Section 11
סעודה ג
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/2/11

Segment 2
HE:
אות א ענין בציעת הפת כי איתא במאמר בחצצרות (סימן ה) בענין הרעמים שצריכין לפנות את המח ממחשבות זרות ומהרהורים ותאוות שלא יחמיץ את מחו בתאוות וכו'. וצריך לגער באלו המחשבות וזה בחינת מצה לשון מריבה, בחינת גער חית קנה. ואיתא בזהר קנה חית תשבר ותעשה ממנה ה"א ותעשה מאותיות חמץ מצה, הינו שלא תחמיץ חכמתך. הינו כשתשמר את חכמתך שלא יכנס בו חכמות חיצוניות שלא תהרהר בהרהורים רעים וכו'. על ידי זה תנצל מבחינת חמץ שהוא סטרא דמותא כדאיתא מחמצת וכו' ותאמין וכו' כדי שתשוב ממות לחיים, מחמץ למצה, מחית לה"א וכו', עין שם כל זה היטב:

EN:
Adam's eating: "From every tree of the garden you shall surely eat" was not merely permission — it was a command . The fruits of Gan Eden are holy eating, the illumination of the Ratzon . The Tree of Knowledge was below the Ratzon , where the sitra achra has a hold. Adam was meant to eat only from the level above thought — the level of ra'ava d'ra'avin (Will of Wills).

Segment 3
HE:
וזה בחינת בציעת הפת שקראו רבותינו זכרונם לברכה את המברך ברכת המוציא בשם בוצע. וכנו את עקר הברכה על שם הבצוע, כמו שאמרו: בעל הבית בוצע ואורח מברך. ולמה לא קראו את המברך ברכת המוציא גם כן בשם מברך המוציא. וכן בכל מקום נקרא ברכת המוציא וכן עקר אכילת לחם בשם בוצע ופורס, כמו שכתוב: עוללים שאלו לחם פורס אין להם. וכמו שכתוב הלא פרס לרעב לחמך. וכן בכמה מקומות שמכנה אכילת לחם בשם פורס ובוצע. וכן בעל השלחן ערוך כל הלכות ודינים של ברכת המוציא קרא בשם 'הלכות בציעת הפת'. שנראה שהעקר הוא הבצוע. וכן מובן בזהר הקדוש שיש סודות גדולים בענין בציעת הפת וכמובא בדברי רבותינו זכרונם לברכה ששאל לו מהיכן קא שרית המוציא וכו':

EN:
The Three Shabbos Meals: Eating on Shabbos is the aspect of the manna and the fruits of Gan Eden. The word oneg (delight) = Eden , Nahar (River), Gan (Garden). Friday night = the student's illumination ( Malchus ); Shabbos morning = the son's comprehension ( Keser / Ayeh ); Shalosh Seudos = the inclusiveness of both — the ultimate completeness.

Segment 5
HE:
אות ב כי ישראל עם קדוש כל אכילתם צריך להיות בקדשה בבחינת אכילת מצה, כי בחינת חמץ הוא סטרא דמותא ואסור לאכילת ישראל, הינו שכל אכילתם צריך להיות מאכל שנתברר ונזדכך מחטא אדם הראשון ומזהמת הנחש. שאזי על ידי זה המאכל נשלם הדעת ביותר. וזה בחינת מצה, בחינת מחין, דהינו מחשבות קדושות וזכות כנ"ל. כי חטא אדם הראשון היה באכילה שאכל מעץ הדעת טוב ורע שזה בחינת חמץ סטרא דמותא, בחינת כי ביום אכלך ממנו וכו', דהינו בחינת מאכל שעל ידו נתערבב המח ומתחמץ במחשבות זרות שזה בחינת עץ הדעת טוב ורע, דהינו שעל ידי אכילה זו נפגם הדעת ונתערב טוב ורע, דהינו שנכנסין מחשבות רעות בהמח שזהו בחינת חמץ כנ"ל. הפך עץ החיים שהוא בחינת מצה, בחינת קדשת המחשבה שהוא בחינת חיים כנ"ל במאמר הנ"ל. ועל ידי חטא אדם הראשון נתקללה האדמה בחינת בעצבון תאכלנה וכן בזעת אפך תאכל לחם . ועל ידי זה נפגמו ונתערבו כל המאכלים עד שכלם צריכין ברור ובפרט הלחם שהוא עקר חיות האדם שם צריכין ברורים הרבה. וזה בחינת כמה וכמה מלאכות ויגיעות שצריכין לטרח בלחם קדם שנגמר ונתברר לאכילת אדם, דהינו חרישה וזריעה וכו'. ויש כמה וכמה מצוות בפת, כי על ידי המצוות התלויות בפת, דהינו מצוות התלויות בחרישה כגון לא תחרש בשור ובחמור וכיוצא. וכן בזריעה וכיוצא, כי עשר מצוות בפת . ועל ידי מצוות אלו התלויות בפת על ידי זה נתברר הלחם מזהמת הנחש מחטא אדם הראשון מבחינת בעצבון תאכלנה. ואז ראויה הפת לאכילת אדם. ועקר גמר הברור הוא בשעת הברכה. שעל ידי הברכה מוציאין אותו מקללה לברכה, דהינו ממה שנתקללה האדמה על ידי חטא אדם הראשון. מבררין אותו ומעלין אותו מקללה לברכה, על ידי הברכה שמברכין עליו. ואז כשהלחם נתברר לאכילת ישראל אזי הוא בבחינת מצה שהוא בחינת עץ החיים, בחינת קדשת הדעת הפך בחינת חמץ שהוא פגם הדעת, בחינת עץ הדעת טוב ורע, כי אכילת ישראל צריכה להיות תמיד בבחינת אכילת מצה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: לא נתנה התורה אלא לאוכלי המן. ומן הוא בחינת מצה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: עגה שהוציאו ישראל ממצרים, דהינו מצות טעמו בהם טעם מן, כי כשזוכין לאכל בקדשה ובטהרה וזוכין לברר המאכל על ידי הברכה אזי המאכל הוא בבחינת מצה שהוא קדשת המח. כי הדעת הוא כפי האכילה כמובן בחוש וכמובן בדברי רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ועל כן צריכין לאכל בקדשה ובטהרה כדי לזכות למחין זכים ומחשבות טהורות על ידי אכילה זו. ואזי האכילה הזאת הוא בבחינת מצה שהוא בחינת קדשת המחשבה. נמצא, שעל ידי ברכת המוציא, על ידי זה מבררין הלחם ואזי האכילה הוא בבחינת מצה. ועקר בחינת מצה הוא על ידי שמשברין קנה החית ועושין ממנה ה"א כנ"ל וזה בחינת ה דה'מוציא שצריכין להטעים ה דה'מוציא כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה . זה בחינת הה"א הנ"ל בחינת מצה שעקרה היא בחינת ה כנ"ל על ידי שמשברין קנה החית ועושין ממנה ה"א כנ"ל. וזה בחינת בציעת הפת שצריכין לבצע הפת אחר הברכה לרמז שאז על ידי הברכה מוציאין הפת מחמץ למצה שמשברין קנה החית ועושין ממנה ה"א ועל זה מרמז הבציעה, כי זה עקר הברור מה שבוצעין ומשברין את הפת בשעת ברכה דיקא שמרמז שמוציאין אז את הפת מחמץ למצה שזה בחינת שבירת קנה החית לה"א כנ"ל. כי זה עקר תקון וברור האכילה להוציא הפת מחמץ למצה כנ"ל. וזה בחינת בציעת הפת כנ"ל, כי מצה היא בחינת פרוסה. וזה בחינת מה שמשברין המצה האמצעית קדם ההגדה ומברכין על אכילת מצה על הפרוסה דיקא. כי עקר מצה הוא בחינת פרוסה, דהינו על ידי שמשברים קנה החית ועושין ממנה ה"א כנ"ל. ועל כן פורסין אז בפסח קדם ברכת המוציא, כי זה עקר המצה שכבר נפרסה ונשברה קדם ברכת המוציא, דהינו שכבר נשבר קנה החית ונעשה ה על ידי ששמרו את המצה שלא תחמיץ, כי אז אוכלין מצה ממש. ועל כן עקר מצותה בפרוסה לרמז על הנ"ל, כי אין צריכין להמתין מלשברה עד שיברכו עליה כי היא כבר נעשה מצה ממש. על כן תכף משברין אותה, כי זה עקר בחינת מצה כנ"ל:

EN:
The vessel: Must be complete — corresponding to the student who is "full of the spirit of wisdom" (Yehoshua bin Nun). A broken vessel = broken emunah ; a complete vessel = the purified medameh (imagination) that can receive the waters of da'as .

Segment 7
HE:
אות ג וזה בחינת לחם עני מה דרכו של עני בפרוסה . כי עקר העניות נמשך מבחינת בעצבון תאכלנה שבא על ידי אכילת עץ הדעת טוב ורע שהוא בחינת חמץ. ועל כן העני חשוב כמת בחינת ביום אכלך ממנו וכו' ומי שחונן את העני ונותן לו מלחמו. אזי הוא מעלה את העני מבחינת עניות, מבחינת בעצבון תאכלנה שבא מבחינת חמץ. ועל כן נקרא הצדקה בשם פרוסה, כמו שכתוב: הלוא פרס לרעב לחמך. כי הוא מעלה אותו מבחינת חמץ לבחינת מצה שזה בחינת פרוסה ושבורה בחינת שבירת קנה החית כנ"ל. ועל כן נקראת המצה לחם עני. כי עקר תקון העניות וחיותו הוא על ידי בחינת מצה על ידי שמעלין אותו מבחינת חמץ למצה. כי צדקה הוא גם כן בחינת ה. כי זה עקר תקון הצדקה שממשיכין ה ועושין מצדק צדקה כידוע . הינו בחינת ה"א הנ"ל. בחינת ה"א דמצה. וזה מה דרכו של עני בפרוסה כך מצה היא פרוסה כי זה עקר בחינת מצה. וזה עקר חיות העני, כי זה בחינת ה"א הנ"ל וכו' כנ"ל. וזה בחינת עוללים שאלו לחם פורס אין להם,'פורס' דיקא כנ"ל. וזה בחינת ולא יפרסו להם על אבל לנחמו וכו' . כי האבל שנגעה בו סטרא דמותא חס ושלום, על כן אין לו כח אז לפרס ולבצע על הפת, כי אינו יכול אז להכניע סטרא דמותא שהוא בחינת חמץ ולפרס את הפת ולהעלותו מחמץ למצה מחית לה"א כנ"ל. כי אז אין לו זה הכח. ועל כן אסור לו לאכל סעודה הראשונה משלו. ועל כן צריכין להברותו משל אחרים. כי הוא אז בבחינת עני שאי אפשר לו לעלות מחמץ למצה כי אם על ידי אחרים שפורסים לו מלחמם ועל ידי זה מעלין אותו מחמץ למצה כנ"ל:

EN:
Netilas Yadayim L'Seudah 4 continues in a separate file.

Segment 8
HE:
וזה בחינת לחם עני שדרשו רבותינו זכרונם לברכה עליו: מה דרכו של עני בפרוסה וכו' כנ"ל. דבר אחר: לחם שעונין עליו דברים הרבה. הינו הך. כי על ידי בחינת מצה על ידי שמשברין קנה החית ועושין ממנה ה"א בחינת גער חית קנה, דהינו על ידי קדשת המחשבה על ידי זה יכולין להתפלל בכח להוציא הקול בכח גדול בתפלתו. וזה בחינת לחם שעונין עליו וכו'. כי על ידי לחם זה, בחינת מצה, על ידי זה עונין בקול גדול. כי על ידי זה יכולין להתפלל בקול גדול, דהינו תפלה בכח כמבאר במאמר הנ"ל, עין שם:

EN:
Part 2 — Sections 7–8

Segment 10
HE:
אות ד וזה גם כן בחינת תקון האכילה, דהינו לברר ולהעלות הלחם מחמץ למצה כנ"ל. כדי לזכות לתפלה בכח כמבאר במאמר הנ"ל, כי עקר כח האדם וחיותו הוא על ידי האכילה כנראה בחוש, כי האכילה נמשך מבחינת גבורות בחינת גבורות גשמים שזה בחינת רעמים כנ"ל במאמר הנ"ל, כי גשמים הם על ידי רעמים ומשם נמשך הפרנסה והאכילה. וכן עקר תקון הדעת הוא כפי האכילה כנ"ל. ועל כן כשאוכל בקדשה אזי הקול היוצא בכח בתפלתו שנמשך על ידי כח האכילה כנ"ל ופוגע במח אזי נעשה ממנו רעמים. ואזי הלב שומע כנ"ל במאמר הנ"ל. נמצא, שהכל תלוי באכילה דקדשה שמשם נמשך הכח ומשם עקר שלמות הדעת כנ"ל. גם היראה שממנו תוצאות הקול הוא גם כן על ידי אכילה בקדשה, כי עקר היראה באה לאדם בשעת אכילה כמובא במקום אחר בדברי רבנו זכרונו לברכה:

EN:
§ 3 (continued) — The Vessel and the Medameh

Segment 12
HE:
אות ה וזה בחינת מהיכן קא שרית המוציא מהיכא דקדים בשולא, כי על ידי האפיה על ידי האש על ידי זה נתברר ונתתקן הלחם, כי מהאש יצאו והאש תאכלם (יחזקאל טו). ועל כן על ידי האש נתברר הלחם מזהמת הנחש. ועל כן צריכין לבצע מהיכא דקדים בשולא ממקום שהתחיל האש לשלט בתחלה, כי שם התחיל הברור והתקון ועל כן שם צריכין לבצע ולברך המוציא. שעל ידי זה משברין קנה החית ועושין ה בחינת ה"א דהמוציא. ואזי מוציאין הלחם מחמץ למצה מחית להא שזה עקר הברור כנ"ל:

EN:
And therefore, the vessel needs to be complete . For the water symbolizes the da'as — the wondrous da'as that will be revealed in the future, in the aspect of: "And the earth will be full of the knowledge [ dei'ah ] of Hashem as the waters cover the sea" . And the primary da'as is to know Hashem — that is, to know and believe that He, blessed be He, is the Sole Primordial One; He is the Former, He is the Creator [who creates] something from absolute nothing — that is, the emunah of the renewal of the world [ emunah d'chidush ha'olam ], as mentioned above, and as is explained in the Torah teaching mentioned above. For through the da'as — the aspect of "and the earth will be full of knowledge" etc. — one merits the levels mentioned above, until one merits this emunah : namely, the emunah of the renewal of the world, which is the main thing, as mentioned above.

Segment 14
HE:
אות ו ועל-כן התחלת כבוש ארץ ישראל היה בעת שקנה אברהם את מערת המכפלה מבני חת. והם אמה ראשונה משבעה עממין, כמו שכתוב: החתי והאמורי וכו'. כי ארץ ישראל שם כל העשר קדשות . וכל המצוות התלויים בפת הם בארץ ישראל ומשם עקר ההשפעה. ועל כן שם עקר הברור של הפת לבררו מחמץ למצה מחית לה"א ועל כן עקר הבטחת ארץ ישראל לאברהם היתה בעת שקראו אברהם בה"א וכמו שכתוב: ולא יקרא שמך וכו'. ושם נאמר: ונתתי לך ולזרעך את ארץ כנען וכו'. כי עקר קדשת ארץ ישראל הוא קדשת הדעת בחינת אוירא דארץ ישראל מחכים, כי עקר הקדשה הוא קדשת הדעת שזה בחינת קדשת ארץ ישראל. וכל זה הוא בחינת ה"א כנ"ל:

EN:
And this da'as mentioned above — which is the aspect of water — it is impossible to attain and receive except through a vessel , which is the aspect of emunah , which is in the aspect of the medameh [the imaginative faculty] , as is explained in the Torah teaching mentioned above. For the medameh is the vessel of the true da'as . For in truth, all the opinions of the entire world — even of the great philosophers and investigators — are all merely in the power of the medameh . For true da'as is only to know Hashem. And this, they have not even begun to attain or taste at all. For this da'as , no one merits except exceedingly great and awesome tzadikim , singular individuals of the generations. But we — we do not have the power to attain this da'as . And we need to strengthen ourselves only with emunah , which we merit through the refinement of the medameh — which is refined through our meriting to draw close to true tzadikim , as is explained in the Torah teaching mentioned above.

Segment 16
HE:
אות ז ועל-כן קנה אברהם השדה מאת בני חת דיקא. ואז התחיל לזכות בארץ ישראל, כי עקר כבישת ארץ ישראל הוא על ידי שמשברין בחינת חית, בחינת גער חית קנה שהוא עשו שהחריב את הבית המקדש וגלו ישראל מארץ ישראל. על כן אי אפשר לזכות בארץ ישראל כי אם על ידי שמשברין חית קנה, דהינו קנה חית ועושין ממנה ה"א שהוא בחינת מצה שהוא בחינת קדשת האכילה שהוא רק בארץ ישראל ששם כל המצוות התלויות בפת וזה בחינת ה"א דאברהם שהוא ראשון שזכה לארץ ישראל וכנ"ל:

EN:
And therefore, these wicked apikorsim [heretics] — who do not want to rely on the da'as of the holy tzadikim , and who, in their loathsomeness and filth, immersed in all the desires, presume to investigate with their polluted intellect — therefore, in truth, their medameh is intermingled and confused, until they come to great heresies or false beliefs. For it is impossible to draw and receive from the holy da'as except through meriting to sanctify and refine the medameh through drawing close to true tzadikim . Through this, the medameh is refined. And then one merits complete holy emunah . For the primary emunah is in the medameh — for in what the intellect comprehends, one does not need emunah , as is explained in the Torah teaching mentioned above.

Segment 17
HE:
כי צריכין לאכל בשמחה, כמו שכתוב: לך אכל בשמחה לחמך וכו'. וכמו שכתוב: אין טוב לאדם כי אם לאכל ולשתות ולשמח וכו'. הינו כשאוכלין בקדשה כנ"ל שאז האכילה בבחינת מצה כנ"ל. ואזי זוכין לבחינת רעמים ואזי נפשט עקמימיות שבלבו כמבאר במאמר הנ"ל. וזה בחינת ויאכל וישת וייטב לבו הפך עקמימיות שבלב. ואז זוכין לשמחה בחינת ולישרי לב שמחה הפך בחינת בעצבון תאכלנה. כי אכילה דקדשה בבחינת מצה כנ"ל. הוא בחינת תקון חטא אדם הראשון כנ"ל. ואזי נתבטל ונמתק בחינת בעצבון תאכלנה כי על ידי בחינת מצה שהוא אכילה דקדשה זוכין לשמחה בחינת לאכל ולשתות ולשמח ולראות טוב וכו' כנ"ל. (עין כל זה היטב במאמר בחצצרות וקול שופר הנ"ל, עין שם):

EN:
And this refined medameh , which is the aspect of emunah — it is the aspect of a vessel that draws and receives the waters of da'as . And this is hinted at in the Torah teaching mentioned above, where it is written at the end that all the titles and praises with which we describe Him, blessed be He, are all in the aspect of the medameh , etc. And this is the aspect of: "on our festival day" [ l'yom chagainu ], the aspect of: "and with the compass he gives it form" , etc. — see there at the end. And this is the aspect of a vessel. For the plain meaning of the verse "and with the compass he gives it form" is said regarding the making of a vessel, as it is written there : "He shapes it with planes and with the compass he gives it form," etc.

Segment 18
HE:
הלכות בציעת הפת הלכה ד נכללת בהלכות נטילת ידים הלכה ד: הלכות דברים הנוהגים בסעודה

EN:
And there, it speaks of the disgrace of false beliefs — of those who believe in idolatry, wood and stone, the works of human hands. And this is the aspect of vessels of the sitra achra — which are false beliefs, believing in wood and stone literally. But on the contrary, in holiness — the holy emunah in Hashem, blessed be He, which is in the aspect of the refined medameh , through which one merits to describe and praise Him, blessed be He, with fitting titles and praises as is proper — all this is the aspect of a vessel in the spiritual sense . For the titles and praises with which we describe and praise Him are vessels to receive the perception of His G-dliness — each one according to what he estimates in his heart. For in truth, "no thought can grasp Him at all" . Only through prayers and songs and praises — that is, titles and praises — which He, in His mercy, gave us permission to describe and praise Him with: through this, we have the power to draw upon ourselves the holy emunah , through which vessels are made to receive the perception of His G-dliness — each one according to what he estimates in his heart.