# שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים מִמּוֹהַרְנַ"ת זַ"ל
שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים מִמּוֹהַרְנַ"ת זַ"ל
Source: https://ajew.org/reader/kokhvei-or/1/21 ## Segment 1
א אֶחָד קָבַל לִפְנֵי מוֹהֲרַנַ"ת זַצַ"ל שֶׁאֵין לוֹ דִּבּוּרִים בִּשְׁעַת הִתְבּוֹדְדוּת. וְגָעַר בּוֹ מוֹהֲרַנַ"ת וְאָמַר לוֹ, הֲכִי אֵינְךָ יָכוֹל לוֹמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַאטִיוֶוע מִיךְ זָאגְט מֶען טוֹיְזִינְט מָאל (תַּצִּיל אוֹתִי אוֹמְרִים אֶלֶף פְּעָמִים) רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֵרַע פַּעַם אַחַת שֶׁבָּא לַמְדָן גָּדוֹל וְהָיוּ אוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא יָכוֹל אֶלֶף דַּף גְּמָרָא בְּעַל פֶּה, וְעָנָה רַבִּי עוֹזֵר וְאָמַר עוֹזֵר קָאן טוֹיְזִינְט מָאל זָאגִין רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם (עוֹזֵר יָכוֹל לוֹמַר אֶלֶף פְּעָמִים רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם):
Siman 1. Someone complained before Moharan"as z"tl that he has no words during hisbodedus. And Moharan"as rebuked him and said to him: "Can you not say Ribono shel Olam — ratveh mikh — Master of the World, save me — one thousand times?" ## Segment 2
ב אֶחָד שָׁאַל לְמוֹהֲרַנַ"ת שֶׁרָצָה לִהְיוֹת מְקַבֵּל, וְרָצָה לַעֲזֹב אֶת הַחֲנוּת. וְאָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת עַכְשָׁו לִבְּךָ בּוֹעֵר לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַאלְסְטוּ דֶּער בַּיְיא (אַתָּה אוֹחֵז בָּזֶה), וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁתִּפֹּל מִזֶּה הַהִתְלַהֲבוּת וְלֹא יִהְיֶה לְךָ פַּרְנָסָה, גַּם־כֵּן אָז יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, וְלֹא הִסְכִּים לוֹ. אֶלָּא אָמַר לוֹ עֲשֵׂה לְךָ שִׁעוּרִים קֹדֶם שֶׁתֵּלֵךְ לַחֲנוּת וְגַם בְּהַחֲנוּת בְּעַצְמָהּ תָּכִין לְךָ סְפָרִים, וּבְעֵת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ קוֹנִים תִּלְמֹד בָּהֶם. וְתִשְׁתּוֹקֵק לָזֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה שֶׁתִּפָּטֵר לְגַמְרֵי וְכוּ'. וְכֵן הָיָה שֶׁהִשְׁתּוֹקֵק כָּל־כָּךְ עַל זֶה וְכוּ' כַּנַּ"ל כִּמְדֻמֶּה שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה ר' חַיִּים לִירִיסְמַן הַזָּקֵן:
Siman 2. And therefore, when it once happened that a great scholar came — and they were saying of him that he could recite a thousand pages of Gemara by heart — R. Ozer answered and said: ## Segment 3
ג אִישׁ אֶחָד רָצָה לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ מְלֻמְּדוּת, וְאָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת הַשְׂכֵּר אֶת עַצְמְךָ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה וּבְפֵרוּשׁ בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה כִּי זֹאת אַתָּה מַרְגִּישׁ הֵיטֵב, וּמִסְּתָמָא תִּתְבַּיֵּשׁ וְתִתְפַּלֵּל גַּם עַל רוּחָנִיּוּת:
Siman 3. One asked Moharan"as: he wanted to become a recipient [mekabel] and wanted to leave his shop. And Moharan"as said to him: "Now your heart burns for the service of Hashem, may He be blessed — ## Segment 4
ד מוֹהֲרַנַ"ת הָיָה רָגִיל לִקַּח אוֹרֵחַ הַנִּשְׁאָר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ אֲשֶׁר שׁוּם אָדָם לֹא רָצָה לִקַּח אוֹתוֹ (מֵאָרְחֵי פַּרְחֵי) וְלָקַח אוֹתוֹ הוּא. וּפַעַם אַחַת לָקַח אוֹרֵחַ שָׁפָל בִּבְגָדִים נִבְזִים מֵהַנַּ"ל, וּבְנוֹ לֹא רָצָה לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ סְעֻדַּת שַׁבָּת מִפְּנֵי כִּיחָה וְנִיעָה וְהוּסֶען (וְהַשִּׁעוּל) שֶׁלּוֹ, וְהִכָּה אוֹתוֹ מוֹהֲרַנַ"ת. וּכְשֶׁבָּא אֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל וְדַרְכּוֹ הָיָה לְסַפֵּר הַכֹּל לִפְנֵי רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל. וְאָז אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אֵיין מָאהְל וִויל אִיךְ טַאקֶע זָאלְסְט נֶעמֶען אַ אוֹרֵחַ הָגוּן, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְדַבֵּר עִמּוֹ תּוֹרָה. אוּן וִוידֶער אַ קִינְד שְׁלָאגְט מֶען? (רֵאשִׁית אַנִי רוֹצֶה פַּעַם אַחַת שֶׁתִּקַּח בֶּאֱמֶת אוֹרֵחַ הָגוּן כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְדַבֵּר עִמּוֹ תּוֹרָה, וְעוֹד לְיֶלֶד מַכִּים?) בִּתְמִיָּהּ:
Siman 4. But afterwards, when this fervor falls away and you have no livelihood — then too there will be what there will be." And he did not agree to this. Rather he told him: make yourself fixed times before you go to the shop — and also in the shop itself prepare books — and during the time when you have no customers, study in them. And long for Hashem, may He be blessed, to arrange circumstances for the good that you should be entirely freed etc. And so it was — that he longed for this so much etc. as mentioned. It seems to me that this man was R. Chayyim Lirysman the Elder. ## Segment 5
ה פַּעַם אַחַת אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל דִּי צַדִּיקִים וָואס אִיךְ וֵוייס אַז זֵיי זֶענֶען גִּיוֶוען צַדִּיקִים, אוֹיְבּ זֵיי זֶענֶען נָאךְ גִּיוֶוען צוּבְּרָאכִין אַזוֹי וִוי אִיךְ, וֵוייס אִיךְ נִיט וִוי עֶס וֶועט זִיךְ גִּיפִינִיעֶן גַּן עֵדֶן פַאר זֵיֶערְט וֶועגִין (אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵם הָיוּ צַדִּיקִים, אִם הֵם הָיוּ גַּם שְׁבוּרֵי לֵב כָּמוֹנִי, אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיפֹה נִמְצָא גַּן עֵדֶן בַּעֲבוּרָם):
Siman 5. One man wanted to make himself a scholar — and Moharan"as said to him: "Hire yourself to Hashem, may He be blessed, to pray for livelihood — and explicitly for livelihood — for this you feel keenly. And presumably ## Segment 6
ו אֶחָד שָׁאַל לְמוֹהֲרַנַ"ת אִם יִקְרָא אֶת שֵׁם בְּנוֹ נַחְמָן עַל שֵׁם רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אוֹ אַיְיזִיק (מִסְּתָמָא עַל שֵׁם אֶחָד מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה אַיְיזִיק). וְאָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל שֶׁגַּם אַיְיזִיק הוּא עַל שֵׁם רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל. שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל בִּבְרָאד וְהֶעְלִים אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִתְפַּרְסֵם. וְנִכְנַס בְּכַמָּה בָּתִּים וּבְכָל בַּיִת הָיָה לוֹ אֲמַתְלָאוֹת וְסִבּוֹת אֲחֵרוֹת עַד שֶׁבְּכָל בַּיִת הָיָה נִיחָא לָהֶם כְּנִיסָתוֹ וְלֹא הָיָה קָשֶׁה לָהֶם כְּלָל. וּבְכָל בַּיִת קָרָא אֶת עַצְמוֹ שֵׁם אַחֵר. וּבְבַיִת אֶחָד קָרָא אֶת שְׁמוֹ אַיְיזִיק וְהַשֵּׁם אַיְיזִיק עָלָה עַל כֻּלָּנָה, וְאָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן אוּן פַאר וָואס הָאבּ אִיךְ מִיךְ גִּירוּפֶען אַיְיזִיק (וְלָמָה קָרָאתִי לְעַצְמִי אַיְיזִיק) וְכוּ' וְלֹא סִיֵּם. (וְהָר' אַבְרָהָם זַ"ל הִסְבִּיר, כִּי כָּל אַיְיזִיק נִקְרָא גַּם־כֵּן יִצְחָק וּפַחַד יִצְחָק זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אָמַר כִּי כָּל עִנְיָן שֶׁלּוֹ הוּא רַק רֹאשׁ הַשָּׁנָה):
Siman 6. Moharan"as was accustomed to take in the guest who remained in the house of study whom no one wanted to take in — the wandering poor — and he took him in. And once he took in a guest who was lowly and dressed in contemptible clothing — and even lower than the previous ones. And his son did not want to come near the table to eat the Shabbos meal with him — because of his coughing and throat-clearing [kikhah uveni'ah]. And Moharan"as struck him. And when he came to our master z"tl — as was his way, to recount everything before our master z"tl — our master z"tl then said to him: ## Segment 7
ז מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל אָמַר לְעִנְיַן הַמִּתְנַגְּדִים, זֵיי זָאלִין מִיר נִיט מֶעהְר טוּהְן נָאר וָואס זֵיי זֶענִין מִיר מְקַפֵּחַ פַּרְנָסָה לֹא הָיִיתִי דּוֹאֵג כְּלָל. וָוארוּם אִיךְ הָאבּ בָּרוּךְ ה' בִּטָּחוֹן (שֶׁהֵם לֹא יַעֲשׂוּ לִי רַק מַה שֶׁמְּקַפְּחִים לִי פַּרְנָסָה לֹא הָיִיתִי דוֹאֵג כְּלָל, יֵשׁ לִי בָּרוּךְ ה' בִּטָּחוֹן). וְכָךְ הָיָה שֶׁהָאִישׁ שֶׁהָיָה (ר' יִצְחָק טְשֶׁערְוֶועצֶער שְׁמוֹ) אֵצֶל מֹשֶׁה חִינְקִיס שֶׁנִּתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל עַל־יְדֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר לוֹ מֹשֶׁה הַנַּ"ל, הָיָה נוֹתֵן לְמוֹהֲרַנַ"ת קֶמַח בְּהַצְנֵעַ, וְגַם הָיָה רָגִיל לִתֵּן לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ גְּבִינָה וְחֶמְאָה, וְהָיוּ רְגִילִים אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לוֹמַר וָוארֶענִיקְס זֶענִין מִיר בָּרוּךְ ה' נִיט דְּזֶעדְנֶע (בִּזְכוּתוֹ בָּרוּךְ ה' אֵינֶנוּ בַּעֲלֵי מַחֲסוֹר). וּמֹשֶׁה צִוָּה שֶׁאוֹתוֹ לֹא יְקַפְּחוּ פַּרְנָסָתוֹ:
Siman 7. Once Moharan"as z"tl said: ## Segment 8
ח הָר' יִצְחָק הַנַּ"ל אִם כִּי לֹא הָיָה יָדוּעַ לְהַמִּתְנַגְּדִים לְאוֹהֵב כָּל־כָּךְ אֶת מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל, אֲבָל גַּם זֹאת חָרָה לָהֶם שֶׁרָאוּ שֶׁאֵינוֹ מְחָרֵף וּמְקַלֵּל אוֹתוֹ כְּמוֹהֶם. וּבְכֵן נִסּוּ לְהָסִית אֶת מֹשֶׁה חִינְקֶעס שֶׁיְּפַטְּרֵהוּ מִן מִשְׂרָתוֹ בְּהָרֵחַיִם שֶׁלּוֹ. אֲבָל נְקֻדָּה טוֹבָה זֶה נִשְׁאֲרָה בּוֹ שֶׁמֵּאֵן בַּדָּבָר, וְכִמְדֻמֶּה שֶׁהָיָה לוֹ צַד קְרֵבוּת עִמּוֹ קְצָת שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ:
Siman 8. One asked Moharan"as whether to name his son Nachman — after our master z"tl — or Aizik [presumably after someone in his family named Aizik]. And Moharan"as z"tl said to him: Aizik is also a name after our master z"tl. For once our master z"tl was in Brod and was concealing himself so as not to become known. And he entered many homes — and in every home he had pretexts and other reasons — until in every home they were comfortable with his entry and it was not difficult for them at all. And in every home he called himself a different name. And in one home he called himself Aizik — and the name Aizik surpassed all of them. And our master z"tl said in this language: "And why did I call myself Aizik?" etc. — and did not finish. [And the Rav R. Avrohom z"l explained: for every Aizik is also called Yitzchak — and pachad Yitzchak — this is Rosh HaShanah — and our master z"tl said that his whole affair is only Rosh HaShanah.] ## Segment 9
ט פַּעַם אַחַת דִּבֵּר מוֹהֲרַנַ"ת מֵעִנְיַן הַקִּבּוּצִים שֶׁל יַיִן שָׂרָף שֶׁהַהַתְחָלָה הָיְתָה מֵחֲמַת שֶׁרָאוּ אָז הַצַּדִּיקִים שֶׁטּוֹב לְהִתְקַבֵּץ יַחַד כְּדֵי לְדַבֵּר דִּבּוּרִים טוֹבִים וּבִפְרָט מִדִּבּוּרֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ שֶׁהֵאִיר אָז בָּעוֹלָם. וְעַל זֶה הֻכְרְחוּ לָשֶׁבֶת עַל מְעַט יַיִן שָׂרָף כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יִהְיֶה קִבּוּץ. אֲבָל אַחַר־כָּךְ נִתְמַעֲטוּ הַלְּבָבוֹת וְנִתְרַבּוּ הַתַּאֲווֹת וְנִשְׁאֲרוּ רַק עַל הַיַּיִן שָׂרָף לְבַדּוֹ. עַל־כֵּן רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל רָאָה אֶת זֹאת וְדָחָה זֹאת לְגַמְרֵי. וּפַעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אִיךְ קָאן שׁוֹין נִישְׁט פֶערְטְרָאגִין (פַאר לַיְידֶען) זֵיֶיערֶע פְּרָאזְנִיקֶיס (אֵינִי יָכוֹל לָשֵׂאת כְּבָר אֶת הַחֲגִיגוֹת שֶׁלָּהֶם) (מוֹעֲדִים). וְאֵצֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הָיָה רַק קִבּוּץ שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְשִׂיחָה מֵהַתַּכְלִית לְבַד, וְזֹאת הָיָה נִרְאֶה לְמוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל מְאֹד. אַךְ אַחַר־כָּךְ בִּימֵי הָר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער הִתְחִילוּ לְהַנְהִיג לִשְׁתּוֹת תֵּה וְאָמַר הָר' נַחְמָן זֶה הוּא מִנְהָג יָפֶה, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכְּרוּ עַל־יְדֵי־זֶה וְיוּכְלוּ לְדַבֵּר עַל־יְדֵי־זֶה דִּבּוּרִים טוֹבִים מֵהַתַּכְלִית:
Siman 9. Moharan"as z"tl said regarding the opponents: "What they will not do to me more than that they deprive me of livelihood — I was not concerned at all — for I have, barukh Hashem, bitachon." And so it was — that the man [his name was R. Yitzchak Tshervetsher] who was close to Moshe Hinkis and was drawn close to our master z"tl through the stories that Moshe the mentioned told him — would give Moharan"as flour secretly. And he was also accustomed to give the men of our fellowship cheese and butter. And the men of our fellowship were accustomed to say: ## Segment 10
י מוֹהֲרַנַ"ת אָמַר שֶׁרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל חִבֵּר יַחַד הַטּוֹב מִן הַפְּרוּשִׁים וְהַטּוֹב מִן הַחֲסִידִים. הַיְנוּ שֶׁהַפְּרוּשִׁים הָעִקָּר אֶצְלָם הוּא הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲבָל מֵהַתְּפִלָּה הֵם רְחוֹקִים. וְהַחֲסִידִים הָעִקָּר אֶצְלָם הוּא הַתְּפִלָּה, אֲבָל מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הֵם רְחוֹקִים. וְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל כְּלָלָם וְחִבְּרָם יַחַד דְּהַיְנוּ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה יַחַד:
Siman 10. And Moshe [Hinkis] commanded that they should not deprive his [R. Yitzchak's] livelihood. ## Segment 11
יא מוֹהֲרַנַ"ת אָמַר לְעִנְיַן מַה שֶּׁמֹּשֶׁה חִינְקִיס אָמַר שֶׁרוֹצֶה לִמְכֹּר הַצְּדָקוֹת שֶׁנָּתַן לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת שֶׁרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יוֹצִיא מֵרַבֵּנוּ זַצַ"ל הַצְּדָקוֹת. שַׁבָּת הִוא בְּחִינַת נְשָׁמָה לְכָל הַשָּׁבוּעַ, וּלְהָכִי כָּלְתָה הַמְּלָאכָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁאָז נִגְמְרָה הַנְּשָׁמָה. "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר" זֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת ה' שֶׁאָז לֹא הָיָה שׁוּם אָדָם שֶׁיִּתְפַּלֵּל, וְהֻכְרַח הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל:
Siman 11. The aforementioned R. Yitzchak — although he was not known to the opponents as such a great lover of Moharan"as z"tl — this too angered them: that they saw he did not curse and revile him like them. And therefore they tried to incite Moshe Hinkis to dismiss him from his position in his mill. But this good point remained in him [Moshe] — that he refused the matter. And it seems to me that he had some familial relationship with him [R. Yitzchak]. ## Segment 12
יב פַּעַם אַחַת הָיָה הָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין מְיַגֵּעַ אֶת עַצְמוֹ כָּל הַיּוֹם בַּעֲשִׂיַּת הַסֻּכָּה שֶׁל מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל, שֶׁהָיָה דַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל אֵצֶל מוֹהֲרַנַ"ת. וּבְעֵת אֲכִילָה אָמַר הָר' נַחְמָן לְמוֹהֲרַנַ"ת שֶׁאִם מְיַגְּעִין אֶת עַצְמוֹ כָּל הַיּוֹם בַּעֲשִׂיַּת הַסֻּכָּה אֲזַי טוֹעֲמִין טַעַם אַחֵר בְּהַסֻּכָּה. וְאָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל זֹאת לֹא טָעַמְתָּ עֲדַיִן לִצְעֹק כָּל הַיּוֹם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַטְעִימֵנוּ נָא טַעַם סֻכָּה, אֵיזֶה טַעַם שֶׁטּוֹעֲמִין אַחַר־כָּךְ בְּ"הַסֻּכָּה":
Siman 12. Once Moharan"as spoke about the gatherings of spirits [kibutsim shel yayin soref]: the beginning of this was because the Tzadikim of that time saw that it is good to gather together in order to speak good words — and in particular the words of the Baal Shem Tov, may his merit protect us, who then illuminated the world. And for this they were compelled to sit over a little spirits so that through this there would be a gathering. But afterwards hearts diminished and desires multiplied — and only the spirits remained alone. Therefore our master z"tl saw this and rejected it entirely. And once our master z"tl said: ## Segment 13
יג פַּעַם אַחַת סִפֵּר מוֹהֲרַנַ"ת שֶׁפַּעַם אַחַת בְּעֶרֶב פּוּרִים (בְּתַעֲנִית אֶסְתֵּר) צָעַקְתִּי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ "הַצִּילֵנִי מִקְּלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק" כְּאִלּוּ הָמָן עֲמָלֵק עוֹמֵד עָלַי מִיט אַדְרָאנְג (עִם קֶרֶשׁ):
Siman 13. And with our master z"tl there was only a gathering of Torah and prayer and purposeful speech alone — and this was very pleasing to Moharan"as z"tl. But afterwards, in the days of R. Nachman Tulshiner, they began to conduct the custom of drinking tea — and R. Nachman said: this is a fine custom — for through this they will not get drunk — and through this they will be able to speak purposeful words. ## Segment 14
יד בִּבְרַסְלֶב הָיָה אִישׁ אֶחָד מְשֻׁגָּע וְדַרְכּוֹ הָיָה לִצְעֹק מַיְין זֵיידֶע הָאט גִּיהַאט טוֹיְזִינְט רֶענְדְלַאךְ (לִזְקֵנִי הָיוּ אֶלֶף רֶענְדְלִיךְ (סוּג מַטְבֵּעַ) וּפַעַם אַחַת כְּשֶׁיָּשַׁב מוֹהֲרַנַ"ת בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית בָּא הַמְשֻׁגָּע הַנַּ"ל, וְהִתְחִיל לִצְעֹק כְּדַרְכּוֹ הַנַּ"ל, וּמֵחֲמַת זֶה נִתְבַּלְבֵּל הַשֻּׁלְחָן. וְאָז הִתְחִיל לְדַבֵּר מוֹהֲרַנַ"ת מֵהַמִּדְרָשׁ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ לוֹ אוֹצַר שֶׁל מְשֻׁגָּעִים, וְהִזְכִּיר אָז מַאֲמַר הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁכָּל אֶחָד מֵחֲמַת הָעֲבֵרוֹת שֶׁלּוֹ הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת מְשֻׁגָּע וְכַמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה אַשְׁרֵי תְּמִימֵי, וּבְהַתּוֹרָה כִּי מְרַחֲמָם, אַךְ נִשְׁאֲרוּ בּוֹ נִיצוֹצֵי הַדַּעַת. וְאָמַר אָז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: דִּי גַּאנְצֶע וֶועלְט אִיז מְשֻׁגָּע "אוּן אִיךְ אוֹיְךְ" נָאר אִיךְ הָאבּ גִּיקָאנְט אַ קְלָארִין (כָּל הָעוֹלָם מְשֻׁגָּע וְגַם אֲנִי, רַק הִכַּרְתִּי אֶחָד שָׁפוּי). לְבַסּוֹף סִיֵּם, אַז פוּן אַ מְשֻׁגִּינֶעם קָאן וֶוערִין אַזַא שְׁמוּעֶס דַּארְף מֶען מְשֻׁגָּעִים אוֹיְךְ (אִם מִמְּשֻׁגָּע יְכוֹלָה לָצֵאת שִׂיחָה כָּזוֹ, צָרִיךְ גַּם מְשֻׁגָּעִים):
Siman 14. Moharan"as said: our master z"tl combined the good of the Perushim and the good of the Chassidim. That is — the Perushim, the essential thing with them is the Holy Torah, but from prayer they are far. And the Chassidim, the essential thing with them is prayer, but from the Holy Torah they are far. And our master z"tl included and combined them together — namely to engage in Torah and prayer together. ## Segment 15
טו פַּעַם אַחַת הָיָה יָשֵׁן הָר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער בְּחֶדֶר מוֹהֲרַנַ"ת, וְשָׁמַע שֶׁמּוֹהַרְנַ"ת אָמַר אָז תִּקּוּן חֲצוֹת, וְאָמַר "אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם" (דּוּא וֵויְסְט דֶּעם סוֹד פוּנִים רֶעבִּין) וִוי דֶּער רַבִּי אִיז אַ סוֹד בַּא דֶּער וֶועלְט (אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת הַסּוֹד שֶׁל הָרַבִּי אֵיךְ שֶׁהָרַבִּי הוּא סוֹד אֵצֶל אַנְשֵׁי הָעוֹלָם) וְאוֹתִי קֵרַבְתָּ לְרַבִּי כָּזֶה. וְהִתְחִיל לְבַקֵּשׁ מְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּצַיֵּת אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל וְיִתְקָרֵב אֵלָיו בֶּאֱמֶת:
Siman 15. Moharan"as said regarding what Moshe Hinkis said — that he wants to sell the charities he gave to our master z"tl — Moharan"as said: our master z"tl has great power — and even so, the charities will not be taken out of our master z"tl's possession. Shabbos is the aspect of soul for the whole week — and therefore the work was completed on the seventh day — for then the soul was completed. "And G-d said: Let there be light" — this is the aspect of the prayer of Hashem — for then no person yet existed to pray — and Hashem, may He be blessed, was Himself compelled to pray. ## Segment 16
טז אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אָמַר פַּעַם אַחַת שֶׁמַּה שֶּׁמּוֹהַרְנַ"ת מַשִּׂיג בְּלֵיל ה' בְּעֵת שֶׁאוֹכֵל הַטֵּיְיגְלִיךְ (מַאֲכַל בָּצֵק מְטֻגָּן), אֵינוֹ מַשִּׂיג הָר' מָאטָאלֶי בְּעֵת הַקִּדּוּשׁ. וְרָצוּ לְדָחֳפוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא מוֹהֲרַנַ"ת וְסִפְּרוּ לוֹ וְאָמַר לָהֶם מָה אַתֶּם רוֹצִים לִדְחֹף אוֹתוֹ הַלֹּא דַּחֲפוּ אוֹתִי (שֶׁבִּשְׁבִילִי אָמַר כָּךְ):
Siman 16. Once R. Nachman Tulshiner exhausted himself the whole day building the sukkah of Moharan"as z"tl — as his custom was to eat at Moharan"as's. And at the time of eating R. Nachman said to Moharan"as: if one exhausts himself the whole day building the sukkah — one then tastes a different taste in the sukkah. And Moharan"as z"tl said to him: "This you have not yet tasted: ## Segment 17
יז פַּעַם אַחַת שָׁאַל מוֹהֲרַנַ"ת אֶת אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מַדּוּעַ לֹא בָּא לִסְעֻדַּת שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁהָיָה עַל חֲתֻנָּה שֶׁל אֲחוֹתוֹ. וְשָׁתַק מוֹהֲרַנַ"ת, וְעָנָה אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּקוֹל וְאָמַר: "אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אַתְּ":
Siman 17. Once Moharan"as recounted: once on Erev Purim [on Taanis Esther] I cried out to Hashem, may He be blessed: "Save me from the husk of Haman Amalek" — ## Segment 18
יח אָמַר, וָואס מִיר שְׁמוּסֶען אַדוּרְךְ אִין אַ פְּרָאסְטִין מִיטְוָואךְ, וֶועט קֵיין אַנְדֶערֶער גּוּטֶער יוּד נִיט מַשִּׂיג זַיין אִין גַּן עֵדֶן (מָה שֶׁאָנוּ מְשׂוֹחֲחִים בְּיוֹם רְבִיעִי פָּשׁוּט, לֹא יַשִּׂיג יְהוּדִי טוֹב אַחֵר בְּגַן עֵדֶן):
Siman 18. In Breslov there was a certain madman — and his way was to cry out: ## Segment 19
יט פַּעַם אַחַת בָּאוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אֶל מוֹהֲרַנַ"ת וְחָסַר אֶחָד מֵהֶם. וְשָׁאַל עָלָיו הֵיכָן הוּא, וְאָמְרוּ שֶׁלֹּא בָּא. וְאָמַר אֲנִי מְרֻצֶּה כָּךְ. וְאָמְרוּ לוֹ מֶה הָיָה אִלּוּ הָיָה בָּא, אָמַר הָיִיתִי מְרֻצֶּה כָּךְ:
Siman 19. And once, when Moharan"as was sitting at the third Shabbos meal, the madman mentioned came in — and began to cry out as was his way — and because of this the table was disrupted. And then Moharan"as began to speak from the Midrash — that Hashem, may He be blessed, has a treasury of madmen. And he mentioned then the saying of the Arizal z"l — that every person, because of his sins, deserved to be mad — as is brought in Torah Ashrei temimei and in Torah Ki merachamam — but sparks of da'as remained in him. And he said then in this language: ## Segment 20
כ כְּשֶׁרָצָה מוֹהֲרַנַ"ת לִסַּע לִבְרָאד כִּי הָיָה לוֹ רְמָזִים מֵרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לִסַּע לְשָׁם, וְרָצָה לִסַּע לְהַדְפִּיס אֶת הַלִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת, כִּי בִּמְדִינַת רוּסְיָא לֹא יָכְלוּ לְהַדְפִּיס כִּי הָיָה מִשִּׁבְעָה סְפָרִים שֶׁלֹּא הִנִּיחוּ לְהַדְפִּיס (הַיְנוּ סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְסִפְרֵי הָרַב וְכוּ') מִטַּעַם שֶׁאָמְרוּ שֶׁעוֹשִׂין אֶת הָעוֹלָם עֶצֶב וּמָרָה שְׁחוֹרָה וְהֻצְרְכוּ לִנְסֹעַ חוּץ לַמְּדִינָה. וְאָז הָיָה שְׁנַת ת"ר, כִּי הָעוֹלָם דִּבְּרוּ שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ. וְאָמַר מוֹהֲרַנַ"ת שֶׁלֹּא יָבֹא בְּשָׁנָה זוֹ, וּמַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר שֶׁבִּשְׁנַת ת"ר יִפָּתְחוּן תַּרְעֵי דְּחָכְמָתָא (שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה), יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמֵּהַיּוֹם אִם יַתְחִיל אָדָם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה יוּכַל לִגְמֹר. וְנִתְעוֹרֵר אָז וְשָׁאַל אֶת הָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין אִם יִסַּע גַּם־כֵּן עִמּוֹ. אַף־עַל־פִּי שֶׁר' נַחְמָן לֹא הָיָה לוֹ חֵשֶׁק, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה יָרֵא לַעֲשׂוֹת תְּנוּעָה מְשֻׁנָּה, כִּי תֵּכֶף לֹא יִרְצֶה לְדַבֵּר אִתּוֹ אוֹדוֹת זֶה. עַל־כֵּן הֵשִׁיב לוֹ מִיָּד אַבִּי אִיךְ וֶועל נָאר אַזְכִיָּה הָאבִּין, אַז אִיר זָאלְט מִיךְ מִיט נֶעמִין (הָעִקָּר שֶׁתִּהְיֶה לִי זְכִיָּה שֶׁתִּקַּח אוֹתִי עִמְּךָ). וְכֵן הֲוָה וְנֶהֱנָה מִזֶּה הָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין כָּל יְמֵי חַיָּיו. וְיֵשׁ כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת מֵהַנְּסִיעָה הַנַּ"ל. וְנָסְעוּ דֶּרֶךְ בְּרָאד לְלֶעמְבֶּערְג, וְהָיָה שָׁם מוֹהֲרַנַ"ת אֵצֶל קְרוֹבָיו, וּמִשָּׁם נָסְעוּ לְזַאלְקְוֵי. וְאָז הָיָה הַמְּרִידָה בְּפוֹלִין, וְהָיוּ מְחַפְּשִׂין וְשׁוֹאֲלִין בְּכָל הָאַכְסַנְיוֹת עַל פַּאסְפּוֹרְט (דַּרְכּוֹן). וְהֵם לֹא הָיָה לָהֶם פַּסְפּוֹרְט, וְשָׁאַל אוֹתָם בַּעַל הָאַכְסַנְיָה אִם יֵשׁ לָהֶם פַּאסְפּוֹרְט, וְאָמַר הָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין הַיּוֹם נוֹסְעִים בְּלִי פַּסְפּוֹרְט? בִּתְמִיַּהּ. וְהָיוּ שָׁם בְּהָאַכְסַנְיָה וְלֹא יָצְאוּ מִפֶּתַח הַבַּיִת. וּכְשֶׁהָיוּ צְרִיכִים לֵילֵךְ לַמִּקְוֶה, הָיוּ הוֹלְכִין דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן בְּהַצְנֵעַ. וּפַעַם אַחַת הָלְכוּ דֶּרֶךְ בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶחָד, וְאָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת זֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הָר' הֶענִיךְ. וְהַמַּעֲשֶׂה הָיָה כָּךְ, כִּי זֶה הָר' הֶענִיךְ דָּר בִּכְפָר אֶחָד בִּקְרֶעטְשְׁמֶע (בְּפוּנְדָק) שֶׁשָּׂכַר מֵהָאָדוֹן. וְזֶה הָאָדוֹן מֵתָה אֶצְלוֹ אִשְׁתּוֹ, וְנָשָׂא אַחֶרֶת וְהָיָה לוֹ בֵּן מֵהָרִאשׁוֹנָה וְהִיא לֹא יָכְלָה לִסְבֹּל מִמֶּנּוּ וְהֻכְרַח לְגָרְשׁוֹ. וְזֶה הָר' הֶענִיךְ לְקָחוֹ לְבֵיתוֹ לִמְשָׁרֵת, וְהֶאֱכִילוֹ וְהִלְבִּישׁוֹ וְכוּ'. פַּעַם אַחַת נָסַע צַדִּיק אֶחָד דֶּרֶךְ הַכְּפָר הַהוּא וְנִתְאַכְסֵן אֵצֶל הָר' הֶענִיךְ הַנַּ"ל, וְרָאָה אֶת הַמְשָׁרֵת. וְאָמַר לְהָר' הֶענִיךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ נִימוּס הַמַּלְכוּת, וְיָשִׂים עֵינוֹ עָלָיו. אַחַר אֵיזֶה זְמַן מֵת אָבִיו הָאָדוֹן, וּבְפוֹלִין הָיָה מִנְהָג שֶׁבְּכָל אֵיזוֹ שָׁנִים נִתְקַבְּצוּ כָּל הָאֲדוֹנִים לְוַרְשָׁא וּבָחֲרוּ קֵיסָר עַל־יְדֵי בְּחִירוֹת אוֹ גּוֹרָל, וְצִוָּה הָר' הֶענִיךְ לִמְשָׁרְתוֹ הַנַּ"ל שֶׁיִּסַּע גַּם־כֵּן עַל מְקוֹם אָבִיו. וְנָתַן לוֹ סוּס טוֹב, וְהִרְכִּיבוֹ עָלָיו וְרָאָה מֵהָרְכִיבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ נִימוּס שֶׁל מַלְכוּת. וְנָתַן לוֹ אַדְרֶעס (כְּתֹבֶת) שֶׁלּוֹ וְנָסַע לְוַרְשָׁא, וְנִבְחַר לְמֶלֶךְ עַל פּוֹלִין. וְשָׁלַח לִקְרֹא אֶת הָר' הֶענִיךְ וַיִּשְׁאָלֵהוּ מַה בַּקָּשָׁתְךָ וְכוּ', בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּבְנֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת עַל שְׁמוֹ, וְזֶה הוּא הַבֵּית הַכְּנֶסֶת. וְהָעוֹלָם מְסַפְּרִים שֶׁבְּזֶה הַבֵּית הַכְּנֶסֶת לָמְדוּ שְׁנֵי גִּיסִים וַיַּכּוּ זֶה אֶת זֶה עִם הַגְּמָרוֹת, וּמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל יָצָא מֵחֲלָצֵיהֶם. וְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אָמַר אֵלָיו פַּעַם אַחַת, שֶׁהוּא יִהְיֶה תִּקּוּן לַאֲבוֹתָיו וִיתַקֵּן אוֹתָם. וְכֵן הָיָה. וַיְצַו מוֹהֲרַנַ"ת שֶׁיְּבַשְּׁלוּ לוֹ תַּבְשִׁיל לֶאֱכֹל, וְנִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְסָגַר אֶת עַצְמוֹ לִזְמַן רַב וְעָסַק בְּתִקּוּנָם. וְאַחַר־כָּךְ הִתְלַהֵב וְדִבֵּר מֵהַתּוֹרָה ס"ה לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן א'. וּכְשֶׁהָיָה בְּלֶעמְבֶּרְג נָתַן לוֹ הָרַב כְּתָב שֶׁהוּא לַמְדָן וְהֶרְאָה לְהָרַב דְּשָׁם. וְהַמִּנְהָג הָיָה שֶׁאוֹרֵחַ לַמְדָן הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר חִלּוּק (פִּלְפּוּל) וַיֹּאמֶר אֵלָיו שֶׁיֹּאמַר וְלֹא רָצָה, וַיֹּאמֶר הָרַב, וְלֹא יָשַׁר בְּעֵינֵי מוֹהֲרַנַ"ת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן בִּקְּשׁוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ וְלֹא רָצָה. וְהִתְפַּלֵּא הָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין הֲלֹא דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הָיָה שֶׁלֹּא לְהִתְעַקֵּשׁ עַל שׁוּם דְּבַר מָה. וּכְשֶׁיָּצָא מוֹהֲרַנַ"ת אָמַר: (מִשְׁלֵי כג) "אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן". וְהָיָה פֶּלֶא יוֹתֵר בְּעֵינֵי ר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין, מֵאַיִן יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רַע עַיִן. וְהַסּוֹף הָיָה שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהַדְפִּיס שָׁם, וְהֻכְרְחוּ לִסַּע מִשָּׁם. וְאָמַר אָז מוֹהֲרַנַ"ת שֶׁפֹּה בְּוַדַּאי יֻדְפְּסוּ. וְאַחַר־כָּךְ אַחַר זְמַן רַב נִתְעוֹרֵר וְשָׁלַח אֶת הָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין בְּעַצְמוֹ, (וּכְשֶׁנָּסַע הָרַב ר' נַחְמָן הַנַּ"ל לְהַדְפִּיס הַלִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת, נָסְעָה אִשְׁתּוֹ לְמוֹהֲרַנַ"ת אוֹדוֹת פַּרְנָסָה. וְשָׁאַל אוֹתָהּ כַּמָּה הִיא צְרִיכָה בְּצִמְצוּם וְאָמְרָה כָּךְ וְכָךְ, וְהִבְטִיחַ לָהּ שֶׁיִּכְתֹּב לִבְנוֹ הָר' יִצְחָק שֶׁיִּתֵּן לָהּ כְּדֵי צָרְכָּהּ, וְגַם לַעֲשׂוֹת לָהּ מַלְבּוּשׁ טוֹב עַל חַג הַפֶּסַח. כִּי נִתְמַהְמַהּ עִם הַהַדְפָּסָה עַד אַחַר הַפֶּסַח, וְכֵן הֲוָה, וְאַחַר־כָּךְ הִתְפָּאֲרָה לִפְנֵי בַּעְלָהּ כִּי לֹא הָיָה לָהּ כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ מַלְבּוּשׁ טוֹב כָּזֶה). וְדִבֵּר עִם הַמַּדְפִּיסִים וְסִפֵּר לָהֶם מִמוֹהֲרַנַ"ת, שֶׁאָמַר עַל הָרַב "אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן", וַיִּתְפַּלְּאוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד מְאֹד מֵאֵיפֹה יָדַע זֹאת כִּי בֶּאֱמֶת הוּא כָּךְ וְכוּ'. וְהָיוּ אָז הָרַב ר' נָתָן עִם הָר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער בִּבְרָאד בְּשַׁבַּת חֲזוֹן. וְכַמּוּבָא בַּאֲרִיכוּת בַּמִּכְתָּבִים עַיֵּן שָׁם. וּבְעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב סָגַר מוֹהֲרַנַ"ת אֶת עַצְמוֹ בְּחֶדֶר מְיֻחָד, וְהָיָה מְסֻגָּר כָּל לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב וְיוֹמוֹ עַד חֲצוֹת. כִּי כֵּן הָיָה מִנְהָגוֹ תָּמִיד אַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, שֶׁבֵּין הַמְּצָרִים הָיָה אוֹמֵר תִּקּוּן חֲצוֹת בְּקֶעלֶער (מַרְתֵּף) עָמֹק, וּבִפְרָט בְּתִשְׁעָה בְּאָב הָיָה סוֹגֵר אֶת עַצְמוֹ כַּנַּ"ל. וּפַעַם אַחַת אָמַר, אִיךְ קָאן זִיךְ נִיט קִילֶען דָּאס הַארְץ נָאר תָּמִיד בַּחֲצוֹת, אוּן בֵּין הַמְּצָרִים אוּן תִּשְׁעָה בְּאָב בַּא קִינוֹת (אֵינִי יָכוֹל לְקָרֵר אֶת הַלֵּב כִּי אִם תָּמִיד בַּחֲצוֹת וִימֵי בֵּין הַמְּצָרִים וְתִשְׁעָה בְּאָב בַּקִּינוֹת). וְאַחַר חֲצוֹת דִּבֵּר עִם בְּנֵי הַנְּעוּרִים עַד הַלַּיְלָה מֵרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, וְהָיָה לָהֶם תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִדִּבּוּרָיו. וְאָמְרוּ עֶהר הָאט זֵיי פַארְשְׁטֶערְט זֵייֶער יוֹם טוֹב (הוּא הִפְרִיעַ לָהֶם אֶת הַחַג שֶׁלָּהֶם). כִּי מִנְהָגָם הָיָה לִזְרֹק זֶה לָזֶה בַּארְלִיךְ (מִין פְּרִי הַגָּדֵל עַל הַבְּרוֹשִׁים) אַחַר חֲצוֹת, וְעַל־יְדֵי דִּבּוּרָיו שָׁכְחוּ בְּאֵלּוּ הַשְּׁטוּתִים. וְהָלְכוּ לְהָאַכְסַנְיָה וְצִוּוּ לְבַשֵּׁל קְעָרָה גְּדוֹלָה טִיגְלִיךְ וְכוּ'. וּכְשֶׁנִּכְנַס מוֹהֲרַנַ"ת לֶאֱכֹל וְתָחַב אֶת הַכַּף הָרִאשׁוֹן תֵּכֶף חָטְפוּ הַכֹּל. כִּי חֲשָׁבוּהוּ לְגוּטֶער יוּד (לְאַדְמוֹ"ר) וְחָטְפוּ שִׁירַיִם, וְחָרָה לוֹ עַל זֶה וְעָצַר כַּעֲסוֹ. וְנָתַן תּוֹדָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנָּסַע בְּעֵת זִקְנָתוֹ שֶׁיָּכוֹל לַעֲצֹר כַּעֲסוֹ, כִּי מִנְּעוּרָיו לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲצֹר כַּעֲסוֹ וְלֹא הָיוּ מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ מְעַט הַטּוֹב. וְכָל אֵלּוּ הַיָּמִים הָיוּ אִתּוֹ תָּמִיד, וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ כָּךְ לֵילֵךְ, אֲפִלּוּ לְבֵית הַכִּסֵא הָלְכוּ אַחֲרָיו. וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה, הָיָה לוֹ רַבִּי כָּזֶה שֶׁתָּמִיד יָנַק מִמֶּנּוּ חָלָב וּדְבַשׁ. וּכְשֶׁנָּסַע מֵהֶם לִוּוּהוּ שׁוּרָה אֲנָשִׁים מִפֹּה וְשׁוּרָה אֲנָשִׁים מִפֹּה, חֲמִשָּׁה וֶוערְסְט פְּסִיעָה בִּפְסִיעָה. וְר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין יָשַׁב אֵצֶל הַסּוּסִים, וּמוֹהֲרַנַ"ת אָמַר אָז הַתּוֹרָה נ"ב הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה וְהֶחֱזִיר פָּנָיו לְהָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין וְאָמַר, נַחְמָן בַּא דִּיר אִיז דִּי תּוֹרָה אַלְט, בַּיי מִיר אִיז זִיא שְׁפִּיגֶעל נַיְיא (נַחְמָן, אֶצְלְךָ הַתּוֹרָה הַזּוֹ יְשָׁנָה, אֶצְלִי זֶה דָּבָר חָדָשׁ וְנוֹצֵץ כְּמוֹ רְאִי). וְשָׁם הָיָה אֶחָד שֶׁנִּתְוַדַּע לוֹ שֶׁהוּא בַּעַל הַמְחַבֵּר הַלִּקּוּטֵי תְּפִלּוֹת, וְנָשַׁק אוֹתוֹ עַל רַגְלָיו, עַד שֶׁהִרְגִּישׁ הַנְּשִׁיקָה וְאָמַר לוֹ דָּאס אִיז פַאר אַיֶיעְרִי תְּפִלּוֹת (זֶה בִּשְׁבִיל הַתְּפִלּוֹת שֶׁלְּךָ). וְנַעֲשָׂה אָז חֶבְרָה 'הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה'. (וּכְשֶׁהָיָה הָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין עוֹד הַפַּעַם מָצָא עוֹד הַחֶבְרָה הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה). וְהָיוּ שָׁם חֲסִידֵי הָרַב הַקָּדוֹשׁ ר' אוּרִי זְצוּקַ"ל מִסְּטְרֶעלִיסְק. וְסִפְּרוּ שֶׁהָרַב ר' אוּרִי זְצוּקַ"ל הָיָה אוֹמֵר אוּרִי אוּרִי, וִוי קֶענְסְטוּ זָאגִין תּוֹרָה, אַז דֶּער לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן אִיז דָּא אוֹיף דֶּער וֶועלְט (אוּרִי אוּרִי אֵיךְ תּוּכַל לוֹמַר תּוֹרָה, אִם יֵשׁ אֶת הַלִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן בָּעוֹלָם). וְאָמְרוּ, אִם הָיָה הָרַב ר' אוּרִי חַי, הָיָה נוֹשֵׂא הַכֵּלִים שֶׁלָּכֶם לַמֶּרְחָץ. אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנָּסַע הָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין לְשָׁם כַּנַּ"ל, הַסּוֹף הָיָה שֶׁהִדְפִּיס שָׁם הַלִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת. וְרָצָה לִסַּע עִם הַסְּפָרִים עַל שָׁבוּעוֹת לְמוֹהֲרַנַ"ת. וּבְאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ שָׁמַע שֶׁמְּחַפְּשִׂין אֵצֶל הַמְּצָרִים (עוֹרְכִים בְּדִיקָה בַּגְּבוּל), וּמֵחֲמַת פַּחַד נָסַע בַּחֲזָרָה עֵרֶךְ עֶשְׂרִים וֶוערְסְט, וְשָׁם אָכַל בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ אֵצֶל אֶחָד וְדִבֵּר עִמּוֹ דִּבּוּרִים נִפְלָאִים, וְאָמַר לוֹ שֶׁזֶּה מֵהָאִישׁ שֶׁחִבֵּר אֵלּוּ הַסְּפָרִים. וְנִתְלַהֵב הָאִישׁ וְאָמַר עִם סְפָרִים כָּאֵלּוּ הָיִיתִי הוֹלֵךְ עִמָּהֶם הַמְּצָרִים אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַיּוֹם. וְנִתְעוֹרֵר הָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין וְנָסַע וּבָא לְשָׁלוֹם לְבֵיתוֹ, וְסִפֵּר זֹאת לְמוֹהֲרַנַ"ת וְאָמַר אֵלָיו מוֹהֲרַנַ"ת אַתָּה הָיִיתָ צָרִיךְ לְהַיְשׁוּעָה אֵצֶל הַגְּבוּל, הָיִיתָ צָרִיךְ לִהְיוֹת אֵצֶל הַגְּבוּל, וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְחַכּוֹת עַל רֶגַע שֶׁל הַיְשׁוּעָה, מַדּוּעַ בָּרַחְתָּ, הֲלֹא כְּשֶׁיָּבֹא הַזְּמַן שֶׁל הַיְשׁוּעָה הָיִיתָ רָחוֹק וְכוּ'. וּכְשֶׁבָּא הָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין עִם הַלִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת לְבֵיתוֹ נֶהֱנָה מוֹהֲרַנַ"ת מְאֹד, וְגַם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. וְאָמְרוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ כָּעֵת צְרִיכִין אָנוּ לִנְהֹג כָּבוֹד בְּהָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין. וְאָמַר מוֹהֲרַנַ"ת בְּדֶרֶךְ הֲלָצָה וֵויס אִיךְ וָואס, נֶעמְט אוּן שְׁמַיְיסְט אִיהְם אָפּ (מַה פִּתְאוֹם, קְחוּ אוֹתוֹ וְתַכּוּ אוֹתוֹ). וְאָמַר כָּךְ מִפְּנֵי שֶׁלִּדְבַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הָיוּ צְרִיכִין לִהְיוֹת נָקִי מִן הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מִכֹּל וָכֹל לְגַמְרֵי. אַךְ מַה יְּכוֹלִין לַעֲשׂוֹת אִם הוּא מְקַנֵּא אוֹ נִכְשָׁל בְּתַאֲוָה הֲלֹא אָנוּס פַּעַם אַחַת, וְעַל־כֵּן מְקָרֵב אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, אֲבָל כְּשֶׁרוֹצֶה עוֹד כָּבוֹד נוּ שְׁטֵיְיזְשֶׁע אִין דֶּער זַייט (נוּ, תַּעֲמֹד בַּצַּד). וּמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל אָמַר פַּעַם אַחַת קִנְאָה תַּאֲוָה הָרַבִּי מְקַבֵּל אוֹתְךָ אֲבָל כָּבוֹד מֻכְרָח לִזְרֹק לְגַמְרֵי. וּפַעַם אַחַת הָיָה הָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין בְּעִיר יַאס (רוֹמַנְיָא) וּבְשַׁבָּת בַּבֹּקֶר אַחַר הַסְּעֻדָּה נִצְמָא לִשְׁתּוֹת. וְנִכְנַס אֶל הָרַב, וְנָתַן לוֹ הָרַב שָׁלוֹם וְשָׁאַל אוֹתוֹ מֵאַיִן אַתֶּם, וְנִתְיָרֵא לוֹמַר מִבְּרַסְלֶב וְאָמַר לוֹ מִטּוּלְטְשִׁין. וַיִּשְׁאַל אוֹתוֹ אֵיפֹה הִיא, וַיֹּאמֶר לוֹ סָמוּךְ לִבְרַסְלֶב. וַיֹּאמֶר לוֹ הָרַב, בְּרֶסְלֶב!, אֶפְשָׁר קָאנְט אִיהְר נָתִילֶע אַ בְּרֶסְלֶבֶר חָסִיד (אוּלַי אַתֶּם מַכִּירִים נָתִילֶ'ע חָסִיד בְּרֶסְלֶב). וְהֵבִין ר' נַחְמָן שֶׁאֵינוֹ מִתְנַגֵּד, וְסִפֵּר לוֹ שֶׁנּוֹסֵעַ מִמֶּנּוּ וְהוּא תַּלְמִידוֹ. וְסִפֵּר הָרַב מֵאֵיפֹה הוּא יוֹדֵע מִמוֹהֲרַנַ"ת שֶׁאָבִיו הָיָה רַב בְּלֶעמְבֶּערְג, וְהוּא הָיָה עֲדַיִן אַבְרֵךְ. וְרַבֵּנוּ זַ"ל נִתְאַכְסֵן לֹא רָחוֹק מִבֵּיתָם, וְהָיָה רָגִיל לִכְנֹס אֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל. וְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לֹא הָיָה אוֹמֵר תּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ שׁוּם דִּבּוּר לֹא הָיָה מְדַבֵּר מֵחֲמַת חוֹלַאַת הָרֵאָה שֶׁקָּשֶׁה לָהּ הַדִּבּוּר. וְרַק כָּל הַדִּבּוּרִים הָיוּ כְּלוּלִים בִּתְנוּעוֹתָיו וּרְמָזָיו. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁרָצָה לְדַבֵּר, וּבִפְרָט לְסַפֵּר מַעֲשֶׂה, וּבִפְרָט מַעֲשֶׂה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, תֵּכֶף נִתְקַבְּצָה כָּל הָעִיר. וּפַעַם אַחַת בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת סִפֵּר מַעֲשֶׂה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָא רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לִדְבֵקוּת גָּדוֹל כָּל־כָּךְ עַד לִכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ, וְהָיָה חֹשֶׁךְ. וַאֲנִי הִכַּרְתִּי וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁקָּרוֹב לִיצִיאַת נִשְׁמָתוֹ, וְהֵבֵאתִי נֵר וְנִפְסַק הַדְּבֵקוּת וְשָׁב לְחִיּוּתוֹ. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְוַּדַע לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל נָתַן לִי תּוֹדָה, וְסִפֵּר לִי אָז מֵר' נָתָן, וְאָמַר אַיי הָאבּ אִיךְ אַ נָתַלֶע (אַי יֵשׁ לִי נָתַלֶ'ע). וּכְשֶׁאַתָּה תִּסַּע אֵלַי לִבְרַסְלֶב אֶעֱשֶׂה מִמְּךָ חִדּוּשׁ כְּמוֹ נָתַלֶע, אֲבָל גַּשְׁמִיּוּת וְחֶשְׁכַת הָעוֹלָם הַזֶּה נָתַן שִׁכְחָה בְּלִבִּי וְשָׁכַחְתִּי מִלִּנְסֹעַ. וְאָמַר פִּיסְתּוּלִין פְּיסְתּוּלִין (הַיְנוּ חִצִּים) שִׁיסֶען מִיר אִין הַארְצִין, אַז אִיךְ בִּין אִיךְ אוֹיף דֶּעם צִיּוּן נִיט גִּיוֶעזִין (חִצִּים חִצִּים יוֹרִים לִי בַּלֵּב שֶׁעוֹד לֹא הָיִיתִי עַל הַצִּיּוּן). וְהִבִּיט בְּהַסֵּפֶר וְאָמַר עֶס אִיז דֶּעם רֶבִּינְס מֹחַ אוּן ר' נָתְנְס מוֹיְל. (הַמּוֹחַ שֶׁל הָרַבִּי, וְהַפֶּה שֶׁל ר' נָתָן). וּכְשֶׁבָּא ר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין לְמוֹהֲרַנַ"ת וְסִפֵּר לוֹ, אָמַר אֲנִי גַּם־כֵּן אוֹמֵר כָּךְ (עַל הַלִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת) דֶּעם רַבִּינְס מֹחַ אוּן מַיְין מוֹיְל (הַמּוֹחַ שֶׁל הָרַבִּי וְהַפֶּה שֶׁלִּי):
Siman 20. At the end he concluded: if from a madman such speech can come — ## Segment 21
כא רַבִּי אֶפְרַיִם אָמַר לְמוֹהֲרַנַ"ת מִיט אַיֶיער דַּאוֶוענֶען מַאכְט אִיהְר אַ פֵּרוּשׁ אוֹיף דֶּעם דַּאוֶונֶען (עִם הַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּכֶם אַתֶּם עוֹשִׂים פֵּרוּשׁ לַתְּפִלָּה):
Siman 21. Once R. Nachman Tulshiner was sleeping in the room of Moharan"as — and heard that Moharan"as was then saying Tikkun Chatzos — and said: "You know the secrets of the world" — ## Segment 22
כב כְּשֶׁהָיְתָה זוּגָתוֹ שֶׁל מוֹהֲרַנַ"ת מְעֻבֶּרֶת עִם בְּנוֹ הָר' שַׁכְנָא זַ"ל וְהָיוּ יְרֵאִים מְאֹד שֶׁלֹּא תַּפִּיל (כִּי הָיוּ סוֹבְלִים הַרְבֵּה בְּצַעַר גִּדּוּל בָּנִים כַּמְבֹאָר לְעֵיל בְּשִׂיחוֹת רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁעָשָׂה כִּסְאוֹת לְרַבֵּנוּ וְשֶׁרַבֵּנוּ נִחֵם אוֹתָם וְכוּ', וְאָז הָיָה הָעִבּוּר שֶׁל רַבִּי שַׁכְנָא), וְגַם הִרְגִּישָׁה אֶת עַצְמָהּ חוֹלָנִית מְאֹד וְקָרְאוּ לְרוֹפֵא, כִּי מוֹהֲרַנַ"ת לֹא הָיָה עֲדַיִן חָזָק בְּדַעְתּוֹ כָּל־כָּךְ בְּעִנְיַן הָרוֹפְאִים וְכוּ', כִּי הָיָה כִּמְעַט בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּתוֹ וְהָרוֹפֵא לֹא נִגַּשׁ אֵלֶיהָ רַק עָמַד מֵרָחוֹק, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָזַר בְּלִי עֵזֶר הָרוֹפְאִים. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁבָּא מוֹהֲרַנַ"ת אֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, וְסִפֵּר לוֹ כָּל הַנַּ"ל, הֶחְיָה אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, וְחִזֵּק אוֹתוֹ מְאֹד בָּזֶה שֶׁלֹּא הִשְׁתַּמְּשָׁה עִם הָרוֹפֵא כְּלָל. וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן" וְכוּ' הַדִּינִין בְּחִינַת רָצִין וְכוּ' עַיֵּן שָׁם. וְאָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שֶׁהָרָצִים הַנִּזְכָּרִים שָׁם הֵם הָרוֹפְאִים וְכוּ', וּמִפְּנֵי זֶה מֻרְגָּל בְּפִי הָעוֹלָם לוֹמַר צָרִיךְ לָרוּץ אַחַר הָרוֹפֵא מֶען דַּארְף לוֹיְפֶען נָאךְ אַ דָּאקְטֶער וְכוּ'. וְשָׁם בְּהַתּוֹרָה מְרֻמָּז מֵהוֹלָדָה וְכוּ' עַיֵּן שָׁם:
Siman 22. And he began to beseech Hashem, may He be blessed, to fulfill [the will of] our master z"tl — and that people should truly draw close to him. ## Segment 23
כג פַּעַם אַחַת הָיָה מוֹהֲרַנַ"ת בִּבְרַסְלֶב בְּאַכְסַנְיָא אַחַת עִם ר' דָּוִד מִטָּאלְנָא, וּמוֹהֲרַנַ"ת לֹא אָכַל שָׁם, וְאַחַר־כָּךְ נִתְוַדַּע שֶׁהַשּׁוֹחֲטִים הָיוּ רוֹצְחִים רַחֲמָנָא לִצְלַן. וּפַעַם אַחַת נָתְנוּ הַמָּרָק עַל הַשֻּׁלְחָן וְדִבֵּר הוּא זְצוּקַ"ל מֵהַתּוֹרָה "כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם", וּבְתוֹךְ כָּךְ נִתְקָרֵר הַמָּרָק וְשִׁלֵּם בְּעַד הַמָּרָק וְלֹא אָכַל. וְאַחַר־כָּךְ נִתְוַדַּע שֶׁהָיָה אֵיזֶה שְׁאֵלָה עָלֶיהָ:
Siman 23. One of the men of our fellowship said once: what Moharan"as attains on Thursday night while eating the fried dough [tayglikh] — R. Mateli does not attain at Kiddush. And they wanted to push him out of the house of study. In the meantime Moharan"as came — and they told him — and he said to them: ## Segment 24
כד בְּעֵת שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הַתּוֹרָה ס"ו דִּבֵּר עִם מוֹהֲרַנַ"ת מֵעִנְיַן מְעָרַת אֵלִיָּהוּ זַ"ל וְהֵבִין מוֹהֲרַנַ"ת שֶׁלֹּא בָּא לְמַדְרֵגָתוֹ כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת, וְנִתְעוֹרֵר מוֹהֲרַנַ"ת וְהָלַךְ לְעֶזְרַת נָשִׁים וְעָסַק בִּתְהִלִּים וְהִתְבּוֹדְדוּת בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל. וּבְתוֹךְ כָּךְ הָיָה אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הָעִיר עוֹשֶׂה תְּנָאִים וְרָצָה שֶׁמּוֹהַרְנַ"ת גַּם־כֵּן יִהְיֶה עַל הַתְּנָאִים. וְחִפְּשׂוּ אוֹתוֹ וְלֹא מָצְאוּ אוֹתוֹ, וְהֵבִינוּ מִסְּתָמָא הוּא עוֹסֵק בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְהִתְחִילוּ לִצְעֹק בָּרְחוֹבוֹת הָר' נָתָן, הָר' נָתָן, וְאָז יָצָא לַחוּץ וְהָלַךְ אִתּוֹ עַל הַתְּנָאִים:
Siman 24. Once Moharan"as asked one of the men of our fellowship why he had not come to the Shabbos holy meal — and he answered that he was at his sister's wedding. And Moharan"as was silent. And one of the men of our fellowship answered in a loud voice and said: "Say to wisdom — she is my sister" [Proverbs 7:4]. ## Segment 25
כה אֶחָד שָׁאַל לְמוֹהֲרַנַ"ת אִם עָדִיף לְהִתְפַּלֵּל בִּמְהִירוּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. עָנָה מוֹהֲרַנַ"ת וְאָמַר בִּמְהִירוּת יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַתְּפִלָּה בְּמַחֲשָׁבָה זָרָה אַחַת, אֲבָל בִּמְתִינוּת עַל־כָּל־פָּנִים יִפְסְקוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת כַּמָּה פְּעָמִים:
Siman 25. Once the men of our fellowship came to Moharan"as — and one of them was missing. And he asked: where is he? And they said he had not come. And he said: "I am content this way." And they said to him: what if he had come? He said: "I would have been content this way too." ## Segment 26
כו אָמַר לְר' חַיִּים בַּעַל מַגִּיהַּ, אֵיידֶער אַזַא סוֹחֵר אִיז שׁוֹין גְּלַיְיכֶער אַ מְלַמֵּד וָוארוּם אַ סוֹחֵר הָאן הִתְבּוֹדְדוּת אִיז שׁוֹין בֶּעסֶער אַ מְלַמֵּד (בִּמְקוֹם כָּזֶה סוֹחֵר כְּבָר יוֹתֵר טוֹב מְלַמֵּד, כִּי סוֹחֵר בְּלִי הִתְבּוֹדְדוּת כְּבָר יוֹתֵר טוֹב מְלַמֵּד), כִּי נִכְנָס בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ:
Siman 26. When Moharan"as wanted to travel to Brod — for he had hints from our master z"tl to travel there — and he wanted to travel to print the Likutay Halachos — for in the country of Russia they could not print, because it was among seven books they did not permit to print [namely the holy Zohar and the books of the Rav etc.] — for the reason they gave was that they make the world melancholy and depressed — and they were compelled to travel outside the country. And then it was the year 5600 — for the world was speaking that Mashiach would come. And Moharan"as said he would not come that year. And what is written in the Zohar — that in the year 5600 the gates of wisdom would open [yipaskhun tar'ei de'khokhmasa] — it may be that from this day, if a person begins something holy he can finish it. ## Segment 27
כז פַּעַם אַחַת הָלַךְ מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל, עִם הָרַב ר' אֶפְרַיִם מִן נְהַר דֶּנְיֶפֶּער, וְלֹא מָצְאוּ עֲגָלָה וְהֻכְרַח לִשָּׂא הַמַּשָּׂא שֶׁלּוֹ, וְכֵן הָרַב ר' אֶפְרַיִם הַמַּשָּׂא שֶׁלּוֹ. וְהֵבִין מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל שֶׁיֵּשׁ לְרַבִּי אֶפְרַיִם חֲלִישׁוּת הַדַּעַת מִזֶּה, וּבֶאֱמֶת כָּךְ הָיָה. עָנָה מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל וְאָמַר אֵלָיו: גֵּיי רֶעכְט זִיךְ (דִּי וֶועלְט זָאל וִויסֶען) אַז דֶּער וָואס גֵּייט דָּא אִיז קְלוּגֶער פוּן דֶּער גַּאנְצֶער וֶועלְט (לֵךְ תַּעֲרִיךְ, שֶׁהָעוֹלָם יֵדַע שֶׁמִּי שֶׁהוֹלֵךְ פֹּה הוּא יוֹתֵר חָכָם מִכָּל הָעוֹלָם) הַמֹּחַ שֶׁל הָעוֹלָם (דֶּער שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל הַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל) וְכוּ':
Siman 27. And he was then aroused and asked R. Nachman Tulshiner if he would also travel with him. Even though R. Nachman had no desire for it — he was afraid to make a strange movement, lest he immediately not want to speak with him about this. Therefore he answered him immediately: ## Segment 28
כח מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל כָּתַב לְרַבִּי עוֹזֵר, שָׁמַעְתִּי שֶׁר' עוֹזֵר אִיז נָאר פְרוּם (הוּא רַק יָרֵא) לֹא כָּךְ קִבַּלְתִּי מֵרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, דֶּער עִקָּר אִיז נָאר פְרַיְילִיךְ, אוּן פְרוּם אוֹיְךְ (הָעִקָּר הוּא רַק שִׂמְחָה וְיִרְאָה גַּם):
Siman 28. And so it was — and R. Nachman Tulshiner benefited from this all the days of his life. And there are many stories from that journey. And they traveled by way of Brod to Lemberg — and there Moharan"as was at his relatives — and from there they traveled to Zalkva. And then there was a rebellion in Poland — and they were searching and asking in every inn for a passport. And they had no passport. And the innkeeper asked them if they had a passport — and R. Nachman Tulshiner said in wonder: "Today one travels without a passport?!" And they were in the inn and did not go out of the doorway of the house. And when they needed to go to the mikveh — they went by a roundabout way in secret. And once they walked by a certain synagogue — and Moharan"as said to him: this is the synagogue of the Rav R. Henikh. And the story was as follows: this R. Henikh lived in a village in an inn [kretshmeh] which he rented from the landowner. And this landowner's wife died — and he married another — and he had a son from the first wife — and she [the stepmother] could not bear him — and he was compelled to expel him. And this R. Henikh took him into his home as a servant — fed him and clothed him etc. Once a Tzadik passed through that village and lodged at R. Henikh's — and saw the servant. And he told R. Henikh that he has the bearing of royalty — and to keep his eye on him. After some time the landowner his father died. And in Poland there was a custom that every few years all the landowners gathered in Warsaw and chose a king by election or lot. And R. Henikh commanded his aforementioned servant to travel also in place of his father. And he gave him a good horse and mounted him on it — and from the very first riding saw that he had royal bearing. And he gave him his address and he traveled to Warsaw — and was elected king of Poland. And he sent to call R. Henikh and asked him: what is your request? etc. He requested that he build a synagogue in his name — and this is that synagogue. And the world recounts that in this synagogue two brothers-in-law studied and struck each other with the Gemaras — and Moharan"as z"l descends from them. And our master z"tl said to him once that he would be a rectification for his ancestors and rectify them — and so it was. And Moharan"as commanded them to cook him a dish to eat — and entered the synagogue and locked himself in for a long time and was occupied with their rectification. And afterwards he was inflamed and spoke the Torah §65 of Likutay Moharan I. ## Segment 29
כט אָמַר לְר' מֹשֶׁה בְּרֶסְלֶבֶר, אִיךְ גִּיבּ דִּיר אַרוֹיְס אַ תְּשׁוּבָה דּוּא זָאלְסְט טַאנְצִין אַלֶע טָאג (אֲנִי נוֹתֵן לְךָ תְּשׁוּבָה שֶׁתִּרְקֹד בְּכָל יוֹם), וְקִיֵּם זֹאת אֵיזֶה זְמַן:
Siman 29. And when he was in Lemberg — the Rav there gave him a letter that he is a scholar and showed it to the Rav there. And the custom was that a scholarly guest had to say a khiluk [pilpul] — and he said to him to say it — and he did not want. And the Rav said it — and it was not pleasing in Moharan"as's eyes — and even so he asked him to eat at his home — and he did not want. And R. Nachman Tulshiner marveled — for the way of our master z"tl was never to be stubborn about any matter. And when Moharan"as went out he said [Proverbs 23]: "Do not eat the bread of one who has an evil eye." And it was even more wondrous to R. Nachman — how does he know he has an evil eye? And the end was that they could not print there — and were compelled to leave. And then Moharan"as said: here they will certainly be printed. And afterwards after a long time he was aroused and sent R. Nachman Tulshiner himself [and when the Rav R. Nachman mentioned traveled to print the Likutay Halachos — his wife traveled to Moharan"as about livelihood. And he asked her how much she needed minimally — and she told him such and such — and he promised her that he would write to his son R. Yitzchak to give her as much as she needs — and also to make her a fine garment for the Passover holiday. For the printing was delayed until after Passover — and so it was — and afterwards she boasted to her husband that all her days she never had such a fine garment]. And he [R. Nachman] spoke with the printers and told them about Moharan"as — that he had said of the Rav: "Do not eat the bread of one who has an evil eye" — and the people were greatly and greatly astonished: from where did he know this — for in truth it was so etc. And R. Nathan and R. Nachman Tulshiner were in Brod on Shabbos Chazon. As is brought at length in the letters — see there. And on Erev Tisha b'Av Moharan"as locked himself in a special room — and was locked in all of Leil Tisha b'Av and its day until midday — for such was his custom always after the passing of our master z"tl — that during the Three Weeks he said Tikkun Chatzos in a deep cellar — and in particular on Tisha b'Av he locked himself as mentioned. ## Segment 30
ל לְאַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל נִתְאַוָּה מְאֹד מוֹהֲרַנַ"ת לִקְבֹּעַ דִּירָתוֹ בִּבְרַסְלֶב, אַךְ אִשְׁתּוֹ לֹא רָצְתָה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִסַּע בְּלִי רְצוֹנָהּ. אַךְ אַחַר־כָּךְ הָיָה שְׂרֵפָה בִּמְקוֹמָהּ, וְהִסְכִּימָה גַּם־כֵּן לִסַּע לִבְרַסְלֶב. אַחַר־כָּךְ הָיָה שְׂרֵפָה גַּם בִּבְרַסְלֶב, וְרָצְתָה שֶׁיַּעֲקֹר דִּירָתוֹ מִשָּׁם גַּם־כֵּן. וְהִתְחִיל מוֹהֲרַנַ"ת לִשָּׂא עֵינָיו לַמָּרוֹם וְאָמַר אָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. וּבִתְחִלָּה לֹא הָיָה לוֹ בִּבְרַסְלֶב דִּירָה מְיֻחֶדֶת כִּי אִם חֶדֶר אֵצֶל נַגָּר אֶחָד. וְאָמַר אָז מוֹהֲרַנַ"ת, הוּא עוֹשֶׂה בִּמְלַאכְתּוֹ וַאֲנִי עוֹשֶׂה בִּמְלַאכְתִּי. אַחַר־כָּךְ הִתְחִילוּ לִכְנֹס אֶצְלוֹ קְצָת אֲנָשִׁים, וְהִתְחִיל לְהִתְגַּעְגֵּעַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ דִּירָה מְיֻחֶדֶת עַד שֶׁעָזַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַחַר־כָּךְ הִתְחִיל לְהִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גַּם־כֵּן חֶדֶר מְיֻחָד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט לִכְתֹּב חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה. וְאַחַר־כָּךְ עָשָׂה לוֹ בְּהַקֶּעךְ (בַּמִּטְבָּח) וֶוענְטִיל (דּוֹפֶן) מֵעֵצִים וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד. וְאָז אָמַר אֶפְשָׁר שֶׁכָּעֵת אֶהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר. הָאט אַצִינְד קָאן זַיְין אַז אִיךְ זָאל זַיין אַ עֶרְלִיכֶער יוּד. אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ מְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ. וְהִתְחִיל לִכְסוֹף שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד בַּעֲלִיָּה, וְזֶה צְרִיכִין לִבְנוֹת אַךְ הֵבִין שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כָּעֵת, כִּי צְרִיכִין לְבַטֵּל עַצְמוֹ מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה. אַחַר־כָּךְ הִזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סִבָּה עַל־יְדֵי אִישׁ אַחֵר, וְהֵבִין שֶׁכָּעֵת לֹא יִצְטָרֵךְ לְבַטֵּל מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְאָז בָּנָה בַּיִת וַעֲלִיָּה נְכוֹנָה:
Siman 30. And after midnight he spoke with young men until night about our master z"tl — and they had great pleasure from his words. And they said: he disrupted their holiday [for their custom was to throw barlikh [pine cones] at each other after midnight — and through his words they forgot these frivolities]. And they went to the inn and commanded to cook a large pot of fried dough etc. And when Moharan"as entered to eat — as soon as he dipped in the first spoon — they immediately snatched everything — for they thought him to be a holy Rebbe — and snatched the shirayim [remains of the Rebbe's food]. And he was angered by this but restrained his anger. And he gave thanks to Hashem, may He be blessed, that he traveled in his old age when he could restrain his anger — for in his youth he could not restrain his anger and people would not receive his small amount of good. And all those days they were with him constantly — and did not let him go — even to the outhouse they went after him. And they said to one another: he had such a Rebbe from whom he always suckled milk and honey. And when he traveled from them — rows of people escorted him from this side and rows from that side — five versts — step by step. And R. Nachman Tulshiner sat by the horses — and Moharan"as then said the Torah §52 "He who rises at night" [hane'or balayla] — and turned his face to R. Nachman Tulshiner and said: ## Segment 31
לא סִפֵּר הָר' אַבְרָהָם זְצוּקַ"ל שֶׁשָּׁמַע מֵר' אַבְרָהָם דֹּב זְצוּקַ"ל, שֶׁפַּעַם אַחַת הָלַךְ בְּנוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל נַחְמָן סוֹפֵר לְבֵית מוֹהֲרַנַ"ת בַּבֹּקֶר בְּעֵת שֶׁמּוֹהַרְנַ"ת הָלַךְ לַמִּקְוֶה, וְנָטַל כָּל הַמְּזוּזוֹת לְהַגִּיהַּ. וְכַאֲשֶׁר בָּא מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל לְבֵיתוֹ, וְרָצָה לְנַשֵּׁק הַמְּזוּזוֹת, וְלֹא מָצָא שׁוּם מְזוּזָה עַל פְּתָחָיו. וַיִּשְׁאַל מִי הָיָה כָּאן, וְהֵשִׁיבוּ שֶׁבְּנוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל נַחְמָן הַסּוֹפֵר הָיָה כָּאן. וְהָלַךְ מוֹהֲרַנַ"ת אֵלָיו לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּמְצָאוֹ בְּעֵת שֶׁהִתְפַּלֵּל בַּאֲמִירַת וּבָא לְצִיּוֹן. וְהִמְתִּין עַד אַחַר שֶׁגָּמַר תְּפִלָּתוֹ. וְאָמַר אֵלָיו, דּוּא הָאסְט דָּאךְ מִיר צוּ נֶעמֶען דִּי שְׁטוּבּ (אַתָּה הֲרֵי פֵּרַקְתָּ לִי אֶת הַבַּיִת). וְכִי כָּךְ מַגִּיהִין מְזוּזוֹת, הֲלֹא מִקֹּדֶם צְרִיכִין לְהָכִין מַקֶּבֶת וִיתֵדוֹת וּמַגִּיהִין מְזוּזָה בִּמְקוֹמָהּ וְקוֹבְעִין אוֹתָהּ תֵּכֶף, וְאַחַר־כָּךְ לוֹקְחִין הַשְּׁנִיָּה וְקוֹבְעִין אוֹתָהּ וְכוּ':
Siman 31. And there was one who learned that he was the author of the Likutay Tefilos — and kissed his feet — until he felt the kiss and said to him: ## Segment 32
לב לְעִנְיַן שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (סֻכָּה נב.) 'צַדִּיקִים נִדְמֶה לָהֶם כְּהַר' וְכוּ' וְאָמַר מוֹהֲרַנַ"ת זַצַ"ל, שֶׁהָאֱמֶת עִם הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא הָרְשָׁעִים לֹא הִבְחִינוּ אֶת עַצְמָם, עַל־כֵּן נִדְמֶה לָהֶם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה:
Siman 32. And Moharan"as said: the Rav R. Nathan Tulshiner is sentenced to death by the Sefer Toledos — Torah §52 "He Who Rises at Night." And a fellowship [khavurah] was formed called "He Who Rises at Night." And the Chassidim of the holy Rav R. Uri of Strelisk z"tl were there. And they recounted that the Rav R. Uri z"tl would say: ## Segment 33
לג פַּעַם אַחַת כְּשֶׁבָּא מוֹהֲרַנַ"ת לְאוּמֶין, שָׁמַע שֶׁר' מֹשֶׁה בֶּן ר' אַבְרָהָם חַיִּים מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה. וּכְשֶׁבָּא מוֹהֲרַנַ"ת לְבֵיתוֹ אָמַר בְּכָל הַמִּנְיָן שֶׁל הָרַב ר' נַפְתָּלִי לֹא שָׁמַעְתִּי שׁוּם אָדָם מִתְפַּלֵּל כְּמוֹ מֹשֶׁה בֶּן ר' אַבְרָהָם חַיִּים. אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁבָּא מוֹהֲרַנַ"ת פַּעַם שֵׁנִית לְאוּמֶין וְרָאָה שֶׁר' מֹשֶׁה הַנַּ"ל נִתְקָרֵר, אָמַר לוֹ, מֹשֶׁה דּוּא בִּיסְט אַרָאפּ גִּיפַאלִין, פָאלְג מִיר קֶער זִיךְ אוּם, גְּלֵייבּ מִיר אִיךְ הָאבּ שׁוֹין אַ וַויְיסֶע בָּארְד, אוּן הָאבּ נָאךְ אוֹיךְ בְּדֵעָה צוּ זַיין אַ עֶרְלִיכֶער יוּד (מֹשֶׁה, אַתָּה נָפַלְתָּ לְמַטָּה. שְׁמַע בְּקוֹלִי חֲזוֹר בְּךָ. תַּאֲמִין לִי, יֵשׁ לִי כְּבָר זָקָן לָבָן, וְיֵשׁ לִי עוֹד בְּדֵעָה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר):
Siman 33. And they said: if the Rav R. Uri were alive — he would carry your vessels to the bathhouse. Afterwards — when R. Nachman Tulshiner traveled there as mentioned — the end was that he printed the Likutay Halachos there. And he wanted to travel with the books for Shavuos to Moharan"as. And in the middle of the road he heard they were searching at the border — and from fear he traveled back about twenty versts — and ate there the Shabbos night at someone's home and spoke with him wondrous words — and told him these are from the man who authored those books. And the man was inflamed and said: with such books I would walk with them through the border even in the middle of the day. And R. Nachman Tulshiner was roused and traveled — and came safely home. And he told this to Moharan"as — and Moharan"as said to him: when you needed salvation at the border — you should have been at the border — and prayed — and waited for the moment of salvation. Why did you flee? For when the time of salvation would come you were far etc. And when R. Nachman Tulshiner came with the Likutay Halachos to his home — Moharan"as was very pleased — and also the men of our fellowship. And the men of our fellowship said: now we must honor R. Nachman Tulshiner. And Moharan"as said jokingly: ## Segment 34
לד אָמַר, בְּאֹפֶן אֶחָד הָיָה מַחֲלֹקֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב גָּדוֹל מִשֶּׁלָּנוּ, אַךְ הֵם הָיוּ מֻתָּרִים בְּמוֹפְתִים, אֲבָל אָנוּ אֲסוּרִים בְּמוֹפְתִים. וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים מֵהָאוֹהֲבִים יוֹתֵר מֵהַשּׂוֹנְאִים, שֶׁהַיְדִידִים רָצוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ טוֹבוֹת לְדַעְתָּם לִמְסֹר אֶת הַמִּתְנַגְּדִים לִידֵיהֶם, וְהוּא לֹא הָיָה רְצוֹנוֹ בָּזֶה כִּי אִם בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים. כְּמוֹ שֶׁפָּעַל בֶּאֱמֶת כִּי אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים:
Siman 34. And he said this because according to the way of our master z"tl — one must be completely clean of jealousy, desire, and honor entirely. But what can one do if he is sometimes jealous or stumbles in desire — he is compelled once — and therefore our master z"tl draws him close. But when he wants still more honor: ## Segment 35
לה מֵעִנְיַן הַמּוֹפְתִים, כִּי רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לִפְעָמִים רָאִינוּ מִמֶּנּוּ מוֹפְתִים בְּגָלוּי, אֲבָל מוֹהֲרַנַ"ת הִתְרַחֵק הַרְבֵּה מִזֶּה, רַק לִפְעָמִים רָאִינוּ מִמֶּנּוּ מוֹפְתִים, וְאָמַר, שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ אֲשֶׁר כַּמָּה אֲנָשִׁים יַעַמְדוּ אֶצְלוֹ, הָיָה מְדַבֵּר עִם רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל בִּשְׁבִיל מוֹפְתִים. וּפַעַם אַחַת תָּבַע מֵאִישׁ אֶחָד בִּשְׁבִיל הַדְפָּסָה, וְרָצָה הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁיַּבְטִיחֵהוּ בִּשְׁבִיל זֶה בָּנִים, וְלֹא רָצָה מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁהִתְחִיל לִסַּע זָרַק הָאִישׁ הַנַּ"ל אֶת הַמָּעוֹת לְמוֹהֲרַנַ"ת שֶׁיִּקַּח הַמָּעוֹת. וּפַעַם אַחַת עָמְדָה אִשָּׁה אַחַת עַל פֶּתַח מוֹהֲרַנַ"ת, וְלֹא נָתְנָה לוֹ לֵילֵךְ עַד שֶׁיַּבְטִיחַ לָהּ בָּנִים, וְהִבְטִיחַ לָהּ. אַחַר־כָּךְ אָמַר עַתָּה אֲנִי מֻכְרָח לְהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ. וּפַעַם אַחַת בָּאוּ אֵלָיו נָשִׁים בִּשְׁבִיל בָּנִים, וְצָעַק מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל "הֲתַחַת אֱלֹקִים אָנִי". אַחַר־כָּךְ אָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲרָטָה, הֲלֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר בְּנִיחוּתָא. וּפַעַם אַחַת נָסַע מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל בַּדֶּרֶךְ, וּפָגְעוּ בּוֹ כְּלָבִים וְנָבְחוּ בְּקוֹל וְעָמַד עַל רַגְלָיו וְאָמַר, פַּעַם אַחַת פָּגְעוּ כְּלָבִים בְּרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל וְנָבְחוּ, וְהֵשִׁיב לָהֶם אִיךְ וֵוייס אִיךְ וֵוייס (אֲנִי יוֹדֵעַ אֲנִי יוֹדֵעַ). וַאֲנִי אוֹמֵר לָהֶם אִיךְ וֵוייס נִיט, אִיךְ וֵוייס נִיט. וָואזֶשֶׁע וֶועט זַיין אַז אִיהר וֶועט שְׁרַייעֶן, וֶועל אִיךְ זִיךְ נָאךְ מֶער נִיט וִויסְן (אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה כְּבַר יִהְיֶה שֶׁאַתֶּם תִּצְעֲקוּ אֲנִי עוֹד יוֹתֵר לֹא אֵדַע) וְנִשְׁתְּקוּ:
Siman 35. And Moharan"as z"l once said: jealousy and desire — the Rebbe accepts you — but honor one must throw away entirely. And once R. Nachman Tulshiner was in the city of Iași [Romania] — and on Shabbos morning after the meal he was thirsty to drink. And he entered the Rav's house — and the Rav greeted him and asked him where are you from? And he was afraid to say from Breslov — and said: from Tulchin. And he asked him: where is that? And he said: near Breslov. And the Rav said: Breslov! — perhaps you know Natalyeh a Breslover Chassid? And R. Nachman understood he was not an opponent — and told him that he was just traveling from him and is his disciple. And the Rav told how he knows about Moharan"as — that his father was a Rav in Lemberg — and he was still a young man then. And our master z"tl lodged not far from their home — and he was accustomed to enter our master z"tl. And our master z"tl was not saying Torah — and not even any speech was he speaking — because of the illness of the lung which made speech difficult. And only all the words were comprised in his movements and hints. And sometimes when he wanted to speak — and in particular to recount a story — and in particular a story from the Land of Israel — immediately the whole city gathered. And once at the third Shabbos meal he recounted a story from the Land of Israel — and our master z"tl came to such great deveikus that it was almost to the departure of the soul — and it was dark. And I recognized and felt that he was close to the departure of his soul — and I brought a candle — and the deveikus was broken and he returned to his vitality. And afterwards when our master z"tl found out — he thanked me. And he told me then about R. Nathan — and said: ## Segment 36
לו בְּאַדֶעס, שָׁאַל הָרַב אֶת מוֹהֲרַנַ"ת אֵיזֶה פִּלְפּוּל וְהֵשִׁיב כָּרָאוּי, וַיֹּאמֶר לוֹ הָרַב חָשַׁבְתִּי שֶׁשָּׁכַחְתָּ אֶת הַלִּמּוּד מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשֵׂיתָ חָסִיד. וּפַעַם אַחַת הָיָה מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל בְּהַאנִיפָּאלְיֶע, וְהָיָה שָׁם שְׁאֵלָה מֵעִנְיַן עֲגוּנָה וַיַּעַן הָר' מַתִּתְיָהוּ לְהָרַב דְּשָׁם וְאָמַר לָהֶם שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אֶת מוֹהֲרַנַ"ת. וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ וְהֵאִיר עֵינֵיהֶם. וּכְשֶׁהָיָה מוֹהֲרַנַ"ת בְּלֶעמְבֶּרְג דִּבֵּר עִם הַגְּאוֹנִים אֵיזֶה פִּלְפּוּל, וּכְשֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ אָמַר לֶערְנִין קָאנִין מִיר (לִלְמוֹד יוֹדְעִים אָנוּ) וְהֵם נִקְרָאִים גְּאוֹנִים וְכוּ':
Siman 36. And: when you travel to me in Breslov — I will make from you a novelty like Natalyeh — but the materiality and darkness of this world put forgetfulness in my heart and I forgot to travel. And he said: ## Segment 37
לז פַּעַם אַחַת רָאָה מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל אֶת אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְלוֹמֵד אַחַר הַתְּפִלָּה, אֲבָל יֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מֵהָרְעָבוֹן. וְאָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת, הֶער שׁוֹין אוֹיף הָאבִּין תַּאֲוַת אֲכִילָה (תַּפְסִיק כְּבָר שֶׁיִּהְיֶה לְךָ תַּאֲוַת אֲכִילָה):
Siman 37. And he looked in the book and said: ## Segment 38
לח ר' יִצְחָק מִנָאוִויגְרֶעבְּלִי נָתַן לְאֶחָד סִפְרֵי רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, וְנֶהֱנָה מֵהֶם מְאֹד וְנָתַן פְּרִישַׂת שָׁלוֹם לְר' נָתָן. אָמַר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְהָר' נָתָן אֲבָל הָאִישׁ הַנַּ"ל מִסְתַּכֵּל בְּכָל הַסְּפָרִים. אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת לְר' אִיצִיֶא, דּוּא זָאלְסְט אִין זַיינֶע אַרְבַּע אַמּוֹת נִיט שְׁטֵיְין (שֶׁלֹּא תַּעֲמוֹד בְּאַרְבַּע אַמוֹתָיו):
Siman 38. And when R. Nachman Tulshiner came to Moharan"as and told him — Moharan"as said: I also say so [about the Likutay Halachos] — ## Segment 39
לט פַּעַם אַחַת אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת עַל נֶכְדֵי רַבִּי פִּינְחָס מִקָּארִיץ זַ"ל שֶׁנִּתְחַיְּבוּ מַלְקוֹת עַל שֶׁהָיָה בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִחוּ. אַף־עַל־פִּי־כֵן הֶחֱזִיקוּ יָדָם עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּפַעַם אַחַת הָיָה ר' פִּינְחָס נֶכֶד הָרַב ר' פִּינְחָס מִקָּארִיץ עַל בְּרִית מִילָה עִם ר' מֵאִיר מִטֶּעפְּלִיק, וְנֶהֱנָה מְאֹד מֵהַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ עַל הַמִּילָה, שֶׁהַר' מֵאִיר הַנַּ"ל הָיָה מוֹהֵל, וְשִׁבַּח אֶת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. וְשָׁם הָיָה אֶחָד שֶׁדִּבֵּר עַל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, וְהֻכְרַח לְקַבֵּל נְזִיפָה לִפְנֵי ר' פִּינְחָס הַנַּ"ל. וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הֲלֹא יֵשׁ הַעְתָּקָה מִמְפֻרְסָם אֶחָד, וְהֵשִׁיב לָהֶם הָר' פִּינְחָס, הַעְתָּקָה מֵהַעְתָּקָה שְׁטֶעלְט אִיהְר אַקֶעגִין, קֶעגִין לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (הַעְתָּקָה מֵהַעְתָּקָה אַתֶּם מַעֲמִידִים נֶגֶד, נֶגֶד לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן):
Siman 39. Rabbi Efraim said to Moharan"as: ## Segment 40
מ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לֹא הָיָה רוֹצֶה לֵילֵךְ אֶל הַשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת שֶׁל הָר' נָתָן, כִּי מוֹהֲרַנַ"ת הָיָה רָגִיל לְדַבֵּר עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם, אַךְ בְּשָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת לֹא הָיָה רוֹצֶה, כִּי לֹא רָצָה לְהַנְהִיג רַבָּנוּת. פַּעַם אַחַת בָּא הָאִישׁ הַנַּ"ל לְמוֹהֲרַנַ"ת וְרָאָה כְּתַב־יָד שֶׁל מוֹהֲרַנַ"ת כִּי מוֹהֲרַנַ"ת כָּתַב חֲלוֹמוֹתָיו, וְכָתַב שֶׁפַּעַם אֶחָד חָלַם לוֹ שֶׁבָּא רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אֵלָיו, וְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ עַל שֶׁמְּרַחֵק אֲנָשִׁים מֵאִתּוֹ, אָז אָמַר הָאִישׁ שֶׁמֵּהַיּוֹם בְּוַדַּאי יֵשֵׁב מוֹהֲרַנַ"ת בְּשָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת:
Siman 40. When the wife of Moharan"as was pregnant with his son R. Shakhna z"l — and they were very afraid she would miscarry [for they suffered much with child-rearing as is mentioned above in the Conversations of our master z"l where he made chairs for our master and our master comforted them etc. — and it was then the pregnancy of Rabbi Shakhna] — and she also felt herself very ill — and they called a doctor. For Moharan"as was not yet so strong in his view in the matter of doctors etc. — for he was almost at the beginning of his drawing close. And the doctor came but did not approach her — only stood far — and Hashem, may He be blessed, helped without the help of doctors. And afterwards when Moharan"as came to our master z"tl — and told him everything mentioned — our master z"tl revived him — and greatly strengthened him in this that she had not used the doctor at all. And he then said the Torah "And it shall be, if you hearken diligently" [Vehayah ekev tishme'un] etc. — the runners [ratsim] mentioned there are the doctors etc. — and therefore it is used in common speech to say: one must run after a doctor — ## Segment 41
מא פַּעַם אַחַת נָסַע הָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין עִם מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל בַּדֶּרֶךְ, וְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ עַל שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד. וּכְשֶׁבָּאוּ לְאַכְסַנְיָא לָקַח הָר' נַחְמָן גְּמָרָא וְהִתְחִיל לִלְמֹד. אָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת דָּאס הֵייסְט בֵּייזֶער לַמְדָן, דֶּער בַּעַל שֵׁם טוֹב הָאט גִּיזָאגְט דָּאס עֶר אִיז גֶּעקוּמֶען אוֹיף דֶּער וֶועלְט אוֹיְס רַיְיסֶען דֶּעם בֵּייזֶען לַמְדָן (זֶה נִקְרָא לַמְדָן־כָּעוּס, הַבַּעַל שֵׁם טוֹב אָמַר שֶׁהוּא בָּא לָעוֹלָם לַעֲקוֹר אֶת עִנְיָן הַלַּמְדָן־ כָּעוּס), וְאָמַר אֵלָיו, אֶלָּא תִּלְמֹד חֻמָּשׁ, מִשְׁנָיוֹת, עֵין יַעֲקֹב, שֻׁלְחָן עָרוּךְ, מִדְרָשׁ וְכַדּוֹמֶה כָּל הַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים. כִּי הָר' נַחְמָן נִתְקָרֵב לְמוֹהֲרַנַ"ת בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְלֹא הָיָה אָז בֶּן־תּוֹרָה, וְאִם הָיָה לוֹמֵד גְּמָרָא הָיָה נִשְׁאָר בְּלַמְדָן וְלֹא בְּצַדִּיק, עַל־כֵּן הֵבִין מוֹהֲרַנַ"ת כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּלְמֹד גְּמָרָא גַּם־כֵּן. עַל־כֵּן הִרְגִּיל אוֹתוֹ בִּדְבָרִים קְטַנִּים, וּמִזֶּה נַעֲשָׂה גָּדוֹל וְכוּ'. וּפַעַם אַחַת אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת אֲנִי גַּם־כֵּן רְצוֹנִי לְהִתְפַּלֵּל כְּוָתִיקִין אֲבָל לֹא בְּבֵיְיזִין־לַמְדָן. כִּי חָמִיו הָיָה רָגִיל לְהִתְפַּלֵּל וָתִיקִין, וְהָיָה מְקַצֵּר בַּתְּפִלָּה כְּדֵי לִפְגֹּעַ הַנֵּץ:
Siman 41. And there in that Torah is hinted the matter of birth etc. — see there. ## Segment 42
מב אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת שֶׁאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הָיוּ אוֹמְרִים שֶׁבֵּין הַמְּצָרִים יֵשׁ לָהֶם יְרִידָה:
Siman 42. Once Moharan"as was in Breslov at a certain inn with R. Dovid of Talna — and Moharan"as did not eat there. And afterwards it became known that the slaughterers were murderers, G-d have mercy. And once they placed the soup on the table — and he z"tl spoke Torah "For with compassion He will lead them" [ki merachamam yenahaggem] — and in the meantime the soup became cold — and he paid for the soup and did not eat it. And afterwards it became known that there was some halachic question about it. ## Segment 43
מג מוֹהֲרַנַ"ת אָמַר לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, בְּחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אִם יִהְיֶה לְךָ אַרְבָּעִים יוֹם רְצוּפִים הִתְבּוֹדְדוּת, בְּוַדַּאי יִהְיֶה לְךָ שִׁנּוּי לְטוֹבָה. פַּעַם אַחַת אָמַר לְר' שְׁמוּאֵל מִטֶּעפְּלִיק עֶר מֵיינְט עֶר אִיז שׁוֹין פַארְטִיג, פַארְגֶעס נִיט אַז דִּי מִשְׁנָה זָאגְט (הוּא חוֹשֵׁב שֶׁהוּא כְּבָר מְסֻדָּר, אַל תִּשְׁכַּח שֶׁהַמִּשְׁנָה אוֹמֶרֶת) כָּל שֶׁעִסְקוֹ עִם הַנָּשִׁים סוּרוֹ רַע. וְר' אֶפְרַיִם חֲתָנוֹ שָׁמַע זֹאת, וְנִכְנַס בְּלִבּוֹ מְאֹד לִלְמֹד קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמוֹ, שֶׁחָמִיו הָר' שְׁמוּאֵל הַנַּ"ל הוּא זָקֵן, וְהוּא הָיָה רַךְ בְּשָׁנִים כַּמָּה הוּא צָרִיךְ לִירֹא מִזֶּה, כִּי הוּא גַּם־כֵּן הָיָה עִסְקוֹ בְּתַכְשִׁיטֵי נָשִׁים. וּפַעַם אַחַת מָצְאוּ לְר' אֶפְרַיִם בֶּן ר' נַפְתָּלִי הַנַּ"ל בְּעִיר קִיֶעב עַל הַיָּרִיד, כִּי מִסְחָרוֹ הָיָה עִם מַרְגָּלִיּוֹת וְעָסַק בְּהִתְבּוֹדְדוּת. כִּי הָיָה אָז בְּלִבּוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה בַּמֶּה הוּא עוֹסֵק עַתָּה, וְכִי זֶה הוּא הַתַּכְלִית, וְכִי בִּשְׁבִיל זֶה בָּא לָעוֹלָם וְהָיָה עוֹמֵד בַּצַּד וּבוֹכֶה. וְשָׁאַל אוֹתוֹ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִפְּנֵי מָה בּוֹכֶה וְהֵשִׁיב לוֹ. אָמַר לוֹ וְכִי פֹּה הַמָּקוֹם לִבְכּוֹת, הוֹלְכִין לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְשָׁם תִּבְכֶּה. וְעָנָה לוֹ רַבִּי אֶפְרַיִם הַנַּ"ל שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁמַּגִּיעַ לְאָדָם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה, צָרִיךְ בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַשּׁוּק לְהִתְבּוֹדֵד וּלְדַבֵּר דִּבּוּרִים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עַד שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ יֵלְכוּ מִמֶּנּוּ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה:
Siman 43. At the time when our master z"tl said Torah §66 — he spoke with Moharan"as about the matter of the cave of Eliyahu z"l — and Moharan"as understood that he had not reached his level except through hisbodedus. And Moharan"as was roused and went to the women's section — and engaged in Psalms and hisbodedus with great arousal. And in the meantime someone in the city was making a betrothal [tenaim] — and wanted Moharan"as to be there too. And they searched for him and did not find him — and understood presumably he was engaged in hisbodedus — and began to call out in the streets: "R. Nathan! R. Nathan!" — and then he came out — and went with them to the betrothal. ## Segment 44
מד מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל כְּשֶׁהָיָה בְּלֶעמְבֶּערְג נִכְנַס לְהַפְּרוֹפֶסוֹר הַזֶּה שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה אֶצְלוֹ, וְהָיָה רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ אֵיזֶה דִּבּוּר מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהָיָה מְדַבֵּר שָׁמָּה. וְעָנָה לוֹ שֶׁהוּא אֵינוֹ זוֹכֵר, מֵהַטִּרְדָּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּל הַיּוֹם. מִזֶּה יְכוֹלִין לִלְמוֹד אֵיךְ צְרִיכִין לַחֲזֹר לִשְׁמֹעַ דִּבּוּר מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ:
Siman 44. One asked Moharan"as whether it is better to pray quickly so as not to have foreign thoughts. Moharan"as answered and said: at speed one can pray the whole prayer with one foreign thought — but slowly — at least the foreign thoughts will be interrupted several times. ## Segment 45
מה פַּעַם אַחַת אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, אַצַדִּיק אַז עֶר שְׁטַארְבְּט אַצַדִּיק, דָּאס אִיז דְּבַר פֶּלֶא (צַדִּיק שֶׁהוּא נִפְטַר כְּצַדִּיק, זֶה הוּא דְבַר פֶּלֶא). פַּעַם אַחַת אָמַר אַ וִיא אַוַויְסֶע בָּארְד אוּן נָאךְ אַבְּרֶסְלֶבֶר חָסִיד (זָקָן לָבָן וְעוֹד חֲסִיד בְּרֶסְלֶב). וּפַעַם אַחַת בָּא מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל לַמִּשְׁנָה שֶׁל עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר הִסְתַּכֵּל וְכוּ' וְנִתְלַהֵב מְאֹד מְאֹד, וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן, פַאר וָואס אִיז רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי גִיוֶוען רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי, וַויְל עֶר הָאט דָּאס גִּיוִויסְט. פַאר וָואס אִיז גִּיוֶוען דֶּער הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ דֶּער הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, וַוייל עֶר הָאט גֶּעוִויסְט. פַאר וָואס אִיז גִּיוֶוען דֶּער בַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ דֶּער בַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ, וַויְל עֶר הָאט גֶּעוִויסְט. פַאר וָואס אִיז גִּיוֶוען דֶּער הֵיילִיקֶער רַבִּי דֶּער הֵיילִיקֶער רַבִּי, וַויְל עֶר הָאט גִּיוִויסְט. פַאר וָואס בִּין אִיךְ אוֹיְךְ אִיךְ, וַוייל אִיךְ וֵוייס (מַדּוּעַ הָרַשְׁבִּ"י הָיָה רַשְׁבִּ"י כֵּיוָן שֶׁיָּדַע זֹאת, וּמַדּוּעַ הַאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ הָיָה הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ כֵּיוָן שֶׁיָּדַע זֹאת, וּמַדּוּעַ הַבַּעַשֵׁ"ט הָיָה הַבַּעַשֵׁ"ט כֵּיוָן שֶׁיָּדַע זֹאת, וּמַדּוּעַ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כֵּיוָן שֶׁיָּדַע זֹאת, וּמַדּוּעַ אֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי כֵּיוָן שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ), וּפַעַם אַחַת אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל הֲגַם הַחֵן הָאֱמֶת שֶׁהָיָה עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ וְעַל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זֶה הַחֵן לֹא נִמְצָא בִּי, אֲבָל מֵחֵן שֶׁל שֶׁקֶר אֲנִי נָקִי. אוּן אִיבֶּער דֶּעם הִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּת וָואס אִיז דָּא אִין מִיר אִיבֶּער דֶּעם אִיז מַיין דַּאוֶונֶען אַנְדֶערְשׁ, אוּן מַיין לֶערְנִין אַנְדֶערְשׁ, אוּן מַיין עֶסִין אַנְדֶערְשׁ, אוּן מַיין רֶעדִין מִיט מֶענְטְשִׁין אִיז אַנְדֶערְשׁ (וּבִגְלַל הַהִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּת שֶׁיֵּשׁ בִּי, לָכֵן תְּפִילָתִי אַחֶרֶת, לִמּוּדִי אַחֶרֶת, אַכִילָתִי אַחֶרֶת, וְדִבּוּרִי עִם בְּנֵי אָדָם אַחֶרֶת):
Siman 45. He said to R. Chayyim the proofreader: ## Segment 46
מו פַּעַם אַחַת סִפְּרוּ לִפְנֵי מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, מַה שֶׁנּוֹהֲגִים הַחֲסִידִים שֶׁמַּנִּיחִים מַשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר תַּחַת הַכַּר שֶׁלָּהֶם, וּבִזְמַן שֶׁהֵם מְקִיצִים מִשְּׁנָתָם שׁוֹאֲלִים מָשִׁיחַ עֲדַיִן לֹא בָּא, שׁוֹתִין מַשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר הַזֶּה וּמִשְׁתַּכְּרִים וְחוֹזְרִים לִשְׁנָתָם. כִּי הֵם אוֹמְרִים שֶׁכָּל זְמַן שֶׁמָּשִׁיחַ לֹא בָּא, צָרִיךְ לְיַשֵּׁן הַיֵּצֶר הָרָע. מֶען דַּארְף פַאר שְׁלָאפִין דֶּעם יֵצֶר הָרָע, כִּי בִּזְמַן הַשֵּׁנָה אִי אֶפְשָׁר לַחֲטֹא. וְאָמַר לָהֶם מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל שֶׁזֶּה אֵין עֵצָה, אֶלָּא צְרִיכִים לְהַנִּיחַ תְּהִלִּים מְרַאֲשׁוֹתָיו וּבִזְמַן שֶׁמֵּקִיץ מֵהַשֵּׁנָה אִם מָשִׁיחַ לֹא בָּא צְרִיכִין מֵחָדָשׁ (לִצְעֹק מִמַּעֲמַקִּים מֵעֹמֶק הַלֵּב) לוֹמַר תְּהִלִּים:
Siman 46. Once Moharan"as z"tl walked with the Rav R. Efraim from the Dnieper River — and they could not find a wagon — and he was compelled to carry his load — and likewise the Rav R. Efraim his load. And Moharan"as z"tl understood that R. Efraim had despondency from this — and in truth so it was. Moharan"as z"tl answered and said to him: ## Segment 47
מז־מח ר' מֵאִיר מִטֶּעפְּלִיק הָיָה מִגְּדוֹלֵי מְקֹרָבֵי מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל. וְהָיָה דַּרְכּוֹ לִקְבֹּל לִפְנֵי מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל שֶׁהָעֲבוֹדָה אֵינוֹ מִתְנַהֵג אֶצְלוֹ כַּסֵּדֶר וְהוּא הָיָה מְחַזֵּק אוֹתוֹ. פַּעַם אַחַת בָּא לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ שֶׁזֶּה אֵיזֶה זְמַן שֶׁהָעֲבוֹדָה מִתְנַהֵג אֶצְלוֹ כַּסֵּדֶר. אָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אִיךְ וֵוייס נִיט אֶפְשָׁר אִיז דִּיר גּוּט, אוּן אִיךְ וֵוייס אַז כָּל זְמַן מָשִׁיחַ אִיז נָאךְ נִיט גֶּעקוּמֶען, דַּארְף מֶען הַאלְטֶען אִין אֵיין רַיְיסֶען (אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אוּלַי לְךָ טוֹב, אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁמָּשִׁיחַ עוֹד לֹא בָּא צָרִיךְ לֶאֱחוֹז כָּל הַזְּמַן בְּלַעֲמוֹל וְלַעֲמוֹל). אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל מִפְּנֵי מָה זָכִיתִי שֶׁלְּעֵת זִקְנָתִי הוֹלֵךְ לִי הָעֲבוֹדָה כַּסֵּדֶר, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לִי בִּימֵי נְעוּרַי הִתְבּוֹדְדוּת הַרְבֵּה. מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל הָיָה לוֹ בְּרָכָה מֵרַבֵּנוּ זַ"ל אֲשֶׁר בְּעֵת שֶׁמַּנִּיחַ אֶת עַצְמוֹ לִישֹׁן יִישַׁן תֵּכֶף. פַּעַם אַחַת סִפְּרוּ לִפְנֵי מוֹהֲרַנַ"ת עַל מְפֻרְסָם אֶחָד שֶׁמִּתְפַּלֵּל בַּחֲשַׁאי, וְנִתְרַגֵּשׁ מוֹהֲרַנַ"ת וְאָמַר הֵם מְדַמִּין אֶת עַצְמָם לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, נִתְקַיֵּם אֶצְלוֹ שֶׁמֶן בַּחֲשַׁאי כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה כ"א. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן זָאלִין זֵיי זִיךְ אַזוֹי מוּטְשִׁין אוּן דַּאוֶונֶען אַזוֹי וִוי אִיךְ מוּטְשִׁי זִיךְ (שֶׁהֵם יִתְיַגְעוּ בַּתְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מִתְיַגֵּעַ). פַּעַם אַחַת אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל לִפְנֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אֶת הַתּוֹרָה (ט"ו) שֶׁל אוֹר הַגָּנוּז הַמַּתְחִיל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן, מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז וְכוּ' צָרִיךְ לַעֲסֹק בִּבְחִינַת מִשְׁפָּט שֶׁהוּא הִתְבּוֹדְדוּת. וּכְשֶׁסִּיֵּם הַתּוֹרָה וְהָלְכוּ קְצָת אֲנָשִׁים וְנִשְׁאֲרוּ רַק אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. עָנָה וְאָמַר לָהֶם שֶׁהַפֵּרוּשׁ שֶׁל הַתּוֹרָה הוּא כָּךְ מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם אוֹר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז יַרְבֶּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת:
Siman 47. The mind of the world [der sekhel hakolel] etc. ## Segment 48
מט זוּגָתוֹ שֶׁל מוֹהֲרַנַ"ת הָלְכָה לְעוֹלָמָהּ בִּזְמַן שֶׁהָיָה לְקִיחַת הַנֶּעקְרִיטִין (גִיּוּס צְעִירִים יְהוּדִים לִצְבָא הַצָאר הָרוּסִי) וּמֵתָה מֵחֲמַת הַצַּעַר הַנַּ"ל. וְאָמַר עַל זֶה מוֹהֲרַנַ"ת שֶׁצְּרִיכִין לִבְכּוֹת עַל זֶה כְּמוֹ עַל הַגְּזֵרָה הַנַּ"ל. ר' יִצְחָק בְּנוֹ שֶׁל מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל הָיָה אָבִיו מַשִּׂיאוֹ לִטְשֶׁרְקַאז וּלְאַחַר הַחֲתֻנָּה הָיְתָה זוּגָתוֹ מְמָאֵן אוֹתוֹ, וְחוֹתְנוֹ אוֹהֲבוֹ מְאֹד וְלֹא רָצָה לְהַנִּיחוֹ. וְחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁעַכְשָׁו הִיא קְטַנָּה וְאֵין לָהּ שֵׂכֶל שָׁלֵם, וּמֵחֲמַת זֶה מְמָאֶנֶת בּוֹ, וְאִם יִשְׁהֶה שָׁנָה אוֹ יוֹתֵר יִהְיֶה לָהּ דַּעַת יוֹתֵר אֶפְשָׁר שֶׁתִּרְצֶה. וּבָא מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל וְאָמַר לִמְחֻתָּנוֹ הַנַּ"ל שֶׁיִּבְחֹר לוֹ מַה שֶּׁיִּרְצֶה, אוֹ שֶׁיָּדוּר עִמָּהּ וְאִם לָאו יִהְיֶה גֵּט. וְהוּא עָנָה לוֹ כַּנַּ"ל שֶׁיַּמְתִּין אֵיזֶה שָׁנִים עַד שֶׁתִּתְגַּדֵּל וְיִהְיֶה לָהּ שֵׂכֶל יוֹתֵר, כִּי גֵּט לֹא רָצָה חוֹתְנוֹ כִּי אָהַב אוֹתוֹ מְאֹד, וְלָדוּר עִמּוֹ הִיא לֹא רָצְתָה. וּכְשֶׁרָאָה מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם עֵצָה, וַיֵּצֵא לַחוּץ וְאָחַז בְּשַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ וְצָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל גִּיוַואלְד עֶר קוֹיְלִיט מַיְין קִינְד (אֲהָהּ! הוּא רוֹצֵחַ אֶת בְּנִי). עַד שֶׁנִּתְאַסְּפוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים וְהִכְנִיסוּ עַצְמָם שֶׁיִּהְיֶה גֵּט. וּפַעַם אַחַת הָיָה מַעֲשֶׂה, שֶׁר' נָתָן הָיָה לוֹ אָח וּשְׁמוֹ לֵיְיבּוּשׁ. וְהָיָה לוֹ מְעַט זְמַן קְטָטָה עִם זוּגָתוֹ וּפֵרַשׁ מִמֶּנָּה. וְאַחַר־כָּךְ חָזְרָה וְנִתְפַּתֵּית וְנִתְרַצָּה וְנַעֲשָׂה שָׁלוֹם עִמָּהּ. וְאָמַר אָז מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל שֶׁזֶּה שֶׁחָזַר וְנַעֲשָׂה שָׁלוֹם עִמָּהּ, זֶה נַעֲשֵׂית בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לַהֲפֹךְ מִשְּׁמַד לְרָצוֹן. וּפַעַם אַחַת בִּימֵי מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל הָיָה אֶחָד שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה רָעָה אֲפִלּוּ לַאֲחֵרִים וּלְאַחַר הַנִּשּׂוּאִין נוֹדַע לוֹ וְלֹא יָדַע מַה לַּעֲשׂוֹת כִּי הִקְנִיטָה אוֹתוֹ מְאֹד, וְשָׁאַל לְמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל עֵצָה מַה לַּעֲשׂוֹת, וְהֵשִׁיב לוֹ עֵצָה שֶׁיִּתְפַּלֵּל חֲצִי שָׁנָה שְׁלֵמָה עַל זֶה בְּכָל יוֹם שָׁעָה מְיֻחָד דְּהַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה לְהַלָּן טוֹב אֵלָיו וְלֹא כָּל־כָּךְ רַע וְכוּ':
Siman 49. Moharan"as z"tl wrote to Rabbi Ozer: "I heard that R. Ozer is only devout [frum] — not so did I receive from our master z"tl — ## Segment 49
נ פַּעַם אַחַת אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת, אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה עוֹלָם הַזֶּה כְּשֶׁיֵּשׁ תַּאֲוָה הַיְדוּעָה בָּעוֹלָם:
Siman 50. He said to R. Moshe Breslover: ## Segment 50
נא פַּעַם אַחַת אָמַר אֶחָד לְמוֹהֲרַנַ"ת אוֹמְרִים עֲלֵיכֶם שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים מֶ'וֶועט שְׁמַיְיסִין עַל שֶׁלֹּא הָיָה (שֶׁיַּעֲנִישׁוּ בִּגְלַל שֶׁלֹּא הָיָה) בְּרֶסְלֶבֶר חָסִיד. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֵינִי אוֹמֵר כֵּן, אֶלָּא שֶׁיִּלְקוּ עַל הַפְּגָמִים, אִם תִּרְאֶה פְּגָמֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְתָבִין, אִם הָיִיתָ בְּרֶסְלֶבֶר חָסִיד לֹא הָיָה לְךָ הַפְּגָמִים הָאֵלֶּה:
Siman 50. And he fulfilled this for some time. ## Segment 51
נב הִלְכוֹת מַתָּנָה הֲלָכָה ד' "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב" נֶאֶמְרָה בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר אַחַר שֶׁנָּטַל יָדָיו לֶאֱכֹל שַׁחֲרִית, הִתְחִיל לוֹמַר עַד שֶׁכִּמְעַט נַעֲשָׂה עֶרֶב, וְכִמְעַט שֶׁלֹּא אָכְלוּ סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית:
Siman 51. After the passing of our master z"tl — Moharan"as greatly desired to fix his residence in Breslov — but his wife did not want — and he could not travel without her consent. But afterwards there was a fire in her town — and she agreed to travel to Breslov as well. Afterwards there was a fire also in Breslov — and she wanted to uproot his residence from there as well. And Moharan"as began to raise his eyes heavenward and said: "Where from before You shall I flee?" [anah mipanekha evrakha]. And at first he had no special dwelling in Breslov — only a room at a certain carpenter's. And Moharan"as said then: "He does his craft and I do mine." Afterwards some people began to come to him — and he began to long that he should have a special dwelling — until Hashem, may He be blessed, helped. Afterwards he began to long also that he should have a special room for the service of Hashem, may He be blessed — and in particular for writing Torah novellae. And afterwards he made a partition of boards in the kitchen [kekhel] — and through this he had a special room. And he then said: "Perhaps now I can be a proper man — ## Segment 52
נג פַּעַם אַחַת בָּא מִכְתָּב לְמוֹהֲרַנַ"ת מִבְּנוֹ הָר' יִצְחָק זַ"ל וְהִתְנַצֵּל לְפָנָיו כִּי בְּעֵת שֶׁהוֹלֵךְ לְהִתְבּוֹדֵד אֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ אֶת פִּיו, וּמִפְּנֵי זֶה קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְבּוֹדֵד. וְהֵשִׁיב לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל שֶׁזֶּה הָיָה גַּם־כֵּן אֵצֶל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁבְּעֵת שֶׁהָלַךְ לְהִתְבּוֹדֵד נִסְתַּם פִּיו, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְבּוֹדֵד וּלְפָרֵשׁ אֶת לִבּוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה חָכָם מְאֹד בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא הָלַךְ מִשָּׁם וְיִשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ שָׁם וַיִּתְאַנַּח מְאֹד מֵעֹמֶק הַלֵּב, וְצָעַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה מַה שֶּׁלִּבּוֹ וּפִיו סָתוּם. עַד שֶׁרִחֵם עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַעֲזָרוֹ שֶׁפָּתַח אֶת פִּיו וְדִבֵּר בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּפָסוּק (שְׁמוּאֵל־ב ז) שֶׁכָּתוּב שָׁם וַיֵּשֶׁב דָּוִד לִפְנֵי ה', הַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב לִפְנֵי ה', דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁהָלַךְ לְהִתְבּוֹדֵד, בְּזֶה הַמָּקוֹם יִשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ: ר' מֹשֶׁה בְּרֶסְלֶבֶר אָמַר שֶׁיּוֹתֵר טוֹב לוֹ הַדִּבּוּרִים שֶׁל מוֹהֲרַנַ"ת שֶׁל אַחַר הַבְדָּלָה. וְר' פִּינְחָס יְהוֹשֻׁעַ הָיָה אוֹמֵר שֶׁיּוֹתֵר טוֹב לוֹ הַדִּבּוּרִים שֶׁל שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת:
Siman 52. Even so his household continued to disturb him. And he began to long for a special room in an attic — and understood this would need to be built — but understood this was not possible at present — for he would need to neglect Torah and prayer. Afterwards Hashem, may He be blessed, arranged an opportunity through another person — and he understood that now he would not need to neglect Torah and prayer. And then he built a house with a proper attic. ## Segment 53
נד ר' נָתָן לֵיבְּלִי רְאוּבֵן'ס הָיָה נִכְנַס בְּכָל יוֹם אֶל בֵּית מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, וְסִפֵּר שֶׁמּוֹהַרְנַ"ת לֹא הָיָה מְדַבֵּר בְּכָל יוֹם דִּבּוּרֵי יִרְאָה, אֶלָּא שֶׁאִם הָיָה מְדַבֵּר פַּעַם אַחַת דִּבּוּרֵי יִרְאָה, הָאבּ אִיךְ שׁוֹין אָפּ גִּינוּמֶען פַאר שְׁטֶענְדִיג (כְּבָר קִבַּלְתִּי לְתָמִיד):
Siman 53. The Rav R. Avrohom z"tl recounted that he heard from R. Avrohom Dov z"tl: once the son of Yisrael Nachman the scribe went to Moharan"as's home in the morning at the time Moharan"as went to the mikveh — and removed all the mezuzos to check them. And when Moharan"as z"tl came home — and wanted to kiss the mezuzos — he found no mezuzah on any of his doorways. And he asked: who was here? And they answered: the son of Yisrael Nachman the scribe was here. And Moharan"as went to him in the house of study — and found him at the time he was praying at the saying of UVa leTzion. And he waited until after he finished his prayer. And he said to him: ## Segment 54
נה פַּעַם אַחַת אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת, "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב". וְדָחַק תֵּבַת כָּל, אֲפִלּוּ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה:
Siman 54. And is this how one checks mezuzos? First one must prepare a hammer and pegs — and check the mezuzah in its place — and fix it immediately — and afterwards take the second and fix it etc. ## Segment 55
נו בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, כָּל זֶה מִפְּנֵי שֶׁאֵינְכֶם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים כָּרָאוּי. אָמְרוּ לוֹ עַל־כָּל־פָּנִים אָנוּ רוֹצִים לֶאֱחֹז בְּרַבֵּנוּ זַ"ל. אָמַר לָהֶם מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, אִיהְר זֶענְט וִוי אַזוֹי אִיהְר זֶענְט, אוּן אִיהְר וִוילְט זִיךְ נָאךְ הַאלְטִין אִין אַזוֹי אַ רֶבִּין אִיבֶּער דֶּעם גֵּייט אוֹיף אַייךְ אַזוֹיְנְס אִיבֶּער (אַתֶּם כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם, וַעֲדַיִן אַתֶּם רוֹצִים לְהֵאָחֵז בְּרֶבֶּי כָּזֶה לָכֵן עוֹבֵר עֲלֵיכֶם מַה שֶּׁעוֹבֵר):
Siman 55. Regarding what our Sages z"l said [Sukkah 52a]: "To Tzadikim the evil inclination seems to them like a mountain" etc. — Moharan"as z"tl said: the truth is with the Tzadikim — but the wicked did not discern themselves — and therefore it seems to them like a hair. ## Segment 56
נז בְּעֵת שֶׁהָיָה מוֹהֲרַנַ"ת יָתוֹם אַחֲרֵי אִמּוֹ, שָׁאַל אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל בַּמֶּה יוּכַל לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לְאִמּוֹ, וְהֵשִׁיב לוֹ, דּוּ זָאלְסְט מַאכִין אֲשֶׁר יָצַר עֶרִינְסְט (תְּבָרֵךְ "אֲשֶׁר יָצַר" בִּרְצִינוּת). וְכִוֵּן לְמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בִּרְכַּת אֲשֶׁר יָצַר:
Siman 56. Once when Moharan"as came to Uman — he heard that R. Moshe the son of R. Avraham Chayyim was praying with concentration. And when Moharan"as came home he said: in all the minyan of the Rav R. Naftali — I have not heard any person praying like Moshe the son of R. Avraham Chayyim. Afterwards when Moharan"as came a second time to Uman — and saw that the aforementioned R. Moshe had cooled — he said to him: ## Segment 57
נח פַּעַם אַחַת בָּא ר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין אֶל מוֹהֲרַנַ"ת בַּעֲלִיָּתוֹ וְרָאָה שֶׁהוּא כּוֹתֵב, וְלֹא רָצָה לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ. וְאַחַר־כָּךְ רָאָה אֶת הַכְּתָב שֶׁל הַתְּפִלָּה "לָמָּה פָּנֶיךָ תַּסְתִּיר" שֶׁהָיָה מָלֵא דְּמָעוֹת:
Siman 57. He said: in one aspect the opposition of the Baal Shem Tov was greater than ours — but they were permitted miracles. But we are forbidden miracles. And he said that he has more suffering from friends than from enemies — for the friends wanted to do him favors as they saw fit — to hand the opponents over to them [the authorities]. But it was not his will — only prayer and supplication. Just as he in truth accomplished — only through prayer and supplication. ## Segment 58
נט אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָיָה סוֹחֵר וְנָסַע עִם סְחוֹרָה, וּבַדֶּרֶךְ נָפַל גֶּשֶׁם. וּפָרַשׂ הָאִישׁ יְרִיעָה (פַּאלָאטְקֶע) אֹהֶל וַיֵּשֶׁב לִלְמֹד. וּבֵין כָּךְ עָבַר מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל וְקָרָא אוֹתוֹ. אַחַר־כָּךְ סִפֵּר מוֹהֲרַנַ"ת שֶׁרָאָה שֶׁהָאִישׁ נֶהֱנָה מְאֹד מֵהַגֶּשֶׁם, שֶׁעַל־יְדֵי כָּךְ יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר עַתָּה לִסְחֹר:
Siman 58. Regarding miracles: our master z"tl — we sometimes saw open miracles from him. But Moharan"as distanced himself greatly from this — only sometimes we saw miracles from him. And he said: if he had known how many people would stand with him — he would have spoken with our master z"tl about miracles. And once he was asking a man for the printing — and the man wanted him to promise him sons in exchange — and Moharan"as z"tl did not want. And afterwards when he began to leave — the man threw the money to Moharan"as that he should take the money. And once a woman stood at the doorway of Moharan"as and would not let him go until he promised her sons — and he promised her. Afterwards he said: now I am compelled to pray for her. And once women came to him for sons — and Moharan"as z"tl cried out: "Am I in place of G-d?!" Afterwards he said he regrets — he should have said it gently. And once Moharan"as z"tl was traveling on the road — and dogs encountered him and barked loudly. And he stood on his feet and said: once dogs encountered our master z"tl and barked — and he answered them: ## Segment 59
ס מוֹהֲרַנַ"ת הָיָה אוֹמֵר, מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג אֵינוֹ נִזְכָּר בִּמְגִלַּת סְתָרִים, מַשְׁמַע שֶׁיִּהְיֶה אֶפִּיקוֹרְסוּת בָּעוֹלָם, וְזֶה יִהְיֶה נִסָּיוֹן שֶׁלָּנוּ וְשֶׁל מָשִׁיחַ:
Siman 59. And they fell silent. ## Segment 60
סא פַּעַם אַחַת שָׁלַח רַב אֶחָד לְר' נְתַנְאֵל טֶעפְּלִיקֶער שֶׁלֹּא יִתֵּן לְמוֹהֲרַנַ"ת לְהִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ כְּשֶׁיָּבוֹא לְטֶעפְּלִיק. וְהֵשִׁיב לוֹ: זֶה אִי אֶפְשָׁר, שֶׁמּוֹהַרְנַ"ת אֵין לוֹ שׁוּם מָקוֹם לְהִתְאַכְסֵן כִּי אִם אֶצְלִי, וּמַה שֶּׁהָרַב מַפְחִיד אוֹתִי מָה אוּכַל לַעֲשׂוֹת. וְכֵן הָיָה. וְר' נְתַנְאֵל יָרֵא שֶׁמָּא יִשְׁמַע מוֹהֲרַנַ"ת מִן הַמִּכְתָּב הַנַּ"ל, עַל־כֵּן שָׁלַח מִכְתָּב לְמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְדִבְרֵי הָרַב הַנַּ"ל כְּלָל. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁבָּא מוֹהֲרַנַ"ת לְטֶעפְּלִיק נִתְאַכְסֵן בְּבֵית רַבִּי נְתַנְאֵל בְּכָבוֹד גָּדוֹל, וְעָשָׂה סְעֻדָּה גְּדוֹלָה עֲבוּרוֹ, וּבִתּוֹ נִזְדָּרְזָה וְעָשְׂתָה טֵייגְלִיךְ (כְּמִין מַאֲכָל בָּצֵק מְטֻגָּן) לִכְבוֹד מוֹהֲרַנַ"ת. אַחַר־כָּךְ רָאָה מוֹהֲרַנַ"ת שֶׁיֵּשׁ לְרַבִּי נְתַנְאֵל קְצָת גַּדְלוּת, אָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת אֶפְשָׁר מֵיינְסְטוּ אַז אָן דִּיר וָואלְט אִיךְ קֵיין סְטַאנְצִיֶע נִיט גִּיהַאט, אִיךְ אָהן דִּיר קָאן זִיךְ בַּאגֶעהְן, דּוּא אָהְן מִיר נִיט (אוּלַי אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁבִּלְעָדֶיךָ לֹא הָיָה לִי אַכְסַנְיָא, אֲנִי בִּלְעָדֶיךָ אֶסְתַּדֵּר, אַתָּה בִּלְעָדִי לֹא). אַחַר־כָּךְ שָׁמַע הָרַב הַנַּ"ל הַדָּבָר הַזֶּה, וְאָמַר שֶׁבִּשְׁבִיל הַדָּבָר הַזֶּה לֹא יִהְיֶה לָהּ בָּנִים לְבַת הָר' נְתַנְאֵל, וַתֹּאמֶר מָה אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת. אַחַר־כָּךְ אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת לְר' נְתַנְאֵל, עַתָּה פָּתַח הָרַב אֶת פִּי לְהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִפְקְדָה בְּבֵן זָכָר. וְר' נְתַנְאֵל הָיָה מְקֹרָב לְרַבֵּנוּ זַ"ל, וּפַעַם אַחַת נָתַן לְרַבֵּנוּ זַ"ל עֲשָׂרָה אֲדֻמִּים וְשִׁבַּח אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה לוֹ כְּמוֹ כֵן. וְאָמַר שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת הָרֶענְדְלִיךְ שֶׁל הָר' נְתַנְאֵל, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה קַמְצָן גָּדוֹל, וְזֶה הָיָה אֶצְלוֹ מְסִירוּת נֶפֶשׁ לָכֹף אֶת יִצְרוֹ. פַּעַם אַחַת הִבְטִיחַ לִתֵּן לְמוֹהֲרַנַ"ת שְׁנֵים עָשָׂר רוּבָּל כֶּסֶף עַל בִּנְיַן הַקְּלוֹיְז, וְנָתַן לוֹ מִתְּחִלָּה שְׁלֹשָׁה רוּבָּל כֶּסֶף, וְאַחַר־כָּךְ נָתַן לוֹ עוֹד הַפַּעַם שְׁלֹשָׁה רוּבָּל כֶּסֶף, עַד שֶׁנָּתַן הַכֹּל בְּכַמָּה פְּעָמִים. וּכְשֶׁנֶּחֱלָה ר' נְתַנְאֵל בָּא אֶצְלוֹ ר' נָתָן, אָמַר לוֹ ר' נְתַנְאֵל לְר' נָתָן קַיְּימוּ בִּי הַגְּמָרָא 'יָהִיב לֵהּ יְדֵהּ' וְכוּ'. אָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת לָאו כָּל אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. אָמַר לוֹ רַבִּי נְתַנְאֵל אֲנִי מַאֲמִין שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת זֹאת, אָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת לֹא בְּכָל אָדָם יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. אַחַר־כָּךְ הָלַךְ מֵאִתּוֹ מוֹהֲרַנַ"ת, וַיֵּלֶךְ דֶּרֶךְ הַקֶּעךְ (הַמִּטְבָּח). וַיֹּאמֶר לְבִתּוֹ שֶׁל ר' נְתַנְאֵל אִם יִתֵּן ר' נְתַנְאֵל אֶת הַצְּדָקָה יוֹתֵר מִכְּפִי יְכָלְתּוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיִּחְיֶה עוֹד. אָמְרָה לוֹ אֵלֵךְ וְאֹמַר זֹאת לְאָבִי, אָמַר לָהּ מוֹהֲרַנַ"ת אִיךְ וִויל עֶהר זָאל זִיךְ אַלֵיין אָנְשְׁטוֹיְסֶען (אַנִי רוֹצֶה שֶׁהוּא יִתְאַמֵּץ מֵעַצְּמוֹ). וּפַעַם אַחַת הָיָה מוֹהֲרַנַ"ת בְּיַחַד עִם הָרַב הַנַּ"ל וְדִבֵּר הָרַב הַנַּ"ל מֵהַקַּמְצָנוּת שֶׁל ר' נְתַנְאֵל, וְסִפֵּר אָז שֶׁפּוֹסֵק אֶחָד לֹא נִפְסְקָה הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה קַמְצָן. וְזֶה הַדָּבָר הָיָה בְּסוֹד לִיחִידֵי הַדּוֹרוֹת, וְנִעֲנַע ר' נָתָן בְּרֹאשׁוֹ כְּאִלּוּ יוֹדֵעַ. וְכָפַף הָרַב הַנַּ"ל רֹאשׁוֹ לְמוֹהֲרַנַ"ת שֶׁיֹּאמַר לוֹ, וְאָמַר לוֹ, וְנִתְפַּעֵל הָרַב הַנַּ"ל וְאָמַר לְמוֹהֲרַנַ"ת הֲלֹא בְּוַדַּאי הֲיִיתֶם צְרִיכִים לֵילֵךְ בְּבִגְדֵי מֶשִׁי. וְהֵשִׁיב לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת זֹאת גַּם־כֵּן חַיָּב ר' נְתַנְאֵל:
Siman 60. In Odessa — a Rav asked Moharan"as a pilpul — and he answered correctly. And the Rav said to him: I thought you forgot your learning since you became a Chassid. And once Moharan"as z"tl was in Hanipoli — and there was a question about an agunah [a chained wife] — and R. Matisyahu referred the Rav there to Moharan"as. And they asked him — and he illuminated their eyes. And when Moharan"as was in Lemberg — he debated a pilpul with the geonim. And when he returned home he said: ## Segment 61
סב תּוֹרָה א' מָצָא מוֹהֲרַנַ"ת אַחַר הַדְפָּסָה הָרִאשׁוֹנָה בְּסִגְנוֹן אַחֵר, לֹא כְּמוֹ שֶׁנִּדְפַּס בַּהַדְפָּסָה הָרִאשׁוֹנָה, וְנִרְאָה לוֹ מַה שֶּׁמָּצָא אַחַר־כָּךְ. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהִדְפִּיס הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְאַחַר־כָּךְ הִדְפִּיס אֶת הַתּוֹרָה א' אֵצֶל הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, וְאַחַר־כָּךְ הִדְפִּיס אוֹתָהּ בְּלֶעמְבֶּרְג כְּמוֹ שֶׁנִּדְפַּס עַכְשָׁו. רַב אֶחָד הָיָה לוֹ קִנְאָה עַל רַבֵּנוּ זַ"ל עַל שֶׁהַמַּגִּיד מִטִירָאוִויצֶע נוֹסֵעַ אֵלָיו, וְהָיָה רָגִיל לִשְׁלֹחַ אֲנָשִׁים לְהַמַּגִּיד וְדִבְּרוּ מַלְשִׁינוּת עַל רַבֵּנוּ זַ"ל וְכוּ'. וְהָלַךְ הַמַּגִּיד אֵצֶל חֹתְנוֹ ר' יִצְחָק, שֶׁהָיָה מְקֹרָב לְרַבֵּנוּ זַ"ל, וְשָׁאַל אוֹתוֹ אִם יֵשׁ לוֹ כְּתָבִים מֵרַבֵּנוּ זַ"ל. וְהֶרְאָה לוֹ הַתּוֹרָה ב' אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים. וְנִתְפַּעֵל הַמַּגִּיד מְאֹד וְאָמַר מָה אֹמַר עַל הַתּוֹרָה שֶׁהוּא זֹהַר, הֵם גְּבוֹהִים מִזֹּהַר. הֵם תִּקּוּנִים הֵם גְּבוֹהִים מִתִּקּוּנִים. וּבִזָּה מְאֹד הַמַּלְשִׁינִים הַנַּ"ל. אֶחָד שָׁאַל לְמוֹהֲרַנַ"ת מִי גָּדוֹל. הַקָּטָן שֶׁמְּקֹרָב לְצַדִּיק, אוֹ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ מְקֹרָב, אָמַר לוֹ הֲלֹא בִּימֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁאִם אֶחָד הָיָה עוֹשֶׂה דָּבָר גָּדוֹל לְהַמִּשְׁכָּן וְלֹא הֱבִיאוֹ לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם חֲשִׁיבוּת כְּלָל, אֲבָל מִי שֶׁעָשָׂה דָּבָר קָטָן וֶהֱבִיאוֹ אֶל מֹשֶׁה בְּוַדַּאי הָיָה חָשׁוּב מְאֹד. וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה ב' הַנַּ"ל, שֶׁדַּיְקָא מֹשֶׁה יוּכַל לְעַיְלָא שְׁיָיפָא בִּשְׁיָיפָא (שֶׁאֵין שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָכוֹל לְאַעֲלָא שַׁיְפָא בְּשַׁיְפָא כָּל חַד לְדוּכְתֵּיהּ אֶלָּא משֶׁה בִּלְחוּד):
Siman 61. Once Moharan"as z"tl saw one who was sitting and studying after prayer — but he had great anguish from hunger. And Moharan"as said to him: ## Segment 62
סג פַּעַם אַחַת סִפְּרוּ לְמוֹהֲרַנַ"ת שֶׁר' נַפְתָּלִי הוּא כַּעֲסָן. וְאָמַר מוֹהֲרַנַ"ת לֹא יָדַעְתִּי שֶׁהוּא גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, שֶׁעַל כָּל אֵלֶּה הוּא ר' נַפְתָּלִי, שֶׁהַבַּעַל דָּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לְהַפִּילוֹ עַל־יְדֵי כַּעַס. וּפַעַם אַחַת הָיוּ מְסַפְּרִים אֵיזֶה אֲנָשִׁים זֶה עַל זֶה, וְשָׁאַל אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי מִפְּנֵי מָה עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גְּזֵרוֹת נֶעקְרֶעטִין פֹּה בְּרוּסְיָא, בִּשְׁלָמָא בְּקִירָ"ה הָיָה עֹנֶשׁ הַזֶּה מִפְּנֵי שֶׁקָּרְעוּ אֶת סִפְרֵי הַתּוֹלְדוֹת זַ"ל. וְהֵשִׁיב הַשֵּׁנִי אֶפְשָׁר מִפְּנֵי שֶׁקָּרְעוּ סִפְרֵי ר' נַחְמָן מִבְּרַסְלֶב. וְר' נַפְתָּלִי סִפֵּר מִזֶּה וְאָמַר, מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹלָם הָיוּ חוֹלְקִים עַל הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ נִגְזַר עַל הָעוֹלָם גְּזֵרַת ת"ח. וּמִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מִתְנַגְּדִים עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל נִגְזַר עַל הָעוֹלָם גְּזֵרַת גַאנְטִי (שֶׁהָיָה אַחַר פְּטִירַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב בִּשְׁנַת תק"ך). וּבִשְׁבִיל שֶׁהָיָה הִתְנַגְּדוּת עַל רַבֵּנוּ זַ"ל, נִגְזַר עַל הָעוֹלָם גְּזֵרַת נֶעקְרֶעטִין וְכָל הַגְּזֵרוֹת עַד בִּיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן. וּפַעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל, רָאִיתִי בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן שֶׁמִּתְפַּלֵּל אֶחָד אֵיזֶה תְּפִלָּה וְכוּ' (וְשִׁבַּח מְאֹד אֶת הַתְּפִלָּה) הָאבּ אִיךְ אוֹיף גִּידֶעקְט דָּאס פָּנִים הָאבּ אִיךְ גִּיזֶעהן אַז דָּאס אִיז מַיין נַפְתָּלִי (גִּלִּיתִי אֶת פָּנָיו וְרָאִיתִי שֶׁזֶּה נַפְתָּלִי שֶׁלִּי). וּפַעַם אַחַת הָיָה מַעֲשֶׂה בְּעֵת הַנֶּעקְרִיטִין שֶׁהַדֶּרֶךְ הָיָה אֲפִלּוּ מִי שֶׁהָיָה לוֹ בִּילֶעט חֵרוּת (תְּעוּדַת שִׁחְרוּר), הָיוּ מְחַפְּשִׂין וְלוֹקְחִים הַבִּילֶעט וְקוֹרְעִים אוֹתוֹ וּמַעֲלִילִים שֶׁאֵין לוֹ בִּילֶעט, כְּדֵי לִקַּח אוֹתוֹ לְאִישׁ חַיִל. וְהָיָה אֶחָד שֶׁהִשְׂכִּיר אֶת בְּנוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֵצֶל ר' נַפְתָּלִי. וּפַעַם אַחַת בָּאוּ אֵצֶל רַבִּי נַפְתָּלִי וּמָצְאוּ אֶת הַבָּחוּר וְשָׁאֲלוּ בִּילֶעט. וַיִּירָא אָבִיו שֶׁיִּקְרְעוּ הַבִּילֶעט, עַל־כֵּן עָשָׂה קוֹלוֹת עַד שֶׁהִתְקַבְּצוּ כָּל הָעִיר, וְאָז לֹא יָרֵא עוֹד לְהַרְאוֹת הַבִּילֶעט כִּי כֻּלָּם יִהְיוּ עֵדִים. וְרַבִּי נַפְתָּלִי הִתְפַּלֵּל אָז מִנְחָה, וַיִּירָא הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁרַבִּי נַפְתָּלִי לֹא יַקְפִּיד עַל שֶׁבִּלְבְּלוֹ מִתְּפִלָּתוֹ. וּבִשְׁעַת הַסְּעֻדָּה בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּמְחֹל לוֹ. וְרַבִּי נַפְתָּלִי הֵשִׁיב לוֹ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵע כְּלָל מִכָּל הַמַּעֲשֶׂה, כִּי תְּפִלָּתוֹ הָיְתָה בְּהִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, עַד שֶׁהָרַעַשׁ מִכָּל הָעִיר שֶׁהָיָה בְּבֵיתוֹ וְהוּא לֹא שָׁמַע כְּלָל:
Siman 62. R. Yitzchak of Novigredbl gave someone the books of our master z"tl — and he enjoyed them greatly — and sent regards to R. Nathan. One of the men of our fellowship said to R. Nathan — but the aforementioned man looks at all the books [but does not live by them]. Moharan"as said to R. Itzieh: ## Segment 63
סד פַּעַם בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ שֶׁל מוֹהֲרַנַ"ת הָיָה שֶׁהִגִּיעַ יָרִיד הָאַחֲרוֹן שֶׁל עֶרֶב פֶּסַח וְעוֹד לֹא הָיָה לוֹ צָרְכֵי פֶּסַח. וּבְכֵן בַּהַשְׁכָּמָה יוֹם זֶה עוֹד קֹדֶם הַתְּפִלָּה הִתְחִילָה זוּגָתוֹ דִּישֶׁעל עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם לְהִתְאוֹנֵן לְפָנָיו עַל זֶה, בְּהַצָּעוֹת טַעֲנוֹתֶיהָ הַנִּשְׁמָעוֹת לוֹ וּמַדְאִיבִים אֶת נַפְשׁוֹ כָּל־כָּךְ עַד שֶׁעַל זֶה הֵעִיד וְאָמַר אַחַר־כָּךְ לִפְנֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אוֹי הָאט זִיא מִיט מִיר אָבְּגִלֶערִינְט אַ פֶּרֶק פוּן מָרָה שְׁחוֹרָה (אוֹי הִיא לִמְּדָה אוֹתִי פֶּרֶק בְּמָרָה שְׁחוֹרָה). בְּכָל זֹאת כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַתְּפִלָּה חִזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי הִתְחַזְּקוּת בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת בֶּאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ עַד שֶׁאַחַר הַתְּפִלָּה הֵעִיד הָר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער עָלָיו שֶׁרָאָה אוֹתוֹ בְּפָנִים צְהֻבּוֹת וּשְׂמֵחִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְמַלֵּא חֶסְרוֹנוֹ. וְכֵן בְּיוֹם זֶה הָיָה יוֹמָא דְּשׁוּקָא בִּבְרַסְלֶב, שֶׁדֶּרֶךְ אַנְשֵׁי רָארִיד סָמוּךְ לִבְרַסְלֶב הִיא לָבוֹא לְשָׁמָּה עַל הַיָּרִיד. וּבָאוּ אֵלָיו שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וְנָתְנוּ לוֹ סְכוּם הָגוּן וְנִתְמַלֵּא חֶסְרוֹנוֹ בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל. וְהַשָּׁעָה שֶׁנָּתְנוּ לוֹ אָמַר הָר' נַחְמָן הַנַּ"ל שֶׁלֹּא רָאָה בְּפָנָיו שׁוּם שִׁנּוּי שֶׁל שִׂמְחָה יְתֵרָה, בִּשְׁבִיל שֶׁעוֹד קֹדֶם שֶׁבָּאוּ הָיָה מָלֵא בְּבִטָּחוֹן חָזָק בְּהִתְמַלְּאוּת הַחֶסְרוֹן כְּמֻנָּח בְּכִיסוֹ, וְאַךְ אֲנָשִׁים אֵלּוּ זָכוּ לִהְיוֹת הַשְּׁלוּחִים לְמִצְוָה רַבָּה זוֹ. בְּטוּלְטְשִׁין הָיָה אֶחָד הָר' יוֹסִיל הוֹיזְנֶער שֶׁזָּכָה לִשְׁבּוֹת שַׁבָּת אֶחָד אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְהוּא הָיָה גַּם מְעַט מְלֻמָּד בְּשָׂפָה רוּסִית וְחָשׁוּב גַּם אֵצֶל שָׂרִים. וּבְכֵן הָיָה מִנִּכְבְּדֵי הָעִיר בַּעַל דֵּעָה וּדְבָרָיו נִשְׁמָעִים, וְעַל־פִּיו נִתְמַנָּה הָר' יִצְחָק בֶּן מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל לִמְנַהֵל בְּהַפָּאסְט (הַדֹּאַר) בְּטוּלְטְשִׁין. אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְגַּבֵּר הַמַּחֲלֹקֶת עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. וּלְהַמִּתְנַגְּדִים הֻתַּר לַעֲשׂוֹת לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ כָּל מַה שֶּׁלִּבָּם חָפֵץ. וְכָל מִי שֶׁלֹּא קִלֵּל אֶת מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל סִימָן שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּרֶסְלֶבֶר וּמֻתָּר לְקַפֵּחַ פַּרְנָסָתוֹ. וּבְכֵן הֵחֵלּוּ הַמִּתְנַגְּדִים לְדַבֵּר עַל לֵב הָרַב ר' יוֹסִיל הַנַּ"ל שֶׁיְּקַפַּח גַּם אֶת פַּרְנָסַת ר' יִצְחָק הַנַּ"ל שֶׁהוּא נוֹסֵעַ לְאָבִיו לִבְרַסְלֶב. וְהָר' יוֹסִיל הַנַּ"ל דָּחָה אוֹתָם בָּזֶה וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁנּוֹסֵעַ הוּא לִבְרַסְלֶב לְאָבִיו הוּא אוֹת שֶׁהוּא בְּרֶסְלֶבֶר אֵין מִזֶּה רְאָיָה, הוּא סְתָם נוֹסֵעַ לְכָבוֹד אֵלָיו, וְהַמִּתְנַגְּדִים הֻכְרְחוּ לְקַבֵּל דְּבָרָיו. אָמְנָם כְּשֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לִנְסֹעַ לְאוּמַן עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אָז הָיָה בֶּאֱמֶת הָר' יִצְחָק הַנַּ"ל בִּמְצוּקָה, בְּאִם יִסַּע לְשָׁמָּה אָז יִהְיֶה הוֹכָחָה גְּדוֹלָה שֶׁהוּא בְּרֶסְלֶבֶר וּבְכֵן הִקְדִּים לִנְסֹעַ לְאָבִיו מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל לִשְׁאֹל אֶת פִּיו מַה יַּעֲשֶׂה עַכְשָׁו עַל זֶה אָמַר לוֹ אָבִיו שֶׁהַנְּסִיעָה לְאוּמַן עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה זֶה עוֹלֶה עַל הַכֹּל וּמְחֻיָּבִין זֹאת לְקַיֵּם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. מוּבָן שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחַ עַל שׁוּם דָּבָר, וְעַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה נָסַע לְאוּמַן. עָבַר הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵבִין הָר' יִצְחָק הַנַּ"ל שֶׁלַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ אִי אֶפְשָׁר לוֹ הֲלֹא עַכְשָׁו בְּוַדַּאי הוּא מְחֻסַּר פַּרְנָסָה. וְאִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה גַּם־כֵּן הָיְתָה מִצַּד הַמִּתְנַגְּדִים (שֶׁעָלֶיהָ אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת אִלּוּ לֹא הָיָה כְּבָר מְגֹרָשׁ מֵאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה, הָיָה מְצַוֶּה עָלָיו לְגָרְשָׁהּ), וְעַכְשָׁו עוֹד לָהּ טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת "פַּרְנָסָה" אִם כֵּן עָלָיו לִהְיוֹת נָע וָנָד בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וְלִהְיוֹת פָּרוּשׁ מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי, רַק זֹאת לֹא יָדַע לְאָן יַעֲשֶׂה דַּרְכּוֹ רִאשׁוֹנָה. וּבְכֵן בָּא לְאָבִיו זַ"ל לִשְׁפֹּךְ לְפָנָיו אֶת מְרִירוּת לְבָבוֹ, וּלְבַסּוֹף שָׁאַל אוֹתוֹ לְאֵיזֶה מָקוֹם לִנְסֹעַ בְּזוֹ הָרֶגַע. מוֹהֲרַנַ"ת זַצַ"ל בְּגֹדֶל חָכְמָתוֹ וְצִדְקָתוֹ הֵבִין אַחֶרֶת, וְאָמַר לוֹ אַדְּרַבָּא! שׁוּב לְבֵיתְךָ לְטוּלְטְשִׁין וְיָשָׁר לְבֵיתְךָ, וְאִשְׁתְּךָ כִּי תִּפְעֹר פִּיהָ בְּטַעֲנוֹתֶיהָ וְצַעֲקוֹתֶיהָ, אַתָּה לֹא תַּעֲנֶה דָּבָר אַךְ תִּשְׁתֹּק. כְּשֶׁתַּפְרִיעַ לְךָ מֵאֵיזֶה עֵסֶק שֶׁתַּעֲסֹק בְּבֵיתְךָ אַל תִּפְחַד מִמֶּנָּה לַעֲזֹב אֶת הָעֵסֶק. תֹּאמַר לָהּ בְּעַזּוּת שֶׁאַתָּה בַּעַל הַבַּיִת. כִּי תָּרִים יָד לְהַכּוֹתְךָ אַתָּה תָּרֵם מַטְּךָ. בְּקִצּוּר אֲמָרִים אַל תִּירָא מִמֶּנָּה כְּלָל וּכְלָל. וְאִם אוֹדוֹת פַּרְנָסָה ה' רַב לְהוֹשִׁיעַ. וּבְכֵן מִהֵר הָר' יִצְחָק הַנַּ"ל לְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי אָבִיו וְחָזַר לְטוּלְטְשִׁין וְיָשָׁר לְבֵיתוֹ. וְשָׁם הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו זַ"ל, אִשְׁתּוֹ הֵחֵלָּה לִצְעֹק וְהוּא שׁוֹתֵק. מַפְרִיעָה הִיא אוֹתוֹ מֵאֵיזֶה עֵסֶק שֶׁעָסַק, וְהוּא עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ. "אֲנִי בַּעַל הַבַּיִת", מְנַסָּה הִיא לְהָרִים אֶת יָדָהּ עָלָיו, וְהוּא הִקְדִּים נֶגְדָּהּ עִם הַקָאטְשֶׁערֶע (מִין מוֹט). וּמִפַּרְנָסַת הַפָּאסְט כַּמּוּבָן הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ. לְמָחֳרָתוֹ בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ בִּרְחוֹב הָעִיר, נִפְגַּשׁ עִם הָר' יוֹסִיל הַנַּ"ל שֶׁזָּכָה לִשְׁבּוֹת שַׁבָּת אֶחָד אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל. וּבְכֵן אַדְּרַבָּה הוּא הִתְחִיל לְדַבֵּר עִם הָר' יִצְחָק וְשָׁאַל אוֹתוֹ בְּתֵמַהּ, מַדּוּעַ אֵינְךָ בָּא אֶל הַפָּאסְט? אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת, שׁוּב אֶל הַפָּאסְט וְהַכֹּל כְּמִקֹּדֶם. כְּשֶׁהִגִּיעַ עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, מֵאֵימַת יוֹם הַדִּין שֶׁהָיְתָה בֶּאֱמֶת בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים עַל כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל, אִשְׁתּוֹ גַּם־כֵּן עָשְׂתָה כָּזֹאת, וּפִיְּסָה אֶת בַּעְלָהּ הָר' יִצְחָק זַ"ל, וְהַכֹּל לוֹ שָׁלוֹם כְּקֶדֶם. מִהֵר הַבֵּן יַקִּיר זֶה לְהוֹדִיעַ כָּל זֹאת לְאָבִיו. אָז אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל עַל דֶּרֶךְ הֲלָצָה אֵיין הַצְלָחָה פַאר אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וָואס יוֹם כִּפּוּר גֶּעפַאלְט תָּמִיד בַּאלְד נָאךְ רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַצְלָחָה לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים חָל תָּמִיד תֵּכֶף אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה:
Siman 63. Once Moharan"as said of the grandsons of Rabbi Pinchas of Korits z"l — that they deserved lashes for it was in their power to protest and they did not protest. Even so they held their hand with the men of our fellowship. And once R. Pinchas — the grandson of the Rav R. Pinchas of Korits — was at a circumcision with R. Meir of Teplik. And he was greatly pleased by the blessing R. Meir [who was a mohel] blessed over the circumcision — and he praised the men of our fellowship. And there was one there who spoke against our master z"tl — and he was compelled to accept a rebuke before the aforementioned R. Pinchas. And they asked him: is there not a copy [ha'atakah] from a certain famous one? And the Rav R. Pinchas answered them: ## Segment 64
סה מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל סִפֵּר, שֶׁקֹּדֶם שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי לְרַבֵּנוּ זַ"ל כִּמְעַט הָיִיתִי רָחוֹק מִלִּמּוּד. בִּשְׁבִיל שֶׁרְצוֹנִי הָיָה לִהְיוֹת מִן הַמַּתְמִידִים, וְכֵיוָן שֶׁבָּאתִי לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְנִזְדַּמֵּן לִי אֵיזֶה מְנִיעָה וְלֹא הָיִיתִי יָכוֹל תֵּכֶף לִלְמֹד לָמַדְתִּי מְעַט, וְעָבַר אֵיזוֹ מְנִיעָה, כְּשֶׁעָבַר זֹאת פַּעַם פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ כְּבָר הִתְיָאַשְׁתִּי מִיּוֹם זֶה, וְהַהַתְמָדָה יַתְחִיל מִיּוֹם שֵׁנִי, וְכֵן אֵרַע לִי בְּיוֹם שֵׁנִי בָּאֳפָנִים אֲחֵרִים, וְכֵן בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, עַד שֶׁנָּפַלְתִּי לְיֵאוּשׁ וְנַעֲשֵׂיתִי בַּטְלָן גָּמוּר. אָמְנָם כְּשֶׁנִּתְקָרַבְתִּי לְרַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר לִי אוֹדוֹת זֶה אַבִּיסֶעל אִיז אוֹיךְ גּוּט (מְעַט גַּם־כֵּן טוֹב), כְּשֶׁבָּאתִי אַחַר־כָּךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְרָאִיתִי שֶׁאֵינֶנִּי יָכוֹל לִלְמֹד הַרְבֵּה כִּי אִם מְעַט, וְנִזְכַּרְתִּי בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל אַבִּיסֶעלֶע אִיז אוֹיְךְ גּוּט וּבְכֵן לָמַדְתִּי מְעַט, אַחַר־כָּךְ אָמַרְתִּי אֶלְמֹד עוֹד מְעַט וְלָמַדְתִּי עוֹד מְעַט. וּמְעַט מְעַט יָצָאתִי מִידֵי הַיֵּאוּשׁ וְנַעֲשֵׂיתִי מַתְמִיד. וְגַם זֹאת הוֹעִיל לִי מַה שֶּׁהוֹסִיף רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁבְּעֵת הַלִּמּוּד אֵין לַעֲמֹד הַרְבֵּה עַל דָּבָר קָשֶׁה עַד לְתָרֵץ וּלְיַשֵּׁב הַדָּבָר בְּשָׁעָה זוֹ דַּיְקָא, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהַרְבֵּה פְּעָמִים אֵין יְכוֹלִין בְּשָׁעָה זוֹ, לְבַד שֶׁמְּבַטְּלִין מֵחֲמַת זֶה זְמַן רַב, עוֹד לִפְעָמִים נִמְאָס כָּל הַלִּמּוּד. וּבְכֵן אֵין לַעֲמֹד הַרְבֵּה רַק לְסַמֵּן שֶׁבְּמָקוֹם זֶה צָרִיךְ עִיּוּן, וְתוֹרָה עֲנִיָּה בְּמָקוֹם זֶה וַעֲשִׁירָה בְּמָקוֹם אַחֵר (יְרוּשַׁלְמִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה). וְעִם הַבְּקִיאוּת בְּלִמּוּד הַרְבֵּה יִתְיַשֵּׁב לוֹ הַדָּבָר מֵאֵלָיו:
Siman 64. One of the men of our fellowship did not want to go to the third Shabbos meal of R. Nathan — for Moharan"as was accustomed to speak with the men of our fellowship about fear of heaven — but at the third Shabbos meal he did not want — for he did not want to conduct himself as a Rav. Once this man came to Moharan"as — and saw the handwriting of Moharan"as — for Moharan"as would write down his dreams — and had written that once he dreamed that our master z"tl came to him and rebuked him for distancing people from himself. Then the man said: from this day certainly Moharan"as will sit at the third Shabbos meal. ## Segment 65
סו אַחַר הִסְתַּלְּקוּת רַבֵּנוּ זַ"ל, סִפֵּר הָר' אַבְרָהָמְל פֶּעטֶערְבּוּרְגֶער לִפְנֵי יְדִידוֹ אַהֲרֹן לִיפָאוֶועצְקִי עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֵיךְ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל בְּסוֹף יָמָיו בְּתֹקֶף חֻלְשָׁתוֹ בְּאוּמֶאן, הָיָה דַּרְכּוֹ בְּכָל יוֹם לִנְסֹעַ חוּץ לָעִיר וְלִשְׁאֹף אֲוִיר צַח. וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִשָּׁם הִמְצִיאוּ לוֹ בְּכָל יוֹם לָזֶה עֲגָלָה רְתוּמָה. פַּעַם לֹא הָיָה לָהֶם עֲגָלָה רְתוּמָה, וְהִמְצִיאוּ לוֹ סוּס לִרְכֹּב עָלָיו. וַאֲנִי שֶׁאֲנִי הָיִיתִי סוֹחֵר וּמְלֻמָּד בְּכָל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם, רָאִיתִי שֶׁרָכַב עַל הַסּוּס בְּלִי שׁוּם פַּחַד, כְּמוֹ רַכָּב מֻבְחָר מְלֻמָּד. וַאֲנִי הָיִיתִי מִן הַמַּקְדִימִים וּזְרִיזִים לָרוּץ אַחֲרָיו בִּכְדֵי לִהְיוֹת מִן הָרִאשׁוֹנִים אֶצְלוֹ. פִּתְאֹם שָׁאַל רַבֵּנוּ זַ"ל וֶוער לוֹיְפְט דָּאס מִיר נָאךְ אַזוֹי אַסְטִיג (מִי רָץ אַחֲרַי כָּל כַּךְ בְּמֶרֶץ), וְאָמַרְתִּי אֲנִי. אָז אָמַר לִי בְּזֶה הַלָּשׁוֹן אִיךְ בִּין אַזוֹי שְׁלַאף, אַז אִיךְ הָאבּ שׁוֹין אָנְגֶעוָוארֶען דָּאס קוֹל, אִיךְ הָאבּ שׁוֹין גָּאר קֵיין קוֹל נִיט, אוּן אַז מֶען וֶוערְט אָהְן דָּאס קוֹל, הֶעלְפְט שׁוֹין אֲפִלּוּ נִיט קֵיין זְכוּת אָבוֹת. אַז דּוּא וֶועסְט זַיין אֵיין עֶהרְלִיכֶער יוּד וֶועסְטוּ דָּאס פַארְשְׁטֵיין (אֲנִי כָּל־כָּךְ חַלָּשׁ שֶׁכְּבָר אִבַּדְתִּי אֶת הַקּוֹל, אֵין לִי כְּבָר קוֹל, וּכְשֶׁמְאַבְּדִים אֶת הַקּוֹל כְּבָר לֹא עוֹזֵר אַפִילוּ זְכוּת אָבוֹת. כְּשֶׁתִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר תָּבִין זֹאת) (וְזֶה מְרֻמָּז וּמְבֹאָר, אָמַר הָר' אַבְרָהָם, בְּהַתּוֹרָה "תִּקְעוּ אֱמוּנָה" שֶׁבְּזֶה הַשָּׁנָה שֶׁהָיָה שְׁנַת פְּטִירָתוֹ אָמַר אָז הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה יָדוּעַ שֶׁכָּל תּוֹרָה שֶׁאָמַר הָיְתָה הָעִקָּר עַל עַצְמוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ אָז בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. וְאוֹדוֹת הָר' אַבְרָהָם הַנַּ"ל וְעִנְיָנוֹ מְבֹאָר בְּכוֹכְבֵי אוֹר חִבּוּר הָר' אַבְרָהָם:
Siman 65. Once R. Nachman Tulshiner was traveling with Moharan"as z"tl on the road — and he rebuked him for not studying. And when they came to the inn — R. Nachman took a Gemara and began to study. Moharan"as said to him: ## Segment 66
שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים מֵהָר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זַ"ל
Siman 66. And he said to him: rather learn Chumash, Mishnayos, Ein Yaakov, Shulchan Arukh, Midrash — and similar — all the smaller things. For R. Nachman drew close to Moharan"as at age twenty — and was not then a Torah scholar — and if he had learned Gemara he would have remained a scholar and not a Tzadik. Therefore Moharan"as understood it was impossible for him to also learn Gemara — and therefore accustomed him to small things — and from this he became great etc. And once Moharan"as said: "I also want to pray vatikin [sunrise prayer] — but not in the beyzer lamdan style." For his father-in-law was accustomed to pray vatikin — and would shorten the prayer in order to catch the sunrise. ## Segment 67
הָר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זַ"ל אָמַר, מַה שֶּׁאִיתָא שֶׁשּׁוֹאֲלִין "צִפִּיתָ לִישׁוּעָה" וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י לִישׁוּעָה כְּלָלִית כְּלוֹמַר הַגְּאֻלָּה, בָּזֶה נִכְלָל שֶׁשּׁוֹאֲלִין לְכָל אָדָם בְּפֵרוּשׁ "כְּשֶׁהָיִיתָ בְּצָרָה" אִם הָיִיתָ מְצַפֶּה לִתְשׁוּעַת ה' וְלֹא הָיִיתָ מִתְיָאֵשׁ: בִּימֵי הָר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶר זַ"ל, הָיָה בְבַאהְפוּלְיֶע אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ צַדִּיק וְיָשָׁר הָר' יִשְׂרָאֵל לֵיבּ אֲבִי הָר' אָשֵׁר בָּאהפְלִיֶער. וּבְעֵת זִקְנָתוֹ הָיָה חֶפְצוֹ לְהַעְתִּיק מוֹשָׁבוֹ לְאוּמֶאן, וְשָׁם סָמוּךְ לְהַקְּלוֹיְז לִבְנוֹת לוֹ מִכִּיסוֹ בַּיִת מְיֻחָד, וְאַחַר פְּטִירָתוֹ יִהְיֶה יְרֻשָּׁה שַׁיָּךְ לְהַקְּלוֹיְז, וְתָמִיד יִהְיֶה עוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת ה', וּבְכָל פַּעַם לִהְיוֹת עַל צִיוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ הָיָה לִפְעָמִים לְבַלּוֹת כָּל הַלַּיְלָה עַל צִיוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְכֵן בַּיּוֹם אַחַר הַתְּפִלָּה וְלֹא טָעַם כְּלוּם, הָלַךְ עַל צִיוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ וְשָׁהָה שָׁם עֵרֶךְ אַרְבַּע חֲמִשָּׁה שָׁעוֹת. וּמַה טּוֹב הָיָה לְפָנָיו כְּשֶׁיִּהְיֶה מוֹשָׁבוֹ בְּאוּמֶאן אֵצֶל הַקְּלוֹיְז. אֲבָל הָר' נַחְמָן הַנַּ"ל מֵאֵן בָּזֶה מִטְּעָמִים יְדוּעִים לוֹ, וְעוֹד מִשּׁוּם שֶׁקָּשֶׁה לִשְׁנֵי צַדִּיקִים לָדוּר בְּמָקוֹם אֶחָד, וְהָר' יִשְׂרָאֵל לֵיבּ הָיָה מַחֲזִיק בְּדַעְתּוֹ שֶׁאָמַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ בֶּאֱמֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְכֵן אָמַר כַּמָּה פְּעָמִים אַחַר הִשְׁתַּטְּחוּתוֹ עַל צִיוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁכֵּן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת (עַל־פִּי הַמְקֻבָּל אֵצֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בִּימֵי רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁכְּשֶׁאֶחָד מְסֻפָּק בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁקֹּדֶם הַהִתְבּוֹדְדוּת אוֹדוֹת זֶה יַשְׁוֶה בְּדַעְתּוֹ הַהֵן וְהַלָּאו וְאַחַר הַהִתְבּוֹדְדוּת אֵיךְ שֶׁיִּפֹּל בָּרַעְיוֹן הָרִאשׁוֹן כֵּן יַעֲשֶׂה). אֲבָל קָשֶׁה הַדָּבָר מְאֹד לָבֹא לִבְחִינָה זוֹ בֶּאֱמֶת (שֶׁהַמְדַמֶּה מְאֹד מְאֹד מַטְעֶה אֶת הָאָדָם שֶׁפָּעַל בְּדַעְתּוֹ הַהֵן וְהַלָּאו שָׁוֶה, וּבֶאֱמֶת אַחַר הַהִתְבּוֹדְדוּת רַעְיוֹנוֹ הָרִאשׁוֹן אַחַר הָאֹפֶן שֶׁחֶפְצוֹ הַמְדֻמֶּה נוֹטֶה): פַּעַם סִפֵּר הָר' נַחְמָן זַ"ל שֶׁהִזְדַּמְּנוּ יַחַד עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ"ל, אָמַר לוֹ ר' יִשְׂרָאֵל לֵיבּ הַנַּ"ל, נַקְרִיב מִשְׁפָּטֵנוּ לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לִי זֹאת, חִיל וּרְעָדָה אֲחָזַתְנִי שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'הַמּוֹסֵר דִּין לַשָּׁמַיִם', אֲבָל מַה לַּעֲשׂוֹת וְאֵין לְסָרֵב בָּזֶה. אָמַרְתִּי לוֹ אִם כֵּן נַצִּיעַ כָּל אֶחָד לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ"ל אֶת טַעֲנוֹתֵינוּ, וְכֵן עָשִׂינוּ. כְּשֶׁיָּרַדְנוּ מִשָּׁם וְהוּא הָר' יִשְׂרָאֵל לֵיבּ הַנַּ"ל בְּאַחַת, שֶׁרַעְיוֹנוֹ הָרִאשׁוֹן גַּם אָז הָיָה שֶׁכֵּן יַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ וְכֵן עָשָׂה. וְהֶעְתִּיק מוֹשָׁבוֹ לְאוּמַאן אֵצֶל הַקְּלוֹיְז, וְלֹא הוֹצִיא שְׁנָתוֹ רַחֲמָנָא לִצְלַן: פַּעַם שָׁאַל הָר' נַחְמָן אֶת מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, מַדּוּעַ אֵינוֹ מוֹסֵר אֶת מְגִלַּת סְתָרִים מֵרַבֵּנוּ זַ"ל לִבְנוֹ ר' יִצְחָק זַ"ל וּלְרַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי זַ"ל. עָנָה לוֹ אִיךְ בִּין אוֹיף זֵיי בְּרֹגֶז זֵיי זֶענִין מַארְק מֶענְטְשִׁין, זָאלִין נִיט זַיין קַיין מַארְק מֶענְטְשִׁין וָואלְט זֵיי דֶּער אוֹיְבֶּערְשְׁטֶער אוֹיְךְ אוֹיְס גֶּעפִיהְרְט (אֲנִי כוֹעֵס עֲלֵיהֶם כִּי הֵם אַנְשֵׁי שׁוּק. לוּלֵא הָיוּ אַנְשֵׁי שׁוּק הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצְלִיחַ גַּם אוֹתָם): הָר' יִצְחָק זַ"ל קֹדֶם שֶׁנִּכְנַס לְפַרְנָסַת הַפָּאסְט בְּטוּלְטְשִׁין, וְהָיָה עָנִי גָּדוֹל קָרוּעַ וּבָלוּי. וְהָיָה חָפֵץ לִפְרֹשׁ מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם לְתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וּבִלְבַד שֶׁאָבִיו מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל יַשְׁגִּיחַ עָלָיו וְעַל בְּנֵי בֵּיתוֹ, אֲבָל מוֹהֲרַנַ"ת מֵאֵן בָּזֶה. מִכְּלַל דְּבָרָיו אוֹדוֹת זֶה נִשְׁמַע שֶׁאָמַר, שֶׁהַבִּטָּחוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ, צָרִיךְ בִּשְׁבִילוֹ לְבַד, וְקָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא בִּטָּחוֹן גַּם בִּשְׁבִיל בְּנוֹ. חָפֵץ הָיָה שֶׁבְּנוֹ הָר' יִצְחָק יַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁלֹּא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְנִכְנַס לְהַפָּאסְט, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יִפֹּל יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי דְּאָגָה וְגַעְגּוּעָיו, אַדְּרַבָּא חִזֵּק אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם בְּמִכְתָּבִים: אָמַר הָר' נַחְמָן זַ"ל מִטּוּלְטְשִׁין, לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְשַׁבֵּחַ מְאֹד דַּוְקָא אֶת הַפַּרְנָסָה עִם אֵיזֶה מִשְׂרָה בַּיַּעַר (לְפִי יִקְרַת הַהִתְבּוֹדְדוּת עַל־פִּי דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ זַ"ל), אָמַר עַל זֶה צוּ גֵּיין כַּסֵּדֶר אַלֵיין אִין אֵיין וַואלְד, אָבֶּער מֶען קָאן וֶוערֶען אֵיין גְּרוֹיְסֶער עֶרְלִיכֶער יוּד (עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת כָּרָאוּי). אָבֶּער פַארְקֶערְט מֶען קָאן וֶוערֶען אֵיין גְּרוֹיְסֶער הוֹלְטַאיי (עַל־יְדֵי מַחֲשַׁבְתּוֹ וְהִרְהוּרִים רַחֲמָנָא לִצְלַן) (לָלֶכֶת תָּמִיד לְבָד בְּתוֹךְ יַעַר אוֹ שֶׁיָּכוֹל עַל־יְדֵי־זֶה לְהֵעָשׂוֹת יְהוּדִי כָשֵׁר, אוֹ לְהֵפֶךְ אֶפְשָׁר לְהֵעָשׂוֹת פּוֹחֵז גָּדוֹל): אֶחָד הִתְאוֹנֵן לִפְנֵי הָר' נַחְמָן הַנַּ"ל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְפַּרְנֵס עַל־יְדֵי מְשָׁרֵת אֵצֶל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אִם הָיָה חָפֵץ בּוֹ, וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא מְמָאֵן בּוֹ מֻכְרָח הוּא לִהְיוֹת נוֹשֵׂא מִשְׂרָה זוֹ אֵצֶל אֶחָד מִקַּלֵּי־עוֹלָם, וְנִמְצָא אֵינוֹ עוֹלֶה יָפֶה בְּרוּחָנִיּוּת בַּעֲבוֹדַת ה'. אָמַר לוֹ עַל זֶה מַדּוּעַ אֵינְךָ זוֹכֵר "וְאֶת הָעוֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ" נִמְצָא שֶׁפַּרְנָסַת אֵלִיָּהוּ הָיְתָה דַּוְקָא עַל־יְדֵי "הָעוֹרְבִים": אֶחָד מִידִידֵי נְעוּרָיו שֶׁל מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, מֵחֲמַת שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה בְּמָאהְלִיב, נַעֲשָׂה גַּם תּוֹשַׁב מָאהְלִיב. וְשָׁם עָסַק בְּמִסְחָר, וְהִתְחִיל לְהַנְהִיג מִסְחָרוֹ בִּגְדוֹלוֹת בְּעֵזֶר הַלְוָאוֹת כְּמִנְהַג הַסּוֹחֲרִים. אֲבָל לֹא הִצְלִיחַ בִּדְבַר הָעֵסֶק, וְהִתְחִיל לֵירֵד מַטָּה מַטָּה, עַד שֶׁעִם הַזְּמַן נִשְׁאַר בְּעֵרוֹם וְחֹסֶר כֹּל וְאֵין (לוֹ) לְסַלֵּק חוֹבוֹת, וּבְכֵן מִיִּרְאָה וָפַחַד מֵהַבַּעֲלֵי חוֹבוֹת נַעֲשֶׂה בּוֹרֵחַ, אוּלַי רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמֹד לוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁיִּמָּצֵא לוֹ מְקוֹר פַּרְנָסָה וְגַם מְעַט מְעַט לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת. כְּשֶׁבָּרַח הָיָה דַּרְכּוֹ דֶּרֶךְ בְּרַסְלֶב. מִשֶּׁבָּא לִבְרַסְלֶב זָכַר שֶׁשָּׁם יֵשׁ לוֹ יְדִיד נֶפֶשׁ הוּא מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, בְּכֵן פָּנָה אֵלָיו. וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא אוֹרֵחַ, בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ, וּשְׁאָלוֹ אוֹדוֹת שְׁלוֹמוֹ וּמַצָּבוֹ. וְהוּא סִפֵּר לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ. וּבְכֵן מָצָא לוֹ עֵצָה לִהְיוֹת בּוֹרֵחַ כְּמִנְהַג הַלּוֹוִים וְאֵין לָהֶם לְשַׁלֵּם, וְדַעְתּוֹ לִנְסֹעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁשָּׁם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה קָרוֹב אִישׁ אָמִיד, וְהוּא יַעֲמֹד לוֹ לְעֶזְרָה בַּצָּרָה, לָתֵת לוֹ מִשְׂרָה. כְּשֶׁגָּמַר כָּל הַסִּפּוּר, אָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בְּוַדַּאי אַתָּה בְּצָרָה גְּדוֹלָה, אֲבָל עֲצָתְךָ אֵינָהּ עֵצָה. תָּבֹא לִקְרוֹבְךָ וְהַכָּרַת פָּנֶיךָ תַּעֲנֶה לוֹ עַל שְׁפַל מַצָּבְךָ, תֵּכֶף יַרְאֶה לְךָ אוֹתוֹת אִי רָצוֹן מִבִּיאָתְךָ אֵלָיו, וְגַם אֶת יָדוֹ הָרֵיקָה יְקַמֵּץ לָתֵת לְךָ לְתוֹךְ יָדְךָ, וְעִם אֲמִירַת "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" בְּשָׂפָה רָפָה, יוֹשִׁיט לְךָ אֶת רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו. וְאוּלַי יִתֵּן לְךָ לִסְעֹד אֶצְלוֹ סְעֻדָּה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, וְעַל לִינַת לַיְלָה אֲנִי מְסֻפָּק אִם יִתֵּן לְךָ אֶצְלוֹ. וְאוּלַי גַּם שָׁם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לֹא יִתְּנוּ לְךָ מָקוֹם לָלוּן, שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתְךָ יֵשׁ הַצֶּדֶק לַחֲשֹׁד אוֹתְךָ לְגַנָּב, וְאֵין זֶה עֵצָה כְּלָל וּכְלָל. וְאָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל עֲצָתִי, אַנְטְלוֹפִין נוֹר צוּם אֵייבֶּערְשְׁטְין (לִבְרֹחַ רַק אֶל ה'), שֶׁתָּשׁוּב לְמָאהְלוֹב וְלֹא לְבֵיתְךָ אַךְ יָשָׁר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. וְעִקַּר בֵּית מָנוֹס שֶׁלְּךָ יִהְיֶה תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְשָׁם הַכֹּל מַכִּירִים אוֹתְךָ שֶׁאֵין אַתָּה גַּנָּב חַס וְשָׁלוֹם, וְאַדְּרַבָּא לְסוֹחֵר נִכְבָּד שֶׁנִּמְעָד בְּמִסְחָרוֹ וּבְאֹנֶס נַעֲשָׂה בַּעַל חוֹב וְיוֹרֵד וּמְחֻסַּר פַּרְנָסָה. וְהַשַּׁמָּשׁ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ אַדְּרַבָּא יְקַבְּלוּךָ בְּכָבוֹד, וְיַמְצִיא לְךָ סְעֻדּוֹת. וְעוֹד יִתֵּן לְךָ כַּר תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתֶיךָ. וּכְשֶׁיִּוָּדַע הַדָּבָר לְאִשְׁתְּךָ וּקְרוֹבֶיהָ וְיִהְיוּ בָּאִים אֵלֶיךָ בִּצְעָקוֹת וְקוֹלוֹת בִּטְעָנוֹת הַנִּשְׁמָעוֹת, לֹא תַּעֲנֶה לָהֶם דָּבָר, וְאַחַת יִהְיֶה לְךָ הַשְּׁתִיקָה. וְעִם זֶה בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁה' יִהְיֶה בְּעֶזְרְךָ בְּקֶרֶב הַיָּמִים. דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁיָּצְאוּ מִלֵּב צַדִּיק אוֹהֵב נֶאֱמָן נִכְנְסוּ לְלֵב יְדִידוֹ וְכֵן עָשָׂה. וּמִבְּרַסְלֶב שָׁב לְמָאהלִיב וְיָשָׁר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה, וְהַכֹּל הָיָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, הַשַּׁמָּשׁ קִבְּלוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְקֵרְבוֹ בְּכָל מִינֵי הִתְקָרְבוּת, וְאַחַר אֵיזֶה יָמִים בָּאוּ לְבַקְּרוֹ אִשְׁתּוֹ וּקְרוֹבֶיהָ בְּצַעֲקוֹתֵיהֶם וְטַעֲנוֹתֵיהֶם, וְהוּא בְּאַחַת "הַשְּׁתִיקָה יָפָה". עָבְרוּ עוֹד אֵיזֶה יָמִים וְכָל הָעִיר עִם עִנְיָן זֶה כְּמֶרְקָחָה. עַד שֶׁכַּמָּה מִמַּכִּירָיו וְאוֹהֲבָיו נִתְעוֹרְרוּ לְרַחֵם עָלָיו וְעַל בְּנֵי בֵּיתוֹ וְלַעֲשׂוֹת לוֹ מַעֲמַד פַּרְנָסָה, וְקִבְּצוּ סְכוּם כֶּסֶף וְיָסְדוּ לְאִשְׁתּוֹ מַעֲמָד בַּשּׁוּק עִם מְעַט סְחוֹרָה. וְהַשֵּׁם הָיָה בְּעֶזְרוֹ שֶׁאִשְׁתּוֹ הִתְחִילָה מְעַט מְעַט לְהַצְלִיחַ, וְהוּא גַּם־כֵּן יָצָא לִפְעָמִים מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ לַעֲזֹר לָהּ, עַד שֶׁהָעֵסֶק הָלוֹךְ וְגָדוֹל, עַד שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית אֵשֶׁת חַיִל מַמְצִיאָה כָּל הַפַּרְנָסָה בְּרֶוַח, וְגַם סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וְהוּא לִפְעָמִים יָצָא לַעֲזֹר לָהּ מְעַט וּלְבַקֵּר סֵפֶר הַחֶשְׁבּוֹנוֹת. וּבְכֵן כָּתַב לְמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל אֶת כָּל זֹאת. וְאַשְׁרֵי לוֹ שֶׁזָּכָה שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְגַּלְגֵּל זְכוּת גָּדוֹל כָּזֶה: בְּטוּלְטְשִׁין הָיָה אֶחָד עֲקִיבָא מְלַמֵּד. וְהָיָה בָּקִי בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים רָאוּי לְהוֹרָאָה, גַּם בָּקִי בְּסִפְרֵי אֱמֶת וְסִפְרֵי צַדִּיקִים, אֲבָל גַּם בָּקִי בְּסִפְרֵי פִּלוֹסוֹפְיָא חֲקִירָה וְאֶפִּיקוֹרְסוּת עַד שֶׁחִבֵּר אֵיזֶה סֵפֶר לֵצָנוּת מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר, אֲבָל הָיָה כְּאַחַד הַיְרֵאִים בְּזָקָן וּפֵאוֹת אֲרֻכּוֹת. וְאֵצֶל אַנְשֵׁי עִירוֹ הָיָה נֶחְשָׁב לְיָרֵא מְלֻמָּד. פַּעַם אַחַת הָיָה בִּבְרַסְלֶב, וְנִכְנַס לְמוֹהֲרַנַ"ת זַצַ"ל בִּכְדֵי לַעֲשׂוֹת לֵצָנוּת מִכָּל מַה שֶּׁיִּרְאֶה וְיִשְׁמַע אֶצְלוֹ. וּבְכֵן בִּקֵּשׁ קֹדֶם כָּל מִמּוֹהַרְנַ"ת זַ"ל שֶׁיֹּאמַר לוֹ דְּבַר תּוֹרָה. וְאָז אָמַר לוֹ בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זַ"ל הַמַּאֲמָר הַקָּטָן בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן אוֹדוֹת מַה שֶּׁהַצַּדִּיק דּוֹרֵשׁ אֶת הַבָּא אֵלָיו לִמְצֹא אֲבֵדָתוֹ אִם הוּא רַמַּאי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ" אוֹתוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע עֲקִיבָא זֹאת וְיָדַע עַד הֵיכָן דִּבְרֵי מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל מַגִּיעִים, כְּשֶׁיָּצָא מִמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל לֹא זֶה לְבַד שֶׁלֹּא עָשָׂה שׁוּב לֵצָנוּת, אַדְּרַבָּא סִפֵּר כַּמָּה פְּעָמִים לַאֲנָשִׁים מְאֹרָע זוֹ וְשִׁבַּח אֶת מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל. וְזֶה הוּא עֲקִיבָא מְלַמֵּד שֶׁלָּמַד אֶצְלוֹ מְפֻרְסָם בְּאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הָר' צְבִי פֶּסַח זַ"ל מִטּוּלְטְשִׁין מְחֻתָּנוֹ שֶׁל הָר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זַ"ל, שֶׁעַל־יָדוֹ דַּיְקָא נִתְקָרֵב הָר' צְבִי הַנַּ"ל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. שֶׁפַּעַם עוֹד בִּהְיוֹתוֹ תַּלְמִידוֹ אָמַר לְרַבּוֹ עֲקִיבָא הַנַּ"ל, עִם מַה שֶּׁאַתֶּם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים בְּהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל, בָּזֶה אֵין אֲנִי אִתְּכֶם בְּדֵעָה אַחַת, וַאֲנִי מַאֲמִין בְּהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל. בְּזֹאת אָמְנָם אֲנִי מִסְתַּפֵּק לְאֵיזוֹ כַּת מֵהַחֲסִידִים לְהִתְקָרֵב, וּבְכֵן שׁוֹאֵל אֲנִי אֶתְכֶם מַה דַּעְתְּכֶם עַל זֶה? הֵשִׁיב לוֹ: אִם לְהִתְקָרֵב לְכַת הַחֲסִידִים הַמֻּבְחָר הוּא כַּת "הַבְּרֶסְלֶבֶר". מֵאָז נִתְקָרֵב הָר' צְבִי הַנַּ"ל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְזָכָה לִהְיוֹת מְחֻתָּנוֹ שֶׁל הָר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער תַּלְמִיד וּמְשַׁמֵּשׁ מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, וְזָכָה שֶׁעַל־יָדוֹ נִדְפְּסוּ אֵיזוֹ מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וּמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בָּאָרֶץ וּבְחוּץ לָאָרֶץ. בִּנְעוּרָיו הָיָה בָּאָרֶץ וְחָזַר לְחוּץ־לָאָרֶץ וְלִזְקוּנָיו חָזַר שׁוּב לָאָרֶץ, וְחַי עֵרֶךְ שָׁנָה. וּבִשְׁנַת תר"ע נִפְטַר פֹּה יְרוּשָׁלַיִם תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן תנצב"ה. עֲקִיבָא הַנַּ"ל מֵחֶסְרוֹן פַּרְנָסָה נִתְקָרֵב לְהָרַב דָּוִדְ'ל טָאלְנֶער, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֵיזוֹ מְקוֹם רַבָּנוּת וְנָתַן לוֹ הָעִיר דָאבָּאוֶוע סָמוּךְ לְאוּמֶין: פַּעַם אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל לְאֶחָד, אַז דּוּא וֶועסְט זִיצֶען מִיט אֵיין אִשָּׁה, אוּן דּוּא וֶועסְט מִיר זָאגִין אַז דּוּא בִּיסְט אֵיין עֶהרְלִיכֶער יְהוּד – וֶועל אִיךְ דִּיר גְּלוֹיְבֶּען. אָבֶּער נִיט זִיצֶען מִיט אַן אִשָּׁה, אוּן דּוּא וֶועסְט מִיר זָאגְען דּוּא בִּיסְט אֵיין הֶערְלִיכֶער יְהוּד, וֶועל אִיךְ דִּיר גָּאר נִיֶעט גְּלוֹיְבִּין (כְּשֶׁתֵּשֶׁב עִם אִשָּׁה וְאַתָּה תַּגִּיד לִי שֶׁאַתָּה יְהוּדִי כָּשֵׁר אַאֲמִין לְךָ אֲבָל לֹא לָשֶׁבֶת עִם אִשָּׁה, וְאַתָּה תַּגִּיד לִי שֶׁאַתָּה יְהוּדִי כָּשֵׁר, אַנִי לֹא אַאֲמִין לְךָ כְּלָל). וְכֵן נֶכְדּוֹ הָר' מִיכְלֵי זַ"ל מִטּוּלְטְשִׁין אָמַר לְאֶחָד שֶׁהָיָה שָׁרוּי בְּלֹא אִשָּׁה, דּוּא בִּיסְט דָּאךְ נִישְׁט קֵיין גּוּטֶער (אַתָּה הֲרֵי לֹא טוֹב). הַתּוֹרָה מְעִידָה "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ": פַּעַם אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל לְאֶחָד, אִיךְ גְּלוֹיְבּ אַז (אַנִי מַאֲמִין שֶׁ) אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְוֹתֶיךָ, אוּן אוֹיבּ דּוּא בִּיסְט דָּאס, וָואוֹיל אִיז דִּיר (אִם זֶה אַתָּה – אַשְׁרֶיךָ): אֵצֶל דּוֹדוֹ שֶׁל הָר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער הָר' יוּדְיל אֲחִי אָבִיו בְּהַיְיסִין, אַחֲרֵי שִׂיחָה אֲרֻכָּה שֶׁל מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אוֹדוֹת הַתַּכְלִית, אָמַר הַמַּסְקָנָא דִּיא וֶועלְט אִיז נִישְׁט אוּן מֶען קֶען זִיא נִיט בֶּעקוּמֶען. תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה אִיז יָאה אוּן מֶען קֶען דָּאס יָאה בֶּעקִימֶען (הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא לֹא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ, תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה זֶה כֵּן וְאֶפְשָׁר כֵּן לְקַבְּלוֹ). וְזֹאת שָׁמַע הָר' נַחְמָן הַנַּ"ל בִּהְיוֹתוֹ נַעַר וְנִתְפַּעֵל מִזֹּאת הַמַּסְקָנָא עַד שֶׁאֶצְלוֹ נַעֲשָׂה מַסְקָנָא לִהְיוֹת תָּמִיד דָּבוּק וּמְקֹרָב לְמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל. (בָּזֶה יֵשׁ עוֹד לִכְתֹּב מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הִתְקָרְבוּת הָר' נַחְמָן הַנַּ"ל). וְזֶה סֵדֶר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הִתְקָרְבוּת הָר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זַ"ל: זְקֵנוֹ הָר' יִצְחָק הָיָה מֵאַנְשֵׁי רַבֵּנוּ זַ"ל וְלַמְדָּן מֻפְלָג. וּבְכֵן פַּעַם אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל אַתָּה לַמְדָן, וּבְכֵן אֹמַר לְךָ אֵיין לַמְדָּנִישׁ פְּשֶׁעטִיל (פִּלְפּוּל לַמְדָּנִי). וְלוֹ אָמַר הַפֵּרוּשׁ שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן עַל פָּסוּק: "וַיַּעֲנוּ כָּל הָעָם וְכוּ' וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם" וְכוּ'. בְּנוֹ הָר' אַבְרָהָם (שֶׁעַל שְׁמוֹ נִקְרָא הָר' אַבְרָהָם זַצַ"ל) הָיָה גַּם־כֵּן מְקֹרָב לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, אֲבָל לֹא כָּל־כָּךְ, וְאִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁנִּפְטְרָה הִשְׁאִירָה לוֹ שְׁנֵי יְתוֹמִים קְטַנִּים יַלְדָּה וְיֶלֶד, הוּא הָר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער וְנָשָׂא לוֹ אִשָּׁה שְׁנִיָּה. אַחַר זֶה בְּקָרוֹב נִפְטַר גַּם הוּא (וְאָז הָיָה הָר' נַחְמָן זַ"ל כְּבֶן שְׁמוֹנֶה שָׁנִים) וְנִשְׁאֲרוּ הַיְתוֹמִים הַקְּטַנִּים עַל הָאֵם הַחוֹרְגָה, שֶׁהֵמָּה הָיוּ כַּמּוּבָן לְמַשּׂוֹי כְּבֵדָה עָלֶיהָ, וְהִיא עוֹד אֵינָהּ מְחֻיֶּבֶת לְהַחֲזִיקָם. וּבְכֵן כַּאֲשֶׁר הָיוּ לְר' אַבְרָהָם הַנַּ"ל עוֹד אַרְבָּעָה אַחִים, וּבְכֵן מָצְאָה לָהּ עֵצָה לְהוֹבִילָם לְאֶחָד מֵהָאַחִים, הוּא דּוֹד הַיְתוֹמִים. אֲבָל לְאֵיזֶה מֵהֶם שֶׁתּוֹבִילֵם יִטְעֹן שֶׁתּוֹבִילֵם לְהַשֵּׁנִי, וְכֵן הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי. וּבְכֵן כַּאֲשֶׁר יָדְעָה שֶׁבְּהַיְיסֶען יֵשׁ אֶחָד מֵהָאַחִים הָר' יוֹסִיל עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהוּא הֶעָשִׁיר שֶׁבָּאַחִים סוֹחֵר וְנִכְבָּד, וּבְכֵן הוֹבִילָה אוֹתָם לְהַיְיסֶען וְכִוְּנָה הַשָּׁעָה שֶׁתָּבֹא לְשָׁם בַּלַּיְלָה. וְתֵכֶף בְּבֹאָהּ לְהַיְיסֶען הָלְכָה עִם הַיְתוֹמִים לְבֵית הָר' יוֹסִיל הַנַּ"ל וְהוֹשִׁיבָם עַל הַפְּרִיזְבֶע (מָקוֹם שֶׁיּוֹשְׁבִים הַקַּבְּצָנִים) וַתְּצַוֶּה עֲלֵיהֶם, בַּבֹּקֶר מִי שֶׁיִּגַּשׁ אֲלֵיכֶם וְיִשְׁאֹל אֶתְכֶם מֵאַיִן אַתֶּם? בְּנֵי מִי אַתֶּם? תֹּאמְרוּ הָאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁהוּא. וְתֵכֶף נָסְעָה לְדַרְכָּהּ. וְכֵן הָיָה, בַּבֹּקֶר כְּשֶׁיָּצָא הָר' יוֹסִיל הַנַּ"ל מִפֶּתַח בֵּיתוֹ וְרָאָה שְׁנֵי יְלָדִים יוֹשְׁבִים עַל הַפְּרִיזְבֶע, וְשָׁאַל אוֹתָם כַּנַּ"ל וְהֵמָּה הֵשִׁיבוּ לוֹ כַּהֲלָכָה וְהֵמָּה בְּנֵי אָחִיו הָר' אַבְרָהָם זַ"ל. וְהֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר בְּאֵין בְּרֵירָה מַה לּוֹ לַעֲשׂוֹת. וּבְכֵן הוֹדִיעַ זֹאת גַּם לִשְׁאָר אֶחָיו. וְאֶחָד מֵהֶם לָקַח לוֹ אֶת הַיַּלְדָּה וְאֶצְלוֹ הִשְׁאִיר אֶת הַיֶּלֶד הַנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁהָר' יוֹסִיל הַנַּ"ל מִשּׁוּם שֶׁהָיָה טָרוּד בַּעֲסָקָיו גַּם הָיָה בְּרִחוּק מָקוֹם מֵאוּמֶאן, לֹא הָיָה מֵהַנּוֹסְעִים הַתְּמִידִיִּים עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְאוּמֶאן. מִמֵּילָא יוֹתֵר הָיָה נִמְשָׁךְ אַחַר הַמִּתְנַגְּדִים עַד שֶׁפָּעֲלוּ אֶצְלוֹ לְהָסִיר הָרִיקֶען (הַכְּרִיכָה) מֵעַל סֵפֶר הַתְּפִלּוֹת שֶׁל מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל. וּבְכָל זֹאת מֵחֲמַת שֶׁמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בְּכָל עֵת הֱיוֹתוֹ בְּהַיְיסֶען הָיְתָה אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ אֵצֶל הָר' יוֹסִיל הַנַּ"ל, הָיָה מֻכְרָח הַיָּתוֹם הַנַּ"ל לְשַׁמֵּשׁ אֶת מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל עַל־פִּי פְּקֻדַּת דּוֹדוֹ שֶׁהָיָה מְקַבֵּל אֶת מוֹהֲרַנַ"ת בְּכָבוֹד גָּדוֹל בְּבֵיתוֹ. וּבְכָל עֵת הֱיוֹתוֹ אֶצְלוֹ הָיָה מְכַבְּדוֹ וְהִדְלִיק כַּמָּה נֵרוֹת בַּלַּיְלָה לִכְבוֹדוֹ, עַד שֶׁפַּעַם אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, שֶׁבְּבֵית הָר' יוֹסִיל יֵשׁ לוֹ הַרְחָבַת הַדַּעַת. וּכְשֶׁנָּסַע מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָיָה גַּם־כֵּן עִם דַּרְכּוֹ בְּהַיְסֶען עַל פּוּרִים וְאֶצְלוֹ אָכַל סְעֻדַּת פּוּרִים בִּמְסִבַּת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. וְאָז שָׁמַע הָר' נַחְמָן הַנַּ"ל הַמַּסְקָנָא הַנִּזְכַּר לְעֵיל. וְאַחֲרֵי הַשִּׂיחָה שָׁלַח אוֹתוֹ לַשּׁוּק לִקְנוֹת אֵיזֶה דָּבָר, וְכָל זְמַן הֲלִיכָתוֹ לַשּׁוּק סִפֵּר שֶׁעָשָׂה קֶשֶׁר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק תָּמִיד בְּמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל. וְכֵן אַחַר־כָּךְ סִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁדּוֹדוֹ נָתַן לוֹ אִשָּׁה בִּבְרַסְלֶב, וְכַמּוּבָן הָיָה תָּמִיד אֵצֶל מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל. אֲבָל בִּזְמַן קָצָר אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה זוֹ נֶעְדְּרָה, וְלֹא אָרַךְ הַזְּמַן וְלָקַח לוֹ אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה בְּטוּלְטְשִׁין גַּם־כֵּן סָמוּךְ לִבְרַסְלֶב. וְרַגְלִי הָיָה הוֹלֵךְ תָּמִיד לִבְרַסְלֶב לְמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל: ר' נַחְמָן בֶּן ר' עוֹזֵר סִפֵּר, שֶׁמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל לְעֵת זִקְנָתוֹ הִקְפִּיד דַּיְקָא שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָן יְחִידִי עַל הָעֵבֶּיר שְׁטִיבִּיל (בֵּית עַלִיָּה), וּבָחַר בּוֹ כְּשֶׁהָיָה עוֹד נַעַר לָלוּן עִמּוֹ. וּבְכַמָּה פְּעָמִים הִתְפָּאֵר בְּבֵיתוֹ שֶׁעַכְשָׁו יִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ תִּקּוּן חֲצוֹת שֶׁל מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל וְלִרְאוֹת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁלְּאַחַר חֲצוֹת. וְעָשָׂה בִּמְכֻוָּן בְּשָׁכְבוֹ עַל מִטָּתוֹ עָצַר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל כֹּחוֹ שֶׁלֹּא לִישֹׁן עַד שְׁעַת חֲצוֹת שֶׁמוֹהֲרַנַ"ת קָם. וְנִגַּשׁ אֵלָיו וְכִסָּה אוֹתוֹ בְּאֵיזֶה בֶּגֶד וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַדּוּעַ אֵינְךָ יָשֵׁן וְתֵכֶף נָפַל עָלָיו שֵׁנָה וְיָשַׁן עַד הַבֹּקֶר. וְכֵן הָיָה כַּמָּה לֵילוֹת: פַּעַם הִרְגִּישׁ מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל גֹּדֶל מַעֲלַת הַתְּפִלָּה מִמַּאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל שֶׁהַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַתְּפִלּוֹת צָרִיךְ לְהַשְׁבִּיעַ כָּל תְּפִלָּה שֶׁתַּגִּיעַ מֵעַצְמָהּ לִמְקוֹמָהּ לְמַעְלָה, שֶׁגַּם הוּא אֵינוֹ יוֹדֵע אֶת מְקוֹם כָּל תְּפִלָּה וְכוּ': פַּעַם הִתְאוֹנֵן אֶחָד לִפְנֵי מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, שֶׁאֵין לוֹ לִתֵּן מַתָּנוֹת לְהַכַּלָּה. וְנִחֵם אוֹתוֹ מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בָּזֶה, שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לֹא הָיָה לוֹ לִתֵּן מַתָּנוֹת לְכַלָּתוֹ. אָמַר לוֹ מָה עִנְיַן יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶצְלִי שֶׁאָז הָיָה רָזִין עִלָּאִין. אָמַר לוֹ גַּם עַכְשָׁו יֵשׁ רָזִין עִלָּאִין (נִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי עַל־פִּי דִּבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם זַ"ל בְּעֵת הַסִּפּוּר, מַה דְּאִיתָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן שֶׁבְּכָל מַעֲשֶׂה וּתְנוּעַת הַצַּדִּיק אֵינוֹ פָּשׁוּט, וְיֵשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין. וּבִפְרָט אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּמַעֲשָׂיו וּבְהַנְהָגוֹתָיו בִּפְרָטִיּוּת עַל כָּל פְּרָט בְּכָל רֶגַע. וְהַהֶפְרֵשׁ רַק בָּזֶה שֶׁכָּל צַדִּיק לְפִי הַשָּׂגָתוֹ יוֹדֵע מַה מֵּהָרָזִין. וְאָנוּ הַפְּשׁוּטִים אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל): מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל אָמַר, מֶען דַּארְף אִין דֶּער יוּגֶענְט אַסַאךְ הָארִיוֶוען מֶען זָאל אוֹיף דֶּער עֶלְטֶער זַיין אַ פְּרָאסְטֶער עֶרְלִיכֶער יוּד (בִּימֵי הַנְּעוּרִים צָרִיךְ הַרְבֵּה לַעֲמוֹל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בָּעֵת הַזִּקְנָה יְהוּדִי כָּשֵׁר פָּשׁוּט): אוֹדוֹת מַה שֶּׁמִּתְחַכֵּם הַבַּעַל דָּבָר, וּמֵחֲמַת חֶסְרוֹן יְדִיעָה מִקֹּדֶם בְּתַחְבּוּלוֹתָיו נוֹפְלִים בְּרִשְׁתּוֹ, אָמַר פַּעַם אַחַת מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל אַז אִיךְ וֵוייס שׁוֹין יָא דָּאס אַלֶעס (מַה שֶּׁכִּמְעַט כָּל הָעוֹלָם אֵינָם יוֹדְעִים) דְרֶעהט דֶּער בַּעַל דָּבָר מִיט מִיר גָּאר אַנְדֶערְשׁ (כֵּיוָן שֶׁאֲנִי כְּבָר כֵּן יוֹדֵעַ זֹאת, הַבַּעַל דָּבָר מְסוֹבֵב עִמִּי אַחֶרֶת לְגַמְרֵי): גַּם כְּשֶׁהַלְּבָנָה לֹא נִרְאֲתָה זַכָּה כָּל־כָּךְ וְאַף מִבַּעַד עָנָן קָלוּשׁ קִדֵּשׁ מוֹהֲרַנַ"ת כַּמּוּבָא בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן. וְאָמַר אִיךְ פּוֹעְל בַּיי זִיךְ, אֲפִלּוּ דֶּער נָאךְ אַז זִי וֶועט וֶוערִין לוֹיְטֶער זָאל מִיךְ נִיט הַארִין (אֲנִי פּוֹעֵל בְּעַצְמִי שֶׁאֲפִילּוּ אַחַר כָּךָ אִם הִיא תִּהְיֶה יוֹתֵר בְּרוּרָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה אִכְפַּת לִי). וּפַעַם הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁקִּדֵּשׁ בְּעָנָן קָלוּשׁ, וְאַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ אֶחָד תִּרְאוּ שֶׁנִּזְדַּכְּכָה, אָמַר לוֹ אִיךְ הָאבּ אָבֶּער פְרִיעֶר מְקַדֵּשׁ גִּיוֶוען (כְּבָר קִדַּשְׁתִּי מִקֹּדֶם). וְכֵן הוּא בְּשֻׁלְחָן־עָרוּךְ שֶׁזְּרִיזִין מַקְדִּימִין קֹדֶם לְרֹב עַם הַדְרַת מֶלֶךְ. וּמוּבָא בְּחַיֵּי אָדָם: ר' יִצְחָק זַ"ל יָשַׁב לִפְנֵי אָבִיו מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן וְנִשְׁעַן בְּיָדוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן. אָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בְּשַׁבָּת זִיצְט מֶען גְּלַיְיךְ (בְּשַׁבָּת יוֹשְׁבִים יָשָׁר): מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל אָמַר, אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּשֶׁיָּשַׁב עִם אֲנָשִׁים שֶׁקֵּרְבָם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, הָיָה אוֹמֵר לָהֶם, תֵּדְעוּ שֶׁכָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת יַנְחִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְזַרְעוֹ. כֵּן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, תֵּדְעוּ כְּשֶׁיָּבֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ יִהְיֶה נַעֲשֶׂה יְשִׁיבוֹת מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל: עוֹד אָמַר, אִיךְ זֶעה גָּאר אַנְדֶערְשׁ, אִיךְ קוּק גָּאר אַנְדֶערְשׁ אִיךְ שְׁמוּעֶס גָּאר אַנְדֶערְשׁ (אַנִי רוֹאֶה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי אֲנִי מִסְתַּכֵּל אַחֶרֶת לְגַמְרֵי אֲנִי מְשׂוֹחֵחַ אַחֶרֶת לְגַמְרֵי): בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁלָּקְחוּ מִסְּעֻדָּה שְׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבַּת קֹדֶשׁ אֶת בְּנֵי הַנְּעוּרִים לְבֵית הָאֲסוּרִים, וְלֹא נִתְבַּהֵל אָז מוֹהֲרַנַ"ת כְּלָל, רַק סִפֵּר הַהִתְקָרְבוּת שֶׁל רַבִּי עוֹזֵר זַ"ל מֵאוּמֶין: בִּשְׁנַת ת"ר אָמְרוּ כַּמָּה מְפֻרְסָמִים שֶׁיָּבֹא אָז מָשִׁיחַ וּמוֹהֲרַנַ"ת אָמַר שֶׁיָּבֹא קֹדֶם אוֹ אַחַר־כָּךְ וְלֹא בִּשְׁנַת ת"ר. כִּי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ יָבֹא בְּהֶסַּח הַדַּעַת: ר' יִצְחָק דֹּב זַ"ל אָמַר לְעֵת זִקְנָתוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁפּוֹתֵחַ סֵפֶר רוֹאֶה חִדּוּשִׁים נוֹרָאִים: אֶחָד מֵאוּמֶאן בָּא לְמוֹהֲרַנַ"ת וְאָמַר לוֹ שֶׁשּׁוֹהֶה בִּתְפִלָּתוֹ זְמַן הַרְבֵּה מֵחֲמַת שֶׁהוּא מֻכְרָח לַחֲזֹר הַתֵּבָה כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן מַהֵר. אָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת, וְכִי עֲבוֹדָה אַחַת יֵשׁ לְךָ לַעֲשׂוֹת הֲלֹא כַּמָּה עֲבוֹדוֹת יֵשׁ, אִם אֵינְךָ מַרְגִּישׁ תֵּבָה זֹאת תַּרְגִּישׁ תֵּבָה אַחֶרֶת. אִם אֵינְךָ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל, תּוּכַל לוֹמַר תְּהִלִּים אוֹ תְּפִלּוֹת אוֹ עֲבוֹדָה אַחֶרֶת: ר' יֶעקִיל מִטְּשֶׁעהְרִין הָיָה מְקָרֵב אֶת גִּיסוֹ. וְגִיסוֹ הָיָה מַתְמִיד בְּלִמּוּד, וְר' יֶעקִיל לֹא הָיָה לוֹ חֵשֶׁק לִלְמֹד כָּל־כָּךְ. וּכְשֶׁהָיָה מְסַפֵּר מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, הָלַךְ גִּיסוֹ מִן הַלִּמּוּד לִשְׁמֹעַ סִפּוּרָיו. פַּעַם אַחַת הָיָה מְרַמֶּה אוֹתוֹ שֶׁהִתְחִיל לְסַפֵּר מֵרַבֵּנוּ זַ"ל וּבָא גִּיסוֹ, וְהִשִׂיאוֹ לְדָבָר אַחֵר. וְהֵבִין גִּיסוֹ שֶׁמְּרַמֶּה אוֹתוֹ, וְאָמַר לְגִיסוֹ, יֶעקִיל, זֹאת יָדַעְתָּ כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל רוֹאֶה. וּפַעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל מַיְינֶע לַיְיט זֶענִין אַלֶע עֶרְלִיכֶע יוּדִין אוּן יֶעקִיל וִויל נִיט זַיין קֵיין עֶרְלִיכֶער יוּד בַּייסֶען אִיהְם דִּי הִינְד (אֲנָשַׁי הֵם כֻּלָּם יְהוּדִים כְּשֵׁרִים וְיֶעקִיל לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת יְהוּדִי כָּשֵׁר, שֶׁיְּנַשְׁכוּהוּ הַכְּלָבִים) אַחַר־כָּךְ פַּעַם אַחַת נְשָׁכוֹהוּ כְּלָבִים: פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁשָּׁלַח רַבֵּנוּ זַ"ל אֶת זַלְמָן דֶּער קְלֵיְינֶער (הַקָּטָן) לְהַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין אוֹדוֹת עִנְיָן מָשִׁיחַ, וְשָׁלְחוּ ר' נָתָן וְר' נַפְתָּלִי קְוִויטְלֶעךְ לְהַחוֹזֶה עַל־יָדוֹ, וְנִתְפַּעֵל הַחוֹזֶה מֵהַקְּוִויטֶעל שֶׁל ר' נַפְתָּלִי יוֹתֵר מֵר' נָתָן. וּכְשֶׁסִּפְּרוּ זֹאת לְרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר הוּא חוֹזֶה בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, כִּי ר' נַפְתָּלִי הָיָה מִתְפַּלֵּל אָז, וְר' נָתָן יָשֵׁן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה אָז בְּבֵית הַכִּסֵּא: פַּעַם אֶחָד נָסַע רַבֵּנוּ זַ"ל בַּדֶּרֶךְ עִם ר' יִצְחָק לֵיבּ וְעוֹד אֲנָשִׁים. בַּדֶּרֶךְ עָשָׂה רַבֵּנוּ זַ"ל רְעָדָה, וְשָׁאַל אֶת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ רְאִיתֶם מַה שֶּׁעָבַר, וְאָמְרוּ לֹא. וְשָׁאַל לְר' יִצְחָק לֵיבּ, וְאָמַר הֵן, אֲנִי רָאִיתִי אֶת הַמַּרְאֶה. (וּפַעַם אַחַת קִנֵּא אוֹתוֹ ר' נָתָן וְאָמַר לוֹ ר' יִצְחָק לֵיבּ הַמַּרְאוֹת שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בַּתּוֹרָה חָשׁוּב אַתָּה מִמַּה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה) וְאָמַר שֶׁרְאִיַּת מֵת הוּא גָּדוֹל שִׁשָּׁה־פְּעָמִים מִנְּבוּאָה. כִּי הֲלֹא רוֹאִין הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל: מוֹהֲרַנַ"ת אָמַר וָואוֹיל דִּיא אוֹגִין וָואס הָאבִּין גִּיזֶעהְן דֶּעם רֶעבִּין'ס אוֹיְגִין, אוּן וָואוֹיל דִּיא אוֹיְגִין וָואס זֶעהְן דִּיא אוֹיגִין (אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם שֶׁרָאוּ אֶת הָעֵינַיִם שֶׁל רַבֵּינוּ וְאַשְׁרֵי הָעֵינַיִם שֶׁרוֹאִים אֶת הָעֵינַיִם הָאֵלּוּ). וְר' אַבְרָהָם סִיֵּם וְכֵן מִדּוֹר לְדוֹר: כְּשֶׁחָזְרוּ מִקְּבוּרַת מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, נִזְדַּכְּכוּ הַשָּׁמַיִם וְכָל הָעָם קִדְּשׁוּ הַלְּבָנָה פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ שֶׁל "מֹשֶׁה רַבֵּנוּ" עָלָיו הַשָּׁלוֹם. עַיֵּן הַתּוֹרָה "קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ" בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן: כְּשֶׁחָזְרוּ מִקְּבוּרַת מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, וְלִבָּם הָיָה מָלֵא דְּאָגָה מִי יִהְיֶה אַחֲרָיו הַמַּנְהִיג, וּבֵינֵיהֶם הָיָה אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, הָר' נַחְמָן פֶּסַח'לִיס, וְהוּא הָיָה בֶּאֱמֶת חָסִיד וִירֵא שָׁמַיִם, אֲבָל טָעוּת נִזְרְקָה בּוֹ שֶׁהוּא מֻרְשֶׁה לְמַנְהִיג לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, לִמְמַלֵּא מְקוֹם מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל. וּבְכֵן הָיָה מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אָז דִּבְרֵי נִחוּמִים לְבַל יִדְאֲגוּ, וַה' לֹא יַעַזְבֵם (וְאֵינָם יוֹדְעִים אָז כַּוָּנָתוֹ). וְאַחַר כְּשֶׁסִּפֵּר הָר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶר זַ"ל, שֶׁמּוֹהַרְנַ"ת זַ"ל קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ אָמַר, הָעִקָּר הִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק. "לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ". אָמַר עַל זֶה הָר' נַחְמָן פֶּסַחְ'ילֶס הַנַּ"ל שֶׁכַּוָּנַת מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל הוּא עָלָיו. וּבְכֵן הִתְחִיל לְהִתְגַּדֵּל כְּדֶרֶךְ הַמְפֻרְסָמִים, וּבָנָה לוֹ בִּבְרַסְלֶב בֵּית הַמִּדְרָשׁ מְיֻחָד בִּשְׁבִילוֹ וּבִשְׁבִיל אֵיזֶה אֲנָשִׁים שֶׁנִּמְשְׁכוּ בְּטָעוּת אַחֲרָיו. וְכֵן בְּשָׁנָה זוֹ נָסַע לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְחָזַר לְבֵיתוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְכַמּוּבָן שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִשִּׂיג אֵיזֶה מַדְרֵגָה גְּבוֹהָה וְזָכָה לְמֹחִין דְּגַדְלוּת. וְהוּא הָיָה יוֹדֵעַ לִתְקֹעַ שׁוֹפָר, וּבְכֵן פָּעַל אֵצֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהוּא יִהְיֶה הַבַּעַל תּוֹקֵעַ שָׁנָה זוֹ בְּאוּמֶאן. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עָלָה עַל הַבִּימָה לִתְקֹעַ, וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ כְּבָר הָיוּ בַּמִּקְוֶה וְגָמְרוּ כָּל מַה שֶּׁאוֹמְרִים קֹדֶם הַתְּקִיעוֹת, וְהוּא זֶה עַתָּה הִתְחִיל לוֹמַר הַזֹּהַר שֶׁקֹּדֶם הַתְּקִיעוֹת, וּבֶאֱמֶת מֵעֹמֶק הַלֵּב בְּקוֹל וּבְכִי בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ וּמִלָּה בְּמִלָּה, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁכָּל הַצִּבּוּר הָיוּ כְּבָר מוּכָנִים לִשְׁמֹעַ הַתְּקִיעוֹת, וְעוֹד לָהֶם לְבַלּוֹת זְמַן רַב עִם תְּפִלַּת הַמּוּסָף כְּמִנְהַג אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאוּמֶן בְּיוֹם הַדִּין, וּבִפְרָט בַּדּוֹר הַקּוֹדֵם. וּבְכֵן הָיָה מַטִּיל בָּזֶה עַל הַצִּבּוּר טִרְחָה יְתֵרָה, וּבְכָל זֹאת מֵאֵימַת יוֹם הַדִּין לֹא נִמְצָא אָז מִי שֶׁיַּרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְהַפְרִיעַ לוֹ שֶׁיְּבָרֵךְ וְיִתְקַע. וַאֲפִלּוּ הָר' נַפְתָּלִי זַ"ל שֶׁחַי עוֹד אָז, וְהוּא הָיָה אָז הַגָּדוֹל וְהַזָּקֵן שֶׁבְּאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זַ"ל, וְהוּא הָיָה בְּטִבְעוֹ קַפְּדָן, בְּכָל זֹאת מֵאֵימַת יוֹם הַדִּין שָׁתַק לְדָבָר זֶה וְלֹא אָמַר כְּלוּם. כֻּלָּם סָבְלוּ וְהִמְתִּינוּ עַד שֶׁגָּמַר אֶת אֲמִירַת הַזֹּהַר, בֵּרַךְ אֶת הַבְּרָכָה, נָתַן עַל־פִּיו אֶת הַשּׁוֹפָר מַתְחִיל לִתְקֹעַ, וְאֵין קוֹל תְּקִיעוֹת. עָשָׂה כָּל הַפְּעֻלּוֹת לָזֶה וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִתְקֹעַ. עַד שֶׁהַצִּבּוּר רָאוּ וְעַל־פִּי שֻׁלְחָן עָרוּךְ כְּבָר כִּמְעַט גָּדוֹל הַהֶפְסֵק מֵהַבְּרָכוֹת לְהַתְּקִיעוֹת. וְשָׁם הָיָה אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הָר' מֵאִיר בְּלֶכֶער מִבְּרַסְלֶב וְיָדוּעַ הוּא לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְתוֹקֵעַ אָמָּן, עַל־כֵּן צִוּוּ עָלָיו שֶׁיֵּלֵךְ לִתְקֹעַ. וְהוּא הָיָה לַמְדָן וְיָדַע שֶׁאֵין מְסָרְבִין לְהַצִּבּוּר, וְעָלָה עַל הַבִּימָה. וּבָרֶגַע שֶׁנָּתַן הַשּׁוֹפָר לְפִיו הִתְחִיל לִתְקֹעַ וְתָקַע כָּל הַתְּקִיעוֹת עַד גְּמִירָא. וְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הָיוּ שְׂבֵעֵי רָצוֹן. וּמֵאָז הָיָה כָּל יְמֵי חַיָּיו לְבַעַל תּוֹקֵעַ בְּאוּמֶאן אֵצֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. בְּכָל זֹאת לֹא נָפַל הָר' נַחְמָן פֶּסַחְ'לֶיס הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, וְאַדְּרַבָּא הִגְדִּיל עוֹד יוֹתֵר בְּעֵינָיו, וְהָא רְאָיָה שֶׁהַשָּׂטָן כָּל־כָּךְ מִתְגָּרֶה עָלָיו. בְּקִצּוּר אֲמָרִים שֶׁהַנְהָלוֹתָיו בְּדֶרֶךְ הַמְפֻרְסָמִים הָיָה לְמוֹרַת רוּחַ כִּמְעַט לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּבִפְרָט לְאַנְשֵׁי אֱמוּנָה בְּדַעַת. וּבְכֵן נִמְצְאוּ אֲחָדִים שֶׁיָּדְעוּ שֶׁאִם הָר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶר זַ"ל יַתְחִיל לְרָדְפוֹ יִהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים וּלְבַטְּלוֹ. וּבְכֵן פָּנוּ אֵלָיו וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַדּוּעַ הוּא אַדְּרַבָּא שׁוֹתֵק לָזֶה, עַל זֶה אָמַר לָהֶם אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁאֱלֹקִים יְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּף וַאֲפִלּוּ צַדִּיק רוֹדֵף אֶת הָרָשָׁע. בַּארֶעכִינְט אַייךְ וֶועל אִיךְ זַיין דֶּער רוֹדֵף אוּן עֶר דֶּער נִרְדָּף, אִיךְ פַארְגִין אִיהְם גָּאר נִיט אַז אִיךְ זָאל זַיין דֶּער רוֹדֵף אוּן עֶר דֶּער נִרְדָּף (תַּחְשְׁבוּ לְעַצְמְכֶם אַנִי אֶהְיֶה הָרוֹדֵף וְהוּא יִהְיֶה הַנִּרְדָּף, אֵינִי רוֹצֶה לָתֵת לוֹ זְכוּת זוֹ שֶׁהוּא יִהְיֶה הַנִּרְדָף וַאֲנִי הָרוֹדֵף). סוֹף דָּבָר שֶׁעִם הַזְּמַן מֵאֵלָיו נַעֲשָׂה בָּטֵל וּמְבֻטָּל. וּלְבַד הַטָּעוּת הַזֶּה הָיָה בֶּאֱמֶת חָסִיד וִירֵא שָׁמַיִם, וּכְבָר אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַכְּשֵׁרִים בְּוַדַּאי הוּא דִּבּוּק, וְהָאֱמֶת קַיָּם לָעַד:
Siman 67. Moharan"as said: proper people were saying that during the Three Weeks [bein hametsarim] they experience a decline [in their service]. ## Segment 68
ד כּוֹכְבֵי הַקְדָּמָה אוֹר
Siman 4. Moharan"as said to one of the men of our fellowship: "Test me in this — if you have forty consecutive days of hisbodedus — certainly there will be a change for the better." Once he said to R. Shmuel of Teplik: ## Segment 69
מו כּוֹכְבֵי אַנְשֵׁי מוֹהֲרַ"ן אוֹר
Siman 46. "All whose dealings are with women — keep far from evil." And R. Efraim his son-in-law heard this — and it entered his heart greatly to make a kal vachomer himself — for his father-in-law R. Shmuel mentioned is an elder — and he was young in years — how much more must he fear this — for he too dealt in women's jewelry. And once R. Efraim the son of R. Naftali mentioned was found in the city of Kiev at the fair — for his trade was in gems — and he was engaged in hisbodedus. For he then had in his heart thoughts of repentance — about what he is now occupied with — and is this the purpose? — and for this he came into the world? — and he was standing to the side and weeping. And one of the men of our fellowship asked him why he was weeping — and he answered him. He said to him: "And is here the place to weep? Walk to the house of study and weep there." And Rabbi Efraim mentioned answered him: our holy master said — in the place where thoughts of repentance reach a person — right there in the middle of the market must one do hisbodedus and speak before Hashem, may He be blessed — for by the time one walks to the house of study the thoughts of repentance will have left. ## Segment 70
קלב כּוֹכְבֵי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה אוֹר
Siman 70. Moharan"as z"l — when he was in Lemberg — entered the professor that our holy master had been at — and wanted to hear some saying that our holy master had spoken there. And he answered him that he does not remember — for he is too preoccupied with his affairs all day. From this one can learn how one must long to hear a saying from our holy master. ## Segment 71
קסח כּוֹכְבֵי חָכְמָה וּבִינָה אוֹר
Siman 71. Once Moharan"as z"l said: ## Segment 72
רעב כּוֹכְבֵי סִפּוּרִים נִפְלָאִים אוֹר
Siman 72. And once Moharan"as z"l came to the Mishnah of Akavya ben Mehalalel: "Contemplate three things and you will not come to sin — know from where you came…" — and was greatly and greatly inflamed. And he said in this language: ## Segment 73
שא כּוֹכְבֵי צַוָּאַת הָרַב מִטְּשֶׁעהְרִין אוֹר
Siman 73. And once Moharan"as z"l said: "Even the true grace that was on the holy Baal Shem Tov and on our holy master — this grace is not found in me. But from false grace I am clean — ## Segment 74
שמה כּוֹכְבֵי שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים אוֹר
Siman 74. Once they told before Moharan"as z"l: what Chassidim are accustomed to do — they put intoxicating drink under their pillow — and when they wake from sleep they ask: has Mashiach not yet come? — and drink the intoxicating drink and get drunk and go back to sleep. For they say: as long as Mashiach has not come — one must put the evil inclination to sleep — ## Segment 75
תכד כּוֹכְבֵי שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים אוֹר
Siman 75. For during sleep it is impossible to sin. And Moharan"as z"l said to them: this is no advice. Rather one must put Psalms under one's head — and when one wakes from sleep — if Mashiach has not come — one must cry out afresh from the depths of one's heart — ## Segment 76
ת79 כּוֹכְבֵי כְּתַ"י הָרַב מִטְּשֶׁעהְרִין זַ"ל אוֹר
Siman 76. R. Meir of Teplik was among the greatest of those close to Moharan"as z"l. And his way was to complain before Moharan"as z"l that service was not going in order with him — and he would strengthen him. Once he came before him and said that for some time the service has been going in order with him. Moharan"as said to him in this language: