Segment 1
פְּתִיחָה
Siman 1. Once [Moshe Hinkes] was before our master z"l — and [the Rebbe] said: "What is this sound of knocking that I hear? Go and see." And I [Moshe Hinkes] went outside and heard nothing. I went from place to place and asked certain people: "What is this sound of knocking?" And they told me: "Moshe Henyes is building a habare [a summer gazebo or booth]." And when I told him, he said to me: "Ahh! Ahh! Habare — aveira! Habare — aveira!" ("A gazebo — a transgression! A gazebo — a transgression!")
Segment 2
לְחֵלֶק שֵׁנִי הַנִּקְרָא בְּשֵׁם אֱמֶת וֶאֱמוּנָה
Siman 2. After several years — already after the passing [histaalkus] of our master z"l — I had a certain pressing matter requiring me to go to Moshe Henyes. I went to him and did not find him at home — and the members of his household told me that he was perhaps in the habare. I went to the habare and opened the door — and found him committing a transgression, may the Merciful One protect us. When I saw this deed, I recalled the prophecy of our master z"l: "Habare — aveira." I immediately went to the Rav of Breslov to recount it to him.
Segment 3
מַה גָּדְלוּ חַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה, בְּתוֹךְ מְעוּף מְצוּקָתֵנוּ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, בְּעֹצֶם הַתֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם אֲשֶׁר גָּבְרוּ בְּאֵלֶּה הָעִתִּים, חָשַׁב מֵרָחוֹק לְהֵיטִיב אַחֲרִיתֵנוּ וּלְהָשִׁיב שְׁבוּתֵנוּ וְהוֹדִיעָנוּ בְּרַחֲמָיו מֵהָרוּחַ אֱלֹקִים – דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הַמְרַחֵף גַּם הַיּוֹם עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים, הָעוֹסֵק לְכַלּוֹת וּלְבַעֵר לְכַתֵּת וּלְשַׁבֵּר רָאשֵׁי הַתַּנִּינִים שֶׁעֲלֵיהֶם הַמְטַמְּאִים וְהַמְתַעֲבִים שִׁמְנֵי הַדַּעַת וְהַתְּבוּנָה שֶׁל כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל (כָּל אֲשֶׁר יֶחְכַּם יוֹתֵר נִכְרָכִים אַחֲרָיו יוֹתֵר). וְעַל כֻּלָּם יִתְעַלֶּה וְיִתְגַּדֵּל בְּפַךְ הַשֶּׁמֶן הַנִּשְׁאַר בְּחוֹתָמוֹ לְהָאִיר וּלְהַזְרִיחַ בְּלֵב כָּל הַנִּתְעוֹרְרִים לָצֵאת מִכְּסִילוּת תַּהֲלוּכָתָם בַּחֹשֶׁךְ, לְהוֹדִיעָם מֵרָחוֹק כִּי אֵין חָכְמָה כְּחָכְמַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר בְּכָל חָכְמָה לֹא תַּשִּׂיגֶנָּה (וְעַל כֵּן הִיא מְכֻנָּה בְּשֵׁם "לֵית לָהּ עַיְנִין" כַּמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ס"ב), וְאֵין עֹמֶק כְּעֹמֶק דְּבָרָיו הַנֶּאֱמָנִים הַיּוֹצְאִים וּמְאִירִים כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם לֵידַע וּלְהָבִין עַל יָדָם גַּם דִּבְרֵי שְׁאָר סִפְרֵי אֱמֶת בְּאֹפֶן שֶׁגַּם הֵם יִהְיוּ לוֹ לְסַם חַיִּים אֲמִתִּיִּים
Siman 3. What he said to the man who went every day to his minyan in Uman — that through this he would be blessed with a male child. And so it was.
Segment 4
וְנִצְחִיִּים:
Siman 4. His foreknowledge in Zaslov — that at this very moment a son was being born to Reb Yaakov ben Reb Yudel in Breslov.
Segment 5
אֱמֶת וֶאֱמוּנָה
Siman 5. What he made known on Motzai Yom Kippur [the night following Yom Kippur] — that the verdict had been sealed upon the misnagid Shlomo of Haissen — that he would die.
Segment 6
וּבָרִאשׁוֹנָה נָבֹא לְדַבֵּר עַל אוֹדוֹת הַרְחָקַת הַלִּמּוּד בְּסִפְרֵי מְבוּכוֹתֵיהֶם, שֶׁמְּאֹד מְאֹד צְרִיכִים לִזָּהֵר לִבְלִי לְהַבִּיט בְּסִפְרֵי פְּסִילֵיהֶם אֲפִלּוּ הַבָּטָה כָּל שֶׁהוּא כִּי כְּבָר הוֹדִיעָנוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (סֻכָּה נב) שֶׁדֶּרֶךְ הַיֵּצֶר הָרָע לִמְשֹׁךְ עַל הָאָדָם כָּל הָעֲבֵרוֹת בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא, וְאַחַר־כָּךְ "כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה חֲטָאָה", וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּהָאִסּוּר הַזֶּה הַכּוֹלֵל כָּל הָאִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה. וּמֵרֹב תַּאֲוַת הָאָדָם לְדָבָר הָאָסוּר, יְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ מָה אִכְפַּת לִי אִם אֶרְאֶה קְצָת בְּדִבְרֵיהֶם, הֲלֹא אֲנִי לֹא אוֹמֵר כְּדִבְרֵיהֶם חָלִילָה, וְלֹא אֶהְיֶה נִצּוֹד עַל־יְדֵי זֶה בִּידֵיהֶם, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב (מִשְׁלֵי א): "כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרֶשֶׁת בְּעֵינֵי כָּל בַּעַל כָּנָף" אַךְ, "הֵם לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ", כִּי אֶחָד מִנִּי אֶלֶף שֶׁיִּמָּלֵט וְיֵצֵא מִמְּצוּדָתָם אַחַר הִלָּכְדוֹ בָּהֶם. וַהֲרֵי זֶה דּוֹמֶה כְּאוֹמֵר אֶטְעֹם נָא קְצָת בְּשַׂר חֲזִיר, וְאַחַר־כָּךְ אָקִיא אוֹתוֹ. כִּי רֻבָּם כְּכֻלָּם שֶׁל לְבָבוֹת הַטְּמֵאוֹת וְהַמְגֻלָּלוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים כְּעֶרְכֵּנוּ אִם מוֹסִיפִים עוֹד לָבֹא בִּמְדוֹר טֻמְאוֹתֵיהֶם הַמְּלֵאִים קְלִפּוֹת וַעֲבוֹדָה זָרָה, בְּלִי סָפֵק שֶׁהֵם נִדְבָּקִים וְנִשְׁתָּרְשִׁים בָּהֶם עַל־יְדֵי כָּל קְרִיאָה וּקְרִיאָה, וְעַל־יְדֵי כָּל הַבָּטָה וְהַבָּטָה נִמְצָא מִין אֶת מִינוֹ וְנֵעוֹר לְעָקְרָם וּלְשָׁרְשָׁם עַד הַיְסוֹד בָּהֶם. (וַאֲפִלּוּ לְדַבֵּר עִם הָאֲנָשִׁים הָעוֹסְקִים בְּסִפְרֵי פְּסִילֵיהֶם אָסוּר לַאֲנָשִׁים כְּעֶרְכֵּנוּ, כִּי עַל יְדֵי שֶׁעוֹסְקִים לְדַבֵּר עִמָּהֶם, הֵם מְסַפְּרִים בְּעַל פֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסִפְרֵיהֶם, וְזֶה נֶחְשָׁב כְּמוֹ קְרִיאָה בְּסִפְרֵיהֶם מַמָּשׁ. וְלָכֵן גַּם כְּשֶׁמִּתְוַעֲדִים עִמָּהֶם מֵחֲמַת אֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן וְכַיּוֹצֵא, וְהֵם מַתְחִילִים לְדַבֵּר בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה, מְחֻיָּבִים לְהִתְאַזֵּר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נֶגְדָּם לְהַשִּׂיאָם לְדָבָר אַחֵר. כִּי מִי יוּכַל לְשַׁעֵר וּלְהָבִין חֵלֶק אֶחָד מֵאֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת עֹצֶם הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה וְהַכְּבֵדָה הָאֲרֻכָּה וְהַנִּשְׂגָּבָה שֶׁבְּעִנְיָן זֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה, וּבְקַל יוּכְלוּ לְהַטּוֹת דַּעְתּוֹ מִן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְכָל מִי שֶׁיִּשְׁמַע לִדְבָרֵינוּ אֵלֶּה וְיִהְיֶה נִשְׁאָר בִּשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּיּוּת קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ לְעוֹלְמֵי עַד. וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן נ"ט שֶׁיֵּשׁ רְשָׁעִים שֶׁאָסוּר לְקָרְבָם וְכוּ' עַיֵּן שָׁם הַמּוּבָן בָּזֶה (כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּעַל פֶּה) שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁאָסוּר אֲפִלּוּ לְדַבֵּר עִמָּהֶם. וְאַף שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ שֶׁנַּעֲשָׂה אֶצְלָם סַם מָוֶת גַּם מֵאַזְהָרָה הַזֹּאת בְּעַצְמָהּ כִּי עַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַתַּאֲוָה וְהַחֶמְדָּה לִקְרִיאָתָם (וְכַמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ס"ו לְעִנְיַן כָּל הָעֲבֵרוֹת עַיֵּן שָׁם), אַךְ אֵין אָנוּ מְדַבְּרִים לַאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה הַחֲפֵצִים לְהַרְבּוֹת גְּבוּלָם בְּתַאֲוָה וְכָבוֹד וּמְכַנִּים זֹאת בְּשֵׁם הַמְשָׁכָה אֶל הָאֱמֶת (וְעַיֵּן לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת שַׁבָּת הֲלָכָה ו' אוֹת ז'), רַק כָּל דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה יְסוֹבְבוּ רַק לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר גַּם מֵעַצְמָם נִתְעוֹרְרִים בְּטוּב לְבָבָם לְהִמָּשֵׁךְ אֶל הָאֱמֶת הָאֲמִתִּי, לְזָרְזָם בְּיוֹתֵר לְבַל יִכָּנְסוּ עִם פִּתּוּיֵיהֶם בְּטוֹעֵן וְנִטְעָן. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל 'אֵין מְזָרְזִין אֶלָּא לִמְזֹרָזִין'). וּמִי שֶׁלֹּא יִשְׁמַע לִדְבָרֵינוּ אֵלֶּה וְיִרְצֶה לִסְמֹךְ עַל דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל וְלֹא יִטֶּה מִן הָאֱמֶת אֲפִלּוּ כְּשֶׁיַּעֲסֹק בְּסִפְרֵי פְּסִילֵיהֶם, בֶּטַח יִשְׁתַּקַּע שָׁם לְעוֹלְמֵי עַד כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַבְּחִירָה מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת, וְהָאֶפְשָׁרוּת וְהַיְכֹלֶת לִנְטוֹת מִן דֶּרֶךְ הָאֱמֶת כְּשֶׁנִּכְנָס בִּמְקוֹם סַכָּנָה כָּזֹאת רַב
Siman 6. What he commanded my great-uncle Reb Reuven Yosef mentioned above — that every halachic ruling he heard from the Rav of his city, he should always say the opposite. And so my great-uncle Reb Reuven Yosef mentioned above fulfilled it — for even when he himself could not remember the precise ruling, from the sheer force of always witnessing face to face the truth of the words of Admoyr z"l, he would invariably give a ruling opposite to that of the Rav. And when they opened the books of the poskim [decisors] to examine whose ruling was correct, they saw with their own eyes that the truth was as his ruling. Until that Rav fled the city with all the members of his household in great shame and disgrace.
Segment 7
וְעָצוּם הוּא מִכָּל דִּבּוּר וּמִכָּל מַדָּע:
Siman 7. What he provided — livelihoods — for the people who had been expelled from the villages. And everything that came forth from his holy mouth never returned empty.
Segment 8
הֲלֹא הַבֵּט וּרְאֵה מַה שֶּׁמּוּבָא בְּדִבְרֵי מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בְּהִלְכוֹת שְׁבוּעוֹת וּבְהִלְכוֹת כִּבּוּד אָב וָאֵם הֲלָכָה ב' שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁדֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְכוּ' אֲבָל אִם יִרְצֶה לְבַקֵּשׁ תּוֹאֲנוֹת לִפְרֹשׁ נוֹתֵן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָקוֹם לִטְעוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְצָרִיךְ אַחַר־כָּךְ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצוּמוֹת בְּיוֹתֵר קֹדֶם שֶׁיִּזְכֶּה אֶל הָאֱמֶת וְכוּלֵי הַאי וְאוּלַי עַד שֶׁיָּכוֹל לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם וְלֹא יִזְכֶּה אֶל הָאֱמֶת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. (וְכָל זֶה הָיָה גַּם בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה בְּעֻקְבָא דִּמְשִׁיחָא אֲשֶׁר מוּבָן בְּסִפְרֵי אֱמֶת שֶׁהַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה רֻבָּם כְּכֻלָּם הֵן הֵמָּה הָרְשָׁעִים וְהַפּוֹשְׁעִים שֶׁבַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים. וּמֵאֲשֶׁר הִרְבִּינוּ לִפְשֹׁעַ וּלְהַקְשׁוֹת עָרְפֵּנוּ, וּלְבַקֵּשׁ תּוֹאֲנוֹת לִפְרֹשׁ בְּכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁעָבַרְנוּ בָּהֶם, כִּי עַל כֵּן נִתְקַיֵּם עַתָּה "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי" (רוֹמֵז עַל מִדַּת הָאֱמֶת כַּנּוֹדָע) "בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה", בְּהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הַסְתָּרוֹת. כִּי בַּחֲטָאֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ נִתַּן כֹּחַ לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַנָּחָשׁ שֶׁיִּהְיוּ יוֹנְקִים וּמְקַבְּלִים מֵהַקְּדֻשָּׁה כָּל שֶׁפַע הָעֲשִׁירוּת וְהַחֵן וְהַכָּבוֹד וְהַדַּעַת וְהַחָכְמָה שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ הָעֲשִׁירוּת וְהַחֵן וְהַכָּבוֹד שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהַפִּילוֹסוֹפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַנָּחָשׁ (כַּמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ס"ג). וְגַם חָכְמָתָם וְדַעְתָּם לְהַמְצִיא הַמְצָאוֹת חֲדָשׁוֹת כְּשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנָּם לְהִתְגַּלּוֹת בָּעוֹלָם (כַּמּוּבָא בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן אוֹת ה' עַיֵּן שָׁם) שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִתְהַוֶּה וְנִסְתַּבֵּב הַסְתָּרַת הָאֱמֶת בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר). וְגַם בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. כִּי בְּכָל זֶה תָּבִין וְתֵדַע גַּם פֵּרוּשׁ הַמִּקְרָאוֹת וּמַאַמְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל הַמּוֹרִים עַל זֶה כְּמוֹ לָמָּה תַּתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ (יְשַׁעְיָה ס"ג) וְכֵן "הַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ לָעָם הַזֶּה" (יִרְמְיָה ד') וְכֵן בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל (יוֹמָא לט.) אָדָם מְטַמֵּא עַצְמוֹ מְעַט מְטַמְּאִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה וְכֵן מַה שֶּׁאָמְרוּ (אָבוֹת פֶּרֶק ב') שְׂכַר עֲבֵרָה עֲבֵרָה, שֶׁאֵין לִדְחֹק עַצְמוֹ בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁדָּחֲקוּ בָּזֶה הַמְפָרְשִׁים זַ"ל, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁגַּם דִּבְרֵיהֶם כֵּנִים וַאֲמִתִּיִים כִּי בְּוַדַּאי גַּם אַחַר־כָּךְ אֵין מַכְרִיחִין אֶת הָאָדָם שֶׁיֶּחֱטָא וְיִפְשַׁע בְּיוֹתֵר כִּי גַּם אַחַר־כָּךְ הַבְּחִירָה חָפְשִׁית בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ, אֲבָל הַמִּקְרָאוֹת וּמַאַמְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל אֵין יוֹצְאִין מִידֵי פְּשׁוּטָן שֶׁאִם הָאָדָם חוֹטֵא וּמְטַמֵּא אֶת עַצְמוֹ וּמְבַקֵּשׁ תּוֹאֲנוֹת לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם, אָז בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ (מַכּוֹת י:) עַד שֶׁנִּתְעֶה וְנִטְעֶה דַּעְתּוֹ וּלְבָבוֹ עַד שֶׁקָּשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ בְּיוֹתֵר לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ. וּמֵחֲמַת זֶה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (מוֹעֵד־קָטָן כז:) 'עָבַר וְשָׁנָה נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר', וְכָל הַדְּבָרִים דּוֹמִים לוֹ לְמִישׁוֹר חַס וְשָׁלוֹם. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ גַּם אֵצֶל כְּלַל יִשְׂרָאֵל (כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא שָׁם גַּם בְּדִבְרֵי מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל מִזֶּה עַיֵּן שָׁם), שֶׁכַּאֲשֶׁר פָּגְמוּ וְקִלְקְלוּ וְאָמְרוּ לְמֹשֶׁה: "נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ". מִיָּד אָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה: 'חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָהֶם מָקוֹם לִטְעוֹת', וְכֵן נִתְקַיֵּם אַחַר־כָּךְ שֶׁבָּאוּ הַמְרַגְּלִים וְאָמְרוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ (אַף עַל פִּי שֶׁגַּם הַמְרַגְּלִים הָיָה לָהֶם בְּחִירָה בָּזֶה, כִּי לֹא הִכְרִיחוּ אוֹתָם לְהַגִּיד כֵּן חָלִילָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן יָדַע הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִקֹּדֶם מַה שֶּׁיִּהְיֶה שֶׁלֹּא יַעַמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן, וּלְיִשְׂרָאֵל יִהְיֶה לָהֶם מָקוֹם לִטְעוֹת עַל יְדֵי זֶה), עַד שֶׁהָיָה קָשֶׁה לָהֶם בְּיוֹתֵר לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וְלִשְׁמֹעַ בְּקוֹל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוּא בְּעַצְמוֹ בָּחַר בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עַל־פִּי הַדִּבּוּר וּשְׁלָחָם לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ, וְהֵם בָּאוּ וְאָמְרוּ כִּי
Siman 8. At the time when he revealed to Moharan"as and Reb Naftoli z"l the deeply hidden secret regarding the coming of the Redeemer — his son-in-law Reb Yosef z"l was sitting at that very moment right close and pressed against him. And also two men from Teplik were standing at that time on the steps of the wagon [shtayg] — one on each side — with their faces towards Admoyr z"l. Throughout the entire journey [when they were traveling from Ladizhin to Teplik] his voice z"l, while speaking, was cut off in such wondrous ways that it was entirely unknown to his son-in-law and to the two men mentioned above whether he was speaking with Moharan"as and Reb Naftoli z"l who sat facing him.
Segment 9
"אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא" וּשְׁאָר דִּבּוּרֵיהֶם הָרָעִים:
Siman 9. What he said then about the two children of Reb Shmuel of Teplik: "Eyider tzvey shlafe iz glaykher eyns a gezundes" ("Better one healthy than two sickly ones"). And so it was.
Segment 10
וְאַף־עַל־פִּי שֶׁחֲכָמֵינוּ זַ"ל חוֹלְקִים בְּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב: "וְאַתָּה הֲסִבּוֹתָ אֶת לִבָּם" וְכוּ', כִּי בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת ל"א: אָמְרוּ שָׁם אֵלִיָּהוּ הֵטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה הֲסִבּוֹתָ וְכוּ' אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מִנַּיִן שֶׁחָזַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא וְהוֹדָה לוֹ לְאֵלִיָּהוּ דִּכְתִיב: 'וַאֲשֶׁר הֲרֵעוֹתִי', וּבְמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת קֹרַח אִיתָא שָׁם שֶׁלֹּא אָמַר זֶה רַק בִּלְשׁוֹן אִם אֵין אַתָּה עוֹנֶה אוֹתִי אֲנִי אוֹמֵר "אַתָּה הֲסִבּוֹתָ" וְכוּ', וּמַשְׁמַע מִשָּׁם שֶׁאֵלִיָּהוּ לֹא רָצָה לֹאמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵסֵב לֵב הָאָדָם וְנוֹתֵן לָאָדָם מָקוֹם לִטְעוֹת אֲבָל כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁגַּם בַּמִּדְרָשׁ יֵשׁ לְפָרֵשׁ שֶׁלֹּא בָּא אֵלִיָּהוּ לֹאמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא מֵסֵב לֵב הָאָדָם לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּיכָלְתּוֹ וּבְחִירָתוֹ לָשׁוּב עוֹד, זֶה לֹא יֹאמַר אֵלִיָּהוּ חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם זֶה אֱמֶת בָּרוּר וָצֶדֶק שֶׁאִם רוֹצֶה הָאָדָם לִפְרֹשׁ, נוֹתֵן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָקוֹם לִטְעוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר. כִּי הֲלֹא גַּם אֱמוּנָתֵנוּ הַפְּשׁוּטָה הַמְבֹאֶרֶת בְּתוֹרַת מֹשֶׁה מוֹרָה עַל זֶה כִּי "ה' הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת וְכֹחַ גַּם לְשׁוּם סִטְרָא אָחֳרָא וּכְפִירָה בָּעוֹלָם מִבִּלְעָדוֹ יִתְבָּרַךְ (וְכַנּוֹדָע וּמוּבָן הַדָּבָר הַזֶּה גַּם בִּשְׁאָר סִפְרֵי אֱמֶת), וְכָל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן הַנִּכְנָס בְּלֵב הָאָדָם, גַּם הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁאֵינָם טוֹבוֹת וְכָל מִינֵי עַקְמוּמִיּוּת שֶׁבַּלֵּב (כְּמוֹ בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה עַקְמִימוּת לֵב הַנְּבוֹכִים בְּאַהֲבַת הַדִּקְדּוּק וְהַמְּלִיצָה עַד שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם "וּמְלִיצַיִךְ פָּשְׁעוּ בִּי" כַּמּוּבָא בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן כִּי בְּגֹעַל נַפְשָׁם יִגְעֲלוּ עַל יְדֵי זֶה לְשׁוֹן עֲרוּמֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ זַ"ל אֲשֶׁר עַל לְשׁוֹנָם הַקְּדוֹשָׁה אָמַר רַב הוּנָא (כְּתֻבּוֹת ק"ג) לְשׁוֹן חֲכָמִים בְּרָכָה, לְשׁוֹן חֲכָמִים עֹשֶׁר, לְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא, וּבֶאֱמֶת כָּל דַּרְכֵי לְשׁוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁבַּתַּלְמוּד וּמִדְרָשׁ קְדוֹשִׁים בִּקְדֻשַּׁת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב מַמָּשׁ, וַחֲבִיבִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תּוֹרָה (מִדְרַשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים פֶּרֶק א'). וְעַיֵּן בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן אוֹת כ"ט מַה שֶּׁאָמַר אַדְמוֹ"ר זַ"ל עַל לְשׁוֹן תַּרְגּוּם שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי קִדֵּשׁ כָּל כָּךְ אֶת לְשׁוֹן תַּרְגּוּם עַד שֶׁגַּם שְׁאָר דְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם: וּמַה שֶּׁנִּמְצָא גַּם כַּמָּה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הַמִּתְרַפְּקִים בְּאַהֲבָתָהּ שֶׁל הַדִּקְדּוּק וְהַמְּלִיצָה, גַּם הֵם לֹא טוֹב עוֹשִׂים בָּזֶה. (עַיֵּן בְּסֵפֶר לֵב הָעִבְרִי מִזֶּה וּבְדִבְרֵי מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת וְעַיֵּן בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת סִימָן צַדִּיק אוֹת ט), הַכֹּל נִסְבָּב וְנִשְׁלָח לוֹ בִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן נִתָּן כֹּחַ הַבְּחִירָה לָאָדָם (כִּי עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת כֹּחַ הַבְּחִירָה הוּא הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל שֶׁבְּכָל הַפְּלָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת (הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הָרְאִיָה ד) בְּשֵׁם סִפְרֵי אֱמֶת) שֶׁיִּהְיֶה בְּכֹחוֹ וּגְבוּרָתוֹ לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ וְלִבְלִי לָתוּר אַחֲרֵי לְבָבוֹ זֶהוּ מִינוּת, וְאַחֲרֵי עֵינָיו זֶהוּ נִאוּף. וְכָל הַמַּקְשֶׁה אֶת עָרְפּוֹ וּמַכְבִּיד אֶת לְבָבוֹ לִבְלִי לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וְתַאֲוֹתָיו הָרָעִים הוּא הַחַיָּב וְהַפּוֹשֵׁעַ
Siman 10. And when the matter became known to the gentiles there, they took up sticks and axes to go and fight the Jews who had taken the girl from the priest's house — and to take her back by force. And a great fear fell upon the Jews. And our master z"l said they should not fear — only let them also take sticks in their hands and go out toward them, and the gentiles would be afraid of them and go away. And so it was: when the gentiles saw the small number of Jews coming out toward them with sticks as well, they went away — even though there was no natural reason for this whatsoever.
Segment 11
וְהַזָּדוֹן וְהַמּוֹרֵד:
Siman 11. And afterwards our master z"l endeavored to make a match for her with a certain young tradesman, a shoemaker from there. And he warned the young man and said: "Guard yourself — if any quarrel should arise with her, do not shame her with the disgrace of having once wanted to convert. And in exchange for this I promise you that you will have good children from her." And so it was — that good children were born to him from her: distinguished Torah scholars.
Segment 12
וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת תְּפִלִּין הֲלָכָה ה' אוֹת כ"ז עַל הַמַּאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל (סֻכָּה נב:) 'בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו', שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִבְּחִינַת 'בִּתְחִלָּה עָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין'. שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הָאָדָם נִדּוֹן קְצָת מֵעֵין עֲלִיַּת הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת, וְהָעֵזֶר וְהַסִּיּוּעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹזְרוֹ נֶגֶד זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם 'וְאִלְמָלֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹזְרוֹ' וְכוּ', זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת 'רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עָמַד וְשִׁתֵּף מִדַּת הָרַחֲמִים בְּמִדַּת הַדִּין'. וּלְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי נִרְאֶה לְצָרֵף לָזֶה גַּם מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְחָרֵט בְּכָל יוֹם עַל שֶׁבָּרָא אֶת הַיֵּצֶר הָרָע, עַל פִּי הַמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן יוּד שֶׁמִּתְּשׁוּבַת וַחֲרָטַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַיֵּצֶר הָרָע כַּמּוּבָא, מִזֶּה נִשְׁתַּלְשֵׁל חֲרָטָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ לְכָל הַנִּבְרָאִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל־פִּי הַמּוּבָן בְּסִפְרֵי אֱמֶת לְעִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁאַף עַל־פִּי־כֵן שֶׁעִקַּר הֶאָרָה זֹאת אֵינָהּ נִתְגַּלָּה רַק בְּפֶסַח, אֲבָל גַּם בְּכָל יוֹם וָיוֹם נַעֲשֶׂה מֵעֵין זֶה שֶׁמֵּחֲמַת זֶה צָרִיךְ לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְכֵן לָעִנְיָן הַנַּ"ל לְעִנְיַן הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַחֲרָטָה בְּכָל אָדָם. אַף־עַל פִּי שֶׁעִקַּר הַדָּבָר הַזֶּה נַעֲשֶׂה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, אֲבָל גַּם בְּכָל יוֹם יֵשׁ מֵעֵין זֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְחָרֵט כִּבְיָכוֹל עַל בְּרִיאַת וְהַמְשָׁכַת הַיֵּצֶר הָרָע כַּמּוּבָא בְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל הַנַּ"ל, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי אֵין שַׁיָּךְ כְּלָל חֲרָטָה אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַמַּגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, וּמִקֹּדֶם יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּהְיֶה וּבְוַדַּאי לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ נִגְלֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בְּלֹא זֶה, וְכַמּוּבָא בְּשִׂיחוֹת אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּסוֹף הַלִּקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן מ"ט שֶׁמַּעֲלָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ יֵצֶר הָרָע וְכוּ' עַיֵּן שָׁם וְגַם עַיֵּן הֵיטֵב בְּלִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת חֵלֶק א סִימָן צ"ב, וְכָל חֲרָטַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַיֵּצֶר הָרָע, הַאֻמְנָם שֶׁיֵּשׁ בְּכָל זֶה תַּעֲלוּמוֹת עֲמֻקּוֹת עַד אֵין חֵקֶר, אַף גַּם זֹאת הוּא כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ מִזֶּה חֲרָטָה וְהִתְעוֹרְרוּת לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, כַּמּוּבָן שָׁם בְּסִימָן יוּ"ד הַנַּ"ל לְעִנְיַן רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּבָזֹאת יִתְבָּאֵר לְךָ בְּיוֹתֵר גַּם דִּבְרֵי מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בְּהִלְכוֹת תְּפִלִּין הַנַּ"ל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלִּכְאוֹרָה נִרְאֶה מִדִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל שֶׁרַק בְּעֵת בְּרִיאַת הָעוֹלָם הָיָה הַמְשָׁכַת מִדַּת הַדִּין וְהַחֲרָטָה, כִּבְיָכוֹל בְּחִינַת 'רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עָמַד וְשִׁתֵּף מִדַּת הָרַחֲמִים בְּמִדַּת הַדִּין', אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם בְּכָל יוֹם וָיוֹם נַעֲשֶׂה מֵעֵין זֶה. כִּי בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא הֶכְרֵחִיִּים לְתִקּוּן הַנְּשָׁמוֹת. כִּי מִתְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁשָּׁם תֹּקֶף מִדַּת הַדִּין, מִזֶּה נִשְׁתַּלְשֵׁל בְּכָל יוֹם הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע (שֶׁבָּזֶה כָּלוּל כָּל מִינֵי מְנִיעוֹת וּפִתּוּיִים וַהֲסָתוֹת וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב וּשְׁאָר מִינֵי הִתְגַּבְּרוּת קְלִפַּת עֲמָלֵק שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם עַד "כִּי כָּל יֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ רַ'ק רַ'ע כָּ'ל הַיּוֹ'ם"), וְכַמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ע"ב שֶׁמִּדַּת הַדִּין הוּא כִּבְיָכוֹל הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּזֶּה נִשְׁתַּלְשֵׁל כָּל מִינֵי יְצָרִים רָעִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּמִבְּחִינַת רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עָמַד וְשִׁתֵּף מִדַּת הָרַחֲמִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת חֲרָטַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַיֵּצֶר הָרָע, הַמּוּבָא בְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל הַנַּ"ל מִזֶּה נִמְשָׁךְ בְּכָל יוֹם הָעֵזֶר וְהַסִּיּוּעַ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה בַּיְכֹלֶת לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל לוֹחֵם עִמּוֹ בְּכָל עֵת כַּמּוּבָא בְּסִפְרֵי אֱמֶת (עַיֵּן זֹהַר חֵלֶק א' צ.): (וְעַיֵּן עוֹד כָּל הַשַּׁיָּךְ לָזֶה בְּהִלְכוֹת תְּפִלִּין הַנַּ"ל מֵעִנְיַן גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם "גִּבּוֹרֵי כֹּחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ" שֶׁמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל יוֹם נֶגֶד הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הַנִּמְשָׁךְ מִתְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה בְּעַצְמוֹ, וְאַךְ בָּזֶה זוֹכִים לְמַה שֶּׁזּוֹכִים לְתַכְלִית הַמַּעֲלָה וְהַשְּׁלֵמוּת אַשְׁרֵי לָהֶם! וְגַם עַיֵּן בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים מֵעִנְיַן הַחִלּוּקִים שֶׁיֵּשׁ גַּם בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּהִתְקַבְּלוּת הָעֵזֶר וְהַסִּיּוּעַ הַנַּ"ל, כִּי אֵינָהּ נִשְׁפַּעַת עַל כָּל אֶחָד רַק כְּפִי הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁזֶּה כָּל עִנְיַן הַבְּחִירָה שֶׁל כָּל אֶחָד. גַּם עַיֵּן בְּהַתְּפִלָּה צ"ב הַנַּ"ל שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְחַיֶּה אֶת כָּל הַדִּינִים מִתַּכְלִית שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל מִדַּת הַדִּין הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא עַד וְכוּ' כָּל הַיְצָרִין רָעִים וְכוּ' אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִזֶּה בְּתַכְלִית הַהִתְרוֹמְמוּת וְהַהֶבְדֵּל בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ עַיֵּן שָׁם. בָּזֶה יֵשׁ לִמְצֹא קְצָת טַעַם וְרֶמֶז עַל שֶׁלֹּא הִתְיַחֲסוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל רַק הָעֵזֶר אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא
Siman 12. From two men, business partners, who were eating from a single bowl across from Admoyr z"tl at an inn — and each one was eating from his fellow's side of the bowl. And after they had left, Admoyr said that the same is true also regarding their wives. Afterwards, in the fullness of time, the matter was revealed.
Segment 13
הַהִתְגַּבְּרוּת).
Siman 13. What he said to Reb Gershon z"l: "Iber a groshindik lichtel kan tzu shlogen vern a gantze Shmoneh Esrei" ("For a candle worth a groshen one can have an entire Shemoneh Esrei disrupted"). For once our master z"l wished to give him wealth — and he did not want it. And our master z"l said to him: "Why? For [if you remain poor,] for a groshen-candle an entire Shemoneh Esrei can be disrupted" — as mentioned.
Segment 14
כִּי אִם אֲפִלּוּ אִם עָשָׂה הָאָדָם מַה שֶּׁעָשָׂה וְעָבַר מַה שֶּׁעָבַר, שֶׁאָז כִּבְיָכוֹל הוּא יִתְבָּרַךְ מוֹסִיף לְרַחֲקוֹ (כַּמּוּבָא בְּרַשִׁ"י, דְּבָרִים י"א. בְּשֵׁם חֲכָמֵינוּ זַ"ל 'אִם תַּעַזְבֵנִי יוֹם יוֹמַיִם אֶעֶזְבֶךָּ', וְעַיֵּן שָׁם בְּשִׂפְתֵי חֲכָמִים שֶׁמֵּבִיא בְּשֵׁם הַיְרוּשַׁלְמִי הַמָּשָׁל מִשְּׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּפְטָרִים זֶה מִזֶּה עַיֵּן שָׁם) בִּבְחִינַת "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה", כִּי הָרָע שֶׁבַּמְדַמֶּה שֶׁבְּלֵב כָּל אֶחָד הִיא בִּבְחִינַת פַּרְעֹה כַּמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת שְׁלוּחִין הֲלָכָה ה', אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם אָז מְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית, וּמְרַמֵּז לוֹ רְמָזִים שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו בְּסִבּוֹת מִסִּבּוֹת שׁוֹנוֹת אֲשֶׁר מְסַבֵּב בְּכָל זֶה מִתַּעֲלוּמוֹתָיו הַנִּשְׂגָּבוֹת. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, אֲבָל כָּל רְמִיזוֹתָיו יִתְבָּרַךְ הָאֵלֶּה וְכָל קְרִיאָתוֹ אוֹתָנוּ הוּא עַל־יְדֵי נְבִיאָיו וְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים שֶׁנָּשׁוּב אֵלָיו מִכָּל מִינֵי פִּתּוּיִּים וַהֲסָתוֹת וּמְנִיעוֹת אֲשֶׁר הִגְבִּיר וְיַגְבִּיר עָלֵינוּ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל עַל פָּסוּק: "וּמֹשֶׁה
Siman 14. And after several years this was fulfilled on account of his poverty — for once in the evening it was dark in his house, and the members of his household asked him for a groshen to buy a candle and he did not have one. And on account of this his Shemoneh Esrei prayer was disrupted — and then he recalled that our master z"l had directed this at him from several years prior. And at the time when this was fulfilled, after very many years, Reb Gershon recalled that Admoyr z"tl had said this to him in exact correspondence to these words.
Segment 15
נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הוּא הָאֱלֹקִים" עַיֵּן שָׁם.
Siman 15. And after some years he began again to travel to our master z"l. And once when they called him up for maftir [the concluding Torah reading] and the end of the haftarah was "Has it not been that from now you call me My Father?" etc. — Moharan"as z"l said to Reb Lippa: "Reb Lippa — you were with us — has it not been that from now…, etc.? — see what they are reading to you: 'Has it not been that from now…'!" And when he traveled to our master z"l, [the Rebbe] rebuked him as is brought in the Sichos [Chayay Moharan section 315] in the saying "He rebuked one person" — in effect: "Whichever way you look at it — if you were not a proper man…" etc. And then [Reb Lippa] wept very greatly until tears flowed from his eyes to the ground.
Segment 16
וְעוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין לְבָאֵר קְצָת בְּכָל זֶה, כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל שֶׁכָּל מַה דְּעָבִיד רַחֲמָנָא לְטָב עָבִיד. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁבַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה עֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיָתָה, כִּי רֻבָּם כְּכֻלָּם נִכְשָׁלִים וְנִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי כָּל הַפִּתּוּיִים וְהַהֲסָתוֹת וְכָל הַסִּבּוֹת לָזֶה (כְּמוֹ אֲשֶׁר סִבֵּב לָזֶה אֶת הַמְּקוֹמוֹת רַבּוֹת לִטְעוֹת בְּטָעוּתִים מִטָּעוּתִים שׁוֹנוֹת אֲשֶׁר הֵכִין וְהִזְמִין גַּם בְּדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַפּוֹשְׁעִים וַהֲלֹא־זוֹכִים נִכְשָׁלִים בָּהֶם, וְשֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה לָהֶם מִכָּל זֶה סַם הַמָּוֶת מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם (עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי א' בְּהַתּוֹרָה אִית לָן בֵּירָא סִימָן ל"א.) אֲשֶׁר הִגְבִּיר עָלֵינוּ וּמִטֻּמְאַת הַחֲטָאִים אֲשֶׁר נִתּוֹסֵף עֲלֵיהֶם יִהְיוּ מֻכְרָחִים לְהִזְדַּכֵּךְ אַחַר־כָּךְ בָּעֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר רַחֲמָנָא לִצְלַן, אֲבָל עַל־יְדֵי כָּל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה שֶׁל הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁנִּמְצָא גַּם בָּהֶם, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה מַגִּיעַ גַּם עֲלֵיהֶם רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ לְעָזְרָם וּלְסַיְּעָם לַחֲטֹף וְלַעֲשׂוֹת אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִכָּל עֹצֶם הַהִתְגָּרוּת וְהַהִתְגַּבְּרוּת שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם, אַךְ בְּזֹאת יָבֹאוּ אֶל הַקֹּדֶשׁ סוֹף כָּל סוֹף לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ לָעַד וְלָנֶצַח שֶׁכָּל הָעֳנָשִׁים יִהְיוּ כְּדַאי וּכְדַאי נֶגֶד זֶה (עַיֵּן לְקַמָּן בְּחֵלֶק ד' בַּהַגָּהוֹת אוֹת ג), כִּי אִי אֶפְשָׁר לְכָל נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ לִזְכּוֹת וְלָבֹא לָנֶצַח בְּשַׁעֲרֵי הַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אַךְ וְרַק עַל־יְדֵי כָּל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה שֶׁל סוּר מֵרַע וַעֲשֵׂה טוֹב אֲשֶׁר מִתְגַּבֵּר לָזֶה בְּכָל הַהַנְהָגוֹת אֲשֶׁר יִתְנַהֵג עִמָּהּ הוּא יִתְבָּרַךְ (כַּמּוּבָן כָּל זֶה בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וּבִפְרָט בְּהַתְּפִלָּה צ"ב הַנַּ"ל) מִתְּחִלָּתָהּ וְעַד תַּכְלִיתָהּ. וְאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת קַל וָחֹמֶר, הָאֶחָד בְּעִיר וּשְׁנַיִם בְּמִשְׁפָּחָה הַמִּתְגַּבְּרִים גַּם הַיּוֹם לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, מִלְּבַד אֲשֶׁר לָעַד וְלָנֶצַח יִרְוְיוּן מִדֶּשֶׁן בֵּיתוֹ וְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אַף גַּם נִזְדַּכְּכִים וְנִטְהָרִים וְנִפְטָרִים אַחַר מוֹתָם מֵהָעֳנָשִׁים בְּעַד הַחֲטָאִים שֶׁבַּגִּלְגּוּלִים הַקּוֹדְמִים. (וְעַיֵּן עוֹד כָּל הַשַּׁיָּךְ לִדְבָרָיו הַנַּ"ל בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן נ"ו, וּבְלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת בִּרְכַּת הַשַּׁחַר הֲלָכָה ה') כִּי הָעִנְיָן הַזֶּה שֶׁל הַצְלָחַת הַנֶּפֶשׁ לָעַד וְלָנֶצַח בְּהִתְגַּבְּרוּת בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת (אוֹ עַל־כָּל־פָּנִים בְּהִשְׁתַּדְּלוּת הַתְּשׁוּבָה) עַל כָּל מִינֵי תַּאֲוֹת וּמְנִיעוֹת (אֲשֶׁר יַגְבִּירֵם בִּכְלָלִיּוּת, וְגַם בִּפְרָטִיּוּת בִּפְרָטִיִּים שׁוֹנִים כְּפִי מַהוּת כָּל נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ, וּכְפִי מַהוּת וְכַמּוּת הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אֲשֶׁר תִּרְבֶּה אוֹ תִּמְעַט בָּזֶה, וּכְפִי שְׁאָר תַּעֲלוּמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּכָל זֶה), וּבְהֶעְדֵּר כָּל הָעֳנָשִׁים שׁוֹנִים אֲשֶׁר יַעַנְשָׁהּ (בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא בְּגִלְגּוּל זֶה אוֹ בְּגִלְגּוּל אַחֵר. וְגַם זֶה בִּפְרָטִים שׁוֹנִים לְכָל נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ כַּנַּ"ל. וְיֵשׁ גְּזַר דִּין שֶׁיָּכוֹל לְהִתְבַּטֵּל בִּתְפִלָּה וּצְדָקָה וְכַיּוֹצֵא וְכַמּוּבָן לְקַמָּן בִּפְנִים בְּאוֹת ט' עַיֵּן שָׁם.) אִם לֹא הִתְגַּבְּרָה זֶה כִּבְיָכוֹל לְחִיּוּב דַּעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁנֵי הֲפָכִים בְּנוֹשֵׂא אֶחָד (כָּךְ נִרְאֶה לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי בַּהֲבָנַת דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וְאִם שָׁגִיתִי וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר). וְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי אֲשֶׁר יִזְכֶּה לָעַד וְלָנֶצַח לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן יִזְכֶּה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג רְצוֹנוֹ וְחִיּוּב דַּעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ
Siman 16. And then our master z"l said to him: "Even if your money were hidden and concealed — even in a chest — the wind would scatter it." And so it was: he rented a certain forest and built himself a home there — and before the roof was completed a stormy wind came and overturned and demolished everything, reducing it all to dust and rubble, fit for nothing.
Segment 17
גַּם בָּזֶה וּבִשְׁאָר תַּעֲלוּמוֹתָיו הַנִּשְׂגָּבוֹת.
Siman 17. In the final year [of the Rebbe's life], Reb Lippa was absent on Rosh HaShonoh — and our master z"l asked about him. They justified him to the Rebbe, saying he was compelled to travel for esrogim [citrons for Sukkos] for all of Ukraine. Our master z"l answered and said: "Mah omru loche — der Rosh HaShono fun mir oylt oyf alts! Kayn gresseres derfun iz nita." ("What can I tell you — my Rosh HaShonoh surpasses everything! There is nothing greater than this.")
Segment 18
עַל אוֹדוֹת מַה שֶׁמּוֹעִיל תְּפִלָּה לְהִנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר הָרָע, אַף־עַל־ פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בַּעַל בְּחִירָה, וְשֶׁבִּבְחִירָתוֹ יִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַתַּאֲוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת, עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת פִּקָּדוֹן הֲלָכָה ג' בְּאוֹת ז' וּבְאוֹת ט', מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת, כִּי הוּא גַּם־כֵּן מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָרְצָם בְּשׁוּם אֹפֶן כִּי אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד וְכוּ', עַל כֵּן צְרִיכִין לִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְהַאֲמִין בַּחֲכָמֵינוּ זַ"ל שֶׁכֻּלָּם הָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה וְכוּ'. וּבֶאֱמֶת זֶהוּ עִקַּר הַבְּחִירָה, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁכּוֹפֶה בְּחִירָתוֹ לְבַטֵּל שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, כִּי הַבַּעַל דָּבָר מְעַקֵּם לֵב הָאָדָם עַד שֶׁגַּם זֶה קָשֶׁה וְכוּ'. וְעַל כֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ שֶׁיְּזַכֵּהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיַעַזְרֵהוּ לְקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בַּעַל בְּחִירָה בָּזֶה שֶׁזָּכָה לִבְחֹר בְּחַיִּים אֲמִתִּיִּים בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה וּתְפִלָּה עַיֵּן שָׁם. (אָמַר הַמַּעְתִּיק נִרְאֶה לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי, עַל פִּי מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת תְּחוּמִין הֲלָכָה ג' שֶׁעַל יְדֵי תְּפִלָּה מְקַבְּלִין רַחֲמִים רַבִּים, עַל כֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לִבְחֹר בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה וּתְפִלָּה שֶׁאָז מְקַבֵּל רַחֲמָיו הַמְרֻבִּים, וּבִבְחִינַת מִדַּת הָרַחֲמִים נִמְשָׁךְ הָעֵזֶר וְהַסִּיּוּעַ לְהִנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר הָרָע כַּנַּ"ל בִּפְנִים בְּאוֹת ד'.
Siman 18. And this Reb Lippa — at first his wife was at peace with him, but afterwards she became an adversary to him. And when he came to Moharan"as z"l after the passing of our master z"l and [Moharan"as] saw that he had domestic peace [sholom bayis], he explained to him the Gemara: "If he merited — she becomes a helpmate for him; if he did not merit — she becomes a counterforce against him." And [Moharan"as] said that it should have been written: "If he merited — a helpmate; if he did not merit — a counterforce" — what is the word "becomes" [na'aseis]? But now it is understood: when he does merit — she becomes [na'aseis] a helpmate for him — as with Moharan"as z"l, whose wife was at first an adversary, and afterwards she herself became a helpmate. When he does not merit — she becomes a counterforce against him — as with [Reb Lippa] himself, where at first she had been a helpmate for him [for she was raised among Chassidim], and afterwards she became a counterforce against him.
Segment 19
וְעַל־כֵּן מוֹעִיל תְּפִלָּה לְהִנָּצֵל מִיֵּצֶר הָרָע):
Siman 19. Once Moharan"as z"l said the verse "With what shall a youth purify his way?" etc. — "Ich veys az Reb Lippa iz gevezn frumer fun mir — un yetzt vi iz er — un vi bin ich." ("I know that Reb Lippa was more pious than I — and now, where is he and where am I?")
Segment 20
וְאַף שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר שָׁם כָּל זֶה רַק לְעִנְיַן תְּפִלָּה (שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה וִיסוֹד כָּל הַמִּצְוֹת עַיֵּן שָׁם), אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם לְעִנְיַן שְׁאַר הָעֵצוֹת הַמּוּבָאִים בְּדִבְרֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל נֶאֱמַר כָּל זֶה. כִּי בְּכֻלָּם רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם בִּכְלָל קִיּוּם הַמִּצְוֹת (הַנִּכְלָלִים בִּיסוֹד הָאֱמוּנָה) וַעֲלֵיהֶם בְּעַצְמָם גָּדְלוּ וְעָצְמוּ מְנִיעוֹת וּבִלְבּוּלִים (רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּנָקֵל יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִשֶּׁיֻּגְבַּר זוּלָתָם), וְכָל אֲשֶׁר יִתְגַּבֵּר לַעֲשׂוֹתָם וּלְהַרְבּוֹת בָּהֶם כָּרָאוּי, אֲזַי יֵחָשֵׁב זֶה בְּעַצְמוֹ לְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, וּכְאִלּוּ פָּעַל כָּל הַהִתְגַּבְּרוּת הַזֶּה בְּהָעֲבוֹדָה בְּעַצְמָהּ אֲשֶׁר
Siman 20. Foreknowledge in hint to Reb Aharon z"l, the Rav of Breslov — that he would pass away in the month of Av. And so it was — he passed away precisely on Rosh Chodesh Av. And the men of our fellowship said: "The sign for this is — 'on the first of Av, Aharon died.'" [Bamidbar 33:38]
Segment 21
זָכָה עַל־יָדָהּ.
Siman 21. What he hinted to a certain person — that he should come to him after his passing regarding his ailment of epilepsy [choli nofel], G-d protect us — which he had then asked him about. And so it was — that after his passing this man came to his holy gravestone [tziyun]. And from then onward he was healed from this illness.
Segment 22
וְעִנְיַן הַתְּפִלָּה עַל צָרְכֵי הַגּוּף עַיֵּן בְּהִלְכוֹת עֵרוּבֵי תְּחוּמִין הֲלָכָה ג' וּבְהִלְכוֹת מִילָה הֲלָכָה ה' אוֹת ד', וְאוֹת ה'. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּדֶרֶךְ כְּלָל, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁכָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים אֲשֶׁר יִשְׁלַח הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הָאָדָם, הַכֹּל הוּא כְּפִי אֲשֶׁר יֵיטִיב לְנִשְׁמָתוֹ לָעַד וְלָנֶצַח, אֲבָל עַל־פִּי רֹב יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁכָּל זֶה הוּא כְּפִי שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל עוֹד עַל זֶה (אוֹ שֶׁלֹּא הִרְבָּה עַל זֶה בִּתְפִלָּה), אֲבָל בְּעֹצֶם הַתִּקּוּנִים הַנַּעֲשִׂים עַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּתְהַוֶּה אֶצְלוֹ כְּלִי עַד שֶׁיִּהְיֶה בִּיכָלְתּוֹ לְקַבֵּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ גֹּדֶל חַסְדּוֹ וְרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים, עַד שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ עוֹד יְשׁוּעָתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת לְהַצְלָחַת נַפְשׁוֹ בְּרוּחָנִיּוּת, וְלֹא יִהְיוּ נֶחְשָׁבִים עוֹד לִשְׁנֵי הֲפָכִיִּים גַּם לְחִיּוּב דַּעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי אֶת שְׁנֵיהֶם יִהְיֶה בִּיכָלְתּוֹ לְקַבֵּל אַחַר־כָּךְ כְּפִי הַתִּקּוּנִים שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ אוֹ עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה וְהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין, אוֹ עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים וּתְפִלַּת הַצַּדִּיקִים וּשְׁאָר הַמְתָּקוֹתֵיהֶם (לְכַפֵּר לְהָעֲוֹנוֹת וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל הַיְשׁוּעוֹת) אוֹ עַל־יְדֵי שְׁאָר הָעֵצוֹת הַמּוּבָאִים בְּדִבְרֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל, אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז בָּהֶם: (וְלִפְעָמִים אֵינוֹ תָּלוּי בְּכָל זֶה, וְלָכֵן אֵין מַה לְּהַרְהֵר חַס וְשָׁלוֹם עַל אֵיזֶה צָרָה שֶׁלֹּא תָּבֹא אֲפִלּוּ אִם הִרְבָּה בִּתְפִלָּה וְכַיּוֹצֵא. כִּי בְּוַדַּאי בְּוַדַּאי הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ וְהַצְלָחָתוֹ הַנִּצְחִיּוֹת, אֲשֶׁר סוֹף כָּל סוֹף יֹאמַר עַל כָּל זֶה "אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי" וְכוּ'
Siman 22. And after some time he again asked our master z"l to show him a departed one — but this time without fear. And [our master] consented and promised him. And this was before Chanuka. On the street where our master z"l lived there was a certain baker. And the men of our fellowship, when they sat for the Melave Malka [the post-Shabbos meal] meal, would often lack bread — and they were accustomed to enter this baker and buy the left-over pieces from Shabbos that he could not sell — either because they were not whole or were only baked on one side, etc. — so that they could buy them cheaply. And he was accustomed to deal kindly with them in the price for this reason. And this baker had passed away in those days.
Segment 23
(וְכַמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת נְשִׂיאַת כַּפַּיִם הֲלָכָה ד' עַיֵּן שָׁם):
Siman 23. And on Chanuka, our master z"l said to Reb Chaikil: "Now you will see a departed one." And he lifted his eyes and saw the baker mentioned above, who had passed away recently — how he stood before our master z"l in a bow and prostration, and besought our master z"l: "Since I dealt well with the people close to you — selling them bread and challa cheaply for the Melave Malka meal — I therefore request a rectification [tikkun] from you." And our master z"l answered and said to him: "Since you dealt well with my close disciples, I will occupy myself with your rectification." And the departed one vanished.
Segment 24
וְהִנֵּה בְּכָל אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי עַד הֵנָּה יֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר וּלְרַמֵּז וּלְבָאֵר, אֲבָל הַהֶכְרֵחַ לָשׂוּם קִנְצֵי לְמִלִּין כְּדֵי שֶׁלֹּא לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת חַס וְשָׁלוֹם. כִּי כָּל אֲשֶׁר חָלַק לוֹ ה' בְּבִינָה וְהַשְׂכָּלָה אֲמִתִּית לְהַשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה (עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן פ"ג) וּלְהָבִין מִדַּעְתּוֹ גֹּדֶל וְעֹצֶם הַחֶסְרוֹן וְקַטְנוּת דַּעְתּוֹ הָאֱנוֹשִׁי וְהַקְּצָרָה וְהַמְּעוּטָה הָאֲנוּשָׁה וְהַחֲלוּשָׁה, וּכְאַיִן מַמָּשׁ הִיא חֲשׁוּבָה נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לְרוֹמְמוּת וְתַעֲלוּמוֹת תְּבוּנָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ, יִרְאֶה בְּעֵינָיו אֶת עֹצֶם הַפְּתַיּוּת וְהַכְּסִילוּת שֶׁל הַנְּבוֹכִים וְהַמֻּתְעִים וּמֻטְעִים לַחֲקֹר בִּדְרָכָיו יִתְבָּרַךְ בְּשִׁפְלוּת וְקַטְנוּת דַּעְתָּם הָאֲנוּשָׁה, אֲשֶׁר כְּעִוֵּר בָּאֲפֵלָה מַמָּשׁ יְמַשְּׁשׁוּ וִיגַשְּׁשׁוּ בְּהַשְׂכָּלָתָם בְּכָל זֶה. כִּי כַּאֲשֶׁר גָּבְהוּ שָׁמַיִם מֵאֶרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְּרָכָיו מִדְּרָכֵינוּ וּמַחְשְׁבוֹתָיו מִמַּחְשְׁבוֹתֵינוּ. יֵשׁ אֲשֶׁר בְּשִׁפְלוּת דַּעְתֵּנוּ שְׁנֵי הֲפָכִים בְּנוֹשֵׂא אֶחָד, וּלְאֵין סוֹף עֹמֶק וְהֶעְלֵם תְּבוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבִלְתִּי הֶפְכִּיִּים יֵחָשֵׁב, (עַיֵּן בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן לְהִתְרַחֵק מֵחֲקִירוֹת בַּהַשְׁמָטוֹת שֶׁהִשְׁמִיטוּ בְּעֵת הַדְּפוּס מַה שֶּׁאָמַר אַדְמוֹ"ר זַ"ל, אֲנִי מַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מֵהַמְּשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע וְגַם עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת סִימָן ס"ד מַה שֶּׁאָמַר מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל שָׁם בִּלְשׁוֹן תְּפִלָּה כִּי אַתָּה עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדְּךָ, הַנִּרְאִין לְדַעְתֵּנוּ הָאֱנוֹשִׁיּוֹת כְּמוֹ שְׁנֵי הֲפָכִים בְּנוֹשֵׂא אֶחָד). וְיֵשׁ אֲשֶׁר כִּבְיָכוֹל לְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁנֵי הֲפָכִים בְּנוֹשֵׂא אֶחָד, וּמִקֹּצֶר וּמִצְעַר תְּבוּנָתֵנוּ נֶעְלָם וְנִסְתָּר גַּם זֹאת בְּהַעֲלָמָה וְהַסְתָּרָה עַד בְּלִי
Siman 24. The amuda d'nura [pillar of fire] that he showed to Moshe Hinkes.
Segment 25
תַּכְלִית.
Siman 25. The story of the merchants who gathered with him near Navoritsh — and how he spoke wondrously with them as though he were one of their company; and how he directed at one of them his exact thought — twice; and with wondrous wisdom concealed and covered himself even from that person. See Sefer Sichos v'Sipurim, volume 6, at length.
Segment 26
וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן הֲלָכָה ד' אוֹת ג' מֵעִנְיַן הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם מַטְעִים אֶת עַצְמָם כְּאִלּוּ הֵם מַגְדִּילִים וּמַגְבִּיהִים אֶת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּאָמְרָם שֶׁאֵין רָאוּי כְּלָל שֶׁיַּשְׁגִּיחַ עַל הָאָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה. עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְתָבִין מֵרָחוֹק עַמְקוּת דְּבָרָיו הַנִּפְלָאִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִשְּׁאֵלָתָם בְּעַצְמוֹ תְּשׁוּבָה לְדִבְרֵיהֶם. כִּי כָּל יְסוֹד שְׁאֵלָתָם הוּא שִׁפְלוּת הָעוֹלָם וְהָאָדָם אֲשֶׁר בָּהּ, וְזֶה בְּעַצְמוֹ הַתְּשׁוּבָה לְדִבְרֵיהֶם כִּי מֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ מֵעֹצֶם שִׁפְלוּתָם וְשִׁפְלוּת דַּעְתָּם (שֶׁל הַמְחַקְּרִים) נִדְמֶה לָהֶם הַסְּבָרָא הַזֹּאת וּמֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וְנִשְׂגָּב לְמַעְלָה מִתְּפִיסַת דַּעַת הָאָדָם, יְחַיֵּב הַהֵפֶךְ מִזֶּה, שֶׁדַּיְקָא בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ עַד אֵין סוֹף נִמְצָא עַנְוְתָנוּתוֹ עַד אֵין תַּכְלִית לְהִתְעַסֵּק וּלְהַשְׁגִּיחַ עַל הָעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה וּלְהַנְהִיגָהּ בְּכָל פְּרָט וּפְרָט
Siman 26. The story of what he said to Reb Shmuel regarding sleep — [the saying of the Gemara:] "Even though he himself does not see [a demon in his dream], his heavenly constellation [mazalo] does see." [Megillah 3a]
Segment 27
בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה.
Siman 27. The story of the man of Uman — that he told him the thought he had had some weeks earlier… at midnight.
Segment 28
עַל אוֹדוֹת הַמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ר"נ עַל פָּסוּק קֵץ בָּא הַקֵּץ וְכוּ' שֶׁכָּל הַרְגָּשַׁת הַיִּסּוּרִים וְהַמַּכְאוֹבִים הַכֹּל מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִים בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְהַהֶכְרֵחַ לְבָאֵר קְצָת בָּזֶה כִּי בֶּאֱמֶת גַּם כָּל הַיִּסּוּרִים הַבָּאִים עַל־יְדֵי אֵיזֶה אָדָם שֶׁזֶּה שַׁיָּךְ בְּיוֹתֵר לִתְלוֹת בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע אֲשֶׁר בִּבְחִירָתוֹ וּרְצוֹנוֹ הָרָע הִזִּיק לַחֲבֵרוֹ, אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם זֶה מֵהַשְׁגָּחָתוֹ וּגְזֵרָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר גָּזַר עַל הַנִּזּוֹק אֶת הַיִּסּוּרִים וְהַמַּכְאוֹבִים הָאֵלֶּה, וְאִם לֹא הָיוּ בָּאִים הַיִּסּוּרִים עַל־יְדֵי הָאָדָם הַזֶּה, הַרְבֵּה שְׁלוּחִים לַמָּקוֹם לִשְׁלֹחַ עָלָיו אֶת הַיִּסּוּרִים הָאֵלֶּה מִמָּקוֹם אַחֵר. וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת אֹרַח חַיִּים הִלְכוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ הֲלָכָה ו' אוֹת י"ט בְּעִנְיַן מְבוּכַת הַמְחַקְּרִים בְּמַאֲמַר הַמִּשְׁנָה שֶׁל 'דְּאַטֵפְתְּ אַטְּפוּךְ' וְכוּ', וְהַכְּלָל הַיּוֹצֵא שָׁם מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָרוֹצֵחַ חַיָּב לְהִתְעַנֵּשׁ מֵחֲמַת שֶׁהָיָה בִּיכָלְתּוֹ וּבְכֹחַ בְּחִירָתוֹ לִבְלִי לִרְצֹחַ אֶת חֲבֵרוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הֲרִיגַת הַנִּרְצָח הָיָה בִּגְזֵרָתוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁהוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת הַשָּׁלִיחַ מִזֶּה, כִּי מְגַלְגְּלִין זְכוּת
Siman 28. The story of a man named Reb Yisroel of Nemirov, who pressed Admoyr z"tl to agree to his traveling to the place of battle for the sake of livelihood. And from the hidden ways of Admoyr z"tl — not to force himself regarding any matter [as is brought from this much in his holy stories] — and even so, since he did not want in any way to agree to him, he answered and said to him in these words:
Segment 29
עַל־יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל־יְדֵי חַיָּב.
Siman 29. "Zolst zikh fir nemen yoh mit nayn glaych"
Segment 30
עַל אוֹדוֹת הַמּוּבָא בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן בְּהַסִּפּוּר שֶׁל גְּדֻלַּת הַשָּׂגָתוֹ אוֹת ה' (סִימָן רמ"ג) בְּעִנְיַן מִלֵּי דְּעָלְמָא וְכוּ' עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְנִרְאֶה לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי הַקְּלוּשָׁה שֶׁשַּׁיָּךְ קְצָת כָּל זֶה לְמַה שֶּׁמּוּבָא שָׁם לְהַלָּן בְּסִפּוּר מַעֲלַת הַמִּתְקָרְבִים אוֹת כ"ז (סִימָן שיז). שֶׁמִּכָּל הָאִילָנוֹת וְהָעֲשָׂבִים וּמִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הוֹלְכִים שְׁלוּחִים מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ וְכוּ', עַד שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל וּמַגִּיעַ הַדָּבָר לְאֹזֶן הַצַּדִּיק וְכוּ', כִּי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם נִיצוֹצֵי חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכַמּוּבָן בְּסִפְרֵי אֱמֶת שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשִּׁירָה שֶׁאוֹמְרִים, וּמִכָּל שֶׁכֵּן הָאָדָם הַמְדַבֵּר הַגָּדוֹל וְנִפְלָא בְּמַעֲלָתוֹ עַל כֻּלָּם, שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בּוֹ יוֹתֵר נִיצוֹצֵי חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָל דִּבּוּרָיו וְסִפּוּרָיו יְכוֹלִים הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לְהַעֲלוֹת אוֹתָם וְלֵידַע וּלְהַשִּׂיג וּלְגַלּוֹת מֵעֵין זֶה תּוֹרָה נִפְלָאָה וְחִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים. וּבָזֶה תָּבִין אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת קַל וָחֹמֶר גֹּדֶל וְעֹצֶם רוֹמְמוּת נוֹרְאוֹת דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים בְּעַצְמָם, אֲשֶׁר זָכוּ לְהָסִיר מֵעַצְמָם כָּל הַקְּלִפּוֹת הַחוֹפִים וְסוֹבְבִים אֶת הַפְּרִי שֶׁהוּא הַחֵלֶק אֱלֹקִי מִמַּעַל אֲשֶׁר בְּקִרְבָּם, וְטִהֲרוּ וְזִכְּכוּ וְקִדְּשׁוּ אֶת עַצְמָם בְּכָל כֹּחָם וִיכָלְתָּם עַד שֶׁזָּכוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַעֲלָתוֹ לְאֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁל 'שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹ' כַּיָּדוּעַ, עַד שֶׁכְּפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סָלַע וְכוּ', וְכֵן כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר מִדִּבְרֵי תּוֹרָתָם הַמִּתְפָּרֵשׁ וּמִתְבָּאֵר כַּמָּה וְכַמָּה פָּנִים מִפָּנִים שׁוֹנִים שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחְשֹׁב: (וְעַיֵּן לְעֵיל בְּחֵלֶק א' בְּהַדִּבּוּרִים שֶׁל מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בְּאוֹת ז' וּבְאוֹת י"ב וְתָבִין וְתֵדַע פָּחוֹת
Siman 30. ("Take for yourself yes and no equally" — that is, that it should truly be equal in his heart whether to travel or not.)
Segment 31
מִטִּפָּה מִן הַיָּם הַגָּדוֹל מֵאֲשֶׁר לֹא נֵדַע)
Siman 31. "Un azoy tzu zogen finf kapitl Tehillim — un noch dem, vi s'vet dir arayn kumen in der machshove, azoy zolstu tun." ("Then say five chapters of Psalms. And afterwards — however it enters your mind — so shall you do.")
Segment 32
עוֹד אָמַרְתִּי לְהַצִּיעַ לִפְנֵי הַמְעַיֵּן מַה שֶּׁנִּרְמָז לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי בְּעִנְיַן הַבֶּן מֶלֶךְ שֶׁנָּפַל לְאֶפִּיקוֹרְסוּת הַמּוּבָא בִּתְחִלַּת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶערְס שֶׁסִּפֵּר אַדְמוֹ"ר זַ"ל, כִּי בְּכֹחוֹ וְעַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל אַדְמוֹ"ר זַ"ל גַּם אֲנִי נִשְׁעַנְתִּי לְהַכְנִיס אֶת רֹאשִׁי בְּדִבְרֵי תּוֹרוֹתָיו וְשִׂיחוֹתָיו וּמַעֲשִׂיּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת כִּי בְּנִשְׂגְּבוֹת נוֹרְאוֹת רוֹמְמוּתוֹ שֶׁל אַדְמוֹ"ר זַ"ל, וּבְכֹחַ תַּלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם (חֻלִּין ז:) יַפְלִיאוּ וְיַעֲשׂוּ כְּלִי נִפְלָאָה הַמְבָרֶרֶת וּמַעֲלָה אֶת הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן הַנִּפְלָא דַּיְקָא מִבְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת
Siman 32. And so this man did. And afterwards he came to Admoyr z"tl and told him that it had fallen in his mind to go. And Admoyr z"tl was not at all pleased by this — for he knew clearly as the daylight that in truth there had been no equanimity of yes and no in his heart as he had commanded him, for in truth, from the burning of the desire for money, he had longed and wanted with all his soul to make this journey. And Admoyr z"tl said to him in these words:
Segment 33
הַשְּׁפָלִים כָּמוֹנוּ.
Siman 33. "Nu — mit a platzikel kan men amol a hecht chapn"
Segment 34
וְלָכֵן לוּלֵא דְּמִסְתַּפִינָא הָיִיתִי אוֹמֵר אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא סִפֵּר אַדְמוֹ"ר זַ"ל אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר הַשְּׁבִיעִי, אֲבָל הַסִּפּוּר הַזֶּה מֵהַבֶּן מֶלֶךְ זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא קְצָת מֵהַסִּפּוּרִים הַנֶּעְלָמִים שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה מֵהַבֶּעטְלִיר הַשְּׁבִיעִי (כִּי הַאֻמְנָם אֲשֶׁר לֹא יִתְגַּלּוּ עַד כְּנִיסַת הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּעַצְמוֹ אֲבָל כְּפִי אֲשֶׁר בְּחֶמְלַת ה' כְּבָר אוֹרוֹ זָרַח לְהַשְׁמִיעַ גַּם לְאָזְנֵי מְגֻשָּׁמִים כָּמוֹנִי מֵהַדְּבָרִים הָרְשׁוּמִין וּסְתוּמִין בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן כָּאֵלֶּה מִלֵּאתִי אֶת לְבָבִי גַּם בְּעֹצֶם קָטְנִי וְשִׁפְלוּתִי מִתּוֹלַעַת וְרִמָּה (וְלֹא בִּלְשׁוֹן גֻּזְמָא וַעֲנִיּוּת) לְדַבֵּר מֵעִנְיָן זֶה), כִּי כְּפִי אֲשֶׁר יְסַפֵּר אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּעִנְיַן הִתְפָּאֲרוּתָם הַקָּדוֹשׁ שֶׁהֶעָקֹם בְּצַוָּארוֹ מְתַקֵּן בְּקוֹלוֹ דַּיְקָא אֶת הַזּוּג וְכוּ' וְהַבַּעַל חֲטוֹטָרוֹת מְתַקֵּן וּמַעֲלֶה בִּכְתֵפָיו דַּוְקָא אֶת אַנְשֵׁי הַכַּת וְכוּ' וְכֵן כֻּלָּם (כַּאֲשֶׁר דָּלָה לָנוּ חַסְפָּא מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בְּסִפְרֵי הִלְכוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, שֶׁגַּם הָרִאשׁוֹן הָעִוֵּר דַּיְקָא עַל יְדֵי תִּקּוּן הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ זָכָה לַזִּכָּרוֹן הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא עַד שֶׁכָּל הַזְּקֵנִים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּזְכָּרִים שָׁם צְרִיכִין אֵלָיו, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים מֹחַ וְזִכָּרוֹן שֶׁלָּהֶם רַק מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ" כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו בְּהִלְכוֹת תְּפִלִּין הֲלָכָה ה' בִּתְחִלַּת וְסוֹף אוֹת ב' עַיֵּן שָׁם. וְהַשֵּׁנִי הַחֵרֵשׁ מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ שׁוּם קוֹל שֶׁל חֶסְרוֹן הַנִּמְשָׁךְ מִקּוֹל הַחוֹזֵר, וְדָבוּק תָּמִיד רַק בְּהַקּוֹל הַיָּשָׁר הַנִּמְשָׁךְ מֵהָאֵין סוֹף, מֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא חַי הַחַיִּים טוֹבִים כָּזֶה עַד שֶׁמְּתַקֵּן הַמְּדִינָה שֶׁנֶּאֱבַד אֶצְלָם הַגַּנָּנִי כַּמּוּבָן וּמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה הֲלָכָה ג' בְּאוֹת ל"ג ול"ד עַיֵּן שָׁם, וְהַכְּבַד פֶּה בְּשֹׁרֶשׁ דִּבּוּר פִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד הָאֱמֶת שֶׁזֶּה בְּחִינַת "בְּפִיךָ" זֶהוּ צְדָקָה (כַּמּוּבָא וּמוּבָן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת צְדָקָה הַנִּכְלָל בְּהִלְכוֹת מְלַמְּדִים הֲלָכָה ד' בְּאוֹת י"ג עַיֵּן שָׁם) בָּזֶה הוּא מְקַיֵּם הַלֵּב וְהַמַּעְיָן שֶׁזֶּה כָּל קִיּוּם הָעוֹלָם), וּכְפִי הַמְבֹאָר בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן פ"א שֶׁבְּרִקּוּד הָרַגְלִין מֵחֲמַת שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה (שֶׁמֵּעִנְיָן זֶה דִּבֵּר אַדְמוֹ"ר זַ"ל קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת כַּמְבֹאָר שָׁם וְשָׁמַעְתִּי מֵאָבִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ שֶׁשָּׁמַע מִמּוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל שֶׁקִּצֵּר שָׁם בִּלְשׁוֹנוֹ וְכֵן אָמַר אָז אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן אִיךְ וֶועל אַייךְ דֶּער צֵיילִין וִויא אַזוֹי מֶע אִיז אַמָאל פוּן אַ מָרָה שְׁחֹרָה פְרַיְילִיךְ גִּיוָוארִין (אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ לְפָנִים נִהְיוּ בְּשִׂמְחָה מִמָּרָה שְׁחוֹרָה). מַעֲלִין אֶת הָאֱמוּנָה עַיֵּן שָׁם. וּכְפִי הַנִּרְאֶה בְּכָל סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁגָּמַר כָּל סִפּוּר הַמַּתְחִיל 'וַיְהִי הַיּוֹם' סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ לְהַסִּפּוּר שֶׁמִּקֹּדֶם, מִכָּל זֶה יֵשׁ לְרַמֵּז לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי גַּם בְּהַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת שֶׁגָּמַר הַסִּפּוּר הַמַּתְחִיל 'וַיְהִי הַיּוֹם' שֶׁהוּא הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל זֶה שֶׁבְּלֹא רַגְלַיִם סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ לִגְמַר הַסִּפּוּר שֶׁמִּקֹּדֶם, שֶׁהוּא הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ שֶׁנָּפַל מֵהָאֱמוּנָה, שֶׁהַשְּׁנֵי דְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא גָּמַר אַדְמוֹ"ר זַ"ל כִּי זֶה וָזֶה סִפּוּר אֶחָד הוּא. כִּי זֶה שֶׁבְּלֹא יָדַיִם בְּנִגּוּן יָדָיו הַקְּדוֹשׁוֹת מְתַקֵּן וּמְרַפֵּא אֶת הַבַּת מַלְכָּה, וְזֶה שֶׁבְּלֹא רַגְלַיִם בְּמָחוֹל וְרִקּוּד רַגְלָיו הַקְּדוֹשִׁים מְתַקֵּן וּמַעֲלֶה אֶת הַבֶּן מֶלֶךְ שֶׁנָּפַל מֵהָאֱמוּנָה, וְזֶה כָּל הַמִּלְחָמָה עַתָּה (וּכְפִי הַמּוּבָן שֶׁגַּם מֵחֲמַת זֶה לֹא סִיֵּם אַדְמוֹ"ר זַ"ל) בְּעִקְּ'ב'וֹ'ת מְשִׁיחָא (שֶׁנִּשְׁמָתוֹ הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת הַסְּפִירָה הַשְּׁבִיעִית כַּיָּדוּעַ, וְהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה וְעַל כֵּן זֶה לְעֻמַּת זֶה מִתְגַּבֵּר מִקֹּדֶם אֶפִּיקוֹרְסוּת כָּזֹאת. ) אֲשֶׁר הָאֶפִּיקוֹרְסוּת יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וְהוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת וָעֵת, וּמִמֵּילָא מִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי זֶה גַּם שְׁאָר כָּל הַחֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים. וְהַבֶּן מֶלֶךְ (שֶׁהֵם כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָאִים בְּנֵי מְלָכִים) מֵחֲמַת שֶׁנּוֹלָד עִם טוֹב (כִּי נִמְשְׁכוּ מִמַּחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא) קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק וְנוֹקֵשׁ בְּקִרְבּוֹ בְּכָל עֵת וָעֵת שֶׁעַל כֵּן הוּא זוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם וּמַה נַּעֲשֶׂה עִמִּי וְכוּ', אֲבָל תֵּכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם שִׂכְלוֹ חוֹזֵר וְנִתְחַזֵּק אֶצְלוֹ הַחָכְמוֹת שֶׁל אֶפִּיקוֹרְסוּת, וּבִשְׁבִיל זֶה הַסּוֹף שֶׁיָּרַד גַּם מִמַּלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ כַּמּוּבָן שָׁם כִּי מַלְכוּת הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְהֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה כַּיָּדוּעַ. וְאָבִיו שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ כְּשֶׁצָּפָה וְרָאָה כָּל זֶה הִזְהִיר אוֹתוֹ הָעִקָּר עַל שִׂמְחָה, שֶׁיִּתְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה גַּם בְּעֹמֶק נְפִילָתוֹ וִירִידָתוֹ מִמַּלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ (שֶׁבָּזֶה כָּלוּל כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים הָעוֹבְרִים בִּכְלָלִיּוּת וּבִּפְרָטִיּוּת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ), כִּי זֶה כָּל תִּקּוּנוֹ. כִּי זֶה הוּא אִתְּעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁיִּתְעוֹרֵר עָלָיו בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר שִׂמְחַת הַמָּחוֹל וְרִקּוּד הָרַגְלִין שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר הַשְּׁבִיעִי, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ יַחֲזֹר לְמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז (וְזֶה פֵּרוּשׁ 'עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת מָחוֹל לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא וְכָל אֶחָד יֹאמַר זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ', הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הַמָּחוֹל שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר הַשְּׁבִיעִי יִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִין בָּעֵינַיִם מַמָּשׁ אֶת ה' בִּבְחִינַת זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ כַּמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן ס"ב בְּפֵרוּשׁ מַאֲמַר הַסָּבָא גּוּפָא טְמִירְתָּא וְגַלְיָא שֶׁאֵצֶל הַמַּאֲמִין הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁרוֹאֶה בְּעֵינָיו עַיֵּן שָׁם). (וְעַיֵּן לְקַמָּן בְּחֵלֶק ד' מַה שֶׁלָּקַטְתִּי וְהוֹצֵאתִי גַּם מִשְּׁאָר דִּבְרֵי
Siman 34. ("Well — with a small flat-fish [platzikel] one can sometimes catch a hecht [pike].")
Segment 35
אַדְמוֹ"ר זַ"ל וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים מֵעִנְיַן גְּדֻלַּת מַעֲלַת הַשִּׂמְחָה עַיֵּן שָׁם).
Siman 35. And at the time that Admoyr z"tl said this to him, the man mentioned above did not understand at all what these words meant. And afterwards this man traveled to his destination. And there Hashem, may He be blessed, arranged that a certain wealthy man hired him for his affairs — and he was with him some time, and found favor in his eyes, and there was very great love between them. And this wealthy man was a man of beliya'al [wickedness] and evil deeds — and he had not married even once in all his days. But from the abundance of his love for the man mentioned above, he began to speak to his heart from day to day with gentle and good words — until he began to have some effect on him, little by little. And [the wealthy man] began to abandon his evil way — and married a proper and modest woman. And he began to go morning and evening every day to pray — until in the course of time he was transformed into literally a different person — and truly became a proper person like all proper people of Israel. And when Reb Yisroel of Nemirov looked and saw how greatly his words had worked on this wealthy man, he immediately recalled the saying of Admoyr z"tl that he had said to him regarding his journey — that with a small fish one can catch a hecht. For indeed, so it was — even the family name of this wealthy man was "Hecht" [pike].
Segment 36
מַאֲמַר הַכָּתוּב "מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה" (יְשַׁעְיָה ס) נִרְאֶה לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב עַל הַמְצָאַת מְסִלַּת הָאֲוִיר (לוּפְט בַּלָאן (כַּדּוּר פּוֹרֵחַ) שֶׁנִּתְגַּלָּה בָּעִתִּים הָאֵלֶּה, כִּי כְּפִי הַשִּׂכְלִיּוֹת אֲשֶׁר עוֹד יִתּוֹסְפוּ בְּעִנְיָן זֶה יִהְיֶה בִּיכֹלֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִפְרֹחַ וְלָשׁוּט בְּכָל מְקוֹם חֶפְצוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהַקְּלִפָּה קָדְמָה לַפְּרִי שֶׁכָּעֵת נִתּוֹסֵף עַל־יְדֵי הַמְצָאוֹתֵיהֶם בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר הַסְתָּרַת הָאֱמֶת כַּנּוֹדָע, אֲבָל גַּם זֹאת מֵאֵת ה' צְבָאוֹת יָצָא בְּרָצוֹן הַנֶּעְלָם "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם לְרָעָה וֵאלֹקִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה", וְסוֹף כָּל סוֹף יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם רִבְבוֹת פְּעָמִים "אָשִׁירָה לַה' כִּי גָּאֹה גָּאָה סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" דָּא ס"ם וְנוּקְבֵהּ דִּילֵהּ (פְּרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר הַזְּמִירוֹת פֶּרֶק ו), וְהֵן הֵמָּה קֻשְׁיוֹתֵיהֶם וּמְבוּכוֹתֵיהֶם שְׂחוֹקֵיהֶם וְלֵצָנֵיהֶם כְּבוֹדֵיהֶם וְגַאֲוֹתֵיהֶם וְהִתְדַּמוּתָם בְּנַפְשָׁם לַחֲכָמִים מְחֻכָּמִים וּלְרוֹדְפִים אַחַר הָאֱמֶת וְתִגְבֹּרֶת יָדָם הַחֲזָקָה גַּם בְּרֹב חַיִל וְאֹמֶץ הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד וְהַנִּצָּחוֹן וְהָאֱמוּנוֹת הַכָּזְבִּיּוֹת הַבָּאִים לְעֶזְרָתָם (כִּי הַרְבֵּה נִתְפָּסִים לְדַרְכֵיהֶם הַנְּבוֹכִים כְּדֵי לְהַתִּיר לָהֶם עֲרָיוֹת בְּפַרְהֶסְיָא, וְיֵשׁ שֶׁבָּאִים לָזֶה עַל יְדֵי הַקִּנְאָה וְהַכָּבוֹד. כִּי כְּמוֹ שֶׁהַסָּר מֵרַע מִשְׁתּוֹלֵל (יְשַׁעְיָה ט') שֶׁהַבְּרִיּוֹת מַחֲזִיקִים אוֹתוֹ לְשׁוֹטֶה (רַשִׁ"י שָׁם) כֵּן לְהִפּוּךְ כָּל מִי שֶׁנּוֹטֶה בְּיוֹתֵר לְדַרְכֵיהֶם הָרָעִים כֻּלָּם יְשַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ אוֹתוֹ (אַקָאפּ, אַמֶּענְטְשׁ, אַקְלוּגֶע, אַקֶענֶער (רֹאשׁ, בֶּן־אָדָם, חָכָם, יַדְעָן) וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן עַל יְדֵי הָאֱמוּנוֹת הַכָּזְבִיּוֹת אֲשֶׁר אֵין לְךָ דָּבָר הַמְחַזֵּק אֶת מְבוּכוֹתֵיהֶם כְּמוֹ הִתְגַּבְּרוּת הָאֱמוּנוֹת הַכּוֹזְבוֹת, כִּי כָּל שֶׁקֶר שֶׁאֵין בּוֹ אֱמֶת אֵינוֹ מִתְקַיֵּם. וְנוֹסָף לְכָל זֶה מִדַּת הָעִקְּשׁוּת וְהַנִּצָּחוֹן שֶׁבְּטֶבַע הָאָדָם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַעֲבִירוֹ מֵהַסְכָּמַת סְבָרוֹתָיו) לִרְדֹּף וּלְהַשִּׂיג וּלְחַלֵּק שָׁלָל, אֲבָל "מִי כָמוֹךָ בָּאֵלִים ה'" לְהַאֲלִים וּלְהַאֲמִיץ אֶת כֹּחַ הַתַּם וְהַבַּעַל שֵׁם הַקְּדוֹשִׁים, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִתְגַּבְּרוּ לְהַעֲלוֹת וּלְהוֹצִיא גַּם אֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ הַזֻּהֲמוֹת וּלְהַטֻּמְאוֹת הָאֵלֶּה שֶׁהֵם הֵם עֶצֶם קְלִפַּת עֲמָלֵק (וּמֵהֶם בְּעַצְמָם גַּם כָּל הָעֳנָשִׁים לְכָל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹכָם בִּבְחִינַת "תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ וּמְשׁוּבוֹתַיִךְ תּוֹכִיחֵךְ" וְכוּ'), אֲשֶׁר כִּבְיָכוֹל אֵין הַשֵּׁם שָׁלֵם וְאֵין הַכִּסֵּא שָׁלֵם עַד כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זִכְרָם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יִפָּלֵא בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה בַּיָּמִים הָהֵם גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא נְאוּם ה'
Siman 36. The story of Reb Laib of the village Vatshek — that Admoyr z"tl was with him for a bris milah, and said at that time that it would be good to erect a wedding canopy [chupa] here. And afterwards when the time arrived [for the wedding], she [the intended bride] came to Tshikev, as had been discussed — and rain fell and [the Rebbe] did not want to travel there, and so the wedding was in the village of Vatshek. And then regarding Reb Yaakov the maggiah [proofreader of books] — what he said to him, etc.
Segment 37
צְבָאוֹת (זְכַרְיָה ח):
Siman 37. I heard: at the time when Admoyr z"tl was sitting in Breslov, he once sat with people — and among them was Reb Chayyim Sarahs of Breslov. And suddenly our master z"l said: "A person is so foolish — that even when the Angel of Death is walking behind his shoulders he still holds fast to his vanities and follies." And the people were very astonished at these words and did not know what they were hinting at — but Reb Chayyim Sarahs was very, very frightened by this, for the words entered deep into his heart and he knew in his own soul that Admoyr z"tl was hinting at him with these words. And he sat at the table in great fear.
Segment 38
כִּי סוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת שֶׁלּוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק בֶּאֱמֶת אֶל הָאֱמֶת (בְּלִי שׁוּם עָרְמָה וּמִרְמָה שֶׁל תַּבְעֵרַת הַקִּנְאָה וְהַכָּבוֹד אֲשֶׁר כְּאֵשׁ עָצוּר הִיא בְּעַצְמוֹתָם עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁמְּאַבְּדִים עַצְמָם לָדַעַת מֵחֲמַת זֶה, עַד שֶׁכָּל אֶחָד מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה הָאֱמֶת, וְהָאֱמֶת הוּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כָּל הַכָּבוֹד וְהַתַּאֲוֹת כַּנָּהוּג עַכְשָׁו. גַּם תַּבְעֵרַת הָעִקְּשׁוּת וְהַנִּצָּחוֹן חָזָק וְעָצוּם כְּלַפִּיד אֵשׁ וּכְלֶהָבָה מַמָּשׁ, וְכַנִּרְאֶה בָּעֵינַיִם שֶׁגַּם חַיֵּיהֶם יַפְקִירוּ מֵרֹב תַּבְעֵרוֹת הַנִּצָּחוֹן שֶׁבָּהֶם כַּיָּדוּעַ. וְגַם הֵם אוֹמְרִים שֶׁכָּל כַּוָּנָתֵיהֶם אֶל הָאֱמֶת וּבְכָל זֶה הַרְבֵּה הַרְבֵּה לְדַבֵּר וּלְבָאֵר, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין מֵעַצְמוֹ). בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ מַה שֶּׁלֹּא הָיָה עוֹד אִתְּעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כָּזֶה מֵעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁמֵּעֹצֶם הָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְהַחֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה שֶׁיִּהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם כִּמְעַט שֶׁלֹּא יֵדְעוּ עוֹד כְּלָל מַהוּ הָאֱמֶת, אֲבָל 'רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי' (סַנְהֶדְּרִין קו) וּמִיָּד בְּהַגִּיעַ הָעֵת וְהַשָּׁעָה הַזֹּאת יַמְשִׁיךְ בְּרַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ עֵזֶר וְסִיּוּעַ נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה שֶׁלֹּא הָיְתָה עוֹד כָּזֹאת מֵעוֹלָם (כִּי הַיּוֹם בִּפְרָטִיּוּת כְּשֶׁאֶחָד מִשְׁתּוֹקֵק בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ אֶל הָאֱמֶת, מַמְשִׁיךְ לוֹ עַל יְדֵי זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֵזֶר וְסִיּוּעַ עַד שֶׁזּוֹכֶה לְהָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית (וְכַאֲשֶׁר מוּבָא מִזֶּה לְעֵיל עַיֵּן שָׁם) וְאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת קַל וָחֹמֶר כְּשֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה בִּכְלָלִיּוּת מִכָּל יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד אֲשֶׁר "הֵן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס" וְגַם יְצָרֵף בְּרַחֲמָיו כָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁהָיָה בְּכָל נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ בְּכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו, עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם מַאֲמַר הַכָּתוּב "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ מִפָּנֶיךָ" (יְשַׁעְיָה ל') שֶׁלֹּא יַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ עוֹד מֵאִתּוֹ. וְכַד חַם גַּבֵּהּ אִתְהַפֵּךְ (עַיֵּן לִקּוּטֵי א' סִימָן ב') שֶׁיָּאֵר אֵלֵינוּ אֶת פָּנָיו הָרוֹמֵז אֶל מִדַּת הָאֱמֶת, עַד שֶׁמִּמֵּילָא יָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה גַּם
Siman 38. Afterwards all the people went their way — and Reb Chayyim remained sitting at the table. And Admoyr z"tl asked him: "Why are you sitting?" And he was unable to answer — for he sat in a very great melancholy. And Admoyr z"tl entered his room — and Reb Chayyim went after him and wept greatly before him. And he said to our master z"l: "Rebbe! I know for certain that your intention with those words was toward me. Therefore I very greatly beseech you to arouse mercy upon me — that I should remain alive." And Admoyr z"tl said to him: "Yes — it is so — that was my intention toward you. But I must travel to the holy gravestone of my grandfather the Baal Shem Tov z"tl in Mezhbizh to pray for my child [who was then ill]. Therefore you too should travel with me — and I will pray also for you." And so it was — and Reb Chayyim also traveled with our master z"l to Mezhbizh.
Segment 39
שְׁאָר כָּל מִינֵי יְשׁוּעוֹת לָעַד וּלְנֶצַח נְצָחִים:
Siman 39. And our master z"l went to the grave of the Baal Shem Tov z"tl — and lingered there a long time. And afterwards he said to Reb Chayyim in these words: "Dir hob ich gifolt — un mir nit." ("For you I accomplished — but for myself I did not.") And: "You do not even need to pray — but since you are here, go also." And he went to the grave of the Baal Shem Tov. And [the Rebbe] told him how many more years he would live. And they traveled back to Breslov. And in the middle of the road our master z"l said to Reb Chayyim: "My child has already died." And so it was — for when they came home they found that the child had already died.
Segment 40
עַל אוֹדוֹת הַמּוּבָא שָׁם בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן נ"ט שֶׁיֵּשׁ רְשָׁעִים שֶׁאָסוּר לְקָרְבָם וְכוּ' עַיֵּן שָׁם הַמּוּבָן בָּזֶה (כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּעַל פֶּה שֶׁזֶּה עַל הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁאָסוּר אֲפִלּוּ לְדַבֵּר עִמָּהֶם כִּי הֵם יְכוֹלִים לְהוֹרִיד אֶת הַמְקָרְבָם מִמַּדְרֵגָתוֹ כַּמְבֹאָר בִּפְנִים שָׁם בְּסִימָן נ"ט הַנַּ"ל. וְעַיֵּן לְעֵיל בְּחֵלֶק זֶה בְּאוֹת א' עַיֵּן שָׁם). אָז יְקֻיַּם "וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׁו" שֶׁלֹּא יַסְפִּיק זֶה לִגְמֹר מַלְכוּתוֹ, עַד שֶׁיָּקוּם זֶה וְנוֹטְלָהּ הֵימֶנּוּ. וּפִתְאֹם יָבֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְּשִׁים, אִישׁ אֲשֶׁר בְּרֹב חָכְמָתוֹ הָעֲצוּמָה וְהַנִּשְׂגָּבָה יַכְנִיס בְּלֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְבַל יָשִׁית אֶת לְבָבוֹ לְכָל הַמְּבוּכוֹת וְהַשְּׁאֵלוֹת וְהַלֵּצָנוּת אֲשֶׁר הִתְגַּבֵּר בָּעוֹלָם כִּמְעַט עַד אֵין תַּכְלִית. אֲבָל יִתְגַּבֵּר וְיִתְחַזֵּק וְיִתְאַמֵּץ בִּתְפִלָּה וּצְעָקָה וּשְׁאָר הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם אֶת אֲשֶׁר הִבְטִיחָנוּ עַל־יְדֵי הַחוֹזֶה "וְעָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם". עַד שֶׁיֻּשְׁלַם רְצוֹנוֹ וְחֶפְצוֹ וְכַוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ
Siman 40. And our master z"l did not want to enter the city of Breslov on the holy Shabbos — and he sent the man [Reb Chayyim] to Breslov to buy challa for the holy Shabbos, and commanded him that the matter should remain secret and not be made known to his wife. But the men of our fellowship asked him where our master z"l was — for they had known from the outset that [Reb Chayyim] had traveled with him — and he answered them in confidence.
Segment 41
בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו.
Siman 41. Meanwhile there occurred the incident with Avrohom Payes, who was close to our master z"l — and he was previously a lowly person, and he used to say of himself: "Mayne avonos vet men arum trogn oyf a fayndil in Gehinnom" ("My sins will be carried on a flag in Gehinnom"). And he had a blemished son, etc., etc. And his son's name was Chayyim Payes — and [Avrohom Payes] made a match for him with the daughter of Yisroel, the granddaughter of the Baal Shem Tov. But the Baal Shem Tov — the great-grandfather of the bride — did not want the match, and therefore he came to our holy master [the Rebbe] expressing that he did not want the match and wanted to take the groom [away from the world]. And our master z"l had mercy on the groom and requested of the Baal Shem Tov z"l that he should leave him alone — but that there would be no children. Thereby there would be no bond between them and there would be a divorce — and so it was.