ברכת הודאה א

הלכות ברכת הודאה א

אות א ארבעה צריכים להודות וכו'. וסימנך וכל הח'י'י'ם' יודוך סלה. ח'ולה י'סורים [הינו חבוש בבית האסורים] י'ם מ'דבר. מה מברך ברוך אתה ה' הגומל לחיבים טובות וכו' (שלחן ערוך סימן ריט):

על פי המאמר של חנכה בלקוטי תנינא סימן ב. שם מבאר שעל ידי תודה הודאה בחינת ארבעה צריכין להודות. שזה בחינת שעשוע עולם הבא, שאז יהיו ימי הודאה לשמו יתברך בחינת הלכות כמבאר שם. על ידי זה מאיר האמת על ידי שלשה שמות שהם בחינת תורה ותפלה ושדוכים וזווגים לתוך הדבור, דהינו לשלמות רבוע הדבור ארבעה חלקי הדבור, שהם דבור של תשובה, ודבור של צדקה, ודבור של עשירים קרובים למלכות בחינת שלשת השריגים וכו', ודבור של מלכות פה וכו' עין שם. ועל ידי זה נמשך הקדשה של שבת לששת ימי החל. ועל ידי זה נכללין כל הפעלות משתנות בתוך אחדות הפשוט וכו' עין שם. שזה בחינת הלכה כרבים. עין שם כל זה היטב:

ועתה נוכל לומר שזה בעצמו בחינת ארבעה צריכין להודות שכנגד בחינת ארבעת חלקי הדבור שנשלם על ידם, כי על ידי תודה דהינו על ידי הארבעה צריכין להודות על ידם נשלם רבוע הדבור כנ"ל. ועל כן הם ארבעה שצריכין להודות כנגד ארבעת חלקי הדבור שנשלם על ידם. כי חולה שנתרפא ומודה לשמו יתברך זה בחינת דבור של תשובה, כי אין אדם עומד מחליו אלא אם כן מוחלין לו כל עוונותיו , והינו על ידי תשובה כמו שכתוב ושב ורפא לו. יורדי הים זה בחינת דבור של צדקה, כמו שמובא ביונה על האנשים שהיו עמו בספינה ונדרו נדרים , כי צדקה הוא בחינת ים, בחינת מים כמו שכתוב וצדקה כנחל איתן, בחינת שלח לחמך על פני המים . חבוש בבית האסורים שיוצא מן האסורים, זה בחינת דבור של עשירים קרובים למלכות, שעל ידם הדרך שיוצא החבוש מתוך המאסר בחינת שלשת השריגים שלשה שרי גאים, שעל ידם יצא יוסף מבית האסורים כמפרש בתורה. מדבר, זה בחינת עקר הדבור, בחינת מלכות פה, כי מדבר מרמז על הדבור בעצמו כמבאר בזהר הקדוש , שמדבר בחינת דבור, הינו בחינת מלכות פה שהוא עקר הדבור:

אות ב ועל-כן המנהג שתהיה ההודאה בשעת התפלה בשעת קריאת התורה כדי שיהיה נשלם הדבור על ידי תורה ותפלה שהם קוי האמת שמאירים על ידי ההודאה ומשלימים רבוע הדבור כנ"ל. כי על ידי תודה הודאה על ידי זה מאיר האמת ברבוע הדבור על ידי שלשה שמות שהם בחינת תורה ותפלה ושדוכים כנ"ל. ועל כן ההודאה של ארבעה הצריכין להודות הוא בשעת תורה ותפלה דהינו בשעת קריאת התורה שהוא בשעת התפלה, שעל ידי זה מאיר בחינת תורה ותפלה שהם בחינת שני שמות של האמת כנ"ל. וגם בחינת שדוכים וזווגים נעשה גם כן על ידי מנין עשרה, כי צריך לאודויי באפי עשרה, וכל מקום שיש עשרה יש קדשה, כי אין קדשה פחות מעשרה . וכשיש קדשה על ידי יוד זה בחינת שדוכים וזווגים בחינת קדושין ממש, כי כל הזווגים וקדושין הוא בחינת שממשיכין קדשה בחינת יוד לבחינת מלכות כידוע . נמצא שעל ידי עשרה נעשה בחינת זווגים בחינת קדושין שהוא בחינת שם השלישי של אמת המאיר ברבוע הדבור כנ"ל. גם איתא שם במאמר הנ"ל שהדבור נשלם על ידי שדוכים, כי עשרה קבין שיחה ירדו לעולם תשעה נטלו נשים ואחד כל העולם , וכשיש זווג ושדוך נשלמין חלקי הדבור עין שם. ועל כן צריכין עשרה לאודויי בפניהם, כנגד עשרה בחינות הדבור שנשלמין על ידי התודה על ידי בחינת שדוכים. כי אלו עשרה קבין שיחה הם כנגד עשרה בחינות שיש בהדבור, כי הדבור הוא בחינת מלכות שכלולה מעשר כנודע, וכנגד זה יש בחינת עשרה קבין שיחה וכו', ועל כן על ידי עשרה הנזכרים לעיל מאיר בחינת שדוכים בחינת עשרה חלקי הדבור ונשלם רבוע הדבור כנ"ל:

אות ג וכשנשלם הדבור, אזי נמשך הקדשה של שבת לששת ימי החל כמבאר שם. ובשביל זה נוהגין לומר מזמור הודו בערב שבת קדם קבלת שבת, כי על ידי זה המזמור של ארבעה צריכין להודות על ידי זה נשלם הדבור ונמשך קדשה של שבת לששת ימי החל. וזה אנו צריכין עתה בערב שבת בסוף הששת ימי החל. לכללם בקדשת שבת שיהיה נמשך עליהם הקדשה של שבת, וזה נעשה על ידי ארבעה צריכין להודות שהם מפרשין במזמור הודו הנ"ל. כי הנס של אלו הצריכין להודות זהו בעצמו בחינת המשכת הקדשה של שבת לששת ימי החל. כי איתא בדברי רבנו נרו יאיר בסימן ר"נ על מאמר רבותינו זכרונם לברכה ומוריד שתי דמעות לים הגדול עין שם היטב. והכלל שכל הנסים והישועות הוא על ידי שה' יתברך ממשיך בחינת השגחה מעלמא דאתי לתוך העולם הזה. כי בעולם הבא יהיו כלם טוב ויתנהג רק על ידי השגחתו יתברך. אבל עכשו לפעמים על ידי העוונות חס ושלום נופלים תחת חיוב הטבע. ועקר הנס והישועה שנמשך השגחה מבחינת עולם הבא לתוך העולם הזה, ועל ידי זה בא הישועה עין שם היטב:

נמצא שאלו הארבעה צריכין להודות על הנסים והישועות שעשה ה' יתברך עמהם על ידי השגחתו יתברך עליהם זהו בעצמו בחינת המשכת הקדשה של שבת דהינו עולם הבא שכלו שבת לששת ימי החל דהינו העולם הזה. כי עקר הישועה רק על ידי זה על ידי שנמשך ההשגחה מעולם הבא לעולם הזה כנ"ל. בשביל זה אנו מברכין הגומל לחיבים טובות שגמלנו כל טוב, כל טוב דיקא, בחינת עולם הבא שהוא כלו טוב שמשם נמשך הגמול כי עקר הישועה על ידי העולם הבא שהוא כלו טוב שמשם נמשך ההשגחה שעל ידי זה נעשה הישועה כנ"ל. וזהו בחינת הגומל לחיבים טובות וכו' כי זהו עקר ההודאה שהוא יתברך גומל לחיבים טובות. כי באמת מעלת וחדוש הנס שעושה ה' יתברך הוא לכאורה תמוה מה חדוש הוא לפני ה' יתברך שיכול לעשות נסים ונפלאות לקרע הים וכיוצא, כי מאחר שהוא יתברך ברא הכל ומחיה ומקים הכל ברצונו בידו לעשות עם כל העולם כלו כרצונו להרס ולבנות וכו' ומהו הרבותא והחדוש של הנס. אך איתא שעקר החדוש של הנסים הוא, כי כשאדם בצרה יש עליו קטרוגים גדולים וה' יתברך הוא אוהב משפט, וזהו קשה בעיניו יתברך בעצמו להעביר המשפט שמחיב חס ושלום מה שמחיב חס ושלום. וזה תקף גדלת הנס שה' יתברך מתגבר ברחמיו העצומים על המשפט והדין, ועושה נס וחסד גדול לפנים משורת הדין. ונוכל לומר שזהו בעצמו בחינת שנוי הטבע שזהו מעלת הנס בגשמיות, כמו כן ברוחניות יש שנוי הטבע גם כן על פי הנ"ל. כי זהו בחינת חיוב הטבע מה שהכל מחיבים אותו לענש חס ושלום. כי זהו טבע כל הנבראים שכלם נבראו לשליחותו יתברך לשלם לעושה הרעה כרעתו. וכשאדם חוטא חס ושלום כלם מוכנים מיד לשלם לו גמולו. כי זה טבעם כי כלם נבראו לכבודו יתברך והם מתקנאים תכף כשאדם פוגע חס ושלום בכבודו יתברך. ועל כן כשאדם בא באיזה צרה חס ושלום, ואזי יש עליו שונאים וקטרוגים וזה בחינת חיוב הטבע כנ"ל, שטבע הנבראים כלם מחיבים עליו דין ומשפט על פי טבעם כנ"ל, וה' יתברך חפץ חסד ורוצה בקיום העולם הוא משדד המערכות ומשנה הטבע, הינו שמשנה מה שטבעם מחיב לעשות בו דין חס ושלום. וזהו תקף הנס כי זהו באמת חדוש גדול ונפלא מאד כי זה קשה גם בעיניו יתברך כמו שמצינו בקריעת ים סוף שהיה קשה לפניו כי הללו עובדי עבודה זרה וכו' . נמצא שעקר תקף הנס מה שה' יתברך משדד חיוב המשפט והדין שזהו בעצמו בחינת שנוי הטבע כנ"ל. וזה ממשיך ה' יתברך מבחינת עולם הבא שאז יהיה כלו טוב וכל הזדונות יתהפכו לזכיות ולא יהיה אז שום קטרוג ודין כי יהיה כלו טוב. ועל כן כשה' יתברך רוצה עכשו בעולם הזה לעשות נס וחסד עם האדם אף על פי שהוא חיב ואינו כדאי הוא ממשיך עליו השגחה וטובה מעולם הבא שכלו טוב שאז לא יהיה שום דין וקטרוג כי זדונות יתהפכו לזכיות כנ"ל. והוא יתברך ממשיך זאת הטובה וההשגחה של עולם הבא לתוך עולם הזה ועל ידי זה נעשה לו הנס והישועה והוא ממש בחינת המשכת ההשגחה מהעולם הבא לעולם הזה לשנות הטבע כנ"ל כי זהו בעצמו בחינת שנוי הטבע כנ"ל. וזהו הגומל לחיבים טובות, הינו כי זהו עקר ההודאה שהוא יתברך גומל לחיבים טובות שזהו באמת חדוש נפלא ודבר נס לשדד המשפט והדין כנ"ל. וזהו שגמלנו כל טוב. כי הגמולה נמשך מעולם הבא שהוא כלו טוב כנ"ל. וזהו בעצמו בחינת פעלות משתנות שנכללין באחד הפשוט, כי כל החיובים והחטאים נמשכין מבחינת פעלות משתנות שמשם אחיזתם כידוע כמבאר במקום אחר , כי בבחינת אחדות הפשוט שם כלו טוב כלו קדש רק אחיזתם בבחינת פעלות משתנות. ועל כן כשה' יתברך גומל לחיבים טובות, נמצא שנכללין החיבים בתוך בחינת עולם הבא שכלו טוב שמשם נמשך להם הגמולה בבחינת שגמלנו כל טוב כנ"ל. אזי נכללין פעלות משתנות שמשם אחיזת החיבים כנ"ל בתוך אחדות הפשוט שהוא כלו טוב כלו אחד כנזכר לעיל: