Segment 3
הלכה ב אות א על פי מה שאמר רבינו נ"י (בלקוטי תנינא סימן כ"ג) על פסוק (ישעיה ל"ה) שון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה והכלל ששלימות השמחה הוא להשיג ולתפוס את היגו ואנחה דייקא שגם היגון ואנחה יהיה שמח ולהפוך ~ אותם לשמחה. כדי שיהיה נעשה מהם מרכבה לקדושה עיין שם. עוד כתב שהשמחה הוא רפואה לכל החול~ אות. כי כל החול~ אות באין מקלקול השמחה. כי עשרה מיני נגינה באין בתוך עשרה מיני דפיקין ועל כן כשנתקלקלה השמחה שהיא בחינת עשרה מיני נגינה על ידי זה נתקלקל ין יו"ד מיני דפיקין ובאין חול~ אות ח"ו וכו' עיין שם:
This is: "Whoever delights in Shabbos is given an inheritance without boundaries" (Shabbos 118b) — "above place," no narrowness — Yaakov's inheritance: " Ufaratzta yamah vakeidmah " (Bereishis 28:14) . He was above place — " Vayifga bamakom ." And above time — " Vayalen sham ki va hashemesh " — the sun set not in its time — above time (Likutay Tinyana, Siman 79) . This is Shabbos .
Segment 4
ועל פי זה יש טעם למה שאמרו רז"ל (כריתות ו') כל תפלה שאין בה צירוף פושעי ישראל וכו' כי צריך דייקא לצרף פושעי ישראל בתפלתינו כדי להכניס את בחינת היגון ואנחה בתוך השמחה. כי התפלה היא בחינת שמחה כי צריך להתפלל בשמחה כמובא. כמו שכתוב (תהלים ק') עבדו את ה' בשמחה ותפלה היא עבודה שבלב ושם השמחה, כמו שכתוב (שם ד') נתת שמחה בלבי. וזה שאמרו רז"ל (ברכות ל"א) אין עומדין להתפלל אלא מתוך שמחה של מצוה. נמצא שהתפלה שבלבל היא בחינת שמחה, ועל כן צריך דיקיא לצרף את הפושעי ישראל שהוא בחינת יגון ואנחה כדי להכניס את היגון ואנחה בתוך השמחה שזהו שלימות מעלת השמחה כנ"ל. ועל כן עיקר התפלה ביו"ד, כי אזי מתעוררין כל עשרה מיני נגינה שהם השמחה. ועל כן כל יחיד מחויב להשתדל להתפלל בצבור, כי אזי בקל ינצל מבחינת יגון ואנחה. כי הציבור על ידי ריבוי השמחה מריבוי עם ובפרט מנין עשרה שהם כנגד ערה מיני זמרה כנ"ל, על ידי זה יש להם כח להפוך יגון ואנחה לשמחה כנ"ל. על כן אפילו אם יש בו אחיזת היגון ואנחה ח"ו יתהפך לשמחה על ידי הציבור כנ"ל. ועל כן התפלה היא רפואה לכל. כי כל הרפו~ אות על ידי שהמחה כנ"ל. וזה שסומכין קריאת שמע עם ברכת גאל ישראל לתפלה. כי קריאת שמע היא אמונה ואמונה היא עיקר השמחה כי זהו תכלית השמחה בחינת (תהלים ק"ד) אנכי אשמח בה', וכמו שאמר רבינו נ"י שאמונה היא בחינת אנפין נהורין דהיינו שמחה. כי אמונה היא כשנתחבר בה אמת עיין שם. וקריאת שמע דהיינו ה' אחד הוא בחינת התחברות אמת ואמונה שזהו תכלית היחוד ועל ידי זה מתעורר שמחה כנ"ל. וזהו בחינת רמ"ח תיבין שבקריאת שמע כנגד רמ"ח איבירים שהם בחינת רמ"ח מצוות עשה. כי אי תא בדברי רבינו נ"י שכשאדם שמח צריך לשמוח ולילך כל קומת השמחה כי השמחה היא קומה שלימה. עיין שם בפסוק ששון ושמחה ימצא בה תודה וכו'. ועל כן אחר פסוק ראשון שהוא אמונה בחינת שמחה אנו אומרים רמ"ח תיבין כנגד רמ"ח איברים וכו'. כדי להמשיך השמחה בכל הקומה כדי שיושלם כל קומת השמחה ברמ"ח אברים שהם בחינת רמ"ח מצוות עשה. ואחר כך אומרים תיכף גאולה ועיקר הגאולה על ידי שמחה כמו שכתוב כי בשמחה תצאו וכו' וכמו שאמר רבינו נ"י. ואזי כשנתעורר השמחה אזי מתפללין תיכף. כי עיקר התפלה בשמחה כנ"ל. וזה שאמרו רז"ל (ברכות ט') כל הסומך גאולה לתפלה אינו ניזוק כל היום וכו'. כי על ידי סמיכות גאולה לתפלה אזי התפלה מתוך שמחה וכמו שפירש רש"י בגמרא שם שבשביל זה אנו עומדין להתפלל סמוך לגאולה כדי לעמוד בתפלה מתוך שמחה. ועל כן שוב אינו ניזוק וכו'. כי כל ההיזיקות על ידי קלקול השמחה. וכשהתפלה מתוך שמחה היא רפואה לכל וישועה לכל. ועל כן הסומך גאולה לתפלה אינו ניזוק. כי סמיכות גאולה לתפלה היא תיקון השמחה כנ"ל. וזהו גם כן בחינת קטרת. שהיה שם חלבנה. שמשם למדו רז"ל צירוף פושעי ישראל בתפלה. כי קטרת ישמח לב והיו מצרפין חלבנה דייקא כדי להכניס את בחינת היגון ואנחה שעל זה מרמז חלבנה שריחה רע, בתוך הקטרת שהם בחינת שמחה כנ"ל. כי היו יו"ד סמני קטרת מלבד חלבנה כנגד יו"ד מיני נגינה כנ"ל. והחלבנה מצטרפת גם כן זהו בחינת היגון ואנחה שנכנס גם כן בתוך השמחה כנ"ל. ועל כן כל סדר התפלה כדי לעורר ולתקן השמחה בכל עולם ועולם. כי בעולם העשיה אומרים קטרת שהם בחינת שמחה כנ"ל. ואחר כך פסוקי דזמרה עשרה הללויה בחינת יו"ד מיני נגינה. ואחר כך קריאת שמע שהיא אמונה שמחה כנ"ל וכן גאולה כנ"ל. ואזי כשנתעורר השמחה אז עומדין להתפלל ואזי היא תכלית השמחה. דהיינו דביקות בהשם יתברך שזהו תכלית השמחה לשמוח בו יתברך. כי התפלה היא בחינת דביקות כידוע. וזה שאמרו רז"ל (ערכין ט"ז) קטרת מכפר על לשון הרע. כי עיקר פגם לשון הרע שמוצא מום בישראל ומקטרג עליו ועל ידי זה יכול להרחיקו מן הקדושה. ועל כן החטא גדול מאד רחמנא ליצלן. כי השם יתברך חפץ חסד ורוצה לקרב אפילו פושעי ישראל ולא לרחק. כי אדרבא אנו צריכין דייקא להכניס בחינת העצבות בתוך השמחה כנ"ל. שזה בחינת לקרב דוקא הפושעי ישראל בתוך הקדושה כנ"ל. ועל כן קטרת מכפר כי קטרת עם חלבנה מרמז על צירוף וקרבת פושעי ישראל כנ"ל ועל כן הוא מכפר על לשו הרע כנ"ל. ברוך ה' לעולם אמן ואמן:
This is Seudah Shelishis of Shabbos , at Minchah , corresponding to Yaakov. 40 Through this one merits an inheritance without boundaries — Yaakov's inheritance, "above place." Therefore then is the histalkus of Moshe, and ra'ava d'ra'avin is revealed. Moshe and Yaakov are one aspect (Zohar). 41 The burial of Moshe was "above place": " V'lo yada ish es kevuraso " (Devarim 34:6) . Our Sages said (Sifrei there) : "Those above — it appeared below; those below — it appeared above" — above place. His place is unknown. Therefore then is great ratzon on Shabbos at Minchah — above place, the "Place of the world" — great ratzon and mercy.