# השכמת הבוקר ג
השכמת הבוקר ג
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/1/4
## Segment 3
הלכה ג אות א יתגבר כארי לעמוד בבקר שיהא הוא מעורר השחר. על פי התורה ויסב אלהים עיין שם (בסימן ס"ב) מבואר שם שיש חילוק בין הקושיות. כי יש קושיא שיכול האדם להבין תירוץ על קושיא זו. על זה נאמר (אבות פ"ב) ודע מה שתשיב וכו'. כי האמת מה שהגביל השם יתברך לשכל האנושי שיוכל להבין הוא מצוה גדולה לחדד השכל להבין הדבר על בוריו. ועל זה נאמר ודע מה שתשיב לאפיקורוס אבליש קושיא שאינו באפשרי לשכל האנושי להבין תירוץ על קושיא כזו רק לעתיד לבא יתגלה התירוץ. אסור לאדם לעיין בהם וכל מי שסומך עשל שכלו ומעיין בה. על זה נאמר (משלי ב') כל באיה לא ישובון. כי ען קושיא כזו אסור לסמוך על שכלו רק להעמיד על אמונה ואפילו אלו הקושיות שיש עליהם תשובה. לפעמים נסתמו שבילי השכל ואינו יודע להשיב ונזרקה בו אפיקורסית וכו'. וזאת האפיקורסית היא לכל אחד לפי בחינתו יכול להבין בין רב למעט. כי צריך לעבוד את ה' בשני יצרין וכו'. ובאמת אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו והקב"ה עומד בשעת התפלה ושומע התפלה. ודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול והיה מדקדק מאד לכווין את דבריו ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם. בשביל זה אינו מתלהב כל כך ואינו מדקדק כל כך וכו'. וכל זה נמשך מהסתרת הידיעה. מבחינת מחלוקת בחינת (הושע י') חלק לבם בחינת הקשיות שבאין על ידי שנסתמו שבילי השכל עד שאינו יודע להשיב על אפיקורסית שבלבו. והתיקון לזה המחלוקת שבלב הוא ללמוד פוסק. שעל ידי זה זוכה לשלום וכו'. ועל ידי זה יזכה לבטול הקשיות שבלבו וזוכה להתפלל בלב שלם בבחינת בכל לבבך בשני יצריך (ברכות נ"ד) וזהו (תהלים קי"ט) אודך ביושר לבב בלמדי משפטי צדקיך וכו' עיין שם. אבל הקושיות שאין עליהם תירוץ. אסור לעיין בהם. רק לחזק את עצמו באמונ. וכשיש לו אמונה בשלימות יוכל להיות על ידי אכילתו יחוד קוב"ה ושכינתיה וכו'. כי הבירור של המאכלים הוא על ידי אמונה וכו'. ועיקר שלימות וקישוטי אמונה היינו לקרב דווקא המרוחקים וכו'. ולזה צריכין להעלות ניצוצי הדיבור. ואז הופך את עצמו הדיבור ומלקט שארי נצוצות הקדושה מן הקליפות וכו' ולהעלות ניצוצי הדיבור צריך לתענית וכו'. כי על ידי ת~ אות אכילה ושתיה שהם ראשי התאוות כשמתגברים ח"ו הם ממשיכין את הדיבור לגלות מצרים וכו'. ואז צריכין לדבק אחורי הקדושה שלא יינקו. ודביקות אחורי הקדושה הוא על ידי התענית וכו'. גם כי עיקר כל הדברים הן ההתחלה. כי כל ההתחלות קשות וכו' וכו'. ואז כשנתדבקין אחורי הקדושה שאי אפשר להקליפותליכנס לשם ולינק. ואז נתגלין הפנים של הקדושה וכו'. כדי להוציא בלעם מפיהם וכו'. ואאז פונהים כל הרחוקים לאומנת ישראל בבחינת (צפניה ג') אז אהפוך אל כל העמים שפה ברורה. אהפוך דייקא. שהשפה ברורה בחינת הדיבור שנתברר מביניהם הוא הופך פניו אל העמים. כדי ללקט מהם שארי ניצוצות הקדושה. ואז נתקיים לקרוא כולם בשם ה' וכו'. וזהו בחינת קישוטי האמונה כנ"ל. וזהו (סבא משפטים) עולימתא שפירתא דלית לה עיינין וכו' נפקת בצפרא ואתכסיא ביממא. כי האמונה מתחדשת אצל האדם בככפרעה. מה פרעה גוזר ואינו מקיים וכו' אף אתה גוזר ואינך מקיים. כי הצדיק מבטל וכו'. עיין שם כל זה היטב:
And afterwards, we read Parashas Parah , which is the aspect of teshuvah , in the aspect of (Midrash Rabbah, Parashas Chukas ) : "Let the mother come and clean up after her child." For through the nekudos tovos that one finds, through this the evil is subdued — the aspect of Amalek — and through this one truly merits teshuvah , as above. And this is the aspect of (Zohar, Chukas 180b) : "Red heifer — completely red — this is harsh judgment; unblemished — this is softened judgment." That is, when one is in the aspect of harsh judgment, where the evil is overpowering, G-d forbid — which is the aspect of harsh judgment, G-d forbid — then one must soften the judgment through finding within himself some nekudah tovah still. And this is the aspect of: "which has no blemish, upon which no yoke has come" (Numbers 19:2) — for the nekudah tovah is the aspect of a faithful dove that has no blemish, for she is comely and beautiful, in the aspect of "I am black but comely," etc., as above. And this is the aspect of: "it purifies the impure and renders impure the pure." For this quality — that one judges himself to the side of merit and finds within himself nekudos tovos — this quality purifies the impure and renders impure the pure. For one who is in the lowest level must specifically find merit within himself in order that he should not fall completely, G-d forbid, and his essential purification and teshuvah is through this specifically, as above. But one who is pure — if he considers himself to be on the level of good — he is certainly damaged by this, for he will fall into arrogance, G-d forbid. And as our Sages, of blessed memory, said: "Even if the entire world says to you 'you are a tzadik ,' consider yourself as if you were a rasha ." Therefore they said " as if a rasha " — and not an actual complete rasha , G-d forbid — for it is forbidden to consider oneself a complete rasha , G-d forbid. Rather, on the contrary: when it appears to him that he is a complete rasha , G-d forbid — and even if the truth is actually so, G-d forbid — even so, he must search and seek to find within himself a nekudah tovah , so that he should not be, G-d forbid, a complete rasha , as above. And through this he is purified and merits teshuvah , as above. And this is the aspect of "it purifies the impure and renders impure the pure," as above.
## Segment 5
אות ב וזה בחינת יתגבר כארי לעמוד בבוקר שיהא הוא מעורר השחר. כי האמונה היא בחינת מלכות שנקראת שחר. בחינת אילת החשר כידוע. כי עיקר שלימות האמונה הוא בבקר. בבחינתחדשים לבקרים רבה אמונתך. שזהוב חנית נפקת בצפרא כמבואר לעיל בהתורה הנ"ל. ובשביל זה נקראת האמונה שחר כנ"ל ועל כן צריך כל אחד להתגבר כארי ולהשתדל מאד שיעמוד בבוקר השכם קודם עלות השחר. כדי שיעסוק בתורה ותפלה. להעלות ולהשלים לגדל את האמונה הקדושה. שזהו בחינת שיהא הוא מעורר השחר, בחינת (תהלים נ"ז) אעירה שחר. היינו שיזכה על ידי עבודתו קודם אור היום לעורר השחר שהוא בחינת האמנונה צריכה להגדילה ולהשלימה עד אור היום שאז עיקר עלייתה ושלימותה בבבחינת חדשים לבקרים וכו'. בחינת נפקת בצפרא כנ"ל. ועיר שלימות העבודה הוא להתגבר מאד לעמוד בכל לילה בחצות הלילה כמבואר בזוהר הקדוש בכמה וכמה מקומות ?נמגודל האזהרה שמחויב כל מי שנגע יראת ה' בלבו לעמוד בחצות לילה דוקא כי עיקר שלימות האמונה הקדושה הוא על ידי שמבטלין ומשברין ומבערין מדעתו שני מיני קשריות וכפירות הנ"ל שהם הקשיות שאי אפשר להשיב עליהם שום תשובה ותירוץ. כי עליהם נאמר כל באיה לא ישובון וצריכין לסמוך רק על אמונה לבד וכנ"ל. ועוד יש קשיות שאפשר ליישבם וכו'. וגם אלו הקשיות לפמעים נסתמו שבילי השכל ואי אפשר ליישבן. ואו הקשיות הם לכל אחד ואחד לפי בחינתו לפי השכל של כל אחד ואחד. והתיקון לזה לזכות לפתוח את הדעת ולגלות שבילי השכל הוא על ידי לימוד פוסקים וכו' כנ"ל. ואז זוכין לשלום ונתבטל המחלוקת שהם בחינת כפירות ואפיקורסית וזוכין לדעת להשיב על אפיקורסית שבלבו וכו' כנ"ל. ובשביל זה צריכין להתגבר לקום בחצות לילה. כי יום ולילה שהם בחינתאור וחשך הם בחינת דעת וכסילות שהוא הסתרת הידיעה כמבואר בדברי רבינו ז"ל בהתורה דרשו וכו' (סימן ל"ז) שהדעת הוא בחינת אור. והכסילות בחינת הסתרת הידיעה הוא בחינ חישך. כי החשך נמשך מחשכת הדעת שהוא הסתרת הידיעה שמשם נמשכין אלו הקשיות הנ"ל. כי איתא בזוהר כד פריש ליליא גדפהא אזי מסתתמין תרעין דגן עדן ונימוסי גרדונין נפקין בעלמא ועלמא איתנהיג על ידא דמטרוניתא היינו כי בלילה אז מתגבר החשך שהוא העדר הדעת שהוא סתימת תרעין דגן עדן שהם בחינת שבילי השכל. ואז נימוסי גרדונין נפקין בעלמא שהם בחינת הדינים והקליפות שעיקר אחיזתם בכפירות וקשיות הנמשכין על ידי הסתלקות הדעת בלילה שהוא בחינת סתימת תרעין דגן עדן כידוע וכנ"ל וכדין עלמא איתנהג על ידא דמטרוניתא שהוא בחינת המלכה הקדושה. שהוא בחינת האמונה הקדושה. כי בלילה בעת החשך הסתלקותה דעת אז צריכין להתחזק רק באמונה לבד שהיא בחינת מלכות בחינת מטרוניתא הנ"ל. וזה בחינת ואמונתך בלילות וכמובא בדברי רבינו ז"ל במקום אחר עיין שם (בסימן ל"ה) וזהו בחינת השינה שבלילה. כי בלילה אז נמשך החשך בעולם. ועיר החשך נמשך מהחשך העליון שהוא בחינת עומק המושג בחינת (תהלים יח) ישת חשך סתרו. שהם בחינת הקשיות שאי אפשר ליישבן. ואי אפשר למצוא עליהםתירוץ בעולם הזה בשום אופן. שאלו הקשיות הם בחינת חשך המסתירין התגלות אלקותו יתברך. וזה החשך אי אפשר לסלק על ידי שום דעת כי אם עלידי אמונה לבד כנ"ל. כי אי אפשר למצוא תירוץ על אלו הקשיות. וצריכין לסמוך רק על אמונה לבד כנ"ל.וזהו בחינת שינה של לילה. כי שינה הואא בחינת הסתלקות הדעת. ואז בשעת שינה נכנס הדעת לתוך אמונה ונתחדש שם בחינת חדשים לבקרים רבה אמונתך. כמבואר בדברי רבינוז"ל בהתורה ארשרי העם וכו' (בסימן ל"ה) עיין שם. היינו בשעת חשכת לילה. דהיינו כשמתחילין לשלוט בעולם אלו הקליפות והכפירות והקשיות שאי אפשרה ליישבן שהם בחינת חשכת לילה. אז צריכין לשינה שהיא תיקון ונייחא למוחין. כי אז צריכין לסלק דעתו לגמרי. שזהו בחנית שינה הסתלקות הדעת ולסמוך רק על אמונה לבד. שזהו עיקר בחינת שינה שמסלקין אז הדעת לגמרי וסומכין רק על אמונה, שהוא בחינת קבלת עול מלכות שמים שמקבלין על עצמן קודם השינה על ידי קריאת שמע שעל המטה. שהיא אמונת היחוד. כי בשעת שינה נכנסין המוחין לתוך אמונה. כי כנגד אלו הקשיות שאי אפשר ליישבן שהם בחינת תוקף החשך של לילה. שם צריכין לסלק דעתו לגמרי בבחינת שינה ממש ולסמוך רק על אמונה לבד:
And afterwards, we read Parashas HaChodesh , for this is the aspect of Kiddush HaChodesh [sanctification of the New Moon], the aspect of the filling of the moon from its diminishment. For it is known that when Israel are, G-d forbid, in a diminished state, this is the aspect of the blemish of the moon, the grievance of the moon, from which all the blemishes and sins derive, G-d forbid. And therefore, when a Jew awakens and finds within himself a nekudah tovah , and through this returns in teshuvah , as above — this is the aspect of the filling of the moon from its diminishment, the aspect of Kiddush HaChodesh . For the essential Kiddush HaChodesh is through the above. For at the beginning of the month, when the moon is seen in order to sanctify it in the Beis Din [court], it is then very, very small and thin, and then it is merely in the aspect of a point — that is, the aspect of the nekudah tovah mentioned above, which is the aspect of "I am black but comely," etc., as above. That is, when the moon is at the ultimate state of diminishment at the end of the month, then all of Israel must search and seek it until they find witnesses who have seen some tiny point of the moon, and then they sanctify the month in Beis Din , which is the aspect of the rectification and filling of the moon. For through the aspect of a mere point — the aspect of the nekudah tovah that one merits to find at the ultimate state of diminishment — through this one is rectified and truly enters the side of merit, etc., as above — which is the aspect of the rectification and filling of the moon from its diminishment, etc., as above. And therefore the Beis Din and all of Israel say: " Mekudash, mekudash! [Sanctified, sanctified!]" (Rosh HaShanah 24a) — for through a mere point, one becomes sanctified, etc., as above, through judging to the side of merit. And this is the aspect that they all say " mekudash, mekudash " — that is, through their words they elevate the moon from the aspect of blemish and diminishment to the aspect of rectification and fullness, which is her sanctification — through the mere point of light they saw of the moon. And this is itself the above, for through the grievance of the moon, she was diminished, and then Hashem yisbarach gave her the stars to appease her, as our Sages, of blessed memory, said (Midrash Rabbah 10) , and as Rashi brought. For the stars allude to the aspect of the nekudos tovos that are found within each and every Jew, through which they truly enter the side of merit when they are judged to the side of merit, as above. In the aspect of: "And those who bring the many to righteousness — like the stars" (Daniel 12:3) — etc. "Those who bring the many to righteousness" — that is, the tzadikim of the generation who judge everyone to the side of merit, and through this, even the sinners of Israel truly enter the side of merit, as above. And this is the aspect of the stars, the aspect of "and those who bring the many to righteousness — like the stars," as above. For the stars are in the aspect of points. For this verse — "and those who bring the many to righteousness" — speaks there, at the end of Daniel, about the above, as explained there: "Many shall be sifted and whitened and refined, and the wicked shall act wickedly" (Daniel 12:10) — etc. — "And the wise shall shine like the radiance of the firmament, and those who bring the many to righteousness — like the stars," etc. That is, in the ikvos d'Meshicha [the footsteps of Mashiach ], at the end of the final era, when the sitra achra will intensify greatly, G-d forbid, as is known — then there will be an immense sifting and refining, in the aspect of "many shall be sifted and whitened and refined," etc. And then the essential rectification will be through the above — through "those who bring the many to righteousness" — that is, through the tzadikim who will judge everyone to the side of merit and find nekudos tovos even in the most lowly of the lowly. For this is the essential task of the tzadikim . And through this specifically, Mashiach will come speedily in our days, for this is the aspect of Mashiach , etc., as above. And this is: "And the wise shall shine… and those who bring the many to righteousness — like the stars," etc. For the essential rectification and redemption at the final end will be through this — through the aspect of the nekudos tovos mentioned above, which are the aspect of stars, etc., as above. And this is the aspect of: "Praise Him, all stars of light" (Tehillim 148:3) — for through the nekudos tovos , which are the aspect of shining stars, through this one can give thanks and praise to Hashem, in the aspect of " Azamrah — I shall sing to my G-d with my odi ," as above. And this is the aspect of what Hashem gave the moon the stars to appease her — for through the aspect of the stars, which are the aspect of the nekudos tovos , as above — through this, the blemish of the moon is rectified, as above.
## Segment 7
אות ג וזהו בחינת קימת חצות. כי אף על פי שהשינה הוא תיקון גדול להמוחין כי נתחדשין על ידי האמונה בשעת שינה כנ"ל. אף על פי כן צריכין ליזהר לקום בחצות לילה. כי הלילה שהוא החשך העדר הדעת כלולה משני חלקים שהם חצות לילה הראשון וחצות לילה השני כמובא שהם כנגד שני הקשיות הנ"ל. כי חצות לילה הראשון אז החשך והדין גדול ביותר. כי אז נמשך החשך מבחינת הקשיות שאין עליהם תשובה. שאלו הקשיות הם בחינת תוקף החשך. כי אי אפשר ליישבן. ועל כן אז צריכין שינה שהוא הסתלקות הדעת, כי אז צריכין לסלק דעתו לגמרי ולסמוך רק על אמונה שזהו בחינת שינ כנ"ל אבל בחצות לילה אז נמתק הדין ואז נסתלקין מן הדעת אלו הקשיות הנ"ל. ואז צריכין לקום ולעסוק ב תורה ועבודה. ועל ידי זה ממשיכין הדתע ופותחין שבילי השכל כדי לזכות לדעת שלם ליישב ולהבין תירוץ על אלו הקשיות שאפשר לישבן כנ"ל. וזהו (תהלים קי"ט) חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צ דקך על משפטי צדקך דייקא. כי קימתחצות לעסוק בתורה כדי להמשיך הדעת וכו' כנ"ל. זהו בחינת לימוד הפוסקים הנ"ל. שעל ידי זה ממשיכין הדעת ליישב אלו הקשיות שאפשר ליישבן שזה זוכין על ידי עסק התורה בחצות כנ"ל. וכמבור בזוהר הקדוש ובדברי רבינו ז"ל (סימן קמ"ט) שעל ידי קימת חצות ועל ידי שעוסקין אז בתורה על ידי זה נמשך הדעת היינו כנ"ל. כי אז בחצות לילה השני נמתק הדין ואין החשך נמשך אש רק מבחינת הקשיות אפשר ליישבן. רק שנסתמו שבילי הדעת שזהו בחינת חשכת לילה.ועל כן צריכין אז לעסוק בתורה כדי לפתוח שבילי הדעת כדי לזכותלדעת שלם באור היום כדי להעלות ולגדל את האמונה בשלימות בעלות השחר שאז היא נשלמת בבחינת נפקת בצפרא שזהו בחינת שיהא הוא מעורר השחר כנ"ל:
And this is the aspect of: "At about midnight I go out into the midst of Egypt" (Exodus 11:4) — "at about midnight" specifically. For at midnight, the nekudah tovah is aroused, in the aspect of the north wind that blows upon the harp of David, as above. And therefore the good spirit, the nekudah tovah , is drawn from the tzafon [north] specifically — for "from the north the evil shall open forth" (Jeremiah 1:14) — and from there specifically the good spirit is drawn. The nekudah tovah comes from tzafon specifically, and from there specifically is drawn the north wind, the good spirit, that blows upon the harp of David and makes music. For this is the essential quality of the good that emerges from within the very force of the evil and the sitra achra , as above. And through this specifically, nigunim are fashioned, as above. And as is brought in the sacred writings: that the advantage of the light comes specifically from the darkness , as is known. For at midnight, then the Shechinah , as it were, is at the ultimate state of diminishment, as is known. And then she is in the aspect of a mere point. And then there is the intensification of sleep. And then specifically, each person in whose heart the fear of Hashem stirs must muster very great strength to awaken from the sleep. And this is the aspect of awakening from the very force of the sleep and the sitra achra through a mere nekudah tovah , etc., as above. And then is the aspect of the Exodus from Egypt, as above. And this is the aspect of Pesach — that Hashem yisbarach had mercy and skipped over the houses of the Children of Israel when He smote Egypt. And this is the aspect of Hashem yisbarach , in His mercy, gathering and rescuing the nekudos tovos — which are aspects of Israel, aspects of "My son, My firstborn, Israel" (Exodus 4:22) — from among the firstborn of Egypt, from within the force of the sitra achra . For this was the essential redemption from Egypt, as above. And therefore, the first to reveal the secret of chatzos was our father Avraham, peace be upon him, at the time he waged war against the kings and rescued Lot, as it is written: "And he divided against them at night" (Genesis 14:15) — etc. For the essential aspect of chatzos — that is, to break the force of sleep, to break the night and the darkness through the nekudah tovah , as above — this is accomplished only through the aspect of Avraham, the man of chesed , through inclining toward chesed , as above. For Avraham pursued the kings in order to rescue Lot, on account of the nekudah tovah within Lot. And therefore, even though Lot was wicked, Avraham devoted his very life on his behalf to rescue him — on account of the nekudah tovah within him. For from him came Ruth, from whom came David- Mashiach , who is the root of the nekudah tovah , as above. And therefore the primary intention of the kings was to kill Lot, for the entire intention of the sitra achra is to overpower the aspect of the nekudah tovah , G-d forbid. But Hashem will not abandon her into their hands, and He gave power to the aspect of Avraham, the aspect of chesed , to rescue Lot through the nekudah tovah within him. And through this, he slew the kings — for through judging to the side of merit and finding the nekudah tovah even within the wicked, through this the sitra achra is subdued. For the evil is repelled before the bit of good, as above.
## Segment 9
אות ד וזהו שנסמך שם בשלחם ערוך. שויתי ה' לנגדי תמיד זה כלל גדול בתורה כי אין דומה ישיבת האדם ותנועותיו וכו' כמבואר בשלחן ערוך (סימן א' ס"א) היינו שצריכין לידע ולהאמין שמלא כל הארץ כבודו והוא יושב ועומד וכו' תמיד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה וכו'. כי זה זוכין על ידי שמעוררין השחר על ידי קימת חצות שעל ידי זה ממשיכין הדעת וכו' כנ"ל עד שזוכין לידיעה שלימה שמלא כל הארץ כבודו להתעוררות השחר. כי הא בהא תליא כנ"ל. כי זוכין ןלידיעה שלימה בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו על ידי הדעת שממשיכין עלידי קימת חצות שהוא בחינת לימוד הפוסקים. בחינת חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך כנ"ל. וזהו להודות לך. בחינת אודך ביושב לבב בלמדי משפטי צדקך המבואר בהתורה הנ"ל שזה זוכין על ידי חצות כנ"ל וקימת חצות זהו עיקר בחינת התעוררות השחר הנאמר בשלחן ערוך. כי העיק לקום בחצות וגם מי שאינו יכול לעמוד בחצות, כשמתגבר על כל פנים לעמוד קודנ"ל. כי עיקר התעורות השחר הוא בשביל תיקון התלה כדי לזכות להתפלל בשחרית בכוונה גדולה בלב שלם כי על ידי התעוררות השחר שעוסקין אז בתורה ועבודה על ידי זה נפתחין שבילי השכל וזוכין לבטל הקשיות והאפיקורסית. ואז זוכין לדעת שלם שמלא כל הארץ כבודו שזהו בחינת שויתי ה' לנגדי תמיד וכו' כנ"ל. ועל ידי זה שיודעין בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו על ידי זה זוכין להתפלל בוכוונה גדולה כי כשיודע שהשם יתברך עומד עליו בעת התפלה ושומע ומאזין ומקשיב כל דיבור ודיבור שיוצא מפיו אזי בוודאי יתלהב מאד בתפלתו וידקדק מאד לכווין דבריו כמבואר לעיל. ולידיעה זו בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו זוכין על ידי קימת חצות שהוא בחינת התעוררות השחר כנ"ל. נמצא שקימת חצות מסוגל לתפלה בכוונה וכן מובן בכוונת האר"י ז"ל שקמת חצות הוא תיקון והכנה לתפלה:
And this is the meaning of what is written in the Zohar Chadash — "You who dwell in the gardens" — etc. — regarding the matter of rising at midnight. See there. And it explains there: "You who dwell in the gardens" — in the disgrace and filth of this lowly world, etc. — see there. That is, as above: that even though a person is in the lowest level, in disgrace and filth — nevertheless, Hashem yisbarach and the angels and the souls of the tzadikim in Gan Eden listen attentively to his voice, in the aspect of "companions listen for your voice." And this is itself the aspect of rising at midnight, as above. And see above, where I brought this verse — "You who dwell in the gardens" — which was said regarding the nekudah that exists within each person, which lies wherever it lies — see there. And now, according to the words of the Zohar Chadash mentioned above, the matter is beautifully explained.
## Segment 11
אות ה ועל כן אסור לאכול קודם התפלה. ובזוהר (ויקהל ד' רט"ו ע"ב) ובכתבים מחמיר מאד מאד. שאפילו כשקם בחצי הליל אסור לאכול ולשתות עד אחר התפלה. וכל האוכל ושותה אז נחשב כעונן ומנחש רחמנא ליצלן עיין שם. לא כאשר רבו עתה המתפרצים בעם לשתות קודם התפלה עד שנעה אצלם כהיתר ותולין עצמן באילן גדול, מה שמצאו קצת צדיקים שהיו חולים גדולים ושתו קודם התפלה כי היו מוכרחים לזה. והם מתדמים אליהם כקוף בפני אדם. ומעקמין את עצמן אחריהם וממלאים כריסם בשתיית קאווי קודם התפלה עד שנמצא גם קצת שאוכלין גם כן קודם התפלה. אוי להם אוי לנפשם כי הוא איסור חמור מאד. כמבואר בדברי רז"ל (ברכות י') ובפרט בזוהר הקדוש ובכתבים ואין לנו לדמות עצמינו לצדיקים גדולים אשר רוח אחרת אתם. ובפרט שהיו חולים גדולים. וגם כי רוב הצדיקים לא נהגו כך. ורבינו הקדוש ז"ל סיפר שמעולם לא שתה אפילו מים קודם התפלה אף על פי שמדין השלחן ערוך מותר לשתות מים אף על פי כן הוא לא שתה אפילו מים קודם התפלה נחזור לעניניו שעל פי הנ"ל מבואר קצת ענין האיסור לאכוןל ולשתות קודם התפלה. כי מבואר בהתורה הנ"ל. שתיקון האמונה הוא על ידי שמעלין ניצוצי הדיבור וכו'. שזה זוכין על ידי התעניתוכו' כי על ידי ת~ אות אכילה ושתיה אזי מתגברין הקליפות שהם בחינת שרי פרעה וממשיכין את הדיבור לתוך בחינת מיצר הגרון ואינו יכול לדבר שום דיבור לפני השם יתברך וכו'. והתיקון לזה הוא תענית. שעל ידי שמרעיב את עצמו על ידי זה ממשיך מימי החסדים ללחלח מיצר הגרון לקיים קרא בגרון אל תחשיך וכו', (ישעיה נ"ח) ועל ידי זה נתתקן האמונה בשלימות וכו' כמבואר שם כל זה היטב עיין שם. ועל כן אסור לאכול ולשתות קודם התפלה. כי צריכין להרעיב עצמו קודם התפלה שזהו בחינת תענית שעות שזכל יום מרעיבין עצמן ומתענין קודם התפלה.ועל ידי זה ממשכין הארה מבחינת תענית לדבק אחורי הקדושה כדי להוציא הדיבור ממיצר הגרון כדי לקשט האמונה הקדושה המתחדשת בכל בקר כדי לזכות לדיבור של התפלה בשלימות. כי התפלה היא בחינת אמונה כידוע שהיא נשלמת על ידי תיקון הדיבור. כי עיקר התפלה הוא בדיבור דוקא. ושלימות הדיבור הוא על ידי שמרעיב עצמו בתענית. ומשבת תאוות אכילה כנ"ל. ובשביל זה צריך כל אחד מישראל להתענות ולהרעיב עצמו על כל פנים קודם התפלה שאז איסור גדול מדינא לאכול ולשתות כנ"ל. כי צריכין בכל יום קודם התפלה להרעיב עצמו להמשיך בחינתתענית כדי לתקן הדיבור של התפלה שהוא בחינתתיקון וקישוטי האמונה וכו' כנ"ל כמבואר בהתורה הנ"ל עיין שם. גם כי התענית שמדבק אחורי הקדושה. זהו בחינת כח ההתחלה שחוזרין פניו בכל פעם אל ההתחלה לקבל כח מההתחלה שהוא עיקר. כי כל ההתחלות קשות כמבואר היטב בהתורה הנ"ל. וכמבואר בסופו שם שבשביל זה צריכין להשתדל להתחיל בכל פעם מחדש. ולא תהיה העבודה ישנה אצלו. כי עיק כח העבודה הוא כפי ההתחלה ועל כן צריך להתחיל בכל פעם מחדש. כי אולי לא היתה התחלתו בתחלה כראוי. על כן צריך להתחיל עתה. וכן בכל יום ובכל פעם עיין שם. ועל כן בכל בקר קודם התפלה צריכין להתענות לבלי לאכול קודם התפלה. כדי להוצאי הדיבור ממטיצר הגרון וכו' כנ"ל. על ידי שחורין אל ההתחלה שהיא בחינת דביקות אחורי הקדושה שחוזרין בכל פעם אל ה~ אות הראשון כמבואר שם עיין שם. וזה צריכין בבקר. כי בכל יום ויום בבקר צריכין להתחיל לעסוק בעבודת ה' מחדש בבחינת חדשים לבקרים וכו'. כאלו לא התחיל עדיין מעולם כלל. וכמו שאמרור ז"ל (דברים ו' אשר אנכי מצוך היום בכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים (ספרי שם) וכן דרשו על פסוק (דברים כ"ז) הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם וכו. שבכל יום יהיה דומה בעיניך כאו היום באת עמו בברית (פירש רש"י יד וכו':
And this is the aspect of how our Sages, of blessed memory, delved deeply into the matter of the knowledge of how to determine exactly when midnight falls , as it is brought in Berachos (3a) : "And David — did he know exactly when midnight was? After all, Moshe did not know!" etc. Rather, David had a harp suspended, etc. That is, for the essential redemption — both in a general sense and in the particular sense of the redemption of the soul of each and every person — depends upon this knowledge and perception: to accurately gauge the point of midnight. That is, when the force of sleep intensifies upon the Jewish soul and seeks to fell him completely, G-d forbid, through the multitude of his sins and his failings — until he is nearly, nearly about to fall completely, may the Merciful One save us — then specifically, Hashem yisbarach will shine upon him in His kindness, so that he will remind himself of the nekudos tovos within him and revive himself, as above. And this is the aspect of rising at midnight, when the Shechinah — which is the collective of the souls of Israel — is at the ultimate state of diminishment. And then she cries out in a bitter voice to Hashem yisbarach , in the aspect of: "As a hart yearns" (Tehillim 42:2) — etc.; in the aspect of: "A voice is heard in Ramah, lamentation and bitter weeping" (Jeremiah 31:14) — etc. And then Hashem yisbarach arouses His mercy and extends a thread of chesed , etc., as is understood from all this in the sacred writings. And all this occurs with every individual Jew at every time — that whenever the aspect of the sleep mentioned above intensifies upon him, until he nearly, nearly [falls], may the Merciful One save us — then specifically, he must search for his nekudah tovah , as above, in the aspect of: "If I said, my foot has slipped — Your chesed , Hashem, supported me. When my troubling thoughts multiply within me, Your consolations delight my soul" (Tehillim 94:18–19) . For all this is the aspect of the holy teaching of Azamrah mentioned above: that specifically when one reaches in his perception an utter state of diminishment, may the Merciful One save us — to the point where he is about to say "my foot has slipped," G-d forbid — then specifically, the kindness of Hashem will support him, through the above — to awaken him from his sleep and return him. And this is the aspect of literally rising at midnight — that then is the ultimate state of diminishment, and then specifically is the aspect of the awakening from sleep, which is the aspect of awakening from one's fall through the aspect of " Azamrah — I shall sing to my G-d with my odi ," as above. And upon this depends the redemption, both generally and particularly, as above. And therefore, the first redemption was at midnight specifically. And similarly, the final redemption — which we await speedily in our days — will be through the aspect of chatzos , through the upright and G-d-fearing who rise every night at midnight. For through this, they draw upon themselves the aspect of the holiness of midnight, when a great chesed is aroused. And through this, they merit to draw upon themselves always the aspect of the awakening from the sleep of midnight — to draw upon themselves this aspect always. That is, at every time that they seek to cast upon them sleep and a very great diminishment — even if they cast them down as they cast them down, G-d forbid — even if what happened to them happened — even so, he will always awaken specifically from within the force of the diminishment, in the aspect of rising at midnight mentioned above. That is, through the aspect of the "yet a little" bit of good that he finds within himself, etc., as above.
## Segment 13
אות א על פי התורה מישרא דסכינא וכו' בסימן למ"ד עיין שם כל התורה. והכלל כי צריך כל אדם לבקש ולחפש מאד מאד אחר רבי אמתי הגדול במעלה מופלגת מאד שיוכל להאיר בו השגת אלקות. כי השגות אלקות אי אפשר להשיג כי ע?אם על ידי כמה צמצומים וכו' שהם בחינת סיבובים והקדמות. כמו המלמד שלומד עם התינוק. וכו'. וכל מה שהוא קטן במעלה ביותר וכל מה שהוא חולה ביותר הוא צריך רופא גדול ביותר דהיינו רבי גדול ביותר שיהיה גדול במעלה כל כך עד שיוכל לרפ~ אות ~ אותו גם כן ויוכל לסבב עצמו גם כן עד שיכניס בו השגות אלקות שזה עיקר התכלית וכו'. ומבואר שם שאלו הצמצומים שהם בחינת ההקדמות וכו' שעל ידם באים להשגות אלקות. הם בחינת חכמה תתאה בחינת מלכות בחינת שערות בחינת (תיקון ע') שיעורין דאתוון דאורייתא בחינת (שם קי"ג) שערא אוכמא (שם קי"א) שערא בעיגולא בחינת (שיר השירים א') שחורה אני ונאוה שזהו בחינת אברהם תיקן שחרית וכו' וצריכין להחיות את המ לכות וכו' על ידי אור הפנים המאיר בשלש רקגלים וכו' ולפעמים נופלת המלכות היא בחינת ד' להד' מלכיות שהם חכמות חצוניות. ומי יוכל לסבול את קול הצעקה כשנופלת המלכות ביניהם בחינת (קהלת ט') זעקת מושל בכסילים שהכסיל רוצה להתחכם וכו'. וצריכין לחתכה מהם בבחינת חתכו לד'. וזה על ידי החסד שמתגלה על ידי התוכחה וכו' עיין שם כל זה היטב:
And therefore Moshe did not yet know how to accurately determine exactly when midnight was, for it was still before the giving of the Torah, and there was not yet the arousal from below, for there were not yet enough tzadikim who rose at midnight and engaged in Torah — because it was before the giving of the Torah. And therefore it was difficult to accurately gauge the point of midnight. And even according to the opinion that Moshe also knew — nevertheless, he was not able to speak about it to such an extent, and he was still apprehensive lest they err, etc. For he was not yet able to draw this illumination into a revealed state, because it was before the giving of the Torah. But David — he knew, for a harp was suspended above his bed. And the power of the harp is drawn from the Torah, as is brought in the words of our master, our teacher, our Rebbe, of blessed memory. For the harp of David had five strings, corresponding to the Five Books of the Torah, and it would awaken him from his sleep until he knew how to accurately determine the exact hour and point of midnight. For David is the aspect of Mashiach , who constantly engages in the rectification of the souls of Israel, to awaken them from their sleep through the above — through the nekudos tovos he finds in each one, and he teaches each one and illuminates in his heart, so that he can search and seek and find within himself nekudos tovos always, in order to awaken him from his sleep and his fall, so that he should not fall completely, G-d forbid. And the main thing is to gauge accurately the time when he is nearly, nearly about to fall, G-d forbid — then specifically, [Hashem] will shine upon him in His kindness to save him and to awaken him, in the aspect of: "Though he fall, he shall not be utterly cast down" (Tehillim 37:24) — etc.; in the aspect of: "[The wicked one] watches… Hashem will not abandon him into his hand" (Tehillim 37:32–33) ; in the aspect of: "For He will see that the power is gone, and there is nothing retained or remaining… and He will say… See now that I, I am He" (Deuteronomy 32:36–39) — etc. And all this is through the power of the Torah that we have already received through Moshe Rabbeinu and through all the tzadikim who have been until now, who have explained to us the pathways of the Torah well.
## Segment 15
אות ב וכל זה נעה בכל בוקר שאז בשחריתעולה אילת השחר שהוא בחינת עליות עמוד השחר שהוא בחינת מלכות חכמה תתאה הנ"ל שנקרא שחר. כי הוא מצמצם הר~ אות שכל השגות אלקות על ידה. ועל כן צריכין להתגבר מאד לעמוד בבוקר השכם כדי לעסוק בתורה ועבודה כדי שיגדל ויעלה ויעורר בחינת השחר הנ"ל בחינת חכמה תחאה הנ"ל בבחינת (תהלים נ"ז) עורה כבודי וכו' אעירה שחר. כדי שיזכה לבחינת השגת אלקות להכיר ~ אותו יתברך אשר לכך נוצרנו. כי כל אדם מוכרח שיבא לזה כי רק בשביל זה בא לעולם. וכל העולמות נבראו רק בשביל זה בגין דישתמודעין לי':
And therefore David knew exactly when midnight was, through the harp mentioned above. For he was a skilled musician (I Samuel 16:16) . For this entire holy teaching — to search for the good and to revive oneself through it — all of this is the aspect of holy nigunim that issue from the harp of David, the aspect of " Azamrah " specifically, as above — the aspect of "Awake… O nevel and kinor ! I shall awaken the dawn" — as above. And through this, David merited to know how to accurately determine the point of midnight mentioned above, upon which the final redemption depends — both collectively and individually, for every Jewish soul — for David is Mashiach , through whom the final redemption will come, which is the complete redemption after which there will be no more exile. And the main thing is through the aspect of the zemiros and nigunim mentioned above, in the aspect of: "the anointed of the G-d of Yaakov, and the sweet singer of Israel" (II Samuel 23:1) — that is, through the aspect of Azamrah mentioned above. Speedily in our days, amen .
## Segment 16
וזה בחינת התעוררות השינה. כי עיקר השינה נמשך מחמת שזאת הבחינה שהיא בחינת מלכות השכל התחתון הנ"ל. היא סמוכה לחיצונים. כי היא מדריגה האחרונה של הקדושה כידוע. על כן לפעמים היא נופלת אליהם כנ"ל. דהיינו שנופלת לתוך בחינת הד' מלכיות שהם בחינת חכמות חיצוניות. שהם רוצים להמשיך זה השכל אליהם להתגבר על ידי זה השכל בחכמות חיצוניות שהלם וכו' כמו שכתוב שם.ואזי צריכין שינה. הינו כל זמן שיכולין להשתמש עם זה השכל בקדושה שיוכל לסבב על ידום לבא להשגת אלקות הוא מצוה גדולה להשתמש עמו כפי מה שיוכל כלא חד לפי ערכו. אבל כשהשכל מתחיל ליפול ומתגברים עליו בלבולים שזה נמשך מבחינת הנ"ל שבחינת החכמותח יצוניות שהם הד' מלכיות רוצים להתגבר להמשיך זה השכל אליהם. אז צריכים לישן שהוא הסתלקות הדעת. דהיינו לסלק דעתו לגמרי. ומשם עיקר בחינת השינה. ועל כן בשעת שינה הנשמה שהיא השכל באה בתוך אמונה כמו שכתוב (איכה ג') חדשים לבקרים רבה אמונתיך. כי אז צריכים לסלק השכל לגמרי ולסמוך רק על אמונה לבד ועל כן בעת שינה סטרא דמותה שליט כמובא בזוהר הקדוש (וישב קפד ע"ב) כי אז מסתלק החיים שנמשך מאור הפנים ומתגברם בחינת הד' מלכיות שהם סטרא דמותא. ואז עיקר הקיום. על ידי אמונה על ידי שקורין קריאת שמע שעל המטה בכוונה שהיא בחינת אמונה. כי בעת שחכמות חיצוניות שהם כלל כל מיני בלבולים שיש לכל אדם שבעולם וכלהמחשבות רעות וזרים והרהורים ורעיונים רעים שכולם נמשכין מבחינת הקליפות שהם הד' מלכיות שהם חכמות חיצוניות כשהם מתחילים להתגבר על השכל. אזי צריכין לסלק העת לגמרי ולסמוך על אמונה שזהו בחינת שינה שהוא הסתלקות הדעת שאז באה הנשמה בתוך אמונה כמו שכתוב במקום אחר (ח"א סימן לה). ואף על פי שהשינה היא טובה גדולה אבל צריכין להתגבר שלא יישן יותר מדאי. ועל כן צריכין להתגבר כארי לעמוד בבקר לשבר השינה ולעסוק בתורה ותפלה כדי לחתוך ולהעשלות את המלכות ח"ת מהם כדי לזכות על ידי זה להשגות אלקות כנ"ל. וזה שויתי ה' לנגדי תמיד שיזכה להכיר את השם יתברך דהיינו שישיג אלקותו יתברך עד שישוה אתו יתברך לנגדו תמיד ולא ישכח ~ אותו כרגע:
And understand these matters well, for it is impossible to explain everything. Rather, each person, according to what passes over him all the days of his life — in the days of his youth and in the days of his old age — can revive himself always through all of these words of ours, which explain somewhat the truth of the advice and the holy teaching of " Azamrah — I shall sing to my G-d with my odi " — about which our master, our teacher, our Rebbe, of blessed memory, urged us very, very much to follow. Fortunate is he who grasps hold of it.
## Segment 18
אות ד וזה פירוש הפסוק הזה (תהלים טז) שויתי ה' לנגדי תמיד. היינו השגות אלקות כנ"ל. כי מימיני בל אמוט.כי עיקר בנין המלכות חכמה תתאה הנ"ל הוא על ידי בחינת ימים שהוא חסד כמו שכתוב שם. כי על ידי החסד קוצרין ~ אותה מהד' מלכיות ומעלין ~ אותה אל אור הפנים שבשלש רגלים שהוא בחינת שמחת הלב על ידי המצות שעושין בכל השנהוכו' עיין שם. וזהו כי מימיני בל אמוט. הינו על ידי בחינת ימין שהוא חסד על ידי זה בל אמוט. על ידי זה לא אמוט ולא אפול בשכלי אליהם ח"ו לבחינת חכמת חיצוניות ח"ו. רק אזכה להעלות שכלי עד שאזה על ידו להשגות אלקות שהוא בחינת שויתי ה' לנגדי תמיד כנ"ל. וזהו (שם) לכן שמח לבי ויגל כבודי שמח לבי זה בחינת שמחת הלב של המצות שעושין שזהוב חניתאור הפנם שבשלש רגלים שמשם חיות המלכות שהיא בחינת כבוד בחינת מלך הכבוד. וזהו לכן שמח לבי שהוא אור הפנים של שלש רגלים בחינת לב שמח ייטיב פנים כמו שכתוב שם. ועל ידי זה ויגל כבודי שנמשך שמחה וחיות להמלכות שהוא בחינת כבוד, ועל ידי זה (שם) אף בשרי ישכון לבטח שהוא בשר הגוף. כי בשביל זה נברא האדם שיבטש גופו על ידי עמל ויגיעה בתוה ומצות. כי אדם לעמל יולד זה עמל תורה כמו שאמרו רז"ל (סנהדרין צט) כי צריכין לעמול בתורה ועבודה ולקדש ולטהר עצמו כל כך עד שיזכה להאיר גם בגופו הארות מהשגת אלקותו יתברך. כי הצדיק הגדול האמתי מסבב עצנו בסיבובים נוראים כאלה ובצמצומים נפלאים כאלה עד שיאיר בנו השגת אלגות גם בעודינו בגופניו כדי שיגיע גם להגוף הארה מזה. כי ה עיקר השלימות להודיע גם להגוף מכל ההארות וההשגות שהנשמה משגת כמו שכתוב בהתורה חותם בתוך חותם (סימן כב). וזהו בחינת אף בשרי ישכון לבטח שגם בשר הגוף ישכון לבטח על ידי שיזכה בחייו בעודו בגופו להכיר את בוראו על ידי הצדיק האמת שהאיר בו השגות אלקות וכנ"ל וזהו (שם) כי לא תעזוב נפשי לשאול שלא יפול חלקי המלכות שלי בחינת תלמוד תורה שלי שהוא בחינת נפשי לא תעזוב לשאול ח"ו שהם החכמות חיצוניות שהם הסטרא אחרא והקליפות שחותרים להתגבר בכל עת על נפש האדם שהוא שלו שצריך לבא ת שלא יצטרך לראוולהסתכל לשם בכל עת להעלותינו משם כי אם ח"ו אהיה בשאול ושחת בודואי יהיה הצדיק הרבי האמת מסתכל שם בכל עת בצער גדול כדי להעלותינו משם. כי הוא עוסק בתקוני בכל עת. ועלכן בזכותו וכחו אני בטוח כי לא תעזוב נפשי לאשול כדי שלא תתן חסידך שהוא הצדיק האמת לר~ אות שחת וכנ"ל. וזהו (שם) תודיעני אורח חיים שובע שמחות את פניך. שתודיעני האורח והדרך לבא לחים אמתיים להנמשיך חיות להחיות את בחינת המלכות ח"ת הנ"ל. שהוא על ידי אור הפנים שבשלש רגלים שהוא בחינת שמחת הלב בחינת שובע שמחות את פניך וכו' כנ"ל:
And this is the aspect of: "Awake, my glory! Awake, O nevel and kinor ! I shall awaken the dawn!" (Tehillim 57:9) . That is, a person must arouse himself from his sleep and from his fallen state. And through what will he arouse himself? Through the nekudos tovos that he still finds within himself. And this is: "I shall awaken the dawn [ shachar ]" — for the nekudah tovah is in the aspect of shachar , in the aspect of: "I am black [ shechorah ] but comely, O daughters of Jerusalem" (Song of Songs 1:5) . For since this nekudah is intermingled with much pesoles and with many blemishes that this person has committed, therefore it appears as though she is shechorah — for she lies in gloom and darkness, G-d forbid, within him. But when one judges himself to the side of merit and arouses and finds within himself the nekudah tovah , as above, then she declares: "I am black but comely — do not gaze upon me that I am swarthy," etc. — for the darkness is not from me, etc., as Rashi explained there. For the nekudah tovah itself that exists within a person — even within the sinners of Israel — is comely and beautiful exceedingly. Only the darkness covers over her. But when one arouses her, she declares: "I am black but comely — do not gaze upon me that I am swarthy" — for on my own account, I am comely exceedingly. And this is the aspect of what our Sages, of blessed memory, said (Midrash Shir HaShirim 1) : "I am black" — through the deed of the [Golden] Calf; "and I am comely" — through the making of the Mishkan . That is, even though I have many sins and have become very distant from Him, yisbarach — and this is the aspect of the deed of the Calf, which encompasses all the sins in the world, for "anyone who acknowledges idolatry is as if he denies the entire Torah" (Chullin 5a) — even so: "I am comely through the making of the Mishkan " — that is, the aspect of the little bit of good that I still find within myself. For immediately after the deed of the Calf they were commanded regarding the work of the Mishkan , since Hashem yisbarach became appeased toward Israel through Moshe, who devoted his very life on their behalf and prayed for them. For Moshe was able to find a nekudah tovah even in the most lowly of the lowly, as is explained in the words of our Rebbe, of blessed memory, many times (Likutay Moharan I, 282; II, 8) . And through this he was able to pray on their behalf, even when they had blemished the entire Torah through the deed of the Calf; nevertheless, he found nekudos tovos within them. And therefore Moshe said: "Why, Hashem, should Your anger flare against Your people?" (Exodus 32:11) — etc. For he found the good within them, and then the evil is completely repelled, as above. And therefore he said: "Why, Hashem, should Your anger flare against Your people?" — for the evil is not considered at all in comparison to the bit of good that is still within them. And Hashem yisbarach was appeased by him: "and Hashem relented regarding the evil" (Exodus 32:14) , etc. And then Hashem yisbarach taught Moshe the order of prayer, and arranged before him the Thirteen Attributes of Mercy . And this is: "and He said: I shall cause all My goodness to pass before you" (Exodus 33:19) — etc. That He taught him and revealed to him all of His goodness, yisbarach , as it were — so that he should know that Hashem yisbarach is good to all, always, and one can awaken the good in the worst of the worst, and bring him to the side of merit, and return him in teshuvah . And this is the aspect of the Thirteen Attributes of Mercy, the aspect of: "Hashem, Hashem, G-d, compassionate and gracious, slow to anger" (Exodus 34:6) — etc. That Hashem yisbarach is full of mercy and good to all, and extends patience to the righteous and to the wicked alike. For He inclines toward chesed and judges everyone to the side of merit, and finds a nekudah tovah even in the sinners of Israel. And through this, He tips the scale to the side of merit, as above. And this is the aspect of: "He preserves chesed for thousands" (Exodus 34:7) — that the aspect of chesed , His inclining toward chesed , yisbarach , and judging to the side of merit, and finding a nekudah tovah , etc. — this chesed is preserved and sweetens for "thousands" — that is, even though there are thousands and myriads of blemishes that this person committed standing against it, even so, the little bit of good that is found through the chesed repels everything, as above. And through this: "He bears iniquity and transgression" (Exodus 34:7) — etc. For through this, one truly enters the side of merit, etc., as above.
## Segment 20
אות ה וזה בחינת קימת חצות שצריכין להתגבר מאד לקום בחצות לילה לההתאבל מאד על חורבן בית המקדש ועל ידי זה עיקר עליית המלכות מן החיצונים והקליפות הנ"ל כידוע בכוונות. כי כשמתאבל על חורבן בית המש כאלו עוסק בבנינו. כי כל המתאבל וכו' זוכה ורואה בשמחתה (תענית ל). ועל ידי זה ממשיך על עצמו קדושת הבית המקדש שם עיקר אור הפנים שממשיכין בשלש רגלים שהיו צריכין לעלות אל הבית המקדש לר~ אות את פני ה ' כדי לקבל אור הפנים כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל. נמצא שעיקר אור הנים בבית המקדש ועל כן צ ריכין לקום בחצות ולהתאבל מאד על חורבן בית המקדש. ועל ידי זה יזכה לפי בחינתו לר~ אות בשמחתה ולהמשיך על עצמו משם חיות מאור הפנים שמאיר שם להחיות בחינת המלוכת בחינת חכמה תתאה כדי לזכות להשגות אלקות וכנ"ל. וה שמזכירין עליית רגלים בתיקון חצות במזמור (תהלים מב) כאיל תערוג כמו שכתוב אה אזכרה וכו' כי אעבור בסך אדדם עד בית אלהים שהוא מ שהיו עולין ברגל לבית המקדש כמו שפירש רש"י שם וזה בחינת ג' פעמים פנים שמזכירין שם כמו שכתוב שם מה תשתוחחי נפשי וכו' כי עוד אודנו ישועתפניו וכו'. וכן שלש פעמים כנגד שלש פעמים בשנה שהם השלש רגלים שהיו עולין בהם לקבל אור הפנים כנ"ל. ועל כן צ ריכין לעסוק בתורה בחצותכי כלאותו~ אות של התורה הקדושה כולם הם שיעורים וצמצומים קדושים להשיג אלקותו יתברך על ידי זה כמו שכתוב שם. ועל ידי התורה שעוסקין אז בלילה נמשך עליו חוט של חסד ביום כמו שאמרו רז"ל (חגיגה יב). ועל ידי החסד הזה קוצרין וחותכין את המלכותובנין ~ אותה בשלימות בעלייתהשחר בבחינת (ישעיה ט"ז) והוכן בחסד כסאו כנ"ל בהתורה הנ"ל וכמובן בכוונות:
And then, when Hashem yisbarach became appeased by Moshe — through his finding good in all of Israel even after the deed of the Calf, as above — for Moshe was entirely good, in the aspect of: "and she saw him, that he was good" (Exodus 2:2) , and therefore he always had the power to find the good in each person, even in the sinners of Israel, as above — through this, Hashem yisbarach was appeased, as above. And then He commanded them regarding the work of the Mishkan : that each one should bring the donation of his heart for the work of the Mishkan . For He was arousing the good within each person , and each one, according to the good he possessed, brought the donation of his good heart for the work of the Mishkan . For the Mishkan was built from all the good that was sifted and clarified from each individual of Israel. And this is the aspect of: "gold and silver and copper, and turquoise and purple and scarlet thread" (Exodus 25:3–4) — etc. — that each and every person brought according to the nekudah tovah that was his. For gold, silver, copper, and turquoise, etc. are aspects of the supernal colors , which are aspects of the good that exists within each Jew. And this is the aspect of: "Israel, in whom I take glory" (Isaiah 49:3) — that they are comprised of many colors — that is, the nekudos tovos that exist in each Jew. There is a nekudah tovah even in the most lowly among them, which his fellow does not possess, as is explained elsewhere (Likutay Moharan I, 34) . And Hashem yisbarach takes glory in them, as above. And this is the aspect of the colors in the Beis HaMikdash and the Mishkan , the aspect of gold and silver, etc., that each one brought from the donation of his good heart. For there, all the nekudos tovos were gathered — which are the aspect of the supernal colors that exist in each Jew. And therefore, after the deed of the Calf, when Moshe needed to search and find the nekudos tovos in each Jew, as above — therefore at that time specifically they were commanded regarding the work of the Mishkan . For the Mishkan was built from this — from the nekudos tovos , as above. And this is: "I am black" — through the deed of the Calf; "and I am comely" — through the work of the Mishkan — that is, through the nekudos tovos that I find within myself, which are the aspect of the work of the Mishkan , as above. And similarly it is understood from the words of our Rebbe mentioned above: that through the good found in each Jew, the Mishkan is built. And therefore, he who can find all the good in Israel — who is the aspect of the chazan , as above — he knows all the aspects pertaining to the Mishkanos of each of the tzadikim mentioned above — see there. For the essential building of the Mishkan is through this — through the good mentioned above. And in this, the words of our Rebbe mentioned above are beautifully connected — see there well.
## Segment 22
אות ו ועל כן צריכין לזעוק מרה ולצעוק מאד בחצות על חורבן בית המקדש וכו' כדי לשתף עצמוט עם השכינה ועם כל המצטערים בצרתה אשר אי אפשר לסבול קול הזעקה והצעקב שיש שם כשנופלת המלכותביניהם כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל ומי יכול לסבול את קול הצעקה וכו' עיין שם. ועיקר הצעקב צריכין לצעוק ביותר על הסתלקות הצדיקים האמיתים שעסקו להכניס בנו השגת אלקות ונשארנו יתומים ואין אב. כי צריכין לבקש ולחפש מאד אחר צדיק אמת כזה כנ"ל. על כן צריכין לבכות ולזעוק מאד מאד לפני השם יתברך על זה ביותר שיחוס וירחם עלינו ויחזיר לנו העטרה לעיושנה שיחזור וישלח לנו מהרה צדיקי אמת שישתדלו בתקנותינו ויאירו בנו השגות אלקות להביאנו אל התכלית הטוב אשר לכך נוצרנו אשר אי אפשר לזכות לזה כי אם על ידי הצדיק האמת הגדול במעלה מאד מאד שיש לו כח לרפ~ אות חולים מדוכאים בחליי הנפש כמונו היום בעוקבות משיחא כאשר יודע כל אחד בנפשו וכנ"ל:
And this is: "Awake, my glory! Awake…" (Tehillim 57:9) — etc. And through what can I awaken? Through "I shall awaken the dawn [ shachar ]" — through my arousing the shachar , that is, the nekudah tovah , which is the aspect of shachar , the aspect of "I am black [ shechorah ] but comely" — through this I can awaken from my sleep and from my fallen state, etc., as above. And this is the aspect of: "Awake, O nevel " — etc. For through this, nigunim are fashioned, the aspect of " Azamrah — I shall sing to my G-d with my odi " as above.
## Segment 24
אות ז כי צריכין לנדד שינה מעיניו ומעפעפיו תנומה לשוטט לבקש ולהרבות בתפלה ותחנונים שיזכה למצוא הצדיק האמת שיוכל לרפ~ אותו ולהכניס בו השגת אלקות כדי להציל את נפשו מני שחת כמו שצעק על זה שלמה המלך עליו השלום בספר משלי (קפ' ו') כמו שכתוב אל תתן שינה לעיניך ותנומה לעפעפיך. הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש וזה על ידי שיבקש עד שימצא את הצדיק המנהיג האמת שיקרבהו להשם יתברך כמו שכתוב שם במקרא בקודם הסמוך לזה. עשה זאת איפא בני והנצל. כי באת בכף רעיך לך התרפס ורהב רעיך ופירש רש"י הרבה רעים שיתפללו עליך לפניו. היינו צדיקי אמת שהם נקראים אחים ורעים להשם יתברך שצריכין להכניע את עצמם כאסקופה הנדרסת ונרפסת לבקשם בכל תמצית כחו. עד שיזכה למוצאם (וכעין שפירש רש"י שם על לך התרפס עיין שם). וזה שכתוב שם בסמוך מעט שנות מעט תנומות מעט חבוק ידים לשכב ובא כמהלך ראשך ומחסורך כאיש מגן. שצריכין למעט בשינה ותנומה כדי לבקש הצדיק האמת שנקרא מהלך ואיש מגן כי הצדיקים נקראים מהלכים עין שם שהולכים מדרגא לדרגא תמדי כמו שכתוב (זכריה ג') ונתתי לך מהלכים בין העומדים וכו'. וגם נקרא הצדיק איש מגן כי הוא מגן לכל החוסים בו. והו מעט שנות מעט תנומות וכו'. עד אשר תזכה שיבא כמהלך ראשך ופירש רש"י דברים שאתה רש מהם ומחסורך יתמלא וכו'. היינו כל הדברם שאתה רש מהם וכל מה שחסר לך בגשמיות ורוחניות הכל יבא לך מהרה כמהלך וכאיש מגן. הינו כפי מעלת הצדיק שתזכה למצוא שנקרא מהלך ואיש מגן. כמו כן יבא לך כל מחסורך וראשך. דהיינו הדברים שאתה רש מהם. כי כל החסרונות נתמלאים על ידי הצדיק. כי הוא ממשיך כל ההשפעות בגשמיות ורוחניות על ידי שמכניס ידיעת אלקותו בהנלווים אליו שעל ידי ה נתמלאים כל החסרונות כמו שכתוב (נדרים מ"א) דעת קנית מה חסרת. ועל כן צריכין לשבר השינה ולקום בחצות לילה לאונן ולקונן ולבכות ולצעוק מאד על חורבן בית המקדש ותוקף מרירות הגלות בגוף ונפש ומכל שכן וכל שכן לבכות ולצעוק מאד מאד על הסתלקות הצדיקים שקשה כפליים כחורבן בית המקדש כמו שאמרו רז"ל. אשר כל הצרות רחמנא ליצלן אנו סובלים על ידי זה. כמו שכתוב (ישעיה נ"ז) הצדיק אבד ואין איש שם על לב כי מפני הרעה נאסף הצדיק. על כן כל מי שחס ל נפשו צריך לצעוק מאד שיזכה גם עתה למצוא רבי ומנהיג אמתי שיוכל להכניס בו ידיעת אלקותו יבתרך שעל ידי זה יתמלאו כל החסרונות ויתבטלו כל הצרות ויתתקן הכל:
And this is alluded to in the words of the Shulchan Aruch : "One should muster the strength of a lion to rise in the morning for the service of his Creator" — that a person must muster strength and awaken from his sleep and from his fallen state. And through what will he awaken? Through "he should be the one who awakens the dawn [ shachar ]" — that is, as above: that he should awaken the nekudos tovos , which are aspects of shachar , the aspect of "I shall awaken the dawn" — and through this he will awaken from his sleep and his fallen state, etc., as above. And this is the aspect of: "to rise in the morning [ baboker ]" — for the essential awakening from the sleep mentioned above is through the aspect of "the morning of Avraham" (Zohar, Mikeitz 203a) , the man of chesed . That is, through inclining toward chesed and judging himself to the side of merit, as above. And therefore Avraham used to convert converts — for he would incline toward chesed and find a nekudah tovah in each person, and through this he would draw everyone close to Hashem yisbarach , as above. And this is why the Hagahah is juxtaposed: "I have set Hashem before me always" — that is, I constantly place and set Hashem before my eyes. For even though I am far from Him, yisbarach , nevertheless, Hashem is before me always, in every place — for I find within myself a nekudah tovah , as above. And this is the meaning of the verse: "I have set Hashem before me always, for He is at my right hand, I shall not falter" (Tehillim 16:8) . That is, I constantly set Hashem before me, even in the lowest levels, G-d forbid. For "He is at my right hand, I shall not falter" — for through the aspect of the yamin , the aspect of Avraham, the aspect of chesed — through this I shall not falter, in the aspect of: "If I said, my foot has slipped — Your chesed , Hashem, supported me" (Tehillim 94:18) . For through the chesed — through inclining toward chesed and judging himself to the side of merit, and finding within himself some nekudah tovah still — through this he can find Hashem yisbarach always, and through this he will never falter. And this is: "When my troubling thoughts multiply within me, Your consolations delight my soul" (Tehillim 94:19) — that is, when the multitude of thoughts confuse me and seek to fell me, G-d forbid, through the multitude of blemishes, etc. — then "Your consolations delight my soul" — that is, that Hashem yisbarach consoles him through helping him find some nekudah tovah within himself. And this is his consolation, and through this he delights his soul, etc., as above.