נשיאת כפים ה
נשיאת כפים ה
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/1/43

Segment 3
HE:
הלכה ה אות א על פי התורה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וכו' (בסימן ל"ד ליקוטי חלק א') עיין שם כל התורה. מבואר שם ענין התפלה שהוא לקשר הנקודה שהוא בחינת צדיק מושל אל הלב שזהו ענין מה שצריכין לדבר בינו לבין קונו לפרש שיחתו לפניו יתברך לעורר לבו לעבודתו יתברך. וכן צריכין לדבר עם חבירו ביראת שמים וכו'. וכן צריכין לדבר עם הצדיק בעצמו. הכל כדי לקבל אור הנקודה הקדושה שהוא בחינת צדיק מושל לקשרו אל הלב להאיר בחינת פי ידבר חכמות לתוך בחינת והגות לבי תבונות כדי לבטל חרפת לב ערלת לב שהם כל האהבות רעות אהבת הנפולין. כי שם אצל הנקודה שורה אהבה הקדושה. כי אור החסד שנשאר שם עיין שם ועל ידי האהבה הקדושה נתבטלין כל החרפות לב. כי על כל הפשעים תכסה אהבה וכו' עיין שם כל זה היטב. ומבואר שם בתחלתו שזהו ענין התפלה עיין שם ב~ אות ג' מה שכתוב שם מענין התפלה שהוא כדי להמשיך השפע על ידי כלי הדיבור כמו שכתוב (דברים א') ויברך אתכם כאשר דבר לכם וכו'. והדיבורים של הצדיק הם בודיאי בשלימות ובמלואה לכן יכול להמשיך השפע לישראל.ועל ידי זה נקרא בחינת מלאפום להורות שהפה שלו במלואה ובשלימות. וכל אחד ואחד מישראל יש בו בחינת צדיק מושל שהוא בחינת מלאפום וכו'. ומלאפום הוא בחינת נקודה עם ואו וכו'. ובחינת מלאפום יש בכלליות ובפרטיות. כי עשרת הדברות עם הלוחות וכו' עיין שם כל זה היטב. נמצא שעיקר התפלה הוא מחמת שבכל אחד מישראל יש נקודה טובה שהוא בחינת צדיק מושל בחינת (ישעיה ס') ועמך כולם צדיקים. וכפי הנקודה טובה שלו כן יכול להמשיך שפע על ידי הדיבור דייקא בחינת הרחב פיך ואמלאהו. ועיקר הממשלה בחינת צדיק משול הוא להאיר ולהתעורר הלב להשם יתברך וכו' כמו שתכוב שם. וזה נעשה על ידי הדיבור של התפלה והתבודדות שהוא שיחה בינו לבין קונו שעל ידי זה מאיר הנקודה בחינת פי ידבר חכמות לתוך הלב לבחינת והגות לבי תבונות. שעל ידי זה נתבטלין כל החרפות לב שהם כל התאוות שהם אהבות הנפולין. כי שם אצל הנקודה טובה שורה אור האהבה הקדושה וכו' עיין שם כל זה היטב:

EN:
This is why the verse " asher yachaziku asarah anashim… bich'naf " is adjacent to the preceding verses that speak of converts joining the holy congregation to pray with them: " V'asher yavo'u amim… v'hal'chu yoshvei achas el achas leimor: Neilchah haloch l'chalos es penei Hashem ul'vakeish es Hashem Tzeva'os; eilchah gam ani " (Zecharyah 8:20–21) — and then immediately: " Bayamim hahemah asher yachaziku… bich'naf ." For the addition of converts as neighbors to the holy congregation to pray and beseech Hashem is the aspect of tzitzis — grasping the corner ( kanaf ).

Segment 5
HE:
אות ב וזה בחינת ברכת כהנים בסוף התפלה אצל שים שלום. כי הנקודה טובה הנ"ל הוא בחינת ברית שלום כמו שכתוב שם. ושם שורה אהבה הקדושה שהוא בחיתנ כהן בחינת אברהם בחינת אתה כהן לעולם כמו שכתוב ששם בהתורה הנ"ל עיין שם. ובשביל זה עיקר התפלה להאיר ולקשר הנקודה הזאת אל הלב כדי לבטל חרפת לב על ידי אור האהבה הקדושה ששורה אצל הנקודה הזאת כנ"ל. ובשביל זה צריכין להתפלל בכל לבו כי התפלה הוא עבודה שבלב כמו שאמרו רז"ל (תענית ב') איזהו עבודה שבלב זו תפלה. כי זהו עיקר עבודת התפלה לטהר ולזכך הלב מכל החרפות לב ערלת לב על ידי הדיבור של התפלה שהוא בחינת צדיק מושל שהוא בחינת הנקודה הקדושה ששם שורה אהבה הקדושה וכו' כנ"ל. ועל כן בשעת התפלה מתגברין ביותר כל הבלבולים וכל מחשבות רעות שבלב. כי עיקר התפלה באה בשביל זה כדי לבטלם. כי כל המחשבות זרות וכל הבלבולים כולם הם בחינת חרפת לב ערלת לב שבירת לב. כי הם מחרפין ומבזין ושוברין לבו של אדם. ומחמת שעל ידי הדיבור של התפלה רוצה לבטלם כנ"ל על כן הם מתגברין אז ביורת כדרך כל הנלחמים זה עם זה שכשבא צד אחד לבטל את חבירו, אז מתעורר חבירו ומתגבר יותר ויותר בכל כחותיו וחיילותיו מחמת שרואה שרוצים להעבירו ולבטלו לגמרי. על כן בשעת התפלה הוא מלחמה גדולה וכנ"ל. וזהו בחינת וחנה מדברת על לבה (שמואל א' א'), שעיקר התפלה לקשר הדיבור אל הלב כדי לבטל חרפת לב שבירת לב על ידי הדיבור שהוא בחינת הנקודה הקדושה שהוא בחינת צדיק מושל ששם שורה אהבה הקדושה שעל ידי זה נתבטלין כל החרפת לב כנ"ל. ועל כן בסוף התפלה אצל שים שלום אז עולין הכהנים לדוכן לברך את ישראל. כי זה עיקר תיקון התפלה. וזה מה שפעלנו בכל התפלה שזוכין שעתה בגמר התפלה עולין הכההנים לברך ברכת כהנים. כי הכהנים הם בחינת אהבה דקדושה הנ"ל שורה אצל הנקודה שהוא הדיבור של התפלה שעל ידי זה עיקר תיקון התפלה כנ"ל. ועל כן בגמר התפלה אז צריכין הכהנים לעלות לדוכן, כי אז נתגלה האהבה הקדושה בחינת כהן שעל ידי זה עיקר תיקון התפלה כנ"ל, ועלכ ן עולין אצל שים שלום, וסיום ברכותיהן הוא שלו. כי האהבה בחינת כהן שורה אצל הנקודה שהוא בחינת ברית שלום כמו שכתוב בכהונה של פינחס הנני נותן לו את בריתי שלום כמו שכתוב שם עיין שם:

EN:
See what I wrote in Hilchos Piryah V'Rivyah, Halacha 6, §12–13, where it is explained that through the addition of neighbors to the holy congregation, one can fulfill the vast number of brisos [covenants] that every Jew is obligated in. For there is no mitzvah upon which 48 brisos were not established — " baruch bichlal, baruch bifrat … to learn and to teach, to guard and to do" — as explained in Sotah 37b, where it concludes that each Jew obligated himself through the arvus [mutual guarantee] for 600,000 and more — myriads upon myriads of brisos (see there the enormity of the calculation — arva v'arva d'arva ). All this can be fulfilled through bringing a soul close — a neighbor — to the holy congregation, multiplying the houses immeasurably.

Segment 7
HE:
אות ג ועל כל אין מברכין אלא בנשיאת כפים. כי נשיאת כפים הוא בחינת נשיאת הלב. כי הידים סמוכין ללב. ועל ידי נשיאת כפים נתנשא הלב בבחינת (איכה ג') נשא לבבינו אל כפים אל אל בשמים. היינו שעל ידי נשיאת כפיהם של הכהנים לברך את ישראל הם מנשאין הלב אל הדיבור פה ששם אהבה הקדושה שורה כדי שיקבל הלב הארה ותיקון משם כנ"ל. כי זה עיקר תיקון התפלה שנגמר התיקון בשלימות על ידי הכהנים שהם בחינת האהבה השורה אצל הברית שלום שהוא הנקודה וכו' כנ"ל. ועל כן מברכין לברך את עמו ישראל באהבה, באהבה דייקא. כי עיקר התיקון על ידי התגלות האהבה הקדושה בחינת כהן בחינת על כל פשעים תכסה אהבה כנ"ל. ועל כן הכהן מכפר על כל העונות. זה בחינת על כל פשעים תכסה אהבה וכנ"ל:

EN:
All this one merits through tzitzis , the kibbutz nidachim , the addition of neighbors. This is the aspect of the four threads in each tzitzis that are folded to become eight, each thread being twisted — making 16 2 — corresponding to the brisos . As the Gemara states: "4, and 4 plus 4 makes 8, and 8 plus 8 makes 16," and these were tripled at Sinai, the plains of Moav, etc. — totaling 48 brisos per mitzvah . And the tzitzis too are tripled in multiple ways: one-third gadil and two-thirds anaf ; each chulyah [set of windings] is three windings; they must hang within three finger-breadths.

Segment 9
HE:
אות ד וזה בחינת ג' ברכות של הכהנים שהם ג' שמות. בחינת יברכך ה'. יאר ה'. ישא ה' כנגד שלשה נקודות הנ"ל, שהם נקודת הצדיק בעצמו, ונקודת כל אחד מישראל שיש בו מה שאין בחבירו. ונקודת כל אחד ואחד בעצמו כמבואר שם עיין שם. שעל ידי שלשה נקודות אלו עיקר התיקון כי הנקודה הוא בחינת צדיק בחינת כולו טוב בחינת שמו יתברך שהוא צדיקו של עולם בחינת (תהלים קמ"ה) צדיק ה' בכל דרכיו. כי הנקודה טובה הוא בחינת החלק אלוה ממעל שיש בכל אחד מישראל. ועל כן מרומזין השלש נקודות בהג' שמות של ברכת כהנים וכנ"ל. ויש לרמז בפרטיות ג' הנקודות הנ"ל בהשלש ברכות של הכהנים. כי ברכה ראשונה יברכך ה' וכו' כנגד נקודת הצדיק בעצמו שהוא מקור הברככה כמו שכתוב (משלי י') וברכות לראש צדיק וכמו שכתוב (תהלים כ"ד) ישא ברכה מאת ה'. שתחלה צריכין לקבל ממנו כי הוא נקודה הכללית שהוא מקור הברכה. וזהו וישמרך מן המזיקין שהם מזיקי עלמא שהם הקליפות שכולם נתהוו מן שבירת כלים כידוע. ועל ידי הברכה הנמשכת ממקור הברכה מבחינת נקודת הצדיק יסוד עולם, על ידי זה נתתקן ונתבטל בחינת השבירה, ועל ידי זה נשמרין מן המזיקין. יאר ה' פניו וכו' זה בחינת נקודה הב' שיש בכל אחד מישראל מה שאין בחבירו. וכל אחד צריך לקבל מחבירו זאת הנקודה וכו'. וזהו בחינת יאר ה' פניו בחינת הארת פנים. כי הנקודות טובות שיש בכל אחד משיראל שהם בבחינת צדיק הם בחינת פני ה'. כי צדיקיא אנפי שכינתא. וכל מה שמאירין יותר מאחד לחבירו מאיר יותר הארת פני ה'. וזה עיקר עבודת האדם להמשיך ולהאיר בעולם הארת פניו יתברך כמו שכתוב (תהלים ק"ה) דרשו ה' ועוזו בקשו פניו תמיד. וכתיב (שם כ"ד) זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה. ועיקר בקשת פניו יתברך הוא על ידי בחינת הנ"ל על ידי שכל אחד מדבר עם חבירו ביראת שמים בכל פעם, ומבקש ומשתדל שיקבלו הארה זה מזה מהנקודות טובות שבלבם שהם בחינת פני ה'. שעל ידי זה זוכין שהשם יתברך ימלא משאלות לבם ויאר בהם פניו באהבה כמו שכתוב אם תדרשנו ימצא לך (דברי הימים א' כ"ח). וזה בחינת ברוב עם הדרת מלך, שעל ידי רוב עם שמבקשין לדבר ביראת שמים לגלות ולהאיר הנקודות טובות מזה לזה כנ"ל על ידי זה הדרת מלך. כי על ידי זה מאיר פני ה', שהוא בחינת הדרת מלך בחינת הוד והדר לפניו וכו'. וכן מבואר שם במזמור הודו הנ"ל שבקשת פניו יתברך בחינת בקשו פניו מיד הוא על ידי השיחה שמדבר אחד עם חבירו לעוררו להשם יבתרך כמבואר שם מקודם שמזהיר, שיחו בכל נפל~ אותיו. דהיינו בחינת הנ"ל שצריכין לשוח ולדבר הרבה אחד עם חבירו בכל נפל~ אותיו יתברך כדי לעורו אליו יבתרך כדי שתאיר הנקודה מזה לזה וכנ"ל,-שזהו בחינת דרשו ה' וכו' בקשו פניו תמיד שמזהיר אחר כך וכנ"ל. ועל כן ברכת יאיר ה' פניו הוא בחינת הנקודה הב' הנ"ל שצריכין להאיר מאחד לחבירו וכנ"ל. וזהו ויחונך שיתן לך חן. כי עיקר החן והיופי וההידור הוא בחינת כלליות הגוונין. כי כשנכללין הגוונין רבים זה בזה זה עיקר החן והיופי כמו שכתוב בהתורה אחוי לן מנא על פי חן בעיני ה' (סימן כ"ה ליקוטי חלק א') עיין שם. וזה בחינת נקודה הב' הנ"ל שצריכין לדבר עם חבירו ביראת שמים להאיר הנקודות מזה לזה שהם בחינת הארת פנים. ועל ידי שנכללין הנקודות טובות מכמה בני ישראל מנזה לזה שהם עיקר התפארותו יתברך בחינת ישראטל אשר בך אתפאר. על ידי זה נתרבה ונתגדל החן של ישראל על ידי ריבוי הגוונין וההתפארו שמאירין ונתגלין מזה לזה. כי הנקודות טובות שבכל אחד מישראל הן הן הן וההתפארות של ישראל. וכל מה שמרבין לדבר אחד עם חבירו ביראת שמים שעל ידי זה הנקודות טובות מאירין יותר על ידי זה נתגלין ההתפארות והחן של ישראל ביותר. וזהו יאר ה' פניו אליך ויחונך שהוא בחינת נקודה הב' וכנ"ל. ישא ה' פניו אליך זה בחינת נקודה הג' הנ"ל, שצריכין להאיר הנקודה טובה מיני' ובי' כדי לקשר פי ידבר חכמות אל הלב וכו'. וזהו ישא ה' פניו אליך שישא הנקודה טובה שהוא בחינת פניו יתברך כנ"ל אליך, היינו שברחמיו יקשר הנקודה אל הלב שתאיר הנקודה אל הלב כדי לבטל חרפת לב וכו'. ואחר כך מסיימין וישם לך שלום. זהו תכלית שלימות כל הג' ברכות שהם להמשיך האהבה הקדושה השורה אצל הברית שלום שהוא כלל כל הג' נקודות הנ"ל אל הלב זהו בחינת שלום. כי כשהנקודות רחוקין מהלב ח"ו, אזי אין שלום, בחינת (תהלים ל"ח) אין שלום בעצמי וכו'. בחינת (הושע י') חלק לבם, שהלב חלק מהנקודה. אבל כשמקשרין הנקודה אל הלב שזה עיקר השלום בחינת וישם לך שלום שמסיימין ברכת כהנים וכנ"ל:

EN:
This is the aspect of " tzitzis " equaling 600 3 — corresponding to the 600,000 souls of Yisrael. And with the chulyos and knots they equal 613 (Menachos 43b) . For the arvus means each Jew is obligated in myriads of brisos corresponding to 613 mitzvos times 600,000 (plus 3,550), and multiplied by 48, and according to the opinion of " arva d'arva " multiplied again by 600,000. All this is impossible to fulfill except through the addition of holy neighbors — the kibbutz nidachim — accomplished through the holy tzitzis . Therefore tzitzis equal 613 — corresponding to the 613 mitzvos , the totality of the souls of Yisrael — for they are subsumed within all the brisos that are doubled and tripled, etc., corresponding to the gathering from the four corners through the four tzitzis .

Segment 11
HE:
אות ה והנה מבואר על פי התורה הזאת שעיקר התפלה כדי להאיר ולקשר הנקודה שהוא בחינת פי ידבר חכמות אל הלב שהוא בחינת והגות לבי תבונות שזהו בחינת מלאפום בחינת צדיק מושל. כי ישראל מושלין בתפלתן להמשיך כל ההשפעות רפו~ אות ופרנסה בני חיי ומזוני וכו', ואפילו לשנות הטבע. ועל כן הם ח"י ברכאין דצלותא כנגד בחינת צדיק חי עלמין כידוע. ומבואר בהתורה הנ"ל ב~ אות ו' וזה לשונו ובחינת מלאפום יש בכלליות ובפרטיות. כי עשרת הדברות עם הלוחות הוא בחינת חמלאפום שהוא יוד, והלוחות הם וא"ו כמו שאמרו רז"ל (בבא בתרא י"ד) וכו'. והתורה עם העולם גם כן יוד וא"ו. כי התורה היא יוד שנקראת ראשית חכמה והעולם הוא ואו שנברא בששת ימי המעשה. וצדיק עם ישראל הם גם כן יוד ואו וכו'. ואצל כל אחד מישראל בפעם אחת יש גם כן בחינת יוד ואו. יוד ל שם הפה כמו שכתוב פי ידבר חכמות. ו' על שם והגות לבי תבונות שהוא בחינת לוחות שהם וא"ו כנ"ל כמו שכתוב (משלי ג') קשרם וכו' כתבם על לוח לבך וכו' עיין שם. ועל פי זה נוכל לבאר שזהו בחינת ד' חלקי התפלה שהם קרבנות וקטורת שזהו בחינת עשיה. ופסוקי דזמרה, וקריאת שמע וברכותיה, ושמונה עשרה שהם כנגד ד' עולמות כידוע. היינו כי בהתורה הנ"ל הוא חושב בענין המלאפום ד' בחינת הנ"ל. וכנגד זה הם ד' חלקי התפלה כנ"ל. כי התפלה עיקרה להמשיך ולהאיר ולקשר הנקודה שהוא בחינת מלאפום כנ"ל:

EN:
This is the aspect of the tallis katan and tallis gadol . At the start of each day, one dons the tallis katan at home — for oneself, to merit through its tzitzis binding himself to Hashem, to His holy Torah, and to all the souls of Yisrael — the essential purpose of tzitzis : " Ur'isem oso uz'chartem es kol mitzvos Hashem… l'ma'an tizkeru va'asisem es kol mitzvosai " (Bamidbar 15:39–40) . Through this one merits to become a neighbor to the holy congregation of Yisrael who gather every day in synagogues and study halls to unify His Name and to pray properly.

Segment 12
HE:
כי בתחלה אומרים קרבנות וקרטת שהם לטהר עולם העשיה כידוע שעיקר תיקון ובירור עולם העשיה הוא על ידי הקרבנות וקטרת. ועל ידי זה נעשה בחינת המלאפום של התקשרות העולם אל התורה כנ"ל. כי קודם שמטהרין עולם העשיה בודאי אין לו כח להתקשר אל התורה הקדושה. אבל על ידי שאומרים קרבנות וקטרות שבזה מטהרין ומבררין עולם העשיה מהקליפות על ידי זה אנו מקשרין עולם העשיה שנברא בששת ימי המעשה שהוא בחינת וא"ו אל התורה שהיא בחינת יוד. ובשביל זה היו אנשי המעמד עוסקים בתורה בשעת הקרבנות. כי עיקר הקרבנות לטהר העולם ולקשרו אל התורה. ובשביל זה היו עוסקין בפרשת בראשית שמדבר מתחלת הבריאה שברא את העולם בששת ימי המעשה. שעל ידי זה ממשיכין ומאירין בחינת הואו הנ"ל שיתקשר אל התורה שהוא בחינת יוד בחינת בראשית. כי בראשית הוא בחינת נקודה כמו שכתוב (בתיקונים תיקון ה') בראשית נקודה בהיכלי' בחינת ראשית חכמה. כי כשמעידין שהשם יתברך ברא העולם בששת ימי המעשה על ידי זה עיקר הארת הנקודה שהיא חכמה בחינת התורה. כי בה ברא העולם. כי באורייתא ברא קודשא בריך הוא עלמא שהוא בחינת חכמה כמו שכתוב (תהלים ק"ד) כולם בחכמה עשית. וזה בחינת פרקק איזהו מקומן של זבחים שאומרים כדי לברר ולהאיר כל הנקודות טובות שיש בכל המקומות של הבית המקדש שיאירו בכל העולם. שעל ידי זה יש כח להעולם להתקשר אל התורה. כי עיקר הארת עצם הנקודה הקדושה הוא בבחינת המקדש עיקר יסודו על נקודת האבן שתיה, שהוא בחינת הנקודה הקדושה של העולם ששם היה עומד הארון עם עשרת הדברות ושם עיקר התקשרות וכלליות העולם אל התורה. ומשם נמשך הקדושה לכל מקומות הבית המקדש ומשם לירושלים ולכל ארץ ישראל שנתקדשה בעשר קדושות זו למעלה מזו כנגד אור הנקודה שעיקרה בחינת יוד בחינת עשרת הדברות. וכל מה שהמקום סמוך יותר לנקודת האבן שתיה הוא מקודש ביותר. וכל קרבן לפי כפרתו כן היה לו מקום בבית המקדש לשחיטתו ולזריקתו וכו'. כי עיקר כפרת כל העונות הם על ידי אור הנקודה ששם אור האהבה הקדושה שורה בבחינת על כל פשעים תכסה אהבה. ועל כן היו כל הקרבנות על ידי הכהן. כי הכהן הוא בחינת חסד בחינת אהבה הקדושה כנ"ל. ועל כן כפי שהיה הקרבן צריך לכפר כן היה לו מקום בבית המקדש. כי כל מה שהיה הקרבן צריך לכפר ביותר היה לו מקום מיוחד וקבוע ביותר. כגון ק"ק שצריכין צפון דייקא. וכן יש קרבנות שהיו צריכין להכניס דמן להיכל. הכל כפי מה שהיו צריכין בזה הקרבן להמשיך הכפרה ביורת מנקודת האבן שתיה ששם עיק האהבה הקדושה ששורה אצל הנקודה כנ"ל. ועל כן ביום הכורים שאז אנו צריכין לכפר על כל ישראל כולם על כל העונות והחטאים והפשעים של כל השנה כולה. על כן אז היה צריך הכהן גדול ליכנוס לפני ולפנים לנקודת האבן שתיה בעצמה למקום הארון והלוחות להמשיך הכפרה והסליחה מעצם הנקודה ששם עיקר האהבה הקדושה שעל ידי זה עיקר הכפרה בחינת על כל פשעים תכסה אהבה כנ"ל:

EN:
Afterward one goes to the synagogue and study hall and merits becoming a neighbor to them. Then one wraps in the tallis gadol in which one prays — for then, as part of the holy congregation, one merits to arouse even those who are very distant to Hashem's service. This is the aspect of kibbutz nidachim from the four corners of the earth — the gathering of the tzitzis in one's hands during prayer at " Vahavi'einu l'shalom ." First, through the tallis katan , one draws oneself close to the holy congregation, becoming a good neighbor. Then in the synagogue, having become a good neighbor, one merits — together with the congregation — to gather and draw close yet more distant ones, who become neighbors, to fulfill the obligation of the arvus : "to learn and to teach, to guard and to do." All this one merits through the tallis gadol in which one wraps during prayer — the essential kibbutz nidachim at " Vahavi'einu l'shalom mei'arba kanfos ha'aretz ."

Segment 14
HE:
אות ו ואחר כך אומרים פסוקי דזמרה לקשר העשרה הדברות עם הלוחות. כי התקשרות והתחברות ~ אותיות התורה של העשרת הדברות אל הלוחות הוא נפל~ אות תמים דעים. כי התורה היא אחדותו יתברך, והשם יבתרך מרומם ומנושא מכל הרוחניות. ועל כן הוא דבר פלא מאד שתוכל התורה להתלבש ב~ אותיות עד שיצטיירו ויוכתבו על הספר או על הלוחות. רק השם יבתרך מאהבה ישראל צמצם את אור התורה בכמה וכמה צמצומים עד שנתצמצמה התורה ב~ אותיות עד שנכתבו על הלוחות. וזה בחינת (שמות ל"ב) והלוחות מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא וכו'. היינו שהלוחות שהיה להם כח להצטייר בהם ~ אותיות התורה זה מעשה ה' כי הם מעשיו ונפל~ אותיו בחינת מעשה אלקים המה. וזהו, והמכתב, שנכתבו ~ אותיות התורה על הלוחות. מכתב אלקים הוא, כי הם מעשה ה' ונפל~ אותיו העצומים שיוכלו ~ אותיו התורה להצטייר ולהכתב על הלוחות. כי ~ אותיות התורה בשרשם הם אורות נשגברים ועצומים מאד שאין כל העולמות יכולים לסבול אורם מכל שכן עולם הזה הגשמי. אך בנפל~ אותיו העצומים נתצמצמו כל כך עד שנכתבו על הלוחות וכנ"ל. וכל זה כדי שיוכלו ישראל לקבל את אור התורה כדי שידעו לעשות רצונו ולהתדבק בו יתברך. ועל כן כשחטאו ישראל בעגל נשתברו הלוחות ואמרו רז"ל (תנחומא עקב י"א) שפרחו ה~ אותיו ונעשו הלוחות כבדים ביד משה ועל ידי זה נשתברו. כי בודאי כשאין ישראל עושין רצונו יתברך אין הלוחות יכולים לקבל אור הגדול של ~ אותיו התורה. ועל כן פרחו ה~ אותיות מהלוחות ועל ידי זה נשתברו. כי אי אפשר להלוחות שיקבלו ויסבלו את אור ~ אותיות התורה הקדושה כי אם כשישראל עושין רצונו של מקום ומכוונין את לבם אל התורה ומשתדלים שיהיו דברי התורה נחקקים ונכתבים על לבבם בבחינת (משלי ג') כתבם על לוח לבך. ואז השם יבתרך עושה למען אהבתם ומצמצם ~ אותיו התורה בדרכים נפלאים ומזכך את זה העולם עד שיהיה לו כח לקבל אור התורה. ואז יכולים ~ אותיו התורה להצטייר ולהכתב ולהתקיים על הלוחות שזהו בחינת כתיבת ספר תורה על הקלף. ועל כן עתה בעוונותינו הרבים אחר שנשברו הלוחות. אף על פי שאנו כותבים ספרי התורה על הקלף והנייר. אף על פי כן לאו כל אחד זוכה לאור התורה. כי לאו כל אדם זוכה שיהיה אצלו ~ אותיו התורה כתובים וקשורים היטב על הספר. כי יש בחינת ~ אותיות פורחות הוא בחינת שברי לוחות שמשם נמשך השכחה כמו שאמרו רז"ל (עירובין נ"ד). שמשם נמשך שאף על פי ש~ אותיות התורה כתובים על הספר אף על פי כן אינו רואה אורם כלל שזהו בחינת שכחת התורה שנמשך משברי לוחות שהוא בחינת שה~ אותיו פרחו מהלוחות שעל ידי זה נשברו כנ"ל. עד שיש לפעמים שרואה בהתורה להיפך ח"ו אם אינו מכווין את לבו את האמת כמו שאמרו רז"ל (יומא ע"ב) זכה נעשה לו סם חיים לא זכה נעשה לו סם מות. וכל זה נמשך מבחינת הנ"ל ועיקר התקשרות והתחברות אור ~ אותיות התורה אל הספר שזהו בחינת תיקון ברי לוחות כנ"ל, הוא על ידי ניגון וזמרה להשם יתברך שהם בחינת כל השירות והתשבחות שאומרים להשם יתברך שזהו בחינת כל ספר תהלים שיסד דוד המלך עליו השלום שכלול מכל העשרר מיני נגינה. כי עיקר התחברות שני דברים הרחוקים זה מזה מאד שהם כמו שני הפכים, עיקר התחברותם על ידי ניגון כמו שכתב אדמו"ר ז"ל (בסימן רל"ז) שזהו בחינת הפעם ילוה אישי אלי שאמרה לאה כשנולד לוי שהוא בחינת סטרא דנגונא. כי עיקר הדביקות וההתחברות להשם יתברך מזה העולם השפל והגשמי והנמוך מאד הוא על ידי ניגון וזמרה. וכמו שרואין בחוש שאפילו האדם הרחוק מאד מהשם יתברך ומונח בדיומא התחתונה על פי רוב על ידי ניגון נתעורר להשם יתברך ומזכיר את עצמו היכן הוא בעולם. רק כששומעין הניגון ממנהנים רשעים או קלים המצוים עכשיו ביותר אזי יוכל להזיק לו ביותר כמו שכתוב במקום אחר (בסימן ג' לקוטי א). אבל כששומעים ניגונים וזמירות מאנשים כשרים באמת המכוונים את לבם להשם יתברך או כשמנגן בעצמו איזה ניגון וכוונתו לשמים יכולים להתעורר על ידי זה מאד להשם יתברך וכמו ששמעתי מאדמו"ר ז"ל. כי עיקר החיבור והדביקות מעולם הזה הגשמי להשם יתברך שהוא מרומם ונשגב מאד. בפרט מי שחטא ונתרחק מאד מאביו שבשמים הוא על ידי ניגון וזמרה שהוא בחינת כל השירות והתשבכחות שאומרים להשם יתברך. ועל כן יסד דוד המלך עליו השלום כל ספר תהלים שכלול מכל העשרה מיני נגינה כמו שאמרו רז"ל. כי דוד הוא בחינת משיח שהוא עוסק לתקן פגם שברי לוחות שבא על ידי חטא העגל שהיה על ידי פגם הברית כמו שאמרו רז"ל לא עבדו ישראל עבודה זרה וכו'. שעל ידי זה היה כל החרבנות כידוע, ודוד שהוא משיח שעוסק לתקן זאת שהוא תיקון כל העולמות, על כן יסד ספר תהלים שהוא בחינת עשרה מיני נגינה. כי על ידי עשרה מיני נגינה מתקנים שברי לוחות. כי על ידי ניגון מדבקים ומחברים הלב להשם יתברך מכל מקום שהוא עד שיוכל לקבל אור ~ אותיות התורה בבחינת כתבם על לוח לבך. וכמו כן כפי מה שהלב נמשך אחר השם יבתרך, כמו כן יש כח להלוחות לסבול אור ~ אותיות התורה שזהו בחינת תיקון שברי לוחות שהם בחינת שבירת הלב כנ"ל. וזהו בחינת (משלי ג') קשרם על גרגרותיך כתבם על לוח לבך שנסמכו זה לזה. כי הגרגרת שהוא הגרון הוא מוציא קול הנגינה כי משם יוצאין כל הקולות שעל ידי זה נתתקן בחינת ששברי לוחות. וזהו כשהנגינה שלו לשמים, שמנגן ומזמר להשם יתברך כדי דבק את עצמו להשם יתברך ולהתורה וכנ"ל. וזהו קשרם על גרגרותיך. שיראה לקקשר דברי התורה אל הגרגרת ששם קול הנגינה. היינו שכל קולות הנגינה שלו יהיו לשמים לקשר דברי התורה בלבו, ועל ידי זה כתבם על לוח לבך. כי על ידי זה יזכה שיהיו נכתבין ונחקקין ~ אותיו התורה בלבו שעל ידי זה יש כח להלוחות והספרים לקבל אור ~ אותיות התורה ושיתקיימו בהם שזהו בחינת תיקון שברי לוחות וכנ"ל:

EN:
" Leimor: lecha etein es eretz Kena'an chevel nachalaschem " — "Saying: To you I shall give the land of Canaan, the cord of your inheritance" (Tehillim 105:11) . For the essential gathering of the scattered is to Eretz Yisrael and Yerushalayim: " Im yih'yeh nidachacha biktzeih hashamayim, misham yekabetzcha… vehevi'acha el ha'aretz hatovah " (Devarim 30:4–5) . And we beseech daily: " V'kabetzeinu yachad mei'arba kanfos ha'aretz l'artzeinu ." The essential building of Yerushalayim comes from the multiplication of the houses — to which all the scattered are gathered: " Bonei Yerushalayim Hashem, nidchei Yisrael yechaneis ."

Segment 16
HE:
אות ז וזהו בחינת פסוקי דזמרה שאומרים קודם קריאת שמע ותפלה כי אי אפשר לנו לדבק עצמינו להשם יתברך לכלול באחדותו יתברך ולדבק אליו יתברך בקריאת שמע ותפלה כי אם על ידי שירות ותושבחות שהם בחינת עשרה מיני נגינה שהם בחינת פסוקי דזמרה שאומרים מקודם. ועל כן פסוקי דזמרה הם בבחינת חיבור העשרת הדברות אל הלוחות שהם בחינת מלאפום. כי עיקר החיבור של ~ אותיו הקדושים של העשרת הדברות אל הלוחות הוא על ידי ניגון וזמרה שהוא בחינת פסוקי דזמרה, ועל כן הם עשרה הללויות כנגד עשרת הדברות שהם כנגד עשרה מיני נגינה וכנ"ל:

EN:
The essential gathering there is through tzitzis , for tzitzis are braided and twisted — they are the aspect of the chevel dikdushah [cord of holiness] , the aspect of " Yaakov chevel nachalaso " — "Yaakov is the cord of His inheritance." For tzitzis contain all 613 mitzvos , the totality of the souls of Yisrael. This is: " chevel nachalaschem " — specifically a "cord," for the cord of Eretz Yisrael 's inheritance was given to Yaakov through the mitzvah of tzitzis — the holy cords through which all are gathered to Eretz Yisrael : " Vahavi'einu l'shalom mei'arba kanfos ha'aretz v'solicheinu meheirah komemiyus l'artzeinu " — when we hold the tzitzis .

Segment 18
HE:
אות ח וזהו בחינת שירת הים שאומרים בכל יום קודם קריאת שמע ותפלה. כי קריאעת ים סוף הוא בבחינת כתיבת ספרים הקדושים של התורה שהוא דבר נפלא מאד שיהיו יכולים להצטייר אור ~ אותיו התורה על הספר וכנ"ל, אך השם יתברך מאהבתו את ישראל מצמצם ~ אותם בצמצומים נפלאים עד שיוכלו להצטייר על הספר וכנ"ל, וזהו בחינת קריעת ים סוף שהוא בבחינת (בראשית א') יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה, שמשם הנס של קריעת ים סוף כמובא. כי קריעת ים סוף מורה על חידוש העולם. שכמו שבשעת הבריאה קבץ וכנס כל המים למקום אחד כמו כן בכחו צוה גם עתה שיקוו המים ויבקעו כדי שיעברו ישראל בתוך הים ביבשה. וזהו בחינת צמצום אור התורה שיוכל זה העולם לסבול ~ אותו. כי אור התורה בשרשו הוא בחינת ים גדול ורחב ידים בחינת ים החכמה כמו שכתוב ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. ומחמת גודל הים של החכמה אי אפשר ליכנוס לתוכו ולקבל ממנו כי אם כשמכינין לבו היטב להשם יתברך שאה השם יתברך חומל עליו ובדרכיו הנפלאים הוא מצמצם מימי הדעת ונותן בים דרך ובמים עזים נתיבה כדי שיוכלו התחתונים לקבל מימי הדעת בהדרגה ובמדה. וזהו בחינת צמצום ~ אותיות התורה הקדושה. כי כל אותו~ אות נמשך ממעין הנובע ממעין היוצא מבית ה'. ומאהבת ישראל המכינים לבם להשם יבתרך הוא נתן כח ב~ אות שיוכל לצמצם ים החכמה כדי שנוכל לעבור בו לינק מאור התורה. ועל כן זכו ישראל להשגות נור~ אות בשעת קריעת ים סוף כמו שאמרו רז"ל (מכילתא בשלח) שאפילו שפחה ראתה על הים וכו'. כי קריאת ים סוף הוא בחינת בקיעת מימי הדעת על ידי צמצומים נפלאים של ~ אותיות התורה כדי שנוכל לעבור דרך שם ולשאוב משם בבחינת (ישעיה י"ב) ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה ותרגומו ומקבלון אולפן חדת וכו'. וזה שכתוב בזוהר הקדוש ובגלותא קדמאה במטה דילך בזע ימא ובגלותא בתראה בקנה דאיהו קולמסא בזע ימא דאורייתא. כי הקולמס שכותב דברי תורה על הספר הוא בבחינת קריעת ים סוף וכנ"ל. ועל כן אמרו שירה על הים. כי עיקר הדביקות והחיבור של ~ אותיות התורה על הספר שזהו בחינת קריעת ים סוף הוא על ידי שירה ונגינה כנ"ל:

EN:
Therefore Korach , who was an evil neighbor — as our Sages said (Bamidbar Rabbah 18) : "Woe to the wicked, woe to his neighbor" — for he disputed Moshe and the holy congregation, wanting to separate from them (" vayikach Korach " — v'isplig Korach — "Korach separated"), greatly damaging the wondrous rectification accomplished through the addition of neighbors. Therefore he damaged the mitzvah of tzitzis specifically — for he dressed them in taleisim of entirely techeiles (Bamidbar Rabbah ibid.) . His entire blemish was in this matter of tzitzis — adding good neighbors to the holy congregation and binding together the holy cord of Yisrael. He damaged this — therefore he challenged the mitzvah of tzitzis specifically.

Segment 20
HE:
אות ט וזה בחינת תיבת נח ותיבת משה שהלכו על פני המים. כי התיבות של נח ומשה נמשכו מתיבות ו~ אותיות הדיבורים של התורה. כי עיקר מימי המבול נמשכו מחמת שחטאו נגד השם יבתרך ופגמו בברית עד שאל יכלו ~ אותיות התורה להתצמצם בזה העולם ולקיים העולם. כי גם בימי נח קודם מתן תורה היה עיקר קיום העולם על ידי ~ אותיות התורה שקדמה לעלום ובה ברא העולם כידוע. וגם כבר נצטוונו בז' מצות ובהם היה תלוי קיום העולם אז והם עברו עליהם. ועל ידי זה לא היו ~ אותיות התורה יכולים לצמצם מימי הים והתהום ומשם נמשך שנפתחו כל מעיינות תהום רבה עד שבא המבול. ונח שהיה צדיק ניצול על ידי התיבה שנמשכה מתיבות ודיבורים ממש. היינו על ידי ~ אותיות ותיבת התורה שזכה לקיים. על ידי זה זכה ליכנוס בתיבה ועל ידי זה היה כח בהתיבה לילך על פני המים. ועל יד זה ניצול הוא וזרעו וכו' ונתקיים העולם. וזהו גם כן בחינת תיבת משה שניצול בתיבה על פני המים מחמת היה עתיד לקבל את התורה שהם מצמצמין את מימ הים הגדול כנ"ל. רק נח לא זכה על ידי התיבה שהם בחינת ~ אותיו התורה כי אם להציל את עצמו וזרעו לקיום העולם אבל משה הציל את כל ישראל ומסר ~ אותיות ותיבות התורה לכל ישראל לדורות עולם. נמצא שפסוקי דזמרה ושירת הים הם כנגד חיבור עשרת הדברות עם הלוחות שהם בחינת מלאפום וכנ"ל:

EN:
This is the aspect of Parshas Shekalim : " Ki sisa es rosh Bnei Yisrael " — "When you take the count of the Children of Yisrael" (Shemos 30:12) . It is puzzling: since counting is dangerous and could cause a plague, as our Sages said, why did He command to count them and give shekalim as atonement for their souls? Why not simply not count them?

Segment 22
HE:
אות י ואחר כך אומרים קריאת שמע וברכותיה שהם ברכת המאורות והתורה וגאל ישראל. זה בחינת נקודת המלאפום שנעשה על ידי הצדיק עם ישראל. כי עיקר הנקודה הוא הצדיק שהוא נקודה הכללית שזהו בחינת קריאת שמע וברכותיה. כי קריאת שמע שהיא קבלת אחדותו יתברך זה עיקר אור הנקודה הקדושה. כי עיקר הנקודה טובה הוא לכלול באחדותו יתברך שמשם נמשכה הנקודה הטובה. כי הנקודה בחינת צדיק הוא אחדות פשוט עמו יתברך. וזה בחינת ברכת המאורות. כי האור של כל המאורות נמשכין מנקודת הצדיק שנקרא אור כמו שכתוב (תהלים צ"ז) אור זרוע לצדיק וממנו נמשך כל התורה שהוא ברכת אהבת עולם. וזהו בחינת ברכת גאל ישראל שזהוא בחינת סמיכת גאולה לתפלה.כי גאולה זה בחינת הצדיק כידוע שנקרא גואל כמו שכתוב אם יגאלך טוב וכו' (רות ג') וכמו שכתב אדמו"ר ז"ל במקום אחר שגאולה ותפלה הם בבחינת בועז ורות. כי בועז שהוא הצדיק הוא בחינת גאולה וכו' (עיין בסימן ק"ב חלק שני):

EN:
The essential purpose of counting Yisrael is in the above-mentioned aspect: to multiply and magnify the tefillah without end through the addition of soul upon soul — multiplying the holy houses each time without limit. Therefore He commanded to count them through the shekalim specifically — not as a simple headcount — so there would be no plague. For Yisrael, the holy nation, are above counting — they are all subsumed in the source of unity: " Atah echad v'shimcha echad umi k'amcha Yisrael goy echad ba'aretz ." The essential counting and reckoning belongs to the nations, who are in the aspect of multiplicity — " bikshu cheshbonos rabim " (Koheles 7:29) . As Rashi explains: Eisav had six souls and they are called " nefashos " in the plural; Yaakov had seventy and they are called " nefesh " — one soul.

Segment 24
HE:
אות יא ואחר כך מתפללין עיקר התפלה שהוא תפלת י"ח הוא עבודה שבלב שזהו בחינת נקודת המלאפום שנעה אצל כל אחד ואחד בפני עצמו על ידי שמחבר בחינת פי ידבר חכמות לבחינת והגות לבי תבונות. דהיינו על ידי שמדבר דיבוקי התפלה בכוונה גדולה ומכווין לבו היטב למה שאומר עד שמקשר דיבוק פיו אל הלב שעל יד יזה מאירה הנקודה אל הלב שעל ידי זה נתתקן הכל שזהו כל עבודת התפלה כנ"ל:

EN:
Yet precisely because all the souls of Yisrael are considered one soul — for this very reason Yisrael must multiply greatly, like the sand of the sea. For the more Yisrael multiply, the more His glory and Name are magnified — " B'rov am hadras Melech " (Mishlei 14:28) — and they become more subsumed in His unity. He therefore commanded to count them to reveal their great number — 600,000 and more — to magnify His Name and glory, publicizing to humanity that 600,000 souls unify His Name always.

Segment 26
HE:
אות יב וזה בחינת כל פרשת פינחס. כי פינחס זכה לכהונה על ידי שקנא על מעשה זמרי שפגם בברית, ופינחס קנא על זה והמשיך בחינת תיקון הרית, ועל ידי זה זכה לכהונה שהוא בחינת אהבה הקדושה השורה אצל הנקודה שהוא ברית שלום. כמו שכתוב (במדבר כ"ה) הנני נותן לו את בריתי שלום וכו'. וכמבואר ענין זה של כהונת פינחס בהתורה הנ"ל עיין שם.וכל מעשה פינחס היה תיקון להכניע ולבטל קליפת בלעם מן העולם שהוא פגם הברית כמו שכתוב (שם ל"א) הן הנה היה בדבר בלעם. כי בלעם היה פגום ומשוקץ ומתועב בתאוה הזאת מאד כמו שאמרו רז"ל (סנהדרין ק"ו) ונמשך כל ימיו אחר תאוה הזאת ולא רצה להשתדל לבטל ת~ אות לבו על ידי דיבורים קדושים שהם בחינת ג' הנקודות הנ"ל שצריכים לדבר דיבורים קדושים בינו לבין קונו ולדבר עם חבירו ביראת שמים ולדבר עם הצדיק וכו' כנ"ל, ואז יכול אפילו הגרוע שבגרועים לצאת מעמקות נפילתו ולעלות ולהתקרב להשם יתברך ובלעם הרשע ותלמידיו אינם חפצים בזה. ולא די שנמשכין אחר ת~ אות המשגל כל כך, אף גם אינם משתדלים לדבר דיבורים קדושים בג' בחינות הנ"ל. ולא די להם בזה, אף גם הם עושים מהיפך אל היפך שמטמאים דיבוק פיהם מאד על ידי דיבורים רעים של ליצנות ורכילות ולשון הרע ודבקים בטלים וניבול פה, ובפרט על ידי ליצנות ולשון הרע שמדברים על הצדיקי האמת ואנשיהם הכשרים ועל ידיז ה בודאי הם מתרחקים מג' נקודות הנ"ל, ועל כן באמת הם משוקעים בכל פעם יותר בתאוותם הרעות ולא די מה שמזיקים להם בעצמם אף גם על ידי פיהם הרע ח"ו הם רוצים להזיק לכל ישראל. כי כמו שהצדיקים והכשרים מאירים הנקודות טובות בישראל על ידי דיבורים הכשרים והטובים כמו כן להיפך על ידי דיבורים רעים של בחינת בלעם וסיעתו מרחיקים מאד מהנקודה, וזה היה עצת קליפת בלק להביא את קליפת בלעם על ישראל. היינו להזיק לישראל ח"ו על ידי דיבורים רעים של המשוקעים מאד בתאוות ניאוף החולקים על הצדיק בחינת משה שהם בחינת בלעם וסייעתו כנ"ל וכמו שאמרו רז"ל (במדרש רבה פרק כ') שאלו למדין על משה ואמרו לו אין כחו אלא בפה אמרו אף אנו נבא עליהם באדם שכחו בפיו. היינו שאמרו שכחו של הצדיק בחינת משה הוא רק על ידי פיו. על ידי שמאיר וממשיך הנקודות טובות על ידי דיבור פיו כנ"ל, על כן אף אנו נבא עליהם באדם שכחו בפיו שהוא בלעם הרשע שמדבר בפיו דיבוקים להיפך ממש מדיבורים של הצדיק בחינת משה, ועל כן היו ישראל באמת בסכנה גדולה אז כששלח בלק אחר בלעם. כי הדיבור יש לו כח גדול מאד מאד בין בקדושה בין להיפך ח"ו. וכמו שכתוב (מיכה ו) עמי זכר נא מה יעץ עליך בלק מלך מואב ומה ענה ~ אותו בלעם בן בעור וכו'. שנראה מדברי הפסוק שהיתה עצה עמוקה מאד של הסטרא אחרא להביא את בלעם. אך השם יבתרך ברחמיו עמד בעזרתם והפך הקללה לברכה. ועל כן עמד המלאך בג' מקומות ואמרו רז"ל (שם) כי סימני אבות הראהו כמובא בפירוש רש"י. כי ג' אבות הם כנגד ג' נקודות הנ"ל כמובא במקום אחר. היינו שהראהו שהג' נקודות שהם בחינת ג' אבות שממשיכין הצדיקים ואנשיהם בדיבור פיהם הקדוש כחם עולה יותר על דיבור פיו הטמא ובודאי יכניעו ~ אותו. וזהו גם כן בחינת מה שאמרה האתון כי הכיתני זה שלש רגלים ופירש רש"י אתה מבקש לעקור אומה החוגגת ג' רגלים. כי גם ג' רגלים הם כנגד ג' נקודות הנ"ל, כי הג' רגלים הם כנגד הג' אבות כמובא היינו כנ"ל. שאמרה לו שבודאי הג' נקודות של ישראל שממשיכין בדיבור פיהם הקדוש יתגברו כנגד דיבור פיו הטמא כנ"ל. ועל כן כשנתהפך הקללה לברכה ברכם שלש פעמים כמו שכתוב (במדבר כ"ד) והנה ברכת ברך זה שלש פעמים כנגד ג' נקודות הנ"ל שהתגברו בכחם על דיבור פה של בלעם עד שנתהפך הקללה לברכה:

EN:
But as soon as one counts Yisrael, the Sitra Achara can be aroused to prosecute — for its hold is in multiplicity and counting — " bikshu cheshbonos rabim " — saying: "What do you boast of your number? We are far more!" For each nation outnumbers Yisrael: " Ki atem ham'at mikol ha'amim " (Devarim 7:7) . Therefore He commanded to count them only through the shekalim given for the Mishkan — the house of prayer: " Ki veisi beis tefillah " (Yeshayahu 56:7) . The shekalim were primarily for the adanim [sockets] — 100 in number, corresponding to the 100 berachos , the totality of prayer. For through counting them via the shekalim given for the Mishkan (the house of prayer), all the souls unite and combine in the holy combinations — each additional soul multiplying the combinations immeasurably. The combinations of 600,000 souls are beyond what the mouth can speak or the heart can fathom. Then surely all the 70 nations are utterly nullified against the multiplicity of houses built through the souls of Yisrael. For the nations are in the realm of separation ( alma d'piruda ) with no unity or combination — hence called " nefashos rabim " (many souls). But Yisrael, "one nation" — the more they multiply, the more they unite in the holy combinations, becoming more subsumed in the source of unity where the source of life resides: " Ki imcha mekor chaim " (Tehillim 36:10) . Through this they are saved from the side of death — " V'lo yih'yeh vahem negef bifkod osam " (Shemos 30:12) .

Segment 28
HE:
אות יג וזה בחינת הסמיכות של כל הפרשיות שבסר פינחס. כי פינחס הכניע קליפת בלעם ועל ידי זה זכה לכהונה שהוא בחינת אור האהבה הקדושה ששורה אצל הנקודה שהוא בחינת ברית שלום וכנ"ל. ואז נפלו ונתבטלו כל הקליפות והסטרין אוחרנין שמהם אהבות הנפולין. ועל כן על ידי זה היה להם כח לכלות ולבער כל המדינים כמו שכתוב שם תיכף אחר נתינת הכהונה לפינחס צרור את המדינים והכיתם ~ אותם. כי בודאי עתה אחר שזכה פינחס לכהונה שהוא אהבה הקדושה על ידי זה נתבטלו הקליפות שהם אהבות הנפולין. ובודאי עתה יכולין להכות ולבער את המדינים שהחטיאו את ישראל בכח בלעם הרשע שהם בחינת הקליפות הבאים משברי כלים שהם אהבות נפולין. כי עתה הם מתבטלין על ידי פינחס שזכה לאהבה הקדושה וכנ"ל. ועל כן הלך פינחס בעצמו אל המלחמה הזאת והוא בעצמו הרג את בלעם כמו שאמרו רז"ל (במדרש רבה פרק כ"ב). כי עיקר הכנעתם היה על ידי פינחס שזכה לאהבה הקדושה שהוא בחינת הכהונה כנ"ל:

EN:
Therefore one must give specifically a half- shekel — not a whole — to show that each Jew needs his fellow to combine with him. Each Jew by himself is only a "half" and has no completeness except through joining his fellow — creating the multiplicity of combinations. Also, the half- shekel is ten gerah , for "twenty gerah is the shekel " — because holiness is never less than ten. Each Jew contains the ten levels of holiness of Eretz Yisrael , the aspect of: "A congregation is not less than ten" (Megillah 23a) — hence no davar shebikdushah with fewer than ten. When another soul (each containing ten) is added, ten combines with ten, creating the immense combinations. All the power of these combinations comes from the ten levels of holiness. This is the half- shekel of ten gerah that must always be combined with its fellow — becoming "twenty gerah the shekel " — the aspect of "ten and ten" in the Kabbalistic writings: ten holies from below upward and ten from above downward.

Segment 29
HE:
יד) וזה שנצטוו תיכף אחר כך למנות את ישראל. כדי לעורר כח כל נפש ונפש מששים רבוא נפשות ישראל כדי להמשיך בחינת הנקודה טובה שיש בכל נפש ונפש מישראל כדי לטהר ~ אותם מטומאת קליפת בלעם שהוא בחינת פגם הברית. כי בכל אחד ואחד מישראל יש נקודה טובה מה אין בחבירו כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל. ועל כן הוצרכו למנות כל ישראל כל יוצאי צבא כל היוצא ללחום מלחמות ה' בזה העולם כדי לעורר כח הנקודה טובה של כל אחד כנ"ל. וזה שפירש רש"י שם החנוכי שמי מעיד עליהם על תיקון הברית. כי ה' בראש יוד בסוף. היינו שעל ידי הזכרת שמותם הקדושים נתעוררה הנקוה טובה שיש בהם בכל אחד ואחד שהוא בחינת שמו יתברך. כי הנקודה טובה הוא בחינת החלק אלקי ממעל שיש בכל אחד ואחד שהוא בחינת שמו יתברך. ועל כן בכל עת שיצאו מחול לקודש מנאום. כי כשיצאו מטומאת מצרים מנאום. וכשחטאו בעגל ונפלו מנאום אחר כך כשהיו צריכים להטהר מעון זה על ידי מעשה המשכן. וכן כשנפלו על ידי מעשה בלעם ומדין מנאום אחר כך כשניצלו. כי המנין הוא לעורר הנקודה טובה שיש בכל אחד מישראל שעל ידי זה נטהרין מכל הטומ~ אות וכנ"ל:

EN:
All this is drawn through the power of the great ba'al koach who prays in the aspect of din — one aspect with the prayer of the multitude of souls. This is alluded to in the word gerah , which has the numerical value of Yitzchak (208), which equals Pinchas — for Yitzchak is the aspect of Gevuros , the tefillah in the aspect of din , principally expressed on Rosh Hashanah , the aspect of " Pachad Yitzchak ." This is itself the aspect of Pinchas, for the essential tefillah in the aspect of din is: " Vaya'amod Pinchas vayefalleil " — as written in the teaching.

Segment 31
HE:
אות טו וזה שנסמך מיד אחר כך ירושת ארץ ישראל כמו שכתוב (במדבר כ"ו) לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות וכו'. כי אור הנקודה הקדושה נמשכת בכמה בחינות כפי האדם והמקום והזמן. ובכלליות בני העולם עיקר הנקודה הם כלל ישראל. ובין כלליות ישראל עיקר הנקודה הוא הצדיק האמת. וכן במקום. כי גם בבחינת מקום יש נקודה טובה שהוא ארץ ישראל שהיא הנקודה טובה של כל העולם. ובארץ ישראל בעצמה יש עשר קדושות. ועיקר הנקודה הוא מנקודת אבן שתיה שהיא הנקודה של ארץ ישראל שהיא נקודת כל העולם. וכן בזמן. כי בכל יום ויום יש בו נקודה טובה.כי לית יום דלית בו טוב (זוהר פרשת נשא). אך הנקודה של כלל הזמן כלל שבעת ימי בראשית הוא שבת. שהיא הנקודה שמאיר בכל ששת ימי המעשה שבהם נברא העולם. והנקודה של כל השנ והחדשים הם ראשי חדשים וימים טובים. ועיקר הנקודה של כל השנה ושל כל הימים טובים הוא יום כפור כמו שכתוב (תהלים קל"ט) ימים יוצרו ולו אחד בהם, זה יום כפור שבו נכנס הכהן גדול שהוא בחינת צדיק הדור בחינת נקודה הכללית למקום האבן שתיה שהיא נקודת העולם. נמצא שאז נכללו כל הנקודות טובות הכלליות של הצדיק והמקום והזמן. ועל כן אז הוא מחילת וכפרת כל העונות מחמת שאז מאירה עצם הנקודה ביותר ויותר על ידי כל הבחינות הנ"ל של אדם ומקום וזמן. ועל ידי זה מאירה ביותר האהבה הקדושה ששורה אצל הנקודה שעל ידי זה מחילת כל העונות בחינת על כל פשעים תכסה אהבה וכנ"ל. ועל כן נסמכה ירושת ארץ ישראל בפרשת פינחס אחר מנין בני ישראל. כי ארץ ישראל הוא בחינת נקודת המקום. כי שם בארץ ישראל זוכין בני ישראל שיקבל כל אחד ואחד אור הנקודה שלו כפי חלקו בארץ ישראל. ועל כן נסמכו זה לזה:

EN:
This is what our Sages said (Megillah 13b) : through the shekalim , Haman- Amalek is toppled — "their shekalim preceded yours." For the essential downfall of Haman- Amalek is through tefillah in the aspect of din , which is the prayer of the multitude of souls — the rectification of the shekalim . Through the mateh oz , the splitting of the sea (the tefillah in the aspect of din ), the war with Amalek was fought. For all of Amalek 's aggression was to drive away and distance the weak souls of Yisrael from the holy congregation — " Vay'zaneiv becha kol hanecheshalim achareicha v'atah ayeif v'yagei'a " (Devarim 25:18) — those the protecting cloud expelled, as our Sages say (Tanchuma, Ki Seitzei 10) . Therefore his defeat came through tefillah in the aspect of din , extracting souls from the Sitra Achara and adding them to the holy congregation — the aspect of the shekalim .

Segment 33
HE:
אות טז ואחר כך נסמכה הפרשה של הסתלקות משה. כי משה הוא צדיק הדור בחינת נקודה הכללית הואו נתן התורה לישראל שהוא בחינת הנקודה כנ"ל. והוא היה צריך להכניס את ישראל לארץ ישראל ששם נקודת העולם ושם עיקר מקום הקדושה שהוא אור התורה. כי עיקר קבלת אור התורה בשלימות הוא בארץ ישראל כידוע. ואז היה מתתקן הכל. אבל על ידי פגם בני ישראל גרמו שגם משה נכשל בהכאת הצור במי מריבה שעל ידי זה נגזר שלא יכנוס לארץ. ועיקר פגם הכאת הצור היה בחינת פגם הדיבור כמו שכתוב בפרשה זאת כאשר מריתם פי במי מריבה וכו'. כי עיקר הפגם היה על שלא דיברו אל הסלע כמו שצוום השם יתברך ודברתם אל הסלע שבזה היו מראים גודל כח הדיבור שלהם שיש לו כח להוציא המים בגשמיות ורוחניות. כי כמו שהיו מוציאים מים בגשמיות כך היו מוציאים מימי דעת התורה ברוחניות. ועל ידי זה היה נתקדש שם שמים כי היו הכל רואים גודל כח הדיבור. והיו הכל משתדלים להמשיך הקדושה על עצמם על ידי הדיבור שעל ידי זה ממשיכין אור הנקודה שעל ידי זה עיקר ההתקרבות להשם יתברך כנ"ל. וכל זה גרם המריבה והמחלוקת בחינת מי מריבה שעל ידי זה בלבלו גם דעת משה כמו שכתוב (קהלת ז') כי העושק יהולל חכם וכו' כמו שאמרו רז"ל (שמות רבה פרק ו'). כי הנקודה הקדושה הוא בחינת שלום בחינת ברית שלום כי עיקרה תלויה בשלום. כי מי שאין משתדל להתבודד ולדבר בינו לבין קונו לעורר לבו להשם יתברך זה בחינת מחלוקת בחינת (הושע י') חלק לבם. כי לבו חלק מפיו מבחינת הנקודה הקדושה. וכן כשח"ו אין שלום בין ישראל בין אדם לחבירו בודאי אין יכולין לדבר זה עם זה ביראת שמים מחמת המחלוקת שביניהם. ואפילו כשאין מחלוקת אלא שאין האהבה בשלימות בין אדם לחבירו בודאי אין יכולין לדבר זה עם זה ביראת שמים מחמת המחלוקת שביניהם. ואפילו כשאין מחלוקת אלא שאין האהבה בשלימות בין ישראל שמצווים לאהוב אחד את חבירו כנפשו כמו שכתוב (ויקרא י"ט) ואהבת לרעך כמוך. ובפרט החברים העוסקים בתרוה שצריכים ליזהר ביור ויותר שיהיה ביניהם אהבה רבה כמובא גודל האזהרה שהזהיר האריז"ל על אהבת החבירם בלי שיעור. וכשאין האהבה בשלימות אינם יכולים לדבר זה עם זה כראוי ואינם מאירים זה בזה אור הנקודה הקדושה ומכל שכן וכל שכן כשחולקין ח"ו על הצדיק האמת שהוא עיקר הנקודה הכלליות של כל ישראל. וכשחולקים עליו ח"ו אין יכולין לקבל אור הנקודה שלו. נמצא שעיקר קבלת אור הנקודה הנ"ל הוא על ידי שלום. ועל כן על ידי המחלוקת והמריבה בחינת מי מריבה גרמו שגם משה טעה והכה את הצורה ולא דיבור בפיו. ועל ידי זה נגזר שלא יכנוס לארץ ששם המקום לקבל אור הנקודה בשלימות. ואם היה משה נכנס עמהם לארץ היו מקבלים ממנו שם אור הנקודה בשלימות והיה נתתקן הכל. ובעונותינו על ידי המחלקות גרמו שלא נכנס משה עמהם לארץ ישראל שעל ידי זה גלינו מארצנו וכו'. וכן בכל דור ודור באים צדיקי אמת שהם בחינת משה בחינת נקודה הכללית שעל ידי זה מתקנים נפשות רבות ומחזיקים ~ אותם בתשובה ובכחם הגדול היו יכולים לתקן הכל. אך על ידי המחלוקת גורמים מה שגורמים רחמנא ליצלן המקום ירחם ויסלח להם ויסבב סיבות לטובה שיתתקן הכל. ועל כן בקש משה (במדבר כ"ז) יפקוד ה' אלקי הרוחות איש על העדה וכו'. ופירש רש"י שיודע להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד. היינו שיוכל להאיר הנקודה בלב כל אחד מישראל כי הנקודה היא בחינת רוח אלקים בחינת יוסף הצדיק שנאמר בו (בראשית מ"א) איש אשר רוח אלקים בו. ואז זכה לבחינת יויוסףהוא השליט שהוא בחינת צדיק מושל בחינת נקודה הכללית שמאיר בכל אחד מישראל בחינת שיודע להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד כנ"ל:

EN:
This is why Esther was precise in saying: " Leich knos es kol haYehudim " — "Go, gather all the Jews" (Esther 4:16) — " knos " specifically. And subsequently, the language of gathering and assembly appears repeatedly: " L'hikaheil v'la'amod al nafsham " — "To assemble and stand for their lives" (Esther 8:11) ; " Nikhalu haYehudim " (Esther 9:2) . And our Sages said (Megillah 2a) : " z'man kehillah lakol hu " — "it is a time of assembly for all." For the essential miracle of Purim — the downfall of Haman- Amalek — came through the gathering and assembly, multiplying the houses of prayer until all the distant and scattered entered them — the opposite of Haman's evil intention.

Segment 35
HE:
אות יז ואחר כך נסמך פרשת הקרבנות של כל ימות השנה שהם התמידין שבכל יום ומוספין של שבת יום טוב וראש חדש. זה בחינת להמשיך הנקודה שבכל יום ויום. וכן נקודה הכלית של שבת ויום טוב שבשביל זה באו קרבנות התמידין וקרבנות המוספין של שבת ויום טוב. הכל כפי הנקודה שצריכין להמשיך ב~ אותו היום. כי על ידי הקרבנות שהקריבו בבית המקדש על ידי הכהן. על די זה המשיכו והאירו אור הנקודה הקדושה שעיקרה במקום הבית המקדש שנמשכת על ידי הכהן כפי היום וכנ"ל. שעל ידי זה מחילת כל העוונות בבחינת על כל פשעים תכסה אהבה כנ"ל. נמצא שכל פרשיות אלו של סדר פינחס סמוכים בסמך נפלא זה לזה. כי כולם מדברים להמשיך אור הנקודה הקדושה בכלליות ובפרטיות כפי האדם והמקום והזמן, שעל ידי זה מכניעין כל הקליפות והסטרא אטחרא שהם אהבת הנפולין שזהו בחינת כל הקרבנות להכניע רוח הבהמיות שהם תאוות הבהמיות זה בחינת אהבת הנפולין להכניעם על ידי הכהן שהוא בחינת אהבה הקדושה השורה אצל הנקודה הקדושה שמאירה בבית המקדש ביותר וכנ"ל. שעל ידי זה נתתקן בחינת שבירת כלים בחינת שברי לוחות שעל ידי זה נתתקן הכל ועל ידי זה תבא הגאולה שימה במהרה בימנו אמן:

EN:
This is: " U'Mordechai yatza… bilvush malchus techeiles " — the techeiles of tzitzis , through which comes the kibbutz nidachim and the tefillah that brought Haman's downfall. And when Haman wanted to overpower Yisrael, he said: " Yeshno am echad mefuzar umforad bein ha'amim " — "There is one people, scattered and separated among the nations" (Esther 3:8) — " mefuzar umforad " specifically — that Yisrael are scattered and it is impossible to gather them, and through this he sought to overpower them. For his essential downfall is through the gathering. Therefore Esther said: "Go, knos " — "gather" — specifically.

Segment 38
HE:
הלכות נפילת אפים אות יח וזה בחינת הווידוי ונפילת אפים שאומרים תיכף אחר התפלה. כי אחר התפלה אז הזמן להתוודות על כל החטאים ולבקש עליהם מחילה וכפרה כמו ביום הכפורים. כי על ידי התפלה מקשרין הלב אל הנקודה שעל ידי זה נתבטלין כל החרפות לב שהם בחינת כל החטאים והפשעים בבחינת על כל פשעים תכסה אהבה כנ"ל. ועל כן עתה הוא הזמן להתוודות על כל החטאים והפשעים ולבקש עליהם מחילה מאחר שעתה נתעוררה האהבה שאצל הנקודה שמכסה על כל הפשעים שהם חרפות לב. נמצא שעתה הוא זמן סליחת עונות על כן בוודאי עתה צריכין להתוודות עליהם ולבקש מחילה עליהם כמו ביו םהכפורים שהוא זמן סליחת עונות מחמת שאז עיקר הארת הנקודה. כי אז נכנס הכהן גדול לפני ולפנים לנקודת אבן שתיה וכו' כנ"ל. ואזי ביום הכפורים צריכין להתודות ולבקש מחילה על כל החטאים. כמו כן עתה אחר התפלה שאז מאירה הנקודה על ידי עבודת התפלה כנ"ל. שעל ידי זה נמחלין כל העונות כנ"ל. על כן בודאי צריכין אז לבתודות ולבקש מחילה. כי בזמן הסליחה והמחילה צריכין להתודות ולבקש מחילה, כמו שעושין ביום הכפורים וכנ"ל.וזה בחינת נפילת אפים. זה בחינת גודל הבושה והחרפה שאנו מתביישין בעצמינו לפני השם יבתרך על עוצם פשעינו שהרבינו לפשוע לפני, והוא ברחמיו מעורר אהבתו וסולח לנו ומכסה על כל פשעינו באהבתו הגדולה. ועל זה אנו מתביישין בעצמינו מאד לפניו. וזהו בחינת נפילת אפים שאנו מפילין עצמינו לארץ ומכסין פנינו מגודל החרפה והבושה לפניו על עוצם חסדו אשר עושה עמנו ומכסה פשעינו באהבה ומעביר חרפתינו. כי כן צריכים שדייקא בעת שהשם יבתרך עוסק למחול פשעינו ולהעביר חרפתינו ובשתינו, אז דייקא אנו צריכין להתודותולהתבייש בעצמינו מאד מאד על עוצם פשעינו ועל גודל חסדו שעוה עמנו באהבתו. וכן מבואר בכמה פסוקים שבעת שימחול השם יתברך עונותינו למען אהבתו אז נתבייש לפניו מאד. כמו שכתוב (ביחזקאל ט"ז) למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלימותיך בכפרי לך לכל אשר עשית. וכן בקפיטל לו שמדבר שם מגודל החסד שיעשה עמנו השם יתברך ויטהרינו מכל טומאתינו כמו שכתוב וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וכו'. ומספר שם ריבוי הטובות נפל~ אות שיעשה עמנו למען חסדו ואהבתו לבד, מסיים שם וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקטותם בפניכם וכו' בושו והכלמו מדרכיכם וכו' וכן בכמה מקומות. וזהו בחינת נפילת אפים אחר התפלה. כי כל עבודת התפלה לקשר הלב אל הנקודה כדי לעורר האהבה שורה שם שעל ידי זה השם יתברך מכפר על כל פשעינו כנ"ל, על כן עתה העת להתודות על חטאתינו ולבקש עליהם מחילה ולהתבייש בעצמינו הרבה על מעשינו הרעים שעשינו נגדו יתברך, ועל עוצם אהבתו וחסדו שעושה עמנו שזהו בחינת נפילת אפים שמפילין עצמן לערץ ומכסין פנינו מחמת הבושה כנ"ל, ועל דיי זה הקדוש ברוך הוא מרבה לסלוח עונותינו. כי עיקר התשובה היא בהבושה כמובא במקום אחר. וכל מה שאנו מתביישין עצמינו ביותר כמו כן הוא יתברך מרבה לסלוח ולמחול חטאתינו ביותר. כי השם יבתרך רוצה שעל כל פנים נדע עונותינו שפשענו נגדו כמו שכתוב (ירמיה ג') אך דעי עונך כי בה' אלקיך פשעת וכו'. גם על ידי שאנו מפילין עצמינו לארץ על ידי זה אנו ממשיכין אור הנקודה שבפה בחינת פי ידבר חכמות, לכל העולמות התחתונים ולכל המדריגות התחתונות עד דיוטא התחתונה מאד כדי להעלות משם כל הניצוצות הקדושים שנפלו לשם על ידי עונותינו. כי מאחר שכבר קשרנו הלב אל הנקודה כנ"ל שעל ידי זה נתבטל בחינת שבירת כלים שנלו אל הבריאה בחינת בינה לבא. עתה צריכין להמשיך הארת הנקודה אל שאר העולמות ואל כל המדריגות התחתונות מאד כי שם עיקר אחיזת הקליפות שנתהוו משבירת כלים. כי בבריאה בעצמה אין להם אחיזה כל כך, ועיקר התפשטותם הוא בשאר העולמות, קצת ביצירה וביותר בעשיה מכל שכן למטה יותר רחמנא ליצלן. וכשזוכין לקשר הלב אל הנקודה על ידי שיחה בינו לבין קונו וכו' כנ"ל, שזהו בחינת עבודת התפלה שעל ידי זה נתקן השבירה. אזי יכולין להמשיך הארת הנקודה גם לכל שאר העולמות ולכל המדריגות התחתונות להודיע ולהאיר בכולם אמתת אלקותו וקדושת תורתו הקדושה. ולהעלות כל הניצוצות שנפלו לשם על ידי עונותינו שגורמים בחינת שבירת כלים ביותר רחמנא ליצלן. כי עתה נתתקן בחינת השבירה על ידי אור הנקודה שנתקשרה אל הלב על ידי תפלותיהו וכנ"ל:

EN:
This is what the Shulchan Aruch writes (Siman 690) : it is a mitzvah to seek the largest possible congregation for the reading of the Megillah — even if one already has a hundred men. For the essential strength of the miracle of Purim — the downfall of Haman- Amalek — is through the holy gathering of Yisrael. Therefore, the more people who assemble for the Megillah reading ( pirsumei nisa ), the more the miracle is magnified and the downfall of Haman- Amalek is drawn even further. For the essential reading of the Megillah , pirsumei nisa , and all the mitzvos of Purim — their purpose is that we merit through them to topple the kelipah of Haman- Amalek in every generation and every year, in every person individually, as it says: " V'hayamim ha'eileh nizkarim v'na'asim b'chol dor vador mishpachah umishpachah medinah um'dinah v'ir va'ir " (Esther 9:28) . Therefore it is a great mitzvah to strive to hear the Megillah from the largest possible gathering of Yisrael.

Segment 40
HE:
אות יט וכל זה בימי החול שאומרים בהם תחנון. אבל בשבת ויום טוב ושאר הימים שיש בהם איזה תוספת קדושה שהוא בחינת קדושת שבת ויום טוב אין אומריםב הם תחנון כלל. כי אז נתעורר אהבה גדולה כל כך עד שאין צריכין להתודות ולהתבייש כלל. וגם אין צריכין אז לירד לעולמות התחתונים להעלות הנצוצות משם. כי הכל נתתקן ממילא על ידי ריבוי החסד והאהבה שנמשך אז ביותר ויותר מחמת שיש אז תוספת קדושה שהוא בחינת קדושת שבת אז עיקר הארת הנקודה שמאיר בששת ימי החול כנ"ל. כי אף על פי שאמרנו למעלה שבעת שהשם יתברך מעביר חרפתינו אז אנו צריכין להתבייש ביותר כמבואר בכמה פסוקים כנ"ל. אבל זה לא יהיה לעולם ח"ו. כי בודאי בגמר התיקון לגמרי ביום שכולו שבת בודאי אז לא נתבייש כלל כמו שכתוב (צפניה ג'). ביום ההוא לא תבושי מכל עלילותיך וכו' וכתיב ולא יבושו עמי לעולם (יואל ב'). ועל זה מרמזין הימים שאין אומרים בהם תחנון כי נמשך בהם קדושת שבת ביורת שמרמז על סוף גמר התיקון שאז תתבטל הבושה לגמרי כנ"ל. ועל כן אין בהם נפיל אפים כלל וכנ"ל:

EN:
Likutay Halachos — Hilchos Tefillin

Segment 42
HE:
אות כ וזה בחינת המשכת השפע שאנו ממשיכן באשרי ובא לציון וכו' שאז הוא ירידת השפע כמובא בכוונות. כי על ידי הנקודה בחינת מלאפום על ידי זה נמשכין כל ההשפעות בבחינת הרחב פיך ואמלאהו כמבואר ב חלת התורה כהנ"ל. ועל כן אומרים ג' פעמים קדוש בובא לציון כנגד ג' נקודות הנ"ל. שמשם נמשכה השפע כנ"ל. כי הנקודה בחינת קדש וכו' כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל עיין שם. ועל כן בתחלה אומרים קדושה דיוצר, כי ברכת המאורות וקריאת שמע הם בבחינת עולם הבריאה כמו שכתוב בכוונות ששם צריכין לקשר הנקודה. כי בריאה בחינת לבא כנץל. ועל כן שם צריכין לומר קדושה דהיינו ג' פעמים קדוש. כדי להמשיך הארת ג' הנקודות הנ"ל שהם בחינת קדש וא"ו כנ"ל וכמו שכתוב שם עיין שם. ואחר כך בתפלת י"ח שם עיקר הקדושה בציבור. כי אז עיקר הארת הנקודה שמאיר באצילות שהוא בחינת תפלת י"ח שהוא בחינת פי ידבר חכמות. ועל כן אומרים אז עיקר הקדושה, ואחר כך כשחוזרין וממשיכין השפע מאצילות לבריאה באשרי ובא לציון צריכין לומר שם גם כן קדושה. כי עיקר בחינת הקדושה צריכין לומר בבריאה ואצילות שהם בחינת הלב והפה. כדי לקשר הלב אל הפה שזה בחינת קדוש, קדש וא"ו כנ"ל. ועל כן בברכת יוצר שהוא בחינת בריאה שצריכין לקשר בחינת בריאה דהיינו הלב לאצילות דהיינו אל הפה, על כן אומרים שם ג' פעמים קדוש כדי להמשיך הקדושה מהנקודה דהיינו מג' נקודות הנ"ל. ואחר כך בתפלת י"ח בבחינת אצילות בודאי שם צריכין לומר קדושה. כי שם עיקר הקדושה כי שם עצם הנקודה שהם בחינת קדש. ומשם ממשיכין הקדושה אל הלב שהוא בחינת בריאה. ואחר כך כשחוזרין וממשיכין השפע מאצילות לבריאה שהוא באשרי ובא לציון צריכין לחזור ולומר קדושה כדי שנוכל לקבל השפע הנמשכת מג' נקודות הנ"ל. כי עיקר הקדושה בחינת בריאה ואצילות שהם בחינת לב ופה שהם בחינת קדוש, קדש ואו"ו וכנ"ל:

EN:
Halacha 1

Segment 44
HE:
אות כא וזה בחינת השיר של יום שאומרים אחר כך. כי התקשרות והארת הנקודה לכל העולמות הוא על ידי שיר וניגון בחינת עשרה מיני נגינה כנ"ל שזהו מה שהיו צריכין הלוים לעסוק בשירה בשעת עבודת הקרבנות. כי כל הקרבנות היו לקשר כשל העולמות אל הנקודה המאירה בבית המקדש וכנ"ל. ועל כן היו צריכין לזה להרבות בשירות וזמירות שהוא עבודת הלוים בשעת הקרבן כי עיקר ההתקשרות על ידי שיר וזמרה ונגון כנ"ל. וזהו בחינת שיר של יום. כי כל יום ויום יש לו שיר מיוחד כפי הארת הנקודה שמאירה בו משבת שיא עצם הנקודה. ועל כן מזכירין שבת בשיר של יום דיקיא שאומרים בכל ום היום יום ראשון בשבת וכן בשני וכו'. כי על ידי השיר עיקר התקשרות והארת הנקודה אל כל העולמות. ועיקר הנקודה היא בחינת שבת כנ"ל. על כן מזכירין שבת בשיר של יום. ותיכף אחר כך אומרים קטרת שחביה מכל הקרבנות שמטהרת כל העלמות בפרט עולם העשיה מכל הקליפות על ידי קדושת אור הנקודה שנמשכת ומאירה עתה. כדי שכולם יקבלו השפע ורב טוב שנמשך על ידי התפלה כנ"ל:

EN:
The parchment of Tefillin must be from the hide of a kosher domesticated animal, wild animal, or bird, as it says: "L'ma'an…" — from a species that is permitted to your mouth, etc.

Segment 46
HE:
אות כב ועל כן אומרים בשבת השיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש בכל יום ויום. כי עיקר השיר שהיו אומרים בבית המקדש בכל יום ויום נמשך משבת שהוא עיקר הנקודה שמאירה בו בכל ששת ימי המעשה שבהם נבראו כל העולמות. ועל כן אומרים שיר מיוחד בכל יום ויום. כי כל יום ויום יש בו הארת מנקודה מיוחדת מה שאין בשאר הימים. ועל כן דקדק אדמו"ר ז"ל בתחלת התורה הנ"ל שצריכין לקשר הלב אל הנקודה המאירה בעת הזאת דיקיא וכמבואר מזה במקום אחר:

EN:
According to the Torahs " Hai man d'azeil l'minsav ittesa " (Siman 29) and " Tefillah LaChavakuk " (Siman 19) , see there.

Segment 49
HE:
הלכות קריאת התורה אות ג וזה בחינת קריאת התורה בצבור בשעת התפלה. כי התפלה היא לקשר הנקודה אל הלב כנ"ל. ועיקר הנקודה היא התורה הקדושה שכלולה בעשרת הדברות כמו שכתוב שם. כי עיקר צדקת הצדיק שזוכה להנקודה הוא על ידי התורה שמקיים. כי התורה נקראת ברית כמו שכתוב (דברים כ"ח) אלה דברי הברית וכו'. ועל כן צריכין לקרות בתורה בשעת התפלה כדי להמשיך הנקודה מהתורה שהיא עיקר הנקודה כנ"ל:

EN:
Tefillin are the rectification of Da'as , for they are the aspect of Mochin [brains/intellect] . And they are the aspect of the Tikkun HaKlali [General Rectification] — the rectification of the Bris , for the rectification of Da'as is the rectification of the Bris . Therefore, the essential content of Tefillin is the remembrance of Yetzias Mitzrayim , for the Exodus is the aspect of rectifying the Bris and Da'as . In Mitzrayim there was the blemish of the Bris and Da'as , as explained many times. Therefore it says of the exile in Mitzrayim: " Va'e'evor alayich… v'at eirom v'eryah " — "And I passed over you… and you were naked and bare" (Yechezkel 16:6–7) — for they were naked, without garments, because the Tikkun HaKlali , which is the rectification of garments, had not yet been achieved.

Segment 51
HE:
אות כד ואין קורין בתורה כי אם בצבור דהינו ביוד כמו שכתוב בשלחן ערוך (אורח חיים קמ"ג סימן א') אין קורין בתורה בפחות מיוד וכו'. כי עיקר שלימות התפלה הוא בצבור, דהיינו כשיש מנין יו"ד. כי יו"ד בחינת הנקודה כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל. ואז כשיש מנין עשרה מאירין כל השלשה נקודות הנ"ל. כי מתפללין ביחד ועל ידי זה מקבל הארה כל אחד מחבירו בבחינת ומקבלין דין מן דין. וכל אחד מקבל מיני' וביה, וגם מאירה בהם נקודה הכללית של הצדיק. כי אכל בי עשרה שכינתא שריא שהוא בחינת הארת אור הצדיק שהוא בחינת השכינה. כי השראת שכינתו הוא על הצדיקים כי הצדיקים הם מרכבתו של מקום. כי כשיש צבור אזי יורד שליח צבור לפני התיבה והשליח צבור צריך להיות המבחר שבעדה כמו שאמרו רז"ל. והוא בבחינת הצדיק בבחינת הנקודה הכללית נגד כל המתפללין כי הוא מוציא את כולם. ועל כן כשיש מנין עשרה מאירין כל הג' נקודות הנ"ל ואז קורין בתורה להמשיך עצם הנקודה מהתורה. וצריכין לברך על התורה בצבור אף על יש שכבר בירך בבקר ברכת התורה. וברכת התורה הוא נותן התורה. כי עיקר קריאת התורה בברכותיה בצבור הוא להמשיך מחדש בחינת קבלת התורה. כי צריכין לעמוד באימה ויראה ורתת וזיע בשעת הקריאה כאלו מקבלה עתה. כי בשביל זה עיקר הקריאה בצבור כדי לתקן בחינת שבירת הלוחות שהוא בחינת שבירת הכלים שהוא בחינת ~ אותיות פורחות למעלה על ידי מה שחטאו אז כנ"ל. דהיינו שנסתלקה בחינת הנקוה שהוא בחינת העשרת הדברות מהלוחות משהם בחינת וא"ו ועל ידי זה נשתברו כנ"ל. כי עתה אנו עוסקין להמשיך ולקשר הנקודה אל הלב שהוא בחינת לוחות על ידי עבודת התפלה שזהו בחינת תיקון שברי לוחות כנ"ל. ועל כן צריכין לקרות בתורה בפה מלא דייקא כדי להמשיך אור הנקודה של התורה על ידי הדיבור פה בבחינת פי ידבר חכמות וכנ"ל. וזהו (משלי ד') כי חיים הם למוצאיהם ודרשו רז"ל (עירובין נד) למוציאיהם בפה דייקא כי אז דייקא הם חיים. כי בזה מתקנים בחינת שבירת לוחות שהיו ה~ אותיות פורחות מהלוחות. כי על ידי הדיבור מקשרים ה~ אותיו אל הלוחות. ואז הם חיים בחינת (יומא ע"ב) זכה נעה לו סם חיים היפך שבירת הלוחות שהם בחינת שבירת כלים שמשם נמשך סטרא דמותא כמו שכתוב (תהלים פרק ב') אכן כאדם תמותון שנאמר על מעשה העגל כמו שאמרו רז"ל (שמות רבה פרק ל"ב). ומשם נמשך בחינת לא זכה נעשית לו סם מות. כי מי שאינו זוכה אזי אינו רואה אור ~ אותיו התורה שהוא בחינת הארת הנקודה. כי אור ה~ אותיות פורחין מנו ואז לימודו בבחינת שברי לוחות שמשם השכחה שמשם סטרא דמותא כנ"ל וכמבואר לעיל מזה עיין שם. ועל כן צריכין לקרות בתורה בצבור בשעת התפלה בפה מלא בספר תורה כשר שנכתב כדינו על הקלף וכו' ולקרותו בטעמים ונקודות ולברך תחלה וסוף נותן התורה. ועל ידי כל זה ממשיכין עלינו בחינת נתינת התורה מחדש ומתקנים בחינת שבירת הלוחות וכנזכר לעיל:

EN:
And it says there nearby: " Va'e'evor alayich va'er'eich misboseses bedamayich " — "And I passed over you and saw you wallowing in your blood" — for one depends on the other. She was naked and bare because she was wallowing in blood — the aspect of dam niddah [menstrual blood] , the aspect of " Adom lilbushecha " — "Red is Your garment" — which is the corruption of garments. When Hashem wished to rectify and redeem them, it says: " Va'omar lach bedamayich chayi " — "And I said to you: In your blood, live!" — the aspect of: the blood becomes turbid and turns to milk (Niddah 9a) , which is the aspect of life — the infant's sustenance — " V'dei chalev izim l'lachmecha… v'chayim l'na'aroseicha " (Mishlei 27:27) . The blood is whitened through elevating the Mochin . The Mochin are life itself: " HaChochmah techayeh " — "Wisdom gives life" (Koheles 7:12) — the opposite of the corruption of garments through stains, the aspect of dam niddah , which is the side of death. As our Sages said (Shabbos 114a) : "A talmid chacham on whose garment a stain is found is deserving of death" — for stains come from the 365 sinews corresponding to the 365 negative commandments, whence the side of death derives. Therefore it says there immediately after " bedamayich chayi ": " Va'albisheich va'en'aleich " — "And I clothed you and shod you" — for through the blood becoming turbid and turning to milk, the garments are rectified.

Segment 53
HE:
אות כה וזה בחינת מה שאמרו רז"ל (נדרים פרק א') שעיקר החורבן היה על שלא ברכו בתורה תחלה. כמו שכתוב (ירמיה ט') על מה אבדה הארץ וכו'. דבר זה שאלו וכו'. מאי ולא הלכו בה שלא ברכו בתורה תחלה. כי כשאין מברכין בתורה אף על פי שעוסקין בתרוה בזה מראין שאין התורה חשובה בעיניהם ואין מחיין עצמן בה בכל עת ורגע רק היא אצלם כמו נימוס ודת ח"ו כמו ארי נימוסים ודתי העובדי כוכבים שזוה בחינת חטא הגל שאמרו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו שבקשו עבודה זרה כדי שיהיו להם מי שילך לפניהם. כי זה היה עיקר חפצם שיהיה להם מי שילך לפניהם ויוליכם באיזה נימוס ודת כדי שלא יהיו בולעים איש את רעהו. אבל לא הסתכלו על התכלית האחרון הנצחי כלל, ועל ידי זה נכשלו בעבודה זרה. כי אז היה היצר הרע של עבודה זרה בעולם. וכמו כן עכשיו אף על פי שאין עובדים עבודה זרה. כי הרגו היצר הרע של עבודה זרה (יומא ד') אבל אף על פי כן עדיין יש כמה כופרים בעולם שהולכים בדרכי האפיקורסים שרוצים להשוות ח"ו תורת משה כשאר נימוסי הדתות רחמנא ליצלן ואומירם מה שאומרים טעמים של הבל ושטות על מצות תורתינו הקדושה כאלו כולם על פי שכל אנושי ח"ו בשביל לקיים נימוס המדינה כידוע דבריהם הרעים והמרים וזהו בחינת פגם העגל כנ"ל. וזהו בחינת שלא ברכו בתורה תחלה. כי אלו הכתות בודאי אינם מברכים על התורה מאחר שאצלם התורה שוה לשאר הדתות והנימוסים ח"ו. כי עיקר ברכת התורה הוא אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו שמה שנתן לנו את התורה, בזה בחר בנו מכל העמים והבדילנו מהם לגמרי. כי נימוסיהם ודתיהם הוא רק על פי שכל אנושי בשביל חיי שעה של זה העולם. וגם זה אינו בשלימות ואין לו קיום כלל, כי על פי דתיהם ודרכיהם אינם מפרישין את האדם אפילו מדברים שבין אדם לחבירו מאחר שאינם מסתכלין על התכלית האחרון ואינם מתייראין מעונשים של אחר מיתה רק מתייראין מאימת מלכות. על כן אם יוכל לעשות גזילות ורמ~ אות שלא יוודע למלך ושופטיהם עושים כל מה שיכוין לעשות כנראה בחוש. אבל ~ אותנו בחר ה' יתברך מכל העמים ונתן לנו את תורתו אשר היא בחיינו ואורך ימינו לעולמי עד ולנצח נצחים. כי עיקר כל מצות תורתינו הקדושה הוא בשביל התכליתה אחרון. ואפילו המצות שבין אדם לחבירו יש בהם סודות עמוקים ורזין גדולים מאד עד אין סוף ואין תכלית. וכולם בשביל התכלית האחרון למען ייטיב לנו לעולם שכולו ארוך וטוב. ועל זה מורה ברכת התורה שאנו מברכין אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו וכנ"ל. ואנו מסיימין נותן התורה. דהיינו שהםש יבתרך נותן התורה בכל יום מחדש כמו שכתוב (דברים ו') אשר אנכעי מצוך היום ודרשו רז"ל (ספרי שם) בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. כי התורה עמוקה ורחבה מני ים וכו'. ובכל יום נמשכת עלינו בהתחדשות נפלא. וגם בזה נבדלת תורתינו הקדושה מדתי שאר האומות להבדיל. כי אצל דתיהם שהם חוק המלכות לתיקון המדינה אין שייך התחדשות בכל יום. כי כבר ניתן הדת מאיזה טעם שהוא על פי שכלם. לא כן תורתינו הקדושה שהיא אחדותו יתברך אשר אין חקר לתבונתו ודבריו חיים וקיימים נאמנים ונחמדים לעד וכו'. כי הם באר מים חיים נובעים בכל עת ורגע מאחר שכלולים בו יתברך והם מחיין ומקיימין כל העולמות עם כל אשר בהם בכל עת ורגע. והם מתחדשים בכל יום ובכל עת ובכל שה. ועל כן אנו מברכין נותן התורה. כי הוא יתברך נותן התורה בכל יום מחדש. כי בכל יום ועת מסבב השם יבתרך סיות בתחבולותיו להכניס קיום התורה בעולם. ושולח לנו צדיקים אמתיים שמחדשין בכל פע חידושין דאורייתא אמתיים. ואפילו מי שאינו בר הכי לחדש חידושין אף על פי כן בכל פעם שנתעורר מחדש לקיים התורה זהו גם כן בחינת קבלת התורה מחדש. כי עיקר הוא קיום התורה כי לא המדרש עיקר אלא המשעה. ועל כן על ידי ברכת התורה אנו ממשיכין עלינו קבלת התורה מחדש. וזהו תיקון שבירת הלוחות שפגמו בנתינת התורה וכנ"ל. ועל כן על ידי שלא ברכו בתורה תחלה על ידי זה נחרב הבית המקדש ששם עיקר הנקודה הקדושה כנ"ל, שעיקר חורבנו היה על ידי חטא העאגל שעל ידי זה נשתברו הלוחות שמאז נגזרה הגזירה הזאת. כי הלוחות נשברו בי"ז בתמוז שאז נגזר החורבן שהתחיל בי"ז בתמוז. אשך על ידי ברכת התורה שממשיכין על עצמן קבלת התורה מחדש מתקנים זאת כנ"ל. ועל כן על ידי שלא ברכו בתורה תחלה ופגמו בזה על כן נחרב הבית וכנ"ל. ועל כן צריכין לברך על התורה בצבור אף על פי שכבר בירך בבקר. כי עיקר בחינת קבלת בהתורה מחדש לתקן שבירת הלוחות הוא על ידי קריאת התורה בצבור וכנזכר לעיל:

EN:
Therefore on the night of the Exodus one drinks four cups of wine — in the aspect of: "merited — he becomes a head" (Yoma 76b) , as explained there (Siman 29) . They correspond to the four white garments that the Kohen Gadol wears on Yom HaKippurim , when the blood becomes turbid and turns to milk — the aspect of the scarlet thread that whitens sins. The four white garments indicate that the Mochin — which are four: Chochmah , Binah , and Da'as which divides into two ( Chassadim and Gevuros ) — have been rectified. Then from Da'as comes speech, which contains Chassadim and Gevuros , fire and water. As written there: through the Tikkun HaKlali (rectification of Da'as ), one can speak. Corresponding to this are the four parshiyos of Tefillin — corresponding to the four white garments — for Tefillin are the Tikkun HaKlali .

Segment 55
HE:
אות כו ובשביל זה אומרים ברכת כהנים אחר ברכת התורה בבקר. כי עיקר ברכת התורה הוא לתקן בחינת שבירת הלוחות לזכות להמשיך אור נקודת התורה שם אהבה הקדושה שורה שעל ידי זה נתתקן שבירת כלים שהוא בחינת שבירת הלוחות, שזהו בחינת ברכת כהנים וכמבואר לעיל באריכות:

EN:
This is the aspect of the Shin of three heads and Shin of four heads . When Yisrael left Mitzrayim — from the blemish of the Bris — they needed to count seven weeks corresponding to the seven clean days of a niddah , for they emerged from the aspect of dam niddah . They are seven corresponding to the seven orifices of the brain , which are the aspect of the seven lamps of the Menorah that must be rectified when the Mochin are elevated. Corresponding to this are the seven days of mourning ( rachamana litzlan ), to draw down the Mochin that departed at death — for the essential death is the departure of the Mochin , since " HaChochmah techayeh ." This is the aspect of the seven days the one contaminated by a corpse must count. And this is the aspect of the seven heads of the two Shins (three plus four) — corresponding to the seven clean days, to rectify the Mochin . They are divided into three and four because the Mochin are so divided: initially, before entering within, they are three; afterward, when they enter, Da'as divides into two and they become four. Thus the seven days of mourning are also divided into three and four, for the first three days have stricter laws (Yoreh De'ah 393:1) . Similarly, the seven days of a corpse require sprinkling on the third and seventh. And the seven clean days of a niddah — the first three are stricter regarding a stain (ibid. 196:10) . For the Mochin too are divided: in the first three days the Mochin have not yet begun to be rectified at all; afterward they have already been drawn down in those three days and are close to entering — hence afterward it is not as strict.

Segment 57
HE:
אות כז וזה בחינת מה שקוראין הסדרא בכל שבוע מבראשית עד לעיני כל ישראל עד שגומרין את התורה בכל שנה. כי מבואר בהתורה הנ"ל שצריך כל אחד לקשר את עצמו להנקודה השייך ללבו בעת הזאת וכו'. כי הנקודה מאירה כפי העת והיום וכנ"ל. ועיקר הנקודה הוא התורה כנ"ל ועל כן צריכין לקרות ולגמור הסדרא בכל שבוע עד שיגמרו כל התורה בכל השנה וכן לעולם. כי הסדרא שבכל שבוע מנהגת כל השבוע. כי כל ימות השבוע מקבלין חיות מהנקוה שמאירה בהם על ידי קריאת ~ אותו הסדרא. כי כפי הנקודה שצריכין לקבל ב~ אותו השבוע כן היא הסדרא שהולכת ב~ אותו השבוע. וכן מתנהג כל ימות השנה וכן לעולם. נמצא שכל ימות השנה מקבלין חיות מהתורה שהיא כלל הנקודה. וכל שבוע ושבוע מקבלת מסדר מיוחד וכן כל יום ויום מפרשה מיוחדת. כי ז' פרישות שבכל סדר הם כנגד ז' ימי השבוע שבכל יום ויום צריכין לקבל הנקודה מפרשה מיוחדת. וכן בכל שבוע מסדר מיוחד. וכן בכל שנה מכלל התורה שהוא כלל הנקודה כלל השנה. ועיקר קריאת כל הסדר הוא בשבת כי עיקר הנקודה הוא שבת שקביעא וקיימא שמאירה בכל ששת ימי המעשה כנ"ל. ועל כן קורין ז' קרואים בשבת כנגד שבעת ימי השבוע כדי להאיר הנקודה בשבת על ידי התורה לכל ימות השבוע וכנ"ל:

EN:
From all the above, Tefillin are the aspect of the Tikkun HaKlali — rectification of the Bris . The essential rectification of the Bris is through the completeness of Leshon HaKodesh [the Holy Tongue] , as our Rebbe said (Siman 19) . Through Tefillin , speech of Leshon HaKodesh is rectified, as Rashi explains: " V'hayu l'totafos " — its Targum is " viy'hon l'shinunin " — that whoever sees them speaks of the miracle. Thus through Tefillin , speech of praise and thanks to Hashem is rectified — the completeness of Leshon HaKodesh .

Segment 59
HE:
אות כח ועל כן אין קורין בתורה בפחות משלשה ואין קורין לכל אחד פחות מג' פסוקים כנגד ג' הנקודות הנ"ל. ועל כן כל התורה משולשת כמו שאמרו רז"ל בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאה ביום תליתאה על ידי תליתאה וכו' (שבת פרק ח') הכל כנגד ג' נקודות הנ"ל שהתורה כלולה מהם כנ"ל:

EN:
Therefore the essential Tefillin are made of hide — the parchment is of hide, the batim [housings] are of hide, and if made of gold they are invalid. For the completeness of Leshon HaKodesh comes through Leshon Targum [the Aramaic tongue] — by elevating the good within the Targum . This is the aspect of hide, for hide is the aspect of Nogah [the intermediate shell] — a mixture of good and evil, which is the aspect of Targum (also the aspect of Nogah ). Therefore Tefillin must be written on hide and constructed from hide — to elevate the good from Nogah into Leshon HaKodesh , to fulfill " V'hayu l'totafos " and its Targum " viy'hon l'shinunin ." They must be from a permitted species specifically, for the permitted species is the aspect of Targum / Nogah from which the good is elevated to Leshon HaKodesh . But the forbidden species are the aspect of the evil of the 70 languages that must be subdued, as explained there — " Yimotu aleihem gechalim " — "Let coals fall upon them."

Segment 61
HE:
אות כט ועל כן בכל יום שיש בו תוספת קדושה קוראין קרואים ביותר. דהיינו בראש חדש שיש בו מוסף ד'. וביום טוב שיש בו ביטול מלאכה ה' וכו'. כי כל מה שנתוספין הקרואים יכולין לקבל אור הנקודה ביותר. כי אלו הקרואים בתורה מאירין הנקודה בכל השומעים. ועל כן צריכין להטות אזנו ולבו היטב לשמוע קריאת התורה ושלא להסיח דעתו ח"ו, מכל שכן וכל שכן שלא לשיח אז כי גדול עונו מנשוא רחמנא ליצלן רחמנא לשיזבן. כי על ידי ששומעין קריאת התורה ממשיכין על עצמו הארת הנקודה מהתורה שבזה תלוים כל תיקונים העונות והת~ אות שבאים משבירת כלים שמתקנים על ידי אור הנקודה כנ"ל שהוא תיקון כל העולמות, כידוע שתיקון כל העולמות הוא על ידי תיקון שבירת כלים. וכל מה שנתרבין הקרואים לתורה מאירה הנקודה יותר. כי בכל אחד ואחר מישראל יש בו נקודה טובה מיוחדת. ועל כן כל מה שמתרבין הקרואים יכולים להאיר הנקודה בישראל משרשה שבתורה כפי תוספת הנקודה שבכל אחד מהקרואים שנתרבה. ועל כן בראש חדש קורין ד' מחמת שיש בו קרבן מוסף. כי הקרבנות שהיו מקריבין בבית המקדש על ידי הכהן, היה להכניע ולבטל ת~ אות הבהמיות שהם בחינת אהבת הנפולין על ידי הנקודה שהאיר בבית המקדש כנ"ל. ועל כן ביום שיש בו מוסף כגון ראש חדש וחול המעוד מאירה הנקודה ביותר, על כן מוסיפין בהם הקרואים כדי להמשיך על ידם הארת הנקודה ביותר כנ"ל. וביום טוב שיש בו ביטול מלאכה קורין עוד יותר דהיינו ה'. כי ביטול מלאכה זה בחינת שמאירה בהם ביותר קדושת בת שאז בטלים כל המלאכות שהם מזוהמת הנחש שכחו מהקליפות משבירת כלים שעל ידי זה נגזר בעצבון תאכלנה בזעת אפך וכו'. שמשם כל היגיעות של כל הל"ט מלאכות. כי מחמת שעל ידי חטא אדם הראשון גרם ביותר שבירת כלים כידוע, על כן צריכים כל הל"ט מלאשכות. כי כל המלאכות הם בחינת תיקון שבירת כלים שצריך האדם להתייעגע בל"ט מלאכות לתקן ולגמור כל הדברים שהוא בחינת תיקון כלים. היינו לתקן בחינת שבירת כלים שגרם אדם הראשון בחטאו. ועל כן עיקר התיקון על ידי מלאכת המשכן שהיה בו כח הל"ט מלאכות. כי המשכן הוא בחינת הבית המקדש ששם עומד הארון עם הלוחות ששם עיקר הארת הנקודה שעל ידי זה עיקר תיקון שבירת כלים כנ"ל. ועל כן צריך האדם ליזהר כשעוסק במלאכה או במשא ומתן שהכל כלול בל"ט מלאכות שיעשה המלאכה ועסק המשא ומתן בקדושה גדולה על פי התורה כדי שיוכל להמשיך הארת הנקודה בתוך המלאכה והמשא ומתן שעל ידי זה עיקר תיקון הכלים כנ"ל. ואז כל מלאכתו ומשא ומתן שלו בבחינת מלאכת המשכן (כמבואר במקום אחר שהמשא ומתן והמלאכות צריכים לקדשם שיהיו בבחינת מלאכת המשכן עיין שם בסימן י"א ליקוטי חלק א'). אבל בשבת בטלים כל הל"ט מלאכות. ואפילו מלאכת המשכן אינו דוחה שבת. כי שבת היא עצם הנקודה. שעל ידי זה עיקר תיקון של כל הכלים. ועל כן אז הוא שביתה ונייחא. כי הנקודה קביעא וקיימא. ועיקר תיקון הכלים שבכל ששת ימי החול שכולם מקבלים חיותם משבת כידוע, היינו מהנקודה שעיקר הארתה בעצם הוא בשבת וכנ"ל. וכל הימים טובים שיש בהם ביטול מלאכה הם סמוכים וכלולים ביותר בשבת. ועל כן יום טוב נמי איקרי שבת כמו שאמרו רז"ל. ועל כן קורין בהם גברי ביותר להאיר בהם הנקודה ביותר על ידי ריבוי הקרואים. כי ביום טוב מאירה הנקודה ביותר כי הוא כלול ביותר בבחינת שבת שעל כן יש בו ביטול מלאכה כנ"ל:

EN:
This is why our Sages were precise in deriving the law that Tefillin must be from "a species permitted to your mouth " — " hamutar l'ficha " specifically. This is the aspect of holy eating — elevating and illuminating the letters within the food through eating, which is the completeness of Leshon HaKodesh , as explained in the Torah " Tefillah LaChavakuk ." Therefore the Torah forbids eating forbidden things — for they are the aspect of the evil of the 70 languages, where the letters cannot illuminate and sparkle. Only the permitted things, the aspect of Targum , are rectified and their letters illuminate through eating — elevating the good within them. Therefore Tefillin too must be from a permitted species. And see in " Tefillah LaChavakuk " regarding the completeness of Leshon HaKodesh through Leshon Targum , where it is explained that through meriting the completeness of Leshon HaKodesh , one merits that his eating and pleasures come only from the sparkling of the letters within the food — the essential rectification of eating in holiness.

Segment 63
HE:
אות ל ועל כן ביום הכפורים סמוך ביותר לקדושת שבת יותר מכל הימים טובים והוא סמוך וקרוב לקדושת שבת בתכלית הסמיכה בבחינת (מגילה ') אין בין יום הכפורים לשבת וכו'. נמצא שאין ביניהם אלא חילוק מעט. כי ביום הכפורים מאירה הנקודה ביותר ויותר כי הוא נקודת כל השנה כמו שכתוב ולא אחד בהם כנ"ל. ועל כן אז נכנס הכהן גדול לפני ולפנים לנקודת האבן שתיה ששם הארון והלוחות לכפר כל העונות וכנ"ל. ועל כן אז קוראים קרואים ביותר דהיינו ששה. וששה הוא בחינת ו' של המלאפום שנשלם אז בתכלית השלימות. ואז מקבל עצם הנקודה משבת שהוא בחינת שלימות הדעת והחכמה בחינת יו"ד שהוא עצם הנקודה. כי זה כלל בכל מקום שכל הבחינות והמדות וכל התקונים הם בכלליות ובפרטיות. וכל בחינה ומדה ותיקון כלולה מכולם וכמבואר בדבריו ז"ל בענין זה של המלאפום שהוא בכלליות ובפרטיות. ועל כן אף על פי שבכל יום ויום מאיר בו הנקודה וכן בכל אדם ואדם. אף על פי כן האדם הפשוט כנגד הרבה והצדיק שמאיר בו הוא בבחינת ו' בחינת לב, והצדיק בבחינת יו"ד בחינת הנקודה. וכן כל יום נגד יום הגדול ממנו במעלה הוא בחינת ו' נגדו. כי יום הגדול בקדושה הוא בחינת נקודה נגדו ומאיר בו. אבל כל הימים אפילו כל הימים טובים אינם בתכלית שלימות התיקון אפילו בבחינת ו' של המלאפום עד שנכללין ביום הכפורים עשהוא יום אחד בשנה שכלול מכל השנה. שאנ נמחלין כל העונות כי הוא בבחינת נקודה נגדם מחמת שקדושתו סמוכה לשבת מאד שהוא עצם הנקודה. אבל כל קדושת יום הכפורים כנגד קדושת שבת הוא בבחינת ו' של המלאפום שנשלם אז בתכלית השלימות. עד שמאירה בו בשלימות גדול עצם אור הנקודה של שבת קדש שקדושתה קביעא וקיימא. כי יום הכפורים אף על פי שקדוש מאד מאד ונקרא שבת שבתון אף על פי כן אין קדושתה קביעא וקיימא כמו שבת. כי קדושת יום הכפורים תלוי בישראל דהיינו בבית דין שמקדשין החדש. ועל כן גם ביום הכפורים מברכין מקדש ישראל ויום הכפורים כמו בשאר ימים טובים כי ישראל מקדשי להו כמו שאמרו רז"ל (ראש השנה כ"ד). אבל שבת קביעא וקיימא. כי שבת עצם הנקוה שנמשכת ממנו יתברך בעצמו כי שבת שמא דקודשא בריך הוא. ועל כן יום הכפורים נגד שבת הוא בבחינת ו' של המלאפום ושבת בחינת הנקודה כנ"ל. רק שביום הכפורים נשלמת בחינת הוא"ו בתכלית השלימות יותר מכל הימים טובים שבשנה ועל כן סמוכה אל הנקודה ביותר. כי כשהוא"ו שהוא בחינת הלב בחינת הלוחות נשלמין בשלימות בודאי בקל מקבלין אור הנקודה שהוא בחינת יו"ד בחינת עשרת הדברות בחינת קדושת שבת. ועל כן ביום הכפורים ניתנו הלוחות שניות שהם תיקון של שבירת לוחות שנשתברו בראשונה, היינו כנ"ל. כי עיקר בחינתיום הכפורים תקן שבירת לוחות שמהם כל החטאים. כי ביום הכפורים מאירה הוא"ו בשלימות שהוא בחינת לוחות בשלימות היפך שברי לוחות שעל ידי זה מקבלין אור הנקודה בחינת עשרת הדברות שנחקיין עליהם שיתקיימו לעולם ולא יהיה ה~ אותיו פורחות עוד. ועל כן אז נמחלין כל העונות. כי נתבטלין אז כל החרפות לב וכו' על ידי אור הנקודה שהוא תיקון הכל כנ"ל:

EN:
Halacha 2

Segment 65
HE:
אות לא ועל כן נוהגין בשמחת תורה שהוא שמיני עצרת לקרות כל ישראל לעלות לתורה. כי אז גומרין התורה שהוא כלל הנקודה שכלולה מכל הנקודות שיש בכל אחד ואחד מישראל. כי נקודת כל אחד מישראל הוא כפי ה~ אות שיש לו בתורה שמשם שורש נפשו כידוע. ועל כן קורין כל אחד ואחד כדי יאיר בו הנקודה מהתורה שגומרין אז. וזה נעשה בשמיני עצרת הוא שמחת תורה. כי שמינת עצרת הוא גמר וסוף כל הימים טובים. וכל התיקון של ראש השנה ויום הכפורים נגמר בשמיני עצרת כידוע בכתבים. ועל כן נקרא עצרת לשון אסיפה שאוסף ומקבץ כל התיקונים שנעשו בכל השנה בפרט בימים טובים וראש השנ הויום הכפורים הכל נאסף ונתקבץ בשמיני עצרת שאז נגמר כל התיקונים. כיה וא הגמר של חג הסוכות שהוא רל האחרון שנקרא חג האסיף תקופת השנה שבו מקיף וסובב כל השנה. כי תיקון כל ימות השנה נכלל ונגמר בו. על כן גומרין אז כל התורה וקורין כל ישראל לתורה. כי עיקר התיקון על ידי הנקודה שהוא כלל התורה שנגמרת אז. שאז כל אחד ואחד מישראל מקבל מקודתו מהתורה ומאירה בכל ישראל וכל כל אחד בחבירו שעל ידי זה נשלם ונגמר התיקון של כל השנה. כי עיקר כלל כל התיקונים על די הנקודה כנ"ל. ועל כן אז השמחה גדולה מאד מאד מחמת שמאירין אז כל הנקודות של כל ישראל. וכולן מאירין זה בזה ונתוסף האור ביותר ויותר על ידי כלליות הארות הנקודות זה בזה. ועל ידי זה נתרבה השמחה מאד מאד. כי כל הנקודות הם בחינת צדיק כנ"ל ובבחינת צדיק שם עיקר השמחה כמו שכתוב (משלי י"ג) אור צדיקים ישמח וכתיב (תהלים צ"ז) שמחו צדיקים בה'. וכתיב (שם ס"ח) וצדיקים ישמחו יעלצו וכו'. וכתיב (שם צ"ז) אור זרוע לצדיק ולישראל לב שמחה אמן ואמן:

EN:
The mitzvah of Tefillin according to the teaching " V'atem tih'yu li mamleches Kohanim v'goy kadosh " (Siman 34) , see there the entire teaching.

Segment 67
HE:
אות לג וזה שאמרור ז"ל (במגלה פרק הקורא עומד) לענין קריאת התורה. הני שלשה, חמשה, שבעה, כנגד ברכת כהנים. כי עיקר קריאת התורה בצבור הוא להמשיך ולהאיר הנקודה הקדושה ששם שורה אהבה הקדושה שעל ידי זה נתתקן בחינת שברי לוחות. שזהו בחינת ברכת כהנים כנ"ל. ובשביל זה אומרים ברכת כהנים אחר ברכת התורה בכל יום כנ"ל. כי עיקר התיקון הוא בבחינת ברכת כהנים שהוא לעורר האהבה הקדושה ששורה אצל הנקודה הקדושה שממשיכין על ידי קריאת התורה שעל ידי זה נתתקן הכל כנ"ל:

EN:
The essential principle: through the holy Nekudah [point] — the light of holy love that dwells in the aspect of Tzaddik / Yesod , which is revealed and illuminates through the mouth, " Pi yedaber Chochmos " — "My mouth shall speak wisdoms" — through this it illuminates to the fallen loves that come from the shattering of the vessels of Chesed , which fell into the heart and break the heart. Through the light of this Nekudah , they become bound and return to holiness, and all the fallen loves are nullified.

Segment 68
HE:
(הלכות נשיאת כפים הלכה ו' נכללת בהלכות ברכת השחר הלכה ה'

EN:
This Nekudah must be received in three aspects ( minei ubei ): by speaking between oneself and one's Creator; by receiving from one's fellow — " umkablin dein min dein " — for each Jew has a good point that his fellow does not, making him a Tzaddik relative to his fellow, and one must receive from that point; and all these points must receive from the comprehensive Nekudah that resides with the Tzaddik HaDor , the root-soul of Yisrael. The Nekudah is in the aspect of Melupum [cholam vowel] , the aspect of Yesod — " Harchev picha va'amal'eihu " — "Open your mouth wide and I shall fill it." It is in multiple aspects that are Yud-Vav — the Tzaddik and the totality of Yisrael, and also " Pi yedaber " and " Hagos libi tevunos " — "My heart's meditation is understanding" — also Yud-Vav , and likewise the totality of Torah, see there.

Segment 69
HE:
הלכות נפילת אפיםוקדושה דסידרא א'לאחר התפלה נופלין על פניהם שהוא בחינת העלאת מסירות נפש שנעשה על ידי השתוקקות וכיסופין דקדושה במסירת נפש שזה בחינת נפילת אפים כמו שכתב רבינו בפירוש במאמר המתחיל זווגן של ~ אותיות וכו' (בסימן ל"א ליקוטי חלק א'). ועל ידי זה אנו מציירין ה~ אותיות ונעשין כלי לקבל טוב. ובזה אנו גומרין לתקן ההשפעה שנמשכת בתפלה שתהיה שפע טובה וברכה על ידי כיסופין של נפילת אפים. כי העיקר תלוי בכיסופין אם הם דקדושה מציירין ה~ אותיות ועושין ~ אותו כלי לקבל טוב כמבואר שם. ועל כן אין אומרים תחנון ואין נופלין על פניהם בכל יום שיש בו איזה תוספת קדושה. כי כשיש בו תוספת קדושה יש בחינת תוספת נפש יתירה כמו בשבת. רק שבשבת שקדושתו גדולה יש בו נפש יתירה ממש. ובשאר הימים שיש בהם קצת תוספת קדושה יש בהם בחינת וניצוצות נפש יתירה וכשיש בחינת נפש יתירה אין צריך ליפול על פניהם שעל ידי זה מחדשין הנפש, ובזה מציירין השפע כמבואר שם. כי כבר נתחדש נפשו ונתוסף קדושה בנפשו בכניסת היום שזכה לבחינת נפש יתירה על ידי הכיסופין דקדושה שהם בחינת כיון ששבת ווי אבדה נפש שזה בחינת כיסופין דקדושה שעל ידי זה בעצמו נעשה הנפש. ועל כן אין צריך עוד ליפול על פניו שהוא גם כן בחינת כיסופין כנ"ל. עיין שם במאמר הנ"ל היטב:

EN:
This is the aspect of Tefillin , whose mitzvah is opposite the heart — to subjugate desires and thoughts of the heart to His service. That is, to nullify all the fallen and broken loves through the light of Tefillin , which is the light of the holy Nekudah that dwells at Bris Shalom . Tefillin are called an " Os " [sign] : " Uk'shartam l'os al yadecha " (Devarim 6:8) — the aspect of Bris where the light of the Nekudah resides. This is the binding of Tefillin — literally binding: one binds the Tefillin (the light of the Nekudah ) to the left arm, which is opposite the heart. The left is the aspect of Gevuros where the Sitra Achara has its hold — the disgraces and broken loves dwelling on the heart. Their shattering was due to the excess Gevuros within them. By binding them to the light of the Nekudah , they are rectified.

Segment 70
HE:
ועל כן אומרים אחר כך קדושא דסידרא. כדי להמשיך קדושה על עצמינו כדי שנהיה כלים ראויים לקבל טוב. ועל כן אומרים הקדושה בלשון הקדש ובלשון תרגום כדי להשלים הלשון הקדש על ידי לשון תרגום שזה בחינת שלימו לשון הקדש. שעיקר הקדושה על ידי שלימות לשון הקדש שעלי דו זוכין לשמירת הברית שהוא עיקר הקדושה. כי כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה כמו שאמרו רז"ל (ויקרא רבה כ"ד). ועל ידי קדושה זו שהוא בחינת שלימות לשון הקדש בחינת שמירת הברית על ידי זה עושין כלים קדושים להמשיך השפע למטה. כי עיקר תיקון הכלים שיקבלו טוב הוא על ידי שמירת הברית כנ"ל:

EN:
Therefore the binding is with the right hand — where the light of holy love is rooted. Our Sages gave primary importance to the right hand because it ties Tefillin (Berachos 62a) . The essential Tefillin are in the aspect of the right — Chesed , the light of holy love dwelling at the Bris . The Tefillin are produced through the Nekudah that rises in the light of day through engaging in Torah and prayer at night, as brought in the Kavanos. Our Sages said (Chagigah 12b) : "Whoever engages in Torah at night, a thread of Chesed is drawn upon him by day" — this Chesed is itself the light of the Nekudah , through which Tefillin are made.

Segment 71
HE:
וכן שאר הפסוקים של ובא לציון כולם הם השתוקקות וכיסופין אחר השם יתברך. הכל כדי לתקן ולצייר הכלים לטוב להמשיך השפע טובה וברכה. כי אז הוא המשכת השפע למטה כמובא:

EN:
This is the aspect of the Kesher of the hand — which is a Yud , the Nekudah in the aspect of Yud . This Yud emerges through the illumination of Yesod where the Nekudah 's light resides, and it is closest to the heart. The essential illumination of Tefillin to the heart is only through this Nekudah — the Kesher of the Yud . In truth, the lights of Tefillin are exceedingly great, tremendous Mochin . But from them the light chains down and contracts from higher intellect to lower intellect through many levels, until the light of the Nekudah contracts into a Yud — the Kesher of the hand that illuminates the heart.

Segment 72
HE:
ועל כן בשבת ויום טוב אין אומרים קדושה דסידרא בשחרית כי אם במנחה. כי בחול אין נמשך השפע כי אם בשעת התפלה ואחר כך נסגר השער. אבל בבת ויום טוב כל היום קדש כי הם עצמם אותונמשך השפע כל היום. ועל כן אין אומרים קדושה דסידרא כי אם בגמר היום שהוא תפלת מנחה. וכן ביום הכפורים שיש עוד תפלה יתירה אין אומרים כי אם בתפלה האחרונה שהיא תפלת נעילה שהוא בגמר היום. כי בגמר היום אומרים הקדושה הנ"ל כדי לתקן ולצייר השפע שנמשכה כל היום שתהיה שפע קדושה טובה וברכה כנ"ל:

EN:
This is the aspect of the blackness of Tefillin — the "black point." The essential rectification of the shattered is through the contraction of the light, for their shattering was due to excess light. The Tefillin , the Os / Yesod — the light that rectifies the shattered vessels — initially emerge from the forehead where the rectifying light emerges (as is known), through the aspect of se'aros [hairs] — contractions of light. Therefore they are black, for blackness is the contraction of light — black hairs — the aspect of the Nekudah , the lower intellect, the "black point" that illuminates through the brain's illumination. Then the Nekudah illuminates in the aspect of speech — " Pi yedaber Chochmos " — and illuminates the heart. This is the aspect of Tefillin .

Segment 73
HE:
(הלכות נפילת אפים הלכה ב' נכללת בהלכות נשיאת כפים הלכה ב'. והלכות נפילת אפים הלכה ג' לא מצאנו באמתחת כתביו הקדושים. ולא נודע לנו אם ביארה בפעם הג' גם כן אך נאבדה בעוונותינו הרבים כמו שכמה וכמה הלכות נאבדו. או לא ביארה אז:

EN:
This is the aspect of Tefillin being from the hide of domesticated animal, wild animal, and bird . The fallen loves are the aspect of animalistic loves — for animals also have these desires. Therefore Tefillin are made specifically from them — elevating and sanctifying them with the holiness of Tefillin . The processing requires lishmah [for the sake of the mitzvah ] — one must say with his mouth that it is for the holiness of Tefillin . Through this, the light of the holy Nekudah illuminates to the fallen loves (the animalistic aspect, the hide), and they return to holiness — from animal hide, Tefillin are made, which are holy.