השכמת הבוקר ב
השכמת הבוקר ב
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/1/3

Segment 3
HE:
הלכה ב אות א יתגבר כארי לעמוד בבוקר שיהא וכו' היינו שצריך שיקום בזריזות בלי עצלותוזה בחינת אמונה כמו שאמר רבינו (בספר המדות אותזריזו) שזריזות הוא בחינת אמונה. כי בלילה האמונ בין בקליפות ובבקר נתגדלה ונתעוררה האמונה.על כן צריך לקום מן השינה בזריזות לחזק עצמו באמונה כדי לבנות ולגדל את האמונה. וזהו שיהא הוא מעורר השחר. היינו בח ינת אילת השחר בחינת מלכות בחינתאמונה. וזה בחינת שבירתתאוות ממון שעל ידי זה יכולין להעלות הנפשות ולהמשיך תורה. כמו שכתוב בהתורה אשרי העם השגחה (בסימן י"ג) עיין שם. כי בכל יום ויום צריכין לקבל את התורה חדש כמו שאמרו רז"ל (דברים י') אשר אנכי מצוך היום בכל יום יהיו דומין בעיניך כחדשים (ספרי שם) וקבלת התוה הוא על ידי שמעלין את הנפש ומחדשין מ~ אותה כמבואר שם. וזה נעשה על ידי שבירת תאוותממון כנ"ל שזה בחינת התעורות השינה בזריזות בחינתאמונה כנ"ל. כי תאוותממון הוא בחינת כפירות בחינת לילה בחינת חשך אנפין חשוכין בחינת עצבות ועצלות בחינת מיתה בחינת שינה שהיא אחד מס' במיתה. (ברכות נ"ז) וצריך משיהא לו התגברות לשבר את השינה שהיא בחינת מיתה בחינת תאוות ממון. ואזי יוכל לחדש נפשו ולהעלותולהמשיך תורה. ואזי כשמשבר את השינה את תאוות ממון אזי אדרבא השינה היא טובה לו דייקא. כי על ידי השינה מחדש נפשו בחינת (איכה ג') חדים לבקרים רבה אמונתך. וכן עלידי הממון מחדש נפשו על ידי משא ומתן באמונה שהוא בחינת שינה כמו שכתוב בהתורה אשרי העם זרקא (בסימן ל"ה) וזה פירוש על מ תי עצל תשכב מתי תקום משנתך. הינו עד מתי ת שכב ותישן בעצלות. מתי תשבר את השינה שאז אדרבא על ידי השינה יתחזק מוחו ויתחדש נפשו כנ"ל. וזהו מתי תקום משנתךך. היינו שיהיה לך תקומה שיקום ויתרומם נפשך על ידי השינה. וכשזוכה להעלות נפשו על ידי שבירת השינה על ידי זה עושה יחוד קוב"ה ושכינתיה. וזהו שיהא הוא מעורר השחר לעורר אילת השחר לזווג. וזה פירוש יתגבר כארי הוא בחינת ליקוטי הנפשות להעלותם כמו שכתב רבינו בהתורה אשרי העם (סימן י"ג). בחינת אריתיע מורי עם בשמי ועל ידי זה ממשיכין השגחה שלימה על ידי שנתקרבין להכח הר~ אות מעל ידי התורה. וזהו (תהלים ט"ז) שויתי ה' לנגדי תמד הינו שהשגחתו עלינו תמיד. וזה שכתוב (סימן א' ס"ג) שראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש כי כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה כמו שאמרו רז"ל ב"ב דף ס'. נמצא על ידי שמיצר ודואג על הבית מקדש זה בחינת בנינו. ובנין בית המקדש הוא בחינת בנין הדעת שעל ידי זה יכולין להעלות נפשות כנ"ל. כמבואר בסימן י"ג הנ"ל. עיין שם. וזה בחינת קימת חצות שמשבקין השינה שהוא בחינת תאוות ממון ומתאבלין על ירושלם וחורבן בבית המקדש ועל ידי זה בונין ~ אותו.. ועל ידי בחינת בנין בית המקדש על ידי זה יכולין ללקט הנפשות ולהעלותן. ועל כן חצות ממתיק דינים כי משברין את השינה שהיא בחינת מיתה בחינת כפירות כנ"ל. כי כל זמן שיש עבודה זרה וכו' (ספרי פרשת ראה) ועל ידי קימת חצות מקימין את האמונה וממשיכין חסדים. וזה שאמר רבינו (בסימן קמ"ט) שחצות מסוגל כמו פדיון כמו פדיון דייקא. כי הפדיון הוא בחינת צדקה שמשבר תאוות ממון וממתיק הדינים. וכן חצות הוא שבירת השינה שהוא בחינת תאוות ממון כנ"ל שעל ידי זה מתיקין דינים כנ"ל:

EN:
And afterwards, we read Parashas Zachor — the aspect of the war against Amalek . For through finding the good, as above, Amalek is subdued — which is the force of the sitra achra that overpowers, G-d forbid, to fell the weak of strength among Israel, as if there is no longer any hope for them, G-d forbid. In the aspect of: "and he cut off all the stragglers at your rear… and you were weary and exhausted" (Deuteronomy 25:18) — etc. That he seeks to cut off the stragglers — that is, the weak of strength — to fell them downward, G-d forbid. But when one merits to find within himself the nekudah tovah even during his fall, G-d forbid — through this, Amalek is subdued. And therefore, after Parashas Shekalim — which is the aspect of the arousal of the good, as above — we read Parashas Zachor , for through this, Amalek is subdued, as above.