{
  "bookId": "likutay-halachos",
  "part": "3",
  "torah": "31",
  "title": "ענין ספירת העומר א",
  "hebrewTitle": "ענין ספירת העומר א",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-halachos/3/31",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-halachos/3/31/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "ענין ספירת העומר",
      "en": "And therefore they wanted then to bring Vashti the queen before the king unclothed on Shabbos, before all the officers and peoples — a thing unheard of in the world — to commit such brazenness, to completely remove the shame from their faces. But they wanted then to strengthen, chas v’shalom, the brazenness of the sitra achra in the world. And the main brazenness is in this desire, as above. And they wanted then to completely remove the shame and to strengthen the intensity of the brazenness of the sitra achra. And therefore they commanded to bring her unclothed on Shabbos — for Shabbos is the aspect of “u’voshes panim l’Gan Eiden” — the aspect of boldness of holiness, as above. And they wanted, chas v’shalom, to blemish the aspect of holy shame, the aspect of the holiness of Shabbos, and to strengthen the intensity of the brazenness of the sitra achra — a thing unheard of in the world."
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "הלכה א אות א על פי המאמר ויאמר ה' אל משה קראאת יהושע וכו' סימן ו' עיין שםהיטב תשובה נקרא כתר כי הבא לטהרמסייעין לו אומרין לו המתן שהואבחינת כתר כמו שכתוב לי זעיר והואבחינת אהיה וכו' עיין שם. ואי אפשר לזכות לזה אלא על ידי בחינת דום לד' דהיינו כשישמע בזיונו ידום וישתוק ויסבול החרפות ובזיונו. כי קודם התשובה הוא בבחינת אחורי פני אקיה והוא בגימטריא דם ועל כן באין עליו בזיונות ושפיכות דמים ועל ידי הדמימה והשתיקה נעה מדם דום עיין שם. וצריך לשעשות תשובה על תשובה וכו' עיין שם. ואזי נעשה מזה בחינת אדם לשבת על הכסא בחינת ועל הכסא וכו' עיין שם היטב.",
      "en": "And behold, she too intended for a sinful purpose, as our Sages, of blessed memory, said. But it did not succeed in her hand or in theirs, for Hashem, yisbarach, in His mercy did not allow them to complete their evil thought in those days. For Gavriel came and made her a tail, etc., as our Sages, of blessed memory, said — so that their evil plan to strengthen the brazenness of the sitra achra in the world should not succeed. And the reverse occurred, for Vashti the wicked was herself the main brazenness of the sitra achra , the aspect of the aforementioned desire. And therefore she would strip the daughters of Yisrael naked and make them work on Shabbos — all to strengthen the brazenness of the sitra achra through blemishing the holiness of Shabbos, as above. And therefore she made them work unclothed, to strengthen the brazenness of the sitra achra specifically on Shabbos, as above. And Hashem frustrates the plans of the cunning, and it was decreed upon her that she should be killed unclothed on Shabbos. For Shabbos itself took vengeance upon her and subdued her and killed her through the brazenness of the sitra achra itself. And “from itself the ax-handle is formed,” for the brazenness of the sitra achra itself killed her and took vengeance upon her — for her downfall was through the brazenness of the sitra achra that had intensified through her so much, until they commanded to bring her unclothed on Shabbos. And she too intended for sin and desired it greatly. But Hashem did not allow the completion of their plan, and she was killed through this. It emerges that her main downfall was through the brazenness itself. For such are the ways of Hashem, yisbarach — “ki fo’al adam y’shalem lo” [“For the deed of a man shall be repaid to him”] (Iyov 34:11) — the transgression itself takes vengeance on the person, as is brought."
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "והנה ימי הספירה שהם ימי תשובה ימי טוהר מבחינת דם נדות בחינת ז' נקיים כמובא הם בבחינת אומרים לו המתן הנ\"ל כי זה עיקר בחינת כלל הספירה. (כמובא בספרים). דהיינו שבפסח שהוא תחילת התשובה שיוצאין מן הסטרא אחרא בחינת יציאת מצרים ואז היא בחינת הבא לטהר מסייעין לו כי בפסח עיקר התשובה על ידי סיועא דלעילא על ידי התעוררות עליון כמובא. ואזי תיכף אומרים לו המתן דהיינו בחינת ימי הספירה שצריכין להמתין שבעה שבועות בחינת ז' נקיים כדי לקדש ולטהר עצמו קודם שזוכה לתיקון בשלימות שהוא בחינת שבועות קבלת התורה כדי לילך מדרגא לדרגא לתקן כל הפגמים (וכמובא בספרים) שזה כלל בחינת יום ראשון של פסח. ותיכף אחר כך ספירה כמו שאומרין בשם הבעל שם טוב כמו למשל האב כשהתינוק מתחיל לילך אזי מוליכו בידו ואחר כך מניח אותו לילך בעצמו כמו כן בפסח מסייעין לו ומוליכין אותו על ידי התעוררות עליון. אך תיכף מניחין אותו ילך מעצמו כדי שיתעורר מעצמו ויתקן מה שעיוות שזה בחינת ספירה בחינת אומרים לו המתן כדי שיעשה תשובה ויסבול צער ובושה לתקן מה שפגם. וזה מה שכתוב בזוהר שהספירה לטהר עצמו מבחינת דם נדות. כי זה עיקר התשובה לתקן בחינת הדמים שבאים מבחינת אחורי אהיה כנ\"ל שהם בחינת דם נדות (כמובא בכתבים.(. כי עיקר יציאת מצרים ושבועות הוא בחינת אהיה כמו שכתוב כי אקי\"ק שלחתיך וזה לך האות בהוציאך וכו' תעבדון מאת האלקים וכו' דהיינו קבלת התורה. נמצא שבבקבלת התורה אז נתגלה ונשלם בחינת אהי\"ה מבחינת כתר שהוא בחינת שבועות שאז נתגלין נון משערי בינה שהם בחנית אקי\"ק בחינת כתר כמובא. ועל כןמ קודם לזה הוא בחינת אחורי פני אהיה גימטריא דם וצריכין לתקן הדם נדות כנ\"ל. ועיקר התיקון על ידי הבושה על ידי הדמימה והשתיקה כמו שכתוב שם וזה בחינת עומר שעורים שהוא קרבן ממאכל בהמה. שזה בחינת התשובה שעיקרה על ידי הבושה כנ\"ל על ידי דמימה ושתיקה כנ\"ל. וכמו כן בפרטיות באדם עצמו עיקר התשובה כשמתבייש לפניו יתברך ועושה עצמו כבהמה שאינה מדברת כי אין לו פה לדבר לא מצח וכו' מחמת בושה כמו שכתוב ברעיא מהימנא שזה עיקר התשובה כשאדם אומר אין לי פה להשיב וכו' מחמת בושה ועושה עצמו כבהמה אזי נחשב כקרבן עיין בזוהר.",
      "en": "And then was the sprouting of the salvation of Yisrael, for from then He began to prepare the remedy before the blow. For “tachas ha’sirpad ya’aleh hadas” [“instead of the briar shall come up the myrtle”] (Y’shayahu 55:13) — for instead of Vashti, Esther became queen , who was the opposite of her in every way, from one extreme to the other. For Esther the queen was exceedingly modest, exceedingly, as our Sages, of blessed memory, said: “In the merit of the modesty of Rochel,” etc. It emerges that the entire chain of Esther’s lineage were all greatly modest, and she herself was exceedingly modest — and modesty is the aspect of shame of face. And Esther guarded the Shabbos exceedingly, as our Sages, of blessed memory, said: “v’sheva ha’n’aros,” etc. — for she counted through them the days of the week. It emerges that Hashem arranged in His mercy that the intensity of the brazenness of the sitra achra was subdued, and the intensity of holy shame of face and modesty of holiness was strengthened — until Esther became queen in place of Vashti, etc., as mentioned above."
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "אות ב וזהו בחינת עומר שעורים שהוא בחינת בושה בחינת דמימה ושתיקה שמקריבין מאכל בהמה כי אנו מדמין עצמינו לבהמה כי אין לנו פה לדבר וכו' כנ\"ל וזה עיקר התשובה כנ\"ל כמו שכתוב נשכבה בבשתינו וכו' וזה בחינת עומר התנופה ואיתא בזוהר הקדוש תנו פה. שאנו מבקשין אז שיתןלנו פה לדבר כי אנו עכשיו כבהמה כנל ועל ידי זה בעצמו אנו מתקנין הדיבור וזוכין לפתוח פה ולדבר בבחינת האמנם אלם צדק תדברון. היינו כשאמנם ואמת שהוא אלם כי אין לו פה לדבר וכו' כנ\"ל אזי צדק תדברון אזי יפתח פיו וידבר כי השם יתברך מקיים פתח פיך לאלם זה בחינת מי שם פה לאדם או מי ישום אלם. אלם דייקא היינו מי שמשים עצמו כאלם כי על ידי השתיקה והבושה שהיא שפיכות דמים על ידי זה נתתקן אחורי אקיה שהוא גמטריא דם ונעשה ממנו דום לה' וכו' כנ\"ל ועל ידי זה נעשה בחינת אדם (כמו שכתוב שם עין שם) וגדר האדם הוא מדבר נמצא שעל ידי זה בעצמו יוצא מבחינת בהמה לבחינת אדם מדבר. וזה בחינת מי שם פה מי דייקא שהוא בחינת בינה בחינת אהיה שנתגלה על ידי בחינת אלם דהיינו הדמימה והשתיקה כנ\"ל ועל ידי זה בעצמו נעשה הפה לדבר. כי על ידי זה נעשה בחינת אדם שוא מדבר כנ\"ל ועל כן בשבועות מקריבין שתי הלחם שהם באין מחטים ושהוא מאכל אדם שהוא מדבר גם חטא הוטא בגימטריא כ\"ב אתוון כמובא. כי אז נתתקן הדמים על ידי ימי הספירה כנ\"ל ואז זוכין לבחינת אדם כנ\"ל. ועל כן מפטירין בשבועות ועל הכסא דמות כמראה אדם וכו' כי אזי בשבועות נשלם בחינה זו כנ\"ל וכמובא. וזה בחינת עומר התנופה תנו פה. כי על ידי זה בעצמו נעשה הפה לדבר כנ\"ל. כי על זה מורה התנופה בעצמה שמניפין ומרימין את העומר שעורים שהם בחינת בהמה להעלותם למדריגת אדם מדבר שזה בחינת כל הקרבונת להעלות מבחינת בהמה לאדם כמובא וגם שתי הלחם של חטים שבאין בשבועות טעונין תנופה גם כן להעלותם גם כן למעלה מן הדיבור דהיינו לבחינת שתיקה שהוא למעלה מן הדיבור שהוא בחינת כתר בחינת סיג לחכמה שתיקה (כמו שכתב רבינו ז\"ל שם). שזהו תכלית השלימות. כי יש ב' מיני שתיקות. יש שתיקה מחמת שאינו יכול לדבר דהיינו מחמת בושה מחטאיו שאין לו פה לדבר כנ\"ל ואף שזה תיקונו כנ\"ל על כל זה עיקר תיקונו הוא הדיבור דהיינו שעל ידי זה זוכה שיהיה לו פה לדבר כנ\"ל כי בוודאי אינו מעלה שישאר האדם בשתיקה ח\"ו רק עיקר תיקונו שיזכה לדיבור בתורה ופלה כמו שכתוב קחו עמכם דברים ושובו אל ה'. אבל אחר כך כשזוה לשלימות הדיבור אזי תכלית השלימות תכלית ההשגה הוא בבחינת שתיקה שהוא למעלה מן הדיבור שזה בחינת כתר בחינת כתר לי זעיר ששם נאמר במופלא ממך אל תדרוש וכו' והוא תכלית ההשגה שהיא בחינת המן ואל תסתכל לפנים ממחיצתך שהוא בחינת כתר שהוא האי פריסא בחינת המסדר והמיישב של המוחין שעל ידי זה עיקר ההשגה בבחינת והחיות רצוא ושוב (כמובא במאמר אמצעותא דעלמא סימן כ\"ד והבן).",
      "en": "Zayin"
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "אות ג וזה בחינת שבועות שאז זוכין לסתרי תורה לבחינת כבוד אלקים הסתר דבר בחינת מעשה מרכבה כי אז נעשה בחינת כתר כנ\"ל ועל כן נקרא עצרת בחינת עצור במלין בחינת שתיקה שלמעלה מן הדיבור כנ\"ל אבל חג המצות נקרא פסח פה סח כי אזי בתחלת התשובה עיקר התיקון לזכות לדיבור כנ\"ל. ועל כן משתי הלחם באין מחמץ דייקא ובפסח אוכלין מצה דייקא. כי חמץ ומצה הם בחינת בהמה ואדם (כמובא בדברי רבינו ז\"ל במאמר שאלו את ר' יוסי בן קיסמא סימן נ\"ז). שחמץ בחינת אין לו פה שעל זה מרמז החית של חמץ בחינת חית השדה. אבל מצה שהיא בה' היא בחינת ה' מוצאות הפה. והכל תלוי בדעת כי הדיבור תלוי בדעת כמובא דהיינו האדם שיש לו דעת יש לו דיבור ולהיפך בהמה. וחמץ הוא בחינת חימוץ המחששבה בחינת פגם הדעת על כן הוא בחינת פגם הדיבור בחינת בהמה. אבל מצה הו דעת בחינת ה' דעת שהוא בחינת הדיבור ה' מ וצאות הפה בחינת אדם. ועל כן בפסח שהוא תחילת התשובה אזי עיקר התיקון הוא מצה דהיינו לצאת מחץ למצה מבהמה לאדם. לתקן הדיבור לתקן הדעת לבלי להחמיץ המוח ח\"ו כי בתחילת התשובה שצריך לצאת מן הסטרא אחרא עיקר התיקון לבלי להחמיץ המוח ח\"ו בבמחשבות רעות בהרהורים ותאוות רעות שמתגברין עליו אז על ידי שלא נטהר עדיין ותיקונו שישבר החמץ דהיינו חימוץ המחשבה ולברוח משם ולזכות למצה שהוא תיקון הדעת תיקון הדיבור כנ\"ל. אבל אחר כך כשנטהרין ונתקדשין לגמרי על ידי תשובה כתיקונו שזהו בחינת ספירה אזי זוכין לשבועות לתכלית ההשגה בחינת כתר. ואזי עיקר התיון בבחינת רץ לאחוריך בבחינת המתן שזה בחינת כתר כנ\"ל ושם בחינת חמץ הוא בחינת עיקר התיקון דהיינו להחמיץ המוח דייקא ולהשות ולעמוד לבלי לרוץ שלא לצאת לפנים ממחיצתו שזה בחינת המסדר והמיישב של המוחין שצריכך לשהות ולהמתין כד שלא יתבטל במציאות שזה בחינת חמץ שהוא על ידי שהייה וזה צריכין בשבועות דייקא כנ\"ל. אבל מצה היא דייקא על ידי חפזון שצריכין למהר שלא תחמיץ כמו שכתוב בשעת ימים תאכל מצות כי בחפזון יצאת ממצרים. כי כשיוצאין מן הסטרא אחרא צריכין לחפזון גדול לברוח מחמיץ המחשבה שלא יתחמץ מחשבתו ח\"ו בהרהורים וכיוצא שבא מן הסטראאחרא שרודפת אחריו בתחילת התשובה. אבל אחר כך כשזוכה לתיקון ומכנע הסטרא אחרא לגמרי ואזי זוכה להשגה אזי תיקונו דייקא על ידי בחינת חימוץ המחשבה על די שהייה ששוהא ואינו ממהר לרוץ לפניו בבחינת המן בחינת כתר כנ\"ל ועל כן בשבועות מקריבין חמץ דייקא כנ\"ל.",
      "en": "And the main empowerment of Haman was because Yisrael stumbled with foreign women at that time, as is brought in the holy writings. For the blemish of the bris, particularly the category of nashgaz [niddah, shifchah, goyah, zonah — i.e. forbidden relations], chas v’shalom — this is the main aspect of the brazenness of the sitra achra. For there is the main brazenness of the sitra achra, as above. For the nations are themselves the brazenness of the sitra achra, the aspect of “v’ha’k’lavim azay nefesh” [“And the dogs are brazen of soul”], “v’af hi k’chelev” [“and she too is like a dog”]. And therefore the blemish of the bris, chas v’shalom, particularly nashgaz — this is the main intensity of the brazenness of the sitra achra, for they are the main brazenness, as above. And this itself is the aspect of the blemish of the seal, the aspect of nidos, for they are called nashgaz. And because this blemish intensified greatly at that time, therefore Haman the wicked — who was of this aspect, of the brazenness of the sitra achra, the contamination of the serpent, the blood of nidas — was empowered. And therefore he wanted to overpower Yisrael, chas v’shalom, to completely destroy them — “l’hashmid la’harog” [“to destroy, to kill”], etc. — the aspect of the intensification of bloodshed in Yisrael, the aspect of “y’daichem damim malai’u,” meaning the intensification of blood through the corruption of the seal. And because the seal was then damaged exceedingly, he wanted to intensify the aspect of bloodshed to kill them entirely, chas v’shalom. And this is the aspect of “v’nachtom b’taba’as ha’melech” [“and it was sealed with the king’s signet ring”] (Esther 3:12) — the aspect of the blemish of the seal of holiness, through which the seal of the sitra achra was empowered, chas v’shalom."
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "אות ד ועל כן מימי הספירה הם שבעת שבתות בחינת תשובה. שהיא בחינת שבת. כמו שכתוב ושבת עד ה' אלקיך כמו שכתוב שם. ועל כן צריכין ז' שבתות. כי צריך לעשות תשובה על תשובה (כמו שכתוב שם עיין שם). ועיקר התשובה הוא בחינת שבת כנ\"ל שעל ידי שבת נתתקנין ימי החול כי יום השביעי השהוא שבת הוא בחינת תשו שמתקן כל שבעת הימים ועל כן כל השבעה ימים שבת אחת. ועל כן כשרוצין לזכות לתשובה בשלימות דהיינו לעשות תשוה על תשובה צריכין שבע שבתות דייקא שהם בחינת שבת אחר שבת, תשובה אחר תשובה עד שזוכין לתשובה שלימה עד שנעשין כל השבתים כל התשובות בבחינת ששת ימים עד שזוכין לעשות עליהם תשובה בחינת שבת שהוא יום הז' שמתקן הכל דהיינו שבת השביעית שהיא תשובה על התשובות שתקן כל התשובות ואזי התשובה בשלימות בבחינת תשובה על תשובה ואזי זוכין לשבועות בחינת כתר כנ\"ל. וזה שנזכר שבת בתחילת הספירה ובסופה כמו שכתוב וספרם לכם ממחרת השבת וכו' עד ממחרת השבת תספרו בחינת ב' שבתות הנ\"ל בחינת תשובה על תשובה כנ\"ל ועל כן תיכף בשבוע האחד של ספירה זכו לשבת כי שבת במרה נצטוו והם באו למרה תיכף אחר קריעת ים סוף שהיהה בז' של פסח ואחר כך חזרו ונצטוו על השבת בשבועות בעשרת הדברות היינו בחינת ב' בתים בחינת ב' התשובות שזכו ישראל כנ\"ל. ששבת הראשון נעשה מז' ימים היינו התשובה הראשונה ושב ת שניה נעשכ על ידי בחינת שבת שבתות על ידי בחינת תשובה על תשובה כנ\"ל עד שזוכין לתכלית ההשגה שהיא תכלית התשובה כמו שכתוב שם ואזי זוכין ליום החמשים. שהוא בחינת יובל שבא אחר שבע שבתות שנים גם כן שהוא בחינת שער העליון תכלית ההשגה ששם בתכלית עיקר התיקון בבחינת המתן בחינת כתר בחינת תכלית הידיעה אשר לא נדע כנ\"ל. וזה בחית שני שבתים שאמרו רז\"ל אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד היו נגאלין. כי הגאולה תלויה בתשובה כמו שכתוב ובא לציון גואל ולשבי פשע ושלימות התשובה על ידי בחינת שני שבתים דהיינו תשובה על תשובה כנ\"ל. וזה בחינת מזוקק שבעתים שבע פעמים שבע בחינת שבת שבתון דהיינו שעושין תשובה על תשובה עד שעושין שבת לשבעה שבתים כמו השבת הראשון שהוא לז' ימים כנ\"ל. וזהו תכלית הזיקוק והצירוף תכלית התשובה כנ\"ל. שייך לעיל. ועל כן בגאולה אחרונה כתיב כי לא בחפזון תצאו וכו' כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלקי ישראל. כי במצרים שלא היה התיקון בשלימות ועדיין רדפו המצרים והסטרא אחרא אחריהם אז הוצרכו לצאת בחפזון לברוח ולהמלט משם מהרה שזה בחינת איסור חמץ שלא להחמיץ המוח כנ\"ל. אבל לעתיד לבא שנזכה לתכלית התיקון בשלימות ואזי יהיה הכנעת הסטרא אחרא בשלימות ואזי יזכו לתכלית ההשגה כמו שכתוב ומלאה הארץ דעה וכו' אזי כי לא בחפזון תצאו לא בחפזון דייקא כי בתכלית ההשגה שוא הדעת שיתגלה לעתיד עיקר התיקון על ידי בחינת המן כנ\"ל וזהו כי הולך לפניכם ד' ומאספיכם אלקי ישראל היינו לפנים מרדיפת המחשבה כבביכול השם יתברך בעצמו והמוסיף ומקבץ המחשבה שלא תתפשט חוץ למחיצה והוא גם כן בחינת התגלות אלקותו יתברך דהיינו בחינת אלקים שהוא בחינת צמצום הקדוש שעל ידי זה עיקר ההשגה כנ\"ל. ועל כן לא בחפזון תצאו לא בחפזון דייקא. כי זה עיקר ההשגה בבחינת המתן כנ\"ל. כי אין רודף אחר המחשבה בחינת מצרים וסטרא אחרא שאזי צריך לחפזון לברוח כנ\"ל. רק השגתם בשלימות בבחינת ה' אלקים בבחינת רוא ושוב בבחינת המתן כנל שזה יזכו לעתיד שאזי יתגלה בחינת שם מלא שהוא ה' הוא האלקים. ברוך השם לעולם אמן ואמן:",
      "en": "And in truth, Yisrael were then in exceedingly great danger, the likes of which had never been, as is brought in the holy writings. But Hashem, yisbarach, in His mercy sent then the two tzaddikim — Mordechai and Esther — whose greatness was very exalted, exceedingly. For Mordechai and Esther are the aspect of the two crowns, as above — the aspect of nishma and na’aseh, hidden and revealed. For Esther is the aspect of the hidden, and Mordechai is the aspect of the revealed, as is brought in the words of Rabbainu, of blessed memory, in another place (siman 10). And through them was the great miracle, and the matter was reversed from one extreme to the other. And they merited then the acceptance of the Torah, as is written: “kimu v’kiblu” [“They upheld and accepted”] (Esther 9:27) , as our Sages, of blessed memory, expounded. And through this, Purim was made — named after the “pur” [lot] — joy and feasting and a holiday, etc. “V’ha’yamim ha’aileh nizkarim v’na’asim b’chol dor va’dor, mishpachah u’mishpachah, m’dinah u’m’dinah, v’ir va’ir” [“And these days are remembered and observed in every generation, every family, every province, and every city”]."
    }
  ]
}