Segment 3
הלכה ה אות א ענין יציאת מצרים בכל דור ודורובכל אדם וענין אכילת מצה על פיהמאמר בקרוב עלי מרעים לאכול אתבשרי בסימן ל"ו עיין שם כל המאמר. כי יש שבעים נפש בית יעקב בחינת שבעים פנים לתורה וכל נפש מישראל יש לו שורש בשבעים נפש הנ"ל כנגד זה יש שבעים אומות וכל אומה יש לה מדה ותאוה רעה היא מושרשת בהן ויש בתאוה הכלליות שכולת כל השבעים אומות והוא תאוות ניאוף שכום מושרשים ומשוקעים בזאת התאוה. וכל נפש מישראל קודם שיש לה איזה התגלות בתורה. מנסין ומצרפין את הנפש בגליות של שבעים אומות היינו בתאוותיהן הרעות ועיקר הנסיון הוא בתאוה הכלליות הנל שכשהנפש של ישראל נתנסה בזאת התאווה זהו בחינת גלות של שבעים אומות כנ"ל ואזי צועקת שבעים קלין כמו היולדת וכו' ואז כשמשבר זאת התאוה ועומד בנסיון זוכה אחר כך להוליד התגלות התורה. ובשביל זה משה רבינו עליו השלום שהוא כלל התורה היה פרוש מכל וכו' וכו' ובלעם כנגדו בקליפה היה משוקע וכו'. גם יוסף הוצרך לעמוד בנסיון וכו' כדי לזכות להתגלות התורה בחינת חכמה ובינה והתיקון של הרהור זנות שבאים לאדם שיאמר שמע וברוך שם. כדי לכלול נפשו בשנים עשר שבטי יה על ידי קריאת שמע שהיא בחינת מלכותא דשמיא שהיא בחינת ים שלמה שעומדת על שנים עשר בקר כו'. ומפריש את נפשו מנשמת ערב רב הבאים מאשה זונה שהיא שפחה היא טחול אמא דערב רב וכו' עיין שם אבל מי שהוא רגיל בהרהור של התאוה הכלליות הוא צריך גם להוריד דמעות בשעת קבלת עול מלכות שמים. כי הדמעות הם ממותרי המרה שחורה וכשמוריד דמעות נדחין המותרות וכו' היינו התאוות ניאוף הבאים מעכירת דמים של טחול שהיא מרה שחורה וכו' וכולל נשמתו במלכות שמים וכו' עיין שם.וזהו כלל גדול כי מפי עליון לא תצא כי אם אור פשוט אך לפי בחינת הכלי המקבל את האור כך נצטייר האור בתוכו אם הכלי הוא בשלימות אזי נצטייר בבחינת ברכה וכן להיפוך וכו'. כי אור הפשוט הבא מלעיל הוא בבחינת קמץ וסתים אך לפי בחינת הכלי המקבלים הוא בבחינת צירי שנצטייר האור לפי בחינת הכלי. ועל כן כתיב בבלעם הנה ברך לקחתי בקמץ וברך וכו' בצירי. כי אפילו הלקיחה שהיא אז בבחינת קמץ סתים היא בבחינת ברך ראיה לזה כי הוא היה רוצה להצטייר לפי בחינת הכלי שלו שהיא בחינת קללה ולא היה יכול להשיב וכו' וזהו בחינת ברך ולא אשיבנו ומפני שהיה בשעת לקיחה בבחינת ברך ומפני מה לפי שהעיד הכתוב עליהה שישראל נקראו שבטי י"ה וכו' ועיקר שלימות הכלי שהוא בחינת תפיסת המוחין שלו הוא פי תיקון הברית ואז יכול לקבל ולתפוס התורה של הצדיק כי נצטייר אצו האור לטובה ולברכה על ידי שלימות הכי שלו דהיינו תפיסת הממוחין שלו כפי תיקון הברית וכו' (עיין שם כל זה באר היטב).
This is the aspect of Lechem Mishneh of Shabbos — teshuvah upon teshuvah. The essential Lechem Mishneh derives from the Man [manna] that fell on the sixth day as a double portion; on Shabbos it did not fall at all. The Man is the aspect of da'as , the aspect of Moshe, as Rabeinu z"l said (siman 56) . Yisrael merited through Moshe that on the sixth day a double portion fell for Shabbos. During the six weekdays of berurim , the Man fell daily according to that day's birur — the teshuvah of the common people, sorting good from evil, kasher from pasul , corresponding to the six orders of Mishnah . On the sixth day the Lechem Mishneh fell — the common people's teshuvah upon teshuvah, completing their teshuvah. On Shabbos the Man did not fall — then they eat the Lechem Mishneh of the sixth day, the secret of Oneg Shabbos . For then there is no birur and no toiling for sustenance — only eating the Shabbos meal, delighting in Hashem with the Lechem Mishneh , the teshuvah upon teshuvah of the great Tzadikim, the aspect of Moshe who is himself the Man , the da'as , whose entire teshuvah is upon his earlier perception. On Shabbos there is no birur , but the essential ascent of the worlds is on Shabbos, as brought in the kavanos . This is what Adam HaRishon needed — before the yetzer hara entered him, he needed no birur like ours, only to elevate the worlds. This is the essential Shabbos holiness merited by the great Tzadikim — teshuvah upon teshuvah in truth. Through their teshuvah, the worlds dependent on them ascend. Therefore the true Tzadikim merit the essential Lechem Mishneh , the Mishneh Torah . We too are obligated to break bread on Lechem Mishneh as a remembrance of the Man — for we draw teshuvah according to our level through the power of the great Tzadikim. For as explained above, through these Tzadikim — the essential Shabbos holiness that is entirely teshuvah of the World to Come — even the worst of the worst can merit teshuvah. Each time the Tzadikim do teshuvah upon their previous perception, they perceive His kindnesses more greatly, raise up the lowly further, and instill in them the expertise — that they merit "and if I make my bed in She'ol, behold You" — drawing themselves to Hashem from wherever they are, crying and praying always: "From the belly of She'ol I cried" (Yonah 2) , "Waters flowed over my head; I said, I am cut off. I called Your Name, Hashem, from the lowest pit" (Eichah 3) — until "He gazes and sees from Heaven" and they merit complete teshuvah. All this is the Shabbos holiness each one receives from the great Tzadikim — the aspect of Moshe, "Shabbos of all the days."
Segment 4
וזה בחינת גלות מצרים. כי ידוע ומפורסם שעיקר גלות מצרים היה על פגם הברית שהוצרכו שבעים נפש של בית יעקב להתנסות ולהצטרף בגלות מצרים שהיא בחינת גלות של שבעים אומות כי גלות מצרים כולל כל הגליות של כל השבעים אומות (כמובא במדרש) שכל הגליות מכונים בשם מצרים וכו' (כמובא בדברי רבינו ז"ל). כי מצרים הם ערות הארץ שטופי זמה היינו כי הם בחינת הגלות הכולל כל שבעים אומות היינו בחינת התאוה הכלליות הנל שהיא תאוות ניאוף שהמצרים היו משוקעים בה ביותר. נמצא כששבעים נפשות של בית יעקב באו בגלות מצרים זה בחינת גלות הנ"ל המבואר במאמר הנ"ל דהיינו גלות של כל נפש מישראל שצריך לבוא בגלות של שבעים אומות היינו בתאוה הכלליות הנ"ל שהיא בחינת גלות מצרים שהיו שטופי זמה וטבשביל זה גלות מצרים כולל כל הגליות מחמת שהיו משוקעים ביותר בתאוה הכלליות הנ"ל של שבעים אומות שזהו עיקר הגלות כנ"ל ועל כן גלות מצרים ויציאת מצרים היא בכל אדם ובכל זמן כי כל אחד מוכרח להתנסות בתאוה הכלליות הנ"ל שהיא בחינת גלות מצרים וכפי מה שזוכה לשבר התאוה הכלליות ולצאת מן הגלות של התאוה הכלליות של שבעים אומות זה בחינת יציאת מצרים. וכשהנפש של ישראל באה בגלות הנ"ל היא ראמת שבעים קלין כמו היולדת קודם הלידה. וזה בחנית ויצעקו בני ישראל אל ה' וישמע ה' את קולינו וכו' הנאמר בגלות מצרים שהיא בחינת גלות הנ"ל היינו בחינת הקלין הנ"ל שצועקת הנפש כשהיא באה בגלות הנ"ל. ועיקר גלות מצרים היה כדי לבוא להתגלות התורה. כי אחר כך זכו לקבלת התורה בהר סיני (וכנ"ל במאמר הנ"ל):
This is the aspect of Yom Kippur . Then everyone is obligated to fast, and beforehand on Erev Yom Kippur it is a mitzvah to eat. For eating connects the body with the soul — through eating, vitality is drawn to the body from the soul, which is the sustaining of the person. Through eating properly, the rectification mentioned above is accomplished — the Aleph etc., through which Adam [man] is formed: Aleph-Dam [A-blood]. The body is the lower point and the neshamah the upper point — body and soul are the aspect of heaven and earth, as our Sages said (Sanhedrin 91b) : "He calls to the heavens above" — this is the neshamah , "and to the earth" — this is the body. Heaven and earth are the upper and lower points — "the heavens are My throne" and "the earth is My footstool." The vitality drawn through eating, which connects them, is the Vav within the Aleph . Therefore all the kavanos of eating pertain to this — the Aleph which is two Yuds and a Vav between them, and the Vav divides into two, making Yud-Vav above and Yud-Vav below, both equaling lamed-beis [32] — the thirty-two teeth that grind the food, corresponding to the thirty-two paths of Chochmah . The essential vitality flows to the heart, where all the seething of the bloods occurs. One must eat in the holiness of Yisrael so that the vitality flows from the neshamah to the body in holiness — vivifying the bloods of the heart in holiness, preventing the evil blood of the chalal has'mali from gaining hold. When the bloods are pure and receive only holy vitality through eating, Adam is formed — Aleph-Dam . Adam HaRishon damaged this through eating from the Tree of Knowledge, and every person's sins derive from the damage to the bloods of the chalal has'mali . Therefore on Yom Kippur , the essential teshuvah, one must fast to rectify all sins that come from the blood of the chalal has'mali — subdued through fasting. This is the aspect of the fasts of ba'alei teshuvah .
Segment 6
אות ב ועיקר הגאולה היתה על ידי משה שהיה פרוש לגמרי מתאוה הנ"ל גם ישראל היו גדורין מן העריות במצרים ועל ידי זה זכו לגאולה אבל אף על פי כן איתא שעדיין לא היו כדאי להגאל לולי חסדיו יתברך כי המצרים היו אחוזים בהם כל כך עד שלא היה באפשר להם לצאת לולי חסדיו הגדולים ונפלאותיו הנוראים שעשה אז. ועיקר ההארה שבאה מלמעלה אז ביל פסח שעל ידי זה נגאלו נעשה שלא על ידינו כלל. (כמבואר בפרי עץ חיים) היינו כי מבואר במאמר הנ"ל שאור הבא מלמעלה הוא בבחינת קמיץ וסתים רק כל אח דכפי הכלי שלו כן זוכה לקבל האור או להיפך ח"ו. ומחמת שהיה עדיין קודם הקץ ולא היו עדיין כדאי לגאול. כי עדיין לא נגמרכיהם בשלימות שיהיו יכולים לקבל האור בבחינת מאורות מלא להגאל על ידי זה. כמו שכתוב ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וכו'. בדמיך זה בחנית גלות של התאוה כנ"ל שהיא באה מהדמים כנ"ל. כי אף על פי שהיו גדורין מן העריות כנ"ל. אף על פי כן עדיין לא נשלם לגמרי הצירףוף שלהם ועדיין לא נשלם כליהם לגמרי שיהיו ראויים ליגאהל. וכמבואר בכמה מקומות ובפסוקים. שעדיין לא היו כדא ליגאול כמו שכתוב ואת ערום ועריה וכו'. כי המצרים נתאחזו מאד בכליהם כי היו משוקעים במ"ט שערי טומאה כמובא. ומחמת זה אם היה נצטייר האור כפי הכלי כנהוג תמיד לא היו יכולים ליגאל כי היה נצטייר ח"ו להיפך מחמת שהכלי לא היה בשלימות מחמת טומאת מצרים שנתאחזה בהם. וזה היה הנס והפלא הגדול שעשה השם יתברך עמנו אז שהשם יתברך בעצמו ובכבודו ירד לגאול אותנו. כמו שכתוב ועברתי בארץ מצרים וכו'. היינו שלא התנהג עמנו בדרך הטבע דהיינו כמו שמתנהג תמיד שיורד אור פשוט מלמעלה ונצטייר למטה כפי בחינתה כלי של המקבל. רק הפליא חסדו ונפלאותיו עמנו אז ונמשיך האור מלמעלה בבחינת ברכה וטובה בבחינת הנה ברך לקחתי הנאמר למעלה שגם הלקיחה היא בבחינת ברך. וזה היה גם בעת יציאת מצרים שנצטייר האור למעלה בבחינת ברכה. ועל כן אף על פי ש שנתאחזהו טומאת מצרים בכליהם לא נצטייר האור להיפך ח"ו. מאחר שירד מלמעלה בבחינת ברכה טובה על ידי זה נגאלו. כי זאת ההארה הגדולה שבאה מלמעלה בבחינת ברכה וטובה הכניע טומאת מצרים ונטהרו כליהם על ידי זה ונגאלו:
Therefore before Yom Kippur one must eat on Erev Yom Kippur — for when one wishes to return, one must be expert in the halachah , baki b'ayeil baki b'nafik . "One who comes to purify — they help him and say: Wait!" The eating of Erev Yom Kippur , which is a mitzvah, is the aspect of eating on Shabbos Kodesh — drawing the settling of mind, the aspect of "Wait!" — the expertise in halachah. Therefore on Yom Kippur when all Yisrael must return in complete teshuvah — one cannot snatch and fast immediately. First, on Erev Yom Kippur , one must eat, and this is a great mitzvah. For the mitzvah of eating on Erev Yom Kippur is the rectification of baki b'nafik , and the mitzvah of fasting and the avodah of Yom Kippur is the aspect of ayeil . Both are needed — one cannot return without the expertise in ayeil and nafik .
Segment 8
אות ג וזהו בחינת אתערותא דלעילא קודם אתערותא דלתתא שהיה ביציאת מצרים כנ"ל. (כמבואר בכתבים) כי תמיד צריכין לתקן מקודם הכלי שלו. וזה בחינת אתערותא דלתתא דהיינו שמקדש ומטהר עצמו ועל ידי זה מתקן הכלי שלו. וזהו בחינת אתערותא דלתתא ואחר כך יכול לקבל האור היורד מלמעלה שהוא בחינת אתערותא דלעילא. כי אז יכול לצייר האור לטוב וכו' כנ"ל. אבל עכשיו בשעת יציאת מצרים, לא היה אפשר להתנהג כן. מחמת שהיו המצרים אחוזים מאד בהם. ואם היה ממתין עד שיטהרו כליהם לגמרי כדי לקבל האור כנ"ל. לא היו יכולים ליגאול כלל. כי היו נאחזים בהם מאד. על כן הפליא השם יתברך עמנו ושידד המערכות. והתנהג עמנו שלא כדרך הטבע. והוריד האור העליון בבחינת ברכה מעלהמה. אף על פי שעדיין לא נטהר לגמרי הכלי שלהם ואדרבא על ידי זה נכנע ונתבטל טומאת מצרים ונטהר הכלי שלהם וזכו לגאולה:
Therefore the Kohen Gadol would change on Yom Kippur five times — from outside to inside and from inside to outside, from golden garments to white garments and back. All this is the aspect mentioned above: rectifying ayeil and nafik at its root. For even in the avodah of the Beis HaMikdash itself — which is entirely holy and is certainly ayeil relative to the entire world — even there, there is inside and outside. The Kohen Gadol's entering Lifnai v'Lifnim [the Holy of Holies] is the aspect of ayeil for him; then he exits to the Heichal and Azarah for the outer avodah . He alternated several times — all to rectify ayeil and nafik at its supernal root. Through the awesome acts of his avodah inside the Holy of Holies and outside in the Beis HaMikdash, he rectified and drew the way of teshuvah into all the worlds, at all levels — that the expertise of ayeil and nafik be drawn upon everyone, which is the essential way of teshuvah. This is what we wrote above: we have no power to return in teshuvah except through the great Tzadikim who do teshuvah upon teshuvah constantly and are expert in the halachah of ayeil and nafik exceedingly well, according to their wondrous path — and they draw the expertise upon us.
Segment 10
אות ד וזה שאמר בלעם לבלק הנה ברך לקחתי וברך לא אשיבנו שגם הלקיחה היה בבחינת ברך וכו' כנ"ל. וזהו שאמר אחר כך לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל וכו' ופירש רש"י אפילו כשהם חוטאים לפניו בעבירה אינו מדקדק אחריהם וכו'. היינו כשישראל חוטאין ח"ו ואז נתקלקל כליהם על ידי החטא ואז יהיה האור נצטייר ממילא ח"ו להיפך כנ"ל אבל השם יתברך אינו מדקדק עם ישראל ועושה עמהם לפנים משורת הדין וכשנכשלים בעבירה ח"ו. אזי הוא מוריד האור מלמעלה בחינת ברכה בבחינת הנה ברך לקחתי כדי שלא יצטייר האור להיפך ח"ו על ידי שנתקלקל כליהם ח"ו. וזהו ה'אלקיו עמו וכו' כי תמיד ה' אלקים עמם ומצייר כביכול בעצמו האור בבחינת ברכה וזהו בחינת ה' אלקים. כי ה' הוא בחינת אור פשוט אלקים הוא בחינת צירי בחינת ציור האור היינו שה' אלקים עמו. היינו שכביכול הוא בעצמו מצייר האור לטובה כדי שלא יצטייר ח"ו להיפך על ידי קלקול הכלי מחמת שנכשלו באיזה עבירה ח"ו וזה שאמר אחר כך אל מוציאם ממצרים וכו' ופירש רש"י שאמר לבלק אתה אמרת עם יצא ממצרים שיצאו מעצמם אל מוציאם ממצרים וכו' ופירש רש"י שאמר לבלק אתה אמרת עם יצא ממצרים שיצאו מעצמם אל מוציאם ממצרים השם יתברך הוציאם ולא יצאו מעצמם. היינו שבלק אמר שיצאו מעצמם. דהיינו כפי תיקון הכלי שלהם היה גאולתם. ועל כן אפשר לקדק אחריהם ולמצא בהם איזה פגם כדי להתאחז בהם ולקלקל כליהם כדי שיצטייר האור להיפך. אבל באמת לא כך הוא רק אל מוציאם ממצרים דהינו שהשם יתברך בעצמו הוציאם על ידי אתערותא דלעילא בלי אתערותא דלתתא כי לא המתין שיצטייר האור לפי בחינת הכלי שלהם שהיא בחינת אתערותא דלתתא רק אל מוציאם ממצרים שהוא בעצמו צייר האור לטובה והוריד האור מלמעלה בחינת ברכה כנ"ל. בבחינת הנה ברך לקחתי כנ"ל. ועל כן אי אפשר לקללם בשום און כיאי אפשר לצייר האור להיפך כנץל בבחינת וברך ולא אשיבנו כנ"ל וזה בחינת אריכת אפיים שהשם יתברך מאריך אף אולי ישוב. וזה בחינת מה שהוא יתברך פושט יד לקבל בתשובה והבא לטהר מסייעין לו. היינו כשאדם חוטא ח"ו ואם היה יורד האור כפי הכלי שלו. היה מצטייר האור להיפך בבחינת לא זכה וכו'. ואם כן איך אפשר לו לשוב. אבל השם יתברך מלא רחמים. ותשובה קדמה לעולם. והבא לטהר מסייעין לו. היינו שכל אדם כשבא לטהר ולשוב בתשובה. אז השם יתברך ממשיך עליו האור בבחינת ברכה מלמעלה כנ"ל. ועל ידי זה נטהר מטומאתו כנ"ל. וזוכה לשוב וזהו הסיוע דלעילא. כי כשזוכה לשוב מחטאיו זהו בחינת יציאת מצרים כידוע וכנ"ל וזהו בחינת אכילת מצה על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם שנאמר ויאפו את הבצק וכו' כי מצה הוא בחינת מוחין גדולים מאד הבאים מלמעלה כי מצה הו בצק שאין מניחים אותו להחמיץ רק אופין אותו מיד בעת שהוא מצה קודם שבא לידי חימוץ היינו בחינת הנ"ל בחינתה אור הבא מלמעלה שהוא קמיץ וסתים שהוא אור פשוט שמצטייר תמיד כפי בחינת הכלי כנ"ל ועכשיו נצטייר מיד למעלה קודם שירד להצטייר למטה כפי הכלי:
Therefore on Yom Kippur they begin the Torah reading with "After the death of the two sons of Aharon, when they drew near before Hashem and died" (Vayikra 16) . For the entire damage of Nadav and Avihu — who were awesome Tzadikim — was in the aspect of the expertise: they did not rectify the aspect of nafik , the aspect of shov . They sought to draw close to Hashem in devekus beyond the measure — "lest they break through to ascend to Hashem" (Shemos 19) . Therefore Hashem warned Aharon: "Let him not come at all times into the Holy" — lest he die as his sons died through damaging the expertise of ayeil and nafik . Rather, "With this shall Aharon come into the Holy" — through the entire order of the Yom Kippur avodah . All this is read on Yom Kippur, for we cannot receive the way of teshuvah except through Tzadikim expert in this halachah — the avodah of Yom Kippur. From there the expertise is drawn upon us: the way of teshuvah to walk in all our days.
Segment 12
אות ה וזה מצה שהוא בחינת אור גדול מאד שממהרין לאפות מיד כי נצטייר האור מיד מלמעלה קודם שבא לידי חימוץ. כי חמץ הוא בחינת ציור ששם יש שני בחינות זכה נעשכה לו סם חיים לא זכה וכו'. כי חמץ הוא בחינת עץ הדעת טוב וע שיש בו שני כוחות כנ"ל כי חמץ הוא בחינת ציור שמתחיל התחמץ ולהצטייר כמו שאמרו רז"ל סימני חמץ כקרני חגבים אבל מצה הוא בחינת שאופין ומציירין האור הפשוט בבחינת ברכה קודם שמגיע לכלל חימוץ להצטייר למטה:
After Yom Kippur we make Sukkos . The Zohar HaKadosh says that during all the days of Rosh HaShanah and Yom Kippur there was a great war between Yaakov and Eisav — Eisav coming to receive the blessings, and Yaakov taking them through wisdom. After Yom Kippur: "And Yaakov traveled to Sukkos" — Yaakov, the aspect of Klal Yisrael , conceals himself within the holy Sukkah . On Rosh HaShanah and Yom Kippur, Yisrael fight the war of Amalek through the power of the true Tzadik, the aspect of Moshe — for then they exert themselves to return in teshuvah. The essential teshuvah is to cut off the seed of Amalek in all aspects — physically, to cut off his seed (the "dominion of wickedness" for which we pray much on Rosh HaShanah and Yom Kippur), and to subdue the evil blood of the chalal has'mali , the contamination of Amalek. Because this is a very long war, Hashem Himself must fight — only through the Tzadik, the aspect of Moshe, who draws the expertise of ayeil and nafik , the entire avodah of the Kohen Gadol on Yom Kippur. Through all the prayers, supplications, and selichos of the Ten Days — especially Yom Kippur — the intention is not only to pray about the past, but primarily to beseech that Hashem help us henceforth with the way of teshuvah, that we not sin again: "Place in our hearts [the will] to abandon the wicked path" … "May it be Your will that I not sin again" etc. This is the aspect of "For on this day He shall atone for you, to purify you from all your sins" (Vayikra 16) — the essential atonement is that through it we merit purification henceforth.
Segment 14
אות ו ועל כן תמיד בכל השנה יכולין לאכול חמץ כי יכולין גם למטה לצייר האור לטובה ולברכה על ידי מצוות התורה וזה בחינת עשר מצות הנהוגות בפת הכל כדי לצייר השפע לברכה:כי האכילה בחינת שפע בחינת מוחין כמבוא וזה בחינת מתנות כהונה תרומה ומעשרות כי צריכין ליתן תרומה לכהן כדי להוציא הדגן מן הקללה שנתקללה האדמה על ידי חטא אדם הראשון כמו שכתוב ארורה האדמה וכו' ועלכ ן צריכין ליתן תרומה לכהן כי הכהן יכול להמשיך האור הפשוט הבא מלמעלה שהוא בחינת קמיץ וסתים בחינת וקמץ הכהן ולציירו לברכה כי הכהנים בבחינת שמירת הברית שעל ידי זה הכלי בשלימות כמו שכתו בוריתך ינצוור וכמו שכתוב ברית כהונת עולם וזה בחנית ברכת כהנים אצל שים שלום כי הכהנים שהם בבחינת וקמץ הכהן הם ממשיכין האור הבא מעלהמה שהוא קמץ וסתים ומציירין אותו לברכה על ידי ברכת כהנים והעיקר הוא על ידי הכלי שלהם שהוא בשלימות מחמת שהם בחינת שמירת הברית כ"ל כי אצל הכהנים יש מצוות בקדושת הברית יותר מישראל כמו שכתוב קדושם יהיו אשה זונה וכו' לא יקחו וכו'. ועל כן ברכת כהנים אצל שים שלום ועיקר ברכתם מסיימת בשלום כמו שכתוב וישם לך שלום כי שלום הוא כלי מחזיק ברכה כמו שאמרו רז"ל לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק בררה לישראל אלא השלום. ועל כן על ידדו ממשיכין הכהנים האור הבא מלמעלה שהוא קמיץ וסתים בחינת וקמץ הכהן. הם ממשיכין אותו האור ומציירין אותו לברכה על ידי השלום שהוא בחינת הכלי בשלימות כנ"ל. כי שלום הוא בחינת שמירת הברית בחינת הנני נתן לו את בריתי שלום:
Therefore after Yom Kippur we make Sukkos — the aspect of the Clouds of Glory that surrounded Yisrael in the wilderness, protecting them from the kelipah of Amalek, as our Sages said (Rosh HaShanah 3) on the verse "The Canaanite king of Arad heard" — this was Amalek, who heard that the Clouds of Glory departed upon Aharon's death. After Yom Kippur, each Jew must enter the holy Sukkah , the Clouds of Glory, to shelter from the kelipah of Amalek: "For He will shelter me in His Sukkah " (Tehillim 27) . The war of Amalek is very long — even after Yom Kippur one needs many stratagems to be saved from him, therefore we flee into the Sukkah . Especially when one goes outside the shul and Beis Midrash to attend to bodily needs and commerce — the aspect of nafik , where he ambushes greatly. By leaving the house for the Sukkah , the Clouds of Glory that protect from Amalek, one rectifies the expertise, primarily baki b'nafik . In the overall scheme of these sacred times: Rosh HaShanah and Yom Kippur are the aspect of ayeil (engaged only in prayer), while Sukkos is the aspect of nafik — the essential mitzvah of Sukkah being eating, drinking, and sleeping, the aspect of nafik .
Segment 16
אות ז טועל כן מבקשין על החלום בשעת ברכת כהנים שיתהפך מרעה לטובה. כי כל החלומות הולכין אחר הפה. כי החלום הוא שמראין לו שיורד עליו איזה דבר לטובה או להיפך ח"ו ועלכ ן עיקר החלום כפי המחשבה שבמוח כמו שכתוב חזוי ראשך על משכבך סליקו. היינו כי תיקון המחשבה והמוחין שלו שהוא הכלי שלו. כמו כן יורד האור עליו לטוב וכו' כנ"ל וכמו כן מראין לו בחלום. ומחמת שעדיין לא נמשך הדבר למטה רק שמראין לו בחלום. על כן כל החלומות הולכין אחר הפה כי עיקר הכלי נגמר על ידי הפה ששם התגלות המוחין בבחנת מפיו דעת ותבונה ושם עיקר גמר בחינת הכלי ועל כן על ידי הפה שהוא בחינת הכלי על ידי זה יכולן לצייר האור כרצונו לטוב או להיפך ועל כן כל החלומות הולכין אחר הפה ועל כן מבקשין על החלום בשעת ברכת כהנים. כי אז מציירין האור לטובה כנ" ועל כן אז יכולין להפוך החלום מרעה לטובה על ידי הכהנים שמברכין אז וממשיכין האור מלמעלה ומצירין אותו לטובה ולברכה על ידי תיקון הכלי על ידי בחינת שלום כלי מחזיק ברכה כנ"ל. וזה שמבקשין בברכת המפיל ואל יבהלוני רעיוני וחלומות רעים וכו' ותהא מטתי שלימה וכו' מטה שלימה זה בחינת תיקון הברית בחינת מטתו של יעקב שיצאו ממנה שנים עשר שבטי י"ה שהם בחינת מטה שלימה כמובא בפירוש רש"י ושנים עשר שבטים הם בחינת תיקון הברית (כמבואר במאמר הנ"ל) ועל ידי זה הכלי בשלימות כנ"ל. ואז החלומות יושבים כנ"ל. וזה ואל יבהלוני רעיוני וחלומות וכו' ותהא מטתי שלימה כנ"ל. וזה בחינת שמזכירין בתפלה שמתפללין על החלום בשעת ברכת כהנים את הפיכת קללת בלעם הרשע מקללה לברכה כי זהו בחינת תיקון החלום שמציירין האור לברכה בבחינת הנה ברך לקחתי וכו' כנ"ל:
This is the aspect of the Four Species held in the hands. The Zohar HaKadosh says (Tikkunei Zohar 29) : "Who has conquered? He who holds the weapons of war in his hands." At first glance this is perplexing — in all wars one can see who has conquered: whoever defeated his enemy. How is the question relevant? And the answer — that the victor is the one who holds the weapons — seems the opposite: holding the weapons indicates one has not yet won! One who has completely won no longer holds weapons. But this can be understood according to the above: the war of Amalek is an exceedingly long war. Amalek is "the ancient scourge for Yisrael," and the essential battle is with the yetzer , the kelipah of Amalek who always ambushes. The essential subjugation is through hischazkus [strengthening] — the expertise, primarily baki b'nafik , "and if I make my bed in She'ol, behold You." Whatever passes over a person all his days, he must be very strong not to fall. This path must be learned from the Tzadikim and those attached to them, the aspect of Moshe and Yehoshua.
Segment 18
אות ח וזה בחינת מתנות כהונה תרומות ומעשרות. כדי להוציא הדגן מן הקללה כנ"ל על ידי הכהן שהוא בחינת וקמץ הכהן שהוא יכול להמשיך האור הבא מלמעלה שהוא קמיץ וסתים ולציירו לברכה כנ"ל. וזהו בחינת תרומה לכהן ומעשר ללוי. כי כהן הוא בחינת וקמץ הכהן היינו האור הפשוט שהוא קמץ וסתים והלוי הוא בחינת צירי כידוע. כי כהן לוי ישראל הם בחינת חב"ד שנמצא שלוי הוא בחינת בינה שהוא בחינת צירי כמבוא. ועל כן נותנין תרומה לכהן כדי להרים התבואה לשרשו שהוא אור פשוט בחינת וקמץ הכהן כנ"ל. ואזי ממילא יוצאה מהקללה מאחר שהרימה לשורשו שהוא אור פשוט ואחר כך נותנין מעשר ללוי שהוא בחינת צירי כדי שיצטייר האור והשפע לטובה ולברכה. וזהו בחינת חלה לכהן שנותנין אחר כך לכהן מן העיסה כי אחר כך כשנעשה עיסה ואזי מתחיל העיסה להצטייר ולהתחמץ על כן צריכין ליתן שנית מתנה לכהן דהיינו חלה שהיא גם כן תרומה כדי להרים עוד הפעם את העיסה לשורשה לבחינת וקמץ הכהן כדי שיצטייר האור לברכה. כי בעת שנעשה עיסה יוכל הסטרא אחרא לחזור ולהתעורר ח"ו כי הם בחינת חמץ ושאור שאחיזתם בעת שנעשה עיסה דייקא. כי אז עיקר הציור של השפע שבא מלמעלה כי כל זמן שלא נעשה מהתבואה עיסה.עדין לא נגמר מעלתה. ויקר הגמר בעת שנעשה פת דהיינו משנתגלגלה העיסה ועל כן אז עיקר התעוררותם של הסטרא אחרא כי הם מתעוררים אז דייקא בעת שמצטייר האור כדי לציירו ח"ו להיפך כנ"ל. ועל כן אז נתעורר חמץ ושאור שהם בחינת ציור בחינת סימני חמץ כקרני חגבים שזהו בחינת ציור האור כידוע למבין ועל כן אנו חוזרין ונותנין מתנות כהונה דהיינו חלה לכהן כדי להרים הכל לשורשו לבחינת וקמץ הכהן כדי שעל ידי זה יומשיך האור למלמעלה ויצטייר בבחינת ברכה כי הכהנים יכולין המשיך האור הפשוט מלמעלה ולציירו לברכה זהו בחינת ברכת כהנים כנ"ל. וזה שכתבו אצל חלה להניח ברכה אל ביתך להניח ברכה דייקא כנ"ל וזהו בחינת ברכה תחיה וסוף שמברכין על כל דבר הכל כדי לצייר האור והשפע שהוא החיות שיש באותו דבר שנהנה ממנו לציירו לברכה ועל כן צריכין לברך תחילה וסוף כי בתחילה צריכין לברך קודם האכילה כדי שיצטייר האור הנמשך מלמעלה שהוא החיות של אותו הדבר שיצטייר לברכה. ואחכ כך אחר האכילה שאז נתפשט רוחניות המאכל לתוך המוחין ונתוסף לו חכמה ודעת כעל ידיה אכילה וכל אחד מקבל חיות ומוחין מהאכילה כפי הכלי שלו כי אצל הצדיק נתוסף חכמה ודעת על ידי האכילה ולהיפך אצל הרשע נתוסף כסילות על ידי האכילה ואף על פי ששניהם אוכלים בקערה אחת כי הכל כפי הכלי. כי כחיות האכילה נמשך ונצטייר אצל כל אחד כפי הכלי שלו כי תפיסת המוחין שלו לטוב או להיפך ח"ו ועל כן אחר האכילה אז מתחיל המאכל להתברר ונמשך הטוב והמובחר אל המוח ונצטייר שם במוחו כפי תיקון הכלי שלו על כן צריכין לברך אחר המזון כדי שיצטייר האור לברכה בעת שנמשך החיות מהאכילה אל המוח שהוא בחינת הכלי כנ"ל:וזהו בחינת ברכת המזון וזהו בחינת ברכת הטוב והמטיב שאומרים בברכת המזון ואומרים שלשה הטבות כדי שיצטייר האור לטובה ולברכה:
Thus, in this war that every person has with his yetzer — the war of Amalek — the entire victory is when one is strong in his da'as through the Tzadik, holding himself and standing in the bonds of war in whatever comes. As long as a person does not despair and strengthens himself to begin each time anew, still engaged in this war whose essential weapon is prayer — he is called "one who conquers the war." For in truth "the war belongs to Hashem" — a person alone cannot conquer him, as our Sages said (Kiddushin 30b) : "Were it not for the Holy One Blessed Be He helping him…" — and "War for Hashem with Amalek from generation to generation." But a person is obligated to strengthen himself, arousing himself each time anew, never retreating from this war and never despairing.
Segment 20
אות ט והנה כל זה הוא בכל השנה אנו עוסקים תמיד לצייר האור לברכה על ידי התורה והמצוות. אבל עכשיו בעשת יצירת מצרים קודם קבלת התורה ולא היו יכולים לתקן הכליהם בשלימות בעצמם מחמת טומאת מצרים וכנ"ל. על כן אין אנו יכולים לאכול חמץ שהוא בחינת ציור דהיינו שמציירין האור כפי בחינותינו כפי תיקון הכשלים שלנו כי בהכלים נתאחזו המצרים כנ"ל ויצטייר האור ח"ו להיפך ועל כן החמץ אסור בבל יראה ובל ימצא כי אז החמץ הוא בחינת קללה וכנ"ל. ועל כן אנו מוכרחים לאכול מצה שהוא בחינת חזון כי אין ממתינים עד שיצטייר האור למטה וכנ"ל. רק שנמשך מלמעלה האור בבחינת ברכה בבחינת הנה ברך לקחתיוזהו בחינת מצה שנאפה מיד קודם שבא לידי חימוץ דשהוא בחינת ציור הנעשה למטה כי עכשיו מקבלין האור מלמעלה בבחינת ברכה שזהו בחינת מצה שאפה מיד וכנ"ל.
Now we understand the words of the Zohar: "Who has conquered? He who holds the weapons of war in his hands." In this war of Rosh HaShanah and Yom Kippur to cut off Amalek's seed physically and spiritually — certainly one cannot yet see who has conquered, especially in this long exile, with the Beis HaMikdash destroyed and each person enduring what he endures. Yet in the overall picture, Yisrael have certainly already conquered — since they hold the weapons in their hands: the Lulav and its species . Since Yisrael still engage in this war, holding weapons of war — the Four Species with which they pray and complete the Hallel — they have certainly conquered. For in this war, the essential victory is when one holds oneself and holds the weapons, as Admo"r z"l wrote on the verse "When its waves rise, You still them" (Tehillim 89) : as long as a person strengthens himself in prayer and crying out to Hashem, he is in the category of one who conquers the war. This is what the Four Species held in the hands on Sukkos signify.
Segment 22
אות י וזה בחינת ד' כוסות של יין כי יין ניתן בשבעים אותיות כמו שאמרו רז"ל כי כשמכניעין התאוה הכלליות וזוכין לצאת מהגלות של שבעים אומות שהוא התאוה נ"ל שזהו בחינת יציאת מצרים אזי זוכין להתגלותה תרוה שהוא בחינת שבעים פנים לתורה כנ"ל ואזי יכולין לשתות יין שהוא בגימטריא שבעין וזוכין על ידו לסודות התורה בבחינת נכנסת יין יצא סוד. ועל כן היין יש בו שני כחות שיש להתורה זכה נעשה לו סם חיים וכו' כמו שאמרו רז"ל על יין זכה נעשה ראש לא זכה נעשה רש. כי הכל כפי הכלי כפי תפיסת המוחין שלו. ומי שזוכה דהיינו שהכלי שלו בשלימות על ידי שמירת הברית. אז יכוול לשתות יין מאחר שכבר הכניע הרע של שבעים אומות. ועל כן יכול על ידי היין לזכות להתגלות התורה בחינת שבעים פנים לתורה כנ"ל וזה בחינת זכה נעשה ראש דהיינו בחינת ראש ומוחין דהיינו שזוכה למוחין חדשים בחינת התגלות התורה כנ"ל כמו שאמרו רז"ל אגברו חמרא אדרדקי כי היכי דלימרו אבל לא זכה נעשה רש ואין עני אלא מן הדעת כי מאחר שלא זכה ואין הכלי שלו בשלימות על כן נתוסף לו טפשות כי נעשה לו סם מות ח"ו כנץל כי עיקר תיקון היין הוא כפי תיקון הברית כמו שאמרו רז"ל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין היינו כשיש פגם הברית אזי צריכין לפרוש מן היין. כי אי אפשר לשתות יין כי אם כשתיקן הברית וזכה לצאת מן גלות מרים דהיינו מהתאוה רעה של שבעים אומין שהיא תאוות ניאוף ואז יכול לשתות יין שהוא בגימטריא שבעים ולזכות על ידו להתגלות התורה כנ"ל. ועל כן בפסח בעת יציאת מצרים מצוה לשתות יין כנ"ל וזה בחינת ארבע כוסותכ נגד ד' לשונת של גאולה כנגד ד' מחנות השכינה שהם בחינת ד' דגלים שהם שנים עשר שבטי י"ה שהם כנגד שנים עשר בקר שמלכות דקדושה עומד עליהם אשר שלשה פונים צפונה ושלשה נגבה וכו'. מכוון כמו הד' דגלים שהיו הולכים גם כם ד' רוחות בדרום וצפון ומזרח ומערב. ועיקר תיקון הברית הוא על ידי שנים עשר שבטי י"ה שזהו בחינת שמע וברוך שם. (כמבואר לעיל במאמר הנ"ל). וזהו בחינת ד' כוסות של יין שהם בבחינת תיקון הברית ועל כן הם ד' כוסות כנגד ד' דגלים שהם כנגד ד' רוחות העולם בחינת שנים עשר בקר שלשה פונים וכו' שעיקר תיקון הברית על ידי זה כנ"ל.
The Four Species are the aspect of the rectification mentioned above — meriting the aspect of Adam . In this they are engaged from Elul until Shemini Atzeres — drawing the way of teshuvah to merit inclusion in the aspect of Adam , rectifying Adam HaRishon's sin and the sins of all generations. As explained in the kavanos : the Four Species are the four letters of Havayah — the Hadas is the Yud ; the Arvei Nachal [willows] the first Hei ; the Lulav the Vav ; and the Esrog the final Hei . All this is the aspect of Adam , which equals 45 — the Name Havayah with Alefin . The Yud-Hei are the three Rishonos — the upper point, the Segol . The Vav is the Lulav — the drawing from upper point to lower point. The final Hei is the Esrog — the lower point. The essential avodah is to draw all the beauty and hiddur to the Esrog — "the fruit of a beautiful tree" — the Hei tata'ah , the lower point.
Segment 24
אות יא וזה בחינת אכילת מרור זה רמז למה שכתב שם רבינו במאמר הנ"ל שעיקר התאוה היא באה מעכירת דמים הבאים מטחול שהיא מרה שחורה. ועל כן צריכין להוריד דמעות בשעת קבלת עול מלכות שמים כדי לצאת מהרהורים הנ"ל מי שרגיל בהם ח"ו עיין שם וזה בחינת מרור זכר לוימררו את חייהם היינו בחינת התאוה הנ"ל שהוא בחינת מרה שחורה ועל כן אוכלים עכשיו המרור כדי להמתיק ולהכניע ולשבר המרירות התאוה כנ"ל כי מטבילין את המרור בחרוסת שהוא בחינת ח"ס רו"ת כמובא בכוונות חס רות זה בחינת מלכות דקדושה אשר יראת ה'. כי רות היא בחינת אשה יראת ה'ש יצא ממנה דוד שהוא בחינת מלכות דקדושה וזהו חס בגימטריא כחיים כמובא בחינת אשה יראת ה' שעליה נאמר אה חיים עם האשה אשר אהבת. וזהו בחינת תיקון הברית כנ"ל כי מלכות דקדושה בחינת אשר יראת ה'ה וא בחינת תיקון הברית כנ"ל. וזהו שמטבילין המרור בחרוסת להכניע בחינת מרה שחורה בחינת התאוה הנ"ל. על ידי בחינת מלכות דקדושה וכנ"ל.
The Yud , the Hadas , has a good scent — the vitality of the neshamah , the upper point. With it are included the Arvei Nachal , the first Hei . This is a deep secret. At first glance it is puzzling: the Midrashim explain that Arvei Nachal hint at the sinners of Yisrael who have neither taste nor scent, who must be bound into the bundle. Why then should the Arvei Nachal hinting at sinners be placed at the level of the first Hei , above the Vav and final Hei (the Lulav and Esrog )? But this is the aspect explained above (section 17) regarding the three Shabbasos of Bein HaMetzarim: specifically at the time of descent and churban — when one falls to contaminated places — one must enliven oneself through "Ayeh" , the ma'amar sasum , through seeking etc. The sinners who have fallen to degraded places — in order to include them in the holy bundle — must be bound specifically above , in the first Hei , the three Rishonos above the Binyan , the ma'amar sasum . For specifically from there is their rectification.
Segment 26
אות יב וזה בחינת שביעי של פסח בחיקת קריעת ים סוף. כי הים נקרע לשנים עשר קרעים. כמו שכתוב לגוזר ים סוף לגזרים כנגד שנים עשר שבטי י"ה. כי הרהורים הבאים על האדם הם בחינת מצולות ים כמובא והתיון של הרהורים הם שמע וברוך שם שיש בהם י"ב תיבות כנגד שנים עשר שבטי י"ה כנ"ל. ועל כן כשרדפו מצרים אחריהם והשיגו אום חונים על הים. זה בחינת שתאוה הנ"ל שהיא בחינת גלות של שבעים אומין בחינת גלות מצרים. רודפים אחר האדם בפרט בעת שבורח ממנה שאז מתגברת ביורת כידוע ואז מתגברים מצולות ים על האדם דהיינו בחינת הרהורים כנ"ל. וכל זה מחמת שיצאו קודם הקץ כי עדיין לא היו כדאי לצאת כנ"ל ועל כן רודפים אחרי האדם ורוצים להתגבר עליו בחינת מצולות ים. שהם ההרהורים כנ"ל. והתיקון של ההרהורים שהם בחינת מצולות ים היא בחינת שלמה מלכותא דשמיר שהוא בחינת שמע וברוך שם כנ"ל (וכמבואר במאמר הנ"ל) כי ים של שלמה עומד על שנים עשר בקר שהם י"ב שבטי י"ה. וזה בחינת קריעת ים סוף שנבקע הים לשנים עשר גזרים כנגד י"ב שבטי י"ה. שעליהם עומד הים דקדושה בחינת ים של שלמה ואז נתגרשו ונתבטלו המים הזדונים בחינת מצולות ים ויבואו בני ישראל בתוך הים דקדושה ביבשה. כי המים הזדונים מצולות ים בחינת הרהורים כ"ל שרוצים להתגבר על ים דקדושה דהיינו על ים החכמה כי עיקר אחיתם בדעת האדם שהיא בחינת ים החכמה כי כל ההרהורים והמחשבות הם בתוך הדעת והמוח. ועכשיו נתגרשו ונתבטלו כל מצולות ים הנ"ל ונשאר הים דקדושה עומד על שנים עשר שבטי י"ה. וזה בחינת קריעת ים סוף לשנים עשר גזרים כנ"ל. ועיקר קריעת ים סוף היה על ידי בחינת יוסף שהוא בחינת שמירת הברית כמו שכתוב הים ראה וינוס וינס ויצא החוצה כמובא. כי עיקר בחינת קריעת ים סוף היא על ידי בחינת שמירת הברית כ"ל. זשהוא בחינת ים של שלמה שעומד על י"ב שבטי יה כנ"ל (כמבואר היטב במאמר הנ"ל) ועל ידי בחינת יוסף שמירת הברית בחינת וינס החוצה על ידי זה הים ראה וינס זה בחינת מפני שרי גבירתי אנכי בורחת המובא שם במאמר הנ"ל כי ההרהורים הנ"ל שהם בחינת מצולות ים בחינת מלכות הרשעה הם בורחים מלפני בחינת יוסף מלפני י"ב שבטי י"ה. ואזי נבקע הים כי נשר הים עומד על י"ב שבטי י"ה ואזי יכולים י"ב שבטי י"ה לעבור בו ביבשה. כי הולכים ועוברים בתוך ים החכמה בלי מונע מהמצולות ים ועל כן בשעה שעברו על הים נתגלה להם ים החכמה כמו שאמרו רז"ל ראתה שפחה על הים וכו'. כי נכנע שפחה בישא אמא דערב רב מלכות הרשעה תאוה הנ"ל. ואז גם מדריגות התחונות מאד של ישראל אפילו השפחה של ישראל הכל נכלל בקדושה מאחר שנתבטל שפחה בישא וכו' כנ"ל. ול ועל כן ראתה שפחה דייקא על הים וכו'. כל זה ביום ששי לספיר וכו' אף על פי שבליל פסח נמשך אעליהם הארה גדולה וכו'כ נ"ל אבל אחר כך אחר יום ראשון חוזרים לילך מדרגא לדרגא על ידי ספירת העומר (כמבואר בכוונות). היינו אף על פי שבליל פסח נמשך עליהם האור מלמעלה בבחינת ברך כנ"ל. אף על פי שעדיין לא תיקנו כליהם בשלימות. אף על פי כן אחר כך נסתלק בחינת הארה זו והם צריכים לקבל האור בהדרגה דהיינו כפי תיקון כליהם בימי הספירה כן זוכין לקבל האור הדעת דהיינו התורה הקדושה ביום החמשים שהוא חג השבועות.
Therefore we bless only on the Lulav — for the essential thing is the drawing from upper point to lower point, revealing the glory and splendor of His malchus : the Esrog , the lower point, the aspect of Yehoshua — through whom the essential war to cut off Amalek is waged. As Amalek is subdued through Yehoshua receiving power from Moshe, so His malchus is revealed and glorified. The essential hiddur is seen only in the aspect of Yehoshua: "the firstborn of his ox, splendor is his" (Devarim 33) , "And you shall place of your majesty upon him" (Bamidbar 27) — the moon, "beautiful as the moon" (Shir HaShirim 6) . In the aspect of Moshe one cannot see his glory — he is the sun, which cannot be gazed upon now, the Kisei d'miskasya : "They were afraid to approach him… and he placed a veil on his face" (Shemos 34) . We have no power to receive the glorious splendor of His malchus except through the aspect of Yehoshua, the moon receiving from the sun/Moshe. Therefore all the hiddur is in the Esrog . As is written (siman 140) : "In the hand of every Adam He seals" (Iyov 37) — in the Tzadik himself the world has no grasp, only through his people. His people and talmidim are the aspect of Yehoshua — through them the wondrous splendor of the Tzadik's holiness is revealed, through which His malchus and boundless greatness are revealed.
Segment 28
אות יג וזה בחינת מ"ט ימי הספירה כנגד מ"ט אותיות שיש בקבלת עול מלכות שמים בשמע וברוך שם שהם כנגד מ"ט אותיות שיש בשמות י"ב שבטי י"ה. ועל ידי הספירה של אלו הימים שהם בחינת כלים כי הימים הם בחינת כלים ומדות על ידי זה יוצאין מטומאה לטהרה ומתקנין הימים והכלים כדי לזכות לקבל האור התורה בשבועות בבחינתב רכה על ידי תיקון הכלים כנ"ל. ועל כן ביום ששי לספירה שהוא בחינת יוסף בחינת שמירת הברית אז נבקע הים לי"ב גזרים כנגד י"ב שבטי יה שהם בחינת תקון הברית וכו' כנ"ל.
Therefore on Hoshana Rabbah , the end of Sukkos, great rectifications are made with the Aravah itself. Through the avodah of all the days of Sukkos with the Four Species, binding the Aravah above, the Tzadikim accomplished that now great rectification can be made with the Arvei Nachal themselves. For the essential rectification is that the hidden kavod in the ma'amar sasum be revealed. This is the aspect of taking the Aravah alone on the seventh day of Sukkos, Hoshana Rabbah — for already the sinners of Yisrael have been rectified until His kavod is revealed even in them, from concealment to revelation.
Segment 30
אות יד ועל כן אחר ז' ימי הפסח הותר החמץ באכילה. וכמובא בזוהר משל לבן מלך. כי אחר שקיבלו מצה אסוותא יכולים לאכול חמץ עיין שם. כי בתחילה הוכרחו לאכול רק מצה שהוא בחינת האור הנמשך מלמעלה בבחינת ברכה שלא על ידינו. בבחינת הנה ברך לקחתי כנ"ל. ועל ידי זה יצאו מצרים מטומאה לטהרה וזכו לבחינת תיקון הברית ונתתקנו כליהם על ידי זה ואחר כך בו' ימי הספירה נתתקנו גם כן כליהם קצת וזכו לבחינת קריעת ים סוף לי"ב גזרים שכל זה הוא בחינת תיקון הברית כנ"ל. ואזי נתתקנו כליהם ויכולים לצייר האור בבחינת ברכה ואז יכולים לאכול חמץ שהוא בחינת ציור כנ"ל. כי אז יכולים ישראל לצייר האור לברכה על ידי תיקון כליהם ועל כן יכולים לאכול חמץ כנ"ל. ועל כן בשבועות מקריבין שתי הלחם מחמץ דיקיא כי אז אנו מציירין האור לברכה ומקבלין התורה הקדושה בבחינתב רכה על ידי תיקון הכלים במ"ט יממי הספירה כנ"ל ועל כן מקריבין אז חמץ דייקא שהוא בחינת ציור האור לברכה על ידי תיקון הכלים במ"ט ימי הספירה כנ"ל. ברוך ה' לעולם אמן ואמן:
Now you will see wonders: our Sages said (Sukkah 44) that the taking and striking of the Aravah on this day is a minhag Nevi'im [a custom of the Prophets] — Nevi'im specifically! For as explained above (section 37), all the Nevi'im are included in the aspect of Yehoshua, the lower point. Therefore the rectification of the Aravah — the sinners of Yisrael who have been brought back in teshuvah — is through the Nevi'im specifically, who are the aspect of Yehoshua, through whom the essential rectification of the way of teshuvah comes — drawing the essential rectification of finding Him everywhere: "and if I make my bed in She'ol, behold You."
Segment 32
אות טו ועל כן אוכלין מצה שבעת ימים כי כל יום כלול מעשרה והם כנגד שבעים קלין כנגד גלות של שבעים אומות שזכו לצאת ממנו שזהו בחינת יציאת מצרים וכל אלו השבעת ימים צריכין לאכול מצה שהוא בחינת האור הנמשך מלמעלה בבחינת ברכה כדי להכניע הגלות של שבעים אומין כנ"ל ולזכות לבחינת שבעים פנים לתורה כנ"ל. (ועיין היטב כל המאמר הנל המתחיל בקרוב עלי מרעים מרישא לסיפא ואז מבוארים כל אלו הדברים על נכון).
This is the aspect of the na'anu'im [shakings of the Lulav ]. In each direction one extends from opposite the heart and returns — the aspect of ratzo v'shov . One moves forth and brings back, raises up and brings down — the aspect of the expertise: "If I ascend heaven, there You are, and if I make my bed in She'ol, behold You" — and likewise in every direction, as the verse concludes (Tehillim 139) : "If I take up the wings of dawn, if I dwell at the far end of the sea — even there Your hand will guide me" etc. Whether raising the Lulav and its species or lowering them, and in every direction, there are movements forth and back — the na'anu'im . All this is what was written above (section 29) regarding "two that are four" : both in ayeil — "If I ascend heaven" — there is ratzo v'shov , and in nafik there is ratzo v'shov , in many aspects. One must be very expert in all this — therefore they shake in many na'anu'im .