ראש חדש ז
ראש חדש ז
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/3/21

Segment 2
HE:
אות א על פי התורה חדי ר' שמעון בסימןס"א ליקוט חלק א'. עיין שם היטבכל התורה.

EN:
And this is (Eichah 1:1) : "Eichah yashvah vadad ha'ir rabbasi am" — "How does she sit in solitude, the city that was full of people" etc. This is the aspect of the lamentation over the fact that we do not merit to cut off the seed of Amalek. And because of this, the overpowering of the desires of the bloods in the chalal has'mali intensifies — and therefore one must sit in solitude and be silent, bearing insults, humiliations, and great spilling of blood, in the aspect of "He sits alone and is silent" (Eichah 3:28) . Over this we begin to lament: "How does she sit in solitude" etc.

Segment 3
HE:
והנה בהתורה הזאת מדבר מענין סוד העיבור שנלקח מאתנו. וסוד העיבור. משם נמשך קדושת ראש חדש. כי כל קביעות ראשי חדשים הוא על פי סוד העיבור. אך עתה בעוונותינו הרבים נלקח מאתונ סוד העיבור אך אף על פי כן אנו קובעין ראשי חדשים על פי הכללים שמסרו לנו חז"ל שהיו בקיאים בזה. ועל כןב אמת אנו מוררחים לעשות כמה פעמים שני ימים ראש חדש מחמת ספק וכן כל המועדים התלויים בראשי חדשים אנו עושים ב' ימים מחמת ספק כמו שאמרו רז"ל ועל כן המשים לב לזה לענין קביעות הראש חדש והמועדים שתלויים רק בהחכמים אמיתיים כמו שאמרו רז"ל. מזה יכון להבין כמה גדול מעלת אמונת חכמים שבזה תלוי כל יהדותו כמבואר הרבה בכל התורה הזאת ובשארי מקומות. ואפילו מי שירד כמו שירד ונתעה בתאוותיו ומדותיו כמו שנתעה ח"ו. אין שום מקולקול ופגום וחוטא בעולם שלא ימצא תקוה ותיקון לנצח על ידי אמונת חכמים באמת לאמתו. כמו שאנו רואין בענין קביעות ראשי חדשים והמועדים התלוים בהם שנמסרו רק לחכמים שכמו שרוצים לקובעם על פי חכמתם העמוקה כן מסכימים עמהם גם מן השמים כמו שאמרו רז"ל אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם. אל תאמר אותם אלא את. אתם אפילו שוגגים. אתם אפילו מזידים וכו'. וכמבואר במדרש לענין ראש השנה שכשמסדרין למעלה הכסאות למשפט לדון באש השנה. שואלים מהמלאכים להשם יתברך מתי יהיה ראש השנה. וגוער בהם השם יתברך ואומר. ולי אתם שואלים בתמיה לכו ושאלו את החכמים שמתי שהם יקבעו ראש חדש. נסכים אני ואתם לעשות בו ראש השנה עיין שם.

EN:
And this is: "the city that was great among the peoples, a princess among the provinces" etc. — lamenting the destruction of Yerushalayim, which is a "royal city" that was destroyed. This is the aspect of the damage to the mitzvah of appointing a king — which is the aspect of the Vav within the Aleph , through which the flow is drawn from the upper point to the lower point, as mentioned above. And this is: "the city great among the peoples" — the aspect of a royal city, for "there is no king without a nation" and "in a multitude of people is the king's honor" (Mishlei 14:28) . And now all this has been destroyed through our many sins.

Segment 5
HE:
אות ב כי מבואר בהתורה הנ"ל, שעל ידי פגם אמונת חכמים איןי כולין להוציא המשפט לאור. שאין יכולין להוציא משפטי הנהגות ישרות מכל מקום שלומר שם וכו'. ועל ידי זה שפוגמין באמונת חכמים הראויים לסמיכה באמת. ומסמיכין רבי שאינו הגון. על ידי זה נפגם כתב ידינו וכו'. כי ידי הכתיבה מקבלין האור מידי הסמיה וכו'. ועל ידי זה מגרשין ישראל ממקומם וכו'. שהוא בחינת גירוש מארץ ישראל ועל ידי זה נלקח סוד העיברו מאתנו וכו'. ועל ידי זה אין יכולין לתת עצה לנפשו בשום דבר. כי עצתו נחלקה לשתיים וכו'. עיין שם קשר כל הדברים האלה היטה. אך יש מים שמטהרין מכל זה בחינת וזרקתי עליכם מים טהורים וכוט'. ואלו המים נמשכין על ידי התשובה שעושה על פגם אמונת חכמים שנתעורר לזה על ידי המחלוקת בחינת מי מריבה וכו' שעל ידי זה נעשין ספרים הרבה בחינת עשות ספרים הרבה אין קץ. כי כבר יש ספרים הרבה. ועוד תידים להיות ספרים הרב.ה וכולם מוכרחים להעולם ואסור להלעיג על אחד מהם וכו'. ועל ידי זה נמתקין כל הדינים שבעולם. כי נכללים באבן שתיה בבחינת קדשי קדשים וכו'. וזה בחינת ראש שנה שאז מתקבצין כל הנפשות להצדיק האמת ונכללין באהבה יחד וכו'. ועל ידי זה נעשה שמחה וכו' עיין שם כל זה היטב היטב.

EN:
And this is: "great among the nations" — and our Sages of blessed memory expounded (Eichah Rabbah 1) : "great in wisdoms" — the aspect of the damage to the Chochmah , which is the aspect of the upper point that has been withdrawn and hidden in a great concealment through our many sins. It does not illuminate, through the Vav — the aspect of the king — to the lower point. All of this is hinted at in this verse: "How does she sit in solitude" — the aspect of the lower point that has been damaged. "The city great among the peoples" — the aspect of the damage to appointing a king. "Great among the nations" — which is "great in wisdoms" — the aspect of the damage to the upper point.

Segment 7
HE:
אות ג כי זה מובן לכל משכיל שחלוקת והסתרת העצה. זה קשה מכל הצרות והיסורים בעולם. כי בוודאי אין שם ום צער וצרה וצוקה שלא תמצא עצה להנצל ממנה. אך עיקר הצרה רחמנא ליצלן הוא מה שנעלם ממנו ואינו יודע העצה איך להנצל ממנה. ולפעמים נראה לו איזה עצה אך עצתו חלוקה לשתים. כי יכול להיות שעל ידי עצה זאת יקלקל יותר וצריך לעשות בהיפך. כמובן לכל בר דעת בכל מה שעובר עליו. כגון למשל בענין חולאת ומכאובות רחמנא ליצלן שבוודאי יש רפואה אך אינו יודע אבאיזה דבר יתרפא. ועל ידי איזה רופא כי על פי הרוב הרופא מקלקל הרבהה ברפואותיו ומזיקו כמצוי הרבה וגם על פי רוב הרופא והדאקטיר בעצו מסופק ועצתו חלוקה איך לרפאו וכו'. (ועל כן באמת הזהיר הוא ז"ל להתרחק לגמרי מרפואים ודאקטורים). וכן בענין משא ומתן ופרנסה שעיקר הריוח הוא כשיודעין העצה מה לסחור ומתי למכור וכו'. וכמו שכתוב ארי הוא יהיב לך עיטא למיקני נכסין וכו'. (וכמבואר מזה הרבה בדברינו במקום אחר בהלכות סוכה הלכה ז' ובמקום אחר) וכן בשארי דברים. אך עיקר הצרות והיסורים מחלוקת העצה הוא בענין התקרבות להשם יתברך מכל המקומות שנדח לשם בעוונותיו הרבים כי חוץ מזה הכל הבל ואם ירוויח ואם לא ירוויח ממון. איך שיהיה יבלה ימי חייו וישוב אל העפר כשהיה. אבל חלוקת העצה בענין קדושת יהדותו שזה תכליתו הנצחי זה עיקר הצרה הגדולה מהכל כמובן היטב לכל המסתכל על סופו ותכליתו האחרון. אך כל התיקון לכל זה הוא אמונת חכמים. שדייקא על ידי ריבוי המלוקת ישוב בכל פעם בתשובה שלימה על פגם אמונת חכמים. עד שיחזרו ויוחשבו בעיניו כל הספרים הקדושים של התורה ולא ילעיג ח"ו על אחד מהם. ועל ידי ריבוי הספרים הקדושים בחינת וספר כתב איש ריבי על ידי זה יהיו נמתקין כל הדיינם שבעולם וימשיך על עצמו קדושת ראש השנה של החכמים אמתים המתאספין יחד בראש השנה וכו'. ועל ידי זה יתתקן הכל. כל הפגמים כי יחזרו ויאירו ידי הסמיכה בידי הכתיבה וישובו ישראל לארצם לארץ ישראל ויחזרו לנו סוד העיבור ונזכה לעצה שלימה תמיד. כי המים טהורים הנ"ל שהם בחינת הספרים הקדושים הנל. יטהרו ישראל מכל הטינופים ומכל הטומאות וכו'. בחינת וזרקתי וכו'. וטהרתם מכל טומאותיכם וכו'. ועל ידי זה לא יחצו לשתי ממלכות עוד וכו'. כמו שכתוב שם עיין שם.

EN:
However, the primary Eichah 1 corresponds to the lower point , though each of the three points includes all of them, for each depends on the other. For because the seed of Amalek is not cut off, we have no king — on the contrary, the kingdom of Edom-Amalek is empowered through our many sins. And then the Vav that draws from the upper point to the lower point is damaged, and consequently the upper point becomes concealed etc. Over this we mourn: "How does she sit in solitude" etc. But the primary lamentation is over the damage to the lower point.

Segment 9
HE:
אות ד כי עכשיו בעוונותינו הרבים בעומק הגלות הזה נתארך מאד. ירדנו מאד בעוונותינו הרבים בבחינת ותרד פלאים עד אשר אבדה עצה מבנים וכמו שצעק דוד על זה עד אנה אשית עצות בנפשי. וכו'. וכתיב אבד מנוס ממני וכו'. כי הסטרא אחרא שמשם היצר הרע משתטח ומתפשט על כל אחד מאד מאד לאורכו ולרוחבו. ובכל מה שרוצה להתקרב להשם יתברך מתפשט על כל אחד מאד מאד לאורכו ולרוחבו. ובכל מה שרוצה להתקרב להשם יתברך מתפשט כנגדו מאד עד שנדמה שכמעט אפס תקוה ח"ו. וכמו שכתוב רשת הכינו פעמי וכו'. וכמו שכתוב באורח זו אהלך טמנו פח לי. שבכל דרך ואורח ונתיב שרוצים לילך להתקרב להשם יתברך טומנים שם פחים ללוכדו ח"ו. ומחמת זה עצתו חלוקה תמיד שאינו יודע לתת עצה לנפשו איך למלט נפשו מבאר שחת מטיט היון כזה. וכמו שצעק דוד טבעתי ביון מצולה ואין מעמד וכו'. והתיקון לכל זה שישוב בתשוב על פגם אמונת חכמים עד שיחזור ויוחשבו בעיניו כל ספריהם הקדושים כי הם מטהרים מכל הטומאות ומכל טנופת שמשם נמשך חלוקת העצה. כי עיקר התיקון על ידי החכמים הגדולים שיודעים סוד העיבור שיודעים לעבר שנים ולקבוע חדשים ויכולים לעשות ב' ימים ראש חדש וב' ימים יום טב אף על פי שלפי דעתינו באח מהם בוודאי אינו יום טוב ולא ראש חדש. אף על פי כן מסר להם השם יתברך כח כזה שהם יכוים לקבוע ראש חדש ויום טוב כרצונם כנ"ל. שבזה תלוי כל קדושת ישראל. כי כל התורה תלויה ביציאת מצרים שעל זה נקבעו הימים טובים התלוים בראש חדש שהם זכר ליציאת מצרים. ובפרט מבואר בדברי רבינו ז"ל (בסימן יוד) שכל שורש התשובה הוא ראש חדש וכו' עיין שם. נמצא שכל התשובה וכל התורה תלוי בבראש חדש וביום טוב והכל תלוי בהצדיקי אמת שיודעים סוד העיבור לקבוע ראש חדש כרצונם עד שבגלות הזה עושים לנו ב' ימים ראש חדש. ומכל זה רואים גדולת הצדיקים שכל התורה תלויה בהם. ועל כן כשמאמינים בהם ומתקרבים אליהם יכולים לשוב ולצאת מכל הדרכים הנבוכים שנתעה בהם. ומכל מיני חלוקתה עצה שבעולם כי איך שיעשה ואיך שיתנהג בעבודתו מכולם יוכל לשוב להשם יתברך אפיל אם יעבור עליו מה בבחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך. אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים גם שם ידך תנחיני ותאחזני ימינך וכו' גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר וכו'. כי הצדיק האמת יכול להפוך הכל לטובה יהיה איך שיהיה. ובלבד שיאחז את צמו בו בכל כחו תמיד כל ימי חייו בכל מה שיעבור עליו. וכו שרואין בענין קידוש החדש שהוא כלל התורה שהכל תלוי בהם כנ"ל.

EN:
And this is: "Bacho sivkeh ba'laylah" — "She weeps bitterly in the night" (Eichah 1:2) — the aspect of the damage of the diminishment of the moon, which is the aspect of the lower point — the aspect of "the face of Yehoshua is like the face of the moon" etc. When we merit that the lower point — the aspect of Yehoshua the student, the aspect of the moon — properly receives from the upper point, from the aspect of Moshe the face of the sun etc. — then there is the aspect of the rectification and filling of the moon's diminishment, the moon that rules at night. And then is the essential simchah — the aspect of the joy of Kiddush Levanah : "joyful and glad at its coming" etc. For then the holy kingdom — the kingdom of David Mashiach — shines forth. Through this comes the essential drawing from the upper point to the lower point, and then is the essential simchah , in the aspect of "Hashem reigns, let the earth rejoice" etc. (Tehillim 97:1) . And now, in our exile, when the aspect of the seed of Amalek is empowered — which is the aspect of the moon's diminishment — over this we lament: "She weeps bitterly in the night " specifically — for then is the essential damage of the diminishment of the moon that rules at night.

Segment 11
HE:
אות ה וזה שסמוך להפסוקים הנל הם אם אסק ואציעה שאול וכו' הנ"ל אשא כנפי חר וכו'כ נ"ל נסמך להם אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפי יודע מאד. כי בוודאי הוא נוראות ונפלאות פלאי פלאות שאי אפשר להבין. כי נפשי יודע מאד מה שעובר עלי שלא היה אפר להתקיים לולא כח הצדקים הגדולים האוחזים בידי בעצתם העמוקות שעל ידי זה מתחזקים בכל הדרכים והעצות שבעולם בבחינת אם אסק שמים וכו'. ואציעה שאול הנך וכו'. וזהו גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו זה בחינת ריבוי הספרים הקדושים שכולם כלולים בספרו יתברך שהוא ספר התורה הקדושה שנשלמת על ידי ריבוי הספרים כמו שכתוב שם שעל ידי זה זוכין לעצה טובה בכל מקום שהוא כנ"ל. כי נמתקין כל הדינים. כי נכללין בבחינת קדשי קדשים וכו'. וזהו ימי יוצרו ולא אחד בהם ודרשו רז"ל זה יום הכפורים כי ביום כפורים אז נכללין הכל בבחינת קדשי קדשים שלשם נכנס הכהן קדול בשביל כל ישראל עם קטרת סמים דקה מן הדקה לכפר על כולם שכל זה הוא בחינת הנ"ל שנכלין בבחינת קדשי קדשים על ידי אמונת חכמים אמתיים שזוכין על ידי ריבוי הספרים הקדושים וכו' כנ"ל. כמו שאמרו רז"ל וזהו ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם שנאמר על הצדיקים הקדושים האמתיים היינו כנ"ל שכל זה התיקון הוא על ידי הצדיקים הקדושים שזוכין להאמין בהם על ידי שנחשבין אצלו כל הספרים הקדושים כמו שכתוב שם וכנ"ל.

EN:
And this is: "Galsa Yehudah mei'oni… kol rod'feha hisiguha bein ham'tzarim" — "Yehudah has gone into exile from affliction… all her pursuers overtook her between the straits" (Eichah 1:3) . All this alludes to the great expansion of the kingdom of Edom-Amalek — the aspect of this long, final exile in which they oppress us with great persecutions from every side. For it encompasses all the sitra achara and kelipos , until there is no way to turn right or left. This is the aspect of "all her pursuers overtook her between the straits" — the aspect of "They surrounded me like water all day long, they closed in on me together" (Tehillim 88:18) .

Segment 13
HE:
אות ו ולבאריותר ענין התורה חדי ר' שמעון הנ"ל לקשר יורת מה שכתוב שם שעל ידי האמונת חכמים שעל ידי זה נתרבין הספרים וכו' על ידי זה נתתקן כל הפגמים שכתב שם תחילה בענין ידי הסמיכה וידי הכתיבה וסוד העיברו וחלוקת העצה וכו'. שהכל נתתקן על ידי ריבוי הספרים קדושים שנתרבין על ידי אמונת חכמים כנ"ל. כי בדורות הראשונים לא היה כותבין כלל תורה שבעל פה כמו שאמרו רז"ל דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכתוב וכו'. כי אי אפשר לכתוב כל פרטי הסברות והחלוקים שיש אפילו בדיני איסור והיתר ובפרט בדיני ממונות מכל שכן בענין קיום התורה וכו'. על כן היתה התורה נמסרת רק בעל פה שהוא על ידי הסמיכה שסמכו זה לזה. וכולם הוכרחו לקבל מהרבי הראשון שהוא המסמיך הראשון שהוא משה רבינו שהסמיך את יהושע וכו'. כי עיקר הסמיכה הוא בשביל בחינת תורה שבעל פה. כי על ידי הסמיה בידיו המשיך בו חכמתו העמוקה מאד בבחינת ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה ידיו עליו:

EN:
And this is: "Darchei Tziyon aveilos mibli ba'ei moed" — "The roads of Tziyon mourn for lack of those coming to the festival" (Eichah 1:4) . For on the Regalim , we were commanded to go up on pilgrimage to the Beis HaMikdash to see the Face of Hashem. Then there was the aspect of the completeness of Adam mentioned above. For through this we drew, in the Beis HaMikdash, from the upper point to the lower point — the aspect of the rectification of the path of teshuvah, as written in the aforementioned Torah, which was rectified through the holy path of the pilgrims ascending to the Beis HaMikdash. And now, through our many sins — "the roads of Tziyon mourn for lack of those coming to the festival" — to go up on pilgrimage, as our Sages of blessed memory expounded (Eichah Rabbah 1) .

Segment 14
HE:
(וזהו בעצמו בחינת מילו פגימת הלבנה. כי פני יהושע כפני לבנה וכו') ועיקר החכמה שצריך לקבל לתת עצה בכל פרטי הדינים והסברות שיש בהתורה שבעל פה שהיא שלימות תורה שבכתב. ובפרט בענין הנהגת העולם הכפופים תחתיו שידע איך להנהיג את כל אחד בכל עת בכל מה שעובר עליו שזהו בחינת איש אשר רוח בו שידוע להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד. והעיקר בעבודת ה'. ובפרט לקרב הרחוקים מאד מאד שאפילו כשמתקרבים עובר עליהם מה שעובר וכו'. וכן נמסרה התורה מדור לדור מיהושע לזקנים וכו' עד אנשי כנסת הגדולה וכו'. שכל זה בחינת הסמיכה שהיה אז שלא היה רשאי להיותר בי ומנהיג כי אם על ידי הסמיכה ומשם קבלו ידי הכתיבה כמו שכתוב שם. כי גם תורה שבכתב בעצמה כל שלימותה על ידי תורה שבעל פה שנמשכת על ידי הסמיכה כנ"ל. על כן משם קיבלו גם ידי הכתיבה בכל המשפט שבין ישראל שהכל יתקיים על ידי כתיבת ישראל ועל ידי זה זכו לקדושת ארץ ישראל כמו שכתוב שם שעל ידי הכתיבה נתקדש האויר בקדושת ארץ ישאל ועל ידי זה זכו לסוד העיבור כמו שכתוב שם שזהו בחינת קדושת ראש חדש:

EN:
And this is: "Hayu tzareha l'rosh" — "Her enemies became the head" (Eichah 1:5) — the aspect of the empowerment of Amalek, the intensity of the bloods, that need to be subdued through the aspect of the lower point. Through our many sins, these adversaries became "the head" — seeking to ascend to the head, which is the aspect of the upper point — seeking to overpower and damage even there, chas v'shalom . This is the aspect of the destruction of the Beis HaMikdash — which is the aspect of the upper point.

Segment 15
HE:
וזה שאמרו רז"ל לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם הוא מצוה מהראשונה שנצטוו ישראל וכו'. ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו וכו'. כדי שיוכלו ישראל לכבוש ארץ שראל. ולכאורה קשה עדיין. אם כל מה שסיפר מעשה בראשית וכו' הכל היה בשביל כבישת ארץ ישאל. למה פתח בזה תחילה היה לו להתחיל במצוה ראשונה החודש הזה לכם. ואחר כך היה מספר מעשה בראשית שהוא בשביל כבישת ארץ ישראל. כי הלא לא כבשו ארץ ישראל עד אחר מתן תורה. ולמה פתח בבראשית תחילה קודם החודש וכו'. אך על פי הנ"ל כי כל קדושת החודש שהוא בחינת סוד העיבור אי אפשר לקבל כי אם על ידי קדושת ארץ ישראל על כן הוכרח להתחיל תחילה בראשית שעל ידי זה נתגלה קדושת ארץ ישראל ואחר כך התחיל מצוה ראשונה שהוא קידוש החודש שהוא בחינת סוד העיבור שאי אפשר לגלות כי אם על ידי קדושת ארץ ישראל כנ"ל והיא מצוה ראשונה כי בה תלוים כל המועדים וכל התורה כולה שהכל בשביל לתקן פגימת הלבנה על ידי סוד העיבור כמובן בספרי קודש הרבה בזה וכנ"ל:

EN:
And Eichah 2 primarily corresponds to the upper point — the aspect of the destruction of the Beis HaMikdash, as it is written (Eichah 2:1) : "Eichah ya'iv b'apo… hishlikh mi'shamayim eretz tif'eres Yisrael v'lo zachar hadom raglav" — "How has Hashem clouded… He has cast down from heaven to earth the glory of Yisrael, and has not remembered His footstool" etc. — which is the Beis HaMikdash etc. And this is "He cast from heaven to earth" — and it is taught in the Zohar HaKadosh (Vayechi 219; Terumah 175) that the aspect of "earth" was cast down from "heaven" etc.; see there. That is — the lower point, the aspect of "earth," was cast down and distanced from the upper point, the aspect of "heaven."

Segment 17
HE:
אות ז ואז כשהיתה הסמיכה וכל התיקונים הנ"ל היו יודעין לתת עצה לנפשם על ידי החכמים האמתיים הנסמכים. שעיקר הסמיכה הוא בשביל זה כנ"ל אבל עכשיו בעוונותינו הרבים שנפגם כל זה. כי אין לנו סמיכה זה כמה וכמה דורות. ובכל דור ודור של אריכת הגלות סומכים מעצמם מנהיגים הנקראים בשם רבי שאינם הגונים שעל ידי זה נתקלקל כל הנ"ל. ועל כן באמת אין יכולין לתת עצה לנפשו כנ"ל. והעיקר בענין קיום התורה של הרחוקים החפצים לשוב וכו' כנ"ל. על כן כל התיקון על ידי ריבוי הספרים שנתחברין בכל דור שהתירו חז"ל לכתוב משום עת לעשות לה' הפרו תורתך. הפרו תורתך דייקא. שבשביל אותן שהפרו תורתך וחטאו כמו שחטאו. וצריכים להוציאם מטיט היון וכו' שנלו לשם שצריכין להאיר בהם עצות עמוקות מאד וכו'. על כן בשבילם התירו לכתוב תורה שבעל פה שעל ידי זה נתרבין ספרים קדושים הרגבה בכל דור בהם נמשך קדושת רידי הסמיכה. כי עתה שאין לנו סמיכה. אף על פי כן לא אבדה תקוותינו כי החכמים הקדושים האמתיים ממשיכין בחינת ידי הסמיכה בידי הכתיבה. היינו בכתיבת ספרים הקדושים שכותבין שעל ידי זה נתקדש האויר בקדושת שארץ ישראל ועל ידי זה נמשך בחינת קדושת סוד העיבור שהוא סוד קדושת ראש חדש שהוא שורש התשובה כנ"ל:

EN:
And Eichah 3 corresponds to the damage of the Vav — the aspect of appointing a king. For the entirety of Eichah 3 — "Eichah yu'am" (Eichah 4:1) — was said regarding the passing of Yoshiyahu the King etc., as our Sages of blessed memory said.

Segment 18
HE:
ועל ידי זה זוכין גם עתה לעצה שלמה כנל על כן מי שרוצה באמת לחשוב על תכליתו הנצחי שלא יאבד בחטאיו וכו' כמו שיודע בנפשו מה שנעשה עמו. ואין לו תחבולה ועצה לצאת כנ"ל. כי היה מרוצה להתקרב לחכמי אמת שיודעים עצות עמוקות להוציאו. אבל אינו יוע היכן הם מריבוי תבערת המחלוקת הגדולה שנתרבה עתה קטגוריא גדולה מאד בין התלמידי חכמים וכו'. על כן כל תיקונו על ידי ריבוי הספרים הקדושים. שדייקא על ידי זה בעצמו ששומע גודל המחלוקת ישים על לבו לשוב בתשובה על פגם אמונת חכמים שמשם כל המחלוקת כמו שכתוב שם ובכל פעם שישוב על זה יחזרו ויוחשבו אצלו כל הספרים הקדושים מכל שכן וכל שכן שיזהר בנפשו שלא להלעיג ח"ו על שום אחד מהם שלא יהיה נידון בצואה רותחת כמו שאמרו רז"ל וכמו שכתוב בהתורה הנ"ל. וכשיוחשבו בעיניו כל הספרים יוכל למצוא בהספרים הקדושים עצות אמתיות לנפשו בכל המקום אשר הוא שם כנ"ל. כי על ידי ריבוי הספרים הקדושים נתתקן הכל כנ"ל:

EN:
And this is (Eichah 5:1) : "Z'chor Hashem meh hayah lanu" — "Remember, Hashem, what has come upon us." Here he encompasses all three lamentations mentioned above, which are over the damage to the three points mentioned above.

Segment 19
HE:
וכבר מבואר בדברינו בזה במקום אחר אשר רק מהספרים שנתיסדו על פי חכמות חיצוניות שהם אריסטו ימח שמם וחביריו מהם צריכין להתרחק כמטחוי קשת אפילו אם חיברם גדולי ישראל כמבואר בכמה ספרים ובדברינו גודל האזהרה להתרחק מהם כי לא באלה חלק יעקב וכו' כמו שכתוב במקום אחר. אבל כל הספרים שנתיסדו על פי דברי רז"ל בתלמוד ופוסקים וספרי מוסר שנתיסדו עליהם ועל דברי הזוהר הקדוש והאריז"ל. בהם צריכין להתדבק ולקיים הפוך בהם והפוך בהם. ועל כל פנים יאמין בהם. מכל שכן וכל שכן שלא ילעיג עליהם ח"ו וכשיתגבר לעסוק בהם בודאי יזכה למצצוא עצות לנפשו תמיד. כי בחינת ידי הסמיכה שמשם כל העצות האמיתיות גנוזים בספריהם הקדושים כנ"ל:

EN:
And this is: "Habita ur'eih es cherpaseinu" — "Look and see our disgrace." This is the aspect of our request to Hashem that He look and see the multitude of insults, humiliations, and spilling of blood that we suffer, and have mercy upon us through this — to rectify the aspect of the lower point. For the essential teshuvah is through the insults, humiliations, and spilling of blood that one suffers and remains silent, as mentioned above.

Segment 20
HE:
ועל פי כל זה תוכל להבין קצת קשר כל התורה הנ"ל היטב ותוכל לקבל משם הצלה לנפשך בכל עת אם תרצה באמת לאמתו:

EN:
And this is: "Nachlaseinu nehepchah l'zarim" — "Our inheritance has been turned over to strangers" — the aspect of the destruction of the Beis HaMikdash, the upper point. And this is also: "Yesomim hayinu v'ein av" — "We have become orphans without a father" — for " Av [father] in Chochmah [wisdom]" — the aspect of the upper point. For the three uppermost [ sefiros ] are considered as one, and they are all the aspect of the upper point. When the upper point is withdrawn and concealed from the lower point through the damage of sins, chas v'shalom — this is the aspect of "We have become orphans without a father" — for we are considered like literal orphans who have no father to provide all their needs. For the upper point does not properly illuminate and bestow spiritual and material shefa to the lower point, from which we receive all bestowals, as is known.

Segment 22
HE:
אות ח כלל הדבר שתיקון פגימת הלבנה שהוא מצוות קדושת ראש חדש שהוא בחינת סוד העיבור נעשה על ידי ריבוי הספרים הקדושים שנתרבין בכל דור שהם שלימות התורה כמו שכתוב שם כי התורה שבכתב ותורה שבעל פה הם בחינת חמה ולבנה כידוע בחינת משה ויהושע כי פני המשה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה על כן על ידי ריבוי הספרים שנתרבין שהם בחינת תורה שבעל פה שעל ידי זה נשלם תורה שבכתב כמו שכתוב שם ונתיחד ונכלל תורה שבכתב עם תורה שבעל פה. על ידי זה נתייחד ונכלל הלבנה עם החמה כי הם הם בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל פה שזה עיקר תיקון פגימת הלבנה כשמתיחדת עם החמה שזה נעשה על ידי ריבוי הספרים כנ"ל.

EN:
And this is: "Meimeinu b'chesef shasinu" — "Our water — we drink for money" etc. — for the shefa is greatly delayed, even materially. And this is: "Mitzrayim nasanu yad, Ashur — lisbo'a lachem" — "We have stretched out our hand to Mitzrayim, to Ashur — to be satisfied with bread" etc. For now, most of the shefa is in their hands, as is known. And Yisrael are forced to be sustained from the residue of the shefa that they receive, through our many sins, as is brought.

Segment 24
HE:
אות ט ועיקר התיקון הוא בראש השנה. שאז הוא ראש השנה וראש חדש ביום אחד. כי שנה וחודש הם בחינת חמה ולבנה.ואז בראש השנה נכללין יחד בבחינת זכרון אחד עולה לכן ולכאן כמו שאמרו רז"ל שזהו בחינת תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגינו כמו שדרשו רז"ל אישהו חג שהחודש מתכסה בו וכו'. כי אז בראש השנה עיקר התשובה כי הוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה. ועיקר התשובה הוא על גם אמונת חכמים שבה תלוי כל התורה כנ"ל (וכמו שכתוב במקום אחר). ועל ידי התשובה נתרבין הספרים הקדושיםכ נל שעל ידי זה נכלל חמה ולבנה יחד בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל פה כנ"ל:

EN:
And this is: "Z'keinim misha'ar shavasu, bachurim min'ginasam" — "Elders have ceased from the gate, young men from their music" (Eichah 5:14) . "Elders" — the aspect of the upper point, the aspect of " Zakein — one who has acquired wisdom" . "Young men from their music" — for the essential drawing from the upper point to the lower point is through melody and joy, the aspect of the ten types of melody. Through this is the essential attachment and connection to Hashem — to draw the holiness of the radiance of His G-dliness from above to below, from the upper point to the lower point. And now, through our many sins, all this has ceased.

Segment 25
HE:
ועל כן נקרא הדין והמשפט של ראש השנה שדנין ושופטין את כל אחד ואחד בשם כתיבת ספרים כמו שאמרו רז"ל ג' ספרין נפתחין בראש השנה ספרים דייקא. כי הדין והמשפט היא כפי מה שכל אחד שב בתשובה על אמונת חכמים שעל ידי זה נתרבין הספרים כנ"ל:

EN:
And this is: "Shavas m'sos libeinu, nehpach l'eivel m'choleinu" — "The joy of our heart has ceased, our dancing has been turned to mourning" (Eichah 5:15) . For when the bestowment of da'as etc. is drawn from there through the aspect of the Vav , the aspect of appointing a king — then comes all the simchah , in the aspect of "Hashem reigns, let the earth rejoice" etc. And now — "the joy of our heart has ceased" etc.

Segment 26
HE:
ועל כן הם ג' ספרים כמו שאמרו רז"ל צדיקים נכתבים לאלתר לחיים. רשעים לאלתר למיתה בינונים תלויים ועומדים עד יום כפור ולמדו מפסוק ימחו מספר חיים וכו'. כי צדיקים הם התלמידי חכמים האמתיים העוסקים בתורה באמת ועוסקין להרבות ספרים קדושים בעולם שזה עיקר התיקון. ועל כן הם נכתבים בוודאי לאלתר לחיי עולם לנצח. רשעים הם המלעיגים על ריבוי הספרים ומתלוצצים מהם והם אצלם למותר הם נידונים לאלתר למיתה. כי הם נידונים ביגיעת בשר בצואה רותחת שמשם עיקר המיתה שנגזרה על ידי אכילת עץ הדעת טוב ורע וכו'. וכמו שכתוב מזה במקום אחר. בינונים הם שהתחילו לשוב על פגם אמונת חכמים. אבל עדין לא שבו בתשובה שלמה ולא תיקנו עדיין פגם אמונת חכמים כראוי הם תלויים ועומדים עד יום כפור. כי אז ביום כפור אז גמר התיקון "ל כמובן בתורה הנ"ל שכתב שם שעל ידששבין בתשובה על פגם אמנת חכמים על ידי זה נשחבין בעיניו הספרים שמתחילה היו בעיניו כלא. וכן בכל פעם על ידי כל תשובה ותשובה נחשב בעיניו יותר עוד ספר וכו'. שעל ידי זה נשלם תרוה שבכתב ונכללת בבחינת לוחות האבן בחינת אבן שתיה קדש קדשים וכו' עין שם שזהו בחינת יום כפור שאז נכנס הכהן גדול לפני ולפנים לבית קדש לקדשם להאבן שתיה ששם עמדו לוחות האבן. ועל כן הבינונים תלוים ועומדים עד יום כפור שאז גמר התיקון הזה כנ"ל. על כן הם תלויים ועומדים מראש השנה עד יום רפור אם ישובו בכל פעם ויוחשבו בעיניהם הספרים אז יזכו ביום כפור לגמר חתימה טובה כי אז ביום כפור עיקר שלימות תיקון זה. כי אז נכנס הכהן גדל לבית קדש קדשים להאבן שתיה על ידי הכח של תשובת ישראל שעל ידי זה נתרבו הספרים הקדושים שעל ידי זה נכללת התורה בבחינת אבן שתיה וכו' כנ"ל. ועל כן נקראת התפלה הה' שמוסיפין ביום כפור נעילה. כי על ידי זה נועלין ומחברין וכוללין יחד תורה שבכתב ותורה שבעל פה שהם בחינת חמה ולבנה כנ"ל. ועל כן אומרים אז ה' הוא האלקים ז' פעמים. ושמע וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. כי ה' הוא האלקים זה בחינת יחוד תורה שבכתב ותורה שבעל פה בחינת חמה ולבנה כידוע בחינת כי שמש ומגן ה' אלקים וזהו גם כן בחינת שמע ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כידוע. וען כן אומרים אז ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם. כי בכל השנה שעדיין לא נתתקן בשלימות פגם אמונת חכמים על כן צריכין לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בלחש שלא יתגרו בנו החולקים כמו שאמרו רז"ל. כי ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שהוא בחינת תורה שבעל פה כידוע שהוא חידושי תורה של התלמידי חכמים האמתיים שמחברין ספרים הרבה צריכין לומר אז בלחש. כי צריכין להעלים ולהסתיר ולכסות כמה וכמה חידושי תרוה שלא לגלותם בבחינת קול רם כי אם בבחינת סוד בלחש. וכמוש אמר אדמו"ר ז"ל שיש כמה דברים שהם עתה סוד ויהיה ימים וזמנים שלא יהיה סוד וכו' (כמו שכתוב בסימן חיי מוהר"נ) ועל כן יש כמה ספרים קדושים שהיו גנוזים כמה שנים. ואחר כך ברבות הימים נתגלו. כמו ספרי הזוהר הקדוש וכתבי האר"י ז"ל וכן יש כמה ספרים קדושים שגנוזים עדיין ובימים הבאים יתגלו ואפילו הספרים שמגלים עכשיו צרכין לגלותם מעט מעט. וגם צריכים כמה דברים לכותבם ברמז. הכל מחמת החולקים והלצים שלא יתגרו יותר. וכל זה הוא בחינת סוד אמירת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בלחש בכל השנה כולה. אבל ביום כפור שאז נכנס הכהן גדול לפני ולפנים לאבן שתיה וכו'. שאז נשלם בחינת תיקן אמונת חכמים ל ידי ריבוי הספרים וכו' כנ"ל על כן אז אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם. כי כשיתגלה האמת וידעו ויאמינו הכל בקדושת נפלאות חידושי הספרים הקדושים בוודאי אז לא נצטרך להעלימם ולהסתירם בבחינת סוד ולחש כי אז לא יהיה סוד. ובכל יום כפור נמשך בחינה זאת על ידי תיקון התשובה של ישראל על כן אומרים אז ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם וכנ"ל. וזה בחינת מה שכתוב על לעיני כל העמים וכו' שהסוד נשאר אצלינו רק שמגלין שיבינו שהסוד אצלינו וכו'. וזה בחינת אמירת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בלחש בבחינת סוד. אבל ביום כפור אומרים בקול רם כי אז נמשך בחינת תיקון פגימת הלבנה בחינת בתגלות סוד בעיבור שיתגלה לעתיד. על כן אומרים אז ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם וכנ"ל. ועל כן מהדרין כל ישראל לקדש את הלבנה במוצאי יום כפור כי אז עיקר תיקון פגימת הלבנה כנל ועל כן אחר יום כפור עושין סוכות שהוא בחינת תיקון שלימות העצה שזהו בחינת סוכה. בחינת ופרוס עלינו סוכת שלומך ותקנינו בעצה טובה מלפניך וכו' (וכמו שכתוב במקום אחר). ואחר כך עושין שמחת תורה. כי על ידי זה נשה שמחה בחינת אור צדיקים ישמח שנמשך על ידי שנכללין כל האבנים באבן אחת וכו' ש הוא בחינת קיבוץ וכלליות הנפשות. וזה שמתקבצין אל הצדיק בראש השנה וכו' עיין שם שכל זה הוא בחינה אחת כמובן שם.

EN:
And this is: "Naflah ateres rosheinu, oy na lanu ki chatanu" — "The crown of our head has fallen — woe to us, for we have sinned!" (Eichah 5:16) — for through our sins, the Beis HaMikdash was destroyed, which is the aspect of the upper point — the aspect of the crown of our head, as mentioned above.

Segment 28
HE:
אות יא וזה בחינת חנוכה. בחינת חנוכת הבית המקדש שזוכין על ידי יום כפור (כמו שכתוב בהתורה כי מרחמם ינהגם סימן ז' בלקוטי תנינא). כי ביום כפור נשלמת התורה בריבוי הספרים בבחינת לוחות האבן. ועל כן אחר כך עושי חנוכה בחינת חנוכת הבית. כי עיקר בנין הבית המקדש של לעתיד הוא על ידי שלימות התורה בבחינת בחכמה יבנה בית. על ידי שלימות התורה שהוא עיקר החכמה על ידי זה יבנה בית שהוא הבית המקדש. כי עיקר הנס של חנוכה היה מה שהכניעו מלכות הרשעה שרצו להחריב את הבית המקדש ולבטל את התורה. כי פגמו בכתיבת ספרי התורה הקדושה. ועל כן אמרו כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק וכו'. כתבו דייקא. כי רצו להפוך מהיפך אל מהיפך להחליש ולבטל ח"ו כתב דקדושה שהוא בחינת כתיבת ספרי התורה שבכתב ובעל פה כנ"ל. ולהגביר ההיפך כתב דסטרא אחרא בחינת כתבו לכםוכו' שאין לכם חלק וכו' שזהו בחינת כתיבת ספרי חכמי יון שמהם כל החכמות חיצוניות נקראים בדברי רז"ל חכמות יוונית שהם כנגד התורה הקדושה והעיקר כנגד תורה שבעל פה שזהו בחנית עוצם הצרה שבדורות אלו שמתגברים הכתות רעות העוסקים בחכמות חיצוניות ומרבים ספרים הרעים של הבל ושל אפיקורסית ומתלוצצים מכל ספרי אמת המיוסדים על פי חכמת האמת על פי חכמי התלמוד והזוהר הקדוש וכו'. ומי שבקי בהם רואה שברוב דבריהם הם נוטים אחרי כת הקראים כידוע. ועל כן עיקר המשכת הנס והישועה של חנוכה בכל דור הוא על ידי קדושת ראש השנה ויום כפור כמו שכתוב אדמו"ר מזל כנ"ל. היינו על ידי הכשרים השבים בתשובה על פגם אמונת חכמים שעל ידי זה נתרבין ספרים קדושים הרבה כנ"ל שזה התיקן נעשה בראש השנה ונגמר ביום כפור כנ"ל. וכשזה קם זה נופל. שנופלים על ידי זה ספרי המורים שלהם ועוקרים דעותיהם הרעות ונמחין מלב בני ישראל. שזה בחינת קדושת חנוכה להכניע חכמות יון ולהגביר אור ספרי התורה קדושה שזהו בחנית נר חנוכה בחינת אור התורה בחינת כי נר מצוה ותורה אור. בחינת נר חנוכה מוסיף והולך שמוסיפין בכל פעם שתאיר ביותר אור התרוה הקדושה על ידי ריבוי הספרים הקדושים שהם עיקר שלימות אור התורה כנ"ל.

EN:
And this is: "Atah Hashem l'olam teisheiv, kis'acha l'dor va'dor" — "You, Hashem, sit forever; Your throne endures from generation to generation" (Eichah 5:19) . "Your throne" — this is the aspect of the Throne mentioned above, which is the aspect of the upper point, which is the aspect of Kisei d'miskas'ya l'eila mei'Vav sheb'Aleph [the Throne that is concealed, above the Vav within the Aleph ].

Segment 30
HE:
אות יב ועל כן קורין בחנוכה בפרשת י"ב נשיאים. כי י"ב נשיאים של הי"ב שבטים הם בחינת י"ב חדשי השנה כמובא כי הנשיאים הם בחינת חכמי הדור שמקבלים ממשה רבינו עליו השלום שהוא בחינת הרבי האמיתי שבכל דור שהם עוסקין לתקן פגימת הלבנה שהוא בחינת קדושת י"ב ראשי חדשים כנגד י"ב שבטים כנ"ל. ועל כן קורין זאת בחנוכה. כי אז הוא בחינת תיקון אמונת חכמים שהוא בחינת קדושת ראש חדש בחינת סוד העיבור כנ"ל.

EN:
For at the time of the churban [destruction], chas v'shalom , which is the aspect of the departure of the Shechinah — the aspect of "ten journeys the Shechinah traveled" etc., as our Sages of blessed memory said (Rosh HaShanah 31a) — specifically then, the vitality is received from the aspect of the concealment. Vitality is drawn in a great hiddenness from the upper point, which is the aspect of "the honor of Elokim is to conceal a matter" (Mishlei 25:2) , the aspect of Kisei d'miskas'ya etc. From this, vitality is received in great hiddenness during the time of the destruction. For this reason, we cry out " Eichah " many times — which is the aspect of " Ayeh — where is the place of His honor?" etc. (As is brought from this in our words, in Hilchos Yibum V'Chalitzah, Halachah 4.)

Segment 32
HE:
אות יג ועל כן נקבע חנוכה בסוף חודש כסליו ובראש חדש ותחילת חודש טבת מה שלא מצינו בשום יום טוב כי אז הוא בחינת תיקון פגימת הלבנה שעיקר תיקונה כשמתמעטת בתכלית המיעוט בסוף החדש וחוזרת ומתמלאת בראש חדש כידוע ועל כן נקבע חנוכה בכסליו. כי עיקר קביעת השנ תלוי בחשוון וכסליו כידעו לבקיאים בחשבון הלוחות. נמצא כשיוצא כסליו ונכנס ראש חדש טבת ויודעים קביעתם כבר נשלם הקביעות של השנה. כי אחר כל מתנהגים כל החדשים כסדר אחד מלא ואחד חסר ועל כן מחמת עיקר תיקון קביעות השנה נמשך מסוד העיבור שהוא בחינת קדושת ראש חדש. נמשך על ידי תיקון אמונת חמים נתתקן בחנוכה כנ"ל. על כן סיבב השם יתברך שיהיה נקבע חנוכה בכסליו וטבת שאז עיקר קביעות השנה כנ"ל. ואגב אמרתי לרשום מה שהאיר ה' בלבי על ענין קביעות השנה שלפעמים היא חסירה כשחשוון וכסליו הם חסרים. ולפעמים מלאים. ולפעמים כסדרן כידוע כמבואר בשולחן ערוך ובפרט בפרי עץ חיים. וזהו מרומז בפסוק כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וכו'. ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה ודרשו רז"ל על סוד העיבור. וזה ח"כ"ם ראשי תיבות מ"לאים כ"סדרן. כי זה כלל חשבון עיבור שנים וקביעות חדשים שעל זה נאמר כי הוא חכמתכם וכו'. רק עם ח"כ"ם וכו' כנ"ל.

EN:
For the essential completeness is to reveal His kingship in the world — which is the essential rectification of building the Beis HaMikdash — drawing the light from the upper point to the lower point, which is the aspect of Malchus , until His kingship is revealed to all eyes. For this we pray so many times, as we say (in the prayer of the Days of Awe): "And You, Hashem, shall reign alone, on Har Tziyon, the dwelling-place of Your honor" etc. — as it is written (Tehillim 146:10) : "Hashem shall reign forever, your G-d, O Tziyon" etc. — until it will be fulfilled: "And every creature shall know that You have made it" etc.

Segment 34
HE:
אות יד זה שכתוב במדרש בפרשת הנשיאים שנתנאל בן צוער נתן עצה זאת להנשיאים לחנך המשכן באלו העגלות והקרבנות וכו'. כי הם היו יודעין לעבר שנים ולקבוע חדישם כמו שכתוב ומבני ישכר יודעי בינה לעתים לעת מה יעשה ישראל וכו' עיין שם במדרש. נמצא שמבואר במדרש שקרבנות הי"ב נשיאים היו על ידי בני יששכר שידעו סוד העיבור. היינו כנל. כי י"ב נשיאים הם בחינת י"ב חדשי השנה שהם י"ב ראשי חדשים בחינת סוד העיבור. ועל כן קורין זאת בחנוכה שאז עוסקין בתיקון זה כנ"ל.

EN:
But through our sins, the Beis HaMikdash was destroyed and the holy Malchus became concealed, and the malchus of the sitra achara is empowered etc. All this is because the illumination from the upper point to the lower point is not drawn except minimally, in a wondrous hiddenness. And then it is said (Eichah 1:9) : "Va'teired p'la'im — ein ozer lah" — "And she descended wondrously — there is none to help her." And then one must search and seek Hashem greatly, and seek greatly: "Where is the place of His honor?" etc. (As is written in Likutay Tinyana, siman 12.) This is the aspect of the cry of "Eichah" etc. as mentioned above. For from the Aleph mentioned above, a peleh [wonder] is formed — the aspect of "ki yipalei mimcha davar la'mishpat" — "if a matter is too wondrous for you for judgment" etc. (Devarim 17:8) . This is the aspect of: "Hineni yosif l'hafli es ha'am hazeh haflay va'fele" — "Behold, I shall continue to make this people wonder, with wonder upon wonder" etc. (Yeshayahu 29:14) . And then one must search for Him greatly and cry out " Eichah " many times — the aspect of the seeking of " Ayeh " mentioned above — until through the seeking, one merits that the descent is transformed into an ascent, until Hashem does wonders for our benefit, in the aspect of "Arenu nifla'os" — "I will show him wonders" (Michah 7:15) , in the aspect of "Haflay chasadecha" — "Make Your kindness wondrous" etc. (Tehillim 17:7) . Until we merit complete teshuvah and merit to complete the aspect of the Aleph mentioned above, until the aspect of Adam mentioned above is formed.

Segment 36
HE:
אות טו ועל כן באמת הקריבו כל הקרבנות מדעתן שלא על פי משפט התורה. רק שהשם יתברך הסכים על ידן כי הקריבו קטרת יחיד וחטאת יחיד שאינו ראוי על פי הדין וכמובא בפירוש רש"י. כל זה הוא בחינת הנ"ל. כי זה בחינת סוד העיבור שנמסר לחכמי אמת הגדולים שיכולים להנהיג את ישראל כרצונם כפי הצורך הדור והשעה כמו שאמרו רז"ל לענין אליהו בהר הכרמל הקריב בשעת איסור הבמות בשביל קידוש השם ולמדו מפסוק אליו תשמעון וכן בשארי מקומות. וכל זה בחינת סוד העיבור כנל. ועל כן בני יששכר דייקא שהיו בקיאים בסוד העיבור נתנו עצה של אלו הקרבנות לחנך המשכן על ידם. כי כל החינוך של הי"ב נשיאים שהם כנגד י"ב ראשי חדשים הוא בחינת סוד העיבור כנ"ל.

EN:
Regarding this it is said (Zechariah 8:6) : "V'hayah ki yipalei b'einei ha'am hazeh, gam b'einai yipalei" — "And it shall be — if it is wondrous in the eyes of this people, also in My eyes it shall be wondrous" — regarding the great kindness that I shall do for you.

Segment 38
HE:
אות טז כי עיקר חינוך המשכן הוא בחינת להשלים את התורה בחינת לוחות הבן שעמדו בארון שמשם כל קדושת המשכן והבית המקדש שבשביל זה חנכו אותו כדי לתקן פגם הערב רב שעשו את העגל על ידי שפגמו באמונת חכמים. כי לא האמינו במשה רבינו ואהרן וכו'. ועל ידי זה נשתברו הלוחות ועכשיו שנבנה המשכן בשביל תיקון זה כמו שאמרו רז"ל על כן חנכו אותו בעצת בני יששכר שבקיאים בסוד העיבור שזהו בחינת תיקון אמונת חכמים כדי להמשיך על ידי הקרבנות אלו בחינת תיקון ריבוי הספרים הקדושים שמשלימין את התורה שתהיה בבחינת לוחות האבן בשלימות לתקן פגם שבירת הלוחות. כי בהמשכן קיבל משה רבינו את התורה כמו שפירש רש"י שמיום שנקבע האהל לא נדבר עמו אלא משם וזה היה כל עיקר קדושת האהל מועד עם קרבנות שהקריבו שם הכל בשביל לכפר על ישראל ולזכותם לתשובה על פגם אמונת חכמים שמשם היה כל חטא העגל כנל. ובשביל זה חנכו אותו הי"ב נשיאים בקרבנות אלו בעצת נתנאל שהיה בקי בסוד העבירו כנ"ל. על כן קורין כל זאת בחנוכה כי אז צריכין להכניע הכפירות בחכמים אמיתיים על ידי בחינת חכמות יון ולהמשיך תיקון אמונת חכמים על ידי גודל אור התורה שמאיר על ידי ריבוי ספריהם הקדושים וכנ"ל.

EN:
And all this is impossible to merit except through the power of Shabbos Kodesh — the aspect of the true Tzadik who is the aspect of Moshe-Mashiach, who is called "Peleh Yo'etz" [Wondrous Counselor] etc. — whose counsels are wondrous and profoundly deep. This is the aspect of the thousand lights [ eleph oros ] that were withdrawn through the sin of the Golden Calf — when the crowns were withdrawn from Yisrael, and Moshe Rabeinu returns and receives them on Shabbos and illuminates them to Yisrael etc., as is written in the Kavanos of Yismach Moshe etc. From there comes the tosefes kedushas Shabbos [additional holiness of Shabbos] that is drawn from the aspect of Moshe upon every member of Yisrael — each according to how much he merits to draw himself close to the Tzadik and to Shabbos etc. Through this, each person can revive and strengthen himself in every place that he is etc., as mentioned above.

Segment 40
HE:
אות יז והנה מבואר מכל הנ"ל שעל ידי תיקון אמונת חכמים שעל ידי זה נתרבין הספרים הקדושים. שעל ידי זה נתתקנין כל התיקונים הנ"ל הנזכרין בהתורה הנ"ל עד שזוכין לסוד העיבור. על ידי זה זוכין לעצות שלימות שכל אחד יכול לתת עצה לנפשו בכל מקום אשר הוא שם והעיקר בקדושת יהדותו שזה עיקר תיקון התשובה שיתגבר לשוב להשם יתברך מכל המקום אשר הוא שם אפילו אם נדמה לו שנתעה מאד מאד בעוונותיו הרבים. וכו' וכנ"ל. כי אין מקום בעלם שאין שם עצה ותקוה לצאת משם רק שנעלם ממנו העצה על ידי קלקוליו הרבים אבל על ידי אמונת חכמים שעל ידי זה נתרבין הספרים וזוכין לבחינת סוד העיבור על ידי זה יש עצה בכל מקום שבעולם וכו' כנ"ל. ובשביל זה נקרא ראש חדש על שם התחדשות. כי היצר הרע נקרא מלך זקן וכסיל. כי זה כלל ההתרחקות מהשם יתברך רחמנא ליצלן של כל אחד ואחד מגדול ועד קטן העיקר הוא על ידי זקנה דסטרא אחרא מה שנדמה לכל אחד כאלו הכל מתנהג כסדר. והוא כבר זקן בדרכיו וכו'. ואי אפשר לו לשוב מהם כמו שכתוב לא יאמין שוב מני חשך. והכל על ידי שמפיל עליו זקנה המל זקן וכסיל הוא היצר הרע כנ"ל. ועל כן כל התיקון על ידי הצדיקים החכמים אמתיים המתחדשים כנשר וכו' בחינת וקוי ה' יחליפו כח. וזהו בחינת ריבוי הספרים של חכמי אמת כי הספרים הקדושים מתחברים על ידי חישוי תורתם שמחדשים בכל עת וכל חידושי תורתם הוא לעובדא למוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים וכו'. כי הם מתגברים בעבודתם בכל יום מחדש כאלו עדיין לא התחילו שום התחלה בעבודת ה' ותורתו (וכמבואר הרבה מזה בדברינו). ויותר מזה שמענו ממנו פנים אל פנים שאי אפשר לבאר כלל. כמה וכמה היו בעיניו בכל פעם כתינוק ממש שאינו יודע. ופעם אחת שמעתי ממנו בפירוש אמר אני עתה כגמול עלי אמו וכו'. ועל ידי שמתחדשים בכל עת ומשיגים גדולת הבורא יתברך בכל יום ובכל עת מחדש. ועל ידי זה מחברים ספרים קדושים חדשים בכל עת כי כל הספרים הקדושים הוא לבאר ולגלות גדולת התורה הקדושה שהוא גדולת הבורא יתברך וגדולת קדושת ישראל. כי קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל כולא חד כמו שכתוב בזוהר הקדוש. על כן על ידי זה הם משיגין וממשיכין חסדים חדשים בכל יום ובכל עת שמשם עיקר התקוה לזכות לתשובה כל הרחוקים מאד מאד שכמעט כמעט אבדה תקוותם. בפרט בגלות האחרון הארוך והמר הזה שעיקר הוא גלות הנפש. וכמבואר באריכות בהקינה אני הגבר שמקונן שם ירמיהו הנביא בעד כלל ישראל והעיקר בעד אחרית הימים האלה וצועק שם בעד כל אחד מישראל אני הגבר ראה עני וכו'. אותי נהג ויולך חשך ולא אור. אך בי ישוב יהפוך ידו כל היום וכו'. ומי שמשים לב להרגיש צרות נפשו הנזופה הרחוקה מאביה שבשמים. יבין מאליו לפרש כל זה על הצמו. כי היצר הרע מניח כל העולם ואינו מתגרה אלא בישראל ובתלמידי חכמים ביותר וכו'. כמו שאמרו רז"ל (סוכה ד') שזהו בחנית אך בי ישוב יהפוך ידו וכו'. וכן צעק דוד כי יומם ולילה תכבד עלי ידיך וכו' וכן הולך וצועק ירמיה במחשכים הושבני וכו' גדר בעדי ולא אצא וכו' וכו'. עד שאומר ואומר אבד נצחי ותוחלתי מה' כי לפי הנראה לדעת האדם כבר אבד נצחו ותוחלתו ותקוותו. אך מחזק נפשו ואומר זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל וכו'. חסבדי ה' כי לא תמו כי לא כלו רחמיו. ומאיר שחסדיו ורחמי אינם תמים ואינם כלים לעולם. בוודאי יש תקוה לחסדיו ורחמיו גם עתה. עתה אחר כל הקלקולים הרבים שקלקלנו כל אחד ואחד. אך כל זה עדיין אינו מספיר לנחם ולחזק את עצמו מריבוי התגברות מרירות פגמיו העצומים. אך עיקר התקוה הוא מה שאומר אחר כך חדשים לבקרים רבה אמונתך ופירש רש"י שהחסדים מתחדשים בכל בקר. ורק זה כל נחמתינו ותקותינו שלכל אחד ואחד מה שהשם יתברך מחדש חסדים חדשים נפלאים בכל בקר שעל ידם עיקר חידוש מעשה בראשית שבכל יום בחינת ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. וכל ממשיכין עלינו הצדיקים הגדולים הנ"ל המתחדשים בכל יום ומתחילין מחדש בכל עת וה ממשיכן עינו חסדים חדשים בכל יום ובכל עת ומבטלין הזקנה דסטרא אחרא שמשם כל כח היצר הרע. כי כל תקותינו הוא על ידי שאין ידועין כלל עד היכן חסדיו מגיעים כי לגדולתו אין חקר. ועיקר גדולתו יתברך הוא חסדים כי חסד נקרא גדולה וכמבואר מזה הרבה במקום אחר וכל זה בחינת קדושת ראש חדש שנקרא ראש חדש על שם ההתחדשות של ישראל. וכמו שכתבו בברכת הלבנה וללבננה אמר שתתחדש וכו'. שהם עתידים להתחדש כמותה וכו'. ועל כן שורש התשובה הוא ראש חדש (כמו שכתבו בסימן יו"ד חלק א'). כי עיקר התשובה על ידי ההתחדשות כנ"ל. אבל כל זה אי אפשר לזכות כי אם בכח הצדיקים הגדולים המתחדשים בכל עת ומתחדשין בתורה שעל ידי זה נתרבין הספרים הקדושים כנ"ל כי רק הם יודעים סוד העיבור לעבר שנים ולקבוע חדשים ולהמשיך קדושת ראש חדש בזמנו ובעתו באופן שיזכו ישראל להתחדש על ידי זה ולשוב בתשובה שלימה שזה העיקר על כן עיקר קדושת ראש חדש הוא על ידי ריבוי הספרים שהוא בחינת אמונת חכמים וכנ"ל. כי יש בזה סוד גדול בחנית סוד העיבור בענין ההתחדשות. והעיר שצריכין לידע ולהאמין שאין יודעין כלום. ובכל יום ובכל עת נעשין חדשות לגמרי וכו'. ועל ידי זה יש תקוה תמיד לכל בכח הצדיקים הנ"ל המתחדשים בכל עת וכנ"ל.

EN:
And regarding this we pray at the end of the Kinos : "You, Hashem, sit forever; Your throne endures from generation to generation" — that in every generation, even now amidst the intensity of the churban and the exile — nevertheless, the aspect of "Your throne" shines forth in hiddenness. This is the aspect of the upper point, the aspect of Kisei d'miskas'ya etc. Only we do not merit that the upper point should illumine the lower point so that His kingship would be properly revealed to all eyes. And over this we cry out and implore: "Lamah la'netzach tishkacheinu" — "Why do You forget us forever?" etc. (Eichah 5:20) . Since in truth the aspect of "Your throne" — the upper point — shines in every generation even now, then why do You forget us forever etc.? Rather, have mercy upon us and return us to You!

Segment 42
HE:
אות יח ועל כן בני ישכר שהיו בקיאים בסוד העיבור נאמר בהם ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל שמזה הפסוק למדו שהיו יודעים ומבינים בסוד העיבור לעבר שנים ולקבוע חדשים בעתם ובזמנם. וזהו בעצמו בחינת יודעי בינ לעתים מה יעשה ישראל שהיו יכולין להודיע לכל ישראל לכל אחד ואחד מה יעשה בכל עת ועת מכל ימי חייו בכל מה עובר עליו באופן שיתחזק וכו' שזהו ידעי בינה לעתים היו מבינים לתת עצות כפי העתים והזמנים לדעת מה יעשה ישראל. וזהו בעצמו בחינת סוד העיבור שהצדיקים הבקיאים בזה הם בעלי עצות אמתיים.

EN:
This is what he concludes: "Hashiveinu Hashem eilecha v'nashuvah" — "Return us, Hashem, to You, and we shall return" etc. (Eichah 5:21) . Thus, at the end of the Kinos and Eichahs , the Navi hints to us that Hashem is still with us even amidst the intensity of the churban — only He is in hiddenness. Therefore one must strengthen oneself to plead all this with Hashem: Surely in truth You are concealed among us even now etc., as mentioned above — therefore do not continue to hide Your Face from us! Rather, "Hashiveinu Hashem eilecha v'nashuvah" etc.

Segment 44
HE:
אות יט וזה שבתפלת מוסף של ראש חדש מתחילין ראשי חדשים לעמך נתת וכו'. ואחר כך בסוף הברכה מסיימין כי בעמך ישראל בחרת מכל האומות וכו'. אבל ביום טוב מתחילין תחלה אתה בחרתנו מכל המעים וכו' כי קביעות ראש חדש הוא סוד כמוס ונעלם מאד בחינת סוד העיבור הנ"ל ושם סוד שורש הבחירה וסוד מה שבחר בנו מכל העמים. שכל אלו הסודות אי אפשר להשיג רק צריכין להאמין בזה. כי הם בחנית שכליות מקיפין הסתומים ונעלמים מאד בזה העולם (כמו שכתוב בהתורה עתיקא בסימן כ"א). על מאמר רז"ל לעתיד צדיקים יושבין וכו'. וכן על פסוק כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו עיין שם. וכל זה הוא בחינת סוד העיבור. כי מבואר בספרים שסוד העיבור בו כלולים כל סודות התורה. ובתחלה נתגלה לאדם הראשן וממנו לצדיקים בכל דור עד שבא לאברהם אבינו. וכל אחד השיגו כפי עבודתו וצדקתו. ועיקר נתגלה למשה רבינו. וגם הוא נתקשה בו כמו שאמרו רז"ל על פסוק החודש הזה לכם מלמד שנתקשה בו שמה וכו' כי בסוד זה נעלם סוד הבחירה וסוד שבחר בנו מכל העמים. כי ישראל מונין ללבנה וכו'. ועל כן מצוות קדוש החודש שהוא סוד העיבור הוא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל ונצטוו על זה בעודם במצרים קודם מתן תרוה כי משם כל התחלת קדושת ישראל מה שבחר בנו מכל העמים להיות לו לעם סגלהוכנ"ל. ועל כן בראש חדש מתחילין תחלה ראשי חדישם לעמך נתת. ואחר כך מסיימין בשבח כי בעמך ישראל בחרת מכל האותות. כי כל שבח זה שבחר בנו מכל עמים נמשך מקקושת ראש חדש שהוא סוד העיבור שנצטוו תחילה קודם שיצאו ממצרים וקודם קבלת התורה שאז בחר בנו. כי סוד שבחר בנו נמשך מסוד העיבור שהוא קדושת ראש חדש כנ"ל. ועל כן מתחילין בראש חדש תחילה מקדושת ראש חדש הנ"ל. אבל בימים טובים שתלוי קדושתם בראש חדש שכולם זכר ליצירת מצרים שאז כבר בחר בנו מכל העמים. אז מתחילין אתה בחרנתו. כי כבר נבחרנו מכל העמים ביציאת מצרים ומתן תורה על ידי קדושת ראש חדש שהוא סוד העיבור שנצטוו כבר במצרים כשרצה להוציאם כמבואר שם בפרשת החדש וכנ"ל.ועל כן ראש חדש הוא שורש התשובה כנ"ל. וכל כח התשובה הוא על ידי קדושת ראש חדש כי עיקר כח התשובה הוא על ידי שרשי התרוה שהוא למעלה מהתורה כי על פי פשיטות משפטי התורה לא היה מועיל תשובה. רק כח התשובה הוא מהחסדים הנעלמים מאד שהם בחנית שרשי תורה בחינת סוד העיבור שמשיגים הצדיקים המתחדשים בכל עת כנ"ל. על כן ראש חדש הוא שורש התשובה כנ"ל.

EN:
This is the aspect of the path of seeking " Ayeh " that Rabeinu z"l revealed — to constantly seek and search for Him etc. Through this, one will ultimately merit that the descent becomes the ultimate ascent, as is written in siman 12 mentioned above.

Segment 46
HE:
אות כ ועל כן ישראל מונין ללבנה ואמות העולם לחמה. כי חמה ולבנה הם בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל פה. וכל גדולת תורה שבכתב אין יודעין כי אם על ידי תרוה שבעל פה שזה בחינת אמונת חכמים. כי כל תורה שבעל פה הוא על ידי אמונת חכמים שאנו צריכין להאמין בהחכמים שנמסרה להם התורה בעל פה. ויודעים לדרוש את התורה בי"ג מדות ולחדש בה ולבר ספרים הרבה בכל עת שכל זה הוא שלימות התורה שבכתב כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל. וכל כח קדושת ישראל להתגבר על היצר הרע הוא על ידי אמונת חכמים על ידי בחינת תורה שבעל פה שעל ידי זה עיקר קיום התורה. ועל כן ישראל מונין ללבנה שהוא בחינת תורה שבעל פה בחינת אמונת חכמים שמתחדשין בכל עת כמו הלבנמה כי שמש ידע מבוארו. אבל ירח לא ידע מבואו וכו' כמו שאמרו רז"ל. שזה בחנית קדושת הצדיקים שמשימים עצמם בכל פעם כאינו יודע כנ"ל. וכמו שאמרו רז"ל אין התורה מתקיימת אלא במשים עצמו כאינו יודע. כי הם יודעים כי לגדולתו אין חקר וכו' וכנ"ל. ומשם כל כח קדושת ישראל לשוב להשם יתברך ועל כן הם מונין ללבנה. אבל העובדי כוכבים רוצים רק לידע מיד הכל על פי חכמה ושכל כפשוטו בלי אמונה בסודות התורה. על כן מונין לחמה שהוא בחינת תורה שבכתב, אבל באמת גם בתורה שבכתב אין יודעין כל. מכל שכן שאין מקיימין דבר ממנה כלל. כי אין שלימות לתורה שבכתב כי אם על ידי תורה שבעל פה שהוא בחנית אמונת חכמים בחינת ריבוי הספרים הקדושים וכנ"ל:

EN:
And this is the aspect of Shabbos Nachamu after Tisha B'Av. For the essential nechamah [consolation] from all the suffering — which is all encompassed in the destruction of the Beis HaMikdash — is Shabbos , which is the aspect of the true Tzadik, as mentioned above. In the aspect of (Beraishis 5:29) : "And he bore a son and called his name Noach, saying: This one shall comfort us" etc. (As is brought in Likutay Tinyana, siman 2.) For through this we merit teshuvah, which is the essential nechamah , as it is written (Yeshayahu 57:18) : "Va'ashalaim nichumim lo v'la'availav" — "And I will pay consolations to him and to his mourners." And as it is written in the Zohar HaKadosh (Mishpatim 106b) regarding the angels with the person who mourn when he sins, chas v'shalom , and when he returns in teshuvah it is said of him: "And I will pay consolations to him and to his mourners" etc.

Segment 48
HE:
אות כא ועל כן גם גדולת החמה שתתגדל לעתיד יהיה רק על ידי גדולת הלבנה. שתתגדל על ידי שישובו ישראל להשם יתברך כמו שכתוב והיה אור הלבנה. כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים. והקדים בכוונה תחיהל גדולת הלבנה שתהיה כאור החמה. ואחר כך ואור החמה יהיה שבעתים וכו'. כי עיקר גדולת החמה הוא על ידי גדולת הלבנה שתתמלא מפגימתה על ידי ישראל שישובו בתשובה על ידי ריבוי הספרים הקדושים בחינת אמונת חכמים תורה שבעל פה שעל ידי זה כל שלימות התורה שבכתב וכנ"ל.

EN:
And this is (Yeshayahu 40:1) : "Nachamu nachamu" — "Comfort, comfort" — twice — the aspect of teshuvah upon teshuvah , the aspect of the keeping of two Shabbasos mentioned above, upon which the redemption depends, as mentioned above.

Segment 50
HE:
אות כב כי עיקר שלימות הספרים הקדושים הוא על ידי שמשימין עצמן כאינו ידוע כנ"ל כמו שאמרו רז"ל אין התורה מתקיימת אלא מי שמשים עצמו כאינו יודע שזה בחינת ירח לא ידע מבואו שזה עיקר סוד העיבור ועל ידי זה דייקא נשלם תורה שבכתר שהוא בחינת חמה כנ"ל. ועל ידי זה עיקר התשובה כי עיקר התשובה על ידי שמבינים שאין יודעין כלל. רק מתחזקים בכח הצדיקים שידעו מה שידעו והשיגו מה שהשיגו עד שהגיעו באמת לתכלית הידיעה דלא נדע. לא כמו הרבה שנדמה להם שיודעים חכמות ואומרים גם כן תכלית הידיעה דלא נדע. ואינם שמים אל לבם שעדיין לא התחיל ולדיע כלל, כי רק החכמים הצדיקים הגדולים הגיעו באמת לתכלית הידיעה דלא נדע. וגם הם השיגו בכל פעם התכלית הזה דלא נדע יותר ויותר וכו'. כו שכתוב אצלינו כמה שיחות נוראות בזה. אבל אנחנו אין יודעין כלל כפשוטו רק אנו מחוייבים לקיים את כל דבר התורה הזאת ולהמאין בחכמים אמתיים ובספריהם הקדושים שהם מחזקים אותנו בכל מרירת הגלות של כל אחד ואחד וכו' שיש תקוה תמיד. כי חסדי ה' לא תמו ולא כלו רחמיו לעולם. והחסדים מתחדשים בכל יום בבחינת חדשים לבקרים רבה אמונתך וכו' וכנ"ל. ועל כן ישראל מונין ללבנה כי הלבנה שהוא הירח לא ידע מבואו. כי עיקר תיקון התשובה הוא על ידי לא ידע כנ"ל:

EN:
And this is: "Dab'ru al leiv Yerushalayim" — "Speak to the heart of Yerushalayim" (Yeshayahu 40:2) — for in the lev [heart] is the dwelling-place of the bloods. Because of this, one must bear the spilling of blood and humiliations — which is the essential teshuvah. Through this we merit the consolations mentioned above. And this is: "Speak to the heart of Yerushalayim" — to console her from the many sufferings and spilling of blood that we have borne, for through this specifically we merit the nechamah , as mentioned above.

Segment 52
HE:
אות כג וזה שמברכין החודש בשבת שלפניו. כי שבת קביעא וקיימא. וכל קדושת ראש חדש שבו תלויים כל המועדים שנמסר לישראל להחכמים לקדש החודש לפי דעתם כנ"ל. כל זה מקבלים רק מבחינת קדושת שבת שקביעא וקיימא שהוא בחינת משה שהוא כלל התורה שבכתב ובעל פה. כי כל תורה שבעל פה שה כל הספרים הקדושים שמגלים עצות לעבודת השם יתברך כנ"ל כולם כלולים בתורה שבכתר כי לכא מידי דלא רמיזא באוריתא. וזה בחינת קדושת שבת שקביעא וקיימא בחינת משה שהוא בחינת הצדיק הגדול שכבר זכה לקדושת שבת בשלימות שמשם כל הקדושות וכלה עצות הגלויות והעלמות שבכל ספרי התורה הקדושה. ועל כן במרכין החודש מקודם בשבת. כי כל קדושת ראש חדש. שהוא סוד העיבור שהוא בחינת ריבוי הספרים על ידי אמונת חכמים וכו' כנ"ל. נמשך משבת שקדושתה קביעא וקיימא וכנ"ל:

EN:
And this is: "Ki mal'ah tz'va'ah" — "for her term of service is fulfilled" etc. — the aspect of the filling of the light that is drawn from the upper point to the lower point etc., as mentioned above. And this is: "Ki lakchah mi'yad Hashem kiflayim" — "for she has received from the hand of Hashem double" etc. For through the Tzadikim who did teshuvah upon teshuvah and bore spilling of blood upon spilling of blood times without number etc. — through this He consoles them and says to them: "for she has received from the hand of Hashem double for all her sins" — for she has received double the spilling of blood etc., the aspect of teshuvah upon teshuvah etc. This is the aspect of "Nachamu nachamu" — twice — as mentioned above.

Segment 57
HE:
רצוף פה להלכה הנ"ל על פי התורה חדי ר' שמעון הנ"ל: ובו הלכות יום טוב: וזה בחינת אוכל נפש שמותר ביום טוב. ואסור בשבת. אות כד כי הבירורים של כל ימי החול שהם בחינת ל"ט מלאכות הם לברר המאכל מהעשנים סרוחים שנמשכו על ידי פגם האכילה של אדם הראשון שאכל מעץ הדעת טוב ורע שפגם אז באמונת חכמים של האמין בעצמו ולא הוציא הנהגות ישרות מלימוד המצוה שצוהו השם יתברך וכו'. עד שהטעהו הנחש בנכלי ערמימותו עד שפגם מאד באמונת חכמים על ידי אכילה פגומה וכו'. ואז נתערבבו כל המאכים ונגזר בעצבון תאכלנה בזעת אפיך תאכל לחם. עד שנתהוה הפסולת הגמור שמשם העשנים סרוחים שמבלבלים המוח. ובשביל זה באים כל הל"ט מלאכות לברר האוכל מתוך הפסולת. ובשבת אסור שום מלאכה. כי בשבת אין בירור על ידי שום עשיה ומלאכה גשמיות רק הכל עולה ונתברר ממנה ועולה לשרשו על ידי קדושת שבת ואז היא עיק תיקון העצה. כי אז נפרס סוכת שלום וכו'. ועל ידי העצה טובה ממילא נתתקן הכל כי גם כל הפרנסה על ידי העצה כמו שכתוב ארי הוא יהיב לך עיטא למיקנא נכסין (דברים ח') ובפרט בעבודת ה' שכל תיקון העצה נמשך משבת. ועיקר התיקון העצה מחמת שאז הוא בחינת שלימות תורה שבכתב על ידי תורה שבעל פה על ידי ריבוי הספרים וכו'. כי בשבת עולה המלכות עד למעלה למעלה לבחינת קודש בעצמו בבחינת ושמרתם את השבת כי קודש הוא. אבל ביום טוב הוא רק בחינת מקרא קודש שקורין את הקודש כמבואר כל זה בכוונת הארי ז"ל לענין ההפרש שבין שבת ליום טוב וכו'. כי מלכות היא בחינת תורה שבעל פה כמו שכתוב מלכות פה ותרוה שבעל פה קרינן לה ובשבת עולה בחינת תורה שבעל פה עד הקודש שהוא חכמה שנקרא קדש וכו' כמו שכתוב שם ומשלמת את בחינת תורה שבכתב. כי אז תכלית היחוד בין תורה שבכתב ותורה שבעת פה על ידי ריסוי הספרים שנתרבין על ידי חידושי תורה שנתחדשין שעיקרם בשבת כידוע אז נמתקין כל הדינים ואז עיקר שלימות העצה שנעשה עלידי המתקת הדינים (כמו שכתוב במקום אחר):

EN:
And this is: "Kol korei ba'midbar, panu derech Hashem" — "A voice calls in the wilderness: Clear the way of Hashem" (Yeshayahu 40:3) . "In the wilderness" specifically — the aspect of those who make themselves like a wilderness , as is written there regarding the Rabbah bar bar Chanah: "One time we were traveling in a desert" etc. And this is: "Clear the way of Hashem" — the aspect of the path of teshuvah mentioned there, which is made through making oneself like a wilderness — to be trodden upon, bearing the spilling of blood etc., as mentioned above.

Segment 59
HE:
אות כה אבל ביום טוב הוא מקרא קודש. שקורין בחינת תורה שבכתב ממקומה שתרד לבחינת תורה שבעל פה. על כן יש אז עדיין איזה בירור. על כן צריכין מלאכת אוכל נפש לברר מהפסולת הנ"ל:

EN:
"Yashru ba'aravah m'silah l'Elokeinu" — "Make straight in the desert a highway for our G-d" — for even in the ultimate desolation and intense darkness, even there the aforementioned Tzadikim make straight a highway for our G-d. For they make even there paths and straight roads to return to Hashem from all manner of descents in the world , in the aspect of "If I make my bed in She'ol, behold You are there" etc., as mentioned above.

Segment 60
HE:
כי יש ספרים קדושים מחידושי תורה שהם בחינת שבת שאז תכלית היחוד בין תורה שבכתב ותורה שבעל פה. היינו שתורה שבעל פה שהוא מש המחדשין החכמים הגדולים האמיתיים הוא עולה עד שורש התורה שבכתר שניתנה מפיו יתברך ונכללת שם בתכלית היחוד. היינו שהחידושים שמחדשים ומבארים ומפרשים את פסוקי התורה שבכתר הם כלולים ונעוצים ומחוברים יחד בתכלית האחדות עם דיבורי הפסוקים. כי הם מחדשים דבר דיבור על אופניו שחידושיהם כלולים בתכלית האחדות בתוך פסוקי התורה וכו'. בבחינת שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז וכמו שפירש רש"י שם. אבל יש חידושי תורה שבעל פה שהם גם כן קדושים ואמיתיים. אבל קשה לכוונם היטב בתוך דיבורי התורה רק ברמז ובדרך אסמכתא וכו'. וזהו בחינת קדושת יום טוב שהקדש בחינת שורש התורה שבכתב צריך להוריד את עצמו ממקומו ולהשתלשל ולהתלבש כדי שיוכל להתחבר עם החידושי תורה שבעל פה אלו. וזהו בחינת יום טבו בחינת מקרא קודש כנ"ל. ומחידושי תורה כאלו אין יכולין לתקן העצה בתכלית השלימות. ואז יש עדיין איזה בירור מפסולת הנ"ל. ואז יש עדיין איזה מלאכות הם מלאכת אוכל נפש שסמוכים להאכילה שצריכן לאפות ולבשל בים טוב שהם גמר תיקון המאכל כדי לברר המאכל מבחינת פסולת הנ"ל שמשם פגם העצה. כי אז צריכים עדיין בירורים בשביל תיקון העצה וכנ"ל:

EN:
And this is: "Kol gei yinasei" — "Every valley shall be raised up" — the aspect of the lower point . "V'chol har v'giv'ah yishpalu" — "And every mountain and hill shall be made low" — the aspect of the upper point . That is, the lower point shall become connected and bound to the upper point, in the aspect of "In the place of His greatness, there you find His humility" (Megillah 31a) . For Hashem, in the immensity of His humility, lowers Himself to illuminate in the lower point — the aspect of Malchus — to raise the holy Malchus upwards. This is the essential rectification, as mentioned above.

Segment 63
HE:
רצוף פה מהלכה הנ"ל ובו ענין חנוכה. אות כו וזה בחינת תוקף הנס של חנוכה שאז תיקנו לנו להדליק נר חנוכה למטה מעשרה טפחים. שמבואר בכוונות שממשיכין כל הארת הג' יחודים למטה מאד וכו'. להאיר להמלכות עוצם ההארות הנ"ל במקומה אף על פי שאין לה עליה אז וכו'.היינו שבעוצם רחמי השם יתברך שראה שמלכות דסטרא אחרא מתבר מאד מאד שרוצה מלכות הרשעה להשכיח תורתו לגמרי. וצפה שאחר כך יתארך הגלות הזה ביורת אל כן חמל עלינו ועשה לנו נסים נפלאים בימי חנוכה הקדושים והוסיף נס על נס שדלק מעט שמן היה חתום בחותמו של כהן גדול שלא היה בו להליק כי אם יום אחד ודלק שמונה ימים עד שתיקנו על זה מצות הדלקת נר חנוכה. שהוא שבכח הצדיקים הגדולים הנוראים. נזכה להמשיך אור התורה בחינת נר מצוה ותורה אור גם למטה למטה שיתרבו הספרים קדושים כאלה בעולם בחכמה עמוקה כזאת שיאירו פםני תבל עד שיוכלו להאיר גם למהט למטה בתוקף העשייה. וגם שם יתיחדו תורה שבכתר עם תרוה שבעל פה בשלימות נפלא באחדות במור עד שתהיה גם שם נשלמת תורה שבכתר על ידי ריבוי הספרים של תורה שבעל פה עד שתוכלל התורה באבן שתיה קדשי קדשים שעל ידי זה תהיה נשלמת העצה שאפילו הנמוכים והירודים מאד מאד יוכלו למצוא עצה לנפשם למלט נפשם מני שחת לאור באור החיים:

EN:
And this is: "V'niglah k'vod Hashem" — "And the glory of Hashem shall be revealed" (Yeshayahu 40:5) — the aspect of "the honor of Elokim is to conceal a matter" mentioned above. We will merit that this Kavod shall be revealed to all eyes — to illuminate the Kavod of Hashem over the face of the entire earth, that it may be fulfilled: "and the Kavod of Hashem filled the earth" etc. All of this we will merit through the Tzadikim , the aspect of Shabbos. Through this we will merit the building of the Beis HaMikdash, when it will be fulfilled (Yechezkel 43:2) : "V'ha'aretz heirah mik'vodo" — "And the earth shone from His glory" — in the aspect of "Baruch Hashem Elokim Elokei Yisrael, oseh nifla'os l'vado. U'varuch shem k'vodo l'olam, v'yimalei ch'vodo es kol ha'aretz — Amen v'Amen" — "Blessed is Hashem, Elokim, the G-d of Yisrael, Who alone does wonders. And blessed is His glorious Name forever, and may His glory fill the entire earth — Amen and Amen" (Tehillim 72:18-19) .

Segment 65
HE:
אות כז ועל כן היה השמן חתום בחותמו של כהן גדול. כי הכהן גדול היה נכנס לפני לפנים ביום כפור לבחינת קדשי קדשים ששם שלימות התורה. כי שם עמדו לוחות האבן שומשם כל ההמתקה הנ"ל כמו שכתוב שם:

EN:
Halachah 7 is based on Likutay Moharan I:6 and unfolds a single sustained argument: Shabbos is the aspect of teshuvah , and specifically the aspect of teshuvah that preceded the world — a holiness so lofty that no damage can reach it, and which therefore constitutes the perpetual guarantee that return to Hashem is always possible regardless of one's state.

Segment 67
HE:
אות כח כי המנורה הטהורה שבבית המקדש כל הארתה היה משם מלוחות העדות שבבית קדש קדשים כמו שכתוב באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדות יערוך אותו אהרן ובניו וכו'. היינו כנ"ל. כי נרות המנורה כי הארתם מבחינת שלימות התורה שהיה בבית קדשי קדשים וכנ"ל. אבל כל זה לא זכינו רק בבית המקדש ובמשכן אבל עתה בתוקף הגלות חמל השם יתברך עלינו ותיקן לנו להדליק נר חנוכה להמשיך הארה זאת בחינת שלימות התורה שבכתב על ידי תורה שבעל פה גם למטה למטה להאיר לכל הירודים שהם בתוקף העשיה להאיר בהם גם כן עצות עמוקות מאד על ידי ריבוי הספרים הקדושים שנעשו מחידושי תורה כאלו שמשלימין תורה שבכתב בשלימות כזה עד שנמתקין כל הדינים עד שמאירה עצות עמוקות גם למטה מי"ט וכו'. כי חנוכה בחינת תיקון הנצח ששם עיקר מקום העצה שהיא בחינת רגלין כמו שכתוב במקום אחר:

EN:
The structure of the halachah moves through several great arcs. First (sections 1-5), Reb Nosson establishes the architecture from the Torah: the three points (Moshe, Yehoshua, Ohel Moed) that form the "Adam on the Throne" correspond to the three Shabbos meals and the three mitzvos upon entering Eretz Yisrael (cutting off Amalek, appointing a king, building the Beis HaBechirah). The Friday night meal = rectification of Amalek and the sin of the Tree of Knowledge. The day meal = Keser/Moshe/the upper point. The third meal = Yaakov/the Vav/transmission from Rav to talmid. All three converge in the Shin-Bas of Shabbos.

Segment 69
HE:
אות כט וזה בחינת שולחן בצפון ומנורה בדרום היה השולחן עם לחם הפנים כנגד המנורה כמו שכתוב ואת המנורה נוכח השולחן. כי הא בהא תליא. שעלידי קדושת המנורה ונורותיה שהיו מאירים על ידי שלימות התורה בבחינת לוחות האבן וכו' כנ"ל שבשביל זה נצטווה באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדות יערוך אותו אהרן וכו'. שרמז לו שאור נרות המנורה נששכין מלוחות העדות שבבית קדש קדשים וכנ"ל. על ידי זה הוא בחינת קדושת השולחן שהיה עליו לחם הפנים משבת לשבת שהוא בשביל להמשיך על ישראל קדושת האכילה לטהר המאכלים מפגם העשנים הנ"ל שהם פוגמיןאת העצה וכנ"ל שעיקר התיקן על ידי אכילת שבת שהוא בחינת לחם הפנים שהיה על השולחן. ועל כן היה השולחן והמנורה סמוכים זה כנגד זה כי הם תלוים זה בזה. כי קדושת המאכלים לברר מעשנים הנ"ל הוא על ידי ריבוי הספרים וכו'. שהם בחינת אור המנורה שעל ידי זה הוא תיקון שלימות העצה וכנ"ל.

EN:
The second arc (sections 6-9) develops the remarkable teaching that Shabbos surpasses even the Beis HaMikdash — for the Mikdash's own power of atonement derives from Shabbos. Shabbos is k'vi'a v'kayma — a fixed, indestructible holiness that cannot be damaged by sin. This is the "precious gift from His treasure-house" whose hidden reward is the knowledge that one can always return, from any depth, and never despair.

Segment 71
HE:
אות ל וזה בחינת הפלוגתא שבין בית שמאי ובית הלל בענין הדלקת נר חנוכה. שבית שמאי אומרים פוחת והולך ובית הלל אומרים מוסיך והולך וכו' כי מובן מדברי אדמו"ר ז"ל שעיקר קדושת חנוכה נמשך מהעבודה של ראש השנה ויום כפור (כמו שכתוב בסימן ז' בלקוטי תנינא) ומובא לעיל שכפי הסלח נא שפועלין ביום כפור כן זוכין לקדושת חנוכה. וזה ידוע שלפעול בקשת סלח נא ביום כפור כראוי העיקר הוא על ידי קדושת ראש השנה שאז ההתחלה. וביום כפור הגמר והחתימה וכו' ועיקר קדושת ראש השנה ויום כפור על פי התורה הזאת הוא שצריכין להמשיך אמונת כחמים על ידי ריבוי הספרים שזוכין על ידי התשוב וכו'. עד שתושלם התורה בבחינת לוחות אבן בחינת אבן בחינת אבן שתיה קדש קדשים שזהו בחינת נית הכהן גדול ביום כפור לפני ולפנים לאבן שתיה וכו'. בשביל לכפר עונות ישראל על ידי הקטרת סמים דקה מן הדקה. ועל ידי ההזאות של הפר והשעיר וכו' ומשם ממשיכין קדושת חנוכה וכו'. והעיקר הוא שנזה על ידי כל התקונים של ראש השנה ויום כפור הנ"ל לעצה שלימה וכנ"ל. וה נמשך בסוכות בחינת ופרוס עלינו סוכת שלומך ותקנינו בעצה טובה מלפניך וכו' (כמו שכתוב במקום אחר ומובא לעיל). וזה עיקר קדושת חנוכה עתה שאנו צריכין להמשיך עלינו על ידי הדלקת נר חנוכה הקדוש קדושת כל הספרים הקדושים שהם משלימין את התורה וכו'. שזה בחינת קדושת יום כפור כנ"ל. שעל ידי זה יהיו נמתקין כל הדינים שבעולם וכוף עד שנזכה כל אחד ואחד לעצה שלימה בכל מקום הוא בגשמיות ורוחניות באופן שיוכל למלט נפשו. כי על ידי תוקף הנס של חנוכה בגודל כח הצדיקים הגדולים המשיכו לנו אור כזה עד שאנו יכולין להמשיך קדושת כל היחודים הכלולים בהדלקת נר דקדושה שהוא בחינת נרות המנורה נר שבת וים טוב וכו' להמשיכם עד למטה מטה בתוקף העשייה למטה מעשרה טפחים בימי החול ממש שאז אין שום עלייה לבחינת מלכות וכו' כמובן כל זה בכוונת חנוכה ובמוא בדברינו. וכל זה זוכין כפי התשובה על פגם אמונת חכמם ביום כפור וכו' כנ"ל. נמצא שעיקר בחינת חנוכה הוא לזכות לתיקון העצה בשלימות שזה העיקר כנ"ל. ועל כן הם ח' ימי חנוכה שהם בחינת ח' תיקונין מחכמה בינה דעת עד נצח והוד. כי נצח והוד הם בחינת רגלין בחינת עצות (כמו שכתוב במקום אחר) כי שם עיקר העצה. וזה עיקר התיקון שיהיו נמשכין עצות טובות שלימות למטה בתוקף העשייה בבחינת רגלין שם אחיזת הקליפות להציל ולהעלות הנשמות והנצוצות שנפלו לשם להצילם מכל מיני קליפות הרבים והעצומים מאד שנתאחזו בהם בעוונותיהם. השם יתברך ירחם. שזהו בחינת עבודת הצדיקים הגדולים שעוסקין ביגיעות גדולות להחזיר בתשובה הגרועים והרחוקים מאד על ידי עצותיהם העמוקות מאד.

EN:
The third arc (sections 10-13) draws out the interplay between is'arerusa dil'eila and dil'sata — Hashem's constant readiness to receive the penitent and the necessity of human effort to meet Him. The Haftarah of Shabbos Teshuvah ("Shuvah Yisrael") is decoded as this dialogue. The verse "Who is wise and will understand these" becomes the key: the "wise" are those attached to the Tzadik, who walk both paths (ascent and descent); the "sinners" are those who sin against the Tzadikim and therefore stumble — not knowing the "expertise in halachah" that prevents despair.

Segment 73
HE:
אות לא וזה בחנית הפלוגתא שבין בית שמאי ובית הלל הנ"ל. כי בית שמאי סברי פוחת והולך כפרי החג שהביאו בסוגות שהיו פוחתין והולכין. כי זה ידוע בדברי רז"ל ששמאי היה קפדן ועל כן ריחק את הגרים שבאו להתגייר שלא כדין כמו שאמרו רז"ל במסכת שבת. אבל הלל שהיה עניו מאד קירב אותם גם כן. כי שמאי היה צדיק גדול אבל היה הולך בבחינת מדת הדין ואמר שאינו ראוי לקרב את הגרועים ביותר. על כן בית שמאי שהיו תלמידיו הולכין בדרכו וסוברים שביום ראשון צריכין להדליק כל הח' נרות להמשיך כל כל התיקונים כי סוברין שאי אפשר להאיר אור התרוה אור האמת בעולם להחזיר נפשות בתשובה כי אם כשמאירין בהם האמת בשלימות עד שיבואו להתגייר ולשוב בתשובה בכל לבם ולקבל עליהם את כל דברי התורה עם כל הדקדוקים בשלימות כוזה בחינת הצדיקים שאינם עוסקים בלימוד תוכחתם הקדוש כי אם עם זקנים וצדיקים קדושים שמאירין בהם אור התגלות תורתם הקדושה כדי להעלותם במעלה יתירה ולזכם מאד. אבל עם הרחוקים אינם יכולים לעסוק מעוצם קדושתם. ועל כן בית שמאי סברי פוחת והולך שצריכין להתחיל תחילה מהדלקת כל הח' נרות להאיר בנפשותישראל כל הארת התיקנים בשלימות ואז דייקא יוכלו לקרבם, על כן באמת אינם מקרבים כי אם ההגונים לזה. ומאירים בהם כל תורתם. אבל הגרועים והרחוקים הם מרחקים מעוצם קדושתם. רק שסוברים שאחר כך יוכלו לקרב אתם גם כן שזהו בחינת פוחת והולך שאחר שכבר האירו כל הח' תיקונים זהו בחינת הדלקת כל הח' נרות ביום ראשון דעתם. אחר כך צריכים לפחות האור להדליק ביום ב' רק שבעה ואחר כך ששה וכו'. כדי למעט האור בכל פעם באופן שיוכלו לקרב אחר כך גם הרחוקים. כי מגודל התיקון שהמשיכו ביום א' שהאירו כל התקונים בתלמידיהם הקדושים עד שנעשו צדיקים גמורים על ידי זה יוכלו אחר כך לקרב גם הרחוקים הקטנים במעלה. ואחר כך הרחוקים יותר שזהו בחינת פוחת והולך. ועל כן למדו מפרי החג שהיה פוחתין והולכין. כי ידוע בדברי רזץ שבסוכות היו מקריבין שבעים פרים כנגד שבעים אומות. אך לכאוה אינו מובן דבריהם הקדושים. כי איתא בדברי רז"ל שהיו מביאין השבעים פרים בשביל שיתקיימו השבעים אומות אבל איתא בדבריהם שהם מתמעטין והולכין כפרי החג. ונראה לכאורה שהדברים סותרין שמביאין השבעים פרים בשביל לכלותם אך שניהם אמת. כי עיקר מה שאנו חפצים בקיומם ומביאין השבעים פרים בשבילם הוא כדי לברר הטוב מהם ולגייר מהם גרים עד שיתקיים כי אז אהפוך אל כל העמים שפה ברורה וכו'. אבל הרע הגמור שבהם שאי אפשר לבררו צריכין לכלותו. וזה בעצמו על ידי שיבררו הטוב מהם שעל ידי זה יפול ויכלה הרע (כמובן בדברי רז"ל). וכמו שכתב אדמו"ר ז"ל על מאמר רבב"ח ושמע מלכותא וקטלי' (בסימן י"ב ליקוטי חלק א'). ועל כן בסוכות שבא אחר כך אחר יום כפור שנתתקנו כל התקונים הנ"ל. אז מביאין השבעים פרים ואז פוחת והולך שמביאין ביום ראשון י"ג פרים ומגלין אלקותו ביותר על ידי ריבוי הקרבנות עד ששומע הטוב שבהם ומתקרב. וכן פוחת בכל יום כדי לברר בכל פעם הרחוקים יותר. וכל מה שמקרבין ומבררין הטוב מהם הם כלין והולכין וכנ"ל עד שאר כך בשמיני עצרת מתוועדין ישראל לבדם עם השם יתברך. כי אז עיקר גמר התיקו של ראש השנה ויום כפור וסוכות (וכמו שכתוב במקום אחר). וסברי בית שמאי שכמו כן צריכין בהדלקת נר חנוכה להמשיך בתחילה שלימות כל הח' תיקונים בשביל לקרב ההגונים וכו'. ואחר כך פוחת והולך כנ"ל. אבל בית הלל היו מתלמידי הלל שהיה עניו מאד. סוברים להיפך. שצריכין להתחיל ממטה למעלה להדליק תחילה נר אחד ואחר כך להיות מוסף והולך. כי אם ח"ו לא יתרצו הצדיקים לקרב כי אם ההגונים השלימים שראויים להאיר בהם כל התיקונים כמעט אבדה ח"ו פלטית ישראל בפרט שהסתכלו ברוח קדשם על הדורות האחרונים האלה. על כן הם אומרים להיפך שצריכין להתחיל ממטה למעלה מכל נקודה ונקוה טובה של כל אחד מישראל. כייודעים שזה עיקר גדולתו של השם יתברך לקרב המרוחקים ביותר (כמו שכתב אדמו"ר ז"ל). על כן עוסקים העיקר להמשיך תיקון כזה עד שיוכלו להתחיל מעט מעט להמשיך ביום אחד תיקון אחד ולקרב נפשות הרחוקים מאד על ידי איזה תיקון אחד שמאירין בו אף על פי שעדיין הוא מקולקל הרבה רק שהאירו בו איזה תיקון אחד. ועל ידי כן שמקרבין על ידי זה נפשות רחוקים כאלו. על ידי זה הם מוסיפין והולכין בכל יום ובכל פעם לקרה אלו הנפשות עם עוד נפשות רבות יותר עד שביום הח' ממשיכין כל התקונים שכלולים בהם כל התליסר תקונא דיקנא שהם כלל הרחממם והחסדים שהם בחנית כלל הי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן שהם כלל הספרים הקדושים וכו'. שעל ידי זה מתקרבין הכל להשם יתברך. כי מעלין בקודש ולא מורידן שצריכין להתחיל ממטה למעלה בבחינתמן המצר קראתי י" ענני במרחב י"ה שזהו בחינת תיקונא דיקנא שהם כלל כוונת חנוכה. (וכמו שכתוב אדמו"ר ז"ל במקום אחר). כי הם למדו מהח' הזאת של הכהן גדול ביום כפור לפני הכפרת אשר על הארון שש עמדו לוחות העדות. שהיה מתחיל ההזאות מאחת דייקא. כמו שכתוב אחת. אחת ואחת. אחת ושתיים וכו'. כי צריכין להתחיל ממטה למעלה. כי אין ראיה מפרי החג שהיה בשביל השבעים עובדי כוכבים שהטוב שבהם כבוש מאד ברע גמור וכו'. כי לא זכו להיות בחלקו יתברך. רק הטוב שבהם שהם ניצוצי נפשות ישראל צריכים לברם ואי אפשר לבררם כי אם על ידי בחינת פוחת והולך לברר הטוב והם יהיו כלים והולכים וכו'. אבל ישראל עם הנבחר עם קדוש. כולם קדושים. רק שנאחז בהם הרע של העובדי כוכבים בחינת ויתערבו בגוים וכו'. על כן כל נקודה ונקודה טובה שנמצא בכל אחד מישראל אפילו בהגרוא שבגרועים יקר מאד מאד. כי נמשך ממקום עליון ונורא מאד. ובגודל כח הצדיקים יכוין להגביר אותם ולהאיר אור התורה על ידם דייקא על ידי שמעלין טוב כזה שהיה במקום שהיה (כמובן כל זה בדבריו ז"ל). על כן צריכין להיות מוסיף והולך בחינת מעלין בקודש וכו' וכנ"ל.

EN:
The final arc (sections 14-18) applies the entire framework to the mourning of Bein HaMetzarim. The three weeks correspond to the damage to the three points; the three Eichahs of Megillas Kinos mourn the loss of the three mitzvos; and the three Shabbasos of the Three Weeks are the essential rectification. Eichah 1 = lower point (Amalek empowered, sitting alone); Eichah 2 = upper point (Beis HaMikdash destroyed); Eichah 3 = Vav (King Yoshiyahu lost). The fifth chapter's plea — "You, Hashem, sit forever; Your throne endures" — reveals that even in the churban, the concealed Throne still illuminates in hiddenness. The cry of "Eichah" is itself the path of seeking "Ayeh" — where is the place of His glory? — which Rabeinu z"l revealed as the way to transform descent into ultimate ascent. And Shabbos Nachamu after Tisha B'Av is the answer: "Nachamu nachamu" — comfort, comfort — twice, for teshuvah upon teshuvah. Through the Tzadikim who cleared the way even in the deepest wilderness, every valley shall be raised and every mountain made low, and the glory of Hashem shall be revealed to all.

Segment 75
HE:
אות לב וזה בחינת מה שאמרו רז"ל ששמאי היה אוכל כל ימיו לכבוד שבת. כיצד מצא בהמה וכו'. אבל הלל מדה אחרת היתה בו שכל מעשיו לשם שמים שנאמר ברוך ה' יום יום וכו'. כי שמאי היה מחמיר כמו שאמרו רז"ל והיה קפדן גדול שלתוקף קדושתו רצה רק שכולם יהיו קדושים. ואם לא היה קדוש כרצונו לא היה יכול לסובלו. ועל כן גם בענין האכילה היה מחמיר מאד ואל רצה לאכול כי אם לכבוד שבת קודש ממש שכשמצא בהמה נאה היה מזמינה תיכף לשבת ולא אכל ממנה עד שמצא אחרת נאה הימנה ואז אמר זו לכבוד שבת. ואז דייקא אכל את הראשונה שכבר נתקדשה בקדושת שבת על ידי שהזמינה לשבת. וכן נהג תמיד. ואף על פי שזה בוודאי מדה טובה וקדושה מאד שהיה אוכל כל ימיו לכבוד שבת. אף על פי כן אמרו רז"ל אבל הלל מדה אחרת היתה בו שכל מעשיו לשם שמים וכו'. היינו על פי הנ"ל. כי שמאי היה מחמיר ולגודל קדושתו רצה רק להעלות הכל אל הקדושה שכלל הקדושה הוא שבת שמחמת זה לא רצה לקרב גרים הרחוקים שלא באו להתקרב כראוי מחמת שלא היה טובים בעיניו כרצונו הטוב. וכן בענין אכילתו לא רצה לאכול כי אם כשיזמין המאכל לשבת. אבל הלל מדה אחרת היתה בו וכו'. והענין על פי הנ"ל. כי עיקר הוא תיקון העצה. כי כל התורה נקראת עצה בחינת לי עצה ותושיה בחינת תרי"ג עיטין דאורייתא. כי צריך כל אדם לחשוב הרבה עצות בנפשו למלט נפשו מני שחת שעל זה צעק דוד עד אנה אשית עצות בנפשי וכו'. ועיקר תיקון העצה הוא על ידי קדושת שבת. והעיקר על ידי אכילת שבת שהוא כולו קודש. כי כל פגם העצה נמשך מחטא אככלה של אדם הראשון כנ"ל. שעל ידי זה נתאחזו העשנים סרוחים בהאכילה שמבלבלים העצה כנ"ל. וכל התיקון על ידי אמונת חכמים שעל ידי זה נתרבין הספרים הקדושים ומשלימין את התורה וכו'. שעל ידי זה זוכין לשלימות העצה וכו' כנ"ל. ועיקר התיקון לזה הוא בשבת שאז עיקר כלליות תורה שבעל פה עם תורה שבכתב כנ"ל. כי אז האכילה כולו קודש ואין כח בהעשנים סרוחים לבלבל העצה וכנ"ל. אבל לקדושת שבת בשלימות אין מי שיזכה כי אם גדולי הצדיקים ואנחנו צריכין לקבל קדושת שבת מהם. כי הצדיקים הגדולים ממשיכין קדושת שבת על ימי החול כידוע. וכמו שממשיכין קדושת שבת על ימי החול כמו כן הם ממשיכין קדושת שבת על הקטנים במעלה שהם בבחינת חול נגד הצדיקים ואינם יכולים זכות בעצתם לקדושת שבת כראוי אף על פי כן הצדיקים מרחמים עליהם וממשיכים עליהם קדושת שבת ובשביל זה נוסעים לצדיקים על שבת כדי להמשיך מהם קדושת שבת. ועל כן נוהגים שיושבים על שולחנם. כי שולחן שלהם קודש. כי עיקר קדושת שבת הוא האכילה כנ"ל. ועל ידי שיושבים על השולחן שלהם בפרט בשבת בעצמו על ידי זה הם מבררין העצה מהעשנים הנ"ל. שעל ידי זה זוכין לעצה שלימה שזה עיקר התיקון כנ"ל. ועל כן שמאי שהיה קפדן וכנ"ל. לא היה רוצה לאכול כי אם כשהמאכל נתקדש בקדושת שבת על ידי שהזמינה לשבת. אבל בלא זה לא רצה להעלות המאכל של חול לקדושתש בת שזהו בעצמו מה שלא רצה לקרב גרים הרחוקים שהם בבחינת חול להעלותם אל הקדושה שהוא בחינת שבת. כי לא רצה לקרב הרחוקים כי אם מי שיוכל להעלותו לקדושת שבת ממש וכנ"ל. אבל הלל מדה אחרת היתה בו שהיה עניו מאד והוריד והשפיל עצמו מאד לכל הרחוקים מאד מאד עד שהתגבר להמשיך קדושת שבת לכל המקום אשר הם שם. שזהו בחינת חנוכה שממשיכין קדושת שבת למטה לבחינת ימי החול ממש וכנ"ל. שזהו בחינת מה שלא נהג שמאי שלא אכל כי אם כשהזמין תחילה לשבת. כי הלל אמר ברוך ה' יום יום וכו'. היינו שהיה מתגבר להמשיך קדושת שבת על המאכל אף על פי שלא הזמינו לשבת. וכמו כן היה מקרב רחוקים אף על פי שלא הכינו עצמן כראוי שיהיו ראויים לקדשם בקדושת שבת. כי הוריד והשפיל עצמו לכל הרחוקים להמשיך להם קדושת שבת. וכן נהג בענין המאכלים כנ"ל. כי המשכת קדושתש אכילת שבת לאכילת ימי החול והמשכת קדושת שבת על הרחוקים מאד הם בחינה אחת כנ"ל.וגם על ידי האכילה בעצמה של גדולי הצדיקים הם מבררים נצוצות ונפשות ומקרבים רחוקים על ידי זה (כמובן במקום אחר). וזה שאמרו רז"ל על הלל שמדה אחרת היתה בו שכל מעשיו לשם שמים. ולכאורה קשה וכי יעלה על הדעת ששמאי לא היה מעשיו לשם שמים. הלא מדה טובה זאת בעצמה שהזמין תמיד המאכל לשבת וכו' עשה בוודאי לשם שמים. אך החילוק הוא ששמאי לא היה יכול לקדש המאכל כי אם על ידי שהזמינו ממש לשבת כנ"ל. אבל הלל מדה אחרת היתה בו. שכל מעשיו לשם שמים. כל מעשיו דייקא. היינו שבכל עשיותיו הגשמיות ממש היה כולם שם שמים שאפילו בעיה גשמית היה יכול להוריד עצמו לעשותה לשם שמים ולקדש המאכל בקדושת שבת אף על פי שמתחילה לא הזמינה ממש לשבת. ועל כן היה יכול לקרה רחוקים מאד. כי לא היה מקפיד שלא לקרבם כי אם כשיכינו עצמם כראוי לעלות לקדושת שבת רק השתדל למצוא בהם איזה נקודות טובות והוריד והשפיל עצמו אליהם למקומם שהם שם והמשיך להם קדושת שבת למקומם. ועל ידי זה קירב כל הרחוקים מאד וכנ"ל. שזהו בחינ נפלאות קדושת הדלקת נר חנוכה. כי בשבת עולה המלכות בחינת תורה שבעל פה עד הקודש בעצמו. ואפילו ביום טוב שאין לה עליה זאת אבל עולה למקום שעולה. ולשם ממשיכין הקדושה בבחינת מקרא קודש כנ"ל. אבל נפלאות של נר חנוכה הוא. שהוא בימי החול ממש והצדיקים בגודל כחם תקנו לנו בדרך נס נפלא להמשיך קדושת שבת קדושת כלליות התורה שהוא תיקון העצה למטה מאד לבחינת ימי החול ממש שעל ידי זה מקרבין כל הרחוקים להשם יתברך כנ"ל וזהו מדתו של הלל וכנ"ל. וזהו בחינת מה שהיה אומר הלל ברוך ה' יום יום וכו'. שלא היה ממתין עד שיעלה הרחוקים לקדושת שבת ממש. רק אמר ברוך ה' יום יום וכו'. שבכל יום ויום כשראה באחד איזה נקודה טובה בעלמא שרצה להתקרב איזה התקרבות כל שהוא קירבו מיד על ידי עוצם ענוותנותו וחכמתו העמוקה אף על פי שהוא רחוק מצד עצמו מקדושת שבת מאד אף על פי כן חמל עליו והוריד אליו בחינת קדושת שבת למקומו לעורו לתשובה ולקרבו להשם יתברך בעצותיו הנפלאות מכל מקום שהוא בכל יום ויום וכו' וכנ"ל. וזהו בחיאת ראה ראיתי את עני עמי וכו'. שאמרו רז"ל שאמר השם יתברך רואה אני ב' ראיות וכו'. שעתידין לחטוא. ואף על פי כן אני רואה את ענים ואני רוצה לגואלם. וכן מצינו בכמה מקומות שאין השם יתברך דן את האדם אלא באשר הוא שם וגדולי הצדיקים מוסיפין לעורר רחמיו שאפילו בעת קלקולם הגדולים כמו בשעת העגל אף על פי כן הם מרצין בתפילותם את השם יתברך עד שמוחל להם ומשתדלין להחזירם למטוב. וכל זה הוא בחינת מדתו של הלל וכו'וכנ"ל. ראשי פרקים מהלכות חנוכה הנכללבהלכות ראש חדש הנ"ל. וזה בחינת קרבנות הנשיאים קערת כסף שלשים ומאה משקלה וכו'. שניהם מלאים סלת למנחה. לתקן המאכלים. שלשים ומאה כנגד ק"ל שנה של אדם הראשון כמו שפירש רש"י שם. כי אדם הראשון פגם באכילה כנ"ל. ומשם בא פגמיו בהק"ל שנה שהוליד וכו' כמו שאמרו רז"ל. כי אף על פי שעשה אז תשובה התגרו בו מאד ובלבלו דעתו בעשנים סרוחים הנ"ל שלא היה יכול להוציא משפטי הנהגות ישרות וכו'. ועיקר הקלקול ובלבול המחשבה שמתגברין הוא בענין פגם הברית. וביותר מתגברין על הרוצה לשוב וכו'. וזה בחינת תיקון ידי הסמיכה:

EN:
Likutay Halachos Orach Chaim — Volume 3

Segment 76
HE:
מזרק אחד כסף שבעים שקל. בחינת ע' אומות שכל אחד יש לה כתב ולשון מיוחד בחינת תיקון הכתב. כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת. ריח טוב שמברר מעמקי הקליפות שהוא עיקר תיקון העשנים סרוחים הנ"ל. עשרה זהב כנגד עשרת הדברות כלל ספר התורה וכו'. פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בחינת אי"י שכולם חיברו ספרים הרבה. שעיר עזים אחד לחטאת לכפר על מכירת יוסף שעל ידי זה נחלקה מלכות בית דוד שצריכין לתקן שזה בחינת תיקון העצה ולא יחצו לשתי ממלכות וכו'. ולזבח השלמים בקר שנים פירש רש"י כנגד משה ואהרן. משה כלל התורה. אהרן שלימות התורה על ידי תורה שבעל פה. יורו משפטיך ליעקב. כי הוא בחינת תלמיד משה וקירב כל ישראל אליו על ידי וראך וכו' בחינת אוהב שלום ורודף שלום ומקרבן לתורה. ועל כן נכנס לבית קדשי קדשים וכו' אלים חמשה וכו'. כנגד כלל התורה כמו שפירש רשי שם. כי כל התיקון על ידי לימות התורה על ידי ריבוי הספרים וכו' כנ"ל. ח' ימי חונכה כנגד ח' תקונים אמונת חכמים וכו'. ועל ידי חטא אדם הראשון נמשכו העשנים הנל נפגמו ידי הסמיכה שהוא המחלוקת שנסמכין וכו' שזהו בחינת מחלוקת קין והבל שמשם מחלוקת קרח עם משה שמשם כל המחלוקת שבעולם. כי קין הביא קרבן מהפסולת. כי לימודו היה מבחינת העשנים הנ"ל. אבל הבל הביא מבכורות צאנו וכו'. הפלוגתא שבין בית שמאי ובית הלל. בית שמאי אומרים פוחת והולך כפרי החג שמתמעטין והולכין. ובית הלל מוסיף והולך מעלין בקודש ולא מורידין. כי בית שמאי סברי שצריכין להגיע עד התיקון האחרון. ואז דייקא יכולין להאיר וכו'. וזהו כפרי החג שמתמעטין והולכין שביום א' של סוכות שאז מאירין כל החסדים פנימים וכו' מקריבין י"ג פרים ואז מכניעין כמה עובדי כוכבים. וביום ב' פוחת והולך עד יום הז' שאז נכלין כל העובדי כוכבים ומבררין הטוב שבהם על ידי קדושת החסדים שנמשכו בכח ראש השנה ויום כפור ואז ישראל מתיחדין לבדם עם השם יתברך בשמיני עצרת שאין מקריבין כי אם פר אחד ואיל אחד בבחינת עכבו עמי יום אחד וכו'. אבל בית הלל סברי. מעלין בקודש ולא מורידין. כי ח' ימי חנוכה הם בחינת ח' ההזאות של הכהן גדול ביום כפור בקדש קדשים שהתחיל תחלה מאחת ואחר כך אחת ואחת וכו' ומשם נמשך קדושת ח' ימי הסוכות עם שמיני עצרת כי סוכות מרמז על תיקון הגאולה. כי אז ממשיכין תחלה שלימות התיקון ואחר כך פוחת והולך עד שמיני עצרת. אבל חנוכה עיקר נפלאות הנס שגם בתוקף ממשלתם ואפילו באורך הגלות נתגבר בעצות טובות עמוקות להתקרב אליו יתברך ממקום שנפל כל אחד. על כן אז צריכין להתחיל מכל מה שיוכל להתחיל מאיזה נקודה טובה ותקון כל שהוא שזהו בחינת מעלין בקודש ולא מורידין. ועל כן ביום כפור אפילו בבית המקדש מחמת שאז צריכין לכפר כל העוונות של ישראל צריכין להתחיל מאחת ואחר כך אחת ואחר וכו' ואזלי לטעמייהו. כי שמאי קפדן מואכל כל ימיו לכבוד שבת שלסברתו אי אפשר לאכול כראוי לדחות העשנים סרוחים שמשם תיקון העצה שהוא העיקר כי אם על ידי שאינו אוכל שום דבר חשוב רק מזמינו לשבת וכו'. כי עיקר תיקון האכילה הוא על ידי קדושת שבת נמצא שסובר שצריכין תחילה להמשיך שלימות התיקון וכו' שהוא בחינת שבת. אבל הלל מדה אחרת היתה לו שכל מעשיו לשם שמים והיה אומר ברוך ה' יום יום יעמס לנו האל ישועתינו סלה. כי עכשיו אם נמתין על שלימות התיקון כמעט אבדה ח"ו ליטת ישראל. רק צריכין לילך תמיד עם בחינת ברוך ה' יום יום וכו'. שכל מה שחוטפין וכו'. וזה שכל מעשיו לשם שמי. כי מבטל עצמו לגמרי ואומר אם לא אגמור תיכף ח"ו. כל אשר תמצא ידי לעשות אעשה. ואם לא יהיה לי עולם הבא וכו'. מה לעשות כוונתי לשמים. וה' הטוב יעשה ויגמור בעדי וכו'. (עד כאן הראשי פרקים).

EN:
And this is the aspect of the Shabbos boundary — techum Shabbos — of two thousand amos , which is the aspect of two Alephs . For Shabbos is the aspect of teshuvah, through which is formed the aspect of the Aleph mentioned above, which is the aspect of Adam etc. And all this is accomplished through the aspect of Ehyeh — the aspect of ana zamin l'mihavei [I am destined to become] — and there is no Ehyeh without an Aleph , the aspect of the Aleph mentioned above. And one must do teshuvah upon teshuvah , and one must also be expert in halachah — expert in ratzo , expert in shov , expert in entering, expert in exiting — in the aspect of "If I ascend to heaven, there You are; and if I make my bed in She'ol, behold You are there" — which is the aspect of the secret of the kavanos of Elul , through which one merits to walk in the ways of teshuvah. And this itself is the aspect of teshuvah upon teshuvah, as is brought in our words elsewhere.

Segment 78
HE:
אות לד וזה בחינת קרבנות הנשיאים שקורין בחנוכה. כי כל הקרבנות שלהם היה לתקן פגם חטא העגל שבשביל זה נבנה המשכן לכפר על זה כמו שאמרו רז"ל ועיקר חטא העגל היה פגם האמונה שעיקרה הוא אמונת חכמים שלא האמינו במשה שגילה להם אלקותו באותו נוראות כאלה והאיר בהם אור הדעת והשפעת הנבואה כזאת בשעת מתן תורה ואף על פי כן התגרה בהם הס"מ כל כך עד שהחטיאם כל כך בעצת הערב רב. וכן הוא בכל דור שעיקר פגפ האמונה שהוא כלל כל התורה כולה הוא על ידי פגם אמונת חכמים האמתיים. כי אם היה מאמינים בדברי הצדיקים החכמים באמת. היה מבטל דעתו המבולבלת. ובוודאי היה מאמין כראוי. כי אף על פי שאינו יכול להבין דרכי ה' והשגת אלקותו היה סומך על דברי הצדיק שכבר שיבר גופו בתכלית וכו'. ועל כן באמת כתיב ויאמינו בה' ובמשה עבדו. כי עיקר שלימות האמונה בה' הוא על ידי שמאמינים במשה עבדו שהוא בחינת אמונת חכמים אבל הבעל דבר מתגרב בזה בכמה תחבולות והעיקר על ידי המחלוקות שמרבה קטגוריא בין התלמידי חכמים כמו עכשיו כמו שאמרו רז"ל ואין יודעין היכן האמת על כן מי שרוצה לחוס על נפשו צריך לשוב על ידי זה בעצמו על ידי ששומע עוצם המחלוקת שיבין מזה שרוצים להרחיקו מהשם יתברך (וכמו שכתוב במקום אחר על פסוק אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין וכו'. עיין שם בסימן ה') עד שעישוב בתשובה על ידי זה דייקא על פגם אמונת חכמים עד שיחזרו ויוחשבו אצלו כל הספרים הקדושים וכו' כמו שכתוב בהתורה הנ"ל.

EN:
For it is impossible to merit the aforementioned expertise except for one who is strong within himself to walk in the ways of teshuvah constantly , however things may be etc. And all this is impossible to merit except through the power of the Tzadik, who does teshuvah upon teshuvah constantly etc., as mentioned above. And all this is the aspect of Shabbos, as mentioned above. Therefore, techum Shabbos is two thousand amos — the aspect of two Alephs mentioned above. For teshuvah is the aspect of Aleph , the aspect of Ehyeh , but one needs teshuvah upon teshuvah, and one also needs the two expertises mentioned above — the aspect of "If I ascend to heaven" etc. "and if I make my bed in She'ol, behold You" etc. Therefore they are two Alephs , for each teshuvah is the aspect of an Aleph , the aspect of Ehyeh — ana zamin l'mihavei etc.

Segment 80
HE:
אות לה וזה בחינת קרבנות הנשיאים שהם בחינת תיקון אמונת חכמים שבזה תלתו תיקון כל הבחינות (המבוארין בתורה חדי ר' שמעון הנ"ל). וזה קערת כסף ופירש רש"י שמרמז על שנותיו של אדם הראשון שהיה תתק"ל. שלשים ומאה משקלה בחינת הק"ל שנה וכו'. כי אדם הראשון פגם באמונת חכמים כי לא האמין בעצמו שבהו גם כן פגם אמונת חכמים (כמו שכתוב בהתורה הנ"ל. וכמבואר מזה במקום אחר באריכות). כי אדם הראשון היה כלול מכל נשמות הצדיקים שכולם יצאו ממנו. וכשעבר על הצווי שצווהו השם יתברך כפי מה שהיה מבין אמיתת הפירוש של המצוה הזאת ונטה אחר עצת הנחש בעצת אשתו מזה נפשך פגם אמונת חכמים שהיו כלולים בו כל הדורות ומזה נתהוה פגם מחלוקת קין והבל שהוא בחינת כל המחלוקת על הצדיקים שבכל הדורות כי ממחלוקת קין על הבל נמשך מחלוקת קרל על משה כמובא שזה בחינת כלל המחלוקת שעל הצדיק האמת שבכל דור. כי בכל מחלוקת יש בו ניצוצי מחלוקת קרח דתן ואבירם כמובא. ועל כן מחמת שפגם אדם הראשון באמונת חכמים שזה בחינת פגם אכילת עץ הדעת טוב ורע על ידי זה נפגמה האכילה ונגזר בעצבון תאכלנה בזעת אפך תאל לחם שמשם נמשך פסולת המאכל עד שנעשה פסולת גמור שהוא העונש של המלעיג על דברי חכמים שנדון בצואה רותחת שמשם באים העשנים סרוחים ומבלבלים את המוח. וכל זה נמשך מהפסולת שנאחז בכל המאכלים על ידי חטא אדם הראשון כנ"ל. ועל כן הביאו קערת כסף שלשים ומאה משקלה ומזרק ארחד כסף שניהם מלאים סלת למנחה. סלת למנח זה בחינת תקון המאכלים שעיקרה הלחם. ועל ידי סלת למנחה תקנו פגם המאכלי. ועל כן מרומז בקערת כסף שנותיו של אדם הראשון לתקן פגמו. וכן שלשים ומאה משקלה כנגד הק"ל שנה שהוליד וכו. כי כל זה נמשך מפגם העשנים סרוחים שנמכו על ידי פגם אמונת חכמים שהם מבלבלים המוח ואינו יכול להוציא משפטי נהגות ישרות וכו'. ועיקר העצה ומשפטי הנהגות ישרות צריכין בענין זה שהיא שמירת הברית שצריכין לשמור את המחשבה מאד מאד. ועל ידי העשנים סרוחים לא היה יכול להוציא עצמו מזה אף על פםי שעשה אז תשובה גדולה ופירש מאשתו. אבל מאונס המקרות לא ניצול כמו שאמרו רז"ל. והכל על ידי העשנים סרוחים הנ"ל. וזהו בחינת שלשים ומאה משקלה. משקלה בחינת המתקלה כי עיקר המתקלא הוא בתאוה זאת (כמו שכתוב במקום אחר). ובוודאי אדם הראשון באלו הק"ל שנה התגבר מאד לברר מחשבתו מהרהורים אלו. אבל אף על פי כן לא ניצול ממקרות מחמת העשנים סרוחים הנ"ל כנ"ל. ועל כן הביאו קערת כסף שהוא כנגד שנותיו של אדם הראשון וכו' לתקן כל זה. ובזה המשיכו תיקון לפגם המנהיגים של שקה שלימודם מאלו המותרות שנסמכין לרבי שלא כדין שזהו בחינת חטא קין שהתגבר על הבל בחנם והרגו שמשם כל המחלוקת של עכשיו כנ"ל.

EN:
For on Shabbos it is said (Shemos 16) : "Let every man remain in his place; let no man go out from his place" — for it is a day of rest and repose in which there is no upheaval of travel. For all the journeys and upheavals of the six weekdays are for the sake of berurim — to refine the holy sparks from amidst the kelipos that were scattered to the four corners of the earth through the sin of Adam HaRishon and through the sins of all the generations. For this reason one must travel the roads to refine them. And this itself is the aspect of what Rabeinu z"l said (in siman 40 and in Part II, siman 62) — that all journeys are for the purpose of rectifying the damage to emunah that is damaged through sins. For "all Your commandments are emunah " (Tehillim 119) , and according to the damage one inflicts through some transgression or neglect of a mitzvah, so is the emunah damaged, chas v'shalom . Therefore one must return in teshuvah to rectify the damage of the sin, which is the damage to the holy emunah — and for this come the upheavals of travel, as mentioned above.

Segment 82
HE:
אות לו גם קערת גימטריא תש"ע בחינת מעיו עש"ת שן. ודרשו רז"ל ומובא בפירוש רש"י זה תורת כהנים שהוא נתון באמצא הה' חומשים כמעים הללו וכו'. כי תורת כהנים מדבר מקרבנות שם תיקון המאכלים שנפגמו על ידי חטא אדם הראשון. כי צריכין לאכול בבחינת אכילת הקרבנות שיהיה השולחן מכפר כמזבח. ועל כן נרמז תורת כהנים בפסוק מעיו עש"ת שן. בחינת תיקון המעים שהם כלי בישול האכילה לבררה מהמותרות. וזה בחינת קערת כסף סלת שהוא תיקון המאכלים מעשנים סרוחים כנ"ל כי בהקערה אוכלין המאכלים. ועלכן קער"ת בגימטריא עש"ת בחינת מעיו עשת שן בחינת קרבנות תיקון המאכלים כנ"ל.

EN:
And one who merits to travel or journey on the road as befits a Jewish person — who remembers Hashem always, in the aspect of "when you sit in your house and when you walk on the way" (Devarim 6) , and especially on the road where one must be extra careful to remember Hashem, for "all roads are presumed dangerous" — and the essential danger is that through the upheaval of travel one may forget Hashem, from which stem all dangers even physically — and one who merits to travel on the road as befits a Jew, then the road is in the aspect of "The way of emunah I have chosen" (Tehillim 119) , the aspect of ways of teshuvah. But the essential rectification of the road, the rectification of emunah , the rectification of the ways of teshuvah, is on Shabbos — for then there is no birur ; rather, all the berurim of all the weekdays return to their place on Shabbos and come to their resting place, in the aspect of "repose of tranquility, quietude, and security" etc. And therefore, on Shabbos it is forbidden even to take a large stride, for then is the essential rectification of teshuvah, which is the aspect of Shabbos, which is the aspect of "they say to him: Wait!" — for it is impossible to take a large stride. For the completeness of teshuvah, the aspect of Shabbos, is in the aspect of deliberateness — the aspect of the aforementioned "Wait!" And therefore it is forbidden on Shabbos to walk on distant roads, only two thousand amos for a stroll — which is the aspect of techum Shabbos . For all the walking of Shabbos is only in the aspect of ways of teshuvah that are completed on Shabbos and come to their rest. Therefore they are two thousand amos — the aspect of the two Alephs mentioned above, which are the aspect of the ways of teshuvah, as mentioned above.

Segment 84
HE:
אות לז גם קערת אותיות עקרת כמובא במדרש רבה בחינת אמונה שנקראת עקרת הבית כידוע שזהו בחני מי כה' אלקינו המגביה לשבת המשפילי לראות וכו'. מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון מושיבי עקרת הביתוכו'ש בעוצם גובהו שהוא יתברך מגביהי לשבת הוא משפיל לראות להקים הדל והאביון מעפר ומאשפות ממש שהם העשנים סרוחים והשם יתברך ברחמיו משגיח על אלו הדלים והאביונים מהדעת שנפלו לעפר ולאשפות ממש והעשנים סרוחים מסבבים ומעקמים דעתם מאד. וכשהם חסים על עצמם וצועקים להשם יתברך. אזי הוא יתברך מרחם עליהם ושולח עליהם מים טהורים הנ"ל ומקימם מעפר ומאשפות סרוחים האלו. כי אלו המים טהורים שהם הספרים קדושים מטהרים מכל הגלולים בחינת וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אטהר אתכם וכו'. וזהו להושיבי עם נדיבים עם נדיבי עמו שמזכה אותם שיהיו נכללים עם כל הנפשות שנכלין בהצדיק האמת בפרט בראש השנה שעל ידי זה נעשה שמחה בחינת אור צדיקים ישמח וכ' כמו שכתוב שם. וזהו עם נדיבי עמו. שהם הצדיקים והחכמים אמתיים שזכו עתה לשוב ולהאמין בהם. וזהו מושיבי עקרת הבית בחינת אמונה כנ"ל. וזהו אם הבנים שמחה. כי על ידי זה נעשה שמחה בחינת אור צדיקים ישמח בחינת חדי ר' שמעון כמו שכתוב שם עיין שם.

EN:
And this is the aspect of "L'chah dodi neitzei ha'sadeh, nalinah ba'k'farim, nashkimah la'kramim" — "Come, my beloved, let us go out to the field; let us lodge in the villages; let us arise early to the vineyards" (Shir HaShirim 7) . "Let us lodge in the villages [ k'farim ]" — and our Sages of blessed memory expounded (Eiruvin 21b) : "among the kof'rim " — those who are the wicked, who have distanced themselves greatly from Hashem, for they too must be returned in teshuvah. This is the aspect of "and if I make my bed in She'ol, behold You are there" — to subdue and nullify their evil, which is the aspect of cutting off the seed of Amalek — the aspect of subduing the utter evil of the blood in the chalal has'mali and refining the good from them, to return them in teshuvah. "Let us arise early to the vineyards [ kramim ]" — these are the aspect of the upright and righteous, who are called kramim , as it is written (Hoshea 2) : "And I shall give her her vineyards" etc., from there — as our Sages of blessed memory expounded (Rashi; see Yalkut Hoshea). And likewise (Iyov 24) : "He does not turn to the way of the vineyards" — as Rashi explains there. For even the righteous must be in a state of constant teshuvah, as mentioned above — which is the aspect of "If I ascend to heaven, there You are."

Segment 86
HE:
אות לח מזרק אחד כסף פירש רש"י כנגד נח. שבעים שקל כנגד שבעים אומות שיצאו ממנו. שבעים אומות כל אחת יש לה כתב ולשון. וישראל נבחרו מהם בכתב ולשון הקודש. שבשביל זה נצטווה נח בבנין התיבה להצילו בזכות משה שיצא ממנו שיתן את התרוה לישראל בבחינת בשגם הוא בשר והיה ימיו מאה ועשרים שנה דא משה כמובא. וכל זה מרמז על תיקון ידי הכתיבה שהוא כתב ישראל שנתתקן על ידי אלו הקרבנות שתיקנו פגם אמונת חכמים כנ"ל. שעל ידי זה נכנע הכתב של כל השבעים אומות ונתעלה הכתב של ישראל שזהו בחנית שבעים שקל הנ"ל.

EN:
And all this is said in Shir HaShirim regarding the holiness of Shabbos, as is brought in the Ksavim [writings of the Arizal] — for then the essential road, to go out to the field, is only for the sake of the aspect of the ways of teshuvah that are completed then, in the aspect of "If I ascend to heaven, there You are; and if I make my bed in She'ol, behold You are there" — which is the aspect of "let us lodge among the villages, let us arise early to the vineyards" etc., as mentioned above. And this is: "There I will give you my love" — for this is the essential completeness of the bond and the love between Knesses Yisrael and Hashem: when the ways of teshuvah are completed as mentioned above. And this is: "The dudaim have given forth fragrance" — the two types of dudaim , the good and the bad, as Rashi explains there — that is, as mentioned above.

Segment 88
HE:
אות לט כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת. זה בחינת עיקר שלימות התיקון שזוין על ידי ריבוי הספרים הקדושים שעל ידי זה נכללין באבן שתיה קדש קדשים ששם עמדו לוחות האבן שנכתבו עליהם העשרת הדברות שזהו בחינת כף אחת עשרה זהב כמו שפירש רש"י שם שהוא כנגד עשרת הדברות שניתנו מידו של הקדוש ברוך הוא. וזהו מלאה קטרת. כי עיקר הכלליות והכניסה לבית קדשי קדשים בום כפור הוא על ידי הקטרת שמברר הטוב מעמקי עמקי הקליפות כידוע. כי קטרת ריח טוב מאד שמתקן ומברר המחשבה מהעשנים הסרוחים שהם הבלבולים ומחשבות והרהורים רעים המסבבים את המוח שהם סרחון ממש. וכל התיקון על ידי קטרת הוא ריח נפלא דקדושה גבוה מאד שמברר משם. ובשביל זה הביא כל אחד מהנשיאים קטרת אף על פי שהוא שלא כדין כי היה לצורך שעה לתקן סרחון הרע של חטא העגל שהוא פגם אמונת חכמים שהמירו את כבודו בתבנית שור אוכל עשב ואמרו רז"ל אין לך משוקץ כמו שור בשעת האכילה. מרמז שפגמו על ידי זה באכילה מאד. כי גרמו שיעלו עשנים סרוחים המבלבלים מאד ועל ידי הקטרת תקנו זאת כנ"ל. פר אחד בן בקר כנגד אברהם כמו שפירש רש"י שם. זה בחינת קדושת ארץ ישראל שצריכין להמשיך גם בחוץ לארץ ולהציל מגירוש וכו' (כמו שכתוב שם). כי אברהם הוא הראשון שמצא קדושת ארץ ישראל כמו שאמרו רז"ל. ועל כן מרומז בפר בן בקר שהוא בחינת ואל הבקר רץ אברהם. כי איתא שכשרץ ורדף אחר הבן בקר בשביל הכנסת האורחים אז ברח אל מערת המכפלה. ועל ידי זה מצא אברהם את קדושת מערת המכפלה. ומערת המכפלה ששם נקברו האבות והאמהות זה עיקר הנחלה שקנה אברהם בארץ ישראל תחילה והיא תחילת ירושתו את ארץ ישראל. כי העיקר שימשיך קדושת ארץ ישראל עד שיזכה להקבר שם. ועל כן רמזו בפר בן בקר קדושת ארץ ישראל שהמשיך אברהם אבינו כנ"ל.

EN:
And for this reason, people travel to the Tzadikim for Shabbos . For every Tzadik is in the aspect of Moshe, as is written elsewhere. And the essential secret of the holiness of Shabbos — Hashem made it known to Moshe, that he should go and inform Yisrael, in the aspect of "go and inform them," as mentioned above. And so in every generation, one must come to the true Tzadik, who will inform him of the holiness of Shabbos, which is the aspect of teshuvah. For certainly the essential reason people travel to the true Tzadikim is in order to merit teshuvah from wherever one may be. For one who travels and comes to the Rav for some other agenda — to receive from him some rabbinical appointment or other position etc. — this is not included in the category of drawing close to the Tzadik at all, for he is traveling for his own honor. But the essential drawing close to the Tzadik is when one's intention is for Hashem alone — that the Tzadik should draw him close to Hashem and bring him back from the place where he has fallen etc. And therefore, most people travel for Shabbos, for the essential way of teshuvah — which is the aspect of expertise in halachah etc., the aspect of "If I ascend to heaven, there You are; and if I make my bed in She'ol, behold You are there" — is through the holiness of Shabbos, as mentioned above.

Segment 90
HE:
אות מא איל אחד כנגד יצחק שנעקד וכו'. זה בחינת התיקון להמשיך סוד העיבור למלאות פגימת הלבנה שהוא בחינת מארת חסר וכו'. שמשם יניקת עשו שעל ידי זה ותכהן עיני של יצחק כמובא. והתיקון על ידי שהקדים השם יתברך רפואה שנעקד על גבי המזבח והקריב תחתיו איל שהיה נאחז בסבך בקרניו שמשם כל ההמתקות הדינים של ראש השנה על ידי השופר של איל. כי בראש השנה עיקר תקון פגימת הלבנה (באות מ'). נמצא שהאיל שהקריבו שהוא כנגד יצחק זה בחינת תיקון פגימת הלבנה זהו בחינת סוד העיבור וכנ"ל.

EN:
And therefore, all the preparation for the holiness of Rosh HaShanah , the Ten Days of Teshuvah, and Yom Kippur, is through the Shabbasos that precede them. As our Sages of blessed memory said (Orach Chaim 428) — they instituted that before Rosh HaShanah we read: the t'lasa d'fur'anusa [three of punishment] on the three Shabbasos of Bein HaMetzarim , and afterwards the shiv'ah d'nechemta [seven of consolation] and the tartei d'siyuvta [two of teshuvah]. For the essential holiness of Rosh HaShanah and Yom Kippur is to merit teshuvah, for they are the Ten Days of Teshuvah. And the essential teshuvah is through Shabbos, as mentioned above. For the essential unification between Moshe and Yehoshua — who are the aspects of the sun and the moon, the upper point and the lower point — is through the holiness of Shabbos, as mentioned above. For the essential rectification is that the aspect of Moshe etc. should illuminate the aspect of Yehoshua etc. Through this, the aspect of the Aleph is completed and Adam is formed to sit upon the Throne — and this is principally accomplished on Shabbos, in the aspect of "On the seventh day He was elevated and sat upon His Throne of glory" etc.

Segment 92
HE:
אות מב כבש אחד וכו' כנגד יעקב ויעקב עיקר כל התיקונים הנ"ל שהם לתקן חטא אדם הראשון. כי יעקב היתה מטתו שלימה. ובירר בשלימות מעשנים הנל וזכה להעמיד י"ב שבטים שהם בחינת י"ב האבנים שנכללו באבן אחת שהוא בחית האבן שתיה לוחות האבן (המובא שם בתורה הנ"ל). שזהו עיקר התיקון בחינת שלימות העצה. וזהו בחנית שעיר עזים אחד לחטאת לתקן מכירת יוסף כי חלוקת העצה זה בחנית חלוקת מלכות בית דוד (כמובן שם). שמביא פסוק ולא יחצו לשתי ממלוכת עוד. (וכמובא בזה בדברינו במקום אחר). וחלוקת מלכות בית דוד על ידי ירבעם נמשך מפגם מכירת יוסף כמובא. על כן השעיר עזים לחטאת שמכפר על מכירת יוסף זה בחינת תיקון שלימות העצה וכנ"ל.

EN:
For when a person sins, chas v'shalom , then according to his sin, the upper point withdraws and becomes concealed and does not illuminate the lower point. This is the aspect of separation — which is the essential damage of all sins, chas v'shalom . And through this, the Beis HaMikdash was destroyed — for it is the aspect of the upper point that has withdrawn upward and does not properly illuminate the lower point. For it is explained there in the aforementioned Torah that the Beis HaMikdash is the aspect of the upper point. Therefore, when sins prevailed and the upper point withdrew upward, the Beis HaMikdash was destroyed — the established place from which the upper point illuminated the lower point. And then it is the aspect of the departure of the Shechinah — the aspect of "ten journeys the Shechinah traveled" etc., as our Sages of blessed memory said (Rosh HaShanah 31a) . And then all our vitality comes specifically from the concealment — from the ma'amar sasum [closed utterance] that gives life to all places distant from holiness etc., as is explained in the Torah "V'ayeh ha'seh l'olah" (Part II, siman 12) . And then one must cry out "Eichah" — which is the aspect of "Ayeh" [Where?] (as is brought from this in our words, in Hilchos Yibum V'Chalitzah, Halachah 4).

Segment 94
HE:
אות מג ולזבח השלמים בקר שנים כנגד משה ואהרן שעשו שלום בין ישראל לאביהם שבשמים כמו שפירש רש"י משה ואהרן הם כלל התורה שבכתב ובעל פה שהם כלל הספרים הקדושים שהם עיקר התיקון. כי משה רבינו נתן את התורה בכתב ומסרה בעל פה לתלמידיו שהראשון הוא אהרן. רק שיהושע זכה שאחר שמת אהרן מסר משה כל התורה ליהושע. וכמו שמפורש בדברי רז"ל בסדר המשנה שאהרן היה המקבל הראשון כמו שכתוב שם נכנס אהרן ושנה לו משה פרקו וכו' (עירובין נ"ד ע"ב) ועל כן כתיב באהרן ובניו יורו משפטיך ליעקב וכו'. כי אהרן קירב כל ישראל למשה על ידי שיצא לקראתו וכו'. ועל כן באמ זכה למה שזכה כמו שאמרו רז"ל והוא ההיפך מהמתקנאים בהצדיק האמת וחלקו עליו על ידי קנאתם בו. ועל כן אמרו רז"ל הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. ועל כן הקריבו שלמים בקר שנים כנגד משה ואהרן שהם כלל ספרי התורה עיקר תיקון אמונת חכמים כנ"ל.

EN:
And this is the aspect of the three Shabbasos of Bein HaMetzarim , which begin from the seventeenth of Tamuz when the Luchos were broken on account of the Sin of the Golden Calf. For the breaking of the Luchos that Moshe broke when he saw the enormity of the destruction — that they had done such unseemly deeds, which is the making of the Calf, which is avodah zarah , which is "filth without a place" (Yeshayahu 28) , and also "and they arose to make merry" etc. (Shemos 32) , as our Sages of blessed memory expounded (Tanchuma Ki Sisa 20) and is brought in the commentary of Rashi — and then Moshe broke the Luchos and Hashem concurred with him, as our Sages of blessed memory said (Shabbos 87) . For in this — that he broke the Luchos — he wrought a wondrous rectification . That is, he saw that now it was impossible in any manner to receive any holiness in a revealed manner, but only in a hidden manner — through the aspect of seeking and searching, which is the aspect of "Ayeh" mentioned above, which is the ma'amar sasum that gives life to all distant places, even those called "filthy places," as is written in the aforementioned Torah. And this is the aspect of the breaking of the Luchos — the letters flew upward, and the holiness ascended upward. These are the letters of the Torah, through which His glory is principally revealed in the Ten Utterances, which are the aspect of the Ten Commandments. And through this, he drew forth the aspect of the rectification of seeking "Ayeh" mentioned above — to show that now all rectification comes specifically through the concealment and the withdrawal. One who wishes to have compassion on himself, when he sees the enormity of the destruction, must search and seek: "Where is the place of His glory?" — for His glory has withdrawn and become exceedingly concealed etc. And for this reason they cry out "Eichah" at chatzos and on Tisha B'Av — the aspect of "Ayeh" mentioned above.

Segment 96
HE:
אות מד וזהו אלים חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה. ופירש רש"י כנגד כלל התורה שהם תנ"ך וחמשה חומשי תורה ועשרת הדברות וכהנים ולווים וישראלים. היינו בחינת כלל ספרי התורה שנמשכין על ידי בחינת משה ואהרן שעל ידי זה עיקר תיקון אמונת חכמים שעל ידי זה נמשכו כל התקונים הנ"ל שהם תיקון אמונת חכמים שעל ידי זה נמשכו כל התקונים הנ"ל שהם תיקון ידי הסמיכה להנצח ממחלוקת שבא על ידי שנסמך מי שאינו הגון וכו'. ולתקן ידי הכתיבה ולהמשיך קדושת ארץ ישראל להנצל מגירוש וכו'. ולהמשך סוד העיבור ולזכות לעצה שלימה שכלח זה תיקנו על ידי הקרבנות הנ"ל כנ"ל.

EN:
And then, during Bein HaMetzarim , all the rectification is through the three Shabbasos of Bein HaMetzarim , on which we read the t'lasa d'fur'anusa to arouse Yisrael in teshuvah. And the essential teshuvah then is through the seeking of "Ayeh" mentioned above, which is the aspect of the cry of "Eichah," as mentioned above. And therefore they are three Shabbasos , corresponding to the three uppermost [ sefiros ], which are the aspect of the ma'amar sasum — the aspect of the upper point, which is the aspect of Kisei d'miskas'ya etc. — which is the aspect of the nekudas segol that comprises three points. For the three uppermost are considered as one and are all included in the aspect of Keser , the ma'amar sasum — for regarding them it is said (Chagigah 13) : "Into what is too wondrous for you, do not inquire" — as is brought on the verse (Devarim 4) : "And from one end of heaven to the other end of heaven you inquire" — which are the aspect of the seven days of creation etc.

Segment 98
HE:
אות מה וזה בחינת כל המלחמות והמלוקת שהיה ליעקב אבינו שבתחילה היה עליו מחלוקת עשו ולבן. ואחר כך כשניצל מהם וביקש לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף כמו שאמרו רז"ל על פסוק וישב יעקב וכו'. כי יעקב הוא בחינת כלליות התורה בבחינת תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. כי דרך התורה הנ"ל התחיל מאברהם אבינו שהוא גילה אלקותו בעולם והתחיל להמשיך דרך התורה בעולם כמו שאמרו רז"ל קיים אברהם אבינו את כל התורה עד שלא ניתנה. ואחר כך מסרה ליצחק ויצחק ליעקב. אך אברהם ויצחק לא היתה מטתן שלימה כי יצאו מהם עשו וישמעאל שהם היפך התורה שהם בחינת כל החולקים על חכמי התורה האמיתיים שמהם כל החורבנות. אך יעקב היתה מטתו שלימה והוא הוליד כל י"ב שבטי ישראל שקיבלו את התורה אשר אנו כולנו נקראים על שמו בני ישראל.על כן עיקר המשכת קדושת התורה הוא על ידי יעקב אבל היה עליו מחלוקת גדולות מעשו ולבן שהם בחינת החולקים על חכמי התורה אמיתיים ויעקב אבינו כל מהש היו חולקין עליו יותר התגבר לשוב בתשובה יורת על פגם אמונת חכמים ולתקן חטא אדם הראשון שפגם בזה כנ"ל ופגם הדורות שאחריו שפגמו בזה. והוא שב בתשובה בשבילם. עד שחיבר ועשה על ידי זה ספרים רבים שזהו בחינת מה שנטמן בבית שם ועבר י"ד שנה בעת שברח מעשו ושם עסק בתורה. ובוודאי חיבר על ידי זה ספרים קדושים בענין האמונה הקדושה כמובא (בלקוטי תנינא סימן ל"ב) וכמו שספיר מזה אדמו"ר ז"ל כמובא בדברינו שזהו בחינת וספר כתב איש ריבי שכל מה שרואין שהמחלוקת על האמת מתגבר יותר צריכים להתגבר לשוב בתשובה על פגם אמונת חכמים שלו ו של העולם או מה שפוגם מה שאינו מאמין בעצמו וכו' (כמו שכתוב שם). ועל ידי כל תשובה נעשה ספר כנ"ל בבחינת וספר כתב איש ריבי כנ"ל. וזה נהג יעקב תמיד שכל מה שראה המחלוקת מתגבר עליו יותר היה שב בתשובה ועסק בתורה יותר עד שחיבר ספרים הרבה לאין קץ ועל ידי זה המתיק כל הדינים על ידי בחינת אבן שתיה וכו' שזהו בחינת מה שכל האבנים נכללו באבן אחת שזה זכה יעקב בעצמו שבעת שיצא מבית שם ועבר פגם במקו. ושם נכללו כל הי"ב אבנים באבן שתיה בקדש קדשים שזה זכה על ידי ריבוי הספרים שזהכה על יד עסק התורה (כמו שכתוב שם וכנ"ל. עיין שם בהתורה חדי שר' שמעון הנ"ל היטב ותבין כל זה). ועל כן שלח יעקב לעשו כשיצא מבית לבן בשלום. עם לבן גרתי ודרשו רז"ל ותרי"ג מצוות שמרתי. זה בחינת וספר כתב איש ריבי הנ"ל. שדייקא על ידי הריב ומחלוקת נכתבין ספרים קדושים הרבה. שזהו בחינת עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שהם כלל ספרי התורה שמרתי שדייקא על ידי שגרתי עם לבן וסבלתי ממנו מה שסבלתי שביקש לעקור את הכל ח"ו. על ידי זה דיקיא זכיתי ותרי"ג מצוות שמרתי שזכיתי להשיג כל התרי"ג מצוות שהם כלל ספרי התורהה שהשיג קודם שניתנה. שכל זה זכה על ידי עוצם תשובתו ששב דייקא על ידי המחלוקת שהיה לו מלבן. כי דייקא על ידי המחלוקת נעשין ספרים הרבה כשזוכין לשוב בתשובה על ידם כנ"ל.

EN:
And the main point is: the essential rectification is when there is unification between the sun and the moon , between Moshe and Yehoshua — which are the aspects of the upper point and the lower point — which is when the seed of Amalek is subdued, which is the aspect of the intensity of the blood in the chalal has'mali etc. And then the upper point illuminates the lower point — Moshe illuminates Yehoshua through the aspect of the Vav within the Aleph . And then the Aleph is completed and Adam is formed to sit upon the Throne etc. And all this will not be in completeness until the Beis HaMikdash is built, which is the aspect of the upper point etc. But in the time of the churban , which is the aspect of Bein HaMetzarim , then the rectification is only through the cries of "Eichah" — the aspect of seeking "Ayeh" mentioned above. But even this is impossible to merit except through the holiness of Shabbos Kodesh — for then the aspect of "Ayeh" illuminates, and then one merits to ascend there in holiness. For then is the ascent of all the worlds to the ma'amar sasum . And with this power, one can draw the holiness of Shabbos into the six weekdays — to merit complete teshuvah, even those who have fallen very far, who are in the aspect of v'nafik — that they too can find Hashem through seeking and searching: "Where is the place of His glory?" (As is explained in all this in Hilchos Shabbos, Halachah 5; see there well.) And see in our words regarding the seeking of "Ayeh" mentioned above — that the main point is that even when a person sees in himself that he has distanced himself very, very far through his evil and wretched deeds, until he has fallen, chas v'shalom , to the aspect of "filthy places" — even then, he should never despair of himself in any way . Rather, he should seek and search and inquire even from there: "Where is the place of His glory?" And through this, the descent will become the ultimate ascent, as is explained in siman 12 mentioned above and in the places where we have discussed this; see there.

Segment 100
HE:
אות מו וזהו ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה וכו'. זה רמז על כל הבחינות המבוארים בתורה הנ"ל שנתתקנין על ידי אמונת חכמים שהם תיקון ידי הכתיבה ולבלי להתגרש מארץ ישראל וסוד העיבור וכו'. וזהו ויהי לי שור זה בחינת כתיבת ספרים קדושים שכל קדושתם מכתיבת ספר התורה שנכתבה על עורות של שורים שזה בחינת כתיבת תפילין (כמרומז בהמעשה של שור ושה). ומשם מקבלין ידי הכתיבה שיתחזק כתב יד ישראל וכו' (כמו שכתוב שם.). וחמור זה בחינת ישכר חמור גרם שהם זכו לסוד העיבור בחינת ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וכו' כנ"ל. צאן זה בחינת ציצית שעושין מצמרם (כמו שכתוב בהמעשה של שור ושה הנ"ל). וזה בחינת בגדים נקים שנתתקנים על ידי הציצית. היפך בגדים צואים הם בחינת עשנים סרוחים שמבלבלין ומעקמין את המוח שבא על ידי פגם אמונת חכמים (כמו שכתוב שם). וזה כל הנפנה ונוטל ידיו וכו' (ברכות ט"ו) כי בתחילה צריכין לפנות לבער התורה לבטל העשנים סרוחים הנ"ל שלא יבלבלו את המוח וכו'. וזהו ונוןטל ידיו שצריכין ליטול ידיו במים שנמשכין מבחינת מים טהורים שנעשין על ידי ריבוי הספרים שזוכין על ידי התשובה על פגם אמונת חכמים כנ"ל. (כמו שכתוב בהתורה הנ"ל) שמביא שם בפסוק וזרקתי עליכם מים טהורים וכו' ואחר כך לובשין ציצית בחינת בגדים נקיים הנ"ל היפך הבגדים צואים בחינת העשנים סרוחים הנ"ל. ומניחין תפילין שנכתבין כדין כתיבת ספר תורה שזה בחינת תיקון ידי הכתיבה כנ"ל וקורא קריאת שמע ומתפלל קריאת שמע וברכותיה זה בחינת תיקון אמונת חכמים שעל ידי זה עיקר קיום האמונה הקדושה שנתתקן על ידי ריבוי הספרים הקדושים של התורה שמזה מדברים הפרשיות של קריאת שמע שמתחילין באמונת היחוד שהוא קבלת עול מלכות שמים. ואחר כך מזהירם ואהבת וכו'. ושננתם לבניך שהוא ללמוד עם בניו ותלמידיו שנקראים גם כן בנים כמו שאמרו רז"ל. וכן בפרק ב' והיה אם שמוע שהוא קבלת עול מצוות מזהירם ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם. וכן בברכת אהבת עולם מבקשין שנזכה ללמוד וללמד שכל זה הוא בחינת אמונת חכמים שלומדים עם תלמידיהם בישבתם שעל ידי זה נתרבין ספרים קדושים שעל ידי זה נשלמת התורה ונמתקין כל הדינים על ידי בחינת קדש קדשים וכו' (כמו שכתוב שם) וזהו בחינת התפלה שמתפללין אחר כך שאז נכנסין בהיכל וקדש קדשים כמו שכתוב בכוונת על התחלת התפלה ה' שפתי תפתח שעל ידי זה עיקר המתקת ל הדינים. כי עיקר המתקת הדינים הוא על ידי התפילה כידוע. ונחזור אל פסוק ויהי לי שור וכו' הנ"ל וזהו ועבד ושפחה. זה בחינת שכבר כבש בחינת העבד והשפחה שיהיו כבושים תחת יד רבם. שזהו ההיפך מגירוש ארץ ישראל שבא על ידי שליטת העובדי כוכבים שנאמר עליהם תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה. אבל יעקב בגודל צדקתו על ידי ריבוי התורה שעסק עד שנתחדשו על ידו ספרים הרבה על ידי זה כבש בחינת העבד והשפחה שהם שליטת העובדי כוכסים הרוצים לגרש מארץ ישראל שכל כחם על ידי פגם אמונת חכמים כנ"ל. כי יעקב תיקן כל זה כנ"ל.

EN:
And after Tisha B'Av we read the shiv'ah d'nechemta [seven of consolation]. For through the mourning of Klal Yisrael during the three weeks and on Tisha B'Av, through this is drawn the aspect of the building of the Beis HaMikdash. As our Sages of blessed memory said (Ta'anis 30b) : "Whoever mourns over Yerushalayim merits and sees her joy" — as is brought in the sefarim that at the end of Tisha B'Av, the sprouting of the horn of Mashiach occurs. And then Hashem consoles us with all manner of consolations, which are the shiv'ah d'nechemta that we read from Shabbos Nachamu until Rosh HaShanah, in which begins the sweetening of the charon af [fierce anger] of the Sin of the Golden Calf, as is written elsewhere. And therefore they are seven consolations , corresponding to the aspect of the Vav within the Aleph that illuminates the lower point — which are in their totality seven — through drawing the light from the aspect of the sprouting of the horn of Mashiach. For then all the above is rectified — the upper point illuminates the lower point properly through the aspect of the Vav , which is the essential rectification, as mentioned above.

Segment 102
HE:
אות מז וזה וישב יעקב וכו' שביקש לישב בשלוה. כי סבר מאחר שכבר הכניע בחינת לבן ועשו וניצול מהם שהם עיקר בחינת החולקים. מעתה ישב בשלוה. אבל קפץ עליו רוגזו של יוסף שהוא בחינת מחלוקת שבין ישראלובין הצדיקים בעצמם שזהו בחינת מחלוקת של השבטים על יוסף הצדיק כי בענין המחלוקת על הצדיק יש כמה בחינות. כי יש מחלוקת מגלות העובדי כוכבים וממתנגדים רשעים וכו'. אבל יש גם מחלוקת שבין הכשרים והצדיקים בעצמם שהבעל דבר מתגבר בנכלי ערמימותיו ומרבה מחלוקת ביניהם. שעל ידי זה חוזרים ונפגמים כל הפגמים שעיקרם הוא חלוקת העצה. שזה נמשך מהחלוקת שבין השבטים עם יוסף שעל ידי זה גרמו חלוקת מלכות בית דוד על ידי ירבעם בן נבט שחטא והחטיא את הרבים שעל ידי זה כל הצרות וכל הגליות של ישראל כמובן בהתורה הנ"ל שמביא סוק ולא יחצו לשתי ממלכות עוד לענין שלימות העצה כי הם בחינה אחת כי קלקול העצה שנחצית לשתיים הוא על ידי פגם אמונת חכמיםש נפגם על ידי המחלוקת שהוא בחינת חלוקת מלכות בית דוד שנחלקה על ידי המחלוקת שבין השבטים עם יוסף (כמובא בדברי רז"ל).

EN:
And all this we read before Rosh HaShanah and the Ten Days of Teshuvah. For the essential holiness of Rosh HaShanah, the Ten Days of Teshuvah, and Yom Kippur, is through these Shabbasos on which we read these Haftaros — for the essential rectification is through Shabbos, as mentioned above. And therefore, we afterwards read the tartei d'siyuvta [two of teshuvah] — "two" specifically — the aspect of teshuvah upon teshuvah, which is the aspect of "Were Yisrael to keep two Shabbasos" specifically, as mentioned above (in section 8) .

Segment 104
HE:
אות מח וזה שסיפר יוסף חלומו והנה אנחנו מאלמים אלומים וכו'. והנה תסובנה אלומותיכם ותשתחון לאלומתי כי האבות עסקו לתקן חטא אדם הראשון שפגם באכילת עץ הדעת שעל ידי זה נמשכו פגם העשנים סרוחים כנ"ל (באות ל"ה). ועל כן עשו שהוא זוהמת הנחש שפגם מאד באמונת חכמים. כי חלק על יעקב אבינו וביקש להורגו שהוא החכם האמת. על כן פגם מאד באכילה ואמר הלעיטיני נא וכו' שזהו בחינת פגם אכילה בחינת פגם העשנים סרוחים שנמשך על ידי פגם אמונת חכמים כנ"ל. ויוסף שעסק בתרוה ויעב מסר לו כל חכמתו שקיבל משם ועבר שזה בחינת שלימות התורה על ידי ריבוי הספרים כנ"ל על כן הראו לו בחלומו שזכה לתיקון המאכלים שזהו בחינת ותשתחון לאלומתי כל האלומות הם עיקר המאכלים שעיקרם הוא הלחם. ועל כן יוסף שזכה לעסוק בתיקון אמונת חכמים על כן אלומתו שהוא בחינת הלחם עיקר המאכלים קמה וגם נצבה וכו'. כי ניצול מפגם בזעת אפך תכל לחם וכו' רק זכה שאלומתו קמה וגם נצבה בתוקפה בחינת תיקון המאכלים שזה בחינת תיקון העשנים הנ"ל על ידי תיקון אמונת חכמים הנ"ל:

EN:
And it is known that all the rectifications that Yisrael are engaged in on Rosh HaShanah and Yom Kippur — all are completed on Shemini Atzeres and Simchas Torah , for then is the essential completion of the rectification and the unification. And then we finish the Torah and begin it anew from Beraishis etc., and conclude with Shabbos — which is Parshas "Vay'chulu" . For this is the essential completion of all the rectifications we have been engaged in from Elul and Rosh HaShanah etc. until now — all in order to draw and illuminate within us the holiness of Shabbos, which is the aspect of teshuvah, so that from now on all Yisrael will merit to begin fulfilling the Torah anew and to return in teshuvah, each one from wherever he may be. So that there will be drawn upon us the aspect of expertise in halachah mentioned above — the aspect of expert in entering, expert in exiting — the aspect of "If I ascend to heaven, there You are; and if I make my bed in She'ol, behold You are there" etc. Through this, the Aleph is completed and Adam is formed to sit upon the Throne etc. All of this is drawn through the holiness of Shabbos — for then the aspect of Moshe illuminates Yehoshua.

Segment 106
HE:
אות מט וזה בחנית החלום הב' שהוא והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי. זה בחנית סוד העבור שהשיג על ידי תיקון אמונת חכמים כנ"ל. כי עיקר סוד העיבור הוא בענין תהלוכות הגלגלים שהם השמש והירח והכוכבים כמו שכתוב שם. על כן סיפר להם כל זה כדי שיבינו שזכה לקבל חכמת אביו שהוא בחינת ריבוי הספרים הקדושים שהם בחינת תיקון אמונת חכמים שעל ידי זה הוא תיקון המאכלים וכו'. שעל ידי זה זוכין לסוד העיבור כמו שכתוב שם. אבל הם לא האמינו לו ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו. וכל זה הוא בחינת המחלוקת שבין הצדיקים ובין הכשרים קצת והעיקר מחמת שהכל רוצים שיבינו מיד כל דרכי הצדיק והשגותיו. כי אם היו הכל רואים ומבינים מה שהשיג הצדיק אפילו חלק אחד מאלף היו בודאי כולם כרוכים אחריו והיו מתקרבים אליו בכל נפשם ומאודם. אך הצדיק מתנהג בחכמה בשביל הבחירה ומעלים עצמו ומסתיר עצמו מהעולם רק מגלה להם מעט מזעיר באופן שידעו ויבינו שהסוד אצלו. וכמו שכתב שם על ענין סוד העיבור שהוא כלל התורה שיש בזה חכמה שיכולין לגלות להם מה שמגלין. ואף על פי כן יהיה הסוד נשאר אצלו וכו'ש זהו בחנית כי הוא חכמתכם ובינתכם ועיני העמים דייקא וכו'. רק על ידי שמגלין להם יבינו שהסוד אצלו. ועל ידי זה יש להם בחירה. כי בוודאי אם ירצו באמת לאמתו יכולין להבין מרחוק על ידי זה שכבר גילה להם שבוודאי יודע עוד מה שיודע באופן שיתקנם לנצח. אך לא יחפוץ כסיל בתבונה וכו'. וכן מתנהג הצדיק בכל השגותיו עד שבאמת מתקרבים החפצים באמת. אבל יש שמרבים להקשות קשיות עליו כי רוצים להבין הכל. ואפילו צדיקים מתגרה בהם הבעל דבר ומכניס בלבם קשיות עליו. כי בהתלמידי חכמים והצדיקים מתגרה ביותר שיחלקו עליו מחמת שעליהם מסתכלית הרבה מישראל. ובאמת יש בזה נסתרות הרבה בענין המחלוקת שבין הצדיקים בעצמם כמו שכתוב על פסוק אוזן שומעת תוכחת חיים וכו'. (כמו שכתוב בסימן ה' ליקוטי חלק א'. ומובא לעיל באות ל"ד). וזה בחנית המחלוקת שבין השבטים על יוסף שהוא גילה להם חלומותיו כדי שיבינו מרחוק עוצם גדולתו. והם הוסיפו שנוא אותו על חלומותיו וכו'. וכן מתנהג עכשיו וכנ"ל. אבל עצת ה' לעולם תעמוד כי דייקא על ידי זה סיבב השם יתברך שירד יוסף למצרים וכו'. עד ששבו בתשובה השבטים על מכירתו ואמרו אבל אשמים אנחנו וכו'. ובאו והשתחוו אליו ואמרו אליו שא נא לפשע עבדי אלקי אביך שכל זה הוא בחינת תשובה על פגם אמונת חכמים שעל ידי זה נתרבין ספרים קדושים וכו' שזהו בחינת כלל כל התורה הקדושה שנתן לנו משה ביציאת מצרים שנסתבב הכל על ידי מכירת יוסף שהוא בחינת מחלוקת וכו' שזהו בחינת וספר כתב איש ריבי שדייקא על ידי המחלוקת נעשה ספר וכו' כנ"ל. כי כל ספר התורה הקדושה שכלולה מכל הספרים ניתנה על ידי יציאת מצרים שהיה על ידי המחלוקת של השבטים עם יוסף שזהו בחינת וישלחהו מעמק חברון. מעצה עמוקה של הצדיק הקבור בחברון וכו'. כי בוודאי הוא עצה עמוקה מאד שדייקא על ידי זה ניתנה התורה שהוא כלל הספרים הקדושים שכל זה הוא בחינת וספר כתב איש ריבי וכו' כנ"ל:

EN:
And in this they conclude the Torah: that Moshe died and departed, and "Yehoshua bin Nun was filled with the spirit of wisdom, for Moshe had laid his hands" etc. And they conclude: "And for all the mighty hand and all the great terror that Moshe wrought before the eyes of all Yisrael" — that he broke the Luchos before their eyes. For this was his greatest act of might, more than all the wonders he performed — as is understood from this verse according to the exposition of our Sages of blessed memory mentioned above, who expounded this verse regarding his breaking the Luchos . For certainly it is a wondrous and awesome act of might and an exceedingly awesome novelty. For through this he drew the aspect of the rectification of seeking "Ayeh" mentioned above — through which there is great hope even for all those who have fallen very far, the aspect of "filthy places," which are the aspects of exceedingly wretched thoughts of immorality and heresy and crooked thoughts of the heart against Hashem and difficulties etc. — which are the aspect of avodah zarah etc. And nevertheless, even for them there is hope if they wish, through the seeking of "Ayeh" mentioned above, which was drawn through the breaking of the Luchos , as mentioned above.

Segment 108
HE:
אות נ וזה בחינת חול המועד שאסור בקצת מלאכות ומותר בכמה מלאכות. ואמרו רז"ל שדיני חול המועד נמסרו לחכמים שהם יעשו כרצונם להתיר איזה מלאכות ולאסור איזה מלאכות כפי שיראה בעיניהם. וכל עיקר היתה עשיית מלאכה בחול המועד הוא בביל דבר האבד כמו שהתיל התנא המשנה א' דמסכת מועד קטן משקין בית השלחין שהוא בביל דבר האבד. ובשביל זה נמסר הדבר רק לחכמים. כי דבר האבד מרמז על האבודים והנדחים בעוונותיהם שגם אותם צריכין לתקן. אבל כל תיקונם הוא על ידי החכמים האמיתיים שיקיימו דבריהם על כל אשר יאמרו כי הוא זה. כי אף על פי שהכל צריכין לקיים דברי חכמים. אבל אין שום מצוה שיהיה נמסר לחכמים לבד לעשות כפי דעתם כי אם דיני חול המועד. והעיקר בשביל דבר האבד שהם בחינת נפשות ונצוצות האבודים שאי אפשר להתתקן כי אם על ידי החכמים כנ"ל. וזה סוד קידוש החודש שנמסר לחכמים כנ"ל. ועל כן חול המועד וראש חדש דיניהם שווים לנין קריאת התורה שבראש חדש קורין ד' ובחול המועד קורין ד'. כי הם בחינה אחת שנמסר רק לחכמים וכו' כנ"ל. וזה מרומז המשנה משקין בית השלחין במועד בין ממעשין שיצא בתחילה ובין ממעשין שלא יצא מתחילה. והכל בשביל דברים האבודים שהם בחינת האבודים והנדחים בעוונוותיהם שכל תיקונם היא על ידי בחינת הצדיק שיודע להשקותם גם כן שזה בחינת משקין בית השלחין שנקרא שלין עיין שם ושולח מים על פני חוצות. זה בחינת הצדיקים הגדלים שיכולים להשקות גם אותם שהם מבחוץ לגמרי בבחינת יפוצו מעינותיך חוצה. חוצה דייקא (כמו שכתוב במקום אחר סימן י"ד ליקוטי חלק א') וזהו בין ממעין שיצא בתחילה בין ממעין שלא יצא בתחילה. היינו לא מבעיא שהם יכולים לשלוח מים על פני חוצות שהם מקום הרחוקים מאד להודיעם גם כן מאלקןותו יתברך ולהוציאם ממקומות החיצונים מאד. ולא מבעיא שהם יכולין להשקותם ממעין שיצא מתחילה. שכבר היה מעין אלא שנתקלקל. ולא היו יכולים להשקותם ממנו על ידי ריבוי קלקוליהם אלא אפילו ממעין שלא יצא מלתחילה. שלא היה שום מעין הכמה יוצא משם תחילה. אבל כשיאמין בצדיקים ויעשה ככל אשר יאמרו כי הוא זה. יכולים לתקנו גם כן. כי הצדיקים חותרים וחופרים מעיינות חדשים תמיד. ועיקר בשביל נפשות האבודים לשלוח להם מים על פני חוצות אפילו אותן שהם מבחוץ לגמרי. וזה רמז התנא הקדוש בהתחלת מסכת מו"ק משקין בית השלחין שהוא בשביל דבר האבד בין ממעין שיצא בתחילה ובין ממעין שלא יצא בתחילה וכנ"ל:

EN:
And therefore, afterwards we begin Beraishis — which is the ma'amar sasum [closed utterance], the aspect of "Ayeh" mentioned above — and conclude with Shabbos. For the essential rectification is through the holiness of Shabbos, as mentioned above. (See regarding this matter above in section 23, and in Hilchos Nefilas Apayim, Halachah 6, section 7.)

Segment 109
HE:
שייך לאות למד ל"אלעני הפלוגתא שלבית שמאי ובית הלל). כי בית שמאי סברי שאין להתחיל כי אם עם זקנים וצדיקים עובדי ה' להאיר עליהם כל האור וכו'. כמו שנהגו כמה גדולים שלא קבלו לישיבה כי אם צדיקים וכו' שזה דעת ר' גמליאל כל תלמיד שאין תוכו כברו וכו'. ואחר כך פוחת והולך כי אר כך פוחתין האור הגדול כדי שיוכלו להאיר גם בהפחותין וכו'. ובית הלל אומרים להיפך. כי היה עניו מאד. ואמר שהעיקר הוא להתחיל מכל נקודה ונקודה טובה שיכולין וכו'. ולהתחיל העיקר מהקטאנים ובני הנעורים וכו'. בחינת מפי עוללים ויונקים המלוכלכים וכו' יסדת עוז וכו'. שזהו בחינת התנוצצת משיח שנאמר בו יחוס על דל ואביון. עני ורוכב על החמור וכו'. כי הלל גייר גרים רחוקים מאד כמו שאמרו רז"ל והשיב לכל אחד כמו שאמרו רז"ל (במסכת שבת ל"א) על כן שייך לעיל.

EN:
And therefore, Moshe departed on Shabbos , at the time of Minchah , at ra'ava d'ra'avin [the will of all wills]. For he drew the aforementioned rectification to all those who have fallen and are distant, as mentioned above. For he departed in awesome holiness to the aspect of "Ayeh" — for "no man knows his burial place" (Devarim 34:6) — for there is the ultimate knowing of not-knowing, which is the aspect of the holiness of Shabbos (as is written in Likutay Tinyana, siman 83). And from there he draws illumination to the aspect of Yehoshua — so that Yehoshua can illuminate to all Yisrael this path: to strengthen and arouse and support all those who have fallen greatly, that they should never despair in any way. Rather, they too should search and seek His glory, in the aspect of "Where is the place of His glory?" — until they merit each time to find Him, that He will shine His countenance upon them and they will be able to pray etc., they too.

Segment 111
HE:
אות נא וזה בחינת חצי הלל של ראש חדש. וימים האחרונים של פסח שאף על פי שאין העצה שלימה עדיין שהוא עיקר הישועה שאומרים עליו הלל שלם. אף על פי כן זהו בעצמה ישועה שצריכין לומר עליו על כל פנים חצי הלל מה שאני חזק באמונה בחסדו יתברך. שאיך שיהיה באיזה דרך שיוליכו אותי אמצא שם השם יתברך בבחינת בכל דרכיך דעהו וכו' כמו שאמרו רז"ל בחינת שוטטנו בארבע פינות תרופה לא מצאנו שבנו אליך וכו'. וכמו שכתוב אבד מנוס ממנו באורח זו אהלך טמנו פח לי זעקתי אליך ה' וכו'. וכן הרבה וכנ"ל שזה עיקר סוד קידוש החודש שאנו עוסקים בהלכה זאת. והכל בכח אמונת חכמים וכו' כ"ל שהוא על ידי ריבוי הספרים הקדושים שצריכים שיתרבהו כל כך באור האמת כזה עד שהכל ימצאו את השם יתברך בכל מקום שהם שעל ידי זה ישובו הכל להשם יתברך וכו'.

EN:
As is known — all this — to one who has begun to enter these holy paths: that even though it seems to him that he has already distanced himself so much that it is impossible for him to pray at all etc. — nevertheless, when he strengthens himself and asks and seeks "Ayeh" etc., as mentioned above, in the meantime Hashem helps him so that he too can pray somewhat. And if he is strong in this all his days, his end will be good forever. And all this is the aspect of the expertise in halachah mentioned above, which is drawn through the true Tzadik — the aspect of Moshe — who makes known and draws the holiness of Shabbos, which is the aspect of teshuvah upon teshuvah always, however one may be, on every level — in ascent and in descent — until all Yisrael return to Hashem. Through this will come the complete redemption speedily in our days, amen selah.

Segment 113
HE:
אות נב וזה בחינת ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן וכו' לשני מחנות וכו'. והיה המחנה הנשאר לפליטה. שכשרואין שקשה להשיג העצה השלימה. צריכין להתנהג לפי חלוקת העצה על כל פנים. הנשאר לפליטה ולא יהיה נאבד לגמרי ח"ו. שלא יאמר שילך ויתהנה וכו' רחמנא ליצלן. רק ישתדל שעל כל פינם ישאר מה שישאר וכו'. היינו כשרואה אדם שהיצר הרא מתגבר עליו כמו שמתגבר ונדמה לו שאין בכחו לעמוד כנגדו כראוי. וכל מה שחושב עצות ותחבולות אינו עולה בידו כראוי ומחמת זה עצתו חלוקה תמיד. אזי כל עצתו העקריית שיסמוך על כח הצדיק האמת שבאיזה דרך שילך ימצא בו השם יתברך כנ"ל. ולעת עתה יתנהג כפי חלוקת העצה. שזה בחינת ויחץ את העם וכו' והיה המחנה הנשאר לפליטה. היינו שיקבע בלבו שאיך שיהיה אף על פי כן אני חזק שלא אהיה נסוג אחור לגמרי מהשם יתברך ולא אייאש את עצמי לעולם. ולא אהיה ח"ו מהחסידים הנפולים שהם גרועים וכו' רחמנא ליצלן כמו ששמענו מצדיקים. רק אני על משמרתי אעמוד לחטוף מה שאוכל למען יהיה המחנה הנשאר הפליטה. למשל שהאדם חפץ שילמוד הרבה ויתפלל וירבה בהתבודדות ויהיה נקי מעתה מכל חטא והרהור וכו' ורואה שקשה עליו וכו'. יהיה חזק בדעתו שעל כל פנים מה שאוכל לחטוף בחיי אתייגע בכל כוחי לחטוף איזה טוב כל יום מימי חיי. ואם חץו לא אוכל להתפלל כלל אראה לדבר אחר כך איזה דיבור של תחינה ובקשה וכו'. ואם ימנעני ח"ו גם מזה מה לעשות (כמו ששמעתי מפיו ז"ל). אף על פי כן אלמוד מעט או הרבה ועל כל פנים אתגבר ברצונות חזקים להשם יתברך ואצעק על כל פנים רבונו של עולם הושיעה וכיוצא בזה ואם עצתי חלוקה אם ליסע או ישב בביתי. ואיני יכול לתת עצה לנפשי. על כל פנים אזי חק בדעתי. שבין בביתי בין בדרך אחטוף טוב מה שאוכל. וכן בשארי דברים שאי אפשר לפורטם. וכל זה בחינת והיה המחנה הנשאר לפליטה. וזה שפירש רש"י בעל כרחו כי אלחם עמו. כי בזה אני חזק שבעל כרחו יהיה מוכרח להניחיני שיהיה נשאר לי על כל פנים מחנה הנשאר לפליטה כי אלחם עמו על זה בכחו של הצדיק וכו'. וכמו שפירש רש"י שם התקין עצמו לג' דברים לדורון ולתפלה ולמלחמה. לדורון זה בחינת המנחה ששלח אליו ובענין מלחמת היצר הרע הוא בחינת סוד שעיר המשתלח וסוד מים האחרונים שהוא בחינת סוד המנחה ששלח יעקב לעשו (כמובא בספרים) שזהו בחינת דברה תורה כנגד יצר הרע וכו' (פרשת כי תצא) לתפילה פירש רש"י אלקי אדוני אברהם וכו' זה בחינת שיחה וצעקה להשם יתברך שאני אצעק תמיד שיצילני בזכות אבותינו שהם הצדיקים האמיתיים וכו'. למלחמה. והיה המחנה הנשאר לפליטה וכנ"ל:

EN:
And therefore, on Simchas Torah we immediately read the Haftarah from Yehoshua (Yehoshua 1) : "Moshe My servant has died — now arise" etc. (See below, section 39.)

Segment 115
HE:
אות נג וזה בחינת שזמן הדלקת נר חנוכה הוא משעת יציאת הכוכבים עד שתכלה רגל מן השוק. זמן יציאת הכוכבים זה בחינת תיקון פגימת הלבנה שהוא בחינת סוד העיבור הנ"ל. כי הכוכבים הם בחינת תיקון פגימת הלבנה כמו שאמרו רז"ל שנתן לה הכוכבים להפיס דעתה וכו'. וזהו עד שתכלה רגל מן השוק זה בחינת תיקון העצה שזוכין על ידי סוד העיבור כנ"ל. כי רגל בחינת עצות בבחינת העם אשר ברגלך ההולכים אחר עצתך וכו' כמו שכתוב במקום אחר) שזהו עיקר בחינת תיקון הדלקת נר חנוכה למטה מי"ט להאיר בחינת שלימות העצה למטה שהיא בחינת רגלין: וזהו עד שתכלה רגל מן השוק. כי עיקר פגם חלוקת העצה הוא בשוק שהוא מקום המשא ומתן שם צריכין ליזהר מאד מטירדת תאוות ממון שנמשך מבחינת בעצבון תאכלנה שנגזר על ידי פגם העצה שנפגם על ידי עצת הנחש בחינת הנחש השיאני שהוא לשון עצות (כמו שכתוב במקום אחר). כי עיקר יגיעת הפרנסה הוא מחמת חסרון העצה כנ"ל. ועיקר התיקון לבקש מהשם יתברך ותקנינו בעצה טובה מלפני. כי עיקר הצלחת המשא ומתן הוא כשהשם יתברך משפיע לו עצה טובה מה לסחור ומתי לקנות ומתי למכור וכו' כמו שכתוב ארי הוא יהיב לך עיטא למקני נכסין וכו' כנ"ל. וכשזוכין לסמוך על השם יתברך ולהמשיך עצה שלימה אזי אין צריכין לסבב בשוק בשביל הפרנסה ויכולין לישבה ביתו ולהתפרנס בכבוד כמובן לכל. וזה בחינת עד שתכלה רגל מן השוק. להעלות העצה בחינת רגל מן השוק שם כל טירדת הממון מחמת חלוקת העצה כנ"ל. על כן צריכן להדליק נר חנוכה שהוא בחינת הארת שלימות העצה משעת יציאת הכוכבים שהוא בחינת סוד העיבור שהוא בחינת תיקון העצה כנ"ל עד שתכלה רגל מן השוק להוציא העצה מאחיזת הסטרא אחרא שוהא בשוק ששם טירדת הממון שנמשך מפגם העצה כנ"ל. ועיקר התיקון על ידי שלימות התורה שנמשך על ידי הספרים הקדושים שמשלימין את התורה וכו'. והעיקר על ידי חידושי תורה שהם בבחינת שבת ששם תכלית האחדות של תורה שבעל פה עם שורש התורה שהוא בחינת תורה שבכתב כנ"ל (באות כ"ה) שזהו בחינת שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז שפירש רש"י שחידושי התורה מיוסדים אל אופניהם וכו' וכנ"ל באות הנ"ל (ועיין במדרש על פי זה שוקיו עמודי שש). כי בשבת עיקר תיקון העצה שהוא בחינת שוקין ורגלין שזהו בחינת אם תשיב משבת רגלך כי אז מאירין חידושי תורה ה"ל שהם בבחינת שוקיו עמודי שש וכו'. שעל ידי זה עיקר שלימות העצה בתכלית שעיקר התיקון נמשך בשבת כנ"ל:

EN:
And this is (Shemos 17) : "For a hand is on the Throne of Y-ah — a war for Hashem with Amalek from generation to generation" — that "His Throne is not complete and His Name is not complete until the remembrance of Amalek is erased" (Tanchuma Ki Seitzei) . For the main thing is to cut off the seed of Amalek, and this is accomplished through the aspect of Yehoshua specifically — in the aspect of "Go out and fight with Amalek" — which is the aspect of the lower point. But it is impossible for Yehoshua to accomplish anything except through the power of Moshe, the aspect of the upper point, as it is written: "And it was, when Moshe raised his hand" etc. And throughout the exile, Hashem fights with him, and then the Throne is not complete — the Aleph is lacking — and the Name is not complete . For when the aspect of Adam is formed to sit upon the Throne — this is the completeness of the Name Havayah , which is Havayah spelled with Alephs , equaling Mah [45] in gematria — equaling Adam . When the blood draws sustenance — when the Aleph in the middle of the Vav of the Name Mah withdraws, chas v'shalom — then it rises to Dam [blood], the aspect of the reverse of Ehyeh equaling Dam , as is explained in the writings of the Arizal in many places.

Segment 116
HE:
ועל זה זה נקרא מקום טירדת המשא ומתן שוק. על שם שוקין ורגלין. כי כל הממון בחינת רגלין כמו שכתוב ואת כל היקום אשר ברגליהם. זה ממונו של אדם (כמו שכתוב במקום אחר). ושם עיקר חלוקת העצה שנקרא רגלין כנ"ל. כי עיקר אחיזת הסטרא אחרא הוא בבחינת רגלין כידוע. ועל זה נאמר לא בשוקי האיש ירצה וכו'. ועיקר התיקון על ידי בחינת שבת וכנ"ל. נמצא ששוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז שהוא בחינת חידושי תורה הנפלאים של הצדיק שזוכה לשבת בשלימות וכנ"ל. שעל ידי זה עיקר תיקון העצה כנ"ל. הם תיקון לבחינת שוקיו ורגלין שיש בהם אחיזת הסטרא אחרא שמבלבלין העצה ומטרידין את האדם בטירדת המשא ומתן ותאוות ממון שמשם באים כל הקלקולים רחמנא ליצלן כידוע. וזהו שמובא במדרש שוקיו עמודי שש אלו ששת ימי החול. מיוסדים על אדני פז זה יום השבת. כי עיקר תיקון השוקין בחינת רגלין שהם בחינת ימי החול שבהם כל הבירורים לברר מחלוקת העצה וכו' כנ"ל. הוא על ידי יום השבת שאז עיקר שלימות התורה שבכתב עם תורה שבעל פה בתכלית השלימות שזהוב עצמו בחינת שוקיו עמודי שש מיודים על אדני פז כנ"ל. וזהו בחנית שהדלקת נר חנוכה הוא עד שתכלה רגל מן השוק כנ"ל. כי על ידי נר חנוכה שממשיכין קדושת שבת לששת ימי החול כמובן במקום אחר בהתורה ימי חנוכה (סימן ב' לקוטי תנינא):

EN:
And in every generation, to the degree that each person exerts himself to draw close to the true Tzadik amidst insults and much spilling of blood — so does the aspect of Moshe illuminate Yehoshua, the aspect of Rav and talmid , as mentioned above. Through this they cut off the seed of Amalek and all the rectifications are accomplished. But the war is very, very long. For Amalek has from of old been a "strap of chastisement for Yisrael" (Tanchuma Chukas) and spreads each time more and more, both collectively and individually, upon each person. Therefore the Torah warned us (Devarim 25) : "Remember what Amalek did to you" — for one must remember well his great war, in order to flee each time to the true Tzadik and his holy Torah. For only he fights the war of Amalek in every generation — the aspect of one "trained in war" — until Mashiach comes speedily in our days, when his seed will be cut off completely, as it is written: "And it shall be, when Hashem your G-d gives you rest in the land… you shall erase the memory of Amalek" etc.

Segment 118
HE:
אות נד וזה בחינת ויהי מקץ שנתיים ימים וכו'. מקץ מרמז על הקץ האחרון. כמו שכתוב במדרש רבה על פי זה קץ שם לחשך. זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה וכו'. וזה שנתיים ימים זה בחינת שני הבתים היה בשני הגאולות שנחרבו בעוונותינו. והעיקר היה על ידי חטא המרגלים כמו שאמרו רז"ל אתם בכיתם וכו' אני אקבע לכם בכיה לדורות בט' באב שבו נחרב הבית המקדש בראשונה ובשניה. וזהו שנתיים ימים בחינת יום לשנה שנאמר במרגלים שמרמז על ב' הבתים שיוחרבו. כי ב' הגאולות הראשונות נאמר עליהם יחיינו מיומים. ובעוונותינו הרבים נחרבו על ידי המרגלים שנגזר עליהם יום לשנה יום לשנה תשאו את עוונותיכם. וכפל ב' פעמים יום לשנה לרמז על חורבן ב' הבתים. אבל בגאולה האחרונה כיב ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו. ואז יקוים קץ שם לחשך שיהיה קץ וסוף לחשכת אפילת הגלות כמובן במדרש הנ"ל שזהו בחנית מקץ שנתיים ימים וכנ"ל. אבל הקץ מתארץ מאד כי הוא קץ הפלאות והעיקר מחמת המחלוקת וכו' כנ"ל. ואין יודעין היכן הרב האמת שיכול להמשיך עצות טובות שלימות לכל אחד לפי מקומו ושעתו. כי עיקר כל הקלקולים הוא מחמת העלמת וחלוקת העצה כי כל התורה הוא בחינת עצות בחינת תרי"ג עיטין דאורייתא כמו שכתוב לי עצה ותושיה אבל בעוונותינו הרבים אבדה עצה מבנים ואין ידועים העצה איך לזכות לקיים את התורה וכל זה נמשך על ידי פגם אמונת חכמים שעל ידי זה עולים עשנים סרוחים ולבלבלים את המוח וכו' כנ"ל. וזהו ופרעה חולם. פרעה בחינת הסטרא אחרא שמבלבל את המוח עעל ידי הבלבולים הבאים על ידי העשנים סרוחים כנ"ל שזהו בחינת חלום כי כל החלומות באים על ידי האדיים והעשנים העולים מן המאכלים וכו' (כמו שכתוב במקום אחר). ועל כן כשהמוח מבולבל על ידי פגם העשנים הנ"ל על ידי זה חלומותיו מבולבלין. ועל כן גם כל הבלבולים הרבים המססבבין את המוח בבחינת רשע מכתיר את הצדיק המובא בתורה הנ"ל כולם נקראים חלומות שהם בחינת בלבולים של שוא והבל בבחינת כי החלומות שוא ידברו. שעל זה נאמר כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה המבלבים אותך על ידי פגם העשנים הנ"ל. כי את האלגקים ירא שלא תשמע לריבוי הבלבולים רק את האלקים ירא וכמו שפירש רש"י שם. וזה והנה עומד על היאור. יאור מצרים זה פישון בבחינת פי שונה הלכות (כמו שפירש אדמו"ר ז"ל במקום אחר) כי עליהם מתגבר יורת בבלבול העצה הנ"ל. מחמת שעיקר תיקון העצה תלוי בהם. על כן מתגבר עליהם ביותר. כי השוני הלכות צריכין לברר כל העצות שהם עיקר הלכות ודיני התורה שנדע העצה איך להתנהג בדיני התורה ובכל הדברים שבעולם. כי התורה נקראת עצה כנ"ל. כי כל ההלכות כלולים בששה סדרי משנה. ונקרא משנה שהוא לשון לימוד ולשון שנים בחינת וכסף משנה כי צריכין לברר בלימודו כל ההלכות התורה שעל ידי זה יברר העצה שלא תהיה חלוקה לשנים. כי ששה סדרי משנה הם בחינת אסור ומותר טמא וטהור כשר ופסול שצריכין לבררם כמובא. ומשם בירור כל חלוקת העצה שלא תהיה חלוקה לשנין. ומחמת שהשוני הלכות צריכין לעסוק בזה. על כן הסטרא אחרא מתגברת עליהם מאד בכמה בלבולים ומחלוקת שנתרבו בעוונותינו הרבים בכמה בחינות עד שגם בהתורה בעצמה נתרבו המחלקות והספיקות עד אשר אין הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחר. ואף על פי שגם הוא מחלוקת דקדושה. אבל הכל נמשך מחטא העגל שאז נתהוה השכחה כמו שאמרו רז"ל. ומריבוי עוונותינו שמעכבין את הגאולה. ומזה נמשך חלוקת העצה שיש לכל אחד. וזה והנה מן היאור עולות שבע פרות טובות ושבע פרות רעות. וכן שבע שבלים טובות ושבע שבלי רעות ותבלענה וכו'. ולא נודע כי באו אל קרבנה. שכל זה הוא בחינת העלמת העצה. כי כל העצות בכל הדברים שבעולם כלולים בשבעה מדות שצריכין לידע איך להתנהג בכל מדה. ויש עתים שהשוני הלכות שהם בחינת היאור הם מעלין כל הז' מדות כראוי שהם טובות ויפות בחינת בריאות וטובות. אבל בתוך כך מתגבר הרע שהם הז' מדות רעות ומבלבלין המוח עד שבולעין כל הטוב ולא נודע כי באו אל קרבנה כאלו מעולם לא היה שום טוב כלל ח"ו. ואם אחר כך חוזרים ומתגברים ומעוררים הטוב בבחינת שבע שבלים מלאות וטובות. כי יש טוב שהוא בחינת בירור נפש החי שהוא גבוה יותר שזה בחינת שבע פרות טובות. וכשנתבלבל על ידי שבע הפרות הרעות חוזרים ומתגברים לברר הטוב על כל פנים בבחינת בירור הצומח שמרומז בשבע שבלים הרקות והרעות בולעים אותם. וכל זה בחינת בלבול העצה שמשם כל הפגמים בחינתועצת עליון נאצו וכתיב והמה ימרו בעצתם וימוכו בעונם. והתיקון על ידי יוסף שהוא בחינ הצדיק האמת שמתיגע תמיד להוסיף בתורה חידושים נפלאים שנמשך מהם עצות עמוקות שזהו בחינת יוסף בחינת יוסף לקח וכו'. בחנת דמוסיף יוסיף בחינת מוסיף והולך. שנותן עצה שיקבצו את הטוב שהוא בחינתה אוכל שבשנים הטובות שיהיה נשמר היטב שזהו בחינת שעוסק לזרז לכתוב בפרים כל חידושי תורה להרבות ספרים עד אין קץ שזהו עיקר שמירת מאכלי התורה. כי הספר הוא לזכרון בחינת כתוב זאת זכרון בספר שיהיה נשמר לעולם ולא יהיה נאבד ונשכח. וזה בחינת ויצבור יוסף בר כחול הים עד כי חדל לספור כי אין מספר בחינת עשות ספרים הרבה אין קץ כי ביוסף נאמר כי בן זקונים הוא לו. זקן זה קנה חכמה קנה בינה. שמרמז על הקנה והקולמוס שכותבין בו הספרים של התורה הקדושה שעל ידי זה תהיה עיקר הגאולה (כמו שכתוב בזוהר הקדוש בר"מ) ובגלותא קדמאה במטה דילך בזע ימא. ובגלותא בתראה בקנה דילך דאיהו קולמסא בזע ימא דאורייתא. וזה בחינת שבעה קני המנורה כי המנורה הטהורה זה בחינת אור התורה שעיקר קיומה על ידי הקנים שהםבחינת הקולמוסים הכותבים ספרי חידושי התורה שעל ידם עיקר התיקון שהוא תיקון העצה שזהו בחינת נר חנוכה כנ"ל ויש לרמז שזהו בחינת כי בן זקונים הוא לו. בחינת ז' קנים בחינת ז' קני המנורה בחינת כל הספרים הקדושים שנכתבים בקנים שכלולים בשבעה בחינת חצבה עמודיה שבעה לתקן כל הז' מדות שבהם כל חלוקת העצה לברר הז' מדות טובות שהם שבע פרות הטובות. ושבע שבלים הטובות לבררם מההיפך הרוצים לבולעם כנ"ל. ועל כן מרומז שבע השבלים התיקון איך לבררם שזהו בחינת שבע שבלים עולות בקנה אחד בריאות וטובות בקנה אחד מרמז על הקנה הנ"ל שהוא בחינת הקולמוס הכותבת ספרי התורה וכו' וכנ"ל. שעל ידי זה עיקר התיקון כנ"ל.

EN:
And this is the aspect of the mitzvah of Milah . Through the cutting of the orlah and the spilling of the infant's blood — this is the aspect of cutting off the seed of Amalek. For Amalek is the aspect of the contamination of the orlah , the damage to the Bris . Therefore he contested the mitzvah of Milah — he would cut off circumcisions and hurl them upward, as it is written: "And he cut off the tail — all the weakened ones behind you" — as our Sages said (Tanchuma Ki Seitzei) . And the mitzvah of pri'ah , through which the atarah is revealed — this is the aspect of appointing a king. For the revelation of the atarah is the rectification of the Bris , through which one merits malchus , as with Yosef HaTzadik — as the Zohar says: "One who guards the Bris merits kingship." Afterwards the infant is given a name — the aspect of the upper point. For the name of a Jew is included in His Name — "His Name is joined with our name" — drawn from the root of "Yisrael arose in thought first," which is the upper point. Then the Aleph is completed and Adam is formed. For only now is the infant in the aspect of Adam — when the orlah covers the Bris , this is not the form of Adam . Therefore only Yisrael who are circumcised are called Adam .

Segment 120
HE:
אות נה וזה עשה לך רב וקנה לך חבר ומובא בספרים שמרמז על הקנה והקולמוס שהוא חבר להתלמידי חכמים שיתקיימו דברי התורה על ידי זה. וזה עשה לך רב ואם אינך יכול למוצאו התיקון על ידי וקנה לך חבר. היינו על ידי הספרים הקדושים הנכתבים בקנה תחבר אותם אליך ותעיין בהם היטב תוכל לידע מי הוא הרב האמת. כי עיקר התיקון על ידי ריבוי הספרים כנ"ל. ועל כן היו ב' חלומות שהם החלום של ז' הפרות וחלום ב' של שבע השבלים וכו'. לרמז על שני החורבנות שהיו על ידי התגברות הבלבולים הנ"ל. ועל כן החלום ב' של שבע השבלים שמרמז על חורבן בית שני שהוא הגלות של עכשיו מרומז בו התיקון על ידי הקנה שהוא בחינת הקולמוס שמרומז בז' שבלים עולות בקנה אחד. כי עתה כבר התירו רז"ל לכתוב תורה שבעל פה כנ"ל. כי עתה כל התיקון על יכי ריבוי הספרים הקדושים בחינת עשות ספרים הרבה אין קץ וכנ"ל. וזה בחינת וחמש את ארץ מצרים בחינת חמשה חומשי תורה. שבהם כלולים כל הספריםה קדושים שכולם הם שלימות תורה שבכתב כמו שכתוב שם. וזה בחינת ששה קני המנורה שמאירין כולם אל פני המנורה שהוא נר השביעי. כי ששה קני המנורה שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני הם בחינת ששה סדרי משנה שמבררין בין הכשר והפסול וכו' כנ"ל. וכולם מאירים אל מול פני המנורה שהוא נר השביעי שהוא בחינת שבת. כי עיקר התיקון על ידי שבת שאז עיקר גמר תיקון בירור ההלכות שהם בחינת בירור ותיקון העצמה כנ"ל וזה בחינת הכפתורים והפרחים והגביעים משוקדים שהיה במנורה. כל זה בחינת החידושים נפלאים של ספרים הקדושים שהם בכמה וכמה פנים שונים בדרכים נפלאים בבחינת כפתור ופרח וכו' כמצוי לשון זה על החידושים הנפלאים (מדרש בראשית צ"ח) ן כמה חידושי תורה בכמה גוונין נפלאים שהם בחינת כפתורים ופרחים וגביעים משוקדים שבמנורה הטהורה כדי לברר ולתקן העצה לכל אחד ואחד לפי מקומו ושעתו כמובן לכל המשים לבו על דרכיו לחשוב עצה בכל יום על תכליתו הנצחי באופן שיתקרב על ידי זה ולא יתרחק יותר ח"ו. ועל כן בכלל היו הכפתורים והפרחים וכו'. במספר מ"ט כמנין ימי הספירה שבהם ניתנה התורה כמובא. כי הם מרמזים על כלליות ספרי חידושי התורה כנ"ל.ועל כן הם מ"ט כנגד מ"ט פנים לתורה שכל הספרים הקדושים של חידושי תורה אמיתיים נמשכין מאלו המ"ט פנים שהם בחינת המט כפתורים ופרחים וכו' וכנ"ל. וזה מקשה תיעשה המנורה. מקשה בחינת קשיות ומחלוקת על ידי זה דייקא תיעשה המנורה. זה בחינת וספר כתב איש ריבי הנ"ל שדייקא על ידי הריב ומחלוקת שבאים על ידי הקשיות שמקשין על הצדיק האמת על ידי זה דיקיא נעשין ספרים קדושים הרבה על ידי התשובה ששבין על ידי זה דייקא נעשין ספרים קדושים הרבה על ידי התשובה ששבין על ידי זה על פגם אמונת חכמים וכנ"ל וזה בחינת מקשה תיעשה המנורה שדייקא מהקשיות בחינת ריב ומחלוקת מזה דייקא תיעשה המנורה שהוא בחינת שלימות התורה על עיידי ריבוי הספרים הקדושים. כי זה בחינת וספר כתב איש ריבי הנ"ל. גם מ"ט קנים וכפתורים ופרחים וכו'. שהיה במנורה זה בחינת מ"ט אותיות השבטים שהם בחינת י"ב אבנים שנכללו אצל יעקב באבן אחד שזהו בחנית קדושת ראשהשנה שהתחיל מיעקב שזה זוכין על ידי ריבוי הספרים הקדושים עד שנכללים בתורה שבכתר ומשלימין תורה שבכתב שעל ידי זה נכללין כל אבני יעקב באבן אחת וכו' כמו שכתוב שם. ועל כן על ידי שהיה במנורה קנים וכפתורים וכו'. שהם מ"ט שהוא בחינת שלימות התורה על ידי זה נעשה התיקון של אבני יעקב שנכללו באבן אחת שזהו בחינת ראש השנה בחינת אנן בחביבותא תליא וכו'. וגם זה בחינת מקשה כפששוטו כמו שפירש רש"י שכל המנורה עם כל הקנים וכפתורים כולם נעשו מחתיכה אחת. שזהו בחינת שכל אבני יעקב שהם מ"ט אותיות השבעטים מ"ט פים לתורה שנמשכין על ידי ריבוי הספרים שזהו בחינת המנורה כולה נעשה מעשת אחד וכנ"ל. (אמר המסדר מתיבת גם עד כאן וגם ענין חול המועד המובא באות נון כתב מו"ר בעל המחבר הזה ב' ימים קודם הסתלקותו בעת חולשתו הגדול. אף על פי כן התגבר בכל כחותיו וכתב מה שהשיג אז. כי זאת ראינו עין בעין שמוחו היה דבוק בהתורה עד הרגע האחרונה של הסתלקותו שנסתלק ביום ו' ערב שבת קדש פרשת ויגש עשרה בטבת שנת תר"ח לפ"ק. וראינו בעינינו שקיים מאמר חז"ל זאת התורה אדם כי ימות וכו' שחייב אדם לעסוק בתורה עד יום מותו. כי עוד כמעט ברגע האחרונה של הסתלקותו שמענו ממנו חידושי תורה אך לא היה בכחו לכתוב עוד ואפילו לדבר כל מה שהיה במוחו לא היה באפשר וכך אמר בפירוש בזה הלשון בעת שנכנסו עם הנרות שהכינו אז לכבוד שבת. וכשראה אותם נתלהב מאד ומגודל התלהבותו הורם מעט ממטתו ונשאר מושב מעט והתחיל לומר ההתלהבות נורא מאד בזה הלשון נרות של שבת נרות של שבת ואמר זאת בהתלהבות נורא כמה וכמה פעמים וגילה לנו מאז תורה נפלאה מענין הנרות דקדושה וכלל כולם בפירוש נר שבת ונר יום טוב ונרות של חנוכ.ה וכו' וכו' ואחר כך אמר אז יש לי עתה בזה תלי תלין של הלכות אך אין לי כח לדבר יותר ובמעט זמן קצר לערך שעה נסתלק מה נאמר מה נדבר אוי לנו על שברינו נחלה מכתינו. אבל זאת נחמתינו ואשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו שזכינו לירש ממנו תורות וחדושים כאלה וכאלה אשרינו): תם ונשלם שבח לאל בורא עולם בהל"ך ואע"י.

EN:
Therefore Milah overrides Shabbos . Though the holiness of Shabbos is exceedingly lofty — even the building of the Beis HaMikdash is pushed aside before it — nevertheless, it is impossible to draw the holiness of Shabbos into this world except through Yisrael specifically, as we say: "You did not give it, Hashem our G-d, to the nations of the lands… for to Yisrael Your people You gave it in love." For Yisrael and Shabbos are one aspect at their root, as understood from Havdalah : "Who distinguishes between holy and mundane, between Yisrael and the nations, between the seventh day and the six days of work." Since the illumination of Shabbos can only be drawn through Yisrael — on the contrary, "a gentile who observes Shabbos is liable to death" — it is an excess of light that causes death.