עירובי תחומין ג
עירובי תחומין ג
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/3/10

Segment 3
HE:
הלכה ג אות א כי איתא בדברי רבינו ז"ל על פסוק אלה מסעי בני ישראל (סימן מ') שכל הנסיעות הם בשביל פגם עבודה זרה דהיינו קילקול האמונה בשביל זה צריכין לנסוע ולטלטל. ועל ידי הנסיעות והטלטולים מכפרים על פגם עבודה זרה פגם האמונה וכו' עיין שם. ואיתא בספר השני (סימן ס"ב) שעל ידי זה נמשך רחמנות כי כל זה שיש עבודה זרה בעולם חרון אף בעולם וכשמכפרין על פגם העבודה זרה נמתק החרון אף ונמשך רחמנות ועיקר הרחמנות הוא שהשם יתברך ימסור בידינו את הרחמנות בחינת ואל שדי יתן לכם רחמים. דהיינו שיתן בידינו את הרחמנות שאנחנו בעצמינו נרחם על עצמינו. כי אצל השם יתברך יכול להיות שהיסורים הגדולים יח"ו יהיו רחמנות אצלו יתברך וכו'. אבל כשימסור בידינו את הרחמנות ואנו נרחם על עצמינו כפשוטו שיהיה לנו בני חיי ומזוני וכיוצא בזה וכו'. וזה בחינת אלה מסעי בני ישראל שמסעי בני ישראל היינו הנסיעות של ישראל מכפרין על אלה אלקיך ישראל דהיינו עבודה זרה. כי בשביל זה באין כל הנסיעות כנ"ל. וזהו ישראל ראשית תיבות אל שדי יתן לכם רחמם. כי על ידי שמתקנין פגם עבודה זרה פגם אמונה על ידי זה נמשך רחמנות בחינת אל שדי יתן לכם רחמים שאנו בעצמינו נרחם עלינו וכו' כנ"ל עיין שם.

EN:
And this is the aspect of the enormous joy of Purim . For then is the erasure of Amalek — through which is the essential magnification of His Name, blessed be He. For His Name is not complete until the memory of Amalek is erased, as our Sages of blessed memory said, as mentioned above. Therefore, on Purim the joy is great and enormous, as mentioned above.

Segment 4
HE:
וזה בחינת איסור תחומין. שבשבת אסור לטלטל עצמו לצאת ולילך ולנסוע ממקום למקום, כי אם בתוך התחום. כי כל הנסיעות הם על ידי פגם אמונה כנ"ל. ושבת היא בחינת אמונה כי שבת מורה על חידוש העולם כמבואר בדברי רבינו במקום אחר ועל כן אסור שבת לטלטל ולנסוע. כי אז אין שום שליטה ואחיזה לבחינת פגם אמונה שהיא בחינת עבודה זרה. כי אז מתגלה האמונה בשלימות כנ"ל. וזה בחינת איסור תחומין דהיינו שבשבת אסור לצאת חוץ לתחום. כי בשבת אין שום נסיעה וטלטול שבא בשביל פגם אמונה כנ"ל. וזה בחינת תחום שבת אלפיים אמה. זה בחינת אלפיים שנה שקדמה תורה לעולם. כי ימים ושנים הם בחינת מדות וכלים וצמצומים לקבל האור במדה כמבוא בחינת ומדת ימי מה היא וזה בחינת אמות שהם מדות בחינת מדת ימי מה וכו' כנ"ל. כי קודם שמקבלין האור במדה הוא למעלה מהמקום למעלה מהזמן ועל ידי בחינת המדות מקבלין האור במדה במקום וזמן. ועלכ ן בחינת אלפיים שנה הם בחינת אלפיים אמה. שהם בחינת מדות וכלים לקבל האור במדה כנ"ל. ואלפים שנה שקדמה תורה לעולם. הם בחינת שני אלפין בחינת החרש ואאלפך חכמה. היינו בחינת שני שכליות. וזה בחינת אלפיים אמה של תחום שבת שהם בחינת אלפיים שנה כנ"ל. כי שבת היא בחינת התורה כי שקולה שבת ככל התורה כולה ובשבת ניתנה תורה גם התורה מתחלת בראשית שהוא בחינת שבת כמו שכתבו בתיקונים בראשית ירא שבת נמצא שבת הוא בחינת התורה שקדמה אלפים שנה בחינת ב' אלפין בחינת שכליות שדרך שם עוברת התורה בחינת שבת עד שבא לזה העולם. ובתוך התורה הקדושה וכן ביום השבת קדש מאירין בחינת אלוט האלפיים שנה אלו השכליות כנ"ל שמהם בא התורה בחינת שבת כנ"ל. ואלו השני שכליות הנ"ל בחינת ב' אלפין בחינת אלפיים שנה אלפיים אמה הנ"ל. זה בחינת שני מיני רחמנות כי הרחמים תלוי בדעת כמבואר בדברי רבינו ז"ל כמה פעמים ולפי הדעת כן הרחמנות כל מה שהדעת גדול ביותר הרחמנות גדול ביותר כי יש רחמים סתם. ורחמים רבים כמובא והם בחינת שני שכליות כי הרחמים תלוי בדעת ושכל כנ"ל וזה בחינת מה שכתב רבינו ז"ל במאמר הנ"ל שאנו צריכין שהשם יתברך ין בידינו את רחמנות שאנחנו בעצמינו נרחם עאלינו בחינת אל שדי יתן לכם רחמינם וכו' כי אצל השם יתברך יכול להיות שח"ו היסורין יהיה רחמנות וכו' כנ"ל ולכאורה קשה להבין דברי רבינו ז"ל כי מאח שבאמת כוונת השם יתברך לטובה והיסורין שעושה לאדם ח"ו הוא באמת רחמנותו כי כוונתו יתברך לטובת האדם אם כן מה זה שכתב שאו צריכין שיתן בידינו את הרחמנות וכו' שאנחנו בעצמינו נרחם עלינו כנ"ל ואיך נוכל לרחם עלינו בעצמינו אם באמת אין זה טובה למשך השם יתברך יודע שזה האדם אין צריך שיהיה לו ממון והוא טובה לפניו כי אם יהיה לו ממון יהיה לו היזק בענין אחר ובשביל זה אינו נותן לו ממון. וכי זו היא טובה שימסור הרחמנות ביד האדם כנ"ל והאדם ירצה שיהיה לו ממון ועל ידי זה יגרום לעצמו היזק גדול מזה במקום אחר ויהיה הסדו מרובה משכרו. וכיומא בזה בשאר הדברים. וכי תינוק שרוצה דבר שאין טוב לפניו באמת וכי זה הוא רחמנות שאביו ימלא תאוותו מאחר שיודע באמת שיזיק לו זה הדבר. אך באמת כל זה הוא בבחינת רחמים סתם. ובבחינת רחמים סתם שם יש בחינת צמצום. והרחמים הוא על פי בחינת דין ומשפט. ועל כן יכול להיות שהיסורים ח"ו יהיה רחמנות כי השם יתברך יודע. שעל ידי זה יהיה לו טוב במקום אחר. כי אין הרחמים מחיב להטיב לו הכל בכל הענינים כי הוא בחינת רחמים סתם שיש שם בחינת צצמצום עדיין אבל אנו מבקשין שהשם יתברך ירחם עלינו בבחינת רחמים גדולים רחמים רבים ושם כולו רחמים וחסד. ואז יוכל השם יתברך למסור בידינו הרחמנות כנ"ל שאנחנו בעצמנו נרחם עלינו ולא יזיק לנו ח"ו בשום אופן. כי גם שם במקום אחר ייטיב עמנו גם כן ברחמיו המרובים כי בוודאי ממנו יתברך לא יפלא כל דבר ובוודאי הוא יתברך יכול להטיב להאדם בכל הענינים ובכל האופנים שבעולם רק שהרחמים הם בצמצום עדיין בחינת רחמים סתם בהכרח שלפעמים יהיו היסורים ח"ו לטובה מצד הרחמם כי אם לאו יפסיד ח"ו יותר מזה במקום אחר וכנ"ל. אבל כשזוכין לבחינת רחמי רבים שם אין שום צמצום ודין ויוכל להספיק הרחמנות לכל הענינים והאופנים ועל כן אז בוודאי יוכל למסור בידינו הרחמנות כנל שאנחנו בעצמינו נרחם עלינו ברצונינו כי לא יזיק לנו ח"ו במקום אחר כי גם שם ירחם עלינו ברחמיו המרובים. מאחר ששם כולו רחמים כנ"ל ובשביל זה הם נקראים רחמים רבים. כי הם רחמם רבים שמרחם על האדם בהרבה מיני רחמנות בכל המקומות ובכל הענינים שהוא צריך רחמנות וכנ"ל ובשבת קדש זוכין לבחינת רחמנות הזה בחינת רחמים רבים. כי אז כל דינין אתכפיין ועתיקא קדישא גלי רצו דיליה שהוא בחינת רחמים דעתיקא הוא בחינת רחמים רבים בחינת רעווא דרעווין כי אז בשבת הדעת מתגלה שהוא בחינת רחמנות כנ"ל כי עיקר הארת הדעת הוא בשבת כמובא ואז מאירין ב' השכליות כנל שהם בחינת ב' מיני רחמנות הנ"ל שהם בחינת אלפיים שנה בחינת אלפיים אמה כנ"ל. ועל כן תחום שבת אלפים אמה כי ז מאירין בחינת שני האלפין הנ"ל שהם בחינת ב' השכליות ב' מיני רחמנות הנ"ל שהם בחינת אל שדי יתן לכם רחמים שימסור בידינו את הרחמנות שזה בחינת רחמים רבים כנ"ל. כי בחול אי אפשר לזכות לבחינה זו בחינת אל שדי יתן לכם רחמים. כי אם על ידי נסיעות וטלטולים בחינת אלה מסעי בני ישראל כנ"ל. אבל בשבת אדבא אסור לנסוע ולצאת בדרך. כי אז מתגלה האמונה שעל ידי זה נמשך הרחמנות כנ"ל. ואז אסור לצאת חוץ להאלפיים אמה הנ"ל שהם תחום שבת. כי רק באלו האלפיים אמה הנ"ל שהם בחינת ב' מיני הרחמנות הנ"ל שם מותר לילך. כי שם בתוך התחום אינו טלטול ונסיעה כלל. אבל חוץ לאלפיים אמה חוץ לבחינת ב' השכליות ב' הרחמנות הנל אסור לנסוע ולצאת כי בשבת אין שום בירור לברר ניצוצי אמונה, כי בשבת מאירה בחינת האמונה מעצמה שהיא בחינת רחמנות בחינת אלפיים אמה שהם בחינת שני השכליות שני הרחמנות כנ"ל.

EN:
And also throughout the entire year, it is a mitzvah upon every member of Yisrael to be in joy always, as is explained in all the holy books, and in particular in the books of Rabbeinu of blessed memory. And the essential joy is in the Name of Hashem — the fact that we merited to be of the seed of Yisrael, and the name Yisrael is called upon us, which is the Name of Hashem. And this joy has no end — in the aspect of "in Your Name they rejoice all the day" etc., as mentioned above. For also throughout the entire year one must draw upon oneself the joy of Shabbos and Yom Tov, as explained in the Torah "Y'may Chanukah" (Likutay Moharan I, 2) — that one must draw the joy from Shabbos into the six weekdays, etc. — see there. And the essence is through the Name of Hashem. For every time one remembers that the name Yisrael — which is the Name of Hashem — is called upon him, and one rejoices in this, the sanctity of the joy of Shabbos and Yom Tov is drawn upon him. For also all the joy of Shabbos and Yom Tov is from this — because they are the aspect of the Name of Hashem, from which come all the joys and delights, as mentioned above.

Segment 6
HE:
אות ד נמצא שעל ידי שבת זוכין לבחינת רחמנות הנ"ל בחינת אל שדי יתן לכם רחמים שהשם יתברך יתן בידינו את הרחמנות כנ"ל כי שבת היא בחינת אל שדי שהוא בבריאה שהוא בחינת שבת כמובא וזה בחינת והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך והתענג על ה' היינו על ידי עונג שבת בחינת אז תתענג על ה' על ידי זה ויתן לך משאלות לבך. דהיינו בחינת הרחמנות הנ"ל שימסור בידך את הרחמנות שאתה בעצמך תרחם עליך שזהו בחינת ויתן לך משאלות לבך שיהיה הכל כרצונך בחינת ימלא ה' כל משאלותיך. וזה זוכין על ידי עונג שבת.וזה אז תתענג על ה' וכו' והאכלתיך נחלת יעקב אביך בחינת נחלב בלי מצרים כמו שאמרו רז"ל היינו בחינת רחמנות הנ"ל שהוא רחמים רבים. שאין שום מיצה ודין כלל רק כולו רחמים בחינת נחלה בלי מצרים. שמרחם בכל האופנים ובכל הענינים בלי שום מיצר וצמצום כלל כי עיקר התגלות האמונה היא על ידי עונג שבת כיב וריר המאכלים הוא על ידי אמונה בחינת ורעה אמונה כמו שכתב רבינו ז"ל במקום אחר. ועל כן בשבת שאז מתגלה האמונה כנ"ל. על כן אז מצוה לאכול כי אז המאכל בקדושה על ידי התגלות האמונה כנ"ל. ועלכ ן נקראים השלש סעודות של שבת סעודתא דמהימנותא כי הם בחינת אמונה כנ"ל. וזה בחינת עירובי תחומין שמניחין שיעור סעודה ומשם מתחילין האלפיים אמה. כי עיקר הארת בחינת האלפיים אמה שהם בחינת ב' הרחמנות הנ"ל שעל ידם אין צריכין לטלטל רק מטילין בתוך האלפיים אמה בתוך הרחמים רבים המאירין בשבת על ידי התגלות האמונה שמתגלה בשבת כנ"ל.וכל זה תלוי בעונג שבת כנ"ל ועל כן ממקום הסעוודה של שבת משם מתחילין האלפיים אמה הנ"ל. שהם תלוים באמונה שעל ידי זה מתגלה הרחמנות וכו' כנ"ל. הלכות עירובי תחומין

EN:
The essential longing of the nefesh of holiness is to be included in the Name of Hashem, from where the root of the nefesh — which is the shem — originates, as mentioned above. In the aspect of "for Your Name and for Your remembrance is the desire of the soul" (Isaiah 26:8) . And conversely, the desires of the body are from the aspect of the alien names, which are the aspect of m'oray aish , etc. — from where come all the desires, which are the aspect of fire and heat. For all desires are drawn from the aspect of the fire that is in man, that burns in man toward all the desires, as explained in Torah 253.