Segment 1
על פי התורה איה השה לעולה ל"ת (סימן י"ב)
But the nations, who did not receive the Torah, cannot receive the light of Shabbos. And therefore, if a non-Jew wishes to rest, to draw upon himself, chas v’shalom, from this light — he will cause even more damage. For he has no side of preparation whatsoever, even the slightest, to receive from such a light, since he is not included in the receiving of the Torah. And therefore a non-Jew who observes Shabbos is liable to death, for the side of death — which is heresy, drawn from the excess of light, as is known — will be strengthened upon him. For even though we wrote above that the light of Shabbos descends from Above in wondrous, fine, and spiritual constrictions from Above, etc., that everyone can receive it — nevertheless, these fine constrictions can only be received by Yisrael, who have some preparation for holiness through receiving the Torah, but not the nations, as above. And therefore “it was not given to the peoples of the lands, and You did not bequeath it,” etc. — “for to Your people Yisrael You gave it in love,” etc., as is written: “b’ris olam baini u’vain b’nay Yisrael,” etc. (Sh’mos 31:17) . As our Sages, of blessed memory, said: “I have a good gift in My treasure house, and Shabbos is its name,” etc.
Segment 3
אות א בראש השנה על ידי התשובה שהוא בחינת בקשת וחיפוש אי"ה. על ידי זה עולין בתכלית העליה לבחנית אי"ה בראשית מאמר סתום ששם כלולים כל העשרה מאמרות וכו' כנ"ל. אבל כשעולין לשם צריכין לחזור ולהשיך משם קיום העולם הוא על ידי התגלות המדות מחכמה עד מלכות שהם בחינת עשרה מאמרות עד שיתגלה לעין כל כי מלא כל הארץ כבודו ומלכותו בכל משלה כמו שמבקשין על זה בראש השנה הרבה. וזה בחינת הנסירה המובא בכתבים שעוסקין בעשרת ימי תשובה לנסר ולתקן כל מדה ומדה. וכדי לגלות מלכותו לעין כל ולא תהיה עוד המלכות בבחינת הסתרה והעלמה וכו'. ועיקר התיקון על ידי שזוכין להמשיך חידושי תורה משם מבחינת איה שהוא בחינת בראשית שהוא התחלת התורה שמשם נמשכת כל התורה כולה שכלול בערת הדברות שהם כלולים מתרי"ג מצוות שהם בחינת תרי"ג עטין דאורייתא שבהם כלולים כל עצות דקדושה לכל אחד ואחד איך ימלט נפשו מני שחת (וכמבואר בהתורה אי"ה הנ"ל) שעל ידי הבקה והחיפוש איה שזה עיקר התשובה. על ידי זה זוכין לחידושי תורה (כמובן שם בסוף התורה הנ"ל). וזה בחינת עשרת ימי תשובה שבהם עוסקין בתשובה עד שממשיכין ברת ימי תשובה עשרת הדברות שניתנו ביום כפור הוא גמר עשרת ימי תשובה. ועל כן מבקשין השיבינו אבינו לתורתך וכו'. כי זה עיקר התשובה שיעלה על ידי התשובה לבחינת אי"ה עד שימשיך משם תורה וכו' כנ"ל. ועל כן אז ביום כפור עיקר סליחת וכפרת העוונות. כי אז נתהפכין העוונות לזכיות בחינת ביום ההוא יבוקש עון ישראל ואיננו וכו' (כמוש כתוב בהתורה חותם בתוך חותם סימן כ"ב). כי על ידי העוונות שהם בחינת מקומות המטונפים על ידי זה התעורר לבקש ולחפש אי"ה וכו' עד שעלה לשם ונעשה על ידי זה חידושי תורה וכנ"ל. ואחר כך ממשיכין משם עצות הנמשכין מתרי"ג עטין דאורייתא הכלולים בעשרת הדברות שקבלנו ביום כפור. וזה בחינת סוכות שמשם כל העצות טובות. בבחינת ופרוס עלינו סוכת שלומיך ותקנינו בעצה טובה מלפניך וזה בחינת הד' ממינים שהם בחנית כלליות התרי"ג מצוות שבהם כלולים כל העצות טובות דקדושה וכמובא שאתרוג גימטריא תר"י והג' מינים של האגודה שהכל עולה תרי"ג:
For Shabbos Kodesh is a good gift from the treasure house of the Supernal King, comprising all the treasures of His storehouses, yisbarach. For the holiness of Shabbos is the aspect of deep and wondrous aitzos, hidden in His innermost chambers, the aspect of “m’od amku machshevosecha” [“How very deep are Your thoughts”] (T’hilim 92:6) — which we say in the “Song shir l’yom ha’Shabbos” — through which we will all merit to return to Him, yisbarach. And therefore it is called Shabbos , connoting t’shuvah , as Rabbainu, of blessed memory, wrote, as is written: “v’shavta ad Hashem Elokecha,” etc. (D’varim 30:2) . For through observing Shabbos with great simchah as is fitting, one merits to draw upon oneself the light of the deep aitzos mentioned above — which is the aspect of the light of Mashiach that one merits through observing Shabbos, as above. Through this, one will certainly merit to return to Him, yisbarach, in truth, ultimately. As above. For these aitzos are without end and without limit, and it is impossible to overturn them in any way. Fortunate is the one who merits to receive Shabbos with great simchah as is fitting.
Segment 5
אות ב וכל זה אי אפשר לזכות כי אם בכח זה של העל כח הנ"ל היה לו כח בידיו להוצאי את החצים שזה חבינת תשובה כנ"ל וליכנוס לתוך כל היוד חומות של מים שהם בחינת מימי הדעת שצריכין לידע החומות והבניינים פלאים שיש שם וכו'. (וכמו שכתוב מזה בהלכות תולעים הלכה ד' עיין שם). ויודע כל הדפיקין של כל אחד ואחד. ויכול לשמח את כל אחד ואחד. וכל אלו הבחינת תלויים זה בזה וקשורים זה זה והוא נכנס לתוך עומר ירידתו ונפילתו של כל אחד ואחד שירד ונטבע ביון מצולה ואין מעמד ובא במעמדקי מים ושבולת שטפתהו. וגם שם יש לו בחירה עדיין לצעוק ולחפש אי"ה וכו' והבעל כח הנ"ל מוריד את עצמו לשם ומרמז לו רמזים שהם בחינת ידים (כמו שכתוב במקום אחר) באופן שימצא עצות בכל פעם למלט נפשו כי ידוע הדפק של כל אחד בכל עת בבחינת קול דודי דופק. שלפנמם דופק בו ומזכירו את השם יתברך ולפעמים להיפך ח"ו. (כמו שכתוב בסימן ק"ס לק"א) ועיקר רפואתו על ידי השמחה שמכניס בכל אחד בכל מקום שהוא במה שלא עכשני גוי והבדילנו מן התועים וכו' שבכל זה עוסקים בסוכת שהוא זמן שמחתינו. ועיקר השמחה על ידי המים בחינת שמחת בית השואבה כמו שכתוב ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. בחינת הושענות שאומרים על הערבי נחל. ואז נוטלין הד' מינים בידים לעורר כל הידים של הבעל כח כנ"ל. וכו'. עד שזוכין לשמחת תורה שאז עיקר שלימות השמחה על שזוכין לגמור התורה ולחזור ולהתחילה מחדש בראשית. להורות שאנו עוסקים לחזור ולהמשיך עצות שהוא עיקר המשכת חידושי תורה מבחינת בראשית שהוא מאמר סתום ששם כלולה כל התרוה וכל העצות שבעולם. שעל ידי כל בקשה וחיפוש אי"ה וכו' עולים לשם וממשיכים משם עצות טובות עצות עמוקות להתחזק איך הוא וכו':
For the main thing is to rejoice on Shabbos , as Rabbainu, of blessed memory, warned us very, very much to rejoice greatly every Shabbos. For the main mitzvah of Shabbos is to eat and drink and rejoice greatly on Shabbos, and to take pleasure in all pleasures with simchah and good-heartedness, as is explained in Likutay Torah (in siman 17) and in other places — see there. For Shabbos eating is very precious. For because of the great holiness of Shabbos, which is the revelation of G-dliness in wondrous spiritual constrictions drawn from Above, therefore the eating of Shabbos Kodesh is in great holiness, in the aspect of “v’hisbi’a b’tzach’tzachos nafshecha,” etc. (Y’shayahu 58:11) . For on weekdays, no one merits such holy eating except very great and awesome tzaddikim. But on Shabbos, the eating of every Jew is in this aspect, in the aspect of “tzaddik ochail,” etc., the aspect of “v’hisbi’a b’tzach’tzachos nafshecha,” the aspect of “az tis’anag al Hashem” — “al Hashem” specifically (Y’shayahu 58:14) — which are the tzach’tzachos that are above the s’firos included in the Name of Hashem, as is known.
Segment 7
אות ג וזה בחינ מה שמתחילי לורמ ברכת גשם בשמיני עצרת שוא משיב הרוח ומוריד הגשם. כי כל הגשמי ברכה נמשכין על ידי העננים הנ"ל שכל כחם להחזיר המים ולהורידם בעתם בהדרגה ובמדה כראוי שלא ישטפו את עולם ח"ו רק ימשך מהם ברכה ושפע וכו'. הכל הוא על ידי בחינת היוד חומות של מיםהנ"ל כנ"ל ואלו היוד חומות הנ"ל מתקיימים על ידי הרוח שוא בחינת שמחה. ועל כן אנו אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם. כי גשמי ברכה הנמשכין בשרשן מיוד חומות הנ"ל הם באים על ידי הרוח הוא מעמיד ומקים יוד חומות של מים הנ"ל. ועל כן מתחילין להזכיר משיב הרוח וכו' בשמיני עצרת שאז עיקר תוקף השמחה של החג בחינת והיית אך שמח. כי בו שמחים ישראל ביותר ויותר. ואז מסיימין התורה ומתחילין. והשמחה גדולה אז מאד שזה בחינת עשרה מיני נגינה שנמשכין על ידי הבעל כח שיודע חעכב ולעשות משקל לכל עשרה מיני רוחות שהם מקיימין כל היוד מיני חומות של מים הנ"ל שמשם כל הגשמים. על כן מתחילין להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בשמיני עצרת בשעת תוקף השמחה וכנ"ל. וזה יפתח ה' לך את אוצרו הטוב לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך כי הגשם והמטר נמשך מהאוצר הטוב שהוא בחינת חדרים נפלאים של המבצר של מים הנ"ל שיש בו יוד חומות של מים הנ"ל:ועל כן כתיב במשה וישב משה על הבאר. ואמרו רז"ל שלמד מיעקב שנזדמן לו זווגו על הבאר. כי כל הבארות מים נמשכען מהמבצר של מים הנ"ל ששם ברחה הבת מלכה הנ"ל שהיא כלולה מכל הזווגים הקדשים. ועל כן אבות העולם מצאו זווגם על הבאר:ועל כן נשלך משה אל המים. ונקרא משה על שם כי מן המים משיתיהו. כי סוד זה ליכנוס לתוך כל היוד חומות של מים אין מי שיודע כי אם משיח שהוא בחינת משה שהוא הגואל צדק הראשון והוא יהיה הגואל צדק האחרון. כי מה שהיה הוא שיהיה כמו שאמרו רז"ל ועל כן תיכף כשנולד הושלך לתוך המים להורות כי הוא יודע להתקיים במים כי יודע כל היוד חומות של מים וידוע ליכנוס בהם ולרפאות את הבת מלך שעל ידי זה כל הגאולות:ועל כן כל אבות העולם עסקו בחפירת בארות. כי כל הבארות מים נמשכין בשרשן מיוד חומות של מים הנ"ל ששם הבת מלך שהוא בחינת מלכות דקדושה בחינת אמונה ועל כן מחמת שהם עסקו לגלות האמונה הקדושה בעולם על כן עסקו בחפירת בארות הנמשכין משם:ועל כן בברכת גשם בשמיני עצרת נזכר כל זה בפרט. היינו כל ענין הבארות של האבות כי על ידי כל ה נמשכין גשמי ברכה וכנ"ל:
And this is the aspect of eruvay t’chumin . For the t’chum Shabbos is 2,000 amos, which are the aspect of the holy road of Shabbos, which is the aspect of the revelation of the deep and wondrous aitzos mentioned above, which are the aspect of wonders upon wonders, as above. And one merits the main revelation of these aitzos through Shabbos eating, which is the aspect of “v’hisbi’a b’tzach’tzachos,” etc., as above. And therefore, from the place where one sets his meal — the Shabbos meals — from there the t’chum Shabbos of 2,000 amos begins, as above.
Segment 9
אות ד וזה בחינת סוכות וד' מינים וכלל הדבר כי בחודש הקדוש הזה מראש השנה עד שמיני עצרת עוסקין בתקון מלכות אמונה שהיא בחינת בת מלך הנל שברחה לתוך היוד חומות של מים שצריכין להוציא ממנה כי היוד מיני חצים וכו' שזה נעשה על ידי התשובה שעושין בעשרת ימי תשובה מראש השנה עד יום כפור: ואחר כך ננים בסוכה ענני כבוד:
Mem Aleph
Segment 10
ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה. אד יעלה מן הארץ זה בחינת אתערותא דלתתא בחינת צדקה ומזה נעשין עננים שפכין מימי השפע והדעת שהם נמכעין בשרשן מבחינת היוד חומות של מים. שעל ידי זה יש כח בהעננים לסבול המים שלא יצאו בשטף ח"ו. שלא יחריבו העולם שבזה מתפאר השם יתברך מאד בכמה מקומות וכמו שכתוב מי פלג לשטף תעלה שאפיללו אם שתי טפות היה יוצאים כאחד היו מחריבין העולם כמו שאמרו רז"ל. וכל מתן תרוה וכל התגלות אלקותו להנביאים וכלל ישראל היה על ידי ענניים כמו שכתוב בעמוד ענן ידבר אליהם וכמו שכתוב בכמה פסוקים כי המים הם בחינת דעת. ומהם התחלת הבריאה כי מתחילה היה העולם מים במים וכו':ועל כן לא נזכר בריאת המים. כי נמשכין מהמאמר סתום בראשית ובהם היה כלול כל הבריאה כמו שכתבו בראשית ברא וכו' ורוח אלקים מרחפת על פני המים וכו'. ויאמר אליקם יהי רקיע בתום המים וכו'. יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחר וכו' שכל זה נמשך מהיוד חומות של מים הל שהם כנגד העשרה מאמרות שעל ידם נתהוה כל הבריאה בתוך המים על ידי הצמצומם שהם בחינת חומות הנ"ל. כי כולם בחכמה עשית שהוא בחינת מים אך אי אפשר לקבל ריבוי החכמה כי אם על ידי הצמצומים בחינת חומות הנ"ל וכשפוגמין בהם על ידי עוונות ח"ו נתהוה מהם החצים הנ"ל כי יש חצים דקדושה בבחינת כחצים ביד גבור וכו' בחינת התפלה שעיקרה בעשרה שהיא בחינת דריכת הקשת שמוציא חצים שהם דיבורי התפלה (כמו שבתוב בסימן פ"ג בלקוטי תנינא) וזה בחינת התקיעות שסימנם קש"ת. וכשדור המבול פגמו בעוונותיהם גרמו שנתקלקלו החומות שלמים הנ"ל ומשם היה המבול. אבל ח"ו שיתקלקלו לגמרי. כי אי אפשר לקלקלם בשום אופן רק בערכם נתקלקלו כדי להפיצם. אבל בחמלת ה' המשיך כח החומות המעכבים המי לתוך תיבת נח שעל ידי זה נתקיים העולם. כי סוד תיבת נח נמשך מהחומות הנ"ל ואחר כך נשבע ה' שלא יביא עוד מבול בזכות הצדיקים. ואז הבטיח ונראתה הקשת בענן וכו' הקשת דקדושה שמוציא חצים דקדושה והוא נראה בענן שעל ידו כל התגלות התורה וכו' ועל כן מזכירין ענין תיבת נח בראש השנה תבחילת ברכת זכרונות. כי כל הבחינות הקדושות קשורים זה בז וכלוים זה בזה כידוע בכל דרכי חכמת האמת:ועל כן בסוכות עוסקים בתיקונים הנעשים עלידי התשובה של עשרת ימי תשובה שעל ידי זה הוציא החצים וכו' ועל כן בחג עוסקים בתיקון המים שזה סוד ניסוך המים בחג לתוך השתין ואז עיקר השמחה בחינת שמחת בית השואבה ועל כן בחג נידונין על המים כי עיקר התיקון על ידי השמחה. ועל כן אז הוא זמן שמחתינו. אוז נכנסין בסוכה שהם בחינת ענני כבוד כנ"ל ועל כן הסוכה מרמזת על סוכה של לויתן כמו שכתוב התמלא בסוכות עורו. כי הלויתן בתוך המים וכו'::ושם בסוכה מקבלין רוח חכמה הנמשך מענין שעל הכפורת שמשם למדו שיעור סוכה יו"ד טפחים (במסכת סוכה) ואז זוכין לשמחה ועל כן צריכין להרבות בצדקה בערב סוכותכי כל תיקון החודש הזה על ידי צדקה שהוא בחינת אתערותא דלתתא שעל ידי זה עיקר התיקון:
And this is the aspect of “va’yitz’aku el Hashem” [“And they cried out to Hashem”], which we say at the entry of Shabbos during Minchah — which is the Tehillim “Hodu” (T’hilim 107) . For at the entry of Shabbos is the main preparation to receive tosefes Shabbos , as is brought. For then we need to elevate the worlds through lower arousal, so that they will have the power afterward to receive tosefes Shabbos and to ascend in wondrous ascents on Shabbos through Upper Arousal, as is explained in the kavanos. And therefore on erev Shabbos at Minchah, when lower arousal is needed, we say “va’yitz’aku” [“and they cried out”] several times. For then one needs to draw the aitzos through cries — the aspect of the cry of the heart, the aspect of “mi’ma’amakim k’rasicha,” etc. (T’hilim 130:1) — in order to draw the aitzos, which are the aspect of “mayim amukim,” etc. And through these cries, one merits afterward to receive tosefes Shabbos , which is the aspect of aitzos, drawn through the seven voices drawn from Above — which are the aspect of the voices of Matan Torah that came from Above, which are the aspect of the Tehillim “Havu la’Hashem b’nay ailim,” the aspect of “Kol Hashem al ha’mayim” (T’hilim 29) . Hashem, yisbarach, Himself arouses, as it were, His supernal voice, in order to reveal the deep aitzos that come through deep voices, as above.
Segment 12
אות ה וזה בחינת הד' מינים שמצוותן רק בידים כמו שכתוב ולקחתם לכם ביום הראשון וכו'. כדי להמשיך עלינו כח הידים כי על ידי הנענועים מוציאם החצים וכו':כי הד' מינים כנגד ד' בחינות הנ"ל. לולב כנגד הוצאות החצים ערבי נחל כנגד המים הנ"ל הדס בחינחיות הנשמה בחינת חכמה שעל ידי זה יודעין הדפק איך להחיות הנפשות הכלולים בבת מלך הנ"ל בחינת סמכוני באשישות וכו'. אתרוג בחינת עיקר השמחה במחיה הבת מלך שהוא בחינת אתרוג בחינת כולך יפה רעיתי וכו':ועל ידי זה זוכין לסיים התורה ולכל היד החזקה וכו' ולחזור ולהתחיל בראשית מאמר סתום הנ"ל שצריכין בכל פעם ובפרט בכל שנה לחזור ולעלות לשם להמשיך משם תורה שזה בחינת יום כפור גמר העשרת ימי תשובה שאז ניתנו הלוחות אחרונות בצנעה שבזה עוסקים בכל שנה על ידי התשובה של עשרת ימי תשובה שממשיך כל אחד על עצמו קדושת המשכת התורה עשרת הדברות בחינת איה שעלה לשם על ידי הבקשה והחיפוש איה וכו'. שזה עיקר התשובה שהתחיל בראש השנה ונגמר ביום כפור:ובכל יום מעשרת ימי תשובה עסקו בזה לנסר המלכות מדה אחת בכל יום על ידי כח התשובה של ראש השנה שהוא העיקר. והגמר ביום כפור שהוא בחינת כתר מלכות עליה אתמר מגיד מראשית אחרית. ואז ממשיכין תורה משם שעל ידי זה חוזרין ומגלין מבחינת אי"ה דייקא כי מלא כל הארץ כבודו וכל זה צריכין לבאר הרבה:לאור חציך יהלכו וכו' זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו. ישת חשך סתרו סבבותיו סוכתו חשכת מים עבי שחקים מנוגה נגדו עביו עברו וכו'. וישלח חציו ויפיצם וכו' ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים אלוקי מתמן יבא וכו'. (חבקוק ג') זרם מי עברוכו'. לאור חציך יהלכו. מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקת ה' וכו' עורי עורי דברי שיר:
For on weekdays, one needs the cry of the heart from the depths for this. But on Shabbos Kodesh, there is no crying or wailing, chas v’shalom, as our Sages, of blessed memory, said: “Shabbos is [a time to refrain] from crying out, and healing is close to come.” For through the cry of the heart mentioned above, through which the aitzos are drawn, through which emunah grows, as above — through this come all the healings for the wondrous afflictions, as is explained well in the aforementioned Torah. But on Shabbos, the healing that comes through emunah — which grows through the aitzos — is not drawn through wailing, chas v’shalom. For “Shabbos is [a time to refrain] from crying out, and healing is close to come.” For then the aitzos are drawn easily from Above, as above, without crying and wailing. And then is the main growth of emunah, because deep and very wondrous aitzos shine then, which are impossible to overturn. And therefore on Shabbos is the main completeness of the growth of emunah, as above. And therefore then healing is close to come, for the main healing is through emunah, as is explained well in the aforementioned Torah. Amain, so may it be His will.
Segment 14
אות ו בראש השנה בכניסתו אומרים לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה תבל וכו' כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה שנראה כאלו הוא ניתנת טעם והוכחה על מ ה שאמר לה' הארץ ומלואה והוא על פי הנ"ל שעל ידי היוד חומות של מים שעליהם יסד הארץ על ידי זה נתגלה כי לה' הארץ ומלואה. כי יוד חומות של מים הנ"ל הם בחינת צמצומי הדעת שעל ידי זה נתגלה אלקותו ומלכותו בכל הארץ:מי יעלה בהר ה' בחינת ראש השנה ומי יקום במקום קדשו בחינת יום כפור. שאז נכנס הכהן גדול למקום קדשו שהוא קדש קדשים לפני ולפנים. נקי כפים ובר לבב. בחינת סוכות שאז נוטלים הד' מינים שעליהם נאמר ארחץ בנקיון כפי ואסובבה מזבחך וכו' כמו שדרשו רז"ל. מראש השנה נעשה אחר כך הושענא רבה הוא גמר החתימה שהתחיל בראש השנה:
Mem Bais
Segment 16
אות ז (תיקון ג') מאן דקטין לההוא חויא וכו' יהבין ליה ברתא דמלכא דאיהו צלותא בחינת בת מלך של המעשה הנ"ל:(תי' כ"א) ד' נ"א ע"ב. ועוד שופר וכו' בההוא זמנא וכו' סלקא צלותא בנגינא בד' מינין דאינון שיר פשוט כפול משולש רבוע וכו' עיין שם:מה אעידך מה אדמה לך מה אעשה לך ואנחמך כי גדול כים שברך מי ירפא לך. ואיתא שבחינת מי ירפא לך. היינו בחינת אי"ה שהוא בחינת מי בחינת סתום ונעלם על ידי זה עיקר הרפואה כנ"ל:ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרים אלי כל היום איה אלקיך כי כל יניקת הצוררים המחרפים הוא מבחינת איה וכו' כנ"ל ועל זה משיב כל נפש מישראל החס על תיקונו ואינו מניח להפיל את עצמו ואינו מייאש את עצמו בשום אופן. מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלקים כי עוד אודנו וכו'. אודנו דייקא היינו בחינת איה הנ"ל שעל זה אומר עוד אודנו. שדייקא בחינת אי"ה הנ"ל אליו אני אוחיל שעוד אודנו ואעלה ואכלול בו בקדושה ומשם דייקא יומשך עלי כל הישועות בחינת ישועת פני ואלקי:
And this is the aspect of “yodu la’Hashem chasdo, v’nifl’osav livnay adam” [“Let them give thanks to Hashem for His kindness, and His wonders to the children of men”], which we say in this Tehillim (T’hilim 107) several times. For through the cries mentioned above, the aspect of “va’yitz’aku el Hashem,” one merits to draw the wondrous aitzos mentioned above. And this is the aspect of “v’nifl’osav livnay adam” — “v’nifl’osav” specifically, the aspect of the deep aitzos that are called wonders [ p’la’os ], as above. And therefore we say this several times, for we need to draw the aitzos from the holiness of Shabbos. These aitzos are the aspect of wonders upon wonders — wonders on wonders, as above.
Segment 18
אות ח עשה לך רב וקנה לך חבר ונסתלק מן הספק. וזה על ידי מצוות צדקה בשלימות כראוי לשם שמם לבד לא מחמת הטבע ולא מחמת כבוד המדומה. וזה ואל תרבה לעשר אודמות ליתן מעשר בחינת צדקה מאומד דעתך רק כפי אשר צוותה עליך התורה ועל ידי זה תזכה כל הנ"ל. כי עיקר הכנעת הסטרא אחרא וכו' הוא על ידי צדקה כתיקונו:
And therefore we mention these wonders four times — corresponding to the four camps of the Sh’chinah , which are the aspect of binding the Merkavah, which are the aspect of the four flags, etc. — which are the aspect of the repair of justice, the aspect of the attainment of “tzaddik v’tov lo, tzaddik v’ra lo, rasha v’tov lo, rasha v’ra lo,” etc., as above — from which the deep aitzos are drawn, which are the aspect of wonders upon wonders, as above. For “tzaddik v’tov lo, tzaddik v’ra lo, rasha v’tov lo, rasha v’ra lo” are four aspects. For these attainments are through the repair of justice, which one merits through binding the Merkavah, which is the aspect of the four angels whose sign is Argaman — four camps, etc., as above.
Segment 20
אות ט עשרה ווידוים של יום כפור להוציא כל היוד מיני חצים. כי על ידי הווידוי על החטאם שהם בחינת חצים להשכינה על ידי זה מוציאין פגם החטאים ממקום שהגיע הפגם לשם שזהו בחינת הוצאות החצים הנ"ל. ועל כן מכין עצמו בידים על הלב והחזה בשעת אמירת הווידוי. כי עיקר הוצאות החצים שהם הפגמים של החטאים הוא על ידי הידים (כמו שכתוב שם בהמעשה הנ"ל). כי כל התפלות ותחנות ובקשות בפרט הווידוי של יום כפור צריכין לומר בלב שלם בבחינת נשא לבבינו אל כפים אל אל בשמים. כי כל הדיבורים מקבלין מן הידים בבחינת כאשר דבר ה' ביד וכו' (כמו שכתוב בסימן נ"ו ליקוטי חלק א') ועיקר התשובה הוא על ידי הבקשה והחיפוש הוא על ידי בחינת ידים שצריכין לבקש ולחפש אותו יתברך בכל לב עד שיפרוש כפיו אליו יתברך בבחינת שטחתי אלך כפי וכתיב ופרש ידיו בקרבו שזהו בחינת נשא לבבינו אל כפים וכו' כנ"ל שזהו בעצמו ענין הטעם הפשוט מה שמכין בידים על הלב בשעת הווידוי כדי להוכיח ולעורר את הלב שיאמר עתה ווידוי בלב שלם שהוא בחינת בקשה והחיפוש הוא בחינת השתטחות ופרישות הידים כנ"ל. וכל זה הוא בחינת הוצאות החיצים על ידי הידים וכנ"ל.
Likutay Halachos – Orach Chaim