Segment 3
הלכה ח אות א מצות מילה ופריעה היא בחינת ביטולחמץ ושאור שהם תרין עננין דמכסייןעל עיינין בחינת עשו וישמעאל בחינתגער חית קנה. כמובא בזוהר עיין שםקנה חית של חמץ תשבר ותעשה ממנה האואזי נעשה מחמץ מצה. וזהו גער חיתקנה עיין שם בר"מ פרשת פנחס. ואיתאבדברי רבינו במאמר בחצוצרות וקולשופר. בליקוטי א' סימן ה'. דהיינו שצריך שלא להחמיץ המחשבה בתאוות והרהורים וצריך לגעור באלו המחשבות ולגרשם וזהו בחינת גער חית קנה הנ"ל. גער דייקא ועל ידי זה יוצאין מבחינת חמץ למצה. וזהו בחינת מצה לשון מצה ומריבה דצדיקייא עבדין מצותא בסטרין אחרנין דלא יתקריבו למשכנא דקדושה עיין שם. נמצא שחמץ ושאור שהם בחינת חית קנה הנ"ל הם בחינת חימוץ המחשבה ח"ו וצריך לגעור בהם ולשברם. וזה בחינת מילה ופריעה שהם תיקון הברית ועל ידי זה מבטלין ומעבירין תרין עננין דמכסיין על עיינין שהם בחינת מחשבות זרות שבתפילה שהם בחינת חמץ ושאור כנ"ל. כמו שכתב רבינו במאמראמור אל הכהנים (בסימן ב') שתיקון המחשבות זרות שהם העננין דמכסיין על עיינין הוא על ידי תיקון הברית עיין שם. נמצא שעל ידי תיקון הברית מבטלין חמץ ושאור דהיינו מ"ז תרין עננין וכו'. וזהו בחינת מילה ופריעה להעביר ולבער תרין עננין חמץ ושאור עשו וישמעאל חית קנה הנ"ל כי שאור חימוצו קשה זה בחנית קליפת הערלה שהוא רע לגמרי וחמץ אין חימוצו קשה כל כך. וזה בחינת קליפת הפריעה שהיא בחינת נוגה לו סביב בחינת עץ הדעת טוב ורע וזהו בחינת חמץ כי חמץ הוא גם כן יש בו ערבוב טוב ורע כי אין בין חמץ למצה אלא משהו דהיינו בין חית להא כנ"ל. נמצא שסמוך אל הטוב עד שאפשר לשברו ולשות ממנו בחינת מצה על ידי שבירת המשהו כנ"ל והוא בחינת מתקלא שהוא בחינת נוגה בחינת עץ הדעת כי המתקלא עומדת על המשהו דהיינו ההכרעה שמכריעין המתקלא לכאן או לכאן שהוא תלויה במשהו כי לשון המשקל שוה וכשמכריעין אותו משהו חוט השערה אזי ההכרעה לצד זה וכן להיפך נמצא שהמתקלא תלויה במשהו כנ"ל. וזה בחינת ההפרש בין חמץ למצה שהוא רק משהו כנ"ל. ועל כן חמץ ושאור שהם בחינת ערלה ופריעה כנ"ל הם בחינת עשו וישמעאל כי ישמעאלים הם נוהגים מילא ולא פריעה נמצא שהם רק בחינת קליפת הפריעה אבל עשו הוא בחינת רע לגמרי ואין נוהגין מילה כלל והם בחינת קליפת הערלה ועל ידי מילה ופריעה כורתין מעבירין אותם בבחינת גער חית קנה שוברין החית של חמץ ועושין ממנה הא של מצה שהיא הא הדעת שהיא תלויה בתיקון הברית הכמובא שהיא בחינת הא דאברהם שנתגלה על ידי מצות מילה וזה בחינת גער חית קנה הנ"ל. כי תיקון הברית היא בחינת והדרת פני זקן זה קנה חכמה בחינת קנה מוציא קול בחינת קול נגינה ושירה שתלויה בתיקון הרית וזהו קנה שבקדושה וכנגדו בחינת קנה רצוץ פגם הברית ח"ו (כמובא במאמר רצוצא דמיית בבעותיה בסימן כ"ז עיין שם) ועל ידי מילה ופריעה משברין חית קנה הנ"ל בחינת קנה רצוץ ועל ידי זה נקרא קנה רצוץ לשון שבירה כי עומד לרציצה ולשבירה על ידי ישראל בחינת גער חית קנה כנ"ל ואזי נתתקן קנה חכמה בחינת קנה מוציא קול על ידי בחינת תיקון הברית כנ"ל ועל כן מלו עצמן ישראל בליל יציאתם ממצרים שאז הוא בחינת ביטול חמץ ושאול שבזה תלויה גאולת מצרים לצאת מחמץ למצה ועל כן הוכרחו למול אז. כי על ידי זה מבטלין חמץ ושאור תרין עננין כנ"ל.
This is "And Hashem said to Avram: Lech Lecha — from your land, your birthplace, your father's house, to the land…" and "I will make you a great nation" (Bereishis 12) . As explained, the three mitzvos upon entering Eretz Yisrael — cutting off Amalek's seed, appointing a king, building the Beis HaBechirah — are the three points, the aspect of teshuvah. The essential teshuvah is "zarka — cast to the place from where it was taken" — one must leave all the places to which one strayed and return to the source from which one's neshamah was hewn. Every Jew's neshamah -root is exceedingly lofty, but it descended into this world's earthliness for bechirah — so that through this precisely it returns to its source in wondrous completeness. Every person endures many adventures — trials, refinements, ascents and descents without measure — all of Hashem's intention for good: "everything the Merciful One does is for good." All the refinements and trials are the war of Amalek. One must be expert in ayeil and nafik : "and if I make my bed in She'ol, behold You." When one merits enduring — humiliations, bloodshed, refinements, and trials — this is cutting off Amalek's seed, the lower point, through which one merits teshuvah — Keser , the upper point — Moshe, the Beis HaMikdash. The drawing from upper to lower is the vav within the aleph — appointing a king.
Segment 4
וזה בחינת שביעי של פסח קריעת ים סוף שהיה על ידי בחינת תיקון הברית כמו שכתוב הים רה וינס שראה ארונו של יוסף שזכה לתיקון הברית כמו שכתוב וינס ויצא החוצה כמובא כי קריעת ים סוף זה גם כן בחינת ביטול ושבירת המחשבו זרות שהם עננין דמכסיין וכו' בחינת חמץ ושאור כנ"ל. כי יש ים החכמה ויש בו דרכים ונתיבות להשיג החכמה בבחינת הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה ויש מצולות יש שהם בחינת הסטרא אחרא מחשבות חיצוניות הרהורים רעים עננין דמכסיין על עיינין וכו'והמצולותים מכסין עלים החכמה ומערבבין הדרך והנתיב שיש בים החכמה וצריך לשברים ולגרשם ואזי נתגלה ים החכמה ומשיגין דרכים ונתיבות בים החכמה להשיג השגות וזהו בחינת קריעת ים סוף בבחינת הנותן בים דרך וכו' כי שם זכו להשגות גדולות כמו שאמרו רז"ל. וזה נעשה על ידי שנקרע הים דהיינו שנתגרשו מצולות ים השוטפין וטובעים וזה בחינת קריעת ים סוף לשון קנה וסוף קמלו. בחינת גער חית קנה כנ"ל. ועל ידי זה נתגלו דרכי ים החכמה כנ"ל ועל כן היה על ידי בחינת תיקון הברית דייקא. כי תיקון המוח והחכמה לגרש מצולות ים הוא על ידי תיקון הברית כנ"ל ומי שזוכה לתיקון הברית יוכל לגרש מצולות ים מחשבות זרות והרהורים בבחינת קריעת ים סוף בבחינתהים ראה וינס שראה ארונו של יוסף כנ"ל ועל כן היה קריעת ים סוף בשביעי של פסח דייקא כי אז הוא תכלית ביטול חמץ ושאור כי הוא יום האחרון של פסח שאז היא תכלית גמר ביטול חמץ ושאור עד שמאז והלאה הותר החמץ וזהו תכלית ביטולו בשלימות שנתבטל ונימתק קליפת החמץ ושאור עד שהותר לגמרי כי כבר נכנע ונתבטל הרע לגמרי עד שחזר להיתר ועל כן אז נקע הים סוף כי קריעת ים סוף הוא גם כן בחינת ביטול חמץ ושאור על ידי תיקון הברית על ידי בחינת מילה כנ"ל וזה בחינת לגוזר ים סוף לגזרים לשון חתך בחינת חיתוך הערלה דהיינו שנתגרשו מצולות ים כנ"ל. וזה בחינת קריעת ים סוף בחינת קריעת עור הפריעה כי קריעת ים סוף הוא תיקון מצות מילה כנ"ל ועל כן אז זכו ישראל לשירת הים כי קול שירה נתתקן על ידי תיקון הברית כנ"ל (כמבואר היטב במאמר רציצא דמיית הנ"ל).
This is what Hashem said to Avraham — hinting to every person: "Lech lecha" — go to yourself. The essence of a person, what is called "I," is only the neshamah ( siman 22, Likutay I) . When speaking to a person — "you" or "go" — the intention is the neshamah , the person's essence. The Torah warns: Lech lecha — go to yourself, to your neshamah 's source. All your journeying in this world — intend to go to yourself. "Me'artzecha" — from your earthliness, wherever you descended where it seems hard to leave — overcome and go from your earthliness to your neshamah . "Umimoladtecha" — however you were born, whatever physicality, even though this is a great obstacle — "Behold, in iniquity I was formed" (Tehillim 51) — go from your birthplace to yourself. "Umibeis avicha" — family, neighbors, relatives among whom you were raised, from whom there are many obstacles — sometimes physically, sometimes through opinions opposed to truth. From all, go forth to your neshamah . Believe that the Holy One Blessed Be He does not come with tyranny against His creatures — you have the power to stand in all this (Likutay Tinyana, siman 46) .
Segment 6
אות ב וזה שנוהגין בים המילה שהמוהל מנגן שירת הים וכן הפייט יסד יום ליבשה ביום שיש בו מילה כי שירת הים נתגלה על ידי בחינת מילה. שעל ידי זה זוכין לבחינת קריעת ים סוף ולשירה כנ"ל. ועל כן המנהג לזרוק אגוזים ומיני מאכל בעת שמלין התינוק. ובוודאי אין דבר שאין לו שורש היינו שמרמז על ביזת הים שחטפו ישראל ועל כן זורקין אגוזים ושאר דברים כדי שיחטפו התינוקות לרמז ביזת הים שזכו על ידי כנ"ל. ועל כן קודם שעברו מי הירדן שהוא גם כן בחינת קריעת ים סוף הוכרחו ישראל למול שנית ופירעו כנ"ל דהינו פריעה שלא היתה על ידי משה. כי עיקר קריעת המים הוא על ידי תיקון מצות מילה כנל ועל כן בימי משה שלא קיימו מצות פריעה היה באמת קשה לפניו קריעת ים סוף. והוצרכו להשתמש בזכות אברהם ובזכות יוסף ודוגמתם שקיימו המצוה בשלימות. כי מל ול פרע כאלו לא מל. כי עיקר יניקתם על ידי קליפת נוגה שהיא בחינת פריעה כמובא. ועל כן התורה מזהרת בכמה מקומות על החמץ יותר מן השאור. כי העיקר לבער החמץ שהוא בחינת עץ הדעת טוב ורע בחינ נוגה בחינת פריעה שעל ידי זה מבטלין יניקתם מן הקדושה ועל כן צריכין למיכתב תרוויהו חמץ ושאור מילה ופריעה. כי כל אחד יש בו צד חומר. זה מחמת שהוא רע לגמרי. וזה מחמת שכל יניקתם מהקדושה על ידו דייקא. וזה בחינת הצריכותא שאמרו רז"ל דצריכי למכתב תרוויהו חמץ ושאור. כי שאור חימוצו קשה היינו שהוא רע לגמרי כנ"ל. ואי כתב רחמנא חמץ ה"א משום דראוי לאכילה כי שאור אין ראוי כלל ועל כן אין יכול לינק כלל מן הקדושה. אבל חמץ שהוא בחינת עץ הדעת טוב ורע ראוי לאכילה כי מעורב בו טוב ורע ועל כן יש בו אכילה ובירור. ומחמת זה דייקא חמור איסורו ביותר כי מחמת זה יכול לינק מן הקדושה כנ"ל. ועל כן עיקר רמז מלכות הרשעה בחית של חמץ כנ"ל כי העיקר לשבר החמץ שמשם יניקתם כנ"ל.
"El ha'aretz asher ar'eka" — Eretz Yisrael, the totality of holiness, the Beis HaMikdash, the source of all neshamos . Rashi: "He did not reveal the land immediately, to endear it and reward him for each utterance." This is the essential trial: Hashem does not show a person during the trial what he will merit — if one could see, there would be no trial. Who would throw eternal pleasantness away for momentary foolishness? But the trial is that one does not see — great hischazekus is needed. If one overcomes, one will be rewarded for every utterance beseeched before Hashem — then the good will be exceedingly dear, since one never imagined such pleasantness — as several Tzadikim said (Yerushalmi Avodah Zarah 3:1) : "I said: I have labored in vain… yet surely…"
Segment 8
אות ג וזה בחינת מילה בשמיני. כנגד החית של חמץ שמשברין אותה ביום השמיני על ידי מצות מילה כנ"ל. כי יום השמיני זה בחינת עלמא דאטתי בחינת בינה דמינה דינין מתערין ומשם משתלשל אחיזת החמץ ואין הדין נמתק אלא בשרשו על כן ביום השמיני אזי נמתק ונתבטל לגמרי בחינת החמץ היינו החית של חמץ כנ"ל ואזי נשבר החית ונעשה ממנה הא דהיינו ה' הדעת ה' דאברהם שנתגלה על ידי בחינת המילה כי שם הוא בחינת הא עילאה כידוע וזה בחינת וביום השמיני דיקיא בה' הידועה דהיינו ה' הדעת שנתגלה בשמיני על ידי מצוות מילה שהיא בחינתש בירת החית של חמץ כנ"ל וזה בחינת ביטול החמץ לגמרי בשביעי של פסח כנ"ל שביעי של פסח הוא יום השמיני מתחלת ביטול החמץ. כי תחלת ביטולו בערב פסח כמו שכתבו אך ביום הראשון תשביתו שאור שהוא ערב פסח שנקרא ראשון. נמצא שיום ז' של פסח הוא יום שמיני ליום הראשון דהיינו לערב פסח ואז הוא תכלית ביטול החמץ ושבירתו דהיינו שנשבר החית כנ"ל. ועל כן נתגלה בחינת מצוות מילה תיקון הברית כנ"ל שהוא בחינת קריעת ים סוף כנ"ל. כי מצוות מילה הוא בבחינת קריעת ים סוף כי בקריעת ים סוף נאמר וישובו ויחנו לפני פי החירות וכו' שנצטוו ישראל לשוב לאחריהם לצד מצרים כדי ואמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם וכו' כדי שירדוף אחריהם. וה בחינת עיקר התשובה לתקן פגם הברית. כמו שכתב רבינו במאמר רצוצא דמיית בבעותי' מהיכא נפיק רוחי' והשיב להם בהיינו דאעל היינו ששאלו מהיכן מוציאין הניצוצות שנפלו על ידי פגם הברית והשיב להם בהיינו דאעל. היינו בדרך שנכנסו ונפלו הניצוצות דהיינו על ידי פגם הברית ועכשיו כשמתגברים עליו אלו ההרהורים והוא משבר תאוותו על ידי זה מוציאין הנצוצות מתוכם עיין שם היטב. ומחמת זה כל מי שזוכה לתשובה שזה בחינת יציאת מצרים שיוצאין מרשות הסטרא אחרא לתוך הקדושה. הוא צריך בהכרח מן השמים לשוב ולחזור לעבור דרך כל המקומות שהיה שם בתלה כדי שיתנסה ויצטרף באותו ענין ממש שזה עיקר התשובה בחינת תשובת המשקל ועל ידי זה מברר הניצוצות שנפלו בתחילה בבחינת בהיינו דאעל כנ"ל.
"V'e'escha l'goy gadol va'avarechecha va'agadlah sh'mecha" — the three points. "V'e'escha l'goy gadol" — cutting off Amalek's seed, whose entire war is to cause Hashem's Name to be forgotten and to distance the weak: "and he tailed all the weakened." Whoever subdues him magnifies Hashem's Name by drawing close the distant and weak — "a great nation" through multiplying the holy gathering, the opposite of Amalek's intent. "Va'avarechecha" — drawing blessing from upper to lower point: "like Chermon's dew… for there Hashem commanded blessing" (Tehillim 133) — appointing a king, through whom shefa is drawn (Likutay Tinyana siman 16) . "Va'agadlah sh'mecha" — called Avraham with an added hei of da'as — Moshe, the Beis HaMikdash, the upper point. Afterward one still endures ascents and descents — requiring great expertise. Therefore: " Veheyei berachah " — the blessing will endure, one will always remain standing, never falling forever, remaining in the drawing of blessing from upper to lower point.
Segment 10
אות ד וזה בחינת וישובו ויחנו וכו' שנצטוו אחר יציאת מצרים לשוב ולחזור דייקא לצד מצרים ואז כשהסטרא אחרא רואה שהם שבים ומתקרבים אליהם הם אומרים סגר עליהם הדרך ונבוכים הם ואזי הם מתגברים ביותר עם כח כל הניצוצות שיש בהם ואזי היא עת צרה גדולה לישראל וממנו דייקא יושע כי אחר כך השם יתברך מרחם על עמו ומושיעם ואזי מוציאין על ידי זה דייקא כל הניצוצות הקדושות שהיו בתוכם כנל וזה בחינת קריעת ים סוף שנכנע מצולות ים ומצרים והסטרא אחרא נפלו לתוכם וישראל זכו אז לרכוש גדול מביזת הים דהיינו שהוציאו כל הניצוצות הקדושות מתוכם כנ"ל. וזה בחינת מילה שהיא תיקון הברית והקשו המינים אם השם יתברך רוצה במילה למה לא ברא את האדם מהול כמובא במדרש. ואיתא בדברי רבינו ז"ל במאמר תפלה לחבקוק (סימן י"ט) שצריכין דייקא למולו כאן בעולם הזה כדי להעלות הטוב מעץ הדעת עיין שם היטב שהאדם הוכרח להיות נברא תחלה עם הערלה ואחכ כך לחתכה ולשברה כדי לתקן פגם הברית כי כל הדורות באין לקן חטא אדם הראשון שפגם בברית כמובא על כן הוכרחו לבא עם ערלה כדי שיהיה אחיזה להערלה והסטרא אחרא ואחר כך חותכין אותה ועל ידי זה דייקא מוציאין הניצוצות הקדושה מהם.
"And Avram went as Hashem spoke, and Lot went with him" — although Avram did as Hashem spoke, Lot — the yetzer hara — went with him always, refusing to separate, for trial and bechirah . Through this precisely, the highest sparks are refined from the kelipos ' depths — as Avraham refined from Lot specifically the soul of Mashiach.
Segment 12
אות ה וזה בחינת מילה בשמיני שצריך לעבור עליו ז' ימים שיש אחיזה להערלה שהיא בחינת רע הכולל של שבעים עממין כדי שיצטרף על ידי זה ואחר כך חותכים אותם לגמרי כנ"ל וזה עיקר התיקון כנ"ל. כי ז' ימים של ערלה הם בחינת ע' עממין שכלולים מזיין. וכמו שכתבו רבינו בסימן ל"ו) שקודם שזוכין להתגלות התורה צריכין לעבור דרך גלות השבעים עממין כנ"ל ולהצטרף בתוכם ואחר כך זוכין להתגלות התורה שהיא שבעים פנים בחינת שבעים נפשות בית יעקב שזה בחינת מילה שהיא התגלות הדעת על ידי תיקון הברית כנ"ל. וזה בחינת השבעים חסדים המתגלים על ידי מףצות מילה בחינת מל עיין בליקוטי תורה. כי החסד הוא הדעת. וזה בחינת ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל. ביום השמיני הוא ראש חדש ניסן שאז מתחיל גאולת מצרים שהו בחינת תיקון הברית. וזה בחית ביום השמיני בחינת מצות מילה כמו שכתוב וביום השמיני ימול וכו' קרא משה שהוא הדעת לאהרן הוא בחינת החסדים כי אהרן הוא כהן איש חסד בחינת אברהם שאמר בו אתה כהן לעולם וזהו ולבניו הם בחינת לימודי ה' ששם עיק התגלות החסדים על ידי המילה כמובא שם בכוונת וזהו ולזקני ישראל זה בחינת שבעים זקנים בחינת שבעים נפשות בית יעקב שמאירין על ידי התגלות השבעים חסדים כנ"ל גם זקן הוא בחינת תיקון הברית בחינת והדרת פני זקן זה קנה חכמה וכו' כנ"ל ותיקון ברית הו על ידי התגלות החסדים על ידי מ צות מילה כנ"ל. ועל כן הכהן שהוא בחינת החסד מצווה על שמירת הברית ביותר. וכהן גדול שהוא חסד גדול ועליון מאד מצווה ביורת על שמירת הבריתושי לו מצוות קדושות יתירות כי תיקון הברית הוא בחינת התגלות החסדים על ידי הכנעת הערלה שהוא פגם הברית כנ"ל. ועל כן כהן גדול מתלבש בשמונה בגדים כנגד בחית שמונה ימי מילה דהייו תיקון הברית בשלימות שזוכה כהן גדול כנ"ל:
"And there was famine in the land, and Avram descended to Mitzrayim" — our Sages say this was a great trial: He tells him to ascend to Eretz Yisrael, then causes him to leave. This is all our words: one must be ayeil and nafik , very expert, never falling in mind, never questioning Hashem, only believing "Hashem is righteous and His judgments straight" — all His intention for good. As with Avraham: arriving in Eretz Yisrael, there was famine — forcing him to Mitzrayim, the nafik — yet he withstood the trial until ascending "very laden with cattle, silver, and gold" — sparks refined there. So it passes over every person. As Admo"r z"l writes ( siman 8, "Ra'isi Menoras Zahav" ): all descents and ascents are hinted in "Avram descended to Mitzrayim" and "Avram ascended from Mitzrayim" — expert in ayeil , expert in nafik .
Segment 14
אות ו ועל כן מילה היא מצוה שקבלו ישראל בשמחה ועדיין עושין אותה בשמחה. כי מילה הו בחית ביטול חמץ דהייו חימוץ המחשבה ואזי יכולין להתפלל בכח שיהיה קולו נעשה רעמים ועל ידי זה נעשה שמחה בבחינת ולישרי לב שמחה. כמו שכתוב כל זה במאמר בחצוצרות הנ"ל עיין שם היטב. וזה בחינת אור זרוע לצדיק זה בחית תיקון הברית על ידי זה ולישרי לב שמחה. כנ"ל. ועל כן ס"ת קר"ע כמובא בחית קריעת ים סוף שהיא בחית מילה כ"ל. וזה ולישרי לב שמחה סופי תיבות גימטריא טוב כמבוא בחינת מילה תיקון הברית כמו שכתוב ותרא אותו כי טוב שנולד מהול. וזה שכתב האר"י ז"ל שעל ידי מצות מילה מבטלין גזר דין של שמונים שה עיין שם. כי על ידי השמחה הנ"ל יכולין לבטל הגזר דין כי ודעין בין קודם גזר דין לאחר גזר דין ועל ידי זה יודעין להתפלל ולבטלו (עיין שם היטב במאמר בחצוצרות הנ"ל):ועל כן אחר שירת הים נאמר כי אני ה' רופאיך. כי שירת הים וקריעת ים סוף הוא בחינת תיקון מצות מילה כנ"ל שהיא צריכה רפואה כמו שאמרו רז"ל מפני מה קבעו רפואה בשמינית מפני המילה שניתנה בשמיני שצריכה רפואה. כי באמת המילה שהוא בחינת תיקון הברית שעל ידי זה זוכין לשלום (כמו שכתב רבינו במאמר רצוצא הנ"ל) היא רפואה כמו שכתוב שם. אך מחמ שדרך השלום להתלבש במרירות כמו שכתוב שם עיין שם וזה בחית צער וכאב המילה שצריכין לסבול מרירות וצער כשרוצין לזכות לשלום שהוא תיקון הברית רפואת הנפש בחית מילה ומחמת זה צריכין אחר כך לרפואה על הרפואה של השלום כדי לרפאות כאב המרירות שתלבש בו השלום כנ"ל. וזה בחינת רפאינו ה' ונרפא שמתפללין על ב' רפואות דהיינו לרפאות כאב הרפואה בחינת כאב המילה שהיא רפואה כנ"ל. ברוך השם לעולם אמן ואמן:
"And he went on his journeys… to the place where his tent had been at first… to the place of the altar he had made there at first, and Avram called there in the Name of Hashem" (Bereishis 13) . Rashi: "Also now he called in Hashem's Name." When one overcomes in nafik through all descents until returning to one's place, one must return to the original path — calling in Hashem's Name as at first. He did not fall from his good path through everything that passed — he returns each time to his true path, calling always to Hashem.
Segment 16
אות ז מפני מה מילה בשמיני כדי שלא יהיו העולם שמחים ואביו ואמו עצבים. כי מילה הוא בחינת התגלות החותם ברית קודש כמו שכתוב וצאצאיו חתם וכו'. וחותם הוא היפך נדת כי הם במספר השוה כמובא. ועל כן צריכין להמתין עד יום השמיני שתבטל דם דת אז תגלה החותם כנ"ל. וזהו כדי שלא יהיה עצבון כי עצבות הוא בחית דם נדות כמו שכתוב הרבה ארבה עצבונך זה דם נדות. ועל כן המילה בשמיני שאז נתגלה שמחה כנ"ל. כי המילה היא לזכות לשמחה כנ"ל. והשמחה היא בבחינת יום השמיני שהוא בחינת בינה כנ"ל ובינה לבא ושם השמחה כמו שכתוב נתת שמחה בלבי ושם הרעמים שעל ידם זוכים לשמחה כנ"ל כמו שכתוב ורעם גבורותיו מי יתבונן:
Also, "there was famine in the land" hints at every person whose going to the marketplace — nafik — is primarily from lacking livelihood. "Avram descended to Mitzrayim" — business preoccupation, the danger of money-lust, the aspect of avodah zarah and Mitzrayim (as in the Ba'al Tefillah story, hinted in Yeshayah 31 : "Woe to those descending to Mitzrayim for help" ). But the aspect of Avram — the Jewish person expert in ayeil and nafik — even in Mitzrayim, amidst business, overcomes so as not to become stuck, remembering Hashem, refining holy sparks and ascending with them: "And Avram ascended from Mitzrayim."