ברכת המזון ומים אחרונים ד
ברכת המזון ומים אחרונים ד
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/2/17

Segment 2
HE:
אות א על פי התורה מי שיודע מארץ ישראל וכו' בלקוטי תנינא סימן מ"ם, עין שם כל התורה הזאת היטב:

EN:
But all of this is impossible to understand — for the inclusiveness of left within right cannot be grasped in completeness. And therefore, "a fence for wisdom is silence" — which is itself the remazim mentioned above in yam hachochmah . For there are many things that one does not understand except through the aspect of silence — which is the aspect of remazim , the aspect of the illumination of Ratzon .

Segment 3
HE:
והכלל, שעקר קדשת ארץ ישראל הוא על ידי עיני ה' על ידי שה' יתברך מסתכל שם תמיד, שעל ידי זה אוירא דארץ ישראל מחכים, כי עינים על שם החכמה נאמר. ועקר בחינת עיני ה' נתעוררים על ידי ההתפארות שה' יתברך מתפאר עם ישראל בבחינת ישראל אשר בך אתפאר, שזה בחינת תפלין וכו'. ומי שמסתכל על ההתפארות הזאת נעשין אצלו גם כן בחינת מחין תפלין והמחין בוקעין בעינים ואזי גם בכל מקום שהוא מסתכל נעשה גם כן האויר בבחינת ארץ ישראל כנ"ל, אבל ההתפארות של ה' יתברך בעצמו לאו כל אדם זוכה לראות אך מי שמסתכל על הצדיק ועקר בעת שהעולם מתקבצין אליו, דהינו בראש השנה שאז עקר הקבוץ. ואז עולה התפארות הרבה מהקבוץ הנ"ל שמתקבצין אליו בשביל לעבד את ה' והצדיק כלול מכל ההתפארות הזאת, כי עקר ההתפארות שה' יתברך מתפאר בישראל הוא על ידי הצדיק שמקרב אותם לה' יתברך שעל ידי זה ה' יתברך מתפאר בהם. נמצא, שהצדיק הוא בעצמו עקר ההתפארות, על כן מי שמסתכל בעיניו בהצדיק הוא ממשיך על עצמו גם כן מזאת ההתפארות בחינת תפלין ואזי ההתפארות והמחין בוקעין בעינים, אזי גם בכל מקום שזה האיש מסתכל נעשה גם כן ארץ ישראל, כי עקר ארץ ישראל נעשה על ידי העינים הנמשכין על ידי ההתפארות וכו' כנ"ל, עין שם כל זה היטב:

EN:
And the primary contemplation that one understands through the revelation of the Torah of the true Rebbe — is what one understands from him, each according to his level: that up to here is t'chum Shabbos [the Shabbos boundary], and it is impossible to understand further — as is explained there in the commentary regarding the makifin [surrounding lights], etc. For this reason one needs to be silent, so as not to enter into questions and answers that are beyond time, etc. It emerges that the primary thing the Rav communicates to each person, illuminating da'as in him to save him from transgressions — the main thing is that he explains to him that he should understand from afar that there are true wisdoms and wondrous comprehensions in the Torah — so that his emunah should be strengthened, until he can come to the aspect of bittul [self-nullification] toward the Ain Sof , the aspect of the illumination of Ratzon . But the moment one wants to understand and bring it into one's da'as , he blemishes this, and needs to flee from this greatly — in the aspect of: "Into that which is too wondrous for you, do not investigate" , etc.

Segment 5
HE:
אות ב וזה בחינת כוס של ברכת המזון צריך שיתן בו עיניו, כי עקר ברכת המזון הוא לגלות קדשת ארץ ישראל שמשם עקר קדשת ותקון האכילה כמבאר במקום אחר (לעיל בהלכות דברים הנוהגים בסעדה, עין שם) וכמו שכתוב: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך. ועקר קדשת ארץ ישראל נתגלה על ידי העינים שמסתכלין על ההתפארות של ישראל כנ"ל וזה בחינת כוס של ברכת המזון אחר האכילה של ישראל, כי כוס של ברכה זה בחינת כלליות ההתפארות מה שה' יתברך מתפאר בישראל שעל ידי זה נעשה שמחה וחדוה גדולה בכל העולמות, כי להפך חס ושלום, כשאחד מישראל נופל מעבודתו חס ושלום, בחינת ויתעצב אל לבו . וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה:

EN:
And all of this is what Rabbainu , of blessed memory, explained (in the Torah teaching "Chadi Rabbi Shimon" , LM I, 61 ) on the verse "for it is your wisdom and understanding in the eyes of the nations" (Deuteronomy 4:6) etc. — regarding the secret of the intercalation [ sod ha'ibur ]: that there is a wisdom in this that can be revealed, and yet they will not know the secret — they will only understand that the secret is with us, etc. See there. And the same applies among Israel themselves, between the Rav and the students and the rest of the world: they reveal wisdoms and exceedingly deep and exalted counsels, yet the secret remains with them. Only through their revelation, they make it understood to the world that the secret remains with them.

Segment 6
HE:
שכינה מה אומרת? קלני מראשי קלני מזרועי. וכמובא מאמר זה בהתורה הנ"ל. אבל בהפך. כשישראל מתקרבים לה' יתברך וה' יתברך מתפאר בהם. אזי נתוסף עז וחדוה בכל העולמות בבחינת ישמח ה' במעשיו , בחינת מעשי ידי להתפאר , שה' יתברך שש ושמח כביכול, בגדל ההתפארות שמקבל מישראל, שזהו עקר שעשועיו ושמחתו יתברך. וכמו שכתוב לענין ההתפארות שלנו שאנו מתפארין עמו יתברך בשמך יגילון כל היום וכו' כי תפארת עזמו אתה וכו' . כי ההתפארות הוא שמחה. וזה שכתוב: יפאר ענוים בישועה יעלזו חסידים בכבוד. וכתיב: שוש אשיש בה' תגל נפשי באלקי כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וכו'. נמצא שהתפארות הוא שמחה וזה בחינת יין המשמח שהוא בחינת היין של כוס של ברכה, כמו שכתוב: ויין ישמח לבב אנוש, הינו כי היין דקדשה, דהינו היין של ברכה הוא בחינת שמחה, דהינו בחינת כלליות ההתפארות שזהו בחינת שמחה כנ"ל, כי אין אומרים שיר אלא על היין, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק: המשמח אלקים ואנשים (שופטים ט) וכו' מכאן, שאין אומרים שיר אלא על היין. וכל השירות והתשבחות הם בחינת התפארות שאנו משבחין ומפארין אותו יתברך בשיר ורנן והלל ושמחה. כי ה' יתברך מתפאר ומתרומם על ידי השירות ותשבחות של עמו ישראל. בבחינת יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם וכו'. וזה בחינת אשירה לה' כי גאה גאה . 'גאה' זה בחינת ההתפארות, בחינת ה' מלך גאות לבש, דהינו בחינת לבושי גאותו והתפארותו. אז הוא בחינת אשירה לה', כי השיר והשבח הוא בחינת התפארותו וגאותו כביכול, כנ"ל. ועל כן היין של ברכה הוא בחינת כלליות ההתפארות, כי עליו אומרים כל השירות והתשבחות שהם בחינת התפארות, כי אין אומרים שיר אלא על היין כנ"ל:

EN:
And this is the aspect of the Parah Adumah , whose procedures are performed outside [the Bais HaMikdash ]. And it is a statute, hidden and sealed more than all the mitzvos . For in the sacrifices that were in the Bais HaMikdash , through them the worlds were included — upper below and lower above — as explained regarding the wheel [the dreidel ], etc. And even though that secret too cannot be grasped, nevertheless — since the service of the sacrifices was in the Bais HaMikdash , where all the Torah and all comprehensions were — one can speak about it. But the Parah — her procedures are literally outside, and she is a wondrous statute. Her entire service was that he slaughtered her facing the entrance of the Ohel Mo'ed : he slaughtered her outside and gazed toward the Kodesh HaKodashim . This is the aspect of "in the eyes of the nations" mentioned above — that from outside, one gazes inside at the Bais HaMikdash , which is the aspect of the Torah that stood there, the aspect of the true Rebbe , the true da'as , the aspect of Moshe, the aspect of the Bais HaMikdash — for "whoever has da'as , it is as if the Bais HaMikdash was built in his days."

Segment 8
HE:
אות ג וזה בחינת כוס של ברכת המזון, כי אנו צריכין עתה להמשיך קדשת ארץ ישראל שזהו עקר מצות ברכת המזון, בחינת ואכלת ושבעת וברכת וכו' על הארץ וכו' . ועקר קדשת ארץ ישראל נמשך על ידי ההתפארות וכו' כנ"ל. על כן צריכין להביא כוס של ברכת המזון, כי כוס יין של ברכה הוא בחינת התפארות ושמחה כנ"ל שעל ידי זה עקר קדשת ארץ ישראל כנ"ל. וזה בחינת כוס של ברכת המזון צריך לתן עיניו בו , כי עקר קדשת ארץ ישראל נמשך על ידי העינים על ידי שמסתכלין על ההתפארות שעל ידי זה בכל מקום שמסתכל נעשה ארץ ישראל כנ"ל ועל כן צריכין לתן עיניו בכוס של ברכת המזון, כי היין של ברכה יין המשמח הוא בחינת ההתפארות כנ"ל ועל ידי שמסתכלין על זה ההתפארות נעשה ארץ ישראל שהוא בחינת מלכות בחינת כוס של ברכה כידוע , שכוס של ברכה הוא בחינת דוד בחינת כוס ישועות אשא בחינת מלכות שזהו בחינת ארץ ישראל שהוא בחינת מלכות כנ"ל, נמצא שכוס של ברכה המלא יין דקדשה זה בחינת ארץ ישראל שמקבל ההתפארות של ישראל שמשם עקר קדשת ארץ ישראל כנ"ל. כי היין שבכוס הוא בחינת ההתפארות בחינת שמחה כנ"ל והכוס בעצמו שהוא בחינת מלכות כי כוס בגימטריא אלקים כמובא בכתבי האר"י ז"ל ואלקים הוא בחינת מלכות כמו שכתוב ואלקים מלכי מקדם וכו'. ועל כן הכוס שהוא בחינת מלכות הוא בחינת ארץ ישראל שהוא בחינת מלכות כידוע , נמצא שהכוס הוא בחינת מלכות בחינת ארץ ישראל שמקבלת קדשתה מההתפארות של ישראל שהוא יין דקדשה יין המשמח שבכוס כנ"ל. ועל כן צריכין לתן בו עיניו כי העקר תלוי בעינים כי על ידי שמסתכל בעיניו על ההתפארות על ידי זה נעשין עיניו בבחינת עיני ה' ואזי בכל מקום שהוא מסתכל בעיניו נעשה ארץ ישראל כנ"ל ועל כן צריך להסתכל בעיניו בכוס של ברכה כדי לעשות בחינת ארץ ישראל על ידי זה על ידי שמסתכל על היין ועל הכוס שעל ידי זה ממשיך ההתפארות לעיניו וחוזר וממשיך לבחינת הכוס שהוא בחינת מלכות בחינת ארץ ישראל. דהינו לקדש האויר בבחינת ארץ ישראל על ידי העינים כנ"ל:

EN:
And one needs to gaze toward there. But the main thing — one needs to know that he is very, very far from this da'as , and it is forbidden to enter into it by wanting, G-d forbid, to understand the questions that are hidden from him, each according to his level. For about this it is said: "I said I would become wise, but it is far from me." And therefore the Parah purifies from the impurity of the dead — which Adam HaRishon caused by eating from the Tree of Knowledge of Good and Evil. For the primary blemish was that he gazed into that which he had no permission to gaze — for he wanted to know good and evil, which derive from right and left, to know through intellect all their root and how they are included together, etc., as mentioned above. And through this, death was decreed — which is separation, as mentioned above. And therefore, through the Parah — which is slaughtered facing the entrance of the Ohel Mo'ed , which is the aspect mentioned above of gazing only from afar at the holy da'as — through this, the blemish of the impurity of the dead (caused by Adam HaRishon who blemished this) is purified and rectified. And all of this is the rectification of the sin of Korach, who blemished this, as mentioned above.

Segment 10
HE:
אות ד וכל זה צריכין אחר האכילה כי אכילת ישראל קדש. ועקר התגלות ההתפארות הוא בשעת סעודה דקדשה של ישראל כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה במקום אחר שעקר שלמות המלכות הוא על ידי אכילה של ישראל בבחינת לעת האכל גשי הלם אין הלם אלא מלכות שמלכותו יתברך נתגלה על ידי קדשת אכילת ישראל ועקר על ידי מצות ברכת המזון וכמו שכתב רבנו זכרונו לברכה בספר הא"ב (אות א אכילה) על ידי ברכת המזון נתודע ה' יתברך בעולם. והתגלות מלכותו יתברך זה בחינת התגלות ההתפארות הנ"ל מה שה' יתברך מתאר בעצמו ישראל שעל ידי זה עקר התגלות מלכותו יתברך כי אין מלך בלא עם , ועל כן כשישראל עובדין אותו יתברך ועושין רצונו יתברך שאזי ה' יתברך מתפאר בהם אזי מתגלה מלכותו יתברך כמו שכתוב ה' מלך גאות לבש, גאות לבש הינו לבושי גאותו והתפארותו אזי ה' מלך כי עקר התגלות מלכותו הוא על ידי ההתפארות שמתפאר בישראל כנ"ל (וזה סוד מה שכתוב בכתבי האר"י ז"ל שעקר בנין המלכות על ידי תפארת והבן) נמצא שבשעת האכילה נתגלה ההתפארות שהוא בחינת התגלות מלכותו שנמשך בשעת האכילה כנ"ל כי כן דרך המלכות להראות כבוד עשרו ותפארתו וגדלתו בשעת סעודה שאז עקר התגלות מלכותו וכמו שכתוב 'כשבת המלך על כסא מלכותו עשה משתה בהראתו את עשר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו וכו'' ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע ועל כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה אסור לאכל קדם התפלה שנאמר לא תאכלו על הדם לא תאכלו קדם שתתפללו על דמכם. כי אי אפשר לאכל בקדשה כי אם כשמעלין תחלה התפארות ושעשועים לפניו יתברך ועל כן צריכין להתפלל קדם כי עקר ההתפארות שה' יתברך מתפאר בישראל הוא על ידי התפלה שהוא שירות ותשבחות והתפארות שאנו משבחין ומפארין אותו יתברך שעל ידי זה ה' יתברך מתגדל ומתפאר בכל העולמות שהוא יתברך מתפאר בנו שיש לו עם קדוש כזה שיודעין בזה העולם הגשמי לפארו ולשבחו ולהתפלל לפניו כמו שכתוב ואתה קדוש יושב תהלות ישראל שעל ידי תפלות ותהלות ישראל על ידי זה ה' יתברך מתקדש ומתפאר בכל העולמות ועל כן קדם התפלה אסור לאכל כי אי אפשר לאכל בקדשת ישראל כי אם על ידי התפלה שעל ידי זה עולה ההתפארות של ישראל ואז האכילה בקדשה כי אזי מתגלה כל ההתפארות בשעת סעודה דיקא שעל ידי זה מתגלה קדשת ארץ ישראל שעל ידי זה עקר קדשת האכילה כנ"ל וזהו לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלקים את מעשך , הינו אחר שכבר רצה אלקים את מעשך שמעשך עולים לפניו יתברך לנחת ולרצון. והוא מתפאר בהם בבחינת ועמך ישראל כלם צדיקים וכו' מעשי ידי להתפאר הינו אחר התפלה שאז כבר קבל ה' יתברך התפארות ונחת ורצון ממך. אז לך אכל בשמחה לחמך וכו' כי אז האכילה בקדשה בחינת ארץ ישראל על ידי התגלות ההתפארות שעל ידי זה נעשה ארץ ישראל כנ"ל:

EN:
And all of this is what we work to rectify on Purim, as mentioned above. For Haman cast the pur [lot] and wanted to blemish the goral [lot] of Yom Kippur that the Kohen placed upon the two se'irim [goats] — one for Hashem and one for Azazel — which is the secret of the Parah Adumah whose procedures are outside, as is brought. And the two se'irim are the aspect of se'aros [hairs] mentioned above, the aspect of "Behold, Eisav my brother is a hairy man" (Genesis 27:11) who was full of hair, etc. But within the hairs themselves — which are the aspect of the two se'irim — there are two aspects, as mentioned above: the aspect of "the heart of the wise is to his right" etc. And this is impossible to grasp. Therefore one needs to cast a lot [to determine] which is for Hashem, etc. And Haman denied this, and said he would draw the lot through his sorcery as he wished, to overpower Mordechai and all Israel, G-d forbid. And Hashem, blessed be He, in His mercy, reversed the matter until they hanged him and his offspring, etc. And through this, Purim was made — named after the pur [lot] — until from this was made the aspect of the Parah Adumah , whose procedures are outside and one gazes inward, etc. — which is the primary aspect of "I said I would become wise, but it is far from me" — through which the primary rectification [is accomplished], as mentioned above.

Segment 12
HE:
אות ה וזה שקורא הכתוב ההתפארות שה' יתברך מקבל מישראל בשם אכילה כמו שכתוב באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים וכו' שפרש רש"י שהענין מדבר על הנחת רוח שמקבל ה' יתברך מקרבנות ועבודת ישראל עין שם. כי הנחת וההתפארות שה' יתברך מקבל מישראל הוא בחינת אכילה שאז עקר התגלות ההתפארות כנ"ל וזה בחינת לאכל ולשתות ולשמח בחינת ויאכל וישת וייטב לבו שעל ידי זה מאיר הפנים כמו שכתוב לב שמח ייטב פנים, כי הארת פנים על ידי אכילה ושתיה דקדשה זה נמשך מבחינת ההתפארות שמתגלה בעת האכילה שמשם עקר הפאר והארת פנים וזה בחינת לחם הפנים כי עקר הארת פנים שהוא ההתפארות בחינת מלך ביפיו וכו' זה זוכין על ידי אכילה דקדשה כנ"ל ועקר הפאר והארת פנים של האכילה דקדשה מתקבץ ומתגלה על ידי הכוס יין של ברכת המזון שהוא בחינת יין המשמח בחינת השמחה של ההתפארות כנ"ל. וזה בחינת התאדמות פנים על ידי היין כי בקדשה דהינו בכוס של ברכה נמשך זה ההתאדמות הפנים מבחינת ההתפארות הנ"ל שהוא בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד המלך עליו השלום שהוא בחינת כוס של ברכה כנ"ל שזהו בחינת התאדמות פני התוקע בראש השנה כי בראש השנה אז הוא עקר קבוץ ועלית כל ההתפארות של ישראל שמתקבצין כלם אל הצדיקים שבדור וכנ"ל. וזה בחינת שופר לשון שפרא כמו שכתוב שפרו מעשיכם . הינו בחינת התגלות היפי וההתפארות שמתגלה בראש השנה כנ"ל. ומשם נמשך התאדמות פני התוקע על ידי שמאיר בו בחינת קבוץ ההתפארות הזאת בבחינת אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון . אור הפנים הינו התפארות הנ"ל שעולה לפניו יתברך על ידי תקיעת שופר וזהו בשמך יגילון כל היום וכו'. כי תפארת עזמו אתה וכו' וכנ"ל. וזה בחינת התאדמות פנים על ידי היין דקדשה שהוא בחינת כוס של ברכה שהוא בחינת התפארות הנ"ל שהוא בחינת יין המשמח שמשם הארת פנים כנ"ל ועל ידי זה ממשיכין קדשת ארץ ישראל כנ"ל שזהו עקר מצות ברכת המזון וכנ"ל:

EN:
And therefore, afterward we immediately read Parashas HaChodesh — which is the secret of the sanctification of the new month, the secret of the intercalation. For all of this is the aspect of the secret of the intercalation, the aspect of "for it is your wisdom and understanding in the eyes of the nations" — "in the eyes of the nations" specifically, as mentioned above (see there in the Torah teaching "Chadi Rabbi Shimon" mentioned above, LM I, 61 , and you will understand). For the primary secret of the intercalation — the secret of the sanctification of the new month, which Moshe found difficult — is to rectify the blemish of the moon, until the light of the moon will be like the light of the sun. Which is the aspect of the inclusiveness of the aspaklaria she'ainah me'irah [the non-luminous looking glass], which is the aspect of the moon, within the aspect of the aspaklaria hame'irah [the luminous looking glass], which is the aspect of the sun. Which is the aspect of the inclusiveness of the comprehension of the lower worlds — "the fullness of the whole earth is His glory" — within the comprehension of the upper worlds — the aspect of Ayeh — as is explained there in the Torah teaching "Ki Merachamam" mentioned above.

Segment 13
HE:
וזה שכתוב בהתורה ויהי הם מריקים שקיהם בסימן יז שעל ידי אכילה בקדשה זוכין לדעת שעל ידי זה מאיר אור הצדיק שהוא מגלה כל ההתפארות שה' יתברך מתפאר בכל אחד מישראל אפלו עם הפחות שבפחותים וכו' עין שם היטב כי התגלות ההתפארות הוא בשעת אכילה דקדשה כנ"ל:

EN:
For all of this is impossible to include in completeness except through the aspect of silence, the aspect of remazim , the aspect of the illumination of Ratzon , etc. — which is the primary rectification for all the above. And in all of this we are engaged before Pesach — when the primary beginning of Israel's drawing close to their Father in Heaven [takes place], through Moshe Rabbainu who illuminates da'as in all of Israel, etc., and the primary rectification is through this, as mentioned above. See further regarding the main point in another place, in Hilchos Peter Chamor, where the matter of Pesach and matzah and the prohibition of chametz are explained according to the Torah teaching "Ki Merachamam" mentioned above. But here, many things have been added regarding the Four Parshos . And still the secret remains sealed and hidden from us — only we see from afar, etc. And there is yet more to say to G-d.

Segment 15
HE:
אות ו וזה אכלו משמנים ושתו ממתקים וכו' ואל תעצבו כי חדות ה' הוא מעזכם , כי עקר תקון האכילה בקדשה הוא על ידי שמחה שהוא בחינת ההתפארות כנ"ל בחינת כי חדות ה' הוא מעזכם שהוא בחינת כי תפארת עזמו אתה וכו' וכנ"ל ועל כן נאמר מקרא זה על ראש השנה כי אז בראש השנה הוא עקר התגלות ההתפארות כנ"ל ועל כן אז עקר התגלות קדשת ארץ ישראל כמו שכתוב תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו' וכנ"ל ועל כן אז מזהיר הכתוב לאכל ולשתות בשמחה כי חדות ה' הוא מעזנו על ידי ההתפארות שמקבל אז מאתנו כנ"ל שעל ידי זה נעשה קדשת ארץ ישראל שעל ידי זה עקר תקון האכילה בקדשה כנ"ל:

EN:
And the main thing for practical application — whatever a person's situation may be — he needs to be careful, at the very least, against chochmos [self-wisdom] . That he should not be wise in his own eyes. For the chochmos of the world are very harmful to every single person, as Rabbainu , of blessed memory, wrote: " Chochmos cause a person to fall." And as it is written: "Have you seen a man wise in his own eyes? There is more hope for a fool than for him" (Proverbs 26:12) . And especially when one comes through his chochmos to machlokes [dispute], G-d forbid — all the more so when one disputes through this those who are more upright than him, etc.

Segment 17
HE:
אות ז וזה בחינת כל הסעדות של מצוה כי כשגומרין איזה מצוה או איזה מסכתא עושין סעודה כי עקר ההתפארות שמקבל ה' יתברך מהלמוד הזה או ממצוה זאת הוא מתגלה בשעת סעודה דיקא כי עקר התגלות ההתפארות בשעת סעודה דקדשה כנ"ל וזה בחינת אכילת שבת ויום טוב שהוא מצוה גדולה מאד. כי אז בשבת ויום טוב עולה ההתפארות והשעשועים של כל המצוות והעבודות שעושין בחל וכמובן בדברי רבנו זכרונו לברכה כמו שמבאר על פסוק צדק לפניו יהלך שבשבת עולה המצוה לפני ה' יתברך וה' יתברך מתפאר בה וכו'. וכן ביום טוב מתקבץ השמחה של כל המצוות ואז זוכין לאור הפנים בחינת שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' וכו' (כמו שמובא בהתורה מישרא דסכינא בסימן למד) ועל כן מחמת שבשבת ויום טוב עולה ומאיר כל ההתפארות של כל המצוות שישראל עושין על כן אז הוא עקר אכילה דקדשה ואז מצוה גדולה להרבות בסעודה כי קדשת האכילה הוא על ידי התגלות ההתפארות שעל ידי זה נתגלה ונמשך במקום הזה קדשת ארץ ישראל שמשם עקר קדשת האכילה כנ"ל:

EN:
And there are those who say with a full mouth in truth that so-and-so is G-d-fearing and more upright than him, yet nevertheless, he does not conduct himself properly — because it seems to him that he is wise in his own eyes, as is very commonly found in many forms. And this is more harmful to every person than all the transgressions. For machlokes and sinas chinam [baseless hatred] are worse than everything — and through them the Bais HaMikdash was destroyed, as our Sages, of blessed memory, said. And still the Satan dances to prevent the building of the Bais HaMikdash through this — through the abundance of machlokes and accusation in the entire world, especially among the scholars and the upright, etc.

Segment 20
HE:
שיך לעיל אות ח לענין מה שכתב רבנו זכרונו לברכה שעקר קדשת ארץ ישראל נמשך על ידי ההתפארות שה' יתברך מתפאר בישראל וזהו ועמך ישראל כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר הינו כנ"ל על ידי בחינת מעשי ידי להתפאר דהינו ההתפארות שמתפאר בנו על ידי זה לעולם יירשו ארץ על ידי זה נזכה לארץ ישראל כי עקר קדשת ארץ ישראל על ידי ההתפארות בחינת מעשי ידי להתפאר כנ"ל:

EN:
For as long as a person guards himself from every type of machlokes in truth, and nullifies his da'as before the da'as of the Torah and the true tzadikim — there is hope for him always , whatever his situation may be. For "great is Hashem, and we do not know at all" , etc. — as this holy conversation is recorded in Chayai Mohara"n . And it is understood there that the primary hope and rectification is through believing in the greatness of Hashem and His Torah and His tzadikim , and [recognizing] that we do not know at all, etc.

Segment 22
HE:
אות ט וזה בחינת חנכה כי הדלקת נר חנכה הוא להמשיך ולגלות אור ההתפארות הזאת מה שה' יתברך מתפאר תמיד עם עמו ישראל ומשם ממשיכין האור הגדול הזה שממנו מדליק ומאיר אור הנר של חנכה שהוא פרסומי נסא שמעיד ומפרסם תקף הנסים שה' יתברך עושה עמנו בכל דור ודור וכל זה מחמת גדל אהבתו את עמו ישראל שהוא מתפאר בנו בכל דור ודור שמחמת זה הוא עושה עמנו נסים ונפלאות בכל דור ודור כי מלכות יון הרשעה עמדה על ישראל להשכיחם תורתו ולהעבירם על חקי רצונו כי התקנאו בההתפארות שה' יתברך מתפאר בנו על ידי קיום התורה והמצוות ורצו לבטל את התורה חס ושלום ואמרו כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל שהוא הפך ההתפארות מה שאנו מתפארין בו יתברך שהוא אלקינו ואנחנו עמו והם רצו לבטל זאת ההתפארות שזהו גם כן בחינת בטול ההתפארות של ה' יתברך שהוא יתברך מתפאר בנו כי הא בהא תליא ושניהם אחד. כי כפי קיום התורה והמצוות וכפי ההתפארות והשמחה שאנו מתפארין בו ושמחין בו יתברך כמו כן הוא יתברך שש ומתפאר בנו כמו שכתוב את ה' האמרת וה' האמרך היום וכו' ולתתך עליון וכו' לתהלה ולשם ולתפארת וכו' ועל כן כשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום נעשה הנס בנרות המנורה וקבעו לדורות להדליק נר חנכה כי עקר האור נמשך מאור ההתפארות הזאת שה' יתברך מתפאר בישראל במעשיהם הטובים שזה עקר האור כמו שכתוב ויבדל אלקים בין האור ובין החשך ואמרו רבותינו זכרונם לברכה אור אלו מעשיהם של צדיקים וכו' וכמו שכתוב אור צדיקים ישמח. ועל כן נעשה מההתפארות הזאת אור עינים כמו שמבאר בהתורה הזאת שהתפארות הזאת נעשה בחינת תפלין מחין והם בוקעין בעינים ומשם נמשך אור העינים שעל ידי זה נעשה קדשת ארץ ישראל כנ"ל. כי עקר האור נמשך מאור ההתפארות הזאת שה' יתברך מתפאר בישראל שאז מאיר אור גדול בכל העולמות ונדלקין ומאירין כל הנרות והאורות העליונים כמו שאיתא בזהר הקדוש לאדלקא שרגין ולאנהרא בוצינין וכו' ומאור ההתפארות הזאת אנו ממשיכין אור הקדוש והנורא הזה של נר חנכה הקדוש. על ידי תקף הנס שעשה ה' יתברך עמנו אז שעל ידי זה נתגלה ההתפארות שה' יתברך מתפאר בנו עדין בכל דור ודור. ועושה נסים ונפלאות גדולות בשבילנו ועל ידי התגלות ההתפארות מאירין כל האורות כנ"ל. ומשם אנו ממשיכין אור הנר של חנכה כנ"ל. וזה האור הקדוש של נר חנכה מצוה לראותו כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה הרואה נר חנכה מברך וכו'. וכמו שאומרים הנרות הללו קדש הם וכו' אלא לראותן בלבד. כי עקר הדלקת נר חנכה הוא להמשיך למטה אור ההתפארות הזאת כדי לזכות לראות אור ההתפארות הזאת כדי לזכות על ידי זה להרגיש טעם המתוק והקדוש של ארץ ישראל כמבאר בהתורה הנ"ל. שמי שרואה זאת ההתפארות אזי גם בכל מקום שהוא מסתכל נעשה האויר בבחינת ארץ ישראל וכו' ונתעורר תשוקה חדשה וחשק נמרץ לארץ ישראל כמובן בהתורה הנ"ל. כי בחנכה צריכין להמשיך קדשת ארץ ישראל לתקן פגם המרגלים שהוציאו דבה על הארץ ופגמו בארץ ישראל כמו שכתב רבנו בהתורה כי מרחמם ינהגם. שכפי הסלח נא שפועלין ביום הכפורים כן זוכין לקדשת חנכה. כי משה רבנו עליו השלום בקש סלח נא על חטא המרגלים וכו' נמצא שבחנכה צריכין לתקן חטא המרגלים וכו' נמצא שבחנכה צריכין לתקן חטא המרגלים שדברו על ארץ ישראל. על כן אנו צריכין עכשו לגלות הטעם הקדוש של ארץ ישראל. וזה נעשה על ידי הדלקת נר חנכה שעל ידי זה נתגלה אור ההתפארות מה שה' יתברך מתפאר בישראל שעל ידי זה נמשך קדשת ארץ ישראל בכל מקום שמסתכלין בו. כי נמשך בחינת אוירא דארץ ישראל מחכים וכו'. על ידי אור ההתפארות שהוא בחינת מחין תפלין וזה בחינת השמן של נר חנכה שהוא בחינת מחין תפלין כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה כי המחין הם בחינת שמן משחת קדש כידוע ועל ידי זה נמשך קדשת ארץ ישראל בכל מקום שמסתכלין בו. ואזי מרגישין טעם של ארץ ישראל וחוזרין ומשתוקקין באמת לארץ ישראל. ובזה מתקנין פגם המרגלים שהוציאו דבה על ארץ ישראל. ועל כן צריכין לראות ולהסתכל בנר חנכה כדי להסתכל על אור ההתפארות הזאת שהוא בחינת אור הנר של חנכה כדי לזכות על ידי זה לעשות ארץ ישראל בכל מקום שהוא יסתכל שם. ואזי יחזר וישתוקק לארץ ישראל. ובזה יתקן פגם המרגלים שפגמו בארץ ישראל כנ"ל:

EN:
Halacha 6 develops an entirely new dimension of hand-washing: the hands as remazim — gestures, hints, the non-verbal dimension of Torah transmission that operates above da'as , in the realm of Ratzon .

Segment 24
HE:
אות י ועל-כן קורין בחנכה פרשת הנשיאים כי הנשיאים של ישראל הם בחינת צדיקי הדור שעקר ההתפארות כלול בהם. כמו שמבאר בהתורה הנ"ל ועל כן הנשיאים הביאו את אבני המלואים לאפוד ולחשן. כי אבני האפוד והחשן הם בחינת התגלות ההתפארות שה' יתברך מתפאר בישראל כי עקר ההתפארות על ידי הגונין על ידי שישראל כלולין מגונין סגיאין כמבאר בדברי רבינו זכרונו לברכה במקום אחר וכלליות הגונין של ישראל היו מתגלין באבני החשן והאפוד שכל אבן היה לו גון מיחד כפי שבטו שהיה כתוב עליו הינו כפי הגון וההתפארות שה' יתברך מקבל מזה השבט כי כל שבט ושבט יש לו גון מיחד וכל אלו הגונין היו באבני החשן והאפוד אדם לראובן. פטדה לשמעון וכו'. ואלו הגונין היו מצירין בדגלים כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה . שבאלו הדגלים היו הולכין ישראל במלחמת מצוה לכבש ארץ ישראל שזה היה עקר מלחמת ישראל כי עקר כבישת ארץ ישראל הוא על ידי התגלות ההתפארות שהוא בחינת כלליות הגונין של אבני החשן שהיו מצירין בדגלים שעל ידי זה נעשה קדשת ארץ ישראל ונתגלה הטעם של ארץ ישראל. שאז מכניעין כל המונעים מארץ ישראל. כי עקר המונעים הם מוציאי דבת הארץ רעה וכו' כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה בהתורה תשעה תקונין וכו' עין שם:

EN:
The core teaching: Man's entire service is to include left within right — body within soul, this world within the World to Come, earth within heaven. This is accomplished through eating (which binds soul to body) — but only when eating is drawn from the Ratzon level, which flows through the "hands in the Sea of Wisdom." These "hands" are the remazim — hints and gestures that convey what explicit speech cannot. Even in nigleh (Gemara, Tosafos), the rav completes his teaching with hand-movements.

Segment 25
HE:
ועל-כן הביאו הנשיאים דיקא את אבנים של החשן והאפוד. כי עקר ההתפארות תלוי בהנשיאים שהם בחינת צדיקי הדור שעקר ההתפארות על ידם כנ"ל. ועל כן קורין פרשת הנשיאין בחנכה כי אז מגלין אור ההתפארות הזאת שעקרו תלוי בצדיקי הדור שהם בחינת נשיאים כנ"ל:

EN:
Purim: Amalek = heresies that come from trying to intellectually grasp left-right inclusiveness. The antidote is Mordechai observing the remazim that Hashem hints at every moment. Mishloach Manos = sending food portions that carry remazim of the manna-level da'as . Moshe's raised hands against Amalek = remazim that tell Israel to look upward rather than at the questions.

Segment 27
HE:
אות יא וזה בחינת מצות נר חנכה איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד והמהדרין מן המהדרין מוסיף והולך . כי בנר חנכה יש מהדרין ומהדרין מן המהדרין. כי עקר נר חנכה הוא בבחינת הדור והתפארות שמגלין התפארות של ה' יתברך שמתפאר ומהדר בנו כנ"ל. וזה בחינת השלש מדרגות שיש במצות נר חנכה דהינו איש וביתו. ונר לכל אחד וכו' כנגד שלש בחינות של המשכת קדשת ארץ ישראל המבארין בהתורה הנ"ל. כי מבאר שם שעל ידי ההתפארות שה' יתברך מתפאר בישראל. על ידי זה נעשה קדשת ארץ ישראל על ידי הסתכלות עיני ה' יתברך שם. וגם כל מי שזוכה להסתכל על זאת ההתפארות הוא ממשיך לעצמו גם כן בחינת עיני ה' ואזי גם בכל מקום שהוא מסתכל נעשה גם כן בחינת אוירא דארץ ישראל. אך מי הוא זה שיזכה לראות ההתפארות של ה' יתברך וכו' רק מי שזוכה לראות את הצדיק האמת שהוא עקר ההתפארות של ישראל וכו' ואזי הוא זוכה גם כן לקבל מהתפארות הזאת ונעשין אצלו גם כן בחינת עינים הנ"ל. ואזי גם בכל מקום שהוא מסתכל נעשה שם בחינת ארץ ישראל כמבאר שם עין שם היטב. נמצא שיש שלש בחינות הסתכלות העינים שעל ידי זה נעשה קדשת ארץ ישראל כנ"ל דהינו בחינת הסתכלות אור עיני ה' והסתכלות הצדיק שהוא כלליות ההתפארות והסתכלות העינים של כל מי שזוכה לראות את הצדיק. ועקר הוא הצדיק כי הוא כלול מכל ההתפארות של ישראל שכלם נתקרבים לה' יתברך על ידו וכו'. וגם הצדיק הוא יכול לראות את ההתפארות של ה' יתברך. כי אף על פי שכתב רבנו שם מי הוא שיוכל לראות ההתפארות של ה' יתברך וכו'. זה נאמר על סתם בני אדם שבודאי אינם זוכים לראות את ה' יתברך שיראו את ההתפארות שלו. אבל הצדיקים האמתיים הם רואין את ה' יתברך והתפארותו כמו שמצינו בנביאים. כמו שכתוב (ישעיה ו) ואראה את ה'. וכן מיכיהו אמר ראיתי את ה' ישב וכו'. (מלכים א כב) ועל כן הצדיקים בעצמם בודאי רואין את ההתפארות של ה' יתברך בעצמו. וגם הם בעצמן הם עקר ההתפארות וכו' כנ"ל. ועל כן עקר קדשת ארץ ישראל נתגלה על ידי הצדיק שהוא כלל כל ההתפארות שעל ידי זה נעשה קדשת ארץ ישראל כנ"ל. וזה בחינת צדיקים יירשו ארץ כי עקר קדשת ארץ ישראל נמשך על ידם כנ"ל. כי זה ידוע שעקר הקדשה נמשך למטה כפי מעשה בני אדם. והכל תלוי במעשה התחתונים. ועל כן כשנמשך קדשת ארץ ישראל על ידי ה' יתברך על ידי הסתכלות עיניו יתברך שמו בעצמו. עדין אין הקדשה בשלמות כל כך. כי עקר המשכת הקדשה למטה בשלמות הוא על ידי בני אדם דיקא כידוע. ועקר תלוי בהצדיק. ועל כן כשהצדיק מקבל זאת ההתפארות וזוכה לעיני ה' הנ"ל. עד שזוכה להמשיך קדשת ארץ ישראל על ידי הסתכלות עיניו. אז נמשך ונתגלה קדשת ארץ ישראל בשלמות גדול ביותר. וזה בחינת שלש המדרגות שבמצות נר חנכה כנ"ל. כי נר איש וביתו. זה בחינת שממשיכין אור ההתפארות שהוא בחינת קדשת ארץ ישראל שמתגלה על ידי ה' יתברך בעצמו. שזאת הקדשה וההתפארות הוא בחינת כלליות. וזה בחינת איש וביתו. כי ה' איש מלחמה. והוא כביכול הבעל הבית של כל העולם שדומה לבית כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה. בחינת בראשית ראש בית:

EN:
Korach and Parah Adumah : Korach wanted to "exchange left for right" — relying on his own da'as rather than nullifying before Moshe. The Parah Adumah , performed outside while gazing inward toward the Kodesh HaKodashim , embodies the principle: see from afar that the secret exists, but don't try to enter it. "I said I would become wise, but it is far from me." Purim → Parah → Parashas HaChodesh → Pesach: the sequence of the Four Parshos is a progressive rectification of this same principle.

Segment 28
HE:
והמהדרין נר לכל אחד ואחד. זה בחינת אור ההתפארות שנתגלה אצל כל אחד ואחד. על ידי שזוכה לראות אור ההתפארות הזאת על ידי שמסתכל בהצדיק וכו' כנ"ל. וזאת ההתפארות מאיר יותר מחמת שנתגדל ההתפארות כל כך עד שגם אנחנו זוכין לבחינת עינים אלו להמשיך קדשת ארץ ישראל על ידי הסתכלות עיניו. ואז מאירה קדשת ארץ ישראל יותר ויותר. כי על ידי שאנו מקבלין זאת ההתפארות וזוכין לעינים אלו. ואזי גם בכל מקום שאנו מסתכלין נעשה קדשת ארץ ישראל כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל. וכל מה שנמשך קדשת ארץ ישראל ביותר. אפלו לחוץ לארץ מאירה ארץ ישראל ממש באור גדול ונפלא יותר ומשתוקקים ומתגעגעים ביותר לארץ ישראל וכמובן היטב שם בהתורה הנ"ל. שמתחיל שם, מי שיודע מארץ ישראל שטעם באמת טעם ארץ ישראל. אזי הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל הצדיק על ראש השנה. ומסים שם בטעמו כי על ידי זה האיש שהיה אצל הצדיק אמתי על ראש השנה נעשה האויר בבחינת ארץ ישראל בכל מקום שהוא מסתכל בו. ומרגישין טעם ארץ ישראל שם וכו'. ואמר שהוא ידע זאת מקדם כי קדם שהיה בארץ ישראל היה משתוקק מאד לארץ ישראל. ופעם אחד התועד יחד עם איש אחד. ונתעורר לו תשוקה גדולה לארץ ישראל. והבין שזה האיש היה בודאי אצל הצדיקים על ראש השנה. ושאל את אותו האיש. וכן הוה. כי ספר לו שהיה אצל כמה צדיקים על ראש השנה וכו'. (ועין ענין זה בשיחות שלו) נמצא שעל ידי זה האיש שזוכה לעינים הנ"ל שבכל מקום שהוא מסתכל נעשה בחינת ארץ ישראל אפלו בחוץ לארץ. על ידי זה חוזרים ומשתוקקים ביותר לארץ ישראל ממש. כי נתגלה קדשת ארץ ישראל ביותר על ידי זה האיש. כי זה כלל שהקדשה כל מה שנמשכת למטה יותר לקדש ולטהר מקומות החיצונים יותר. אין הקדשה נגרעת על ידי זה חס ושלום אדרבא נתוסף עליו אור גדול ונפלא יותר ויותר בכפלי כפלים. ועל כן כל מה שממשיכין קדשת ארץ ישראל בחוץ לארץ יותר ויותר על ידי בחינת עינים הנ"ל של כל אחד ואחד כנ"ל. על ידי זה נתוסף אור גדול בארץ ישראל בעצמה יותר ויותר. ועל כן מרגישין יותר ויותר טעם ארץ ישראל ומשתוקקים לארץ ישראל ביותר. וזה בחינת והמהדרין נר לכל אחד ואחד. זה בחינת אור ההתפארות הנמשך על ידי כל אחד ואחד. על ידי שזוכה לראות התפארות הזאת על ידי שמסתכל בהצדיק וכנ"ל:

EN:
The practical lesson (§9): Guard against chochmos (self-wisdom) above all. Nullify your da'as before the true tzadikim . Avoid machlokes at all costs. As long as one does this — there is hope always, whatever one's situation. "Great is Hashem, and we do not know at all."

Segment 29
HE:
והמהדרין מן המהדרין מוסיף והולך זה בחינת שהוא כלול מהכל. מכל ההתפארות של ישראל. כי הוא מקרב כל ישראל לה' יתברך. גם ה' יתברך מתפאר בו ביותר מכל ישראל מחמת גדל צדקתו ותורתו ומעשיו הטובים. כי כל מי שעושה רצונו יתברך יותר מתפאר בו ה' יתברך ביותר. וגם הצדיק זוכה לראות ההתפארות של ה' יתברך בעצמו כנ"ל. ועל כן הוא עקר ההתפארות של ה' יתברך בעצמו כנ"ל. ועל כן עקר ההתפארות הוא הצדיק והוא זוכה ביותר לבחינת עינים הנ"ל. ועל ידו עקר המשכת קדשת ארץ ישראל כנ"ל. וזה בחינת מהדרין מן המהדרין מוסיף והולך בכל יום שעל ידי זה ממשיכין האור של ההתפארות של הצדיק שהוא בחינת יוסף שמוסיף והולך בעבודתו בכל יום שעקר ההדור וההתפארות על ידו בבחינת ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה. שהצדיק בחינת יוסף הוא עקר היפי והפאר. כי הוא כלול מכל ההתפארות הנ"ל. ועל כן נקרא יוסף על שם אסף אלקים את חרפתי . חרפה הוא הפך ההתפארות והכבוד. ויוסף בחינת הצדיק הוא מאסף ומבטל כל החרפות ובזיונות. כי הוא מגלה כל ההתפארות והכבוד שה' יתברך מתפאר ומתכבד בישראל שהוא הפך החרפות ובזיונות. וזה בחינת מוסיף והולך בחינת יוסף שהוא בחינת הצדיק שנקרא יוסף על שם שמוסיף והולך ומתחדש בעבודתו יתברך בכל יום ויום בבחינת יסף ה' לי בן אחר. כי הצדיק מוסיף בעבודתו בכל עת. ומתחיל בכל פעם מחדש כאלו לא התחיל עדין בעבודתו יתברך כלל. וזה עקר השעשועים וההתפארות של ה' יתברך. כי עקר ההתפארות והשעשועים של ה' יתברך הוא על ידי חדושים דיקא. דהינו כשעולה התפארות חדש למעלה. דהינו כשמתקרב הרחוק לה' יתברך וכמבאר בהתורה הנ"ל. שעקר ההתפארות הוא כשאחד מישראל נתקרב לה' יתברך ונתוסף עוד אחד מישראל שרוצה לעבדו יתברך. אזי הוא עקר ההתפארות של ה' יתברך. וכן מובן ומבאר בדברי רבנו זכרונו לברכה בכמה מקומות שכל ההתפארות שה' יתברך מתפאר בישראל אינו עולה כלל כנגד ההתפארות החדש שעולה למעלה כשמתקרב אחד מחדש אליו יתברך ורוצה לעבדו בבחינת כד אתי יתרו וכו'. כדין אסתלק ואתיקר שמא דקדשא בריך הוא עלא ותתא שעקר גדלתו והתפארותו יתברך הוא כשמתקרבים הרחוקים לה' יתברך. כי ההתפארות הוא בחינת לבושים בחינת ה' מלך גאות לבש וכו'. כי רבי יוחנן קרי למאני מכבדותא . ועקר חשיבות הלבושים הוא כשזוכין לעשות בחינת לבושין חדשים לה' יתברך שזה עקר כבודו והתפארותו כי אין המלך מתפאר בלבושי מלכות שיש לו מכבר. אפלו אם הם יקרים מאד כמו שמתפאר בלבוש חדש וגון חדש שעולה למעלה על ידי שנתקרב הרחוק לה' יתברך שזה עקר שעשועיו והתפארותו וכבודו וגדלו. כי תענוג תמידי אינו תענוג. ועל כן עקר תענוגיו ושעשועיו והתפארותו יתברך הוא על ידי חדושים דיקא. ועל כן איתא בזהר הקדוש ולבושא דאיהו לביש ביומא דא לא לביש ליומא אחרא. ולבושין דאיהו לביש בצפרא לא לביש ברמשא וכו'. כי ה' יתברך מתפאר בכל עת בלבושים חדשים הנעשים על ידי התקרבות הרחוקים שמתקרבין בכל פעם על ידי צדיק הדור שהוא בחינת יוסף. כי זה הצדיק מתחיל בעצמו בכל פעם מחדש כאלו לא התחיל בעבודתו מעולם כלל. כמבאר בדברינו מזה כמה פעמים. ומחמת זה יש לו כח לקרב רחוקים ממש בכל עת לה' יתברך לקרב בכל פעם רחוקים יותר. כי בכח התגברותו להתחיל בכל פעם מחדש כאלו הוא מתחיל עתה לעבד את ה'. בכח הזה יש לו כח לעורר בכל פעם רחוקים ממש שיתחילו מעתה לשוב לה' יתברך. ועל כן מצדיקים כאלו יש לה' יתברך תענוגים ושעשועים והתפארות נפלא בכל עת. דהינו התפארות חדש. שזה עקר ההתפארות כנ"ל. כי ההתפארות עולה מחדש על ידי הצדיק בעצמו שמתחדש ממש בכל עת ומוסיף והולך בעבודתו ועל ידי התקרבות רחוקים שבאים חדשים להתקרב לעבודתו יתברך. ועל כן נקרא יוסף בחינת יסף ה' לי בן אחר . כי ההתפארות הוא בחינת בן שה' יתברך מתפאר בישראל כאב המתפאר עם בנו בבחינת בני בכורי ישראל-בנים אתם לה' אלקיכם . שהוא לשונות של חבה והתפארות. והצדיק הוא עקר כלל ישראל והוא בעצמו נקרא בן כמו שכתוב ה' אמר אלי בני אתה . ומחמת שהצדיק מתחדש בעבודתו בכל פעם מחדש. הוא בכל פעם בן חדש אצל ה' יתברך בבחינת ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך שהצדיק מתחיל בכל פעם מחדש כאלו נולד היום ועל ידי זה ה' יתברך מתפאר בו בכל פעם מחדש כאלו ילדו היום. בבחינת בני אתה אני היום ילדתיך. וזה בחינת יסף ה' לי בן אחר שהצדיק מבקש וחפץ תמיד שה' יתברך יוסיף לו בעצמו בן אחר דהינו שיתחדש ויתחיל בכל פעם מחדש בעבודתו יתברך עד שיהיה נחשב בכל פעם בן אחר לה' יתברך כבן חדש שנולד היום בחינת בני אתה אני היום ילדתיך. שזה בחינת מעלת הזקן הגדול מכלם. המובא בהמעשה של השבעה בעטלירס . שהתפאר שהוא זקן מאד והוא יניק מאד ועדין לא התחיל לחיות כלל וכו' עין שם והבן. וגם על ידי זה שהצדיק מוסיף ומתחדש בעבודתו ומתחיל בכל פעם מחדש על ידי זה הוא מקרב בכל פעם רחוקים לה' יתברך כנ"ל. ואלו הרחוקים שהצדיק מקרבם לה' יתברך הם נקראים בנים אצל הצדיק. כי כל המלמד את בן חברו תורה כאלו ילדו . וזהו גם כן בחינת יסף לי בן אחר שיזכה בכל פעם לקרב אחד מישראל מחדש לה' יתברך שהוא בן אחר. בן חדש שזה עקר התפארותו יתברך כמו שראינו אצל רבנו זכרונו לברכה שעקר החשיבות היה אצלו זכרונו לברכה כשבא איש חדש להתקרב לה' יתברך שהיה יקר בעיניו מאד יותר מכל האנשים שנתקרבו מכבר. כי עקר ההתפארות הוא כשעולה התפארות חדש לה' יתברך על ידי התקרבות הרחוקים כנ"ל. וזה בחינת המהדרין מן המהדרין הדור דהדור התפארות דהתפארות הוא בחינת מוסיף והולך בחינת יוסף. בחינת הצדיק שמוסיף והולך ומתחיל בעבודתו מחדש בכל פעם שזה עקר ההתפארות וכו' כנ"ל. וכל עקר ההתפארות של כל ישראל על ידו. כי הוא מקרב כל הרחוקים לה' יתברך שזה עקר ההתפארות כנ"ל וזה עקר קדשת חנכה. כי על שם זה נקרא חנכה לשון חנוך בחינת חנך לנער על פי דרכו . דהינו כשמתחנך אחד מחדש ומתחיל לכנס בעבודת ה' שזה עקר התפארותו יתברך. ומשם עקר המשכת האור של נר חנכה כי עקר האור על ידי ההתפארות כנ"ל. ועקר ההתפארות הוא על ידי התקרבות הרחוקים שמתחילים להתחנך בעבודתו יתברך ועל כן נקרא חנכה לשון חנוך כנ"ל:

EN:
And this is the aspect of betzi'as hapas [breaking the bread], in which there are many laws concerning the breaking. Our Sages investigated and expounded and debated at length regarding the breaking, as is written in the Gemara (Sanhedrin 102) : "From where do you begin HaMotzi ?" etc. — from which it is understood that there are deep secrets in this (as was already explained in the preceding halachos ).

Segment 31
HE:
אות יב וזה בחינת וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה היא . כי איתא בדברי רבנו זכרונו לברכה שצריכין להיות עקשן גדול בעבודת ה'. ומי שהתחיל מעט בעבודת ה' יודע זאת שאי אפשר להיות איש ישראל באמת כי אם על ידי עקשנות גדול, כי הרבה הרפתקאות ועליות וירידות צריכין לעבר על כל אחד ואחד בלי שעור. ואם לא יהיה עקשן גדול לבלי להניח על ידי זה מעט עבודתו שהתחיל, אי אפשר לו שישאר על עמדו, ובפרט לנסע ולבוא לארץ ישראל שזה עקר קדשת איש הישראלי והוא עקר נצחון המלחמה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה בהתורה תשעה תקונין, עין שם. בודאי אי אפשר לנצח מלחמה זאת כי אם על ידי עקשנות גדול מאד. וזה עקר ההתפארות שה' יתברך מתפאר בישראל, כי ה' יתברך מתפאר מאד בהעזות והעקשנות של איש הישראלי שמפילין אותו בכל פעם. והוא מתחזק בכל עת והוא עקשן גדול. ואינו מניח להפיל עצמו בשום אפן. וזה עקר התפארותו יתברך בבחינת תנו עז לאלקים על ישראל גאותו . 'עז' זה בחינת עזות ועקשנות של ישראל שהם עזים וחזקים בעבודתן שעל ידי זה עקר קבלת התורה שהוא כלל ההתפארות, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: מפני מה נתנה תורה לישראל? מפני שהן עזין (ביצה כה) על ידי זה על ישראל גאותו. דהינו גאות והתפארות. כי זה עקר התפארותו יתברך. וכמו שכתוב: כי תפארת עזמו אתה, כי עקר ההתפארות הוא העזות והעקשנות. ועל ידי זה העקשנות בעצמו שהוא עקר התפארותו יתברך. על ידי זה זוכה באמת לנצח המלחמה ולבוא לארץ ישראל שזה עקר נצחון המלחמה, כי על ידי העזות והעקשנות שהוא עקר התפארות, על ידי זה נמשך קדשת ארץ ישראל, כי עקר ארץ ישראל על ידי ההתפארות כנ"ל. וזה בחינת ה' מלך גאות לבש לבש ה' עז התאזר, הינו עקר לבוש גאותו והתפארותו יתברך הוא על ידי העזות והעקשנות של ישראל בבחינת לבש ה' עז התאזר, בחינת תנו עז לאלקים על ישראל גאותו וכו' כנ"ל. וזה בחינת אשירה לה' כי גאה גאה וכו' , זה בחינת גאותו והתפארותו יתברך. וזה ההתפארות נמשך על ידי העזות והעקשנות של ישראל שעל ידי זה הם מכניעים ומפילין את הס"ם [הסמך מם] וחילותיו שמתגברין על כל אחד מישראל בכל יום שאי אפשר להפילם ולנצחם כי אם על ידי עקשנות ועזות גדול מאד. וזהו עקר התפארותו וגאותו יתברך כנ"ל. וזהו סוס ורכבו רמה בים. 'סוס ורכבו' הם בחינת סמך מם ונוקבין והתאוות והמניעות והרהורים ומחשבות זרות שמתגברין על כל אחד בכל יום שזוכין להפילם ולהכניעם בבחינת סוס ורכבו רמה בים. על ידי העזות והעקשנות של ישראל. וזהו: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. שעקר הישועה ועקר הכנעת הסטרא אחרא הוא על ידי העזות והעקשנות דקדשה שהוא בחינת עזי וזמרת יה וכנ"ל. וזהו עקר התפארותו יתברך בחינת כי גאה גאה כנ"ל. וזה, זה אלי ואנוהו אלקי אבי וארממנהו, הינו נוי והתרוממות שהוא בחינת התפארות שמתפאר ה' יתברך על ידי העזות והעקשנות של ישראל כנ"ל ואז זוכה לנצח המלחמה ולבוא לארץ ישראל. וזה בחינת ה' איש מלחמה, כי עקר נצחון המלחמה כשמתחזקין בעקשנות גדול עד שזוכין לבוא לארץ ישראל כנ"ל, כי כל כונת השירה הזאת הנאמר בשביל לזכות לבוא לארץ ישראל כי עקר יציאת מצרים וקריעת ים סוף וכו' הכל היה בשביל לבוא לארץ ישראל, כמו שכתוב: ואותנו הוציא משם להביא אותנו אל הארץ וכו'. וכן בפסוקים רבים וכמבאר מזה לעיל באריכות (בהלכות ראש השנה הנכלל בהלכות דברים הבאים בסעודה הלכה ד, עין שם). ועל כן מסים בסוף עד יעבר עם זו וכו', דהינו שיעברו את הירדן לבוא לארץ ישראל, כמו שפרשו רבותינו זכרונם לברכה . ועל כן מתחיל השירה: כי גאה גאה עזי וזמרת יה. כי עקר ארץ ישראל זוכין על ידי התגלות ההתפארות שנתגלה על ידי העזות והעקשנות של ישראל כנ"ל:

EN:
For the entire tikkun of betzi'as hapas that our Sages were so precise about — is that one needs to break the bread with the berachah in such a manner that he merits at the time of eating the illumination of Ratzon explained in the Torah teaching. For it is explained there that through the inclusiveness of the son and student, one merits at the time of eating the wondrous illumination of Ratzon . For the Malchus — the aspect of yirah — receives sustenance from the hands in yam hachochmah , which are the remazim ; there the makifin [surrounding lights] shine, which are the aspect of mah , the aspect of silence. And this is the aspect of "one does not converse during a meal" — see there well.

Segment 32
HE:
וזה בחינת וזה מעשה המנרה מקשה זהב . 'מעשה המנרה' זה בחינת כלל ההתפארות שה' יתברך מתפאר בישראל שמשם עקר האור כנ"ל. ועל כן בנרות המנורה היה עדות שה' יתברך אוהב עמו ישראל ומשרה שכינתו בהם, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על נר המערבי שהוא עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל. שזה בחינת התפארות שמחמת התפארותו ואהבתו בנו הוא משרה שכינתו בתוכנו נמצא שכל מעשי המנורה הוא בחינת התפארות שה' יתברך מתפאר בישראל. וזה בחינת כל הציורים הנפלאים שהיו במנורה גביעים וכפתורים משקדים ופרחים וכו' כל זה מרמז על כמה מיני גוני ההתפארות שה' יתברך מתפאר בישראל כלולים מגונין סגיאין. וכל אלו ההתפארות שהם בחינת מעשה המנורה אין זוכין כי אם על ידי עקשנות גדול שצריכין להיות עקשן גדול בעבודת ה' כנ"ל. וזה בחינת וזה מעשה המנרה מקשה זהב. מקשה לשון עקשנות. שצריכין להיות עז וקשה. בעבודת ה' בעקשנות גדול מאד כנ"ל. וזהו עד ירכה עד פרחה מקשה היא, דהינו שכל הציורים והפרחים שבמנורה עד ירכה עד פרחה שהוא כלל ההתפארות של ישראל, הכל זוכין על ידי עקשנות דיקא בחינת עד ירכה עד פרחה מקשה היא וכנ"ל, הינו שבכל עבודות איש הישראלי מתחלה ועד סוף שמכלם מקבל ה' יתברך התפארות שהוא בחינת מעשה המנורה כנ"ל. כל זה נעשה רק על ידי עקשנות בחינת עד ירכה עד פרחה מקשה וכו' שמתחלה ועד סוף צריכין עקשנות ועזות גדול כנ"ל:

EN:
And this is the aspect of what is written in the Shulchan Aruch : that one must place his ten fingers upon the bread at the time of breaking — to indicate that the bread one eats is drawn from the hands in yam hachochmah mentioned above. Through this, the holiness of eating — whose essence is to merit the illumination of Ratzon drawn through the hands, which are the remazim , as above.

Segment 34
HE:
אות יג וזה בחינת מה שה' יתברך משבח את ישראל: זאת קומתך דמתה לתמר , דהינו שהם חזקים וקשים ותקיפים בעבודתם ואינם מניחים להפיל עצמן בשום אפן וכמו שפרש רש"י שם לענין הצלם של נבוכדנצר שעמדו בזקיפתן ולא השתחוו לו. כי זהו השבח וההתפארות של ישראל כנ"ל:

EN:
And this is the aspect of: "From where do you begin HaMotzi ? From the place that crusted ( d'karim b'shulah )." For the eating of Israel must be in great holiness. And the primary food that satisfies a person is the bread . Therefore it has ten mitzvos , as written in the Tur and Shulchan Aruch , for one must refine the grain and the bread through many stages of refinement. This is the aspect of all the labors and exertions invested in grain until it becomes bread: plowing, sowing, reaping, separating from chaff and straw, then grinding, sifting, and cleaning from bran and husks, etc.

Segment 36
HE:
אות יד וזה בחינת ואולך אתכם קוממיות ופרש רש"י: בקומה זקופה. כי זה המקרא נאמר לענין ארץ ישראל. שלשם היו הולכין ישראל כי כל ההליכות והדרכים והנסיעות של ישראל והמלחמות והכבישות הכל היו לילך ולכבש ארץ ישראל, כמובן ומבאר בספורי כל התורה כלה. וזהו: ואולך אתכם קוממיות, דהינו בקומה זקופה בחינת עזות ועקשנות שעומדין זקופין בעקשנות גדול לנצח המלחמה ולילך ולבוא לארץ ישראל שזה היה עקר תכלית יציאת מצרים וכו' כנ"ל, כי אי אפשר לבוא לארץ ישראל לנצח מלחמה זאת שהיא עקר כלל כל המלחמות של איש הישראלי כי אם על ידי עקשנות גדול מאד בחינת ואולך אתכם קוממיות. בחינת ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו במהרה בימינו, אמן:

EN:
All of this derives from the sin of Adam HaRishon, whose sin was in eating — he ate from the Tree of Knowledge of Good and Evil, and then it was decreed upon him: "By the sweat of your brow you shall eat bread" (Genesis 3:19) — which is all the labors mentioned above until it becomes bread. And all of this is for the sake of refining — to eliminate the bad and the waste and to refine the good.

Segment 38
HE:
אות טו ועל-כן היה הנס בכהנים שהם לובשים בגדי ההתפארות, כמו שכתוב: ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת. ועקר הוא הכהן הגדול שהיה לבוש בחשן ואפוד שהיו כתובים עליהם שמות בני ישראל ששם היו מאירין כל הגונין שהם בחינת אדם פטדה וברקת וכו' שכל אבן ואבן היו לו גון מיחד שהם כלל התפארות של ישראל וכנ"ל. ועל כן הם שמונת ימי חנכה כנגד שמונת בגדי כהנה גדולה שהם כלל ההתפארות שמשם עקר האור של נר חנכה כנ"ל ועל כן נסמך פרשת בגדי כהנה לפרשת ויקחו אליך שמן זית וכו'. שהוא בחינת נר חנכה, הינו כנ"ל:

EN:
Therefore, the essential spiritual refinement is accomplished by Israel through the ten mitzvos pertaining to bread. And all these refinements — refining the good from the bad, the food from the waste, cleaning the grain from chaff and straw (which are the klipos that precede the fruit) — are all to refine the holy emunah that Adam HaRishon blemished. This is accomplished by driving away and eliminating from the mind the kushyos [difficulties/questions] in every person's heart, from which all forms of heresy derive — which are the klipos , the chaff and straw covering the wheat. As is understood from the Tikunai Zohar and the Holy Zohar regarding the refinement of the halachah — which is the aspect of refining the wheat from the chaff and straw — for it is all one matter.

Segment 39
HE:
וזה וקבעו שמונת ימי חנכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול. כי ההודאות וההלל הם ההתפארות שמהללין ומשבחין ומפארין אותו יתברך שעל ידי זה ה' יתברך מתפאר ומתגדל ומתקדש בכל העולמות שזה עקר קדשת חנכה כנ"ל:

EN:
For through eating, vitality is drawn to a person. And the essential vitality is da'as and chochmah , as it is written: "Wisdom gives life" (Ecclesiastes 7:12) . Therefore food at its root — especially bread, which is the main thing — is very exalted, for rooted within it is power and vitality that is the aspect of chochmah to give life to a person and bind his soul to his body. But since the sin of Adam HaRishon, much waste surrounds the bread — chaff and straw, etc. — which are the kushyos , the confusion of da'as that surround the mind until one cannot understand the halachah properly. These are the laws of the holy Torah, and for this one must labor greatly to refine the halachah from the kushyos — the chaff and straw — as is found in the Tikunai Zohar . And even more, one must refine the bread from the kushyos and waste that seek to confuse holy emunah — for this is the main thing.

Segment 41
HE:
אות טז ועל-כן קורין פרשת ויהי מקץ בחנכה, כי איתא בסוף התורה הנ"ל המדברת מענין ארץ ישראל וכו' וסים שם. ויש בזה עוד ענינים, כי אין אדם מת וחצי תאותו בידו. נמצא, שאין ממלא תאותו ורצונו בממון לעולם, כי תמיד חסר לו כנ"ל. אבל יש בחינת שפע כפולה בחינת וכסף תועפות לך שהוא לשון כפול. נמצא, שבזה השפע נתמלא רצונו מאחר שהיא כפולה ולא סים, עד כאן לשונו:

EN:
For the primary rectification of eating is through emunah , as explained elsewhere ( LM I, 62 ). For the primary sustaining and completeness of da'as is through emunah , as Rabbainu explains many times. And this itself is the illumination of Ratzon , the aspect of silence mentioned above, that one merits during eating — each according to what he merits to receive from his true Rebbe , the illumination of son and student. For the illumination of Ratzon comes essentially through the completeness of emunah , merited when the Rebbe illuminates with his wondrous da'as that "the whole earth is full of His glory" etc., as understood from the Torah teaching and the holy sichah he spoke with us afterward, brought in Sipurai Ma'asiyos — see there.

Segment 42
HE:
והנה רבנו זכרונם לברכה לא באר דבריו מה חבור יש לענין זה עם כל מה שאמר שם מקדם מענין ארץ ישראל וראש השנה וכו'. אך הנראה לעניות דעתי אבאר קצת, כי תאות ממון, דהינו מה שאין אדם מת וחצי תאותו בידו. וכל מה שיש לו יותר חסר לו יותר. זה בחינת פגם העינים בבחינת וגם עינו לא תשבע עשר (קהלת ד). ופגם העינים זה בחינת פגם ארץ ישראל, כי עקר קדשת ארץ ישראל נמשך מן העינים שמסתכלים על הצדיק שכלול מכל ההתפארות. שעל ידי זה נמשך קדשת ארץ ישראל. וארץ ישראל הוא מקור הברכה, כי כל הברכות וההשפעות נמשכין מארץ ישראל כידוע , כי ארץ ישראל מקבלת קדשתה מהצדיק כנ"ל. ואצל הצדיק הם כל הברכות וההשפעות בבחינת ברכות לראש צדיק, בחינת צדיק חונן ונותן . וכשזוכה לקבל השפע של ארץ ישראל והצדיק בשלמות בודאי אין לו שום חסרון, כי בארץ ישראל כתיב: לא תחסר כל בה. שהשפע הנמשכת משם אין בה שום חסרון, כי שם צוה ה' את הברכה, בחינת והריקתי לכם ברכה עד בלי די , שזהו ההפך מבחינת אין אדם מת וחצי תאותו בידו, דהינו שלעולם חסר לו. אבל השפע דקדשה של ארץ ישראל היא בחינת שפע כפולה שאין בה שום חסרון בחינת ברכה עד בלי די, שיבלו שפתותיכם מלומר די שהשפע כפולה ומכפלת יותר ממה שרוצה. וזה בחינת השפע של שבת דמנה מתברכין כל שתא יומין שהוא בחינת לחם משנה, בחינת שפע כפולה הנ"ל, כי שבת וארץ ישראל הם בחינה אחת כמו שמסדר בהשבע הבדלות שאמרו רבותינו זכרונם לברכה בירושלמי בין קדשת ארץ ישראל לחוץ לארץ בין יום השביעי לששת ימי המעשה. נמצא, שהצדיק שממנו נמשך כל קדשת ארץ ישראל הוא זוכה לשפע כפולה כנ"ל. וזה בחינת מה שכתוב בצדיקים: לכן בארצם משנה יירשו (ישעיה

EN:
And therefore, when one comes to eat the bread — which is made from grain already refined through many stages from chaff and straw, bran and husks (which are the kushyos and confusions), all of which derives from the holy da'as of the Rav who is the aspect of Moshe, illuminating the holy da'as in each person to know that "Hashem — He is the G-d" — but the ultimate completeness of da'as is silence , the aspect of "a fence for wisdom is silence" , the aspect of the illumination of Ratzon .

Segment 44
HE:
אות סא משנה זה בחינת שפע כפולה, בחינת לחם משנה וזהו לכן בארצם משנה, 'בארצם' דיקא, כי עקר בחינת השפע כפולה הוא בארץ ישראל וכו'. וזה שכתב רבנו זכרונו לברכה בהתורה צוית צדק (סימן כג) שעקר שבירת תאות ממון הוא על ידי הצדיק ומי שחולק על הצדיק הוא נופל לתאות ממון כמו שמבאר שם על פסוק: ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד. כשמקשר להצדיק הוא ממשיך ממנו בחינת שפע כפולה שהוא הפך תאות ממון שהוא בחינת אין אדם מת וחצי תאותו בידו וכנ"ל:

EN:
And therefore, when one wants to eat the bread — for then the primary drawing of vitality, the chochmah and da'as , must be drawn through this bread — therefore the entire tikkun is to eat it with berachah , in holiness and purity, so that through eating this bread one merits the illumination of Ratzon , which is the essential tikkun and completeness of the da'as that has been refined up to this point through all the labors performed on the grain until it became bread.

Segment 46
HE:
אות יז וזה בחינת חלום פרעה שבע פרות טובות. ושבע פרות רעות שהם בחינת שבע שני השבע ושבע שני הרעב. זה בחינת תאות ממון שכל מה שיש לו יותר חסר לו יותר. וזהו מה שראה שבע פרות בריאות וטובות, דהינו בחינת שבע שני השבע. זה בחינת עשירות וכל טוב שנותן ה' יתברך להעשירים. והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן וכו'. ותבלענה הפרות הרקות והרעות את שפע הפרות יפות המראה והבריאות. שבע פרות הרעות הם בחינת שבע שני רעב שהוא בחינת תאות ממון שהוא רעב תמיד לבלע ממון הרבה. שהם בולעים את שבע שני השבע את כל הטוב והעשירות שנתן לו ה' יתברך, כי כל מה שיש לו עשירות יותר חסר לו יותר בבחינת מרבה נכסים מרבה דאגה . ויש לו דאגות ויסורין כאלו הוא עני ממש בבחינת ותבלענה שבע פרות הרעות וכו' ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה. ומראיהן רע כאשר בתחלה, דהינו על ידי הרע של תאות ממון שהוא בחינת שבע שני הרעב בחינת שבע פרות הרעות. על ידי זה נבלע ונשכח כל השפע והעשירות שחננו ה' יתברך ולא נודע אצלו העשירות כלל והוא מלא דאגות כבתחלה, כי לעולם חסר לו, כי אין לו חצי תאותו בידו לעולם ועינו לא תשבע עשר לעולם, כי תאות ממון שלו מה שמתאוה בכל פעם יותר. זה בולע את כל העשירות שלו עד אשר לא נודע כל טוב והעשירות שלו, כי נבלע ונשכח הכל על ידי תאות ממון שלו שמתאוה בכל פעם יותר ויותר. והתקון על ידי יוסף שהוא בחינת הצדיק שבדור שעקר תקון תאות ממון על ידו. והוא נותן עצה להעשירים בעלי הממון שינצלו משבע שני הרעב מרעבון תאות ממון על ידי צדקה שהוא עקר שבירת תאות ממון, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה (בסימן יג). וזה בחינת 'יעשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ ' שיעשה ממנים, הינו בחינת גבאי צדקה שהם ממנים לפקח על העניים. וזהו: 'וחמש' את ארץ מצרים. 'וחמש' זה בחינת צדקה ששעורה חמש, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: המבזבז אל יבזבז יותר מחמש. וזהו והיה האכל לפקדון לארץ וכו'. כי עקר פקדון ושמירת הממון הוא על ידי צדקה בבחינת אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה וכו' . וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: מלח ממון חסר (כתבות סו) וזה: ולא תכרת הארץ ברעב, שלא תתגבר רעבון תאות ממון שכורתת ועוקרת את האדם חס ושלום, כמבאר בהתורה צוית צדק (סימן כג) כי על ידי צדקה נצולין מתאות ממון כנ"ל. וזהו: ויתן אכל בערים ושמרו. אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה, הינו שנתן האכילה והשפע של כל עיר ועיר לעניי אותה העיר, כי עניי עירך קודמין לעניי עיר אחרת, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה . וזהו בחינת אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה שנתן וחלק בתוך העיר לעניי אותה העיר. את כל האכילה והשפע שבסביבותיה. וזה שפרש רש"י שכל ארץ מעמדת פרותיה. ונותנין מעפר הארץ לתוכה ומעמדת פרותיה וכו', כי העני הוא בחינת עפר, כי מנח עד עפר, כמו שכתוב: מקימי מעפר דל. וכשרוצה האדם לשמר עשירותו, שלא ישלטו עליו שבע שני הרעב צריך לתן מעפר הארץ לתוך עשירותו דהינו זכות וכח הצדקה שנותן לעניים שהם בחינת עפר. וזה מעמיד ושומר עשירותו שיתקים ולא יכלה על ידי שבע שני הרעב שהוא תאות ממון שמכלה חייו ועשירותו חס ושלום, וזה שאמר יוסף לאחיו: מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם. ואיתא שרמז להם פגם המרגלים שפגמו בארץ ישראל, הינו שיוסף שהוא בחינת הצדיק שממנו נמשך קדשת ארץ ישראל ששם בחינת שפע כפולה, בחינת תקון תאות ממון, אמר לאחיו שפגמו בכבודו וחלקו עליו ומכרוהו למצרים. אמר להם: מרגלים אתם, הינו שפגם שלכם הוא פגם המרגלים שפגמו בארץ ישראל, כי כשפוגמין בכבוד הצדיק פוגמין בארץ ישראל שכל קדשתה נמשך מהצדיק כנ"ל. וזהו: לראות את ערות הארץ באתם. 'ערות הארץ' לשון חרפה ובושה. הפך ההתפארות של הצדיק שכשזוכין לראות אותו. משם עקר קדשת ארץ ישראל. והם פגמו בכבוד הצדיק שהוא יוסף ולא רצו לראות יפיו והתפארותו, אדרבא, באו לראות ערות הארץ שהוא הפך התפארות. ואמר להם שמחמת זה התגבר עליהם שבע שני הרעב שהוא בחינת תאות ממון שכל זה נמשך מבחינת פגם המרגלים פגם ארץ ישראל שהוא פגם כבוד הצדיק וכנ"ל. ועל כן יעקב כששמע שאמר להם מרגלים אתם. הבין להיכן הדבר מגיע, על כן אמר להם: וכסף משנה קחו בידכם . 'כסף משנה' זה בחינת שפע כפולה שצוה להם להמשיך שפע כפולה הנמשך מארץ ישראל כנ"ל:

EN:
Therefore our Sages cautioned to be very precise at the time of breaking — how to break it — so that one breaks and divides the bread and eats it in holiness, meriting to receive the illumination of Ratzon during the eating. And this is: "From where do you begin HaMotzi ? From where it crusted ( d'karim b'shulah )" — the place where the fire struck most . For fire is the aspect of yirah , as explained elsewhere. For the primary tikkun of all the above is through yirah , as explained in the Torah teaching and in the Torah teaching "A strap would extend…" ( LM II, 77 ) — that the primary tikkun of eating is through yirah . Through this, the illumination of Ratzon is drawn during eating. For yirah is the aspect of tzimtzum [contraction] — the aspect of silence. When one reveals da'as to his companions and students and nullifies many kushyos and heresies from their minds — yet the mind still wants to run and fly to understand more and more — then one must make a fence for his words, which is silence, and hint to him: "Thus far you may come" , for it is forbidden for you to investigate further according to your level, for "into that which is too wondrous for you, do not investigate" — as explained in the Torah teaching regarding the kushyos and terutzim : that each time a makif is brought in, another makif immediately enters, etc. — see there well.

Segment 48
HE:
אות יח וזה בחינת הצדקה שנותנין בחנכה בשביל לתקן תאות ממון להמשיך בחינת השפע כפולה הנמשך מארץ ישראל ששם מקור הברכה שזהו בחינת השמן של חנכה בחינת ושמן על ראשך אל יחסר .'אל יחסר' דיקא, דהינו שאין שם שום חסרון. בחינת צפחת השמן לא תחסר וכו' . כי השמן הוא בחינת מחין, בחינת שמן משחת קדש כנ"ל. ועל ידי המח והדעת אין חסר לאדם שום חסרון וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: דעת קנית מה חסרת (נדרים מא) וכו'. וזהו בעצמו בחינת הנס של חנכה שנשלח ברכה במעט השמן שדלק שמונה ימים, הינו בחינת ברכה ושפע כפולה הנמשך מארץ ישראל, כי בחנכה אנו עוסקין להמשיך קדשת ארץ ישראל כנ"ל:

EN:
And this fence and tzimtzum — which is silence — comes through yirah , the aspect of tzimtzum . For the main thing is to draw upon him yirah until he has fear and dread and shame to investigate with his coarse da'as into that which he has no permission. For even the great tzadik himself — the aspect of Moshe — contracts his mind out of yirah and does not gaze at comprehensions of G-dliness above the level where he currently stands. This is the aspect of: "And Moshe hid his face, for he feared to gaze upon G-d" (Exodus 3:6) .

Segment 50
HE:
אות יט וזהו: ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם וכו'. 'מקץ' זה בחינת תאות ממון, בחינת קץ שם לחשך דא זהמא דדהבא כמו שאיתא בזהר (פרשה הנ"ל) הינו תאות ממון שהוא בחינת חשך אנפין חשוכין מרה שחרה עצבות. בחינת מרבה נכסים מרבה דאגה . כי יש לו בכל פעם חסרונות יותר ויותר, כמו שכתב רבנו כל זה בהתורה צוית צדק בסימן כג, עין שם. וזה 'שנתים ימים', זה בחינת פגם המרגלים שנאמר בהם יום לשנה יום לשנה, כמו שפרש רבנו זכרונו לברכה (בסימן נד) כי על ידי פגם המרגלים, דהינו פגם ארץ ישראל משם נמשך תאות ממון כנ"ל, כי הממון נקרא רגל, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה . בחינת ואת כל היקום אשר ברגליהם-זה ממונו וכו'. ועל כן כל אלו המשקעים בתאות ממון נקראים מרגלים, כי נוסעים תמיד למרחקים ומרגלים ומשוטטים בכל הארץ בשביל ממון. ואינם מאמינים בה' יתברך שיוכל להזמין להם פרנסתם במקומם בלי טרחא כמו המרגלים שלא האמינו בה' יתברך שיתן להם ארץ ישראל שהוא מקור הברכות בלא דרך הטבע כלל. ואמרו שרוצים דוקא לרגל את הארץ לכבש ארץ ישראל מקור הברכה על פי דרך הטבע כמו שאר העובדי כוכבים ששולחין מרגלים למקומות שרוצין לכבשן. אבל באמת אנו צריכים להאמין בה' שיכבש לנו ארץ ישראל בלא מרגלים כלל. וכמו כן אלו המשקעים בתאות ממון ומסכנים עצמן בסכנת דרכים ונוסעים למרחקים ומשוטטים ומרגלים את הארץ כאלו חס ושלום, אין ה' יתברך יכול לתן להם ברכת עשירותם בביתם. נמצא שהמשקעים בממון נקראים מרגלים, כי באמת עקר פגם תאות ממון נמשך מפגם המרגלים שהוא פגם ארץ ישראל כנ"ל. וזהו: ויהי מקץ שנתים ימים. הינו בחינת פגם תאות ממון הנמשך מפגם המרגלים שנאמר בהם יום לשנה יום לשנה וכו'. ופרעה חלם והנה עמד על היאר. פרעה זה המשקע בתאות ממון שנקרא פרעה, כי תאות ממון הוא עבודה זרה ממש כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה בהתורה "צוית צדק ". ועקר העבודה זרה שהוא תאות ממון נמשך מחטא העגל שעשו להם אלהי זהב שהוא בחינת תאות ממון, כי גם חטא המרגלים נמשך מחטא העגל שאז חזרו ומשכו היצר הרע עליהם כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה . וכמו שפרש רש"י שגזרת הארבעים שנה שהיו במדבר וכו'. נגזר כבר מחטא העגל, כי הא בהא תליא, כי פגם המרגלים נמשך מחטא העגל כמובן בספרים . וכל זה הוא בחינת תאות ממון כנ"ל. ועל כן נקרא פרעה לשון 'כי פרעה אהרן לשמצה' הנאמר בעגל שהוא עבודה זרה של תאות ממון כנ"ל. גם נקרא המשקע בממון פרעה מלשון פרעה, כי המשקע בתאות ממון הוא בעל חוב תמיד. ותמיד טרוד לשלם פרעון כנראה בחוש שרב העשירים חייהם אינם חיים מרבוי הפרעון שלהם שצריכין כמעט בכל יום להחזיר פרעון ואין להם חיי שעה מדאגת הפרעון בכל עת. וזה פרעה חלם והנה עמד על היאר יאור מצרים הוא נילוס שהיה פרעה עושה אותו עבודה זרה, הינו תאות ממון שהוא עבודה זרה שאומר כחי ועצם ידי עשה לי החיל הזה. כמו פרעה שעשה הנילוס לאלהי. כי הנילוס היה עולה ומשקה את כל ארץ מצרים וכל טוב מצרים מהנילוס והיה פרעה עושה אותו עבודה זרה, כי לא היה מאמין שכל הברכה והעשירות הכל רק מה' יתברך. רק עשה הנילוס לעבודה זרה. וזה בחינת העבודה זרה של תאות ממון. שהממון הוא עבודה זרה אצלו כאלו כחו ועצם ידו עשה לו החיל הזה חס ושלום, וזהו: והנה מן היאר עלות שבע פרות טובות ושבע פרות רעות ובלעו פרות הרעות את הטובות. שהוא רמז שהרע, דהינו תאות ממון שהוא בחינת שבע שני הרעב, בולע את כל העשירות שלו בבחינת ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה. כי כל מה שיש לו יותר יש לו דאגות יותר כאלו הוא עני ממש וכו' כנ"ל. וכל זה אי אפשר לתקן אלא על ידי יוסף בחינת הצדיק האמת שהוא נותן עצה להרבות בצדקה שעל ידי זה מתקנין תאות ממון וזוכין להמשיך שפע כפולה מארץ ישראל כמו שכתוב לענין מעשר שהוא צדקה ובחנוני נא בזאת וכו' והריקתי לכם וכו' עד בלי די , הינו בחינת שפע כפולה שהוא תקון תאות ממון וכנ"ל. וזהו יעשה פרעה ויפקד פקידים וחמש וכו', כמבאר כל זה לעיל באר היטב:

EN:
Therefore one must break the HaMotzi from d'karim b'shulah — the place where the fire struck most — the aspect of yirah , tzimtzum . For the entire completion of the bread's tikkun to be fit for human eating is through the fire — the chochmah and da'as in the bread that gives life are completed through tzimtzum , which is silence, which is yirah , which is fire. Therefore one breaks the bread from the place the fire struck most — in order to merit during this eating the illumination of Ratzon , drawn through silence, drawn through tzimtzum , drawn through fire and yirah .

Segment 52
HE:
אות כ ונחזר לענין ברכת המזון. והכלל, שעקר מצות ברכת המזון הוא לגלות ולהמשיך קדשת ארץ ישראל. בחינת ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה וכו' . ועקר קדשת ארץ ישראל נמשך על ידי התגלות ההתפארות שנתגלה בעת השלחן. שזה בחינת כוס של ברכת המזון וכו' כמבאר כל זה לעיל באריכות וזה בחינת ברכת הזמון, שכשהם שלשה אומרים נברך שאכלנו משלו קדם ברכת המזון. וזהו ברכת הזמון. דהינו קדם ברכת המזון הם מזמינים עצמן לברך ואומרים נברך וכו':

EN:
For initially, when the bread is whole, it is impossible to eat it as is — until one breaks and divides and shatters it into pieces and then chews it. Only then does it give life to a person. And all of this is the refinement of the halachah — the refinement of da'as . For after one eliminates all the waste — the straw and chaff from the halachah — one still needs to chew the halachah , to understand it thoroughly and properly, to internalize it in the heart. For teretz [answer] has the connotation of breaking — meaning the terutzim to the kushyos are the aspect of breaking, shattering and nullifying the kushyos until one knows the halachah properly and divides and decides the halachah into its many parts and legal rulings. Then — the essential completeness of the refinement of the halachah . And the same applies to the inner da'as — to comprehend and know Hashem.

Segment 53
HE:
והענין כי עקר קדשת איש הישראלי ועקר עבודתו הוא רק הרצון והכסופין דקדשה, כמבאר בדברי רבנו זכרונו לברכה בכמה מקומות וכמו שאמר הוא זכרונו לברכה שלעבד את ה' אין מי שיתפאר בזה שיוכל לעבדו יתברך. ואפלו מלאך ואפלו שרף אינו יכול להתפאר בזה שיוכל לעבדו יתברך רק העקר הוא הרצון והכסופין שצריך להתגבר שיהיה לו תמיד רצונות חזקים וכסופין גדולים לעבודת ה' יתברך וכו'. (כמבאר שיחה זאת קצת בסוף ספורי מעשיות, עין שם) ויותר מזה שמענו מפיו זכרונו לברכה בעצמו מגדל מעלת הרצון דקדשה שהוא עקר עבודת ה'. וכל העבודות תורה ותפלה ומצוות ומעשים טובים כלם כלולים בזה. ואי אפשר לזכות לשום דבר שבקדשה כי אם על ידי זה, על ידי רצון וחשק והשתוקקות וכסופין וגעגועים חזקים ולא ירפה את הרצון בשום אפן, רק כל מה שהמניעה מתגברת ביותר יראה לגבר את עצמו בחשק וכסופין וגעגועים ורצונות חזקים ביותר ויותר וכן לעולם עד שיזכה לגמר להוציא מכח אל הפעל את המצוה או הדבר שבקדשה שהוא רוצה. וכן אחר כך בשאר עבודות ודברים שבקדשה שירצה אחר כך עוד לעשות. יתגבר גם כן ברצונות חזקים. וכל מה שהמניעות והעכובים והבלבולים מתגברים יותר. יתגבר את עצמו ברצונות חזקים יותר עד שיוציא מכח אל הפעל ויזכה גם לאותה המצוה והעבודה וכן לעולם, כמבאר בהתורה ויהי נא פי שנים (בסימן סו) שהמניעה הוא רק בשביל החשק. ואם יתגבר שיהיה לו חשק גדול כפי המניעה, בודאי ישבר המניעה. נמצא, שעקר ההתחזקות להתגבר על המונעים מהקדשה הוא רק הרצון והחשק. וזהו עקר ההתפארות מה שה' יתברך מתפאר עם כל אחד מישראל. שעקר ההתפארות מהעזות והעקשנות שלהם. שעל ידי זה עקר קבלת התורה. שהיא כלל ההתפארות כנ"ל. ועקר העזות והעקשנות הוא בהרצון שצריך האדם שרוצה לכנס בעבודת ה' שיהיה עקשן גדול ברצון לבל יעזב ולא ירפה את הרצון משום מניעה בעולם. וזה עקר העקשנות דקדשה. וזה עקר התפארותו יתברך מה שהוא יתברך מתפאר בעבודת ישראל, כי באמת עקר ההתפארות הוא רק מה שה' יתברך מתפאר עם הרצון והחשק והכסופין דקדשה של כל אחד מישראל. מה שכל אחד מישראל לבו בוער תמיד ברצון חזק לזכות לעבודת ה' באמת. וזה עקר התפארותו יתברך שמו, כי העבודה בעצמה אינה יקרה כל כך, כי הכל מאתו יתברך, כמו שכתוב: מי הקדימני ואשלם וכו'. ואי אפשר לנו לעשות שום דבר שבקדשה ולא להנצל משום עברה כי אם על ידי ישועתו יתברך, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: בכל יום יצרו של אדם מתגבר ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו היה נופל בידו. ועל כן עקר ההתפארות הוא רק בהרצון מה שכל אחד מישראל רוצה ברצון חזק לעבדו יתברך. וכפי התגברות הרצון שמתגבר כל אחד לכסף לה' יתברך ברצון חזק, כמו כן זוכה לעבודת ה' וכמו כן ה' יתברך מתפאר עמו, כי עקר ההתפארות הוא העזות והעקשנות של ישראל מה שאיש הישראלי הוא עקשן גדול בעבודת ה' שזהו עקר התפארותו יתברך כנ"ל. ועקר העקשנות הוא ברצון, שזהו עקר ההתגברות על המונעים לזכות לפעל מה שהוא רוצה בעבודת ה', כי אפלו אם יהיה עקשן גדול ביותר בעבודת ה', אף על פי כן בודאי יש מניעות כאלה שאי אפשר לאדם לשברם. למשל כשאדם צריך לנסע לצדיק אמתי ויש לו מניעות רבות ועצומות, כגון מחותנו ואשתו ואביו ואמו ושאר בני העולם וכו'. והוא מתגבר ומתחזק ומשבר כל המניעות האלו. ועדין יש לו מניעות מחמת ממון והוא משבר גם מניעות אלו, כגון שמפקיר כל מה שיש לו ומוכר או ממשכן כסותו בשביל לנסע להצדיק או שהולך רגלי, אף על פי כן אם מתגברת מדת הדין חס ושלום, למנעו חס ושלום, יכולים למנעו חס ושלום, בודאי במניעות כאלה שלא יוכל לשברם, כי בודאי יש מניעות רבות בעולם שאי אפשר לשברם, כגון תפיסה בכבלי ברזל חס ושלום, או חולאת חס ושלום, וכיוצא כאלה רבות חס ושלום. וכן למשל בענין שאנו עוסקין בו לילך ולנסע לארץ ישראל שהוא עקר נצחון המלחמה כנ"ל. אבל אף על פי כן אם יהיה האדם עקשן אלף פעמים. אם הים עומד לפניו ואין לו ספינה לעבר בו ואין בידו מעות או שאין נמצא ספינה כלל או שהוא שעת מלחמה חס ושלום, וכיוצא. מה יועיל העקשנות שלו, כי בודאי אי אפשר לקפץ לתוך הים, כי לאו כל אדם זוכה שה' יתברך יקרע בשבילו את הים, על כן עקר העקשנות הוא רק ברצון שאיך שהוא על כל פנים לא יחליש את הרצון. ואפלו אם מונעים אותו באלפים ורבבות מניעות שנדמה לו שאי אפשר לשברם בשום אפן, אף על פי כן הוא יעשה את שלו וירצה בכל פעם ברצון חזק יותר, כי החשק והרצון צריך שיהיה כפי המניעה, כמבאר בהתורה ויהי נא פי שנים (בסימן סו). ואם יהיה עקשן בהרצון לבלי להניח את הרצון והכסופים דקדשה בשום אפן אף אם מפילין אותו כמו שמפילין אותו חס ושלום רחמנא לצלן, אזי סוף כל סוף בודאי יעזרו ה' יתברך לשבר ולבטל כל המניעות ויזמין לו כל מה שצריך לנסיעה לארץ ישראל או לשאר דברים שבקדשה ויחזר ויסיעו בכל מיני סיועות, כי המניעה לא היתה כי אם בשביל החשק שהוא עקר הנסיון שמנסין את האדם אם יעזב ויניח את החשק והרצון דקדשה מחמת המניעה וכשהוא עקשן בדעתו ועומד בנסיון ואינו מניח את הרצון והחשק דקדשה בשום אפן, אזי בודאי ישבר את כל המניעות. והמניעות יתהפכו לישועות שיעזרו ויושיעו ה' יתברך ויסבב עמו סבות לטובה באפן שיגמר ויוציא אל הפעל הדבר שבקדשה שהוא רוצה. נמצא, שעקר העקשנות ברצון. וזה עקר התפארותו יתברך כנ"ל. וזה בחינת שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה וכו'. 'כחותם על לבך כחותם על זרועך ', זה בחינת תפלין כמו שאיתא בזהר הקדוש ותפלין הם התפארות מה שה' יתברך מתפאר עם ישראל ומשים אותם כחותם על לבו וכו'. ועקר ההתפארות שהם חותם התפלין נעשין על ידי האהבה וההשתוקקות והרצון והכסופין דקדשה של ישראל כנ"ל. וזהו שימני כחותם וכו', הינו תפלין התפארות כנ"ל, כי עזה כמות אהבה וכו'. כי אהבתנו ורצוננו אצלך עזה וחזקה מאד בעזות ועקשנות גדול מאד על כן ראוי לך להתפאר בנו, כי זה עקר ההתפארות כנ"ל. וזה: כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה. אהבה הוא בחינת רצון וחשק והשתוקקות לה' יתברך שעל ידי זה עקר ההתגברות על הסטרא אחרא שהוא סטרא דמותא שמשם כל המונעים מן הקדשה וכפי שהסטרא אחרא שהיא כלל המונעים מתגברת נגד האדם, כמו כן צריך שיהיה להאדם אהבה והשתוקקות ורצון חזק לה' יתברך ולהדבר שבקדשה שרוצה לעשות כי החשק שהוא בחינת אהבה צריך שיהיה כפי המניעה כנ"ל. וזהו: כי עזה כמות אהבה, קשה כשאול קנאה. שהאהבה והשתוקקות לה' יתברך ולעבודתו היא עזה וחזקה בעקשנות גדול כמות, הינו כמו התגברות המניעות שהם בחינת מות וסטרא אחרא, כי כל המניעות נמשכין משם, הינו כפי המניעה כן האהבה והחשק עז וחזק. וזהו: קשה כשאול קנאה. כפי השאול שהיא הסטרא אחרא שמפלת את האדם חס ושלום לשאול תחתיות. ואם האדם לא זכה לעמד כנגדה ונפל למקום שנפל. אפלו אם נפל לשאול תחתיות חס ושלום, לסטרא דמותא חס ושלום. ואין כח בידו לצאת משם. אם אף על פי כן הוא עקשן בדעתו, דהינו שהוא עקשן בהרצון שאף על פי כן אינו מניח את הרצון לעולם וכוסף בכל פעם יותר לה' יתברך. וכל מה שמפילין אותו חס ושלום יותר. הוא כוסף לה' יתברך ולעבודתו ברצון חזק יותר ויותר. כי הרצון הוא בידו בודאי לכסף על כל פנים ברצון חזק לה' יתברך. ואזי אם הוא עקשן גדול ברצון יש לה' יתברך התפארות גדול מזה, כי עקר ההתפארות הוא העזות והעקשנות של הרצון. ועל ידי זה יזכה בודאי סוף כל סוף לפעל מה שהוא רוצה להתקרב לה' יתברך. וזהו: שימני כחותם וכו'. הינו תפלין והתפארות מה שה' יתברך מתפאר עם ישראל, כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה שאנו אוהבין את ה' יתברך בחשק נמרץ ורצון חזק ואנו מקנאין קנאת ה' צבאות להגביר ולגלות האמת ולהכניע השקר אפלו בעמק הגלות הזה שהתגברה עלינו מאד מות ושאול רחמנא לצלן, דהינו הסטרא אחרא, כי כפי התגברותם כן האהבה והרצון חזק כנ"ל. וכמו שכתוב: כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות אם שכחנו שם אלקינו ונפרש כפינו לאל זר וכו' כי הוא יודע תעלמות לב כי עליך הרגנו כל היום וכו' . שזה נאמר על היגיעות שמתיגעין בשביל התפלה או שאר דברים שבקדשה שאף על פי שעדין אינו זוכה להתפלל כראוי ולפעל מה שהוא רוצה, אף על פי כן היגיעה לבד מה שמשתוקק לזה ומתיגע בשביל זה, זה בעצמו הוא בחינת קרבנות, בחינת כי עליך הרגנו כל היום, כמבאר כל זה בדברי רבנו זכרונו לברכה . ועל כן אנו מבקשים מה' יתברך שבזכות היגיעה וההכנה והרצון לבד שאנו משתוקקים לעבודתו ומתיגעים בכמה יגיעות בשביל זה, אף על פי שעדין לא זכינו לעבודתו באמת, אף על פי כן על ידי זה לבד נזכה להתגבר על כל המניעות שהם בחינת מקום תנים וצלמות חס ושלום, וזה: מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וכו' . מים רבים שהם העובדי כוכבים וסטרין אחרנין שמהם כל המניעות אינם יכולים לכבות את האהבה והרצון, כי אנו עקשנים גדולים בהרצון. וכל מה שהמניעות מתגברים ביותר אנו מתגברים ברצונות חזקים ביותר, כי עקר המניעות מתגברים רק להפיל את האדם מן הרצון שזה עקר הנסיון של המניעה כנ"ל. אבל באמת האהבה והרצון של ישראל קשה כמות כפי המניעה וכו' כנ"ל. ומים רבים, שהם המניעות, אי אפשר להם לכבות את האהבה והרצון, אדרבא, מתגברים בכל פעם ברצון חזק וחשק נפלא ביותר, כי המניעה היא בשביל החשק כנ"ל. ועל כן בודאי נזכה לפעל מה שאנו רוצים להתקרב לה' יתברך. וה' יתברך יתפאר בנו תמיד בבחינת שימני כחותם וכו' כנ"ל:

EN:
All of this is the aspect of breaking the bread and shattering it to be fit for eating. Therefore one must be very precise about the breaking — that the berachah should conclude together with the bread — that the breaking should be only in the aspect of the berachah , which is the holy emunah in its simplicity: that we believe Hashem created the bread, and therefore we bless Him. Meaning: not to enter further into kushyos and investigations at all — for this was the entire sin of Adam HaRishon in eating from the Tree of Knowledge: "he gazed at what he had no permission to gaze at." Now we must rectify this through Israel's eating with a berachah . Therefore one breaks from the place where the fire struck most — the aspect of yirah — for the primary tzimtzum of da'as is through yirah , through which the fence and partition of silence is drawn, through which one merits the illumination of Ratzon during eating — through the hands in yam hachochmah from which all sustenance [derives]. For it is all interdependent, as explained in the Torah teaching.

Segment 55
HE:
אות כא וזה בחינת שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך . ימין הוא בחינת אהבה וחשק. על ידי זה עקר ההתגברות על האויבים והשונאים שהם המונעים. וזה בחינת על שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין כי בי חשק ואפלטהו . שחל ופתן וכפיר ותנין הם קלפות וסטרין אחרנין שהם בחינת המונעים מן הקדשה המונעים ומתפשטים על דרך הקדש כמו נחשים וכפירים ותנינים ואינם מניחים שום אדם לילך בדרך הקדש. ומבטיח הכתוב לאיש הישראלי שיוכל לדרך עליהם ולרמסם ולבטלם על ידי הרצון והחשק דקדשה בבחינת על שחל ופתן תדרך וכו' כי בי חשק ואפלטהו. 'חשק' דיקא. שעקר ההתגברות עליהם הוא על ידי החשק והרצון כנ"ל. ועל כן קדם ברכת המזון שאז צריכים לגלות ההתפארות כדי להמשיך קדשת ארץ ישראל על ידי זה. על כן אומרים ברכת הזמון, דהינו נברך שאכלנו משלו שהוא הכנה והזמנה להמצוה של ברכת המזון שאנו רוצים לקים שזהו בחינת רצון והשתוקקות שאנו מודיעים בפינו שאנו רוצים לקים מצוותיו יתברך, דהינו מה שאומרים נברך וכו'. וזהו עקר ההתפארות שה' יתברך מתפאר בנו, כי עקר ההתפארות הוא הרצון כנ"ל. ועל ידי זה עקר התגלות קדשת ארץ ישראל כנ"ל. שזהו עקר מצות ברכת המזון כנ"ל. וזה בחינת מה שאנו אומרים קדם כל מצוה: הריני מוכן ומזמן לקים מצות תפלין או ציצית וכיוצא. כי זה בחינת רצון שאנו מודיעים ומגלים בפינו רצוננו וכספנו החזק לקים מצוותיו יתברך, כי אין לנו כח לקים מצוותיו יתברך כראוי רק אנו אומרים אנו מוכנים ומזמנים לקים המצוה שזהו בחינת רצון. ואזי המצוה נעשית ממילא בסיוע ה' יתברך, כי הבא לטהר מסיעין לו . והכל מאתו יתברך. ועקר עבודתנו הוא הרצון שהוא בחינת מה שאומרים הריני מוכן ומזמן וכו'. ומחמת שבשעת אכילה שאז צריכין לגלות ההתפארות שעל ידי זה עקר קדשת ארץ ישראל שזהו עקר קדשת האכילה. ואז בשעת האכילה הוא עדן קרבא. כי סטרא אחרא קאים על פתורא דבר נש לקטרגא לה, כמו שאיתא בזהר הקדוש . ורוצה להתגבר על האדם כדי לבטל ההתפארות חס ושלום. על כן תקנו רבותינו זכרונם לברכה ברכת הזמון, כי על ידי ההזמנה לברכת המזון שזהו בחינת הרצון, על ידי זה זה מתגברין על הסטרא אחרא ומגלין ההתפארות, כי עקר ההתפארות הוא ברצון כנ"ל. ועל ידי זה זוכין להמשיך קדשת ארץ ישראל שזהו עקר מצות ברכת המזון כנ"ל. וכן מבאר בכונות שעל ידי ההזמנה לדבר מצוה שבקדשה מגרשין הסטרא אחרא, הינו כנ"ל. כי ההזמנה הוא בחינת רצון שעל ידי זה עקר ההתגברות עליהם כנ"ל:

EN:
Therefore one must be precise to recite the berachah on the whole [loaf], which has greater importance. For the essential completeness is through yirah , as Rabbainu brings from the Holy Zohar: "In the place where yirah is found, there you find completeness" , as it is written: "for there is no lack to those who fear Him" (Tehillim 34:10) . For one must eat in holiness in a manner that draws satisfaction — the aspect of "the righteous eats to satisfy his soul" (Proverbs 13:25) , unlike the wicked of whom it is said: "the belly of the wicked shall lack." The primary satisfaction is through the illumination of Ratzon , the aspect of "You open Your hand and satisfy every living thing with Ratzon " (Tehillim 145:16) . And the illumination of Ratzon is drawn through yirah . Therefore one must bless on the whole — which is the aspect of yirah , where the essential importance resides, as explained in the Torah teaching on the chatzotzros ( LM I, 5 ): that the essential importance is yirah , the aspect of "the fear of Hashem is His treasure."

Segment 57
HE:
אות כב ועל-כן עקר ברכת הזמון בשלשה, כי כשיש שלשה מישראל אז עקר ההתפארות, כי עקר ההתפארות הוא בבחינת יעקב שהוא בחינת תפארת כידוע . ויעקב משלש באבהן, כי כלול משלשתן וכל ישראל נקראין על שם יעקב שנקרא ישראל. ושם עקר ההתפארות בבחינת ישראל אשר בך אתפאר וזה בחינת קדשה משלשת, כי ההתפארות הם בחינת תפלין מחין שנקראים קדש כידוע בחינת פתוחי חותם קדש לה'. כי עקר הקדשה הוא ההתפארות בבחינת והתגדלתי והתקדשתי. שהגדלת שמו יתברך, דהינו ההתפארות שהוא כבודו וגדלתו יתברך, בחינת יקר תפארת גדלתו, זה עקר קדשתו יתברך בחינת והתגדלתי והתקדשתי שנתגדל ונתקדש שמו יתברך על ידי ההתפארות שמקבל מישראל. וההתפארות הוא בחינת כלליות הגונין ועקר הגונין הם בחינת תלת גונין דעינא שמאירין לבת עין, שזהו בחינת קדשת ישראל שכלולים משלשה אבות שהם בחינת תלת גונין דעינא שעל ידם עקר ההתפארות. ועל כן הקדשה משלשת, כי ההתפארות היא הקדשה וכנ"ל, כי ההתפארות על ידי קיום התורה שהיא בכל בחינותיה משלשת כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת פח):

EN:
Heads of Chapters for the Laws of Pesach Connected to Hilchos Netilas Yadayim L'Seudah Based on the Torah teaching "Ki Merachamam Yenahaigem"

Segment 58
HE:
בריך רחמנא דיהב לן אורין תליתאה על ידי תליתאה ביום תליתאה וכו'. ועל כן ברכת הזמון שאז עקר התגלות ההתפארות הוא בשלשה, כי עקר ההתפארות הוא בחינת שלשה בחינת תלת אבהן. תלת גונין. קדשה משלשת וכו' כנ"ל. ואז עקר חיוב הכוס של ברכת המזון, כי הכוס הוא בחינת התגלות ההתפארות שמתגלה בשלשה דיקא כנ"ל. וזה בחינת שלשה ברכות של ברכת המזון:

EN:
And all of this is the aspect of Pesach . (See Hilchos Peter Chamor, Halacha 4, where several matters regarding matzah and the prohibition of chametz are explained according to the Torah teaching.) The main point: the primary completeness of man, for which he was created, is that he should join the upper dwellers with the lower dwellers — as explained above. This is accomplished in completeness only through the tzadik of the generation, exceedingly great in stature, who knows how to illuminate in the upper and lower worlds in the aspect of "for all in heaven and earth" (I Chronicles 29:11) — to join and include them together, as explained in the Torah teaching ( LM II, 7 ) — see there well.

Segment 60
HE:
אות כג וזה בחינת שלשה סעדות של שבת, כי עקר התגלות ההתפארות בחינת ארץ ישראל הוא בשבת שאז עולין כל המצוות לפני ה' יתברך. וה' יתברך מתפאר בהם, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה על פסוק: צדק לפניו יהלך וכו'. (סימן רעז). ועל כן אז אנפהא נהירין בנהירו עלאה על ידי אור ההתפארות של ישראל. ועקר התגלות ההתפארות הוא על ידי הצדיק כנ"ל שהוא בחינת משה. וזהו בחינת: כליל תפארת נתת לו וכו'. שאומרים בשבת. וזה בחינת ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ תפארת גדלה וכו'. נמצא, שעקר ההתפארות בשבת. ועל כן אז מצוה גדולה לאכל סעדת שבת, כי עקר ההתגלות ההתפארות הוא בשעת האכילה הקדושה שהוא בחינת אכילה של שבת. ועל כן צריכין לאכל שלש סעדות בשבת, כי ההתפארות כלול משלש כנ"ל. ואלו התלת גונין שהם כלל ההתפארות, מאירין לבת עין, שהוא בחינת כוס של ברכה, בחינת מלכות דוד, בחינת ארץ ישראל שמקבלת כל ההתפארות. כי משם עקר קדשת ארץ ישראל כנ"ל וזהו בחינת ברכת המזון בשלשה על הכוס שאז עקר שלמות מצות ברכת המזון, כי אז מזמנין בשלשה על הכוס. שכל זה הוא בחינת שלמות התגלות ההתפארות שעל ידי זה מתגלה ביותר קדשת ארץ ישראל שזהו עקר מצות ברכת המזון כנ"ל:

EN:
And each person, according to his closeness to the tzadik , receives this illumination upon himself — through which his tikkun is eternal. For through this illumination, he will never fall and never become distant , even if something passes over him. For as long as he draws close to the tzadik , the tzadik holds his hand and informs him each time that Hashem is still with him and near him, that "the whole earth is full of His glory" — and awakens him each time not to despair in any manner, in the aspect of: "Awaken and sing, dwellers of the dust" (Isaiah 26:19) — as explained there.

Segment 62
HE:
אות כד ועל-כן אברהם הוא הראשון שגלה קדשת ארץ ישראל כמו שאיתא בזהר ומובא בדברינו כמה פעמים, כי אברהם היה נדיב לב הראשון. שכל עבודתו היתה רק רצון וכסופין דקדשה כמו שמבאר במקום אחר, כי הוא היה קדם מתן תורה. ובתחלת עבודתו לא היה יודע משום מצוה. והיתה כל עבודתו רק רצון וחשק וכסופין דקדשה והיה חזק ועז בהרצון מאד נגד כל העולם כלו שעמדו כנגדו למנעו. עד שזכה על ידי זה לשבר כל האויבים והמונעים שזהו בחינת שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך, המובא לעיל שזה נאמר על אברהם. ועל ידי כל זה התפאר בו ה' יתברך מאד, כמו שכתוב: אברהם אוהבי. ועל ידי זה זכה לגלות קדשת ארץ ישראל, כי קדשת ארץ ישראל נתגלה על ידי ההתפארות שעקרו על ידי הרצון וכו' וכנ"ל. ועל ידי גדל חשקו ורצונו הטוב שהיה עז וחזק בזה מאד זכה שנתגלה לו מצות מילה שהוא תקון הברית שעל ידי זה עקר שבירת העזות דסטרא אחרא שמשם כל המונעים וזוכין לעזות דקדשה שהוא תלוי בקדשת הברית כי בו עז בו תקפא כידוע וזכה להוליד את יצחק שהוא הראשון שנולד בקדשת ישראל שממנו התחיל השמחה וההתפארות דקדשה. ועל כן נקרא על שם הצחוק והשמחה, כמו שכתוב: צחוק עשה לי אלקים וכו'. כי עקר השמחה על ידי ההתפארות כנ"ל:

EN:
And all of this is the aspect of Pesach — the first redemption, through Moshe Rabbainu, who is the primary aspect of the true Rebbe who can illuminate in the upper and lower worlds and join them together. And so too now, in this bitter exile — all our hope and all our redemption and the release of our souls that we hope for and strive to draw upon ourselves each day, in the aspect of "draw near to my soul, redeem it" (Tehillim 69:19) — is all through the power of these true tzadikim , who are the aspect of Moshe. He was the first redeemer and he will be the final redeemer , in the aspect of "that which was, is that which will be" (Ecclesiastes 1:9) . And he is with us even now in our exile, for "his extension is in every generation" , and he illuminates within us through true tzadikim that Hashem is still with us and with each and every individual, whatever his situation.