# עירובי תחומין ד
עירובי תחומין ד
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/3/11
## Segment 3
הלכה ד אות א ובו נכלל ענין פוריםעל פי המאמר חותם בתוך חותםהמתחיל פרקא חמישאה דספראדצניעותא בראשית ברא בראשיתמאמר ברא חצי מאמר אב ובןסתים וגליא עדן עילאהדסתים וגניז עדן תתאה.
And all the eating of man — the fact that man is compelled to eat for the sustenance of the body — is because of the fire that is in man, which burns the moisture, etc. And for this reason one must give the body food and sustenance, to quiet the fire, as is known to the wise. And one who merits to eat in holiness, for the sake of the Name of Hashem — so that he should have strength to serve Hashem, blessed be He — then he merits through his eating to subdue the fire. That is, to subdue the aspect of m'oray aish , which are the aspect of the alien names, etc. — which are the aspect of the damage of the four y'sodos , etc., as mentioned above. And to strengthen and revive the nefesh of holiness, which is the aspect of the Name of Hashem — the aspect of the tikun of the four y'sodos of holiness, which are the aspect of m'oray or , etc.
## Segment 4
כי יש מוכיחי הדור והם בחינת רגלים וכו' והם בחינת חותם. והם מרבין שלום בעולם וכו'. וכשהרע של הדור גובר ח"ו על החותם הנ"ל ומקלקל אותו ח"ו. אזי נתקלקל שלום העולם ונעשה גירושין ומחלוקת בעולם היפך השלום בחינת ומתבל ינידוהו כי מחותם נעשה נדת כי הם במספר השוה כמבוא. ויש חותם שהוא למעלה מזה החותם היינו בחינת ידים המקבלים מסור מאלו המוכיחים בחינת ביד כל אדם יחתום הידים זה בחינת אמונה שנתקבל בה המוסר וכו' בחינת ויהי ידיו אמונה וזה החותם של אמונה צריך שמירה יתירה שלא יתקלקל ח"ו כי כשח"ו נתקלקל זה החותם יוכלו להתקרב ח"ו לחותם הרגלים שהוא חותם הפנימי וכו' וכשח"ו נתקלקל זה החותם נעשה כפירות בחינת עבודה זרה ח"ו שהוא היפך האמונה. כי מחותם נעשה נדת בחינת ידיכם דמים מלאו וכו' יינו עבודה זרה וכו' ועיקר האמונה מקבלין על ידי בעה רועים הם כלליות צדיקי הדור שהם כלליות הקדושה ועל ידי זה נקראים רועים על שם ורעה אמונה כי הם רועים את האמונה לתקנה ולהשלימה וכו'. ואי אפשר לבא לאלו הרועים כי אם על ידי עזות בבחינת נהלת בעזך אל נוה קדשיך כי מצריך שיהיה לו עזות דקדושה לעמוד כנגד העזי פנים כי יש רועים של הסטרא אחרא והם גם כן מפורסמי הדור ועיקר ממשלתם הוא על ידי עזות על כן צריכין לעזות דקדושה לעמוד נגד עזותם. וצריך כל אחד לרחםמא על בשר הגוף להראות לו מכל הארה ומכל השגה שהנשמה משגת שהגוף גם כן ידע מזה ההשגה. וזה טובה להנשמה וכו' וזה על ידי שמשבר עזות הגוף וכו' וכל הקולות הם בחינת עזות דקדושה הן קול צעקה הן קול זמרה וכו' כולם הם בחינת עזות דקדושה וכו' וכו' עיין שם. כל זה היטב.
And this is the aspect of "Behold, my eyes have brightened, for I have tasted a little of this honey" (I Samuel 14:29) , that Yehonasan said. For the eating of the Tzadik is in the aspect of the strengthening of m'oray or , which is the aspect of the Name of Hashem, because all his eating is for the sake of the Name of Hashem, etc.
## Segment 6
אות ב ולבא לעזות דקדושה הוא על ידי שמחה וחדוה בחינת כי חדות ה' היא מעוזכם ושמחה זה בחינת נעשה ונשמע שמהם נכתרו ישראל בשני עדיין כמו שאמרו רז"ל על פסוק ושמחת עולם על ראשם. ואלו השני עדיים שני כתרים שנעשו מנשמע ונעשה הם בחינת נסתר ונגלה בחינת הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו וכו' בחינת תורה ותפילה בחינת תורת ה' ותורתו. כי תפלה היא בחינת נסתר בחינת תורת ה' וכו' ויש בכל דרגא ודרגא וכן בכל עולם ועולם בחינת נעשה ונשמע כי מה שהוא בחינת נשמע בחינת נסתר לזה הוא בכחינת נעשה בחינת נגלה למי שהוא למעלה ממדריגתו וכן מדרגא לדרגא מה שנסתר לזה נגלה לזה וכו' וכו' וצריך כל אחד לילך מדרגא לדרגא מעולם לעולם לזכות תמיד למדריגה גבוה יותר שיזכה שיהיה לו נעשה ונשמע גבוהים יותר בכל פעם וכו' וכשצריכים לצאת ממדריגת נעשה ונשמע זה לגבוה ממנו צריך להיות ירידה קודם העלייה כי הירידה היא תכלית העלייה כמו שאמרו רז"ל לא היה דוד ראוי לאותו מעשה וכו'. וזהו והמכשלה הזאת תחת ידך אלו דברי תורה וכו'והו ביום ההוא יבוקש עון ישראל ועיננו כי מעוונות ישראל יהיה נעשה לעתיד תורה על ידי התשובה שעל ידי זה זדונות נעשין זכיות וכו' ועל כן יבוקשו אז עוונות ישראל ואיננו שיהיו נכללין באין וכו' וכו'.
But conversely, when one eats, G-d forbid, for the sake of bodily desires — whose sustenance is from the aspect of m'oray aish — then through his eating, the aspect of m'oray aish is further strengthened. And therefore, regarding such eating it is said: "and the belly of the wicked shall want" (Proverbs 13:25) . For he does not subdue the aspect of m'oray aish through his eating. Therefore, the more he eats, the more the aspect of m'oray aish is strengthened. And therefore he never satisfies his soul. For all the strengthening of the desires is from the aforementioned fire.
## Segment 8
אות ג וזה בחינת תחום שבת כי תחום שאותיות חותם כמובא כי בשבת מקבלין ישראל הב' עדיים הנ"ל שהם השני כתרים שהכתירו את ישראל בשעת מתן תורה שהיה בשבת. כמובא בכוונת ישמח משה במתנת חלקו בענין האלף אורות שמשה מחזיר לישראל בכל שבת שזהו בחינת תוספות שבת וכו' עיין שם. וזהו בחינת השמחה של שבת כי זה הוא עיקר השמחה בחינת ושמחת עולם על ראשם. וזהו בחינת עונג שבת. כי בשבת זוכין לעזות דקדושה בבחינת כי חדות ה' היא מעוזכם וזה בחינת הזיין קולות שאומרים בקבלת שבת שהוא מזמור הבו לה' בני אלים וכו' כי בשבת זוכין לכלליות כל הקולות דקדושה שכולם הם בחינת עזות כמו שכתוב שם. וכמו שמסים בזה המזמור ה' עוז לעמו יתן וכו'. ועל כן מחמת שזוכין בשבת לעזות דקדושה ועל ידי זה נשבר ונתבטל עזות הגוף על כן מצוה גדולה להרבות בתענוגי שבת לאכול ולשתות ולשמוח וכיוצא בזה. כי אז בשבת כל תענוגי הגוף הם בקדושה גדולה מאחר שאז נתבטל עזות דסטרא אחרא וזוכין לעזות דקדושה כנ"ל. כי אז כשזוכין לעזות דקדושה ונתבטל עזות דסטרא אחר אאז הוא טובה להנשמה כי הנשמה יכולה לחזור למעלתה על ידי תענוגי הגוף וכו' כמבואר במאמר הנ"ל ועל כן אז מתענגין כעל ה' בחינת צדיק אוכל לשובע נפשו כי הצדיק שזוכה לעזות דקדושה כי צדיק מאן דנטיר ברית ושמירת הברית הוא עיקר עזות דקדושה כי בו עז בו תוקפא כמובא. כי אין בשת אלא במקו עריין. ועל כן העיקר לשבר זאת התאוה שהיא בחינת בשת. על ידי שיהיה לו בשת אנפין מהשם יתברך ועל ידי זה יהיה עז כנמר ויתחזק ויתגבר לכבוש את יצרו וזהו עיקר עזות דקדושה. כי עיק עזות דקדושה מקבלין מבחינת בשת פנים דקדושה בחינת ובשת פנים לגן עדן כמבואר שם במאמר הנ"ל בסופו על המשנה יהודא בן ת ימא אומר הוי עז כנמר וכו'. ועלכן הצדיק שזוכה לעזות דקדושה על כן אכילתו יקרה מאד. כי על ידי אכילתו מתענגת הנשמה כי זוכרת מעלתה ותענוגים שלה מהשגות והארות עליונות על ידי תענוגי הגוף כמבואר במאמר הנ"ל וזה בחינת צדיק אוכל לשובע נפשו וכנ"ל. וזה בחינת אכילת שבת עונג שבת בחינת אז תתענג על ה' כי אז בשבת זוכין לעזות דקדושה וכו' וכנ"ל ועלכן עיקר הזווג היא בליל שבת. כי העיקר הוא לשבר עזות הגוף בתאוה זו כנ"ל. כי שם עיקר אחיזת עזות דסטרא אחרא שאין לו בשת אנפין מהשם יתברך ח"ו. ובשת אז זוכין לבושה דקדושה שהיא בחינת עזות דקדושה כנ"ל בחינת בראשית ירא שבת ירא בשת. ואז זוכין שיהיה לו בשת אנפין מקודשא בריך הוא שלא יהיה נלכד ח"ו בתאוה הבהמיות שלא יהיה לו עזות ח"ו ואז זוכה שיהיה זווגו בקדושה גדולה באימה ביראה בבשת אנפין כמובא בתיקונים. כי עזות דקדושה הוא מבחינת ובשת פנים לגן עדן כנ"ל. כי על ידי שיש לו בשת אנפין מקודשא בריך הוא על ידי זה זוכה לעזות דקדושה וכו' כנל וזה בחינת אכלו משמנים ושתו ממתקים כי חדות ה' הוא מעוזכם. היינו כשזוכין לעזות דקדושה בחינת כי חדות ה' היא מעוזכם אז נאמר אכלו משמנים ושתו ממתקים כי אז האכילה מצוה גדולה שזהו בחינת אכילת שבת כי אז הנשמה מתענגת מזה כנ"ל בחינת צדיק אוכל לשובע נפשו כנ"ל ועל כן זוכין בשבת שנתתקנין שני החותמות חותם בתוך חותם בחינת שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך. כי על ידי עזות דקדושה שזוכין בשבת כנ"ל על ידי זה נכנסין אל הקדושה וזוכין לקבל הארה משבעה רועים בחינת נלת בעזך אל נהו קדשך כנ"ל במאמר הנ"ל ועל ידי זה זוכין לאמונה שלימה כי עיר התגלות האמונה הוא בשבת כי שבת מורה על חידוש העולם כמבואר במקום אחר. וזהו בחינת חותם הידין שהם בחינת תלת אבהן שהם זרועות עולם. יד הגדולה ויד החזקה ויד הרמה. שזהו בחינת ג' סעודות של שבת. כי עיקר תיקון האכילה היא על ידי אמונ בחינת ורעה אמונה כמובא במקום אחר. ועל כן בשבת שאז זוכה לבחינ עזות דקדושה ועל ידי זה זוכין לאמונה הנ"ל על כן אז מצוה לאכולכי אז האכילה בקדושה בבחינת אמונה שזהו עיקר תיקון האכילה דקדושה כנ"ל. וזהו בחינת ג' סעודות של שבת כנגד תלת אבהן שהם ג' ידים כנ"ל וכמבוא שזהו בחינת חותם הידין שהוא בחינת אמונה כנ"ל. נמצא שבשבת נתתקן חותם הידין שהוא בחינת אמונה. והעיקר הוא זה החותם. ואזי ממילא נתתקן חותם רגלין כמבואר במאמר הנ"ל. כי בשבת עולין הרגלין אל הקדושה בבחינת אם תשיב מבת רגליך וזה עיקר קדושת שבת. כי בחול יש יניקה להסטרא אחרא מבחינת רגלין בבחינת רגליה יורדות וכו'. וזה בחינת פגם חותם הרגלים שהוא בחינת נדות כנ"ל שהוא זוהמת הנחש. כמבוא שעיקר אחיזתה בבחינת ימי החול. ואז הוא בחינת גירוש וטילטלים שזהו בחינת פגם חותם הרגלים כמבואר במאמר הנ"ל וזהו בחינת הטילטולים שהאדם צריך לטלטל עצמו בימי החול ולנסוע ממקום למקום בשביל פררנסתו זה בחינת גירוש וטילטולים הנ"ל בחינת ויגרש את האדם. וזהו בעצמו בחינת מה שכתב רבינו ז"ל במקום אחר ומובא לעיל בהלכות תחומין הלכה ג' שעל ידי פגם האמונה על ידי זה צריכין לנלנסוע ולטלטל ממקום למקום. כי פגם האמונה הוא בחינת פגם חותם הידין ואז ממילא נפגם ח"ו חותם הרגלים וכשנפגם חותם הרגלין ח"ו נעשה מזה גירוש וטילטולים כנ"ל.ובשביל זה צריכין לטלטל ולנסוע כנ"ל. אבל בשבת קדש אז עולין הרגלין מן הסטרא אחרא בבחינת אם תשיב משבת רגליך כנ"ל. ואזז נתתקן חותם הרגלין כי אז זוכין לאמונה בשלימות שהוא בחינת חותם הידין וכו' וכנ"ל.ועל כן בשבת אין שום טלטול ונסיעה כלל. כי כל הנסיעות והטלטולים הם באים מבחינת חטא אדם הראשון שהוא בחינת קלקול החותם הרגלין שעל בשבת אז נתתקנין שני החותמות חותם הידין וחותם הרגלין כנ"ל. על כן אז נתבטל כל הגירושין והטילטולים כי שבת הוא תיקון חטא אדם הראשון כי שבת אגין עליהו כמובא וזה בחינת איסור תחומין דהיינו שאסור לצאת בשבת ממקום למקום חוץ לתחום שבת. כי בשבת אין שום טלטול ונסיעה שהוא בחינת גירוש כנ"ל כי אז נתתקן חותם הרגלין כנ"ל. וזהו תחום שבת כי תחום אותיות חותם כנ"ל. כי החותם הוא בעצו התחום כי על ידי שמאיר בשבת החותם דקדושה כנ"ל מחמת זה אסור לצאת חוץ לתחום. כי אז נתבטל כל הגירוש והטילטולם שהוא קלקול החותם כנ"ל כי אז נתתקן החותם דקדושה שהוא בחינת תחום כנ"ל.
And this is the aspect of the damage of eating from the Tree of Knowledge of Good and Evil, about which it is said: "for on the day you eat of it, you shall surely die" (Genesis 2:17) . For the essence of death is drawn from the fire, as mentioned above. And the essential strengthening of the aforementioned fire — the aspect of m'oray aish — is from the damage of eating, from the aspect of eating from the Tree of Knowledge of Good and Evil. And this is the aspect of "in sorrow shall you eat of it" — and sadness is the opposite of the joy that is drawn from the Name of Hashem. That is, when one does not merit to strengthen and magnify the Name of Hashem — the aspect of m'oray or — through one's eating, from which comes the joy — the aspect of "to eat and to drink and to rejoice" etc., as mentioned above — and when one does not merit this, then one's eating is in the aspect of "in sorrow shall you eat of it" — because one does not merit to magnify the Name of Hashem, from which comes the joy. For one's eating is from the aspect of m'oray aish , which are the aspect of the alien names, which are the Sitra Achrah , which is the aspect of sadness — the opposite of the Name of Hashem, from which comes all the joy, as mentioned above.
## Segment 10
אות ד וזה בחינת תחום שבת אלפיים אמה. כי עיקר התחום שהוא בחינת חותם הנ"ל הוא נמשך משני הכתרים הנ"ל. שהם נעה ונשמע כנ"ל שני הכתרים הם שני אלפין כי כתר הוא בחינת אלף שהוא ראש לכל האותיות וזהו בחינת אלף האורות שמקבלין בשבת כנ"ל. כי עיקר התוספות הוא רק אלף אורות כי עיקר התוספות הוא שמקבלין את הנשמע שהוא בחינת נסתר ועושין מהנשמע נעשה כנ"ל ואזי יש לו נשמע אחר גבוה ממנו. נמצא שעיקר מזה שזוכה לקבל תוספות הארה הוא רק מה שבחינת הנשמע בחינת הנסתר זוכה שיתגלה לו בבחינת נעשה ועל כן עיקר הקבלה הוא רק בחינת כתר אחד בחינת כתר הנעשה דהיינו מה שזכה שיהיה נעשה אצלו מנשמע נעשה כי הנשמע שיש לו עכשיו זה עדיין נסתר ממנו ועל כן עיקר קבלת תוספות שבת הוא רק אלף אורות שהם בחינת כתר אחד כנ"ל. אבל באמת זוכה בשבת לשני כתרים נשמע ונעשה כנ"ל רק שעיקר מה שמקבל ומשיג הוא רק בחינת כתר אחד בחינת נעשה בחינת אלף אורות כנ"ל. ומאלו השני כתרים הנל שהם בחינת בף אלפין ב' אלפים אורות מהם נעשין החותמות הנ"ל שהם בחינת תחום שבת אלפיים אמה כנזכר לעיל. וזה בחינת עירובי תחומין. שבמקום שמניחים שיעור סעודה משם מתחיל התחום שבת כי עיקר החום שבת שהוא בחינת תחום כנ"ל זה נמשך רק על ידי אמונה כנ"ל. כי על ידי אמונה נשמר חותם הרגלים שעל ידי זה נתבטל הגירוש והטילטולים ממקום למקום שזהו בחינת תחום שבת שאין יוצאין ממקום למקום כנ"ל נמצא שהעיקר על ידי האמונה שנמשך על ידי עזות דקדושה שזוכין בשבת כנ"ל וכל זה מקבלין על ידי אכילת שבת שהוא בחינת אז תתענג על ה' שזה בחינת עזות דקדושה בחינת אכלו משמנים וכו' כי חדות ה' היא מזועזכם בחינת ורעה אמונה וכו' כנ"ל ועל כן עיקר התחום שבת שהוא בחינת חותם מתחיל ממקום הסעודה כי משם עיקר תיקון בחינת החותם שהוא בחינת תחום כנ"ל.
And therefore on Shabbos and Yom Tov and on Purim — when it is the aspect of the magnification of the Name of Hashem — therefore it is a great mitzvah then to eat and to drink and to rejoice in the Name of Hashem. For then the eating is in holiness — in the aspect of the subduing of m'oray aish and the strengthening of m'oray or , which are the aspect of the Name of Hashem, from which comes all the joy, as mentioned above.
## Segment 12
אות ז וזה בחינת פורים. בחינת מרדכי ואסתר שהם שני כתרים שני העדיין הנ"ל בחינת נשמע ונעשה ונסתר ונגלה שעל ידם נתתקנין שני החותמות הנ"ל. כי המן הרשע רצה להתגבר על ישראל לקלקל ח"ו שני החותמות הנל כי המן הוא זוהמת הנחש כמובא. בחינת דם נדת שהוא בחינת קלקול החותם דקדושה כנ"ל ועיקר התגברותו הוא על ידי פגם אמונה כמו שאמרו רז"ל שעשה עצמו עבודה זרה היינו עבודז זרה פגם אמונה. כי הוא מזרע עמלק שהיה כופר גדול כמבואר במקום אחר. ועיקר התגברותו ח"ו הוא על ידי שמתגבר ח"ו עזות דסטרא אחרא שהוא עזות הגוף כנ"ל כי המן היה עז פנים ביותר שהעיז פניו נגד מרדכי אדונו שנמכר לו לעבד והוא סילק הבושה מעל פניו והחציף והעיז בעזות כזאת שעשה עצמו אלקי ושכולם יכרעו וישתחוו לו ושגם מרדכי אדונו ישתחוה לו ח"ו שכל זה הוא תוקף עזות דסטרא אחרא שהוא בחינת עזות מלכותא בלא תגא בחינת והכלבים עזי נפש. ועל כן רצו אז להביא את ושתי המלכה לפני המלך ערומה בשבת לפני כל השרים והעמים. אשר דבר כזה לא נשמע בעולם. לעשות עזות כזאת לסלק הבושה לגמרי מעל פניהם אך הם רצו אז להגביר ח"ו עזות דסטרא אחרא בעולם ועיקר העזות הוא בתאוה זו כנ"ל. והם רצו אז לסלק הבושה לגמרי ח"ו ולהגביר תוקף עזות דסטרא אחר אבעולם ועל כן צוו להביאה ערומה בשבת כי שבת הוא בחינת בושת פנים לגן עדן בחינת עזות דקדושה כנ"ל והם רצו ח"ו לפגום בבחינת בושה דקדושה שבחינת קדושת שבת ולהגביר תוקף עזות דסטרא אחרא אשר דבר כזה לא נשמע בעולם והנה אף היא לדבר עבירה נתכוונה כמו שאמרו רז"ל אך לא עלתה בידה ובידם כי השם יתברך ברחמיו לא הניח להם לגמור מחשבתם הרעה באותן הימים כי בא גבריאל ועשה לה זנב וכו' כמו שאמרו רז"ל כדי שלא תעלה בידם מחשבתם הרעה להגביר ח"ו תוקף עזות דסטא אחרא בעולם. ונהפוך הוא כי ושתי המרשעת היא עיקר בחינת עזות דסטרא אחרא בחינת תאוה הנ"ל ועל כן היתה פושטת בנות ישראל ועושה בהם מלאכה בשבת וכל זה להגביר עזות דסטרא אחר אעל ידי פגם קדושת שבת וכו' כנ"ל ועל כן היתה עושה בהן מלאכה ערומות כדי להגביר עזות דסטרא אחרא בשבת דייקא כנ"ל והשם יתברך מפר מחשבת ערומים ונגזר עליה בשביל זה שתהרג ערומה בשבת. כי שבת בעצמה נקם בה. והכניע אותה והרג אותה על ידי העזות דסטרא אחרא דייקא ומני' ובי' אבא ליזיל בי נרגא כי העזות דסטרא אחרא בעצמו הרג אותה ונקם בה כי מפלתה היה על ידי עזות דסטרא אחרא שנתגבר אז על ידה כל כך עד שצוו להביאה ערומה בשבת ואף היא לדבר עבירה נתכוונה והיתה חפיצה בזה מאד אך השם יתברך לא הניח לגמור מחשבתם כנ"ל ונהרגה על ידי זה נמצא שעיקר מפלתה היה על ידי העזות בעצמו. כי כך הם דרכי השם יבתרך כי פעל אדם ישלם לו שהעבירה בעצמה נוקמת בהאדם כמובא. ואז היתה צמיחת קרן ישועת ישראל שמאז התחיל להקדים רפואה למכה כי תחת הסרפד יעלה הדס כי תחת ושתי מלכה אסתר שהיתה ההיפך ממנה מהיפוך אל היפך. כי אסתר המלכה היתה צנועה גדולה ביותר מאד מאד כמו שאמרו רז"ל בשכר צניעות שהיתה ברחל וכו' נמצא שכל עיקר השתלשלות יחוס אסתר היו כולם צנועים גדולים וכן היא היתה צנועה ביותר כנ"ל וצניעות זה בחינת בשת אנפין. ואסתר שמרה את השבת ביותר כמו שאמרו רז"ל ואת שבת הנערות וכו' שמנתה בהן ימי השבת. נמצא שסיבב השם יתברך ברחמיו שנכנע תוקף עזות דסטרא אחרא ונתגבר תוקף קדושת בשת פנים וצניעות דקדושה עד שמלכה אסתר תחת ושתי וכו' כנזכר לעיל.
And this is the aspect of what is stated regarding Avraham: "And he planted an eshel in Be'er Sheva, and he called there upon the Name of Hashem, G-d of the world" (Genesis 21:33) . For through the eshel — which was for the sake of hospitality, which is the aspect of holy eating — through this "he called there upon the Name of Hashem." For the essential magnification of the Name of Hashem is through holy eating, as mentioned above.
## Segment 14
אות ז ועיקר התגברות המן היה על ידי שנכשלו ישראל אז בנשים נכריות כמובא בכתבים כי פגם הברית בפרט נשג"ז ח"ו זה עיקר בחינת עזות דסטרא אחרא כי שם עיקר עזות דסטרא אחרא כנ"ל. כי העובדי כוכבים הם הם בעצמן עזות דסטרא אחרא בחינת והכלבים עזי נפש ואף היא ככלב. ועל כן פגפם הברית ח"ו בפרט נשג"ז זה עיקר תוקף העזות דסטרא אחרא כי הם עיקר עזות דסטרא אחרא כנ"ל. וזהו בעצמו בחינת פגם החותם בחינת נדת כי הם נקראים נשג"ז. ומחמת שנתגבר אז הפגם מאד על כן נתגבר המן הרשע שהיה מבחינת עזות דסטרא אחרא זוהמת הנחש דם נדת. ועל כן רצה להתגבר על ישראל ח"ו להעבירם לגמרי ח"ו. להשמיד להרוג כו' בחינת התגברות שפיכת דמים בישראל בחינת ידיכם דמים מלאו דהיינו התגברות הדמים על ידי קלקול החותם. ומחמת שנתקלקל אז החותם ביותר רצה להגביר בחינת שפיכת הדמים להרוג אותם לגמרי ח"ו. וזה בחינת ונחתום בטעבת המלך בחינת פגם חותם דקדושה שעל ידי זה מתגבר ח"ו חותם דסטרא אחרא. ובאמת היו אז ישראל בסכנה גדולה מאד מאד אשר כמוהו לא נהייתה כמובא בספרים. אך השם יתברך ברחמיו שלח אז את שני הצדיקים מרדכי ואסתר. אשר מעלתם גבהה מאד מאד. כי מרדכי ואסתר הם בחינת שני הכתרים הנ"ל בחינת נשמע ונעשה בנסתר ונגלה כי אסתר היא בחינת נסתר ומרדכי הוא בחינת נגלה כמובא בדברי רבינו ז"ל במקום אחר (סימן יוד) ועל ידם היה תוקף הנס ונתהפך הדבר מהיפך אל היפך. וזכו אז לקבלת התורה כמו שכתוב קימו וקבלו וכו' כמו שדרשו רז"ל. ונעשה על ידי זה פורים על שם הפור שמחה ומשתה ויום טוב וכו' והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור ומשפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר. כי זה עיקר עבודת איש הישראלי בכל דור ודור בכל אדם ובכל זמן. שצריכין לעבוד את ה' בתורה ותפלה עד שיזכה לבחינת קבלת התורה בכל עת ועת. דהיינו שיזכה בכל פעם ופעם לבחינת נעשה ונשמע מחדש. דהיינו שיהיה נעשה מהשנמע בחינת נסתר. יהי נעשה ממנו בחינת נעשה בחינת נגלה ויזכה לבחינת נשמע גבוה יותר. וכן בכל פעם ופעם כמבואר היטב במאמר הנ"ל וזה בחינת קבלת התורה בכל פעם כי אנו צריכין תמיד לקבל את התורה בכל יום כמו שכתוב אשר אנכי מצוך היום בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. וקודם שזוכין לבחינת גבוה יותר סדהיינו לבחינת נעשה ונשמע גבוה יותר צריך שיהיה ירידה קודם העליה והירידה בעצמה היא תכלית העליה נמצא שאחר כך כשזוכין להעליה על ידי הירידה נעשה מהירידה עצמה תורה ועל כן נקרא התורה מכשלה כמו שכתוב והמכשלה הזאת תחת ידך אלו דברי תורה וכו' כמבואר היטב במאמר הנ"ל עיין שם היטב. וזהו עיקר כל הנסיונות והצירופים שהאדם נתנסה ונצטרף בעולם הזה בכל עת וזמן. כי האדם צריך לחדש תמיד בתורה ועבודה. שזהו בחינת קבלת התרוה בכל פעם בחינת נעשה ונשמע מחדש גבוה יותר. כי אפילו מי שאינו זוכה לחדש ממש חידושין דארורייתא והשגות שהם בחינת נעשה ונשמע כ"ל אף על פי כן גם בעבודה בעצמה של איש הישראלי כשהוא איש כשר באמת כשזוכה בכל פעם להתעורר ביותר לעבודתו יתברך באמת בהתעורררות חדש. גם זה הוא בחינת קבלת התורה מחדש בחינת נעשה ושמע מחדש. שמקבל על עצמו לקיים את התורה מחדש וכל אשר דבר ה' יעשה וישמע. וכמובן זה בדברי רבינו ז"ל במקום אחר. ועל ידי זה בעצמו יכול לזכות להשגות ממש על ידי פשיטותו ותמימותו שיתנג כל כך בכשרות באמת בתעוררות חדש בכל פעם עש שיזכה לבחינת קבלת התורה ממש בחינת נעשה ונשמע באמת דהיינו שיזכה להשיג ולהבין מה שהיה נסתר ממנו שתחילה וכן מרגא לדרגא עד אין סוף שזהו בחינת נעשה ונשמע וכו' כנ"ל אבל אין האדם זוכה למדריגה גבוה יותר כי אם על ידי שיהיה לו ירידה קודם העליה וכו' וזה בכל אם ובכל זמן ובכל דרגא ודרגא. אפילו מי שצריך לזכות לאיזה דרגא קטנה אפילו להתעוררות חדש צריך שיהיה לו מקודם איזה ירידה לפי מדריגתו. והירידה היא בחינת הנסיונות שיש לו מקודם שעולה מדרגא לדרגא. והנה באמת בשעת הירידה שיש קודם העליה שיא בחינת קבלת התרוה מחדש בחינת נעשה ונשמע גבוה יותר כנ"ל. אז בשעת הירידה האדם הוא באמת בסכנה גדולה. כי הרבה נפלו על ידי ירידתם רחמנא ליצלן. וצריך אז להיות כגבור חזק בל ימוט וגם צריך סייעתא דשמיא שיזכה להחזיק עצמו בשעת הירידה שלא יפול לגמרי ח"ו. רק יחזיק אצמו בכל עוז עד שיזכה לשבר ולבטל מה שצריך לבטל ולשבר כפי הירידה שלו. עד שיזכה ברחמיו יתברך לבחינת העליה ואז זוכה שיהתהפך הירידה לעילה כי הירידה היא תכלית העליה כנ"ל. וזאת הבחינה הוא בכל אדם ובכל זמן. בכלל ובפרט. הן בכליות ישראל בהן בפרטיות אצל כל אחד ואחד מישראל בכל פעם שצריך לצאת מבחינת נעשה ונשמע זזה לבחינת נעשה ונשמע גבוה יותר וכנ"ל. ועמלק מעולם צרצועה מרדות לישראל. וקודם מתן תורה בא עמלק להלחם עם ישראל. כמו שכתוב ויבא עמלק וילחם וכו' כי הוא השונא הגדול שאורב על ישראל תמיד בכלל ובפרט וכמו כן תמיד בכל דור ודור בכל עת וזמן בכל פעם שיראל צריכין לעלות מדרגא לדרגא דהיינו מנעשה ונשמע זה וגבוה ממנו כנ"ל. שאז צריך שיהיה לו ירידה קודם העליה אז בשעת הירידה שאז האדם באמת בסכנה כנ"ל. אז הוא אורב לישראל ומתכווין בתוף רשעתו ושנאתו החזקה לישראלובא אז דייקא להלחם עם ישראל. בבחינת ויבא עמלא וילחם עם ישראל ברפידים ברפיון ידים שרפו ידיהם מן התורה כי אז קודם קבלת התורה ואז מקודם צריך שיהי בחינת ירידה כנ"ל וזהו בחינת רפיון ידים מן התורה בחינ ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים ירא אלהים זה בחינת בראשית ירא בשת שהוא מאמר השלם בחינת נשמע שבו כלול הכל כמבואר במאמר הנ"ל. וקוןדם שזוכה האדם לזה לבחינת יראה שהוא בחינת בראשית בחינת נעשה ונשמע קודם לזה אדם עיף ויגע בחינת ירידה שקודם העלייה. אז דיקא ויבא עמלק כנ"ל. וזה שצותה התורה ביותר לזכור מעשה עמלק וכו' ומלחמה לה' בעמלק מדור דור כי זה נעשה בכל דור ודור בכל עת שצריכין לעלות מבחינת נעשה ונשמע ז לבחינת גבוה יותר אזי צריכין ללחום מלחמת עמלק בעת הירידה שקודם העליה וכו' כנ"ל:
And this is the aspect of Shabbos HaGadol [the Great Shabbos] that is before Pesach. For through the Exodus from Egypt, the Name of Hashem was revealed through the awesome signs and wonders that Hashem performed in Egypt and at the Sea of Reeds, etc. And as it is written: "and in order to proclaim My Name throughout all the earth" (Exodus 9:16) etc. For the essential Name of Hashem was revealed through the Exodus from Egypt and the Receiving of the Torah, which is the Name of the Holy One, blessed be He.
## Segment 16
אות ח כי מבואר במאמר הנל שנשמע ונעשה שהם נסתר ונגלה הם בחינת בראשית ברא מאמר וחצי מאמר אבן ובן וכו'. וזהו מדור דור. היינו בעת שהתורה הולכת מדור לדור מאב לבן מנשמע לנעשה מנסתר לנגלה. בבחינת והודעתם לבניך ולבני בני יום וכו' שהתורה צריכים לגלות מאב לבן מדור לדור וכו' כנ"ל. בבחינת דור לדור ישבח מעשיך שצריכין לגלות מעשי ה' בחינת נעשה מדור לדור מאב לבן מנשמע לנעשה וכו' כנ"ל. כי בחינת הנעשה של האב הוא בחינת נשמע בחינת נסתר לגבי הבן כמובן בהתורה הנ"ל והבן:
And this is what is written: "And You performed signs and wonders against Pharaoh and all his servants" etc., "and You made for Yourself a Name as of this day" (Nehemiah 9:10) . For before the Exodus from Egypt and the Receiving of the Torah — before Yisrael was chosen as a treasured nation for Hashem, blessed be He — there was not yet a Name for Hashem, blessed be He. For it is impossible to call Hashem, blessed be He, by the Holy Name except through the Torah, which is entirely the Name of the Holy One, blessed be He. For the essential revelation of the Name of Hashem is through the Torah, which is entirely His Names, blessed be He. And this is: "and You made for Yourself a Name" — "for Yourself," specifically . For through the Exodus from Egypt — through which we merited the Receiving of the Torah — through this Hashem, blessed be He, as it were, made a Name for Himself — the aspect of "and You made for Yourself a Name." For beforehand He, blessed be He, had no Name at all, as mentioned above. For the essential revelation of the Name of Hashem is through the deeds of those below — through man, the being of free choice, when he merits to truly serve Him, blessed be He, and to break the free choice — to not choose evil but only good, to do His will, blessed be He, in truth. Then specifically the Name of Hashem is revealed, etc.
## Segment 18
אות ט וזהו בחינת פורים. כי המן מזרע עמלק. שהוא אורב לישראל תמיד בעת הירידה שקודם העליה קודם שזוכין לבחינת נעשה ונשמע מחדש שהוא בחינת קבלת התורה כנ"ל. ואז באותן הימים היו צריכים ישראל לזכות לשוב לארץ ישראל לירושלים עיר הקדש ולבנות בית המקדש שני מחדש וירושלים היא בחינת יראה שלם שהוא בראשית מאמר השלם בחינת נשמע ונעה כמבואר במאמר הנל ושם בירושלים הוא הבית המקדש אשר משם תצא תורה כמו שכתוב על פסוק התורה אשר יורוך וכו' מן המקום ההוא וכו' כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. וזה בחינת כי יפלא ממך דדבר למשפט וכו' היינו כשאין יודעין איזה דין בתורה זה בחינת שאין זוכין להשיג את בחינת הנסתר ממנו לפי מדריגתו שהיא בחינת נשמע אצלו ואז כשאין זוכין להשיג בחינת נשמע ונעשה אזי אין החותם בשלימות נ"ל ואזי אין יודעין בי דם לדם. כי אין יכולין להבחין בין דםט הור לדם נדות מחמת שנפגם החותם שאז נעשה ממנו בחינת נדת נ"ל ואז התיקון הוא וקמת ועלית וכו' אל מהמקום ההוא כי ציון וירושלים הם בחינת חותם בתוך חותם כמובא כי משם תצא תורה שכי שם יושבין בית דין הגדול והם מגלין כל מה שנעלם ונסתר אצל כל אחד ואחד כמו שכתוב על פי התורה אשר יורוך וכו' ועל פי המשפט וכו' תעשה. נמצא שהם מתקנים ועושים מהנשמע נעשעה כי שם הוא מקום התפילה כמו שכתוב כי ביתי בית תפלה ותפלה הוא נשמע וכל כן יושבין שם בית דין הגדול ועושים מהתפלה תורה מהנשמע ענעשה ומגלין לישראל כל הנסתר מהם בחינת כי יפלא וכו' על פי התורה אשר יאמרו לך וכו' כנ"ל נמצא שבנין בית המקדש ציון וירושלים הוא בחינת נשמע ונעה בחינת קבלת התורה כי משם תצא תורה וכו' כנ"ל. ומחמת שאז בימי אחשורוש היה בסוף הגלות והיו צריכים לשוב לירושלים ולבנות בית המקדש הוא בחינת להשיג מחדש בחינת התורה בחינת נשמע ונעה על כן היו מוכרחים אז זשיהיו לה ירידה קודם העלייה ומחמת שהיו צריכים אז לעלייה גדול דהיינו לבנות בית המקדש רידתם הגדולה מאד בחינת ואתה עיף ויגע וכו' כי היו אז עיפים ויגעיים הבתכלית הידגיעה מחמת שהיה בסוף הגלות קודם שובם למקומם שאז מתגבר הסטרא אחרא ביותר בעת שהיא רואה שבקל מהרה ישובו למקומם. בפרט שנתפסו אז באמת בעון הגדול הנ"ל רחמנא ליצלן על כן היה אז עת צרה גדולה ליעקב וכו'. אך מרדי ידע את כל אשר נעשה כי הוא ידע כל זאת והאיר בישראל לבל יתיאשו עצמן מן הרחמים: כי זה הוא העיקר בעת שהאדם ח"ו נופל איזה ירידה יהיה איך שיהיה אפילו אם נכשל ח"ו אז מאד אף על פי כן אסור לו לייאש עצמו מן הרחמים וכמו שעשה מרדכי אז וכל ישראל עמו ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה וכו' וכן כל ישראל בכל מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע כו וכו' והשם יתברך שמע לקול זעקתם וצעקתם הגדולה על ידי מרדכי ואז נתהפך הירידה לעלייה גדולה ונעשה מזה פורים. וזכו לקבל את התורה מחדש בחינת קימו וקבלו. וכל זה על ידי מרדכי. כי מרדכי ידע את כל אשר נעשה. שהיה יודע את כל בחינת הנעשה מתחילה ועד סוף. שהיה ידוע משיג את הנעשה הגבוה ביותר. כי צריכין לעשות בכל פעם מנשמע נעשה נמצא שזוכין בכל פעם להתגלות וידיעה חדשה שהוא בחינת נעשה גבוה יותר כנ"ל וכן מדרגא לדרגא עד תחילת האצילות כמבואר במאמר הנ"ל ומרדכי ידע את כל אשר נעשה עד למעלה מעלה בתכלית המעלה ומחמת זה היה יכול להאיר גם למטה למטה בתכלית שפלות הירידה כי זה מובן ומבואר בדברי רבינו במקום אחר שכל מה שהצדיק הוא במעלה גדולה ביותר וזוכה להשגה גדולה ביותר. הוא יכול להאיר במדריגה נמוה ביותר ויותר. נמצא בכל פעם שזוכה הצדיק לבחינת נעשה גבוה יותר דהיינו התגלות יותר כנ"ל הוא יכול להאיר למטה למטה ביותר ובשביל זה נקרא בחינת הנגלה נעה כי על ידי שנגלה מנשמע לנעשה וזכה להשגה יתירה על ידי זה הוא יכול להאיר בבחינת עשיה ביותר. וזהו ומרדכי ידע את כל אשר נעשה מתחילה ועד סוף מאין סוף עד אין תכלית. על כן הוא היה יכול להאיר בישראל אפילו בתכלית ירידתם לבל יתיאשו עצמן מן הרחמים עד שזכו על ידו שיתהפך מהיפם הל היפוך ותכלית הירידה יהיה תכלית העלייה בחינת ונהפוך הוא וכו' וזכו אז להשגה גדולה ביותר לקבל התורה מחדש בחינת קימו וקבלו. וזכו לעשות מזה ימי הפורים האלה דהיינו שיהיה נמשך הארה זו בכל דור ודור בכל שנה ושנה שבכל דור ודור ובכל שנה ושנה יאיר עלינו הארה גדולה הזאת של בחינת מרדכי שעל ידי זה יהיה לנו כח בכל שנה ושנה לצאת מכל הירידות שבעולם ולהפוך כל הירידות לתכלית העלייה בבחינת והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה וכו'. כי השם יתברך ברחמיו המרובים חזק מרחוק הטיב אחריתינו. כי השם יתברך צופה ומביט עד סוף כל הדורות וראה שבדורות הללו בעקבות משיחא בסוף הגלות קודם שנשוב לירושלים ויהיה גאולה נצחיית וקודם לזה בוודאי תתגבר הסטרא אחרא מאד ותהיה מקום הירידה גדולה מאד מאד. על כן הטיב עמנו מקודם. ונתן לנו את ימי הפורים האלה על ידי מרדכי ואסתר. כדי שיאיר עלינו בכל שנה ושנה בחינת הארה הגדולה והעצומה של מרדכי שהיא הארה גדולה מאד מאד שעל ידי הארה הגדולה הזאת יכולין להפוך כל הירידות לעליות וכמובא בכתבים שהארה של מרדכי מאיר עד סוף העשייה והארה זו של פורים אין נמצא בשום זמן וכו'. ואז נתהפכין כל הירידות לעליות כי היא תכלית העלייה כנ"לוזה חבינת והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור. נזכרים ונעשים זה בחינת נשמע ונעשה נזכרקים זה בחינת נשמע כי זכרון תליא בלבא כמובא. ותמן תליא שמיעה. כי שמיעה בלבא תליא כמובא במקום אחר. וזהו והימים האלה נזכרים ונעשים. כי אז בימים האלה זוכין לקבלת התורה בחינת קימו וקבלו וכו' כנ"ל שהוא בחינת נזכרים ונעשים בחינת נשמע ונעשה וכו' כנ"ל. וזהו בכל דור ודור היינו כי זה הדבר נעשה בכל דור ודור בכל עת שצריכין להמשיך השגת התורה מנשמע לנעשה שזהו בעצמו בחינת בכל דור ודור דהיינו מאב לבן מדור לדור שזהו בחינת מלחמה לה' בעמלק מדור דור וכו' כנ"ל. ואז בפורים זוכין להשגת נשמע ונעשה שהם אב ובן בחינת דור ודור כנ"ל ואז זוכין שנתהפכין כל הירידות לעליות כנ"ל:
For before the Creation there was no Name at all for Hashem, blessed be He. And the essential Creation was for this purpose — to reveal His Name, blessed be He. For all the worlds from beginning to end — which are the aspect of His middos , blessed be He — are all the aspect of the Name of Hashem. For they are all included in His great Name, as is known. And everything depends on man below, for whose sake everything was created. For the essential revelation of the Name of Hashem is accomplished through him specifically , etc.
## Segment 20
אות י וזה בחינת כל מיני הצחוק ושחוק שעושין בפורים. לרמז שאז בימי הפורים האלה. מעלין כל מיני ירידות וקטנות הכל נתהפך עכשיו ונעשה מזה תורה כי הירידה נתהפך לעלייה בבחינת ירידה תכלית העליה כנ"ל:
And therefore in Egypt, which was before the Receiving of the Torah, and there was not yet an is'ar'usa dil'sasa [an arousal from below] , and it was not yet possible to reveal the Name of Hashem through the deeds of those below — for they did not yet have mitzvos and good deeds to merit through — since it was before the Receiving of the Torah — therefore this matter was difficult for Moshe. And he asked Hashem, blessed be He, and said: "and they say to me, 'What is His Name?' — what shall I say to them?" (Exodus 3:13) . For it was difficult for him: how is it possible to call Him, blessed be He, by a Name, since it is still before the Receiving of the Torah? And Hashem, blessed be He, answered him: "thus shall you say" etc. — "Ehyeh" etc. For Ehyeh — da Ana z'min l'mehevay [Ehyeh — meaning "I am destined to be"] .
## Segment 22
אות יא כי הצדיק הגדול שיש לו דעת גדול. הוא מוריד עצמו לפעמים בכוונה לעניני קטנות ומילי דשטותא. בבחינת ביטולה של תורה זהו קיומה. וכמבואר מזה בדברי רבינו ז"ל במקום אחר (סימן ע"ח לקוטי תנינא) וזהו גם כן בחינת ירידה שקודם העלייה שמחמת שרואה שמוחו נתייגע. ואינו יכול עוד ליל במוחו יותר אזי הוא מוכרח להוריד עצמו לעניני קטנות ומילי דשטותא וכיוצא וכמובא בזוהר הקדוש ברב המנונא סבא דהוו מסדרים קמיה תלת פירקי ממלי דשטותא. ואחר כך על ידי בחינת ירידה זוכה לתכלית העלייה בבחינת ירידה תכלית העלייה בחינת ביטולה של תורה זהו קיומה. כמו שדרשו רז"ל על פסוק עת לעשות לה' הפרו תורתך. וזהו עת לעשות לה' דייקא בחינת נשמע ונעשה. והנמע כנגד הנעשה הוא בחינת תורת ה' בחינת ביטול אל האין סוף וכו' כמבואר במאמר הנ"ל וזהו עת לעשות לה' כשמגיע העת לעשות בחינת נעשה. לה' בחינת נשמע בחינת תורת ה' ביטול אל האין סוף. ואז הפרו תורתך. אז צריכין ירידה קודם העלייה בחינת ביטולה של תורה זהו קיומה בחינת הפרו תורתך כמו שדרשו רז"ל כי הירידה היא תכלית העלייה כנ"ל וזהו בחינת פורים כנ"ל ועל שם זה נקרא פורים. כי אז עושין כל מיני שחוק וקטנות ומילי דשטותא. כי אז זוכין לתכלית העלייה להשגה והארה עצומה מאד מאד הארת מרדכי היהודי שהארתו שגבה מאד. ואז נתהפכין כל הירידות וכל הביטולים וכל מילי דשטותא לתכלית העלייה כנ"ל. וזה בחינת שם פורים על שם הפור. לשון הפרו תורתך. כי השרש של מלת שפורים והשורש של מלת הפרו הם שורש אחד כמבואר למי שיש לו קצת ידיעה בזה. כי עיקר ענין פורים הוא בבחינה זו בבחינת ירידה תכלית העלייה. בחינת והמכשלה הזאת תחת ידיך אלו דברי תורה שאין אדם עומד עיהם אלא אם כן נכשל בהם וכו' עיין שם שזהו בחינת עת לעשות לה' הפרו תורתך כנ"ל. וזה בחינת ומאמר אסתר קים דברי הפורים האלה ונכתב בספר. ומאמר זה בחינת מאמר השלם שהוא בחינת יראה בחינת אסתר שהיא בחינת נסתר בחינת נשמע בחינת מאמר השלם. וזה בחינת לקחה מרדכי לו לבת אל תקרי לבת אלא לבית בחינת בית דבראשית שהוא מאמר השלם שזהו בחינת אסתר כנ"ל. וזהו ומאמר אסתר בחינתמאמר השלם קים דברי הפורים האלה קים זה בחינת עמידה בחינת תפלה. וזהו דברי הפורים האלה דברי דייקא בחינת דברי תורה שהם בחינת נשמע כמבואר במאמר הנ"ל עיין שם היטב. וזהו ונכתב בספר נכתב זה בחינת נעשה כי הספר הנכתב זה בחינת עשיה כמבוא במקום אחר היינו שבחינת מאמר השלם וכו' נעשה בחינת נעשה בחינת ונכתב בספר וכו' כנ"ל. עין היטב במאמר הנ"ל:
And at first glance it is difficult: how is the concept of "I am destined to be" applicable to Hashem, blessed be He? But certainly Hashem, blessed be He, was, is, and will be . But it is impossible for us to know of this except through the Receiving of the Torah, when the Name of Havayah [the Tetragrammaton], blessed be He, was revealed — which is the essential Name of Hashem. But before the Receiving of the Torah — before there was an is'ar'usa dil'sasa through the deeds of those below, when it was not yet possible to reveal the Name of Hashem, etc. — then He, blessed be He, was called by the Name Ehyeh [I Will Be] . Which is the aspect of Ana z'min l'mehevay — that Hashem, blessed be He, sustains His world on account of the future: in the merit of the Tzadikim who are destined to be, who will do His will, blessed be He, and reveal His Name and His glory in the world, and all who enter the world will know that there is a great Master and Ruler Who was, is, and will be, Who brings all worlds into being from nothing to something. And in the merit of these Tzadikim who are destined to reveal His Name, in their merit He created the world, and in their merit He sustains the world before the Receiving of the Torah.
## Segment 24
אות יב וזה בחינת קריאת המגילה. כי המגילה הוא גבוה מאד מאד כמובא בכתבים. כי היא בבחינת דברי תורה הנ"ל בחינת דברי האגרת הזאת כי באמת בהמגילה כתובים רק ב' ג' מצות שהם משלוח מנות ומתנות לאביונים ושמחה ומשתה וכו'. והמגילה בעצמה ארוכה מאד שמספרת כל מעשה אחשורוש והמן וושתי וכו' וכו'. וכל זה הוא בחינת דברי תורה. כי הסיפורים של התורה הם גבוהים יותר מהתורה עצמה דהיינו ממצות התורה בעצמן כי הם בחינת דברי תורה בחינת נשמע כנ"ל במאמר הנ"ל. וזה בחינת המגילה כנ"ל. ואז אנו זוכין בפורים לקרות את המגילה ועושין מבחינת דברי תורה בחינת נשמע וכו' עושין מזה בחינת נעשה בבחינת לקיים את ימי הפורים האלה וכו' בזמניהם בחינת על כל דברי האגרת הזאת וכו' בחינת להיות עושים את שני הימים האלה וכו':
And therefore Ehyeh is the aspect of teshuvah [repentance] , as brought elsewhere. For also now, when a person sins, G-d forbid, and transgresses the Torah — then he damages His great Name. And if so, from where will he receive vitality? For the essential vitality is from the Name of Hashem, as mentioned above. And now, through his sins, G-d forbid, he has damaged the Name of Hashem and His Name, blessed be He, has become concealed — if so, from where will he receive vitality? But then he receives vitality from the aspect of the root-power of teshuvah , which is the aspect of the Name Ehyeh — the aspect of Ana z'min l'mehevay . With which Hashem, blessed be He, sustained the world before the Giving of the Torah. And similarly now, after the sin, G-d forbid — that is, Hashem, blessed be He, sustains the world in His lovingkindness in the merit of the future. That is, He looks to the end — that in the end of ends, all will return to Him, blessed be He, and all will recognize His Name, blessed be He. And then His Name, blessed be He, will be revealed and sanctified in completeness, as it is written: "on that day Hashem will be one and His Name will be one" (Zechariah 14:9) . And through the merit of this, He sustains the world at the time when they transgress the Torah, G-d forbid — which is the aspect of the Name Ehyeh that is called on account of the future — the aspect of Ana z'min l'mehevay , that [His Being] is destined to be revealed in the world. That is, that Tzadikim are destined to reveal the Name Havayah , blessed be He, in the world through their good deeds, etc.
## Segment 26
אות יג וזהו בחינת בזמניהם זמן זמנים טובא. כמו שלמדו רז"ל מזה הפסוק שמגילה נקראת בי"א בי"ב וכו'. כי יש כמה זמנים לבחינת קריאת המגילה. שהוא בחינת לעשות מהנשמע נעשה כי כל אחד יש לו נשמע ונעשה לפי בחינתו כנ"ל ועל כן בני הכפרים שאין להם זה הכח לעשות מהנשמע נעשה בעצמן. וצריך אחר לקרות להן ולהאיר בהם הארה זו. הם צריכים להקדים ליום הכניסה לבא לתוך הכרך שיש שם עשרה בטלנין. והם מקדימין וקורין להם את המגיהל אז. כי אף על פי שעדיין לא הגיע ימי הפורים בעצמו שהם עיקר השגת נעשה ונשמע בחינת והימים האלה נזכרים ונעשים. אף על פי כן בני הכרך שיש שם עשרה בטלנין שבטלים ועוסקים בתרוה וזוכים להשגה גבוה. על כן הם יכולים להאיר בבני הכפרים בחינת קריאת המגילה בחינת השגת נשמע ונעשה גם איזה ימים קודם פורים. כי נעשה של בני הכרך שיש להם קודם פורים הוא אצל בני הכפרים בחינת נשמע בחינת הארת פורים. ועל כן הם שומעין את המגילה מקודם מבני הכרכים כדי שיהיו פנוים בימי הפורים להספיק מזון ומשתה לבני הכרכים כי עצמם הפורים של בחינת בני הכרכים אין בחינת בני הכפרים יכולין להשיג כי השגת הנשמע שלהם גבוה ועצום מאד רק צריכין להיות מרכבה אליהם בימי הפורים להספיק להם לשמחת פורים וזהו שאמרו ז"ל איזהו כרך כל שיש בו עשרה בטלנים בטלנים דייקא. כי הם נקראין בטלני על שם שעיקר השגתם הוא תמיד מדרגא לדרגא שזה אין זוכין כי אם על ידי בחינת ביטולה של תורה זהו קיומה בחינת עת לעשות לה' הפרו תורתך שזהו בחנית פורים כנ"ל ועל כן נקראים בטלנים והם דייקא יודעים לקרות את המגילה בזמנה להשיג השגת פורים בזמנו אבל בבחינת בני הכפרים שאין להם עשרה בטלנין ואין זוכין להשגה זו של בחינת בני הכרכים הנ"ל הם יכולין להאיר ולקרות את במגילה להם גם קודם פורים הנ"ל. כי כל אחד ואחד יש לו נשמע ונעשה לפי מדריגתו כנ"ל וזה בחינת והימם האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה עיר ועיר היינו שכל משפחה ומשפחה וכל מדינה ומדינה וכל עיר ועיר כל אחד זוכה לקבל ביום הזה בחינת הארת פורים כל אחד ואחד לפי מדריגתו כי כל אחד יש לו מנעשה ונשמע שהוא בחינת נזכרים ונעשים כפי מדריגתו וכו' כנ"ל:
And this is the aspect of the great stature of the sanctity of Shabbos Kodesh . For the essential sustenance of the world is through Shabbos. For the essential sustenance of the world — at the time when they transgress the Torah, G-d forbid, and also before the Giving of the Torah, when He sustains them through the aspect of the Name Ehyeh , etc. — all of this is through the merit of Shabbos Kodesh. For Shabbos is the aspect of teshuvah — the aspect of "and you shall return unto Hashem your G-d" (Deuteronomy 30:2) , as Rabbeinu of blessed memory wrote elsewhere.
## Segment 27
וזה בחינת מבטלין תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה. היינו כי בחינת פרי הוא בבחינת ביטולה של תורה זהו קיומה שנתהפכין כל הירידות והביטולים לבחינת עלייה וכו' כנ"ל. וזהו מבטלין תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה כי מקרא מגילה היינו הארת פורים נמשך מבחינת ביטולה של תורה וכו' כנ"ל בחינת מבטלין תלמוד תורה וכו' כנ"ל:
That is, Hashem, blessed be He, gave us the Shabbos — on which the Name of Hashem shines without an is'ar'usa dil'sasa . For Shabbos k'vi'ah v'kayama — Shabbos is fixed and enduring — and its sanctity does not depend on Yisrael, as we say: "He Who sanctifies the Shabbos and Yisrael and the seasons" etc. — as is brought. That is, this is the greatness of Shabbos Kodesh — that Hashem, blessed be He, gave us a day so holy and awesome that on it the Name of Hashem is revealed of itself, without the deeds of those below. Rather, Hashem, blessed be He, then reveals the Name of Hashem on account of the future — which is the ultimate end, which is "the day that is entirely Shabbos." For then the Name of Hashem will be revealed in completeness. For then all will be refined, as is known. And Shabbos Kodesh has such a sanctity that on it, even now in this world, the light of the Name of Hashem that will be revealed in the future shines. For Shabbos is the aspect of tachlis ma'aseh shamayim va'aretz — when the Name of Hashem will be revealed, as mentioned above.
## Segment 29
אות טו וזה בחינת פרה שקורין אחר פורים כי פרשת פרה אדומה הוא חידוש גדול שאי אפשר להשיג כמו שכתוב אמרתי אחכמה והיא רחוקה וכו' ועל ידה דיקיא מטהרין מטומאת מת כי עיקר החיים הוא בחינת נשמע ונעשה. כי נשמע בחינת נסתר זה בחינת הנשמה שאי אפשר להשיגה. ונעשה זה בחינת הגוף וכשזוכין להמשיך בחינת הנשמע ולעשות ממנו נעשה על ידי זה נתחבר הנשמה עם הגוף ומאירה הנשמה בהגוף וזה עיקר החיים כי עיקר החיים הוא הדעת בבחינת החכמה תחיה וכו' דהיינו לדעת ולהשיג מה שהיה נסתר ממנו שהוא בחינת הנשמע כנ"ל ואלו לא חטא אדם הראשון היו יכולים לחיות לעולם דהיינו לזכות להשיג את תכלית בחינת הנשמע ונעה הגבוה ביורת בעודו בחיים חייתו כי היו הולכים מדרגא לדרגא עד שהיו נכללים באין סוף בבחינת תורת ה' ותפלת ה' שהם בחינת נעשה ונשמע שיש שם בעודו בגוף בבחינת ואכל וחי לעולם אך על ידי חטא אדם הראשון אי אפשר לבא אל התכלית דהיינו אל הנעשה ונשמע הנ"ל כי אם על ידי מתה שנסתלק על ידי הנפש מן הגוף ואז זוכין אחר כך על ידי זה לתחית המתים ואז יזכו לעיקר התכלית לבחינת נעשה ונשמע שלא היה יכול להשיג בחייו בבחינת ושמחת עולם על ראשם שדרשו רז"ל שעתיד הקדוש ברוך הוא להחזירה לנו לעתיד כי הנעשה ונשמע שהם בחינת שמחת עולם הם עיקר שעשוע עולם בהבא ומוכרח כל אחד להסתלק ולשוב אל העפר קודם שיזכה למה שיזכה והמיתה והסתלקות זה בחינת ירידה תכלית העליה כי בוודאי אין ירידה כמו המיתה ששב אל העפר ממש והנפש מסתלק ונשאר בלא חיות רק קיסטא דחיותא. שהוא מעט דמעט אבל עיקר החיות נסתלק ונעשה חפשי מכל המצוות נמצא שהוא ירידה גדולה מאד. ואז באמת הוא מטמא כל הטומאות וכו' אבל אף על פי כן המיתה טוב מאד כמו שאמרו רז"ל. כי היא בבחינת ירידה תכלית העלייה כי דייקא על ידי זה ששב אל העפר שהיא תכלית הירידה על ידי זה זוכה לתכלית העלייה אחר כך לשוב ולקום לתחית המתים ולזכות אחר כך לשמחת עולם בחינת הנשמע ונעשה שלא היה יכול לזכות מקודם כנ"ל ועל כן אי אפשר להטהר מטומאת מת כי אם על ידי בחינת פרה אדומה שהוא חוקת התורה שאי אפשר להשיגה בשום אופן והיא בחינת נשמע הגבוה מאד בחינת נסתר הגבוה ביותר שאפילו שלמה המלך עליו השלום לא השיג זאת כמו שכתוב אמרתי אחכמה וכו'. ודיקיא על ידי בחינה זו שהיא תרוה גבוה מאד בחינת נשמע הגבוה יותר על ידי זה דייקא יכולין להטהר מטומאת מת מתכלית הירידה. כי כל מה שהירידה היא גדולה ביותר צריך להמשיך נשמע גבוה ביותר שמחמת גדולת וגבהות השגת הנשמע על ידי זה יכולין להאיר למטה יותר. ועל כן דייקא על ידי בחינת פרה אדומה שהוא דבר נעלם מאד מאד על ידי זה דייקא יכולין להטהר מטומאת מת שהוא תכלית הירידה וכו' כנ"ל. ועל כן כל מעשי פרה מחוץ למחנה. והיא מטמאה כל העוסקין בה. כי פרה אדומה היא חידוש נפלא כזה ונמשך ממקום גבוה כל כך עד שיכול להאיר בתכלית תכלית העשייה אפילו מחוץ למחנה. ועל כן היא מטמאה טהורים ומטהרה טמאים כי כל העוסקים בפרה הם טמאים עד הערב מחמת הם מורידים עצמם לירידה כזו לבחינת חוץ למחנה להוציא ולטהר את כל אלו שנפלו ונטמאו בטומאת מת.
And therefore Shabbos is the aspect of teshuvah . For this is the essential aspect of teshuvah — which is the aspect of Ehyeh — that is, the fact that Hashem, blessed be He, sustains the world on account of the future, etc., as mentioned above. And therefore, at the time of the Exodus from Egypt — when Yisrael had no merit by which to be redeemed — the essential miracle was through Shabbos. For in the merit of Shabbos — on which the Name of Hashem is revealed without an is'ar'usa dil'sasa — in this merit, Hashem, blessed be He, shone upon them also then a great illumination from the Name of Hashem. And through this they were redeemed and merited to receive the Torah — through which the Name of Hashem was then revealed through the deeds of those below, through the fulfillment of the Torah and the mitzvos , which are all the Name of Hashem, as mentioned above.
## Segment 31
אות טז וזה בחינת לא היה דוד ראוי לאותו מעשה כי אם להורות תשובה שהיא בחינת ירדיה תכלית העלייה כמו שכתוב במאמר הנ"ל. וזה בחנית ואני ידי מלוכלכות בדם שפר ושליא כדי לטהר אשה לבעלה. כאשר נשמע זאת מפי רבינו ז"ל שאמר זאת על עצמו. על שהיה עוסק תמיד להוציא בני אדם מירידה גדולה להגביהם ולקרבם להשם יתברך. נמצא שהצדיק הגדול ביותר בחינת דוד המלך עליו השלום יש לו איזה ירידה לפעמים כדי הרים ולהגביה ולטהר את ישראל לאביהם שבשמים. ואז בשעת ירידתו שיורד למקומות כאלו. הוא בבחינת ידי מלוכלכות בדם וכו'. וזהו בחינת מה שפרה אדומה מטמאה כל העוסקין בה מחמת שעבודתה מחוץ למחנה וכו' כנל אבל הטומאה והליכלוך הנ"ל הוא רק לי שעה כי אינו טמא כי אם עד הערב. אבל על ידי זה הוא מגביה ומטהר את הטמאת שבישראל מבחינת טומאה גדולה שהיא בחינת טומאת מת. וזהו בחינת שפרה אדומה מטמאה טהורים ומטהר טמאים בחינת ידי מלוכלכות בדם וכו' כדי לטהר אשה לבעלה שהם כנסת ישראל לאביהם שבשמים כנ"ל. ועל כן קורין פרשת פרה תיכף אחר פורים כי זה עיקר בחינת פרים כנ"ל.
And therefore Shabbos is "first among the holy convocations" etc. For all the holy convocations — which are a remembrance of the Exodus from Egypt — all need to receive from Shabbos. For it was impossible to leave Egypt except through Shabbos — since at the time of the Exodus there was not yet the deeds of those below to reveal through them the Name of Hashem. And therefore the essential redemption was through the power of Shabbos — on which the Name of Hashem is revealed without the deeds of those below, as mentioned above.
## Segment 33
אות יז וזה בחינת מבטלין תלמוד תורה למקרא מגילה ולהוצאת המת ולהכנסת כלה. כי הכל אחד כי מקרא מגילה זה בחינת השגת נשמע ונעשה שזהו בחינת פורים כנ"ל. ולזה צריכין בחינת ביטולה של תרוה זהו קיומה בחינת מבטלין תלמוד תורה וכו' כנ"ל. וזהו ולהוצאת המת כי הביטול הו בשביל הוצאת המת כדי להכניע סטרא דמותא כי על ידי שהצדיק מוריד עצמו למקומות הנמוכים על ידי זה הוא מעלה משם את שנפלו לשם ועל ידי זה הוא מכניס סטרא דמותא ואז הירידה תכלית העליה. ואז הוא מטהר אש לבעלה על ידי זה בחינת ואני ידי מלוכלכות וכו' וזהו להוצאת המת ולהכנסת כלה היינו לטהר אשה לבעלה וכו' כנ"ל שלכל זה מבטלין תלמוד תוה בחינת ביטולה של תורה זהו קיומה בחינת ירידה תכלית העלייה בחינת עת לעשות לה' הפרו תורתך כשרוצין לעשות תשובה עיין שם. כי אלו שהפרו תורתך ועברו על מה שעברו עיקר תיקונם על ידי הצדיק המקיים עת לעשות לה' הפרו תורתך דהיינו שמבטל עצמו ומוריד עצמו למקומם בבחינת ביטולה של תורה זהו קיומה וזוכה להשיג נשמע ונעשה גבוה יותר ואז נתהפך הירידה לתכלית העלייה ואז נעשה מעוונות ישראל תורה בבחינת ביום ההוא יבוקש עון ישראל ואיננו ובזה מגביה אותם לשרשם וכו' כנ"ל.
And therefore the Shabbos before Pesach is called Shabbos HaGadol . For the essential miracle of Pesach was through Shabbos. For it is known that on Pesach there was an is'ar'usa d'l'ailah [arousal from above] without an is'ar'usa dil'sasa , as is brought in the Kavanos — and this one cannot merit except through the power of Shabbos, etc., as mentioned above. And therefore it is called Shabbos HaGadol — after the Name of Hashem that was revealed on it, through which was the essential Exodus from Egypt. For the Name of Hashem is called Gadol [Great], as it is written: "and what will You do for Your great Name?" (Joshua 7:9) . And as it is written: "for Hashem will not abandon His people for the sake of His great Name" (I Samuel 12:22) . For the essential greatness of Hashem, blessed be He, is the magnification of His Name, blessed be He. For regarding Himself, blessed be He, it is not applicable to say great at all, nor any praise at all. And the essential praise of His greatness is the greatness of His Name, blessed be He. And this is the aspect of Shabbos HaGadol that is before Pesach — for the essential miracle of Pesach is through Shabbos, which is the Name of the Holy One, blessed be He, on which the Name of Hashem is revealed without an is'ar'usa dil'sasa — through which we merited the miracles of Pesach, to leave Egypt and to receive the Torah, when then the Name of Hashem is magnified more and more through the deeds of those below. And therefore it is called Shabbos HaGadol , etc.
## Segment 35
אות יח וזה בחינת משלוח מנות איש לרעהו. כי כל אחד יש לו נשמע ונעשה לפי מדריגתו וצריך כל אחד להאיר מבחינת הנשמע ונעשה שלו לחברו. וזהו בחינת משלוח מנות. כי מהארת נשמע ונעשה שהוא השגת התורה מזה נמשך האכילה דקדושה שהיא בחינת סעודת שבת בחינת אכלו מעדנים וכו' כי חדות ה' מעוזכם כנ"ל. וה בחינת ותורתך בתוך מעי בחינת לכו לחמו בלחמי ושתו כי האכילה היא בחינת תורה. כי על ידי התורה שמקבלין בחינת נעשה ונשמע על ידי זה יכולין לאכול בקדושה כי האכילה מחברת הנשמה והגוף. ועל כן על ידי הנשמע ונעה שעל ידי זה זוכין לעזות דקדושה ואז יכולה הנשמה להאיר בגוף על כן אז יכולין להאכול בקדושה דהיינו שיתחבר הנשמה והגוף על ידי האכילה ותאיר הנשמה בהגוף שזה עיקר החיים וכו' כנ"ל וזה בחינת סעודת שבת וכו' כנ"ל. וה בחינת סועדת פורים בחינת שמחה ומשתה ויום טוב. כי אז זוכין לשמחה בחינת כי חדות ה' היא מעוזכם כנ"ל ואז האכילה בקדושה בחינת אכלו משמנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא וכו' כנ"ל. נמצא שבתוך האכילהדקדדושה שהוא בחינת סעודת פורים מאיר בה בחינת הארת התורה בחינת נעשה ונשמע בחינת ותורתך בתוך מעי כנ"ל וזה בחינת שמשלוח מנות איש לרעהו כי כל אחד יש לו נעשה ונשמע כפי מדריגתו ועל כן כל אחד שולח מהארה שלו לחבירו כי כך אחד צריך להאיר בחבירו מהארתו והשגתו. וזהו אכלו מעדנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו וכו' כי חדות ה' היא מזוזכם כי כשזוכין לבחינת וחדות ה' כו' היינו בחינת נעשה ונשמע וכו' וזה מאיר בתוך האכילה וזה בחינת פורים שאז צריכין לשלוח מנות להאיר כל אחד בחבירו וכו' כנ"ל. וזהו בחינת מתנות לאביונים כי שפע העשירות דקדושה זה בחינת עזות דקדושה. בחינת עשיר יענה עזות בחינת הכסף יענה את הכל יענה זה בחינת קולות שהוא בחינת עזות וצריך לרחם על העני. וזה בחינת מה שכתוב במאמר הנ"ל שצריכין לרחם על בשר הגוף כי גוף ונפש הם בחינת עשיר ועני. וכל המרחם על הבריות מרחמין עליו וכו' היינו כמו שהוא מרחם על העני וממשיך עלו שפע ופרנסה שהוא בבחינ עזות דקדושה שמשם נמשך הפרנסה בבחינת גבורות גשמים כמו כן מרחימים עליו ונותנין לו דעת שיוכל לרחם על בשר גופו להאיר בו מכל הארות והשגות בחינת ומבשרך אל תתתעלם שזוה ממש בחינת צדקה לעני. ועל כן בפורים שזוכין לשמחת עולם וכו' בחינת חדות ה' היא מעוזכם צריך להאיר הארה זו אל הגוף שגם הגוף ידע מזה וזה בחינת מתנות לאביונים שמאירין בחינת שפע הממון שהוא בחינת עזות דקדושה כנ"ל אל העני כי השפע העשירות בעצמו נמשך מהשגת התורה שמשם כל ההשפעות וממשיך הארה זו אל העני. וכמו כן נמשך הארת התורה בחינת עזות דקדושה מהנשמה אל הגוף שהנשמה תרחם על הגוף לגלות לו מכל הארות והשגות שהיא משגת ששהגוף גם כן ידע מהם כמבואר במאמר הנ"ל.
And therefore, when Adam HaRishon sinned, he had no sustenance except through Shabbos, as our Sages of blessed memory said: "Shabbos protected him" . For everything was created for the sake of Adam HaRishon, so that he should reveal the Name of Hashem, as mentioned above. And he sinned and ate from the Tree of Knowledge. And "He hoped it would produce grapes, but it produced wild fruit" (Isaiah 5:2) . For not only did he fail to reveal the Name of Hashem — he even damaged the Name of Hashem and concealed His Name, blessed be He. Therefore his tikun and his sustenance were through Shabbos, which protected him. For on Shabbos the Name of Hashem shines without the deeds of those below — through which he had sustenance until he would return and rectify his deeds and reveal and sanctify the Name of Hashem through his good deeds, etc.
## Segment 37
אות יט וזה בחינת חייב אינש לבסומי פבפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי כי אז נתהפכך הירידה לתכלית העלייה וזוכין לבחינת שמחת עולם שהוא בחינת נעה ונעמשה שהוא בחינת נשגה שלעתיד לבא שאז יהיה כולו תשובה ואז יהיה נעשין מעונות ישראל תוה וכו' כנ"ל. וזה בחינת עד דלא ידע בין ארור המן שהוא בחינת כל העוונות שנמשכין מזוהמת הנחש בחינת ארור אתה וכו'. לברוך מרדכי. כי גם העוונות נעשים כזכיות ונעשה מהם תורה על ידי התשובה בחינת ביום הוא יבוקש עון ישראל ואיננו כנ"ל:
And therefore afterwards, Hashem, blessed be He, commanded that He should also mention to them the Name Havayah , blessed be He, as it is written: "And Hashem said further to Moshe: Thus shall you say" etc. — "Havayah, the G-d of your fathers" (Exodus 3:15) etc. That is, immediately after mentioning to them the Name Ehyeh , which is on account of the future, as mentioned above — for at first, at the beginning of the redemption, it is only possible to mention the Name Ehyeh — the aspect of Ana z'min l'mehevay , etc., as mentioned above. But immediately after mentioning to them this Name of Ehyeh , and they begin to believe — immediately the beginning of the salvation of the redemption commences, which is for the sake of the Receiving of the Torah. Therefore Hashem, blessed be He, immediately told him further: "Thus shall you say: Ehyeh has sent me to you." For He informed him immediately that he should reveal to them that He is destined to make for Himself the essential Name through them — which is the Name Havayah . For immediately when they begin to believe in the redemption through the Name Ehyeh , etc. — immediately the Name Havayah , blessed be He, begins to shine and be revealed, as mentioned above.
## Segment 39
אות כ וזה בחינת מרדכי מרי דכיא. בחינת ריח הטוב של שמן המשחה שעל ידו נתקדשו כל כלי המשכן ונכנסו מחול אל הקודש שהם בחינת תיקון חטא העגל שכולל כל החטאים. נמצא שעל ידי מרדכי שהוא בחינת מר דרור ראש הבשמם של שמן המשחה על ידו נכנסין מחול אל הקודש ונמתק ונתתקן כל החטאים שהם בחינת חטא העגל ונתהפך ונעשה מה בחינת משכן אשר משם תצא תוה כנ"ל כמו שכתוב ונועדתי לך שם ודברתי אתך וכו' וזה בחינת פורים שהוא בחינת הארת מרדכי וכו' כנ"ל בחינת הדודאים נתנו ריח שני הדודאים אפילו הדוד תאנים הרעותאשר לא תאכלנה מרוע גם הם נתנו ריח הטוב על ידי בחינת מרדכי שהוא בחינת ריח טוב בחינת בשמים ראש מור דרור וכו' כנ"ל.
This monumental halacha, based on Likutay Moharan II:67, develops the concept that Shabbos is the Name of Hashem — Sh'mah d'Kudshah B'rich Hu — and that every aspect of Shabbos flows from this identification.
## Segment 41
אות כא ואזי נתתקנין שני החותמות חותם הידין וחותם הרגלין כנ"ל ועל כן אחר כך נמסר החותם למרדכי ונחתום בטבעת המלך למחות זכר עמלק שזהו בחנית חותם דקדשוה שמכניע דם נדות שהוא בחינת עמלק זוהמת הנחש כנ"ל ועל כן בשעת הגזירה נאמר ותתחלחל המלכה מאד שפירסה נדה כמו שדרשו רז"ל. היינו כנ"ל שמחמת שהתגבר אז חותם המן שהוא בחינת פגם חותם דקדושה ואז נעה ח"ו מהחותם נדת כנ"ל. בל חר כך זכו לתקן חותם דקדושה על ידי מרדכי ואסתר ואז נמסר טבעת המלך בחינת חותם דקדושה ליד מרדכי ויחתום בטבעת המלך למחות המן עמלק וכו' כנץל. כי מרדכי ואסתר הם בחינת ידין ורגלין כמבואר במקום אחר (סימן י') בחינת חותם בתוך חותם. וזה בחינת וידי נטפו מור ואצבעותי מור עבור על כפות המנעול זה בחינת מרדכי מור דרור שהוא חותם הידין בחינת וידי נוטפות מור וכו' וזהו על כפות המנעול לשון חותם בחינת גן נעול מעיין חתום.
The Name and Creation: Every thing in the world has a name ( shem ) that is its vitality ( chiyus ), drawn from the Name of Hashem. Man's purpose is to recognize and magnify the Divine Name through every particular thing. The blessings we recite over particular things enact this purpose. Everything was created incomplete so that man would complete it — and in that completion, reveal the Name.
## Segment 43
אות כב ועל כן כרכים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון קוראין בט"ו כי בשושן ששם היה מרדכי ואסתר בעצמם ושם היה עיקר הנס. שם זוכין להארת פורים בתכלית השלימות ביותר מכל העולם. היינו כי שם זוכין לבחינת נעשה ונשמע הבוה ביותר כי שם מאיר ביותר הארת מרדכי ואסתר ועל כן הם עושין פורים בט"ו כי בי"ד שהוא אצלינו פורים הם לוחמין אז עדיין מלחמת עמלק והארת והשגת פורים שלהם הוא אחר כך ט"ו כי זוכין לנעשה ונשמע גבוה יותר בט"ו בשלימות מילוי הלבנה. ועל כן כרכין המוקפין חומה מימות יהושע נתנו להם כבוד לקרות גם כם בט"ו כמו שושן כמו שאמרו רז"ל כי מוקפות חומה מצימות יהושע זה בחינת שנמשך להם הארת הצותם שהוא בחינת חומת כי חומת אותיות חותם כמובא וזה נמשך מימות יהושע שהוא היה הראשון שכש ארץ ישראל ולחם מלחמות עמלק כמו שכתוב צא הלחם בעמלק כמובא במקום אחר שיהושע הוא מיוחד לזה ללחום מלחמת עמלק. ועל כן על ידו נמשך בחינת חומה שהוא בחינת חותם שזה נעשה על ידי שמכניעין עזות דסטלא אחרא שוא עמלק שהיה עז פנים ביותר משל לאמבטיה וכו' קפץ בן בליעל אחד לתוכה וכו' שהוא היה העז פנים ביותר להזדווג לישראל אז כי עמלק הוא זוהמת הנחש שהוא בחינת עזות דסטרא אחרא כמבוא במקום אחר ועל ידי שמכניעין את עמלק מכנעיעין עזות דסטר אחרא וזוכין לעזות דקדושה ועל ידי זה נתתקן החותם דקדושה שהוא בחינת חומת וכו' כנץל.וכל זה נמשך מבחינת חדות ה' היא מעוזכם בחינת נעשה ונשמע וכוף כנ"ל. ועל כן כרכין המוקפין חומה מימות יהושע זוכין להשגת פורים בשלימות העליון דהיינו בחינת נעה ונשמע הגבוה יותר. ועל כן קורין בט"ו כמו שושן ששם זוכין להשגת נשמע ונעשה גבוה יותר וכו' כנ"ל.
The Sin and the 39 Melachos: Had Adam not sinned, he would have completed everything through prayer on the first Erev Shabbos. His sin introduced the 39 melachos as laborious necessities — "by the sweat of your brow." These melachos represent m'oray aish (luminaries of fire), the opposite of m'oray or (luminaries of light = the Name of Hashem). Shabbos protects: on it, m'oray aish have no dominion, and the Name shines without any human initiative.