Segment 1
הלכות קריאת התורה
Therefore " V'lo yeira'eh lecha chametz " is mentioned in Tefillin — the aspect of " ge'ar chayas kaneh " — the rectification of the Mochin , the essence of Tefillin . This is the aspect of the four parshiyos of Tefillin : one must rectify the brain ( avei mitra ) and also guard the Yirah . The brain is Chochmah , and Yirah is a matter entrusted to the heart, as brought elsewhere (Likutay Tinyana, Siman 1) — " u'Vinah liba " — "and Binah is the heart." From there emerges the voice comprised of Chassadim and Gevuros , for one must combine the Gevuros with the Chassadim . This is the four parshiyos of Tefillin — the aspects of Chochmah and Binah , Chesed and Gevurah .
Segment 4
הלכה א אות א אין קורין בתורה בפחות מיוד פסוקים. וידבר עולה וכו'.ואי סליק ענינא וכו' כגון פרשת עמלק שאין בה אלא ט' פסוקים שפיר דמי:
The essential thing is to guard one's brain from chametz — the aspect of " ge'ar chayas kaneh " — to rebuke and wage war against evil thoughts, driving them away so they do not approach the dwelling of holiness. One must believe that all the disputes among the true, complete Tzaddikim are only for your sake — they are making you hear a rebuke because you blemished the drops of your brain. Certainly, if your brain had not been blemished, you would not hear the disputes among the Tzaddikim. The dispute is only for your sake — that you should return from death to life, from chametz to matzah . This is: " Ozen shoma'as tochachas chayim b'kerev chachamim talin ."
Segment 5
על פי מה שכתוב רבינו נ"י שצריך להמשיך אריכת ימים לתוך המלכות. וזה נעשה על ידי עסק התורה שהיא שמא דקודשא בריך הוא שעל ידה קורין את החיים וממשיכין לתוך המדות והכלים וכו' עיין שם כל המאמר המתחיל וביום הביכורים (בסימן נ"ו ליקוטי חלק א'). וזה בחינת קריאת התורה. כי אף שעל ידי עסק התורה בכל מקום ממשיכין אריכת ימים, על כל זה ביותר מסוגל לזה קריאת התורה. כי התורה בעצמה כמו שהיא כתובה פנינו היא בחינת שמא דקודשא בריך הוא שם העצם ממש. וכן הפסוק והיתה עמו וקרא בו וכו' נאמר גם כן על ספר התורה שצריך המלך לכתוב לו. ועל כן נקרא בלשון קריאת התורה. היינו בחינת קריאה ממש בחינת וקרא בו כל ימי חייו שעל ידי זה קורין את חי החיים כמו שכתוב שם. וזה שאמרו רז"ל כל המניח ספר תורה כשהיא פתוחה ויוצא נתקצרין ימיו היפך אריכת ימים הנ"ל. ועל כן תקנו קריאת התורה בשבת ויום טוב ובמנחה בשבת ובשני ובחמישי כי כולם הם ימי רצון ואז נמשך שפע, על כן צריך לקרות בהתורה כדי לקרות את החיים שהוא השפע לתוך המדות וכלים כדי שלא יהיה ריבוי אור וכו' כמו שכתוב שם. ועל כן תקנו קריאת ספר תורה בשעת התפלה. כי התפלה היא בחינת מלכות. ועל ידי התפלה מעוררין השפע. וצריך להמשיך אריכת ימים לתוך המלכות. היינו שצריכין להמיך את החיים לתוך המדות כנ"ל. ובכל יום נעשה זאת על ידי קדוה דסידרא שהיא גם כן קריאת פסוקים ועל ידם קורין את השפע לתוך המדות כנ"ל. ועל כן אסור לצאת מבית הכנסת קודם קדושה דסידרא כמו שאסור לצאת באמצע קריאת התורה. אבל בשני וחמישי ושאר ימים קדושים שהם ימי רצון ומחמת שאז עת רצון ונתעורר חיים ושפע גדול, על כן אין מספיק קדושה דסידררא הנ"ל, וצריך גם כן לקרות בתורה כשרה שעל ידה עיקר קריאת החיים כנ"ל כדי לקרות הרצון והחיים והשפע לתוך המדות כנ"ל, כדי להמשיך אריכת ימים לתוך המלכות כנ"ל. ועל כן אין קורין פחות מיוד פסוקים כדי לתקן המלכות שהבחינה הקטנה שבה היא בחינת עשרה בחינת שרי עשרות. כי יש שרי אלפים ושרי מ~ אות וכו'. כי היא כלולה מעשר ועשר מעשר ועשר וכו'. והמיעוט שבכללות הוא כלליות מעשר, ועל כן אין קורין פחות מיוד פסוקים חוץ מפרשת עמלק שאף על פי שאין בה אלא ט"פ וכו'. (כי מהש כתבו בשלחן ערוך כגון פרשת עמלק הוא לאו דוקא. כי באמת לא נמצא שום קריאתה בתורה של ט"פ רק פרשת עמלק שקורין בפורים לבד). כי כנגד מלכות דקדושה הוא מלכות הרשעה שהוא מלכות המן שהוא יונק מעשירות עיין שם היטב. והנה מלכות עמלק הוא בחינת הנחש שכרוך אחר הקדושה ויונק מרגלי הקדושה. ועל כן מתגבר בעשירות שהוא בבחינה האחורונה בחינת רגלין כמו שכתוב במקום אחר. ועל כן אין בפרשת עמלק אלא ט' פסוקים. כי אז לא נמחה זכרו לגמרי כמו שכתוב (שמות י"ז) כי יד על כ"ס וכו'. ועדיין יש לו קצת יניקה מרגלי הקדושה שהיא בחינת העשירות, ועל כן אין בה כי אם ט"פ. ובאמת כל יניקתו והתגברותו שמתגבר על הקדושה הוא בחינת (קהלת ח') עת אשר שלט האדם באדם לרע לו כמבואר בכמה מקומות. וכמו שכתוב שם ישיש כח במלכות דקדושה שהוא בחינת מרדכי להוציא בלעו מפיו בבחינת חיל בלע ויקיאנו ועושה מזה תורה שהיא בחינת אשת חיל עיין שם. כי מוסרין לו בכוונה מלכות וממשלה, והמלכות בגלות שם כדי שתוציא משם כל ניצוצי הקדושה שיש שם. וזה בחינת כי יד על כס י"ה מלחמה לה' בעמלק. היינו מה שהכסא חסר וכן השם חלוק. וכל זה מחמת התגברותו ויש לו יניקה גדולה מהקדושה, זה בעצמו מלחמה לה' בעמלק מדר דר. כי בזה בעצמו נלחם ה' בעמלק מדר דר. כי בזה בעצמו נלחם ה' עמו עד שימחה זכרו לגמרי בחינת עת אשר שלט וכו' כנ"ל, ועל כן נשבע ה' שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד וכו'. כי כל זמן שאין נמחה זכרו לגמרי כביכול אין השם והכסא שלם ועל ידי יניקתו והתגברותו משם כדי להוציא כל עצם חיותו וכל ניצוצות הקדושה ממנו כדי שימחה זכרו לגמרי על ידי זה דוקא כנ"ל:
This is the essential aspect of Tefillin — the rectification of the brain, meriting life through the mitzvah of Tefillin . As our Sages said (Menachos 44a) : "One who wears Tefillin merits life, as it says: ' Hashem aleihem yichyu ' — 'Hashem, through them they shall live.'" For Tefillin are the rectification of the Mochin — meriting to know and believe that " eilu va'eilu divrei Elokim Chayim " — "these and these are the words of the Living God." That is, not to hear at all the disputes and disagreements among the true Tzaddikim — for one believes that "these and these are the words of the Living God." Even though it cannot be understood by our intellect — for this one forbids and that one permits, and similarly other types of disagreement — nevertheless one believes, for in truth "these and these are the words of the Living God."
Segment 6
וזה ראינו בימי מרדכי. כי לכאורה תמוה כי לפי גודל הרשעת של ושתי הרשעה, מאין בא שהמן יהיה קטיגור הגדול עליה לגודל הרשעת של המן הרשע. והיה ראוי שיהיה סניגור גדול עליה. כי היא דוגמתו ברשעות. אך הנראה שמחשבת הסטראאחרא היה על הסוף כדי שתלקח אסתר אל בתי המלך כדי שיכבשו המלכות דקדושה אצלם. ובאמת בסוף זה דייקא היה אצלם מפלתו. וכל מה שהתגברו כדי להביא המלכות יותר בהסתרה אצלם שזה בחינת אסתר שנלקחה לבית המלכות, על ידי זה דיקיא היתה מפלתם העצומה כאשר נתגלגל בסוף. ולהיפך מלכות דקדושה עלתה עליה גדולה מאד, ואז הוציאה עמה כל ניצוצות הקדושה שבלעו ועשו מזה תורה חדשה היינו המגילה שדמוה רז"ל (מגילה ט"ז) להתורה בכל דיניה הן בכתיבה ושרטוטה וקריאתה. כי אחר כך כשנתהפך והוציאו בלעו מפיו בחינת חיל בלע ויקיאנו. כמו שכתוב (אסתר ח') ותשם אסתר את מרדכי על בית המן. אז נעשה מכל זה תורה היינו המגילה שנעשית מהמעשה האת. ועל כן בפורים קורין אז פרשת עמלק אף שאין בה אלא ט' פסוקים. כי אדרבא על ידי זה היתה מפלתו כנ"ל. וזה החסרון אנו משלימין בקריאת המגילה שקורין אחר כך היא נעשית מבחינה זו כנ"ל. ועל כן לא נמצא בשום פעם שנקרא ט"פ אלא בפורים שקורין פרשת עמלק כי אז היתה מפלתו. והמפלה היתה דייקא על ידי בחינה זו כנ"ל. ואז באמת נשלם החסרון בתוספת מרובה מאד, כי על ידי זה נעשה מגילה שלימה, וזהו בחינת המגילה שקורין אחר כך שהוא גם כן בחינת קריאת התורה בכל דיני הכתיבה והקריאה כנ"ל. כי לא נמצא שום קריאה בצבור כי אם קריאת התורה וקריאת המגילה. כי הוא בחינת קריאת התורה ממש כנ"ל. וזה שאמרו רז"ל (שבת פ"ח) קימו מה שקבלו כבר. כי אז נשלם קבלת התורה, כי על ידה נשלם התורה שהיתה חסירה כנ"ל:
This is the aspect of Tefillin , which are an exceedingly lofty intellect — the aspect of Makifin [surrounding lights] . This is the intellect of the holy dispute among the true Tzaddikim — " eilu va'eilu divrei Elokim Chayim " — which is impossible to attain. This is the aspect of the Shin of three heads and Shin of four heads . This is the aspect that all is one and " eilu va'eilu divrei Elokim Chayim ." The Shin of four heads is the aspect of Chassadim and Gevuros dividing into two Mochin . The Shin of three heads is the aspect of Chesed and Gevurah becoming included together, forming one Da'as , one brain. All disagreements are from the aspect of Chassadim and Gevuros , as is known. Thus in Tefillin , through the Shin of three and four heads, we see that all is one — for the Chassadim and Gevuros that divide into two Mochin ( Shin of four) are in truth one brain ( Shin of three). But this cannot be attained, for the Shin of four heads is in the aspect of Makifin — before the Mochin enter within, as brought in the Writings. The Da'as of the holy dispute is in the aspect of Makifin — it cannot be attained, for it is the ways of Hashem, as our Rebbe said elsewhere (Siman 56) . This is also the aspect of thunder.
Segment 7
וזה שצריך לקרות ג' פסוקים לכל אחד, וכן אין קורין בתורה בפחות מג' אנשים העולם לתורה. כי שלימות המלכות על ידי שממשיכין לתוכה חים ואריכת ימים שהיא בחינת דעת שהיא בחינת שלום ובחינת מחלוקת לשם שמים, והשלום הוא בחינת השלישי המכריע. כי אין שלום אלא כשיש ני הפכים והשלישי מכריע ביניהם בחינת ימין ושמאל ואמצעי המכריע. ועל כן צריכין גם כן ג' עולים כדי להשלים המלכות על ידי השלום שהיא בחינת דעת בחינת אריכת ימים כנ"ל. ועל כן תקנו גם כן בשני וחמישי שיהיו בית דין יושבין כדי לפסוק המשפט שהוא השלום. כי הפסק דין הוא ההכרעה והשלום, וכמו שכתוב (זכריה ח') ומשפט שלום שפטו בשעריכם:
The great, true Tzaddikim must make use of this exceedingly lofty Da'as — the holy dispute — in order to drive away the Sitra Achara and to draw close those who are extremely distant, who have blemished the drops of the brain — of whom it says: " Kol ba'eiha lo yeshuvun ." Because they blemished the drops of the brain, which is the aspect of life, it is difficult for them to return to the "paths of life." But Hashem is full of mercy and " chosheiv machashavos l'val yidach mimenu nidach " — "devises plans so that the banished one not remain banished." Therefore He sends us exceedingly great and awesome Tzaddikim, and through the lofty Da'as of the holy dispute (the aspect of Makifin ), they specifically rectify and bring to teshuvah even those distant ones who blemished the drops of the brain.
Segment 8
אחר כותבי זאת ראיתי שהביא הט"ז מה שכתב הב"י בשם א"ח ז"ל כגון פרשת עמלק. ב"י הביא בשם א"ח לא הוסיפו בה מלמעלה או מלמטה מפני שאמר הקדוש ברוך הוא עמלק גרם להיות שמי וכסאי חסרים כך פרשתו חסירה. ובירושלמי אמר הוא עשה מעשה קטועה לפיכך פרשתו עד כאן לשונו. ואורו עיני כי תודה לאל ראיתי שהנחני ה' בדרך אמת כמו שכתוב למעלה שמה שאין בפרשת עמלק כי אם ט"פ הוא בבחינת כי יד על כס יה כנ"ל:
The dispute is only for your sake — that you should return from death to life. For ostensibly one could become more distant through the disputes among the Tzaddikim, not knowing how to draw close, troubled by questions on account of the dispute. But in truth, the holy dispute is specifically their rectification. In truth, they deserve to be pushed away from teshuvah , for of them it says " Kol ba'eiha lo yeshuvun ." But as soon as they sense this — seeing and understanding that they are being pushed away — and as our Rebbe wrote there: "Certainly if your brain had not been blemished, you would not hear the disputes… and the dispute is only for your sake, making you hear a rebuke" — then in this very thing they hear the rebuke. When they see that the dispute reaches their ears, they understand the magnitude of their blemish, and begin to have compassion on themselves, looking at where they are in the world — having blemished so greatly that they are being pushed away. Then the distancing itself becomes the ultimate closeness .
Segment 9
גם מצאתי אחר כך שכתב הב"י בשם הפוסקים שמה שנתקן ובא לציון כדי שיקיימו כל ישראל לימוד התורה בכל יום עיין שם, מכוון כמו שכתוב למעלה שובא לציון הוא במקום עסק התורה. כי צריכין דוקא ללמוד אחר התפלה כדי להמשיך חיים ואריכת ימים וכו' כנ"ל. וכן מבואר גם כן בשלחם ערוך (אורח חיים סימן קנ"ה ס"א) שצריך לצאת מבית הכנסת לבית המדרש כדי ללמוד כנ"ל:
For in truth, to its very depths, nothing stands before teshuvah . Even though it says " Kol ba'eiha lo yeshuvun ," and the Zohar says teshuvah does not avail for the blemish of the drops of the brain — nevertheless, in ultimate truth, teshuvah does avail, as brought in all the mussar sefarim , and as I heard explicitly from our Rebbe. Only, because he blemished so greatly, he must be tested and refined, standing in this trial of being pushed away — enduring all manner of distancing, even that they write of him that teshuvah does not avail. A fool finds an excuse to distance himself from teshuvah since it is written that it does not avail. But one who truly thinks about his ultimate purpose and has compassion on himself — even though he sees every kind of distancing and even though it is written that teshuvah does not avail — does not look at this at all. On the contrary, he has even more compassion on himself — for what will be his end, and what will he do on the day of reckoning? One who does not wish to deceive himself: every additional distancing he encounters, he has more compassion on himself and cries out to Hashem more and more me'umka d'liba — from the depths of his heart — until " yashkif v'yeireh Hashem miShamayim " — "Hashem looks down and sees from Heaven." For in truth, Hashem desires kindness and nothing stands before teshuvah .
Segment 10
על פי טעם זה נכון גם כן מה שאין אומרים ובא לציון בשבת כי אם במנחה. כי אז קורין בתורה ובנביא כמו שכתב הב"י שם טעם זה. ואף שבשני וחמישי קורין גם כם, אף על פי כן מחמת שקורין מעט ואין מפטירין בנביא על כן צריכין גם כן ובא לציון. והכל נכון על פי מה שנתבאר למעלה:
When he merits standing in this trial and repents fully despite feeling pushed away — then Hashem has mercy on him, and he is drawn close through this very thing. This is itself the holy dispute among the true Tzaddikim — through this very Da'as , they draw close and return from death to life those who blemished the drops of the brain. But the fool — "like a horse, like a mule, without understanding" — becomes more distant through seeing the disputes. But one who has a brain in his skull hears the "rebuke of life" through hearing the disputes — seeing thereby the magnitude of his distance from Hashem, remembering his blemish, and returning through teshuvah . For in truth, the dispute among the true Tzaddikim is only to draw close and return the distant ones from death to life, as our Rebbe said: "The dispute is only for your sake — that you should return from death to life."
Segment 11
(הלכה ב' לא נודע איה. ולא נודע לנו אם לאו נתבארה או נתבארה ונאבדה בעוונותינו הרבים)
When one believes this — that truly " eilu va'eilu divrei Elokim Chayim " and the dispute is only for his sake — which is the rectification of the brain , and through this precisely thunder is made (as understood from the teaching) — then the akmimiyus in the heart is straightened. For all the crookedness in the heart — especially in one who has blemished the drops of the brain, whose mind is blemished, and whose heart becomes crooked with endless twistings and perversions, in the aspect of " libi secharchar " — "my heart is dizzy" — all these are the aspect of the machlokes of the Sitra Achara , the aspect of " chalak libam " — "their heart is divided" (Hosheia 10:2) . For the Sitra Achara is itself in the aspect of machlokes . This machlokes of the Sitra Achara — the akmimiyus in the heart — has its root, through many chainings-down, in the machlokes of holiness .