעַן כִּי הָיָה כִּסֵּא נָאֶה וּמְצֻיֶּרֶת בְּצִיּוּרִים נָאִים). אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל. אַזוֹי! הָאסְטוּ מִיר אִין זִינֶען גִּיהַאט אַהַאלְבּ יָאהְר אַלֶע טָאג אַ שָׁעָה (כָּךְ! חָשַׁבְתָּ עָלַי חֲצִי שָׁנָה כָּל
יוֹם שָׁעָה):
Siman 20. Our master z"tl said to Moharan"as: "I was accustomed to vows [nedarim]." Moharan"as asked him: is it not true that according to the Gemara it is not proper to vow? And he answered:
Segment 21
כא
פַּעַם אַחַת בָּאוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל וְחָסַר אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא הָיָה חָשׁוּב כָּל־כָּךְ. וְשָׁאַל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הֵיכָן הוּא? וְהָיָה תְּמִיהָא גְּדוֹלָה לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ עַל שְׁאֵלָתוֹ עָלָיו,
וְאָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל מִפְּנֵי זֶה אֲנִי מֻכְרָח לִנְסֹעַ לְלֶעמְבֶּרְג:
Siman 21. He said regarding kest — that even if they throw the pillows outside — but bring them back inside — he should not distance himself from kest to go trade. And Moharan"as spoke about this and said: these words apply only when Torah is his craft [umanuто]. But if he learns only a little and wastes the rest — it is a mitzvah to tell this young scholar to go trade — and to set fixed times for Torah.
Segment 22
כב
פַּעַם אַחַת נָסְעוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִנֶּמִירוֹב לִבְרַסְלֶב לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, וְתָעוּ מְאֹד בַּדֶּרֶךְ וְנָסְעוּ כָּל הַלַּיְלָה, וּבַדֶּרֶךְ רָאוּ שֶׁבָּאוּ בַּחֲזָרָה לְנֶמְרוֹב. וּכְשֶׁבָּאוּ אַחַר־כָּךְ לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל וְסִפְּרוּ לוֹ הַנְּסִיעָה הַנַּ"ל. אָמַר הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל אֶחָד שֶׁלֹּא רָצָה בְּלֵב שָׁלֵם, וְהוּא הָיָה ר' לִיפָּא, אִיהְר זָאלְט גִּיוֶועזְן
אֵיְינֶעם אַרָאפּ וַוארְפִין (הָיָה עֲלֵיכֶם לִזְרֹק אֶחָד):
Siman 22. One man made an expensive sukkah — and it cost him a large sum. And he asked our master z"tl to make Kiddush in the sukkah. And Moharan"as went with him. And Moharan"as remarked that the sukkah was not kosher — to the extent that one should not make Kiddush in it. And our master z"l rebuked him: one should not raise questions to invalidate it because of stringencies.
Segment 23
כג
פַּעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל: וָואס יוּדִין פַארְמָאגִין "אַקְדָּמוּת" מִיט דֶּעם נִגּוּן (מַה שֶׁיְּהוּדִים אוֹצְרִים בִּרְכוּשָׁם, אַקְדָמוּת
עִם הַנִּגּוּן):
Siman 23. When our master z"l was in Lemberg — a great hospitality provider asked him — many guests ate at his table. And our master z"tl said to him: is it not sufficient that you merit the World to Come — you also want money? And he gave each one money.
Segment 24
כד
אֶחָד שָׁאַל אֶת הָר' גֵּרְשׁוֹן נֶכֶד הַמַּגִּיד מִטִירָאוִויצֶע זְצוּקַ"ל, סַפֵּר לִי אֵיזוֹ גַּדְלוּת מֵרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, וַיֹּאמֶר אֵלָיו שָׁלֹשׁ דְּבָרִים:
א. אִם הָיָה מִסְתַּכֵּל בְּאֶחָד, אֲפִלּוּ מֵאֲחוֹרָיו, תֵּכֶף הָיָה מַרְגִּישׁ הָאִישׁ. ב. שֶׁכְּשֶׁפָּנָיו הָיָה לִפְעָמִים מְצֻפֶּה בִּזְבוּבִים וְלֹא נָשָׂא יָדָיו לְהַבְרִיחָם מֵעָלָיו, ג. פַּעַם אַחַת הוֹכִיחַ אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל עַל שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, וְהָיָה קָשֶׁה לוֹ שֶׁהוּא הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְכֹחוֹת גְּדוֹלוֹת, וְאָמַר לְרַבֵּנוּ זַ"ל דַאכְט זִיךְ אַז אִיךְ דַאוֶוען (נִרְאֶה לִי שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֵּל), וְאָמַר אֵלָיו רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל נִיט דַּאוִוינֶען אוּן מֵיְינֶען אָז מֶ'דַּאוִוינְט (לֹא לְהִתְפַּלֵּל וְלַחֲשֹׁב שֶׁמִּתְפַּלְּלִים), וְהָיָה קָשֶׁה לוֹ עוֹד יוֹתֵר. אַחַר־כָּךְ לְעֵת עֶרֶב כְּשֶׁנִּכְנַס עִם רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לְבֵית הַמִּדְרָשׁ צִוָּה עָלָיו רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לִכְנֹס קֹדֶם, וְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הָלַךְ אַחֲרָיו עַד מְקוֹם רַבֵּנוּ זַ"ל, וְהֻכְרַח אָז לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה סָמוּךְ לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל. וְנִתְפַּעֵל אָז מְאֹד מִתְּפִלַּת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל וְהִרְגִּישׁ אָז דְּבֵיקוּת, וְהֵבִין אָז שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִתְפַּלֵּל. פַּעַם אֶחָד רָצָה רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל
לִתֵּן לוֹ עֲשִׁירוּת וְלֹא רָצָה וְכוּ', כַּמּוּבָא בְּאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים:
Siman 24. Moharan"as had suffering of child-rearing [tza'ar giddel banim], G-d have mercy. And he did not recount it to our master z"l — for he was so attached to the service of Hashem, may He be blessed — and this was the least important thing to him. And our master z"l told him without being asked: he would have five sons and one daughter.
Segment 25
כה
פַּעַם אַחַת נָסַע רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל בַּדֶּרֶךְ, וְעָבַר דֶּרֶךְ עִיר זְשִׁירִין וְשָׁם הָיָה אֶחָד מִמְּקֹרָבָיו רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְשָׁמַע רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שֶׁמִּתְפַּלֵּל מִנְחָה וְהוּטַב בְּעֵינָיו מְאֹד. וְכָל מִי שֶׁבָּא אֵלָיו אָמַר לוֹ, אַה, הָאט מַיְין יְהוֹשֻׁעַ'לֶע גִּידַאוִוינְט מִנְחָה (אַה! יְהוֹשֻׁעַ'לֶה שֶׁלִּי הִתְפַּלֵּל מִנְחָה). וּמוֹהֲרַנַ"ת סִפֵּר וְלִי אָמַר אַ שְׁטִיק מִנְחָה
(חֲתִיכַת מִנְחָה):
Siman 25. One person made a chair for our master z"tl — and our master z"l asked him: how long did it take you to make it? He answered: half a year. And our master z"tl asked him: were all those half years spent thinking about it? And he answered: yes. And our master z"l said to him: Azoy! Hostu mir in zinen gihat a halb yohr ale tog a sho! [Is that so! You kept me in mind a half year — every day for an hour!]
Segment 26
כו
פַּעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים פָּעַלְתִּי אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. א) דָּאס גַּדְלוּת הָאבּ אִיךְ שׁוֹין פוּן אַיְיךְ צוּבְּרָאכֶען. וִוי אַזוֹי אִיהְר וֶועט דַּאוִוינֶען וֶועט מֶען זָאגְען, אַיי עֶר אִיז אַבְּרַאסְלִיוֶוער (אֶת הַגַּדְלוּת כְּבָר שָׁבַרְתִּי מִכֶם, אֵיךְ שֶׁתִּתְפַּלְּלוּ יַגִּידוּ, אַי, הוּא בְּרֶסְלְבֶר). ב) אֵיין עֲבֵרָה וֶועט אַייךְ קְרֶענְקֶען, עֶס וֶועט אַייךְ שׁוֹין נִיט בַּאקוּמֶען, אֲפִלּוּ אִיהְר וֶועט טָאהְן וֶועט דָּאס זַיְין אָהְן הֶענְט אוּן אָהְן פִיס (עֲבֵרָה תָּצִיק לָכֶם הִיא כְּבָר לֹא תְּקַבֵּל אֶתְכֶם, אֲפִילּוּ אִם תַּעֲשׂוּ, זֶה יִהְיֶה בְּלִי יָדַיִם וּבְלִי רַגְלַיִם). ג) מְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר וֶועט אִיהְר זֵייֶער פָּנִים נִיט אָן קוּקֶען, אִיהְר הָאט שׁוֹין פַארְזִיכְט אוּנְגַארִישֶׁען וַויין (מְפֻרְסָמִים שֶׁל
שֶׁקֶר לֹא תּוּכְלוּ לְהַבִּיט בְּפַרְצוּפָם, אַתֶּם כְּבָר טְעַמְתֶּם מֵהַיַּיִן הַהוּנְגָרִי):
Siman 26. Once the men of our fellowship came to our master z"tl — and one of the men was missing who was not so distinguished. And our master z"tl asked: where is he? And he was astonished. And our master z"tl said: because of this I must travel to Lemberg.
Segment 27
כז
מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּשָׁבוּעוֹת אוֹ בַּחֲנֻכָּה, שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל בְּעֵת שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל הַשֻּׁלְחָן עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וֶוער הָאט דָּאס אִין זִיךְ אַזַא עַזּוּת צוּ הָאבֶּען בַּיְי מַיְין טִישׁ אַ הִרְהוּר רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְאָמַר, אִיךְ מֵיְין נִיט טְשֶׁערִינֶער, נִיט בְּרֶסְלֶבֶר, נִיט טֶעפְּלִיקֶר. (מִי יֵשׁ לוֹ בְּעַצְמוֹ עַזוּת כָּזוֹ בַּשֻׁלְחָן שֶׁלִּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הִרְהוּר, וְאָמַר אֲנִי לֹא מִתְכַּוֵּן לִבְנֵי טְשְׁהערִין, לֹא מִבְּרֶסְלֶב וְלֹא מִטֶּעפְּלִיק). וְטִירָאוִויצֶער לֹא הִזְכִּיר. וְהֵבִינוּ מִי הוּא אוֹתוֹ הָאִישׁ. כִּי הָיָה שָׁם אֶחָד מִטִּירָאוִויצֶע שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שְׁלוֹם בַּיִת כִּשְׁתֵּי שָׁנִים. וְתֵכֶף קָם רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל מִן הַשֻּׁלְחָן וְנִכְנַס לְחַדְרוֹ. וְהָאִישׁ הַנַּ"ל עָמַד עַל הַפֶּתַח וּבָכָה הַרְבֵּה מְאֹד. וְגַם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בִּקְּשׁוּ מֵרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל בַּעֲדוֹ, וְהָאִישׁ הִבְטִיחַ
שֶׁיַּעֲשֶׂה תֵּכֶף שָׁלוֹם עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ:
Siman 27. Once the men of our fellowship traveled from Nemirov to Breslov to our master z"tl — and they greatly lost their way and traveled all night. And on the road they saw they were coming back to where they had started. And our master z"tl said to them:
Segment 28
כח
פַּעַם אֶחָד נָסַע הָרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב בַּדֶּרֶךְ, וּפָגַע אֶת הָר' יִצְחָק חֲתַן הַמַּגִּיד מִטִירָאוִויצֶא וְנִתְבַּהֵל מְאֹד מִצּוּרָתוֹ. וְשָׁאַל לְמִי הוּא מְקֹרָב. וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁהוּא מְקֹרָב לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל. עָנָה וְאָמַר אָה ווּא אִיךְ פָאר דָּאךְ אַרוּם, זֶעה אִיךְ אַז וִוי עֶפֶּעס רֶעכְטְס הָאט עֶר פַארְכַאפְּט (אֵיפֹה שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ
וּמִסְתּוֹבֵב אֲנִי רוֹאֶה אֵיפֹה שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה טוֹב, הוּא כְּבָר חָטַף זֹאת):
Siman 28. Once our master z"tl said:
Segment 29
כט
עַל הַגְּמָרָא (חֲגִיגָה ה.) 'הַאי צוֹרְבָא מֵרַבָּנָן וְכוּ' מִיסְיפְנָא לֵהּ'. וְהִקְשָׁה רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, וְכִי מַלְאַךְ הַמָּוֶת אוֹהֵב לְתַלְמִיד חָכָם, אֶלָּא דְּאִיתָא כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ רֹב שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם וְלֹא חָטָא מֻבְטָח שֶׁלֹּא יֶחֱטָא, עַל־כֵּן מוֹסִיף לוֹ עוֹד שָׁנִים כְּדֵי שֶׁלֹּא
יִהְיוּ רֹב שְׁנוֹתָיו:
Siman 29. One asked R. Gershon — grandson of the Maggid of Tirhavitze z"tl — to tell him of some greatness of our master z"tl. And he said to him three things: (1) If he looked at someone — even from behind — the man immediately felt it. (2) That when his face was sometimes covered with flies — he did not raise his hand to chase them away — for each fly was a holy soul. (3) They wanted to give him wealth — and he did not want — as is brought in Osos uMofsim [Signs and Wonders].
Segment 30
ל
אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל מַדּוּעַ אֵין שׁוּם סֵפֶר מִכֶּם כְּמוֹ הַשִּׁבְחֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב שֶׁיֵּשׁ מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זְצוּקַ"ל. וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ מֵהֵיכָן נַעֲשָׂה הַשִּׁבְחֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב. לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב נִתְקַבְּצוּ הַתַּלְמִידִים וְסִפְּרוּ כָּל אֶחָד מַה שֶּׁיָּדַע. וְהַקִּבּוּץ הָיָה אֵצֶל הָרַב ר' גְּדַלְיָה וְהוּא יָדַע כָּל הַמַּעֲשִׂיּוֹת מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זְצוּקַ"ל, וְשׁוּב הָיָה אֶחָד שֶׁהָיָה יוֹדֵע גַּם־כֵּן מַעֲשִׂיּוֹת, וּמִזֶּה נַעֲשָׂה הַשִּׁבְחֵי בַּעַל שֵׁם טוֹב. וְכִמְדֻמֶּה שֶׁהָרַב ר' גְּדַלְיָה מִלִּינִיץ עָשָׂה אֶת הַשִּׁבְחֵי בַּעַל שֵׁם טוֹב. אַחַר־כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: סֶ'וֶועט פוּן מִיר
אוֹיְךְ זַיְין וָואס צוּ דֶּערְצֵיְילִין (יִהְיֶה גַם מִמֶּנִּי מַה לְסַפֵּר):
Siman 30. Once our master z"tl was traveling and passed through the city Zhirin where his close one Rabbi Yehoshua was. And our master z"tl heard him praying mincha — and it was very pleasing in his eyes. And to every person who came to him he said: Ah — hot mayn Yehoshua'le gidavvent minche! [Ah — my Yehoshua'le prayed mincha!] And Moharan"as recounted: and to me he said — a shtik minche — "a piece of mincha!"
Segment 31
לא
מְגִלַּת סְתָרִים הָרִאשׁוֹן, בְּעֵת שֶׁנָּסַע רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל בַּדֶּרֶךְ מִלַּאדִיזְשִׁין לִבְרַסְלֶב, וְעָבְרוּ קָאזַאקִין. וְהִתְחִיל רַבֵּנוּ זַצַ"ל לְדַבֵּר מִמְּדִינַת רוּסְיָא וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה עַד בִּיאַת הַגּוֹאֵל, וּמִבִּיאַת הַגּוֹאֵל עַד תְּחִיַּת הַמֵּתִים. וַיֵּשֶׁב אֵצֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הָר' יוֹסְקָא חֲתָנוֹ עִם מוֹהֲרַנַ"ת וְהָר' נַפְתָּלִי זְצוּקַ"ל, וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים מִטֶּעפְּלִיק יָשְׁבוּ עַל הַמַּדְרֵגָה שֶׁל הָעֲגָלָה מִזֶּה וּמִזֶּה. אַחַר־כָּךְ רָצָה מוֹהֲרַנַ"ת לַחֲזֹר אֵיזֶה דִּבּוּר עִם הָר' יוֹסְקִי, וְרָאָה מוֹהֲרַנַ"ת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם, רַק סִפֵּר שֶׁזֹּאת שָׁמַע שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לְבַסּוֹף אַ בּוֹיְם מִיט גִּילְדֶענֶע בְּלֶעטֶער (עֵץ עִם עָלִים זְהוּבִים). וְגַם הַשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מִטֶּעפְּלִיק לֹא שָׁמְעוּ כְּלָל, וּכְשֶׁרָאוּ הָר' נָתָן וְר' נַפְתָּלִי זֹאת, הֵבִינוּ שֶׁרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה בְּסוֹד וְכֵן הָיָה. וְעַל־כֵּן כָּתַב מוֹהֲרַנַ"ת הַמְּגִלַּת
סְתָרִים בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת:
Siman 31. Once our master z"l said: three things I accomplished before Hashem, may He be blessed:
Segment 32
לב
מְגִלַּת סְתָרִים הַשֵּׁנִי נֶאֱמַר אַחַר פְּטִירַת הַיֶּלֶד הַקָּדוֹשׁ רַבִּי שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם זַ"ל בְּעֵת שֶׁקָּבְלָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לִפְנֵי הָר' נָתָן וְהָר' נַפְתָּלִי עַל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, א. שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ. ב. מִפְּנֵי מָה הוּא מְטַלְטֵל עַצְמוֹ בַּדְּרָכִים. ג. עַל שֶׁהִנִּיחַ שֶׁיִּסְתַּלֵּק הַיֶּלֶד. וְאָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לְהָרַב ר' נָתָן וּלְהָרַב ר' נַפְתָּלִי אַדְּרַבָּה! תִּהְיוּ אַתֶּם דַּיָּנִים, אִיהְר אִיז אַשָׁאד דָּאס קִינְד (לָהּ חֲבָל עַל הַיֶּלֶד), וְנָתַן קוֹלוֹ בִּבְכִי וּבִדְמָעוֹת שָׁלִישׁ עַד שֶׁבָּרְחוּ הָרַב ר' נָתָן וְהָרַב ר' נַפְתָּלִי מִלְּפָנָיו מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה. וְזֹאת מוּבָא בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן וּבִימֵי מוֹהֲרַנַ"ת. בַּבֹּקֶר הָיָה הַיָּאר צַיְיט שֶׁל הָאֲרִ"י זַ"ל אָמַר לָהֶם רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל מִפְּנֵי מָה בְּרַחְתֶּם, אִם לֹא בְּרַחְתֶּם הָיִיתִי מְסַפֵּר לָכֶם שַׁיינְס (דְבָרִים יָפִים) כַּמְבֹאָר קְצָת. וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה ס"ה 'וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת' וְכוּ', אַחַר־כָּךְ קָרָא אוֹתָם וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁהָיָה אֵצֶל בֵּית רַבֵּנוּ זַ"ל. וְאָז הָיָה הָרַב מִבְּרַסְלֶב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא רָצָה רַבֵּנוּ זַצַ"ל שֶׁיִּהְיֶה בְּעֵת הַסִּפּוּר, וְכֵיוָן שֶׁפָּתַח רַבֵּנוּ זַ"ל אֶת הַדֶּלֶת פָּתַח הָרַב הַנַּ"ל אֶת הַדֶּלֶת הַשְּׁנִיָּה וְיָצָא לַחוּץ. אָז הָלַךְ רַבֵּנוּ זַ"ל תֵּכֶף וּמִיָּד וְסָגַר אֶת
הַדֶּלֶת וְסִפֵּר לָהֶם שֵׁנִית אֶת הַמְּגִלַּת סְתָרִים:
Siman 32. (1) The arrogance I have already broken from you — however you pray people will say: "Ay! He is a Breslover!"
Segment 33
לג
רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אָמַר כְּשֶׁשּׁוֹכְבִים בַּעֲצִימַת עֵינַיִם חֲצִי שָׁעָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין יְשֵׁנִים הִיא הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין. עוֹד אָמַר לְאֶחָד שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הַלִּינְקֶע זַייט (הַצַּד הַשְׂמָאלִי), שֶׁאִם אֵין לוֹ אֶלָּא כַּר אֶחָד יַנִּיחַ אוֹתוֹ תַּחַת הַגַּב כִּי לְהָרֹאשׁ אֵינוֹ מַזִּיק כָּל־כָּךְ אִם אֵין לוֹ כַּר. וְאָמַר שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר הַשֵּׁנָה, מִידַארְף הִיטִין דֶּעם שְׁלָאף. עוֹד אָמַר: אָז מֶען חַאפְּט זִיךְ אוֹיף בְּדַארְף מֶען זִיךְ אוֹיף הֵיְיבִּין. אִין מִיט דֶעם שְׁלָאף בֶּעדַארְף מֶען זִיךְ אָפּ רֶעכִינֶען נָאךְ דֶּעם דַּאוֶונֶען (כְּשֶׁמִתְעוֹרְרִים צְרִיכִים תֵּיכֶף לָקוּם, וְעִם הַשֵּׁנָה לְהִתְחַשֵּׁב לְאַחַר
הַתְּפִלָּה):
Siman 33. (2) A sin will distress you — it will no longer be acceptable to you — even if you do it — it will be without hands and without feet.
Segment 34
לד
רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אָמַר שֶׁצְּרִיכִין לְכָל יֶלֶד לְהַעֲמִיד פָּאקִין (חִסּוּן אֲבַעְבּוּעוֹת) קֹדֶם רֶבַע שָׁנָה. וָוארוּם אוֹיְבּ נִיט (שֶׁאִם לֹא) הוּא כְּמוֹ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. אֲפִלּוּ אִם דָּרִים הַרְחֵק מִן הָעִיר וְלִסַּע אֲפִלּוּ
בִּזְמַן שֶׁהַקֹּר גָּדוֹל לְהַעֲמִיד פָּאקִין (חִסּוּן) קֹדֶם רֶבַע שָׁנָה:
Siman 34. A matter that occurred on Shavuos or Chanukah — when our master z"tl was sitting at the table with the men of our fellowship. And he said:
Segment 35
לה
אָמַר עַל אִיגֶערְקֶעס (מְלַפְפוֹן) שֶׁצְּרִיכִין שֶׁלֹּא לִטֹּל קְלִפָּתָם לְגַמְרֵי, כִּי קְלִפָּתָם הִיא קְלִפַּת נֹגַהּ, וּצְרִיכִין לְבָרֵר מִמֶּנּוּ הַטּוֹב. וּמַשְׁמַע שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁרָאוּי לֶאֱכֹל הַקְּלִפָּה שֶׁלּוֹ
צְרִיכִים לְהַנִּיחַ קְצָת מֵהַקְּלִפָּה כְּדֵי לְבָרֵר הַטּוֹב:
Siman 35. should make peace with his household immediately.
Segment 36
לו
פַּעַם אַחַת הָיָה נַעַר קָטָן יָשֵׁן אֵצֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל. וְשָׁמַע שֶׁרַבֵּנוּ יֵשׁ לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת תַּחַת הַסָּדִין בְּהִתְלַהֲבוּת עָצוּם, וְנִתְעוֹרֵר מְאֹד. וְהָלַךְ הַנַּעַר אֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל וְגִלָּה אֶת הַסָּדִין וְאָמַר לוֹ אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר, וְאָז לִמֵּד אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ אִם לָמַד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם יִתֵּן תּוֹדָה וְיִתְפַּלֵּל שֶׁלְּמָחָר יִלְמֹד יוֹתֵר, וְאִם לֹא, יִתְפַּלֵּל הֲיִתָּכֵן וְכוּ'. (וְהָר' אַבְרָהָם זַ"ל אָמַר שֶׁמִּפְּנֵי זֶה נָתַן לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הִתְבּוֹדְדוּת הַנַּ"ל מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ עָסַק אָז בָּזֶה בְּיוֹתֵר) וְכִמְדֻמֶּה שֶׁזֶּה הַנַּעַר הָיָה
הָרַב ר' שְׁמוּאֵל יִצְחָק:
Siman 36. Once the Rav of Berdichev was traveling on the road — and met R. Yitzchak son-in-law of the Maggid of Tirhavitze — and was very startled by his appearance. And he asked to whom he was attached. And R. Yitzchak answered him: to Rebbe Nachman of Breslov. And the Rav of Berdichev said about him:
Segment 37
לז
זְקֵנוֹ שֶׁל הָרַב מִטְּשֶׁעהְרִין אָמַר עָלָיו רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָסִיד אֶחָד בְּעִיר בְּרַסְלֶב. וּפַעַם אַחַת הִתְעַנָּה מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת וְאָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִפְעֹל אֵיזֶה דָּבָר וְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם עֲבוֹדָה שֶׁל הָר' חַיִּים שָׂרָה'ס. וְאָמַר אָז מַה שֶּׁמּוּבָא בְּהַשִּׂיחוֹת לֹא בְּחִנָּם הָיָה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַבַּעַל שֵׁם
טוֹב, שֶׁהָיָה לוֹ תַּלְמִידִים כָּאֵלּוּ:
Siman 37. On the Gemara [Chagigah 5a]: "This Torah scholar — the Angel of Death is lenient with him [meyasfena leih]." And our master z"tl raised the question: does the Angel of Death love a Torah scholar? Rather — what is written there — that he kills him earlier in his years — so that most of his years will be good.
Segment 38
לח
פַּעַם אַחַת הָיָה רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל עַל חֲתֻנָּה וְהָיָה שָׁם בַּדְחָן וְהֶחֱלִיף אֶת בְּגָדָיו פַּעַם עַל כֹּמֶר, וּפַעַם עַל מְפֻרְסָם (רַבִּי). אָז אָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, אָט אִיז מֶען אַ מַלְאָךְ אָט אִיז מֶען אַ גַּלָּח
(הִנֵּה מִתְנַהֲגִים כְּמוֹ מַלְאָךְ, וְהִנֵּה כְּמוֹ כֹּמֶר):
Siman 38. One asked our master z"tl: why is there no book from us like Shivchei HaBaal Shem Tov which exists about the Baal Shem Tov z"tl? And our master answered him: from where do you know? In time there will also be from me what to recount.
Segment 39
לט
פַּעַם אַחַת הָיָה רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל עַל חֲתֻנָּה, וְהָיוּ רְגִילִים שֶׁעִם הַכְּלֵי־זֶּמֶר הָיָה אֶחָד מַכֶּה בְּתֹף וְהָיָה צוֹעֵק פְרַיְילִיךְ פְרַיְילִיךְ (שִׂמְחָה שִׂמְחָה). וּבְתוֹךְ שֶׁהָיָה מַכֶּה וְצוֹעֵק הָיָה מִתְנַמְנֵם, וְנָתַן לוֹ אֶחָד הַכָּאָה עַל הַלְּחִי וְאָמַר לוֹ, קְלַאפּ פְרַיְילִיךְ (דְּפוֹק בְּשִׂמְחָה) וְהָיָה בּוֹכֶה קְלַאפּ פְרַיְילִיךְ. אָז אָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אַ פַּאטְשׁ גִּיחַאפְּט אוּן פְרַיְילִיךְ גִּיקְלַאפְּט (סָפַג
סְטִירָה וּבְשִׂמְחָה דָפַק):
Siman 39. The first Megilas Setarim [Scroll of Secrets] — at the time our master z"tl was traveling on the road from Ladizhin to Breslov — and Cossacks passed by. And our master z"tl began to speak of the country of Russia — and composed the Megilas Setarim in abbreviations and acronyms.
Segment 40
מ
עַל הַחֲתֻנָּה שֶׁל בִּתּוֹ שָׂרְה'קֶע הָיָה הַמַּכֶּה בְּתֹף נָכְרִי, וְצִוָּה
רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לְשַׁלְּחוֹ:
Siman 40. The second Megilas Setarim was said after the passing of the holy child Rabbi Shlomo Efraim z"l — at the time his wife [of our master z"tl] complained before R. Nathan and R. Naftali. And he knocked on the door and told them the Megilas Setarim a second time.
Segment 41
מא
הַשִּׂיחָה 'נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ', נֶאֶמְרָה בַּוַּואךְ נַאכְט (לַיְלָה שֶׁלִּפְנֵי הַבְּרִית) שֶׁל הַיֶּלֶד ר' יַעֲקֹב זַ"ל. וְאַחַר הַבְּרִית כְּשֶׁבָּאוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אָמַר לָהֶם רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, נָאךְ וָואס פָארְט אִיהְר צוּ מִיר, אִיךְ הָאבּ אַיְיךְ פַיְינְד (מַדּוּעַ אַתֶּם נוֹסְעִים
אֵלַי אֲנִי שׂוֹנֵא אֶתְכֶם):
Siman 41. Our master z"tl said: lying still with eyes closed for half an hour — even without sleeping — is a renewal of the mind. He also said: one must guard the left side — if one has only one pillow — place it under the back. And he said: one must guard sleep. He also said: when one awakens — rise immediately — and reckon with sleep only after prayer.
Segment 42
מב
רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אָמַר, אֲפִלּוּ מֶ'אִיז שׁוֹין אַ עֶרְלִיכֶער יוּד אִין דֶּעם גִּלְגּוּל וֶוער וֵוייסְט וָואס מֶ'הָאט אָן גִּיאַרְבֶּעט אִין יֶענֶעם גִּלְגּוּל (אֲפִילוּ אִם הוּא כְּבָר אִישׁ כָּשֵׁר בְּגִלְגּוּל זֶה, מִי יוֹדֵעַ מַה עוֹלֵל
בְּגִלְגּוּל שֶׁעָבַר):
Siman 42. Our master z"tl said: every child must be given the smallpox vaccination [pakin] a quarter-year in advance. If not — it is like shedding blood. Even if one lives far from the city and must travel even in great cold weather — one must vaccinate a quarter-year in advance.
Segment 43
מג
דַּרְכּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הָיָה לֵילֵךְ אַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח לְבִתּוֹ הַצַּדֶּקֶת אָדִיל, וְהִיא הָיְתָה מְכַבְּדַתּוּ בִּשְׁנֵי קְנֵיְידְלִיךְ (כּוּפְתָּאוֹת). וְהִיא הָיְתָה לָהּ צַעַר גִּדּוּל בָּנִים רַחֲמָנָא לִצְלַן. פַּעַם אַחַת אָמַר לָהּ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל בִּשְׂכַר שְׁנֵי קְנֵידְלִיךְ יִהְיוּ לָךְ שְׁנֵי בָּנִים שֶׁהָעוֹלָם יְקַנְּאוּ אוֹתָךְ בָּהֶם. וְנִתְחָרְטָה כָּל יָמֶיהָ עַל שֶׁלֹּא נָתְנָה לוֹ יוֹתֵר, שֶׁאִלּוּ נָתְנָה לוֹ יוֹתֵר אֶפְשָׁר
הָיָה לָהּ יוֹתֵר בָּנִים:
Siman 43. He said about cucumbers [igurkes]: one must not remove all their peel — for their peel is klipas nogah [the husk of brightness] — and one must clarify the good from it. And the meaning is: one must leave some of the peel in order to clarify the good.
Segment 44
מד
בִּתּוֹ מִרְיָם, הִקְפִּיד מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל עַל חָמִיהָ שֶׁלֹּא הִנִּיחָהּ לִרְקֹד עִם רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל עַל הַחֲתֻנָּה.., וּבִשְׁבִיל זֶה לֹא הָיָה לָהּ
בָּנִים. (וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר עַל־פִּי הַתּוֹרָה סִימָן כ"א כִּי הַתּוֹרָה שַׁיֶּכֶת לְהַנַּ"ל):
Siman 44. Once a young boy was sleeping at our master z"tl's. And he heard that our master was engaged in hisbodedus under the blanket with immense fervor — and he was greatly aroused. And the boy went to our master z"tl — uncovered the blanket — and said to him: "I want to be a proper man!" And then our master z"tl taught him to judge himself: if on that day he had studied — give thanks and pray to learn more tomorrow. If not — pray "Can this be?" etc. [And the Rav R. Avrohom z"l said: because of this our master z"tl gave him this hisbodedus — for he himself was then especially occupied with this.] And it seems to me that this boy was the Rav R. Shmuel Yitzchak.
Segment 45
מה
פַּעַם אַחַת הָיָה יוֹשֵׁב רַבֵּנוּ זַ"ל בְּחֶדֶר מְיֻחָד בְּשָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד, וּבַבַּיִת הַגָּדוֹל יָשְׁבוּ מוֹהֲרַנַ"ת וְר' נַפְתָּלִי. וְשָׁלַח אֲלֵיהֶם אֶת הַמְשָׁרֵת לוֹמַר לָהֶם שֶׁיְּזַמְּרוּ זְמִירוֹת. וְתֵכֶף כִּשְׁמֹעַ מוֹהֲרַנַ"ת הִתְחִיל לְזַמֵּר. אַחַר־כָּךְ שָׁאַל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל רֵאשִׁית מַדּוּעַ לֹא הֲיִיתֶם מְזַמְּרִים, וְהַשֵּׁנִית כְּשֶׁצִּוִּיתִי לְזַמֵּר הָיָה צָרִיךְ רַבִּי נַפְתָּלִי לְזַמֵּר כִּי הָיָה לוֹ קוֹל נְגִינָה. וְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיִּהְיֶה חַזָּן שֶׁיּוּכַל לְזַמֵּר וְגַם
יִהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר:
Siman 45. Of the grandfather of the Rav of Tsherin — our master z"tl said: I have one Chassid in the city of Breslov. And once he fasted from Shabbos to Shabbos. And our master z"tl said: he had needed to accomplish some thing — and made use of the service of R. Chayyim Sore's. And he said then: "Not for nothing was the Baal Shem Tov the Baal Shem Tov — that he had such disciples."
Segment 46
מו
בְּעֵת שֶׁהָיָה רַבֵּנוּ זַ"ל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִבְטִיחַ לְהָרַב ר' אַבְרָהָם זַ"ל קַאלִיסְקֶער כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁיָּבוֹא לְחוּץ לָאָרֶץ תֵּכֶף יִסַּע אֶל הָרַב מִלַּאדִי הָרַב ר' שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּעִנְיַן מְעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְקִיֵּם זֹאת, כִּי בְּבֹאוֹ לְבֵיתוֹ לֹא יָרַד מֵעֲגָלָה לִכְנֹס לְבֵיתוֹ, אֶלָּא תֵּכֶף נָסַע לְהָרַב מִלַּאדִי. וּבְבֹאוֹ לְשָׁם דִּבֵּר עִם שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁל הָרַב מֵעִנְיַן חַבַּ"ד. וְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל בִּקֵּשׁ מֵהֶם שֶׁיְּפָרְשׁוּ לוֹ אֵיזֶה עִנְיָן. אַחַר־כָּךְ בִּקֵּשׁ אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לוֹמַר לְפָנָיו תּוֹרָה וְלֹא רָצָה. וְאָמַר הָרַב תּוֹרָה בְּעֵרֶךְ שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, וְאָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שֶׁבְּדָבָר זֶה הָאט עֶר צוּ גִּיטְרָאפִין (הוּא כִּוֵּן הֵיטֵיב), שֶׁסִּיֵּם אָז עַל הַפָּסוּק "רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה'", עֶס אִיז אוֹיף דִּיר גָּאט אַגְרוֹיְס רַחֲמָנוּת (זֶה עָלֶיךָ אֱלֹקִים רַחֲמָנוּת גְּדוֹלָה). פַּעַם אַחַת הָיָה הָרַב זְצוּקַ"ל בִּבְרַסְלֶב אֵצֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל בְּעֵת שֶׁנָּסַע לְמֶעזְבּוּז. וְאָז הָיָה עָלָיו הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל הָרַב ר' בָּרוּךְ זְצוּקַ"ל. וְאָז אָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לָאֲנָשִׁים שֶׁלּוֹ עַל הָרַב: 'תְּנוּ כָּבוֹד לְשַׂר אֶלֶף'. וְשָׁאַל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אֶת הָרַב הַאִם אֱמֶת מַה שֶּׁאוֹמְרִים עֲלֵיכֶם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם שְׁמוֹנִים אֶלֶף חֲסִידִים. וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָרַב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲסִידִים מְלַמְּדִים, וְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה בִּשְׁבִילוֹ, וְהַנְּעָרִים מֵאַחַר שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה בִּשְׁבִילוֹ מִסְּתָמָא לֹא יִהְיוּ מִתְנַגְּדִים עָלָיו. וְהָרַב הִתְנַצֵּל אֶת עַצְמוֹ אָז לִפְנֵי רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל עַל הָרַב הָר' בָּרוּךְ זְצוּקַ"ל. וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, פֶּעטֶערְבּוּרְג זֶענְט אִיהְר אִיבֶּער גִּיקוּמֶען, פֶעטֶער בָּרוּךְ וֶועט אִיהְר נִיט אִיבֶּער קוּמֶען וְכוּ' (פֶּעטֶערְבּוּרְג עֲבַרְתֶּם אֲבָל פֶעטֶער־בָּרוּךְ [דּוֹד־
בָּרוּךְ] אַתֶּם לֹא תַעֲבוֹרוּ):
Siman 46. Once our master z"tl was at a wedding — and there was a jester [badchan] who changed his garments — once as a priest — and once as a famous [rabbi]. Then our master z"tl said:
Segment 47
מז
פַּעַם אַחַת הָיָה סְעֻדָּה אֵצֶל מָרַת אָדִיל בַּת רַבֵּנוּ זַ"ל בְּאוּמֶן שֶׁבָּאוּ אֵלֶיהָ הַגְּבִירוֹת מֵהָעִיר, וְיָשְׁבוּ כַּנָּהוּג הַגְּבָרִים בְּחֶדֶר אֶחָד וְהַנָּשִׁים בְּחֶדֶר אַחֵר, וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ דִּבְּרוּ בֵּינֵיהֶם אֵיזֶה זְמַן, וְסָבְרוּ הַנָּשִׁים שֶׁכְּבָר בֵּרְכוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְאָמְרָה לָהֶם אָדִיל שֶׁעוֹד לֹא בֵּרְכוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וָוארוּם מַיין טַאטִינְס לַיְיט אַז זֵיי בֶּענְטְשִׁין הֶערְט מֶען (כִּי אַנְשֵׁי אָבִי כְּשֶׁמְּבָרְכִים שׁוֹמְעִים). וְתֵכֶף נִשְׁמַע כְּמוֹ רַעַשׁ מֵאַנְשֵׁי
שְׁלוֹמֵנוּ קוֹל הַבִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְכוּ':
Siman 47. Once our master z"tl was at a wedding — and they were accustomed to have a musician who would beat the drum and cry out: freylikh! freylikh! [joy! joy!] And our master z"tl winked — and hit the drummer joyfully.
Segment 48
מח
פַּעַם אַחַת בָּא הָר' בֶּער מִטְּשֶׁערִין אֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל עַל שַׁבָּת, וְלֹא עַל הַשַּׁבָּת שֶׁהָיָה לוֹ קְבִיעוּת לָבוֹא אֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל. וְשָׁאַל אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל מַדּוּעַ לֹא בָּאתָ עַל שַׁבָּת שֶׁאַתָּה רָגִיל לָבוֹא. וְהֵשִׁיב לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ נֶכֶד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב מִפְּנֵי זֶה לֹא הָיָה יָכוֹל לָבוֹא. וַיֹּאמֶר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, הֻצְרַכְתָּ לָקַחַת מַקֵּל וּלְהַכּוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ עַל
הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה, וּפַרְנָסָה יִתֵּן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:
Siman 48. At the wedding of his daughter Soreke — the drummer was a non-Jew. And our master z"tl commanded to send him away.
Segment 49
מט
זֶה הַכְּלָל שֶׁכָּל הַתּוֹרוֹת קֹדֶם שֶׁרָצָה רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לוֹמַר תּוֹרָה, צִוָּה לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ מִנְחָה בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה כְּמוֹ בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר וְיִתְוַדּוּ. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָיָה אוֹמֵר תּוֹרָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת מִיּוֹם א' לְב'. בְּשָׁבוּעוֹת גַּם־כֵּן כְּמוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת יָשַׁב רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לוֹמַר תּוֹרָה בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת אַחַר מִנְחָה בְּעוֹד שֶׁהָיְתָה הַחַמָּה זוֹרַחַת, וְיָשְׁבוּ כָּל הַלַּיְלָה אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן וְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה. וְיָשְׁבוּ עַד שֶׁהַחַמָּה הִתְחִילָה עוֹד הַפַּעַם לִזְרֹחַ בְּבֹקֶר יוֹם הַשֵּׁנִי עָנָה רַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר, דִּי זוּן קֶער זִיךְ פַאר חִדּוּשִׁין, זִי הָאט אִיבֶּער גִּילָאזְט מֶענְטְשִׁין בַּיְים טִישׁ, אוּן הָאט צוּרִיק גִּיפוּנֶען דִּי אֵיְיגֶענֶע מֶענְטְשִׁין בַּיְים טִישׁ (הַשֶּׁמֶשׁ עֲשׂוּיָה לְהִתְפַּלֵּא הִיא הִשְׁאִירָה אֶת הָאֲנָשִׁים אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן, וְהִיא שׁוּב פָּגְשָׁה אוֹתָם אֲנָשִׁים לְיַד הַשֻּׁלְחָן). וְשָׁמַעְתִּי אֲשֶׁר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לֹא הָיָה יָשֵׁן בְּשָׁבוּעוֹת שְׁנֵי הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת. רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אָמַר בְּשָׁבוּעוֹת אִיז דֶּער עִקָּר דָּאס אוֹיף זַיְין, אוּן הוֹשַׁעְנָא רַבָּה דֶּער עִקָּר דָּאס זָאגִין (בְּשָׁבוּעוֹת הָעִקָּר הוּא לִהְיוֹת עֵר, וּבְהוֹשַׁעְנָא
רַבָּה הָעִקָּר הוּא הָאֲמִירָה):
Siman 49. The talk "Nokem venoter k'nachash" [Vengeful and holding a grudge like a snake] was said at the vach nacht [night vigil before the circumcision] of the child R. Yaakov z"l. And after the bris — when the men of our fellowship came to him — our master said to them:
Segment 50
נ
הַמַּעֲשֶׂה מֵהַיְנוּקָא בְּעֵת שֶׁנָּסַע רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל עִם ר' שְׁמוּאֵל יִצְחָק, סִפֵּר הָר' אַבְרָהָם זַ"ל וְאָמַר כִּי אֵלּוּ הַתִּינוֹקוֹת קָשֶׁה שֶׁיִּחְיוּ, וְזֶה הָיָה חִדּוּשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שֶׁהָיָה ל"ח שָׁנִים וָחֵצִי
שֶׁגַּם־כֵּן הַיְנוּקָא הָר' נַחְמָן חֲטוּפָא שֶׁהִתְנַבֵּא עַל מָשִׁיחַ וְכוּ':
Siman 50. Our master z"tl said:
Segment 51
נא
אִיתָא בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן בְּהַשִּׂיחוֹת שֶׁר' שִׁמְעוֹן זָכָה שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ כְּמוֹ שֶׁשִּׁמְּשׁוֹ בְּחַיָּיו, וְיֵשׁ בָּזֶה מַעֲשֶׂה עַיֵּן שָׁם. וְזֶה הוּא הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁאַחַר שֶׁבָּא ר' שִׁמְעוֹן מֵעֵבֶר לִנְהַר דָאן. בִּקֵּשׁ מֵרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שֶׁיַּבְטִיחַ לוֹ שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ. וְהֵבִין שֶׁרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אֵינוֹ רוֹצֶה, וְשָׁתַק. וּלְאַחַר זְמַן בִּקֵּשׁ עוֹד הַפַּעַם מֵרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שֶׁיַּבְטִיחַ לוֹ כַּנַּ"ל, וְהִזְכִּיר אָז לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהִצִּיל אוֹתוֹ פַּעַם אַחַת מִן הַמִּיתָה בְּעֵת שֶׁנָּסְעוּ מִכְּפָר אוֹסְאַטִין לְמֶעדְוֶועדֶוְוקִי אוֹ לְהֵפֶךְ, שֶׁנָּסְעוּ בְּשִׁפּוּעַ הָהָר, וְהֵבִין ר' שִׁמְעוֹן שֶׁהָעֲגָלָה תִּתְהָפֵךְ. וְהָיוּ אָז כֻּלָּם בְּסַכָּנַת מָוֶת, כִּי הַדֶּרֶךְ הָיָה מָלֵא אֲבָנִים וַחֲפִירוֹת. וְקָפַץ הָר' שִׁמְעוֹן מֵהָעֲגָלָה וְעִכֵּב אֶת הָעֲגָלָה וְהִצִּיל אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים. וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אַוַדַּאי הָאסְטוּ גּוּט גִּימַאכְט (וַדַּאי עָשִׂיתָ טוֹב). וְרִמֵּז לוֹ דְּמִשׁוּם זֶה לְבַד אֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת עֲדַיִן לְדָבָר גָּדוֹל כָּזֶה. וְשׁוּב שָׁתַק הָר' שִׁמְעוֹן. לְאַחַר זְמַן בִּקֵּשׁ עוֹד הַפַּעַם מֵרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל וְסִפֵּר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הָאֵיךְ שֶׁאִמּוֹ בָּאָה אֶצְלוֹ בַּחֲלוֹם מִפְּנֵי מַה שֶּׁאֵינוֹ מַבְטִיחַ לוֹ עַל זֶה, וְעַל־כֵּן הִבְטִיחַ לוֹ אָז. וְסִפֵּר הָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין שֶׁמּוֹהַרְנַ"ת קִנֵּא אוֹתוֹ מְאֹד. וְהָר' שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל בָּא פַּעַם אַחַת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת שִׁדּוּךְ עִם בְּנוֹ מִחוּץ לָאָרֶץ, וְהָיָה אָז בְּשָׁבוּעוֹת הַגָּדוֹל אֵצֶל מוֹהֲרַנַ"ת, וְאָמַר אָז עַל מוֹהֲרַנַ"ת אָהּ וַואהּ, חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, וּלְבַסּוֹף הוּא רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ דֶּער רַבִּי אַלֵיְין, וְאָמַר אָז לַחֲתַן הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוְוצִי הֲלֹא אֲנִי מֵבִין עַל גּוּטִין יוּד (אַדְמוֹ"ר) שֶׁהִשְׁלַכְתִּי כָּל הַמְפֻרְסָמִים, וְקֵרַבְתִּי אֶת עַצְמִי לְיוּנְגִיל (לְבָּחוּר) קֹדֶם הַחֲתֻנָּה, כִּי נִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל קֹדֶם חֻפָּתוֹ, זָאג אִיךְ דִּיר אַז הַיְינְט אִיז עֶר דֶּער מַנְהִיג הַדּוֹר
(אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁהַיּוֹם הוּא הַמַּנְהִיג הַדּוֹר):
Siman 51. The way of our master z"tl was to go on the last day of Passover to his righteous daughter Adil — and she would honor him with two dumplings [kneidlakh]. And she had the suffering of child-rearing, G-d have mercy. Once our master z"tl said to her: "In the reward of two kneidlakh — you will have two sons that the world will envy you for." And she regretted all her days that she had not given him more — for if she had given him more — perhaps she would have had more children.
Segment 52
נב
רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אָמַר עַל רַבִּי אַהֲרֹן זְצוּקַ"ל מִבְּרַסְלֶב אַז נִיט נָאר אִים דַּארְפֶען מִיר דַּאנְקֶען וָואס עֶר אִיז בַּיְי אוּנְז רָב, נָאר אֲפִלּוּ דִּי פֶערְד וָואס הָאבִּין אִיהְם גִּיבְּרַאכְט. (שֶׁלֹּא רַק לוֹ צָרִיךְ לְהוֹדוֹת שֶׁהוּא אֶצְלֵינוּ רַב, אֶלָּא אַפִילּוּ אֶת הַסּוּסִים שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתוֹ). וּפַעַם אַחַת אָמַר עָלָיו אִיךְ הָאבּ אִים גִּיגֶעבִּין אַ בֵּרוּר הַמְדַמֶּה אִין פַּסְקִינֶען שְׁאֵלוֹת (נָתַתִּי לוֹ בֵּרוּר הַמְּדַמֶּה לִפְסוֹק שְׁאֵלוֹת), וּפַעַם אַחַת אָמַר אַז אוֹיף אַפֵיינְדִיל וֶועל אִיךְ אִיהְם
אַקֶעגִין טְרָאגִין מָשִׁיחַ (עַל נֵס אַרְכִּיב אוֹתוֹ לִקְרַאת מָשִׁיחַ):
Siman 52. His daughter Miriam — Moharan"as z"tl was very strict with her father-in-law who did not allow her to dance with our master z"tl at the wedding. And because of this she had no children. [And there is much to say on this according to the Torah §21 — for the Torah pertains to the aforementioned matter.]
Segment 53
נג
מַעֲשֶׂה מִבַּת רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁבָּא רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לְבֵיתָהּ וְהָיְתָה חוֹלָה מְאֹד. וַיֵּשֶׁב רַבֵּנוּ בְּצַעַר גָּדוֹל וְנִרְדַּם וּבָא אֵלָיו הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל וְאָמַר לוֹ מָה אַתָּה כָּל־כָּךְ בְּצַעַר. אָמַר אֵלָיו הֲלֹא בִּתִּי כָּל־כָּךְ חוֹלָה, אָמַר לוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, הֲלֹא מַה שֶּׁכָּתוּב בִּתְהִלִּים פָּסוּק "מַגְדִּיל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם" (פֵּרוּשׁ מַגְדִּיל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ 'מָאן מַלְכֵי רַבָּנָן'. וְעוֹשֶׂה חֶסֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְמִי שֶׁמֵּשִׂיחַ וּמְסַפֵּר מֵהֶם "לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם", זֶהוּ רַבֵּנוּ וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁבָּאִים מִזֶּרַע דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם) וְסִפֵּר אָז רַבֵּנוּ זַ"ל הַמַּעֲשֶׂה מֵהַמַּהַרְשָׁ"א לְבִתּוֹ אָדִיל וְהָיָה לָהּ רְפוּאָה. (נִרְאֶה לִי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהוֹבִילוּ אוֹתוֹ לִקְבוּרָה וְהָיָה שָׁם בְּאוֹסְטְרָה טֻמְאָה וְכוּ' שֶׁכָּל מִי שֶׁהָלַךְ דֶּרֶךְ שָׁם הֵמִיר דָּתוֹ, וְכָל מֵת וְכוּ' וּבְעֵת שֶׁהוֹלִיכוּ הַמַהַרְשָׁ"א דֶּרֶךְ שָׁם וְכוּ' וְנִבְלְעָה הַבֵּית תִּפְלָה שֶׁלָּהֶם וְכוּ' וְסִיֵּם אָז "מַגְדִּיל" וְכוּ'). וְהִיא סִפְּרָה לְכַמָּה חוֹלִים וְהָיָה לָהֶם רְפוּאָה, וְכֵן רַבִּי נַחְמָן
מִטּוּלְטְשִׁין זַ"ל גַּם־כֵּן סִפֵּר וְהָיָה כֵּן וְכוּ':
Siman 53. Once our master z"l was sitting in a special room at the third Shabbos meal — as always his custom. And in the main room sat Moharan"as and R. Naftali. And he sent the servant to tell them to sing zmirot. Immediately upon hearing — Moharan"as began to sing. Afterwards our master z"tl asked: firstly — why were you not singing on your own? And secondly — when I commanded to sing — it was R. Naftali who should have sung — for he had the voice of melody. And our master z"tl longed that there be a cantor who could sing — and also be a proper man.
Segment 54
נד
וְעוֹד הָיָה מַעֲשֶׂה מֵאָדִיל בַּת רַבֵּנוּ שֶׁהָיְתָה חוֹלָה (נִרְאֶה לִי כְּאֵב שִׁנַּיִם) וְנִכְנַס אֵלֶיהָ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְאָמַר לָהּ שֶׁתְּצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתָּהּ שֶׁטּוֹב לָהּ מִקֹּדֶם, וְעָנְתָה לוֹ הֲלֹא אֵיךְ יְכוֹלִין לְהִצְטַיֵּר בַּמַּחֲשָׁבָה הֲלֹא מַרְגִּישִׁין כְּאֵב גָּדוֹל. וְאָמַר לָהּ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הֲלֹא הַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל אִם תְּצַיֵּר יִהְיֶה כֵּן. וּפַעַם אַחַת הָיְתָה חוֹלָה מְאֹד וְנִכְנַס אֵלֶיהָ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְאָמַר לָהּ אִם תִּהְיִי בְּשִׂמְחָה יִהְיֶה לָךְ רְפוּאָה. וְעָנְתָה הֲלֹא אֵיךְ יְכוֹלִין לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְאָמַר לָהּ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ עוֹד יִהְיֶה זְמַן שֶׁאַתְּ תִּהְיִי בְּשִׂמְחָה מְאֹד. וְעַל־כֵּן יִהְיֶה לָךְ
רְפוּאָה, וְכֵן הָיָה. (וְעַיֵּן בַּאֲרִיכוּת בְּאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים):
Siman 54. When our master z"l was in the Land of Israel — he promised the Rav R. Avraham Kalisker z"l that immediately when he returned to the Diaspora he would immediately travel to the Rav of Ladi [R. Shneur Zalman] — the Rav [R. Boruch] — but you will not cross [this boundary].
Segment 55
נה
פַּעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אִם הָיָה לִי רַבִּי כְּמוֹתְכֶם (וֶוען אִיךְ הָאבּ אַזַא רֶעבִּין) הָיִיתִי הוֹלֵךְ בְּרַגְלַי (וָואלְט אִיךְ צִי פִיס גִּיגַאנְגֶען). וְעָמַד שָׁם אֶחָד מִן הַצַּד וְשָׁאַל לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ
וּבַחֲזָרָה מַאי, עָנָה לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל וּבַחֲזָרָה הָיִיתִי רָץ:
Siman 55. Once there was a meal at Madam Adil the daughter of our master z"l in Uman — and the distinguished ladies of the city came — men in one room and women in another. The men of our fellowship spoke among themselves for some time. The women thought they had already said Grace After Meals. And Adil said to them: they have not yet said Grace — for: Varum mayn tatins layt — az zey bentshn — hert men! [Because my father's people — when they say Grace After Meals — one hears!] And immediately a sound was heard like a tumult from the men of our fellowship saying Grace After Meals.
Segment 56
נו
פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ עִנְיַן חֲצוֹת אִם יְכוֹלִים לִהְיוֹת נֵעוֹר עַד חֲצוֹת וְלוֹמַר חֲצוֹת. וְהֵשִׁיב לָהֶם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁעִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל חֲצוֹת הוּא, לָקוּם מֵהַשֵּׁנָה
וְלוֹמַר חֲצוֹת:
Siman 56. Once R. Ber of Tsherin came to our master z"tl for a Shabbos — not his fixed Shabbos. And our master z"tl asked: why did you not come on your regular Shabbos? He answered: a grandson of the Baal Shem Tov was with him — therefore he could not come. Our master z"tl said to him: you should have taken a stick and struck him — because he does not sit at home on Torah and service! And said: devote yourself to Torah and service — and Hashem will give you livelihood.
Segment 57
נז
לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיוּ מְקֹרָבִים רַבִּי מַתִּתְיָה לֵיבּ מִיַפַּאלִי וְרַבִּי יַעֲקֹב בַּעַל מַגִּיהַּ וְהֵם הָיוּ אַחִים. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ קֵרֵב יוֹתֵר אֶת רַבִּי מַתִּתְיָה הַנַּ"ל כִּי הָיָה יוֹתֵר יְרֵא שָׁמַיִם, וְהָיָה לְרַבִּי יַעֲקֹב חֲלִישׁוּת דַּעַת כִּי הוּא הָיָה אָחִיו הַגָּדוֹל, וְהִרְגִּישׁ בָּזֶה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְאָמַר לוֹ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: וָואס אִיז אַזוֹי קָשֶׁה, אֵיין מָאל שְׁטֵייט אִין דֶּער תּוֹרָה (מָה כָּל כַּךְ קָשֶׁה א' כָּתוּב בַּתּוֹרָה) "וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ". אוּן וִוידֶער עֶס שְׁטֵייט דָּאךְ (וְעוֹד כָּתוּב) "וְאִישׁ כִּי יִהְיֶה טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה", וְרַבִּי יַעֲקֹב
הַנַּ"ל הָיָה בַּעַל מַגִּיהַּ וְהָיָה דַּרְכּוֹ עַל־פִּי רֹב לִהְיוֹת בַּדֶּרֶךְ:
Siman 57. This is the general rule: before every Torah — our master z"tl would command them to pray mincha with great concentration like Erev Yom Kippur — and to confess. On Rosh HaShanah he said Torah at twilight between the first and second day. On Shavuos likewise. I heard: once our master z"tl sat to say Torah on Shavuos after mincha while the sun still shone — and they sat the whole night at the table — and prayed Maariv during the meal. And they sat until the sun began to shine again on the morning of the second day. Our master z"l said: Di zun kert zikh far khidushim — zi hot iber gilozt mentshn baym tish — un hot tsurik gifunen di eygene mentshn baym tish! [The sun marvels at the novelties — she left people at the table — and found the same people at the table again!] I heard that our master z"tl did not sleep on Shavuos — both days and both nights. And our master z"tl said: on Shavuos the main thing is to be awake [dos oyf zayn] — and on Hoshana Rabba — the main thing is the saying [dos zogn].
Segment 58
נח
פַּעַם אַחַת אָמַר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל, אִם הָיָה לִי זוּגָתִי הָרִאשׁוֹנָה הָיִיתִי עוֹלֶה לַמָּרוֹם בְּאֶמְצַע הַיּוֹם בְּשׁוּק מֶעזְבּוּז לְעֵינֵי כֹּל וְלֹא כְּמוֹ אֵלִיָּהוּ שֶׁעָלָה בַּמִּדְבָּר. וּפַעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אִם הָיִיתִי יוֹדֵע גֹּדֶל הָעִנְיָן שֶׁל הַזִּוּוּג הָרִאשׁוֹן, הָיִיתִי אוֹמֵר קְרֶענְקִין זָאלְסְטוּ אוּן לֶעבִּין זָאלְסְטוּ (תֶּחֱלִי אֲבָל
תִּחְיִי), כִּי זוּגָתוֹ הָיְתָה חוֹלָה זְמַן רַב:
Siman 58. The story of the infant at the time our master z"tl was traveling with R. Shmuel Yitzchak — the Rav R. Avrohom z"l recounted and said: those infants are hard to keep alive [they tend to die young]. And this was also the case with the infant R. Nachman "Khatafu" who prophesied about Mashiach etc.
Segment 59
נט
פַּעַם אַחַת הָיָה מְדַבֵּר מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל עִם רַבֵּנוּ זַ"ל מֵהַצַּדִּיק רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ מֵאַלִיק, אַז עֶר הָאט גִּימַאכְט זֵייֶער גּוּט אִין יוּדִישְׁקֵיְיט וָוארִין עֶר אִיז זֵייֶער פְרוּם (הוּא עָשָׂה טוֹב בַּיֲּהַדוּת כִּי הוּא הָיָה יָרֵא). וְעָנָה רַבֵּנוּ זַ"ל אֲפִלּוּ עֶר זָאל זַיין וִוי אַזוֹי פְרוּם, דֶּער עִקָּר אִיז וָואס עֶר אִיז גִּיוֶוען קְלוּג (אֲפִילּוּ שֶׁיִּהְיֶה כָּל כַּךְ יָרֵא,
הָעִיקָר שֶׁהוּא הָיָה חָכָם):
Siman 59. It is written in Chayay Moharan that R. Shimon merited to serve our master z"tl after his passing as he served him in his lifetime. And here is the story: after R. Shimon came from beyond the Dan River — he asked our master z"tl to promise him that he would serve him after his passing. He understood that our master z"tl did not want — and fell silent. After a time he asked again — and mentioned to our master z"tl how he had once saved him from death: when they were traveling from the village of Osatin to Medvedevka [or the reverse] along the slope of a mountain — and R. Shimon understood the wagon would overturn. And they were all in mortal danger — for the road was full of stones and pits. And R. Shimon jumped from the wagon and held it back — and saved all the people. And our master z"tl answered him: avadai hostu gut gimakht — "certainly you did well" — hinting that because of this alone he could not yet merit such a great thing. And R. Shimon was silent again. After yet more time he asked once more. And our master z"tl told him: how his [Rebbe's] mother came to him in a dream asking why he was not promising him this — and therefore he promised him then. And the Rav R. Nachman of Tulchin recounted that Moharan"as greatly envied him. And R. Shimon once came from the Land of Israel to arrange a match for his son — and was on the great Shabbos at Moharan"as. And he said then of Moharan"as: "I thought this was a disciple of our master z"tl — and in the end he is our master himself!" And he said then to the son-in-law of the Maggid of Tirhavitze: "I tell you that today he is the leader of the generation."
Segment 60
ס
ר' שִׁמְעוֹן בִּקֵּשׁ אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁיַּעְתִּיר עֲבוּר הַיֶּלֶד שֶׁלּוֹ (שֶׁהָיָה חוֹלֶה מְאֹד) שֶׁיִּתְרַפֵּא, וַאַדְמוֹ"ר זַ"ל לֹא עָנָה לוֹ כְּלָל. וְאַחַר־כָּךְ בַּלַּיְלָה יָשְׁבָה אִשְׁתּוֹ אֵצֶל הָעֲרִיסָה שֶׁל הַיֶּלֶד וְהִתְפַּלְּלָה עַל הַיֶּלֶד כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים. וּבַבֹּקֶר בָּא ר' שִׁמְעוֹן אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר לוֹ בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ הֲרָאִיתָ (גֹּדֶל כֹּחַ הַתְּפִלָּה) שֶׁנֶּחְתַּם כְּבָר גְּזַר דִּינוֹ לָמוּת, וְהִיא בִּתְפִלָּתָהּ לֹא דַּי שֶׁפָּעֲלָה שֶׁיִּחְיֶה, אַף פָּעֲלָה שֶׁיַּאֲרִיךְ יָמִים שֶׁהוֹעִילָה תְּפִלָּתָהּ שֶׁל אִשְׁתְּךָ שֶׁיִּתְרַפֵּא וְיִהְיֶה לוֹ אֲרִיכוּת יָמִים. וְכֵן הֲוָה שֶׁהַיֶּלֶד שָׁב לְאֵיתָנוֹ וְהֶאֱרִיךְ יָמִים הַרְבֵּה קָרוֹב לְמֵאָה שָׁנִים:
Siman 60. Our master z"tl said about the Rav R. Aharon z"tl of Breslov:
Segment 61
סא
הָרַב ר' יִצְחָק מֵחַרְשִׁיוַואטֶע שֶׁהָיָה מְקֹרָב לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, הָיָה לוֹ אָח וּלְקָחוֹ רַאנְדַאר (מוּכְסָן) אֶחָד לְחָתָן לִכְפָר הַסָּמוּךְ לְרַארִיד שֶׁיֵּשֵׁב עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה, שֶׁהָיָה בָּחוּר טוֹב. וְהוּא כְּשֶׁהָיָה שָׁם וְלֹא הָיוּ לוֹ הַחֲבֵרִים נִתְבַּטֵּל מִלִּמּוּדוֹ וְיָצָא מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ אֶל הַנָּהָר. וְהָיָה שָׁם נַפָּח שֶׁעָשָׂה מְלַאכְתּוֹ, וְהִבִּיט עַל הַנַּפָּח וְעַל הַדָּגִים שֶׁצּוֹדִין שָׁם, וְעָמַד כָּךְ בְּלִי מַלְבּוּשׁ עֶלְיוֹן וּבְלִי חֲגוֹרָה. וּפַעַם אַחַת נָסַע רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל דֶּרֶךְ שָׁם, וְרָאָה הָאַבְרֵךְ הַנַּ"ל אֵיךְ שֶׁעֲגָלָה עוֹבֶרֶת וְהִיא מְלֵאָה מֵאֲנָשִׁים וְעַל הַשְּׁטַאגֶעס (הַמַּדְרֵגוֹת) שֶׁמִּבַּחוּץ עוֹמְדִים אֲנָשִׁים מִכָּאן וּמִכָּאן, וְהֵבִין שֶׁזֶּה גּוּטֶער יוּד (אַדְמוֹ"ר) וְיִסַּע דֶּרֶךְ עָלָיו כִּי שָׁם הָיָה הַדֶּרֶךְ. וְנִתְבַּיֵּשׁ מְעַט וְהִתְחִיל לָרוּץ לְבֵיתוֹ. אֲבָל תֵּכֶף רָמַז רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל (שֶׁנָּסַע אָז) בְּיָדָיו שֶׁיָּבוֹא אֶצְלוֹ וְהֻכְרַח לָבוֹא. וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּרְאֶה לָהֶם אַכְסַנְיָא, וְשָׁאַל אוֹתוֹ מִי הוּא, וְעָנָה לוֹ. אָמַר רַבֵּנוּ אַזוֹי מַיין יִצְחָק'לְס בְּרוּדֶער (כָּךְ אָח שֶׁל יִצְחָק שֶׁלִּי). וְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ מִסְּתָמָא לָקַח אוֹתְךָ חוֹתֶנְךָ פַאר דֶּעם גּוּטֶען קִינְד (בְּתוֹר בָּחוּר טוֹב) כְּדֵי שֶׁתִּלְמֹד וְכוּ', וְאַתָּה מְבַטֵּל וְיוֹצֵא לְהִסְתַּכֵּל עַל הַנַּפָּח וְהַדָּגִים וְכוּ', עַד שֶׁנִּתְמַלֵּא תְּשׁוּבָה וַחֲרָטָה וּבוּשָׁה. וּבָכָה הַרְבֵּה מְאֹד וּמֵאָז נַעֲשָׂה מַתְמִיד גָּדוֹל. וְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל קֵרֵב אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד. וְאָמַר מִסְּתָמָא וֶועסְטוּ וֶועלִין פָארִין צוּ מִיר (מִסְתָּמָא תִּרְצֶה לִנְסוֹעַ אֵלַי) וְיִהְיֶה לְךָ מְנִיעוֹת וּתְשַׁבֵּר אוֹתָם. תֵּדַע שֶׁעִנְיָן שֶׁלִּי הוּא רַק רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְכֵן הֲוָה וּבָא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהָיָה עָיֵף וְהִנִּיחַ אֶת עַצְמוֹ לִישֹׁן אֵצֶל הַשְּׁטִיבְּל (בֵּית הַתְּפִלָּה) שֶׁל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל קֹדֶם הַזְּכֹר בְּרִית. וּכְשֶׁהֵקִיץ רָאָה רַעַשׁ שֶׁאֲנָשִׁים נִכְנָסִים עִם פִּדְיוֹנוֹת לְרַבֵּנוּ זַ"ל. וְרָצָה גַּם־כֵּן לִכְנֹס וְשָׁאַל מָה עוֹשִׂין שָׁם וְהֵשִׁיבוּ לוֹ שֶׁעוֹשִׂין וִדּוּי דְּבָרִים. וְרָאָה שֶׁהָאֲנָשִׁים הַיּוֹצְאִים, פְּנֵיהֶם אֲדֻמִּים, מִיט אוֹיְס גִּיוֵויינְטֶע אוֹיְגִין (עִם עֵינַיִם בְּכוּיוֹת), וְהָיָה לוֹ חֲרָטָה עַל שֶׁבָּא, וּמֶה הָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת. וְדָחַף אֶת עַצְמוֹ לִכְנֹס עִם עוֹד אֶחָד, וְתֵכֶף רָמַז רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לְהָאֶחָד שֶׁיֵּצֵא וְיָצָא. וְסָגַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אֶת הַדֶּלֶת וְאָמַר לוֹ נוּ, זָאג (תַּגִּיד) מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַאֲנִי וְאַתָּה יוֹדְעִים. וְלֹא רָצָה, וְעָנָה שֶׁאֵין לוֹ מַה לְּהִתְוַדּוֹת. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים אֱמֹר (הַיְנוּ הִתְוַדֶּה) וְהוּא עָנָה בְּכָל פַּעַם אֵין מַה לְּהִתְוַדּוֹת. אָז אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, מִיךְ וֶועסְטוּ נַארֶען (אוֹתִי אַתָּה תְרַמֶּה). וְשָׁמַעְתִּי כְּשֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הַדְּבָרִים הַנַּ"ל הִכָּה עִם אֶצְבָּעוֹ עַל חָטְמוֹ, וּמָשַׁךְ הַתֵּבוֹת מִיךְ וֶועסְטוּ נַארֶען (אוֹתִי אַתָּה תְרַמֶּה), הֲלֹא אֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמְּךָ גַּם בְּשָׁכְבְּךָ עַל מִשְׁכָּבְךָ. וּדְחָפוֹ רַבֵּנוּ זַצַ"ל לַחוּץ, וְנָסַע אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְבֵיתוֹ. וְאַחַר אֵיזֶה שָׁנִים בָּא עוֹד פַּעַם לְרַבֵּנוּ זַ"ל, וְאָמַר עָלָיו רַבֵּנוּ זַ"ל אֵיזֶה וֶוערְטִיל (בְּדִיחָה) וְנַעֲשָׂה צְחוֹק, וְנִדְחָה מִזֶּה וְלֹא נָסַע יוֹתֵר. וְאַחַר־כָּךְ אַחַר זְמַן רַב אַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ זַ"ל דִּבֵּר עִם ר' מֵאִיר מִטֶּעפְּלִיק זַצַ"ל, סִפֵּר לוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל רִחֲקוֹ. אָמַר לוֹ זֶהוּ נִקְרָא הִתְרַחֲקוּת? בַּיי אַזַא רֶעבִּין וָואלְט אִיךְ (אֵצֶל כָּזֶה רַבִּי הָיִיתִי) אֲפִלּוּ מַנִּיחַ אֶת עַצְמִי שֶׁיָּדוּשׁ עָלַי, עֶר זָאל טְרֶעטִין אוֹיף מִיר. (וְרַבִּי אַבְרָהָם זַ"ל הִסְבִּיר שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל קִיֵּם אָז מַה שֶּׁמֵּבִיא בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת, שֶׁאִם מְקָרְבִין לְאָדָם [לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ] וְהוּא מְסָרֵב מֻתָּר לְדָחֳפוֹ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, כִּי רַבֵּנוּ קֵרֵב אוֹתוֹ מְאֹד וְלֹא רָצָה עַל־כֵּן רִחֲקוֹ):
Siman 61. And once he said of him: "I gave him a birur hamidameh [clarification of the imagination] to rule on questions." And once he said: on a small coin [apfendigl] I will lead him out at the appointed time to greet Mashiach.
Segment 62
מִכְּתַב יַד ר' מֵאִיר אַנְשִׁין שֶׁכָּתַב מֵרַבִּי אַבְרָהָם זַ"ל וְרַבִּי אַבְרָהָם הִגִּיהָם:
Siman 62. A story of a daughter of our master z"l — when our master, the holy one, came to her home and she was very ill. And our master sat in great anguish and dozed. And the Baal Shem Tov z"l came to him and said: "Why are you so distressed?" He said: "Is not my daughter so ill?" The Baal Shem Tov said to him: "Is it not what is written in Psalms: 'He who magnifies the salvations of His king and does kindness to His anointed — to David and to his seed forever' — Magdil yeshuos malko: who are kings? The Rabbis [man malkhei? Rabbanan]. And 'does kindness to His anointed' — to one who anoints and speaks about them. 'To David and to his seed forever' — this is our master and his descendants who come from the seed of King David, peace be upon him." And then our master z"l recounted the story of the Maharsha to his daughter Adil — and she was healed. [It seems to me the story of how they were leading him to burial and there was impurity in Ostrah — that whoever passed through converted — and when they led the Maharsha through, the house of abomination was swallowed — and he concluded then with Magdil etc.] And she recounted it to several ill people — and they were healed. And so the Rav R. Nachman of Tulchin z"l also recounted — and so it was etc.
Segment 63
סב
רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר, הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַכְּשֵׁרִים הוּא דִּבּוּק. דֶּער יֵצֶר הָרָע פוּן אֵיין עֶרְלִיכֶען יוּדִין אִיז אֵיין דִּבּוּק. עוֹד אָמַר, דֶּער יֵצֶר הָרָע אַז עֶר וִויל זִיךְ נֶעמִין צוּ אֵיין עֶרְלִיכֶען יוּדִין, טְשֶׁעפִּיט עֶר אִיהְם צוּ אֵיין שִׁגָּעוֹן רַחֲמָנָא לִצְלַן (הַיֵּצֶר הָרָע כְּשֶׁהוּא לוֹקֵחַ אֶת עַצְמוֹ לִיהוּדִי כָּשֵׁר, הוּא מַדְבִּיק לוֹ אֵיזֶה שִׁגָּעוֹן רַחֲמָנָא לִצְּלַן), עוֹד אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁכַּמָּה צַדִּיקִים זֶענִין עֶרְשְׁט אוֹיס גִּיבְּרָאכִין גִּיוָארִין פוּן זֵיֶיערֶע תַּאֲוֹת עֶהְרְשְׁט אוֹיף דִּי עֶלְטֶער (שָׁבְרוּ אֶת עַצְמָם מֵהַתַּאֲווֹת לְגַמְרֵי רַק בָּעֵת הַזִּקְנָה) (וְעִם זֶה נִמְשַׁךְ שִׂיחָה שֶׁלִּי עִם רַבִּי אַבְרָהָם זַ"ל, שֶׁבָּזֶה נִיחָא מַה שֶּׁבֵּאֵר אָבִיו הָר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶר זַ"ל אֶת מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל אוֹדוֹת זִקְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִים דַּעְתָּן מִטָּרֶפֶת וְכוּ', עַל־פִּי מָשָׁל מִסּוֹחֵר אֶחָד שֶׁנָּסַע עִם בַּעַל עֲגָלָה גּוֹי שִׁכּוֹר, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהִגִּיעוּ לִקְרֶעטְשְׁמֶע (לְפוּנְדָּק) נִכְנַס הַגּוֹי לִשְׁתּוֹת וְשָׁתָה עִם הַשִּׁכּוֹרִים זְמַן רַב. אַגַּב הִגִּיעוּ עִם הַדֶּרֶךְ לִקְרֶעטְשְׁמֶע חֻרְבָּה, וְגַם אָז יָרַד הַגּוֹי מֵהָעֲגָלָה אֶל הַחֻרְבָּה, וּבְכָל חַלּוֹן פָּתַח וְהִסְתַּכֵּל וְגָנַח. כְּשֶׁעָלָה בַּחֲזָרָה עַל הָעֲגָלָה שְׁאָלוֹ הַסּוֹחֵר מַה זֶּה שֶׁגַּם אֵצֶל הַחֻרְבָּה יָרַדְתָּ מֵהָעֲגָלָה לְהִסְתַּכֵּל וְלִגְנֹחַ. הֵשִׁיב לוֹ הַגּוֹי, שֶׁזֹּאת עָשָׂה בְּזָכְרוֹ הָרִאשׁוֹנוֹת הַיָּמִים הַטּוֹבִים, פֹּה שָׁתִיתִי עִם הַחֲבֵרִים, אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וְשָׁכַרְנוּ וְהָיִינוּ שְׂמֵחִים, וְעַכְשָׁו אוֹי וַאֲבוֹי, עַל זֶה יֵשׁ לְקוֹנֵן. כֵּן זִקְנֵי עַם הָאָרֶץ שֶׁמִּנְּעוּרֵיהֶם הֻרְגְּלוּ בְּתַאֲוֹתֵיהֶם וְלֹא הָיָה לָהֶם שׁוּם גַּעְגּוּעִים לִשְׁבֹּר אֵיזֶה תַּאֲוָה, וּבְכֵן לְעֵת זִקְנוּתָם שֶׁהַיֵּצֶר מִתַּאֲוֹתֵיהֶם נִשְׁאַר, אֲבָל הַגּוּף וְאֵיבָרָיו חָרֵב, אֵין בַּמֶּה לְמַלְּאוֹת תַּאֲוֹתֵיהֶם וְזוֹכְרִים אֵיךְ שֶׁבָּאֵיבָרִים אֵלּוּ עָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ, וְהָיָה לָהֶם תַּעֲנוּג וְעַכְשָׁו אֵינָם יְכוֹלִים לְמַלְּאוֹת תַּאֲוֹתֵיהֶם, אוֹי וַאֲבוֹי לָהֶם. פָּשׁוּט דַּעְתָּם מְטֹרֶפֶת וּמְבֻלְבֶּלֶת וּמְשֻׁגָּע מִזֶּה. אֲבָל זִקְנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁכָּל יְמֵי נְעוּרֵיהֶם הָיוּ מְלֵאֵי גַּעְגּוּעִים לְאִי הִתְמַלְּאוּת הַתַּאֲוֹת וּלְשַׁבְּרָם וּלְנַתְּצָם, וְאַךְ בִּימֵי הַנְּעוּרִים הָיוּ מְלֵאֵי צַעַר מֵהַתַּאֲווֹת וְהָאֵיבָרִים הַבְּרִיאִים וְהַשְּׁלֵמִים הַמְסֻגָּלִים לָהֶם, וּבְכָל פַּעַם נִסּוּ לְשַׁבְּרָם וְהָיָה לָהֶם יִסּוּרִים וְכוּ'. אָמְנָם כְּשֶׁהִגִּיעוּ יְמֵי הַזִּקְנָה וְהָאֵיבָרִים נֶחֶלְשׁוּ כַּמָּה מַסְכִּימִים לְגַעְגּוּעֵיהֶם, וּבְכֵן דַּעְתָּן מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶם, אֵין לָהֶם עוֹד מִלְחָמָה כְּמוֹ בִּימֵי נְעוּרֵיהֶם. וְעַל־כָּל־
פָּנִים בְּסוֹף יְמֵיהֶם זָכוּ לְמַה שֶּׁרָצוּ):
Siman 63. And another story of Adil the daughter of our master — who was ill [it seems to me a toothache]. And our master, the holy one, entered and told her to visualize in her mind that she had been well before. And she answered: "How can one picture it in the mind — when one feels great pain?" And our master, the holy one, said: "Thought has great power — if you picture it — so it shall be." And once she was very ill — and our master, the holy one, entered and said to her: "If you will be in joy — you will have a remedy." And she answered: "How can one be in joy?" And our master, the holy one, said: "There will yet be a time when you will be in great joy — and therefore you shall have a remedy." And so it was. [And see at length in Osos uMofsim.]
Segment 64
סג
פַּעַם פִּלְפְּלוּ וְהִתְוַכְּחוּ לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ"ל אֵיזֶה אֲנָשִׁים בְּאֵיזֶה בֵּאוּר וּפֵרוּשׁ אֵיזֶה דָּבָר, זֶה אָמַר שֶׁכֵּן הַפְּשָׁט וְזֶה אָמַר שֶׁכֵּן הַפְּשָׁט, וְכֵן שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי אָמְרוּ פְּשָׁטִים אֲחֵרִים. עַד שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל עַל פְּשָׁט אֶחָד שֶׁהוּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּפְשָׁט זֶה אָמַר הָאוֹמֵר בְּשֵׁם הַט"ז (הַטּוּרֵי זָהָב). וְכֵן שִׁבַּח רַבֵּנוּ זַ"ל אֶת הַבַּאֵר הֵיטֵב. (אָמַר הָרַב אַבְרָהָם זַ"ל שֶׁכְּלָל הוּא שֶׁבְּאֵיזֶה פּוֹסֵק שֶׁגּוֹמֵר הַבַּאֵר הֵיטֵב דְּבָרָיו, כֵּן דַּעְתּוֹ לַהֲלָכָה). וּפַעַם אַחַת הִתְוַכַּח אֶחָד עִם מוֹהֲרַנַ"ת בְּפֵרוּשׁ דָּבָר אֶחָד בְּמָגֵן אַבְרָהָם, וְהָאִישׁ הָיָה מְסָרֵב מְאֹד בְּפֵרוּשׁ מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, עַד שֶׁמּוֹהַרְנַ"ת זַ"ל אָמַר לוֹ: 'דַּי לְךָ לְפַלְפֵּל עִמִּי. הַמָּגֵן אַבְרָהָם בְּעַצְמוֹ הָיָה אֶצְלִי וּפֵרֵשׁ לִי דָּבָר זֶה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מְפָרֵשׁ לְךָ'. וּפַעַם אַחַת בָּא אֶחָד לִפְנֵי רַבִּי נַפְתָּלִי בְּתֵימָא, אֵיךְ שֶׁבַּעַל בַּיִת פָּשׁוּט בְּאוּמַן שֶׁהָיָה דַּרְכּוֹ לְבַלּוֹת כָּל יוֹם הַשַּׁבָּת עַל לִמּוּד אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה קָשֶׁה לוֹ לְהָבִין אֵיזֶה דָּבָר בְּאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, וְעָסַק בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ עַד שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁהָיָה נִשְׁעָן עַל־יָדוֹ נִרְדַּם. וּבָא אֵלָיו הָאוֹר הַחַיִּים בְּעַצְמוֹ וּבֵאֵר לוֹ הַדָּבָר הַקָּשֶׁה לוֹ. אָמַר לוֹ הָר' נַפְתָּלִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בָּזֶה מִגֹּדֶל הַדְּבֵקוּת שֶׁהָיָה לוֹ עִם פֵּרוּשׁ הָאוֹר הַחַיִּים:
Siman 64. Once our master z"l said: if I had a Rebbe like you —
Segment 65
סד
אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, עַל מַלְאַךְ הַמָּוֶת לְהָמִית כָּל עוֹלָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת יִכְבַּד עָלָיו הַדָּבָר, וּבְכֵן הֶעֱמִיד לוֹ עוֹזְרִים בְּכָל מָקוֹם הָרוֹפְאִים לְהָמִית בְּגַשְׁמִיּוּת, וְהַמְּפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר לְהָמִית בְּרוּחָנִיּוּת. (וּפַעַם אַחַת כְּשֶׁהָיָה מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בְּטֶעפְּלִיק, וְנָפַל לְעֶרֶשׂ דְּוַי. וּבְלֹא שְׁאֵלַת פִּיו הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הָרוֹפֵא, כְּשֶׁבָּא הָרוֹפֵא הֵסֵב מוֹהֲרַנַ"ת אֶת פָּנָיו אֶל הַקִּיר, וְאָמַר: הֲבֵאתֶם לִי שְׁלִיחַ הַמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, אִיהְר הָאט מִיר גִּיבְּרֶענְגְט דֶּעם שָׁלִיחַ פוּן מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וּפַעַם אַחַת הָיָה נִתְחָב לְמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל מַסְמֵר שֶׁל בַּרְזֶל בְּרַגְלוֹ. וְהָיָה לוֹ כְּאֵב גָּדוֹל מִזֶּה, וְהֵבִיאוּ לוֹ עָלֶה אֶחָד שֶׁמְּסֻגָּל לָזֶה, וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁהוּא רַק מִצַּד הַסְּגֻלָּה וְלֹא מִצַּד רְפוּאָה וְלֹא רָצָה. עָנָה וְאָמַר אִם יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְרַפְּאוֹת יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְקַלְקֵל גַּם־כֵּן, וְנִתְרַפֵּא בְּלִי זֶה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ). וְעוֹד אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל: אַז דִּי דָּאקְטוֹרִים פַארִיכְטֶען יָא אַמָאהְל, אִיז נָאר וִוי מֶען פַארְלַאטֶעט אַזוֹי וִוי מֶען לֵיְיגְט אַ לַאטֶע (כְּשֶׁהָרוֹפְאִים כְּבָר כֵּן מְתַקְּנִים פַּעַם, זֶה כְמוֹ שֶׁמַטְלִיאִים שֶׁשָׂמִים אֵיזֶהוּ טְלַאי). גַּם אָמַר: פַאר צְוֵוי הָאבּ אִיךְ מוֹרָא, פַאר אֵיין גּוֹי אִין פַאר אֵיְין פַאלְשִׁין גּוּטִין יוּדִין, זֵיי וֵויסִין גָּאר נִיט אַזוֹי וַוייט פוּן זֵייֶער כֹּחַ, זֵיי זָאלִין דָאס וִויסִין, וָואלְטְין זֵיְיא נָאךְ עֶרְגֶער גִּיוֶוען ה' יִשְׁמְרֵנוּ (מִשְּׁנַיִם אֲנִי מְפַחֵד מִגּוֹי וּמֵאַדְמוֹ"ר רַמַּאי, הֵם לֹא יוֹדְעִים כְּלָל מְכֹּחָם, אִם הֵם רַק הָיוּ יוֹדְעִים הֵם הָיוּ עוֹד יוֹתֵר גְּרוּעִים ה' יִשְׁמְרֵנוּ). רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר אַז מֶען אִיז גִּיזוּנְד דַּארְף מֶען טוּהְן אוּן טוּהְן אוּן טוּהְן (בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם) אוּן אַז מֶען וֶוערְט נִיט גִּיזוּנְט אִיז אַוֶועק גִּילֵיְיגְט שֶׁער אוּן אַייזִין (כְּשֶׁבְּרִיאִים צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת וְלַעֲשׂוֹת, וּכְשֶׁנִהְיִים חוֹלִים צָרִיךְ לַעֲזוֹב אֶת הַמִּסְפָּרַיִם וְהַבַּרְזְלִים) (וְרַק לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם הַמֻּכְרָח עַל־פִּי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ לְפִי מַצַּב בְּרִיאוּתוֹ) וּצְרִיכִים
לְקַיֵּם מִצְוַת "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם" וְכוּ':
Siman 65. And someone standing to the side asked our master, the holy one: and the return? Our master z"l answered him: on the return — I would run.
Segment 66
מִכְּתַב יַד ר' נָתָן מִטְרָוִויצֶע זַ"ל
Siman 66. Once the men of our fellowship asked our master, the holy one, about midnight [chatzos]: whether one can remain awake until midnight and say Tikkun Chatzos. And our master, the holy one, answered them: the essential service of midnight is to rise from sleep — and then say Tikkun Chatzos.
Segment 67
סה
ר' שִׁמְעוֹן זַ"ל רָצָה לִלְמֹד אֶת עַצְמוֹ שְׁחִיטָּה, וְשָׁאַל אֶת אַדְמוֹ"ר זַ"ל, הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁיִּלְמֹד אֶת עַצְמוֹ דָּאקְטָרְיָיא (רְפוּאָה). אָמַר לוֹ ר' שִׁמְעוֹן אַתֶּם רוֹצִים שֶׁאֶהְיֶה רוֹצֵחַ? הֵשִׁיב אַדְמוֹ"ר זַ"ל: וְכִי אֵין זֶה רְצִיחָה שֶׁלּוֹקְחִין אֶת הַתַּרְנְגוֹל מִגִּלְגּוּל שֶׁל אִישׁ זָקֵן, וְהוּא תּוֹפֵס אוֹתוֹ בִּזְקָנוֹ
וְשׁוֹחֲטוֹ? וּמֵאָז בִּטֵּל מִלִּלְמֹד לִהְיוֹת שׁוֹחֵט וּבוֹדֵק:
Siman 67. Close to our master, the holy one, were Rabbi Matisyahu Leyb of Yampoli and Rabbi Yaakov the proofreader [baal magiah] — and they were brothers. And our master, the holy one, drew R. Matisyahu closer more. And R. Yaakov mentioned was a proofreader — and his way for the most part was to be on the road.
Segment 68
סו
ר' חַיְיקִיל זַ"ל הָיָה מְנַגֵּן בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, וּבְתוֹךְ הַנִּגּוּן הִזְדַּמֵּן לוֹ לוֹמַר תֵּבַת אוֹי. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, בְּשַׁבָּת אֵין אוֹמְרִים
אוֹי:
Siman 68. Once the Baal Shem Tov z"l said: if I had my first wife — I would have ascended to heaven in the middle of the day in the Mezhbuzh market before all — and not like Eliyahu who ascended in the wilderness. And once our master, the holy one, said: if I had known the greatness of the matter of the first wife — I would have said to her: Krenkin zolstu — un lebn zolstu! [May you be ill — but may you live!] For his wife was ill for a long time.
Segment 69
סז
שָׁמַעתִּי מֵר"נ בְּעֵת שֶׁאָמַר אַדְמוֹ"ר הַתּוֹרָה סִימָן כ"ב מֵעִנְיַן תּוֹרַת ה' וּתְפִלַּת ה', אָמַר שֶׁצְּרִיכִין לָבֹא לְבִטּוּל כָּזֶה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְתוֹרַת ה' וְלִתְפִלַּת ה' וְשֶׁיּוּכַל לוֹמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַי. ר' מֵאִיר זַ"ל סִפֵּר אֲשֶׁר אַבְרֵךְ סִפֵּר לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁסִּיֵּם מַסֶּכֶת נִדָּה. וְשָׁאַל אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל אִם כֵּן אִמְרוּ לִי מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁיֵּשׁ לְאָדָם עַיִן הָרָע, מְגַהֵק וּפוֹעֵר פִּיו דְּהַיְנוּ גֶּענֶעצִין (מְפַהֵק), וּבְסָמוּךְ אָמַר הַתּוֹרָה סִימָן נ"ה בְּלִקּוּטֵי א' וְשָׁם
מְרֻמָּז עִנְיָן הַנַּ"ל:
Siman 69. Once Moharan"as z"l was speaking with our master z"l about the Tzadik R. Hirsh Leyb of Alik —
Segment 70
סח
בְּעֵת שֶׁאָמַר אַדְמוֹ"ר הַתּוֹרָה תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין, אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת
זַ"ל שֶׁהִרְגִּישׁ קוֹלוֹת וּבְרָקִים בְּמֹחוֹ:
Siman 70. R. Shimon asked our master z"l to intercede on behalf of his child [who was very ill] that he be healed. And the Admo"r z"l did not answer him at all. And afterwards that night — he dreamed and saw his child in great joy.
Segment 71
סט
שָׁמַעְתִּי מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אֲשֶׁר רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר עַל כָּל דָּבָר תּוֹרָה, חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים: עַל מַה שֶּׁכָּל שֶׁתִּינוֹק עוֹשֶׂה הַוְיָה חָכְמָה, וְהַשֵּׁנִית מַה שֶּׁיְּשֵׁנִים מַנִּיחִים הַיָּד תַּחַת הַלְּחִי,
וְהַשְּׁלִישִׁי אֵינִי זוֹכֵר, כִּמְדֻמֶּה מַה שֶּׁנּוֹתְנִים שָׁלוֹם בְּיָד:
Siman 71. The Rav R. Yitzchak of Khershivate — who was close to our master z"tl — had a brother. And a tax-farmer took him as a son-in-law in a village near Rorid to sit on the river — to learn Torah and serve Hashem — for he was a good young man. And when he was there without companions — he wasted his studying and went out from the house of study to the river. And there was a blacksmith plying his trade — and he watched the blacksmith and the fish being caught — and stood thus without an outer garment and without a belt. And once our master z"tl was traveling through there. And the young scholar saw a wagon full of people with men standing on the running-boards on each side — and understood that this was a holy Rebbe. And he began to run home in shame. But immediately our master z"tl gestured with his hands that he should come — and he was compelled to come. And they asked him to show them an inn. And our master z"tl asked who he was. And when he answered: Azoy — mayn Yitzkhak's bruder! [Is that so — my Yitzchak's brother!] And he rebuked him: "Presumably your father-in-law took you as a good young man to learn etc. — and you waste time and go out to watch the blacksmith and the fish!" Until he was filled with repentance and regret and shame. And he wept greatly — and from then on became a great diligent scholar. And our master z"tl drew him very very close. And said to him: "Presumably you will want to travel to me — and you will have obstacles — and break through them. Know that my affair is only Rosh HaShanah." And so it was — and he came for Rosh HaShanah. He was tired and lay down near the shtibel of our master z"tl before Zechor Bris. When he woke up he saw the tumult of people entering with pidyonos to our master z"l. He pushed himself in together with someone else. And immediately our master z"tl gestured to the other one to leave. And he closed the door and said: "Nu — say — what Hashem and I and you know." And he answered he had nothing to confess. And our master z"tl said several times: "Say" — and he each time answered: there is nothing to confess. Then our master z"tl said:
Segment 72
ע
שָׁמַעְתִּי מֵר' נָתָן, פַּעַם אַחַת הָיָה ר' בֶּער מְחֻתָּנָהּ שֶׁל אָדִיל בַּת אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּטִירְהָוִויץ. וּבַלַּיְלָה לֹא הָיָה לוֹ אֵשׁ לְהַדְלִיק הַנֵּר, וְהָלַךְ לְבַיִת אֶחָד וְהֵקִיץ הַבַּעַל הַבַּיִת מֵהַשֵּׁנָה וְלָקַח אֶצְלוֹ אֵשׁ לְהַדְלִיק הַנֵּר. וְרָצָה הַבַּעַל בַּיִת לִישֹׁן עוֹד. וְאָמַר לוֹ רַבִּי דֹּב זַ"ל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַבָּלָה מֵרַבֵּנוּ זַ"ל כְּשֶׁמְּקִיצִין אֶחָד מֵהַשֵּׁנָה בַּלַּיְלָה הוּא בְּוַדַּאי מִן הַשָּׁמַיִם וְאַל יַנִּיחַ אֶת עַצְמוֹ עוֹד לִישֹׁן שֵׁנִית. הָר' דֹּב הַנַּ"ל הָיָה לוֹ מִסְחָר עִם שֻׁתָּפִים וְאַחַר־כָּךְ בָּא לוֹ יְדִיעָה אֲשֶׁר הַמִּסְחָר לֹא טוֹב וְיֵשׁ הֶזֵּק בְּהַמִּסְחָר. וּבְעֵת שֶׁקִּבֵּל הַמִּכְתָּב לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ וְקָרָא לְהָרַב וְסִפֵּר לוֹ אֲשֶׁר בְּדַעְתּוֹ הָיָה לִקַּח חֵלֶק בְּהָעֵסֶק, וְעָשָׂה כָּךְ כְּדֵי שֶׁהַבַּעַל דָּבָר לֹא יְפַתֶּה אוֹתוֹ לְשַׁנּוֹת מִכְּפִי שֶׁהָיָה
בְּדַעְתּוֹ בְּעֵת הַשֻּׁתָּפוּת:
Siman 72. And he tapped with his finger on his nose and drew out the words: "Do I not know what happens with you even when you lie on your bed?" And he pushed him out. And after some years he came again — and our master z"l made a witticism about him — and he was rejected and no longer traveled. And long afterwards — after the passing of our master z"l — he told R. Meir of Teplik z"tl that our master z"tl had distanced him. R. Meir said: "This is called distancing? With such a Rebbe I would even let myself be trodden upon — er zol tretn oyf mir!" [And the Rav R. Avrohom z"l explained: our master fulfilled what is brought in Sefer HaMidos — that if one draws a person close and he refuses — it is permitted to push him away with both hands.] From the handwriting of R. Meir Anshein — who wrote from R. Avrohom z"l — and R. Avrohom proofread them.
Segment 73
עא
ר' יוּדְיל מִדַּאשִׁיב הָיָה לוֹ בְּרִית מִילָה בְּעֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וְתֵכֶף וּמִיָּד אַחַר הַבִּרְכַּת הַמָּזוֹן הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְסִפֵּר לַאַדְמוֹ"ר זַ"ל. וְגָעַר בּוֹ אַדְמוֹ"ר זַ"ל עַל זֶה שֶׁהָלַךְ תֵּכֶף וּמִיָּד לְבֵיתוֹ. וְאָמַר הֲלֹא יְכוֹלִים לְעֵת עֶרֶב גַּם־כֵּן לֵילֵךְ לַמִּקְוֶה, וְאִם הֲיִיתֶם עוֹד שָׁם, אֶפְשָׁר הֲיִיתֶם מְאִירִים לָהֶם אֵיזֶה דִּבּוּר אוֹ הֲיִיתֶם מְעוֹרְרִים אֶחָד מֵהֶם לִתֵּן צְדָקָה, וְהָיָה טוֹבָה לָהֶם וְלָכֶם. וְשָׁמַעְתִּי מִמְחֻתָּנִי י"מ מִטְּשֶׁעהְרִין שֶׁסִּפֵּר אֲשֶׁר בְּמֶעדְוֶודוּוְקֶע הָיָה אֵצֶל אַבְרֵךְ אֶחָד שֶׁאִשְׁתּוֹ הָיְתָה מַקְשָׁה לֵילֵד עַד לִמְאֹד, וְרָאָה אֲשֶׁר כְּבָר עָבַר מֵעֵת לְעֵת וְיוֹתֵר, וַעֲדַיִן לֹא יָלְדָה. וְלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הָלַךְ לְהָרַב רַבִּי יוּדְיל זַ"ל וּבָא בְּעֵת שֶׁאָמַר שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם. וּכְשֶׁגָּמַר שָׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי יוּדְיל מָה אַתָּה רוֹצֶה, הֵשִׁיב שֶׁאִשְׁתּוֹ מַקְשָׁה לֵילֵד. וְלָקַח הָר' יוּדְיל הַפּוּשְׁקֶעלִי שֶׁל הַטּוּבִּיקֶע (קוּפְסַת הַטַּבַּק) וְאָמַר לוֹ פְּתַח הַפּוּשְׁקֶע וְלֹא הָיָה יָכוֹל, וְאָמַר לוֹ, אַתָּה שְׁלוֹם־מַזֶּלְנִיק (שְׁלוּמִיאֵל), תֵּן לִי הַפּוּשְׁקֶעלִי. וְאָמַר לֵךְ לְבֵיתְךָ וּבַדֶּרֶךְ יִתְּנוּ לְךָ מַזָּל טוֹב, וְכֵן הָיָה בַּדֶּרֶךְ אָמְרוּ לוֹ מַזָּל טוֹב שֶׁאִשְׁתּוֹ כְּבָר
יָלְדָה, עַד כָּאן מֵהַכְּתַב־יָד:
Siman 73. Our master z"l said: the evil inclination of a proper Jew is a dibbuk.
Segment 74
עב
פַּעַם אַחַת הָיָה רַבֵּנוּ זַ"ל אֵצֶל דּוֹדוֹ רַבִּי בָּרוּךְ זַ"ל וְאָמַר אָז דּוֹדוֹ זַ"ל תּוֹרָה, וְרַבֵּנוּ זַ"ל לֹא נִתְפַּעֵל מֵהַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ וְסִפְּרוּ לְהָרַב ר' בָּרוּךְ זַ"ל. וְאָמַר הָר' בָּרוּךְ זַ"ל וְאִם אֵין יְכוֹלִים לוֹמַר תּוֹרָה אִיז מֶען שׁוֹין קֵיין גּוּטֶער יוּד נִיט (אָז הוּא כְּבָר לֹא אַדְמוֹ"ר). הֲלֹא הַמַּגִּיד זַ"ל מִמֶּעזְרִיטְשׁ לֹא יָדַע מַהוּ עִנְיַן אִטֵּר יָד, אִיז עֶר שׁוֹין קֵיין גּוּטֶער יוּד נִיט גִּיוֶוען (אָז הוּא לֹא הָיָה אַדְמוֹ"ר). שָׁמַע רַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר אִם כֵּן נָתְנוּ לִי לֵיְינֶען (לִקְרֹא מְשִׂימָה) שֶׁצָּרִיךְ אֲנִי לֵידַע מַהוּ עִנְיַן אִטֵּר־יָד. וּבְקָרוֹב אָמַר
הַתּוֹרָה ס"ו וְשָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן אִטֵּר יָד:
Siman 74. He also said: when the evil inclination wants to come to a proper Jew — it attaches to him some madness, G-d forbid. He also said: several Tzadikim only broke themselves from their desires completely in old age. And with this was connected the explanation his father R. Nachman Tulshiner z"l gave of the saying of our Sages regarding the elders of the amei ha'aretz — "as long as they age their mind becomes confused" — through a parable: a merchant once traveled with a drunk non-Jewish wagoner. At every inn the wagoner entered and drank with the drunkards for a long time. They came to a ruined inn — and even there the wagoner descended and at every window opened and looked and groaned. When he climbed back the merchant asked why. He answered: he was remembering the good old days — "Here I drank with friends — we ate and drank and were joyful — and now alas!" So too the elders of the amei ha'aretz: from their youth they were accustomed to their desires and never longed to break a desire — so in old age when the desire remains but the body is weakened — their mind is simply mad from this. But the elders of Torah scholars — all their youth was full of longing to shatter their desires — so in old age when the limbs weaken and their longing is fulfilled — their mind settles. And in the end — they merited what they had always desired.
Segment 75
עג
פַּעַם אַחַת דִּבֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל עִם רַבִּי חַיְיקִיל, וְרַבִּי חַיְיקִיל הִסְבִּיר לְרַבֵּנוּ זַ"ל עַל־פִּי חָכְמָה שֶׁיְּכוֹלִים לֶאֱחֹז נָחָשׁ בְּרֹאשׁוֹ וְלֹא יַזִּיק. זָרַק רַבֵּנוּ זַ"ל אֶת הַמִּטְפַּחַת שֶׁלּוֹ לָאָרֶץ וְנַעֲשָׂה נָחָשׁ, וְאָמַר לְרַבִּי חַיְיקִיל אֱחֹז אוֹתָהּ בְּיָדֶיךָ, וְאָחַז אוֹתָהּ בְּיָדָיו וְאָמַר לוֹ אֱחֹז אוֹתָהּ בְּיָדֶיךָ נִיט וַוייל אִיךְ הֵייס
דִּיר (לֹא בִּגְלַל שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ), רַק מֵחֲמַת חָכְמָה, וְלֹא רָצָה:
Siman 75. Once men debated and argued before our master z"l — about the interpretation of some matter — this one said such is the plain meaning and that one said such is the plain meaning — and so forth. And our master z"l responded.
Segment 76
עד
ר' שְׁמוּאֵל יִצְחָק מִטֶּעפְּלִיק סִפֵּר שֶׁפַּעַם אַחַת כְּשֶׁהָיָה בְּלֶעמְבֶּערְג עִם רַבֵּנוּ זַ"ל, וְרָאוּ שֶׁהָיוּ מוֹלִיכִים רַאטֶע (גְדוּד) אַנְשֵׁי חַיִל. אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁיֵּלֵךְ וְיִסְפֹּר כָּךְ וְכָךְ שׁוּרוֹת וּבַשּׁוּרָה הַזֹּאת יִסְפֹּר כָּךְ וְכָךְ אֲנָשִׁים, אִין זָאל אִיהְם אַרוֹף רִיקֶען דֶּעם אַרְבִּיל (וְשֶׁיָסִיט לוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה אֶת הַשַׁרְווּל) וְכֵן עָשָׂה. וְרָאָה שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בְּתַכְרִיכִים, וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁפֹּה הַדֶּרֶךְ שֶׁהַמַּלְאֲכֵי חַבָּלָה מוֹלִיכִין אֶת הָאָדָם לְהַגֵּיהִנָּם, וְעוֹד סִפֵּר ר' שְׁמוּאֵל הַנַּ"ל, שֶׁפַּעַם אַחַת נָסַע עִם רַבֵּנוּ זַ"ל וְדַרְכּוֹ הָיָה אָז שֶׁצִּוָּה לְהָעֶגְלוֹן שֶׁיַּנִּיחַ הַסּוּסִים לֵילֵךְ בְּעַצְמָם. וּפַעַם אַחַת נִכְנְסוּ לְאֵיזֶה יַעַר וְר' שְׁמוּאֵל יִצְחָק רָאָה מֵרָחוֹק אֵיזֶה בַּיִת וְהָיוּ שָׁם חֲדָרִים רֵיקִים. וְנִכְנְסוּ לְחֶדֶר אֶחָד וְהָיָה שָׁם אִישׁ אֶחָד יוֹשֵׁב וּמְשַׂחֵק בְּשַׁ"ךְ (שַׁחְמַט) עִם אִשָּׁה אַחַת. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל אִיהְר קֶענְט מִיךְ (אַתָּה מַכִּיר אוֹתִי), וְעָנָה שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ. שָׁאַל אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל הֲלֹא סָחַרְתָּ כָּךְ וְכָךְ חִטִּים אֵצֶל זֶה הַפָּרִיץ. עָנָה, חִטִּים סָחַרְתִּי וְאֶתְכֶם אֵינֶנִּי מַכִּיר. וְכֵן הִזְכִּיר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה וְכַמָּה סִימָנִים וְהוּא בְּאַחַת שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ. אַחַר־כָּךְ נָתַן עֵינָיו בּוֹ וּבָזֶה הִמְשִׁיךְ אוֹתוֹ אֶצְלוֹ. וּכְשֶׁיָּצָא רַבֵּנוּ זַ"ל הָלַךְ אַחֲרָיו עַד שֶׁר' שְׁמוּאֵל יִצְחָק הִטָּה אֶת עַצְמוֹ מְעַט לְצַד אַחֵר, נִגַּשׁ הוּא אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל. וְרַבֵּנוּ זַ"ל דִּבֵּר עִמּוֹ אֵיזֶה דִּבּוּרִים, וְהוּא בָּכָה הַרְבֵּה מְאֹד בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ. וְאַחַר־כָּךְ יָשְׁבוּ רַבֵּנוּ זַ"ל וְר' שְׁמוּאֵל יִצְחָק עַל הָעֲגָלָה
וְנָסְעוּ לְדַרְכָּם:
Siman 76. Our master z"l said: for the Angel of Death to kill the entire world — in physical and spiritual matters — the matter is too heavy for him. And therefore he set up helpers in every place — the doctors — [who help him]. And yet it is necessary to use doctors — in order to fulfill the commandment of "And you shall guard your lives" [Deuteronomy 4:9] etc. From the handwriting of R. Nossan of Tirhavitze z"l.
Segment 77
עה
כְּשֶׁנָּסַע רַבֵּנוּ זַ"ל לִבְרַסְלֶב נָסַע דֶּרֶךְ אוּמֶן וְאָז הָיָה הַמַּעֲשֶׂה מַה שֶּׁנָּסַע עַל יַד בֵּית הַקְּבָרוֹת הַיָּשָׁן, וְהוּטַב בְּעֵינָיו כַּמּוּבָא בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן וּבִימֵי מוֹהֲרַנַ"ת. וְאָז כְּשֶׁהָיָה בְּאוּמֶן הָיָה שָׁם שׁוֹחֵט אָדָם גָּדוֹל וְנִתְקָרֵב אֶצְלוֹ, וְשָׁאַל לְרַבֵּנוּ זַ"ל אִם יִסַּע אֵלָיו עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה (כִּי יָדַע שֶׁעִנְיַן רַבֵּנוּ זַ"ל הוּא רַק רֹאשׁ הַשָּׁנָה) עַל־יְדֵי קַבָּלָה מַעֲשִׂית. כִּי רֹב הַיּוֹם עוֹסֵק בִּשְׁחִיטַת עוֹפוֹת, וְזֶה פַּרְנָסָתוֹ וּמֵאוּמָן לִבְרַסְלֶב עֵרֶךְ מֵאָה וִויעֶרְסְט (מֶרְחָק כָּלְשֶׁהוּ). עָנָה לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל, לֹא. אֶצְלִי צְרִיכִים לִסַּע בַּעֲגָלוֹת
וּבְסוּסִים:
Siman 77. R. Shimon z"l wanted to learn shechitah — and asked the Admo"r z"l. Our master, the holy one, answered him: learn medicine [doktaryah]. R. Shimon said to him: "You want me to be a murderer?" The Admo"r z"l answered: "And is it not murder — to take a rooster from the gilgul of an old man — and he [the shochet] grabs it by its throat and slaughters it!" R. Shimon said: "What does one do when he comes to slaughter his friend?" And from then on he gave up wanting to become a shochet and examiner.
Segment 78
עו
כְּשֶׁיָּשַׁב רַבֵּנוּ זַ"ל בִּבְרַסְלֶב נָסַע אֵלָיו עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שְׁנַת תק"ע, ר' אַבָּא שׁוֹחֵט מִטְּשֶׁערִין וּבְנוֹ רַבִּי שְׁמוּאֵל. וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה חָל אָז בְּיוֹם שֵׁנִי שְׁלִישִׁי וּבָאוּ עַל שַׁבָּת שֶׁקֹּדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְאוּמֶן, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ שֶׁהוּא עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה יָרַד גֶּשֶׁם מְאֹד עַד שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע שֶׁיָּבֹאוּ לִבְרַסְלֶב עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְהָיוּ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. וּבָא בַּעַל עֲגָלָה אֶחָד וְאָמַר לָהֶם שֶׁהוּא מְבִיאָם לִבְרַסְלֶב עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, רַק דָּרַשׁ מֵאִתָּם סְכוּם רַב שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם. וְהֻכְרְחוּ לִמְכֹּר הַחֲפָצִים שֶׁלָּהֶם, לְשַׁלֵּם לְהַבַּעַל עֲגָלָה (וְהָיָה לָהֶם גָּבִיעַ שֶׁל זָהָב לַהֲבִיאוֹ מַתָּנָה לְרַבֵּנוּ זַ"ל, וְהֻכְרְחוּ לְמָכְרוֹ. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁיִּקַּח מֵהַס"ם הַשִּׁנַּיִם וְהָעֵינַיִם עֲבוּר הַגָּבִיעַ), וְנָסְעוּ וּבָאוּ לִבְרַסְלֶב בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִפְנוֹת עֶרֶב. וְקִבְּלוּ מִיָּד שָׁלוֹם מֵאַדְמוֹ"ר זַ"ל קֹדֶם מִנְחָה. וְאַחַר־כָּךְ בַּלַּיְלָה בְּעֵת הַסְּעֻדָּה אָמַר אַדְמוֹ"ר זַ"ל לְרַבִּי אַבָּא הַנַּ"ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: מִיט וָואס זָאל אִיךְ דִּיר אָפּ דַּאנְקֶען פַאר דִּיא נְסִיעָה. אוֹף דֶּער וֶועלְט אִיז נִיט כְּדַאי. אִין דִּיר שְׁמוּאֵל נַא דִּיר דִּי יוֹךְ (עִם מָה אוֹדֶה לְךָ עַל הַנְּסִיעָה, בָּעוֹלָם הַזֶּה זֶה לֹא כְּדַאי, וּלְךָ שְׁמוּאֵל הִנֵּה לְךָ הַמָּרַק) וְנָתַן לוֹ הַמָּרָק. וּכְשֶׁבָּאוּ לְבֵיתָם נִפְטַר רַבִּי אַבָּא, וּבְנוֹ ר' שְׁמוּאֵל נִתְעַשֵּׁר בְּכָל פַּעַם לְמַעְלָה מַעְלָה. וְאָז הֵבִינוּ כֻּלָּם דִּבּוּר
אַדְמוֹ"ר זְצוּקַ"ל:
Siman 78. R. Chaykil z"l was singing on Shabbos kodesh — and in the middle of the melody the word "oy" came out of him. And our master z"tl said to him: "In Shabes zogn men nit: Oy!" — On Shabbos one does not say "Oy!"