{
  "bookId": "likutay-halachos",
  "part": "3",
  "torah": "37",
  "title": "ענין שבת ויום טוב ג",
  "hebrewTitle": "ענין שבת ויום טוב ג",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-halachos/3/37",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-halachos/3/37/",
  "segments": [
    {
      "index": 3,
      "he": "הלכה ג אות א ענין קדושת יום טוב שאסורין בו כל המלאכות כולם. אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה וכו'. על פי המאמר תקעו ג' המתחילאף על פי שתוכחה הוא דבר גדולוכו' ליקוטי תנינא סימן ח'עיין שם. ואיתא שם. שעיקר התפילה היא רחמים ותחנונים ורחמים תלוי בדעת וכו'. וכשהסטרא אחרא יונקת מן הרחמנות אזי נתקלקל הרחמנות ונעשה אכזריות ונפגם הדעת וכו' ואזי בא מזה תאוות ניאוף ח\"ו. כי תחת מוחין הם ג' מחיצות פרוסות בפני תאוה זו. ועל כן כשהדעת נפגם מתגבר תאוה זו ח\"ו. ואזי התפילה בבחינת דין כי גף תפילות כנגד ג' מינ רחמונת הנ\"ל ג' מוחין הנ\"ל וכו' ואזי כשהתפילה בבחינת דין ח\"ו אזי הסטרא אחרא יונקת ממנה ואזי צריכין בעכל כח גדול שיתפלל תפילה בבחינתדין. ואזי כשהסטרא אחרא רוצה לבלוע זאת התפילה של הבעל כח שהיא בבחינתדין אזי זאת התפילה היא עומדת לו בצווארו בבחינת בצווארו ילין עוז וכו' ועל ידי זה הוא מוכרח ליתן הקאות בחינת חיל בלע ויקאנו שמקיא ומוציא מעצמו כל הקדושות והדעת והרחמרות והתפילות שבלע אף גם עצמות חיותו הוא מוכרח להוציא בבחינת מבטנו יורישנו אל וכו' וכו'. כמו פנחס שהתפלל תפלה בבחינת דין בעת שהיה מעשה זמרי בחינת ויעמוד פנחס ויפלל וכו' וזהו ו\"י\"פ\"ל\"ל ראשי תיבות ו\"השלך ל\"פני פ\"רעה י\"הי ל\"תנין שמשליכין בחינת המטה עוז שהיא בחינת התפילה בבחניתד ין לפני הסטרא אחרא כדי שיבלע אותה כדי להוציא על ידי זה כל הקדושות וכו' כי הוא מוכרח להקיא הכל כנ\"ל. ועל ידי זה נעשין גרים וכו' ונתרבה כבודו בחינת רעמים וכו' והכבוד הוא שורש נפשות ישראל ומשם בא נבואה וכו' ועל ידי הנבואה נתתקן כח המדמה ועל ידי זה זוכין לאמונה שלימה דקדושה ובשביל זה צריכין להתקרה לצדיק האמיתי כדי לזכות על ידו לאמונה שלימה דקדושה. ועל ידי אמונה יהיה חידוש העולם לעתיד וחידוש העולם יהיה בבחינת ארץ ישראל בבחינת השגחה ונפלאות שלא כדרך הטבע וזהו בחינת השיר הנ\"ל בתחילת המאמר עיין שם שעל ידי השיר הזה גדילים כל הריחות והיראות שהוא מזונא דנשמתא שעל ידי זה נחלש מזונא דגופא וכו'. ועל ידי זה יכולים להוכיח וכו'. (עיין שם כל זה היטב):",
      "en": "Tes Zayin"
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "וזה בחינת ג' רגלים. כי שלש רגלים הם בחינת ג' תפלות ביום שנתתקנו כנגד ג' אבות שזהו בחינת ג' רגלים כידוע. כי ג' רגלים הם תחת מוחין כמובא במקום אחר שמשם נמשכין ג' מיני רחמנות בחינת ג' תפילות כנ\"ל וכפי התפילה כן הפרנסה. כמובא בדברי רבינו ז\"ל במקום אחר שהפרנסה היא כפי התפילה. כי כל ההשפעות נמשכין על ידי הפתפלה היינו כשזוכין שהתפיהל היא בדעת בבחינת רחמים ותחנונים. אזי יש לו פרנסה גם כן בנקל בלי עבודות ויגיעות וטרחות שהם בחינת דינים רק בנקל שזהו בחינת רחמים ודעת כי פרנסה בנקל היא כפי שלימות הדעת (כמבואר בסימן נ\"ו בדברי רבינו ז\"ל). כי עיקר יגיעות וכבידות הפרנסה שצריכין לעשות עבודות ומלאכות וטירחות בשבל הפרנסה בחינ בזעת אפיך תאכל לחם הוא רק מחמת פגם הדעת בחינת שטו העם ולקטו בשטותא (כמו שכתוב בזוהר הקדוש). כי מחמת שאין הדעת בשלימות ואזי התפילה בבחינתדין ח\"ו. כמו כן נמשך לו הפרנסה בבחינת דין שזהו בחינתיגיעות וטירחות של ל\"ט מלאכות בחינת בזעת אפיך תאכל לחם שזהו בחינת דינים וכל זה מחמת שטות פגם הדעת בחינת שטו העם בשטותא וכו' כנ\"ל. כי פגם הדעת הוא פגם הברית כנץל ועל ידי פגם הברית הפרנסה בכבידות (כמובא בסימן כ\"ט). נמצא שכל יגיעות וכבדות של הל\"ט מלאכות שצריכין לעשות בימי החול הוא רק מחמת פגם הדעת פגם התפלה. בבחינ דין שעל ידי זה הפרנסה בכבידות וביגיעות בבחינת דין כנ\"ל. כי אדם הראשון פגם בדעת על ידי אכילת עץ הדעת טוב ורע כידוע שעל ידי זה נמשך יניקה ח\"ו להסטרא אחרא בחינת והנחש היה ערום. ועל ידי זה נמשכין יגיעות הל\"ט מלאכות כידוע:",
      "en": "And this is the aspect of: “Dovid was not fit for that deed, except to teach teshuvah” — which is the aspect of the descent being the purpose of the ascent, as is written in the aforementioned ma’amar. And this is the aspect of “va’ani yadai m’luchlachos b’dam shfir v’shilya, k’day l’taher ishah l’ba’alah” [“And my hands are soiled with the blood of the placenta, in order to purify a woman for her husband”] — as we heard from our master Rabbainu, of blessed memory, who said this about himself: that he was constantly involved in extracting people from great descents, to raise them and bring them close to Hashem, yisbarach. It emerges that the greatest tzaddik , the aspect of Dovid HaMelech, alav ha’shalom, sometimes has a descent in order to raise and elevate and purify Yisrael to their Father in Heaven. And at the time of his descent, when he goes down to such places, he is in the aspect of “my hands are soiled with blood,” etc. And this is the aspect of the Parah Adumah rendering impure all who are involved with it — because its service is outside the camp, etc., as above. But the impurity and the soiling are only temporary, for one is impure only until evening. But through this, one raises and purifies the impure among Yisrael from great impurity — the aspect of the impurity of the dead. And this is the aspect of the Parah Adumah rendering the pure impure and purifying the impure — the aspect of “my hands are soiled with blood, etc., in order to purify a woman for her husband,” who are the congregation of Yisrael to their Father in Heaven, as above. And therefore Parshas Parah is read immediately after Purim , for this is the main aspect of Purim, as above."
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "אות ב ועל כן בשבת שהיא שלימות הדעת כידוע בחינת רחמנות על כן אז אין שום שליטה להל\"ט מלאכות ואז הוא שביתה ונייחא לגמרי מכל המלאכות מחמת שאז הדעת בשלימות ואז כולו רחמים ורצון וחסד ואז בשבת אז דייקא נמשך כל הפרנסה בלי שום עודא ומלאכה בגין דמיניה מתברכין כל שיתא יומין כמובא:",
      "en": "Yud Zayin"
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "אות ג וזה בחינת שלש רגלים. כי בששת ימי החול. שאז שולטין הל\"ט מלאכות זוהמת הנחש בחינת דינים. אז קשה מאד להמשיך פרנסה כי מהל\"ט מלאכות שהם בחינת דינים משם יניקת זוהמת הנחש. ועל כן אי אפשר להמשי הפרנסה בששת ימי החול. כי אם על ידי בחינת הבעל כח שמתפלל תפלה בבחינת דין שהיא עומדת בצווארו של הסטרא אחרא שעל ידי זה מוציא ממנו כל הדעת וכל הקדושות שבלע וכו'כ נ\"ל. ואז נמשך הפרנסהאל הקדושה וזה בחינת קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. כקריעת ים סוף דייקא. כי עיקר בחינת קריעת ים סוף הוא בבחינת הנ\"ל כמבואר שם היטב (במאמר הנ\"ל) שקריעת ים סוף הוא בחינת אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים שמשברין ראשי תנינים זוהמת הנחש על ידי המטה עוז שהיא התפילה בבחנית דין שעומדות לו בצווארו וכו' כנ\"ל ואז מוכרח להוציא כל הדעת והקדושות שבלע שהיא בחינת מים בחינת כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. וזה בחינת רעמים בחינת ענני דשפכי מיא וכו' עין שם. ועל ידי זה נמשך פרנסה כי עיקר הפרנסה תלוי בזה בשלימות הדעת כנ\"ל. ועל כן על ידי שהסטרא אחרא מוציאה כל הדעת שבלעה על ידי התפלה של הבעל כח שהיא בבחינת דין כנ\"ל. על ידי זה נשלם הדעת ועל ידי זה נמשך פרנסה שתלויה בשליות הדעת כנ\"ל כי עיקר הפרנסה על ידי הגשמים והגשמים הם על ידי רעמים בחינת ענני דשפכי מיא כנ\"ל שזה בא על ידי התפלה של העל כח וכו' כנ\"ל. וזהו קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף כקריעת ים סוף דייקא. היינו בחינת התפלה של הבעל כח שהיא בחינת מטה עוז שהיא בחית קריעת ים סוף משם נמשך הפרנסה וכו' כנ\"ל. וזה בחינת גבורות גשמים. כי הגשמים שהם הפרנסה נמשך על ידי בחינת גבורות על ידי בחינת התפילה של הבעל כח שהיא בחינת דין שהיא בחית קריעת ים סוף בחינת רעמים בחינת ענני דשפכי מיא וכו' כנ\"ל. ועל כן תקנו להזכיר גבורות גשמים בברכת אתה גבור כי כל תפלה ותפלה צריכה להיות כלול מבחינת הנ\"ל מבחינת התפלה של הבעל כח שהיא בבחינת דין וזה בחינת ברכת אתה גבור. שזהו בחינת כלליות התפלה מבחינת התפלה של הבעל כח שהיא בבחינת דין ושם דייקא מזכירין גבורות גשמים שהם נמשין מבחינת הנ\"ל מבחינת קריעת ים סוף מבחינת תפלה בבחינת דין כנ\"ל. וזה בחינת מה שכתוב בזוהר הקדוש מיא אינון לימינא ולבתר יהיב לון לשמאלא וכו' כי עיקר המים שהם בחינת פרנסה הם מימין בחינת מכלכל חיים בחסד בחינת נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו אך צריכין לקבל אותן משמאל בבחינת גבורות גשמים על ידי התפילה של הבעל כח שהיא בבחינת דין. מחמת שחטא אדם הראשון ינקה הסטרא אחרא מן הדע והרחמנות מבחינת ימין ועל ידי זה נפגם הפרנסה ונגזר שתהיה הפרנסה ביגיעה בבחינת דינים בחינת בזעת אפיך תאכל לחם. ועל כן אי אפשר להמשיך הפרנסה אל הקדושה כי אם על ידי בחינת הנ\"ל דהיינו על ידי התפלה שהל העל כח שהיא בבחינת דין שעל ידי זה הסטרא אחרא מקיאה כל הקדושות וכל מימי הדעת שזה בחינת קריעת ים סוף ואז חוזרת הפרנסה אל הקדושה ואז זוכין לפרנסה בנקל על ידי שנשלם הדעת וכו' כנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of: “One interrupts Torah study for the reading of the Megillah, for taking out the dead, and for bringing in the bride” — for they are all one. For the reading of the Megillah is the aspect of the perception of nishma and na’aseh, which is the aspect of Purim, as above. And for this one needs the aspect of “the nullification of the Torah is its fulfillment,” the aspect of “one interrupts Torah study,” etc., as above. And this is “for taking out the dead” — for the nullification is for the sake of taking out the dead, in order to subdue the sitra d’mosa [side of death]. For through the tzaddik lowering himself to the lowly places, through this he raises from there those who fell there, and through this he subdues the side of death. And then the descent is the purpose of the ascent. And then he purifies “a woman for her husband,” through this, in the aspect of “va’ani yadai m’luchlachos,” etc. And this is: “for taking out the dead and for bringing in the bride” — meaning, to purify a woman for her husband, etc., as above. For all of this, one interrupts Torah study — the aspect of “the nullification of the Torah is its fulfillment,” the aspect of the descent being the purpose of the ascent, the aspect of “Ais la’asos la’Shem, haifairu Torasecha.” And Rashi explains: “What shall those who have voided Your Torah do when they wish to do teshuvah?” — see there. For those who voided Your Torah and transgressed what they transgressed — their main rectification is through the tzaddik who fulfills “Ais la’asos la’Shem, haifairu Torasecha” — meaning, who nullifies himself and lowers himself to their place, in the aspect of “the nullification of the Torah is its fulfillment.” And he merits to perceive a higher nishma and na’aseh, and then the descent is transformed into the ultimate ascent. And then the sins of Yisrael are made into Torah, in the aspect of “Ba’yom ha’hu y’vukash avon Yisrael v’ainenu.” And through this he raises them to their root, etc., as above."
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "אות ד וזה בחינת שלש רגלים. כי בשלש רגלים נמשך ג' מיני מוחין שהם ג' מיני רחמנות ג' תפילות כנ\"ל ואז כשזוכין לרחמים ודעת אין צריכין לשום יגיעה ומלאכה ועבודה שהם בחינת דינים שתלוי בחסרון הדעת כנ\"ל. ואז נתבטלין כל המלאכות כמו בשבת שהוא רחמים ודעת כנ\"ל. אך אף על פי כן צריכין ביום טוב לעשות מלאכת אוכל נפש. כי כל הימים טובים הם זכר ליציאת מצרים. ועיקר יציאת מצרים היה על ידי המטה עוז שעל ידו עשה משה רבינו כל האותו והמופתים עש שהוציא את ישראל ממצרים וקרע להם את הים שאז היה עיקר מפלת מצרים נמצא שעיקר יציאת מצרים היה על ידי המטה עוז הנ\"ל דהיינו התפלה שעל הבעל כח שהיא בבחינת דין כי גלות מצרים היה על פגם הדעת פגם הברית כידוע שלזה צריכין התפלה של הבעל כח כנ\"ל. ועל כן כשבא משה אל פרעה בתחלה הקשה פרעה את לבו יותר והכביד העבודה יותר כמו שכתוב תכבד העבודה וכו'. כי משה בא אליו והתחיל לעשות מופתים עם המטה עוז שהשליך לפני פרעה ויהי לתנין שזהו בחינת התפילה של הבעל כח וכו' כנ\"ל ואזי כשהסטרא אחרא רואה התפילה שהוא בבחינת דין היא רוצה לבלוע אותה ולהתבר יותר כנ\"ל. ועל כן נתחזק פרעה יותר כי חשב שעכשיו יתגבר יותר על ידי התפלה שהיא בבחינת דין שהם בולעים תפלה כזו ח\"ו. ועל כן הקשה את לבו יותר ואמר תכבד העבודה וכו'. וזהו תבן אתם מכניסין לעפריים עיר שכולה תבן כי סברו שמשה משתמש במטה עוז שהיא בחינת דין שזהו בחינת יניקתם וכאלו הוא מוסיף להם כח ח\"ו. וכן בכל פעם נתחזק לבו יותר על ידי ראה שמשתמש משה עם המטה עוז שהיא תפלה בבחינת דין. ואפילו כשיצאו ישראל אמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל וכו' כי חשב הסטרא אחרא בכל פעם שעתה יתגבר יותר על ידי התפילה שהיא בבחינת דין משם יניקתם עד שרדפו את ישראל עד הים. ואז היה עיקר מפלתם. כי אז הראה משה כחו. שאדרבא על ידי המטה עוז דייקא שהיא תפלה בבחינת דין שהם רוצים לבלוע אותה על ידי זה דייקא היא מפלתם כי זאת התפלה עומדת להם בצווארם ואז מוכרח הסטרא אחרא ליתן הקאות שזהו בחינת קריעת ים סוף ואז הוציאו כל הקדושות וכל הדעת וכל ההשפעות שבלעו ואז הקיאו הכל והחזירו הכל לישראל שזכו אז לדעת גדול מאד ולרכוש גדול מאד:",
      "en": "Yud Ches"
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "אות ה וכל הימים טובים הם זכר ליציאת מצרים. ועל כן צריכין ביום טוב שיהיה התפלה קצת בבחינת דין היינו בבחינת התפלה של הבעל כח הנ\"ל שהיא בחינת מטה עוז בחינת יציאת מצרים. כי ביום טוב העולם נידון כמו שאמרו רז\"ל בד' פרקים העולם נידון והם כל הימים טובים בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה וכו' בחג נידונין על המים. ועל כן אז ביום טוב התפלה היא קצת בבחינת דין בבחינת התפלה של הבעל כח הנ\"ל כי אז נידון העולם כנ\"ל. ועל כן אומרים ביום טוב ומפני חטאינו. נמצא שמזכירין קצת החטאים שזהו בחינת דין. כי אז בים טוב אז נמשך הנס של יציאת מצרים שהיה על ידי המטה עוז שהיא בחינת תפלה של הבעל כח בבחינת דין כנ\"ל. שעל ידי זה הוא שידוד המערכות שינוי הטבע. כי בטבע הוא בחינת דין כידוע כי אלקים גימטריא הטבע כמובא. ואז ביום טוב היא שידוד הטבע וכל זה על ידי התפלה של הבעל כח הנ\"ל שעל ידי זה הסטרא אחרא מוציאה כל הקדושות שבלעה עם עצם חיותה ואזי נשתנה הדין לרחמים ונשתנה הטבע להשגחה שנשבר הטבע שהיא בחינת דין ונמשך השגחה ונעשה נסים ומופתים בעולם שזהו בחינת ימים טובים שהיה בהם מופתים נוראים שידוד הטבע. כי על ידי התפלה של הבעל כח הנ\"ל שעל ידי זה נעשין גרים ונמשך נבואה וכו' וכו' על ידי זה זוכין לבחינת חידוש העולם שאז יתנהג העולם על ידי השגחה ונפלאות שלא כדרך הטבע כמבואר במאמר הנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of mishloach manos ish l’ray’aihu [sending portions of food, a man to his fellow]. For each person has nishma and na’aseh according to his level. And each person must illuminate from his own nishma and na’aseh to his fellow. And this is the aspect of mishloach manos. For from the illumination of nishma and na’aseh, which is the perception of the Torah, the holy eating is drawn — which is the aspect of the Shabbos meal, the aspect of “ichlu ma’adanim … ki chedvas Hashem ma’uzchem,” as above. And this is the aspect of “v’Torascha b’soch may’ai” [“And Your Torah is within my innards”] (T’hillim 40:9) , the aspect of “l’chu lachmo b’lachmi u’sh’su” [“Come, eat of my bread and drink”] (Mishlei 9:5) . For eating is the aspect of Torah. For through the Torah that one receives, the aspect of na’aseh and nishma, one can eat in holiness. For eating connects the n’shamah and the body. And therefore, through the nishma and na’aseh, through which one merits boldness of holiness and then the n’shamah can illuminate in the body — therefore one can then eat in holiness, meaning that the n’shamah and body connect through eating and the n’shamah illuminates the body, which is the main life, etc., as above. And this is the aspect of the Shabbos meal, etc., as above. And this is the aspect of the Purim meal , the aspect of joy and feasting and a holiday. For then one merits simchah, the aspect of “ki chedvas Hashem hi ma’uzchem,” as above. And then the eating is in holiness, the aspect of “ichlu mash’manim u’sh’su mamtakim ki chedvas Hashem hi,” etc., as above."
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "אות ו נמצא שביום טוב צריכין להשתמש קצת עם בחינת התפלה של הבעל כח שהיא בבחינת דין כנ\"ל. וזה בחינת מלאכת אוכל נפש שעושין ביום טוב. כי צריכין לעשות איזה מלאכה בשביל אוכל נפש. והמלאכת אוכל נפש שעושין. זהו בחינת תפלה בבחינת דין. כי המלאכה היא בחינת דין כנ\"לוהאכילה היא כפי התפלה. ועל כן מאחר שביום טוב אף על פי שהוא בחינת מוחין בחינת רחמנות כנ\"ל אף על פי כן צריכין להשתמש עם בחינת התפלה שהיא בבחינת דין כדי להוציא בלעו מפיו כנ\"ל. על כן מחמת זה צריכין לעשות איזה מלאכה שהוא בחינת דין דהיינו מלאכות אוכל נפש. ועל ידי זה שעושין מלאכת אאוכל נפש על ידי זה מוציאין כל החיות והקדושה שבלעה הסטרא אחרא מל\"ט מלאכות של ימי החול. כי מלאכת אוכל נפש של יום טוב היא בחינת תפלה בבחינת דין של הבעל כח כי משם נמשך כי האכילה והפרנסה היא מהתפלה שמחיה את הכל וכפי התפילה כן האכילה והפרנסה כנ\"ל.ועל כן אף על פי שעושין מלאכת אוכל נפש ביום טוב אף על פי כן אין להסטרא אחרא שום אחיזה במלאכה זו ח\"ו כלל אדרבא על ידי זה דייקא מוציאין בלעו מפיו כנ\"ל. וזהו אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם דייקא כי אין להסטרא אחרא שום אחיזה ח\"ו במלאכה זו. וזהו לכם ולא לנכרים לכם ולא לכלבים. כי אין להכלבים והעוברי כוכבים שהם הסטרא אחרא שום אחזיה במלאכת אוכל נפש שעושין ביום טוב שרק הכל לכם כי הכל חוזר אל הקדושה. כי אדרבא על ידי זה מעלין ומוציאין כל החיות שבלעה הסטרא אחרא מל\"ט מלאכות של ימי החול ומחזירין הכל אל הקדושה וכו' כנ\"ל:",
      "en": "It emerges that within the holy eating, which is the aspect of the Purim meal, the illumination of the Torah shines — the aspect of na’aseh and nishma, the aspect of “v’Torascha b’soch may’ai,” as above. And this is the aspect of mishloach manos ish l’ray’aihu . For each person has na’aseh and nishma according to his level. And therefore each person sends from his illumination to his fellow, for each one must illuminate in his fellow from his illumination and perception. And this is: “ichlu ma’adanim u’sh’su mamtakim v’shilchu manos l’ain nachon lo … ki chedvas Hashem hi ma’uzchem” (Nechemyah 8:10) . For when one merits the aspect of “chedvas Hashem,” etc. — the aspect of na’aseh and nishma, etc. — and this illuminates within the eating — this is the aspect of Purim — then one must send portions, to illuminate each one in his fellow, etc., as above."
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "אות ז וזה שאמרה האתון לבלעם מה עשיתי וכו' זה שלש רגלים. ופירש רש\"י רמז לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים. שהם זכר ליציאת מצרים שאז מתעורר תוקף הנס של יציאת מצרים שהיה על ידי המטה עוז בחינת התפלה של הבעל כח שהיא בבחינת דין כנ\"ל. שזוה בחינת ויעמוד פינחס ויפלל בעת שהיה מעשה זמרי שהיה בעצת בלעם כמו שכתוב הן הנה היו בדבר בלעם כי בלעם יניקתו מפגם הדעת בחינת והנחש היה ערום בחינת פגם תאוות ניאוף כידוע שזהו בחנית בלעם כמו שאמרו רז\"ל על פסוק ההסכן הסכנתי וכו'ועל כן עיק הכנעתו על ידי פינחס דהיינו עלידי בחינ התפלה שהיא בבחינת דין של הבעל כח שזוה בחנית מטה עוז של יציאת מצרים שזהו בחינת ג' רגלים וכו' כנ\"ל. ועל כן הוכיחה אותו האתון איך אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים כי על ידי שלש רגלים הוא מפלתו של בלעם כנ\"ל. ועל כןנעשה אז שינוי גדול שהאתון פתחה פיה ודברה והוכיח אותו. כי בלעם היה רוצה להמשיך הדעת אל הדסטרא אחרא אל הבהמיות ממש ועל כן היה עושה עם האתון מעשה אישות והיה רוצה להתגבר על הקדושה על ידי זה. אבל משה רבינו היה לו כח להכניע ל ידי בחינת התפלה שהיא בבחינת דין של הבעל כח שעל ידי זה מוציאים בלעם מפיהם. ואזי חוזר ומקיא הכל ומחזיר הכל אל הקדושה. ואז חוזר הדיבור שהוא התגלות הדעת כמו שכתוב מפי דעת ותבונה שהוא היה רוצה להמשיך הדעת לבהמיות. על ידי הכח של משה שחזר הכל אל הקדוש אז חוזר הדיבור שהוא התגלות הדעת מן תוקף הסטרא אחרא מן הבהמיות עד שהאתון בעצמו פתחה פיה ודיברה והוכיח את בלעם הרשע על שהולך על ישראל נמצא שהתוקף הסטרא אחרא בעצמה דהיינו הבהמיות בעצמה הוציאה הדעת והדיבור שנמשך לתוכה. והיא בעצמה הוכיחה אותו וביזתה והכניעה אותו בדבריו על שהולך על ישראל. נמצא שנתהפך הדעת והדיבור שהכניס בה אל הקדוה שזהו בחינת חיל בלע ויקיאנו עד שהוכרח בעצמו להפוך מקללה לברכה ובירך את ישראל. כי כל הדעת שהכנניס בהסטרא אחרא. ורצה להתגבר על ישראל הוכרח להוציא ולהקיא הכל אל הקדש וליתן בעצמו תוקף וחוזק וסטרא דקדושה דהיינו לישראל שהם כל הברכות שהוכרח לברך אותם כי נתהפך הכל אל הקדושה על ידי בחינת התפילה של הבעל כח וכו' שזה בחינת שלש רגלים כנ\"ל.",
      "en": "And this is the aspect of matanos la’evyonim [gifts to the poor]. For the abundance of holy wealth is the aspect of boldness of holiness, the aspect of “ashir ya’aneh azos” [“A rich man answers with boldness”], the aspect of “ha’kesef ya’aneh es ha’kol” [“Money answers everything”] (Koheles 10:19) . “Ya’aneh” [“answers”] — this is the aspect of voices, which is the aspect of boldness. And one must have mercy on the poor person. And this is the aspect of what is written in the aforementioned ma’amar, that one must have mercy on the flesh of the body. For the body and the soul are the aspect of rich and poor. And “all who have mercy on the creatures, mercy is shown upon them,” etc. Meaning, just as one has mercy on the poor and draws down to him abundance and sustenance — which is in the aspect of boldness of holiness, from which sustenance is drawn, in the aspect of “g’vuros g’shamim” [“the might of rain”] — so too mercy is shown upon him, and he is given da’as to be able to have mercy on the flesh of his body, to illuminate it from all illuminations and perceptions, the aspect of “u’mi’b’sarcha al tis’alam” [“And from your own flesh do not hide yourself”] (Y’shayahu 58:7) — which is literally the aspect of giving charity to a poor person. And therefore on Purim, when one merits eternal joy, etc., the aspect of “chedvas Hashem hi ma’uzchem,” one must illuminate this illumination to the body, that the body too should know of this. And this is the aspect of matanos la’evyonim — that one illuminates the abundance of wealth, which is the aspect of boldness of holiness, as above, to the poor. For the abundance of wealth itself is drawn from the perception of the Torah, from which all bounty flows, and one draws this illumination to the poor. And similarly, the illumination of the Torah, the aspect of boldness of holiness, is drawn from the n’shamah to the body — that the n’shamah should have mercy on the body and reveal to it from all the illuminations and perceptions that it perceives, so that the body too should know of them, as is explained in the aforementioned ma’amar."
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "הלכות יום טוב הלכה ד' נכללת בהלכות ראש חדש הלכה ה' מאות ל\"ג ואילך.",
      "en": "Yud Tes"
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "רצוף פה להלכות יום טוב.",
      "en": "And this is the aspect of “chayav inash livsumai b’Puraya ad d’lo yada bain arur Haman l’varuch Mordechai” [“A person is obligated to become intoxicated on Purim until he does not know the difference between ‘cursed is Haman’ and ‘blessed is Mordechai’”]. For then the descent is transformed into the ultimate ascent, and one merits the aspect of eternal joy, the aspect of na’aseh and nishma, which is the perception of the World to Come, when there will be complete teshuvah, and then the sins of Yisrael will be made into Torah, etc., as above. And this is the aspect of “ad d’lo yada” [“until one does not know”] between “cursed is Haman” — which is the aspect of all the sins drawn from the contamination of the serpent, the aspect of “arur atah” [“Cursed are you”], etc. — and “blessed is Mordechai.” For the sins too become merits, and from them Torah is made through teshuvah, the aspect of “Ba’yom ha’hu y’vukash avon Yisrael v’ainenu,” as above."
    }
  ]
}