Segment 3
הלכה ב אות א על פי המאמר תקעו בחודש שופר לקוטיתנינא בסימן ה' עיין שם כל המאמר. ועיין מה שכתבו בהשיחות שלאחר הסיפורי מעשיות. ואיתא שם שלפי הימים הנוראים ראוי שיהה האתרוג נאה. היינו כפי הבכיה שמרבין לבכות בימים נוראים כן זוכין לאתרוג נאה. כי אמרו אינשי שכל נער יש לו אשה נאה וכו' (עיין שם היטב). ובימים נוראים ישראל הם בבחינת נער (כמו שכתוב בתיקונים) והנה נער בוכה מיד ותחמול עליו. על כן על ידי הבכה של ימים נוראים כל מהש מרבין לבכות יותר נכנסין יורת בבחנית זו בבחינת נער בוכה ועל ידי זה זוכין לאתרוג נאה שהוא בחינת כולך יפה רעיתי ומום אין בך וכו' עיין שם. כי זה שאומרים העולם וכו'. כי עיקר השכל הוא מהמוח. והמוח שואב ממוח שבעצמו שהוא נשקה על ידי ליחות ושמנונית הגוף וכו'. ועל כן מי שהוא נער ואין שכלו בשלימות. ונשאר מוחו כנוס בעצמות וכו' ועל כן בת זוגו שנלקחה מן העצמות וכו'. על כן היא נאה. כי נמשך אליה ריבוי המוח שבעצמותיו. כי משם נלקחה. כמו שכתוב ויקח אחת מצלעותו וכו' כי עיקר היופי היא מהמוח. כמו שכתוב חכמת אדם תאיר פניו וכוף עיין שם ובקדושה זה בחינת שנמשכין שרשי הדעת אל האתרוג ועיין בכוונות סוד אתרוג ולולב עיין שם.
And therefore, then on Shabbos, all the mitzvos of Yisrael begin to walk and glorify themselves before Hashem Yisbarach, for the hold of the klipos — which is the sadness that grips the feet of the mitzvah — is nullified from them. And then the preciousness and holiness of the good points of the mitzvos is revealed, until they walk and glorify themselves before Hashem Yisbarach and make a paved path for all, so that every person can draw close to Hashem Yisbarach. And therefore, then on Shabbos the aforementioned path of “Azamra l’Elokai b’odi” shines in completeness, because then the Sitra Achra and the klipos cannot cover and conceal the good through the abundance of evil, and cannot cast sadness, chas v’shalom. For then only the good shines — the good points of the mitzvos — and through this the evil and the sadness fall completely, and then songs, hymns and praises to Hashem Yisbarach are aroused, in the aspect of “A Tehillim, a song for the Shabbos day” (Tehillim 92:1) , in the aspect of “And the seventh day praises and says,” etc. For then wondrous songs and hymns are aroused, made and composed from the good points of the mitzvos of all Yisrael — even of the sinners of Yisrael — which all ascend then and glorify themselves before Hashem Yisbarach, and from them are made songs and hymns and wondrous melodies. For all of this is the aspect of “Azamra l’Elokai b’odi” mentioned above, as is explained there in its place, that wondrous melodies and songs are made from this. But the main thing is accomplished on Shabbos Kodesh, for then is the essential, complete revelation of all the good points of all the mitzvos of all Yisrael, as above. And from Shabbos one must extend the holiness and the simchah upon all the weekdays — that is, through the power of the holiness of Shabbos, we merit even throughout all the weekdays to walk in this holy path, to drive away sadness and to revive our souls always through the good points that are found in us, which is the path of “Azamra l’Elokai b’odi,” as above.
Segment 4
ולבאר קצת כי עיקר הכוונה הוא להמשיך אל האתרוג שהוא בחינת מלכות המוחין שבגוף. דהיינו החסדים שבו' קצוות אך אי אפשר שיתנו הארה אל האתרוג כי אם על ידי שמבלי הארה משרשי המוחין דהיינו משרשי החסדים שבדעת שזהו סוד הנענועים (עיין שם בכתבי האר"י). נמצא שעיקר הארת האתרוג בחינת מלכות הוא על ידי שנתרבין ומאירין בחינת המוחין שבראש כנ"ל. וזה בחינת הנ"ל רקשם הוא נער ממש. ונשאר מוחו כנוס בעצמות. ולא עלה למעלה אל המוח כנ"ל. וכאן בקדושה הארת האתרוג על ידי שממשיכין בכוונה הארת המוחין שבראש לתוך בחינת הגוף ונתרבין ומאירין המוחין שבגוף ומשם נמשך המוחין אל האתרוג. והבן. כל זה מבואר בהשיחות הנ"ל כפי מה ששמענו מפיו הקדוש בפיו ועיין שם עוד מבואר יותר ענין הנ"ל.
Oas 4
Segment 6
אות ב אך להבין העינן יותר איך על ידי בחינת נער בוכה בראש השנה וביום כפור נעש בחינה זו שיהיו נמשכין המוחין שבראש אל הו' קצוות ומשם יהיו נמשכין אל האתרוג. אך באמת כל הענין מבואר היטב במאמר תקעו ב' ה"ל כי זה הענין של האתרוג נאמר בסמוך מיד אחר מאמר תקעו הנ"ל. שנאמר בראש השנה ותיכף אחר יום כפור. (ואז לא היה אתרוגים מצויים באותו השנה) אז אמר רבינו ז"ל ענין הנ"ל של האתרוג שלפי הימם נוראים שהיה לנו. ראוי שיהי לנו אתרוג נאה כי אז בכו הרבה באותן הימים נוראים וכו'.
And this is the aspect of what is found in the Midrash: “I am black but beautiful” (Shir HaShirim 1:5) — “I am black” during the weekdays, “but beautiful” on Shabbos. For this verse “I am black but beautiful” alludes to the holy path of “Azamra” mentioned above, and as is explained among us in Hilchos Hashkamas HaBoker, Halacha 1 (see there) — that the souls of Yisrael say to the nations and the Sitra Achra who want to make them fall, chas v’shalom, by showing them their ugly deeds. And then Yisrael respond to them: “I am black but beautiful.” It is true that I am black with my bad deeds, but “beautiful am I” with the good points of the mitzvos and good deeds that are still found in me — as Rashi explains there: “I am black” with my deeds, “but beautiful” with the deeds of my forefathers. And even among my own deeds there are some that are beautiful — if I have the sin of the Golden Calf, I have against it the merit of receiving the Torah. This is as above, for this is the holy path of “Azamra l’Elokai b’odi” that our master, our teacher and our rebbe, of blessed memory, revealed.
Segment 8
אות ג כי מבואר במאמר הנ"ל שצריכין להשליך כל מיני חכמוצ לא מבעי' חכמות של שטות של סתם בני אדם אלא אפילו חכמות גמורות אפילו מי שיש לו מוח גדול באמת כשמגיע לאיזה עבודה הוא צריך להשליך כל החכמות ולעסוק בעבותו יתברך פשיטות. כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה וכו' (עין שם היטב). וזה בחינת ראש השנה ויום כפור שאז ישראל הם בבחינת נער בוכה. ועל ידי זה זוכין לאתרוג. נאה כנ"ל כי כל אחד כשזוכה לאיזה שכל אפילו לשכל וחכמה דקדושה. ועיקר השכל על ידי שמעלה ליחות ושמנונית הגוף אל מוח שבראש שזה בחינת מה נאמר שם קודם במאמר הנ"ל. שצריכין להעלות מבחינת החתים בשרו לבחינת חותם דקדושה בחינת תפילין מוחין עיין שם. וכשמעלה ליחות ושמנונית הגוף אל הדעת ונתרבה מוחו ודעתו. אזי צריך שלא לעמוד. ולסמוך על דעתו לבד.כי על ידי הדעת והחכמות של אדם יכול ליפול בטעותים גדולים ח"ו ויוכל על ידי חכמתו להטות לגמרי ח"ו מדרכי ה' כי אסור לסמוך על דעתו ומכתו לבד (כמבואר בדברי רבינו ז"ל כמה פעמים). רק עיקר השלימות הוא כל מה שנתרבה ונתוסף דעתו ומכיר ביותר בגדלת ה' יתברך שיראה להמשיך הדעת אל הלב בבחנית וידעת היום והשבתו אל לבך שצריכין להמשיך הדעת אל הלב כמו ששמעתי מרבינו ז"ל שאמר כי הלא גם אומות העולם יש להם דעת וחכמות אך שהדעת שלהם הוא בלא לב והעיקר להמשיך הדעת אל הלב בבחינת וידעת היום והשבות וכו' כנ"ל. היינו כשזוכה לאיזה דעת ימשיך הדת אל הלב ויסתכל היטב בעצמו אם מעשיו עולים יפה כפי חכמתו ואם לבו שלם עם ה' שיתבטלו כל תאוות וחמדת הגוף כל מה שלב האדם חומד כולם יתבטלו נגדו יתברך. ולא יהיה לו שום תאווה וחמדה כלל רק להשם יתברך כי כך יפה לו כפי הדעת שזכהעכשיו להכיר בגדולתו יתברך וישתדל עכשיו לעבוד את ה' במצות מעשיות ועבודות דקדושה באופן שיהיו מעשיו מרובין מחכמתו כי לא המדרה הוא העיקר אלא המעשה וכמבואר לעיל במאמר הנ"ל שצריכין להשיך את כל החכמות ולעבוד השם יתברך בפשיטות גמור נמצא שכל מה שזוכה לדעת יותר ולהכיר יותר בגדולתו יתרך הוא ממשך בכל פעם דעת אל הלב והגוף להשתדל לעשות מעשים טובים ועבודות דקדושה כפי הדעת שזכה עכשיו וכל מה שיש לו דעת יורת עובד ביותר ועושים מעשים טובים ועבודות דקדושה כפי הדעת שזכה עכשיו וכל מה שיש לו דעת יותר עובד ביותר ועושה משים טובים ביותר בשביל השם יתברך בפשיטות גמור בלי שום חכמות ואינו נמשך אחר חכמתו להיות נשאר עם החכמות לבד ח"ו בלי עובדות ח"ו רק עיקר חכמתו הוא להשליך החכמות דהיינו כל מה שזוכה ליותר חכמות ומכיר ביותר אותו יתברך הוא משתדל בכל פעם יורת לעבוד אוו יתברך בפשיטות בעובדות בלי חכמות כי זה עיקר עבודתו יתברך ועל כן הוא משליך בכל פעם את החכמות בשביל עבודתו יתברך נמצא שממשיך את כל חכמתו אל הלב והגוף. דהיינו אל עובדות ועשיות דקדושה שזה העיקר ככנ"ל ומשם נמשך עיקר יופי והידור האתרוג שהוא בחינת מלכות כידוע. כי עיקר התגלות מלכותו בתרך הוא רק על ידי מעשים טובים על ידי מצוות מעשיות. כי מלכות הוא בחינת עשיה כידוע כמובא בזוהר שמלכות מקננא בעשיה. וזה עיקר עבודתינו בראש השנה וביום כפור. שאז ישראל הם בבחינת נער בוכה דהיינו שמסלקין ומשליכין כל החכמות רק ממשיכין הדעת אל הלב. ומסתכל כל אחד בעצמו אם לבו קשור לדעתו. דהיינו אם מתנהג בתאוות לבו וגופו כפי הדעת שלו כי כל אחד ואחד יודע מהשם יתברך בכלל שמלא כל הארץ כבודו. וצריך להסתכל בעצמו אם הוא מתנהג כך עם גופו כפי דעתו. ואם מעשיו עולים יפה כפי דעתו וחכמתו על כל פנים. ואז בראש השנה ויום כפור שכל ישראל מתעוררים בתשוב ואז נתעורר לבכיה על ידי זה. כי כל אחד רואה בעצמו איך מעשיו אינם עולים יפה כפי חכמתו שיודע שהשם יתברך מלא כל הארץ כבודו ואף על פי כן נטה מרצונו יתברך ומכל שכן מי שפגם ח"ו או חטא ח"ו. וזה בחינת נער בוכה דהיינו שמסלקים כל החכמות ומסתכלים רק על המעשים אם עבודתו היתה כראוי בשנה זו כפי חכמתו ודעתו על כל פנים. ועל ידי זה נתעורר לבו לבכיה גדולה. כי רואה כמה רחוקים מעשיו אפילו מחכמתו ודעתו הקטנה. וזה שכתב רבינו ז"ל שעל ידי בחינת נער בוכה זוכה לאתרוג נאה כנ"ל. כי על ידי נער בוכה שזה בחינת שממשיך הדעת אל הלב והגוף להשתדל שיהיו מעשיו מרובים מחכמתו כנ"ל על ידי זה עיקר התגלות מלכות יתברך כנ"ל שזהו בחינת הידור האתרוג שהוא בחינת מלכות כנ"ל וזה בחינת שממשיכין שרשי הדעת אל הו' קצוות דהיינו אל הגוף משם נמשך הידור האתרוג היינו כנ"ל שממשיכין עיקר הדעת אל הגוף להשתדל לעשות מעשים טובים בלי חכמות כנ"ל ועל ידי זה עיקר התגלות מלכותו יתברך שהוא בחינת הידור האתרוג כנ"ל.
But this holy path — its essential illumination is drawn through the holiness of Shabbos, which is the aspect of the holiness of the true Tzaddik, as above. And this is what is found in the Midrash on this verse: “I am black” with my deeds, “but beautiful” with the deeds of my forefathers; “I am black” all the days of the week, “but beautiful” on Shabbos. And there it further enumerates many more: “I am black” in Mitzrayim, “but beautiful” in Mitzrayim; “I am black” in Mitzrayim — “they rebelled against Me,” etc.; “but beautiful” in Mitzrayim — with the blood of the Pesach offering and the blood of circumcision, as is written, “And I passed over you and I saw you wallowing in your bloods, and I said to you: ‘In your blood, live!’” (Yechezkel 16:6) — this is the blood of the Pesach, “and I said to you,” etc. — this is the blood of the circumcision. “I am black” at the Sea, as is said, “They rebelled at the Sea,” etc. (Tehillim 106:7) . “But beautiful” at the Sea, as is said, “This is my G-d and I will beautify Him,” etc. (Shemos 15:2) . And so it enumerates there many more instances where they sinned greatly, yet in that very place they also merited much good. And all of this is the aspect of the aforementioned holy path of “Azamra l’Elokai b’odi,” as above.
Segment 10
אות ד וזה בחינת תיקון המשפט שמבואר שם במאמר הנ"ל שהוא על ידי שמשליכין כל החכמות עיין שם. שזה בחינת נער בוכה וכו' כנ"ל כי מקודם מבואר שם במאמר הנ"ל. שתיקון המשפט הוא על ידי שנזהרין לגרש טיפת עשו וישמעאל מן המוח שלא יבלבל את המוח ויקלקל את המשפט ח"ו וכו' עיין שם. ובאמת כולו חד כי כשמעלה את הליחות ושמנונית הגוף מבחנית החתים בשרו לבחינת חותם דקדושה שהם המוחין. אזי יכול להעלות גם בחינת טיפת עשו וישמעאל וטיפת עשו וישמעאל הם בחינת זוהמת הנחש. בחינת פגם עץ הדעת טוב ורע שמשם נמשך התערובות טיפת עשו וישמעאל כידוע ועיקר פגם טיפת עשווישמעאל בחינת פגם עץ הדעת היא בחינת ריבוי החכמות מה שרוצין להטות אחר חכמתו ודעתו כמו אוסמין דעלמא שהם עשו וישמעאל שהולכים אחר חכמתן ודעתם המשובשת. והם חכמים בעיניהה. ומחמת זה סרו מאחרי השם יתברך אבל אנחנו עם קדוש מוזהרים להשליך את חכמתינו. ולבטל דעתינו נגדו יתברך ונגד הצדיקים האמתיים שבכל דור ודור ועיקר עבודתינו הוא שכל מה שזוכים לחכמה יתירה. לראות להשתדל לעבוד את השם יתברך ביותר בעודות יותר בתמימות ובפשיטות. ועיקר החכמה הוא להשליך החכמות. דהיינו לבטל דעתו נגדו יתברך ונגד צדיקי אמת וכנ"ל. וזה בחינת תקון המשפט שעיקרו על ידי שמסלקין ומשליכין את החכמות ועל יד זה בעצמן מבטלין ומגרשין טיפת עשו וישמעאל שהם רוצים לסבב את המוח בריבוי חכמות בטילות. עד שיוכל לטעות על ידי חכמות ח"ו להטות לגמרי מדרכי ה' כמו שמצינו רבים שנטו על ידי חכמתם מהשם יתברך ונפלו לשאול תחתיו על ידי שהעמידו על חכמתם (כמבואר בדברי רבינו מזה כמה פעמים) וזה בחינת טיפת עשו וישמעאל בחינת עץ הדעת טוב ורע שמבלבל את המוח בחכמות של שקר וטעות עד יוכל להטות לגמרי ח"ו מהשם יתברך. אבל כשנזהרין שבכל פעם שזכים לאיזה חכמה והכרה בו יתברך להשתדל לעשות עובדות ומעשים טובים ביורת ומשליכין כל החכמות ועושין עובדות בפשיטוות גמור. בזה מכנעין טיפת עשו וישמעאל. ואין להם כח לבלבל את האדם בחכמות של שטות להטותו מדרכי השם יתברך. מאחר שאינו סומך על חכמות כלל אדרבה כל מה שנתחכם יותר הוא משליך החכמות יורת וסומך רק על אמונה לבד. ועושה מעשים טובים בפשיטות בתמימות כנזכר לעיל. נמצא שבחינת נער בוכה דהיניו שמשליכין את החכמות ומסתכלין רק על מעשים טובים אם מעשיו כראוי ומחמת זה שבוכה על שפגם במעשיו נגדו יתברך. זה בחינ תיקון המשפט בחית הכנעת וביטול טיפת עשו וישמעאל וכו' כנ"ל כי מבואר שם שטיפת עשו וישמעאל בהכרח להוציאו לחוץ לבי להעלותו אלהמוח ח"ו כי מבלבל את המוח כנ"ל. ועל כן על ידי שמשליך את החכמות ומסתכל על מעשים טובים ועל ידי זה זוכה לבחיה בחינת נער בוכה על ידי זה מוציא טיפת עשו וישמעאל על ידי הדמעות כי הדמעות הם ממותרי המרה שחורה שהוא טחול אמא דרב רב שם עשו וישמעאל כידוע (וכמבואר זה בדברי רבינו ז"ל בסימן לו). נמצא כשבוכה הוא מגרש על ידי הדמעות בחינת טיפת עשו וישמעאל שזה עיקר תיקון המוח בחינת תיקון המשפט (ועיין היטב במאמר הנ"ל מתחלתו לסופו והבן היטב).
But all of this cannot be revealed except through the power of the true Tzaddikim, which is the aspect of the power of the holiness of Shabbos, as above. And this is the aspect of “I am black with my deeds, but beautiful with the deeds of the fathers” — who are the aspect of the power of the Tzaddikim, who are the fathers of the world, as is written, “My father, my father, the chariot of Yisrael and its riders” (Melachim II 2:12) . And so it is stated explicitly there in the Midrash: “I am black” with their deeds that are not good, “but beautiful” with the deeds of the Tzaddikim — as it says there: “I am black” with the spies, “but beautiful” with Yehoshua and Kalaiv, etc.; “I am black” at Shittim, etc., “but beautiful,” as is said, “And Pinchas stood and prayed” (Tehillim 106:30) ; “I am black” with Achan, “but beautiful” with Yehoshua, etc. And this itself is the aspect of “I am black during the weekdays, but beautiful on Shabbos,” for the power of Shabbos and all the Tzaddikim are one aspect, as above. For through this specifically one can reveal the good points that exist even in the most lowly of the lowly, to revive his soul so that he remains standing — and this is the aspect of the holy path of “Azamra” mentioned above, which is the aspect of “I am black but beautiful,” as the Midrash goes on to explain all the good that is found in them in the depths of their lowliness and blackness, as above. For it is impossible to reveal all this good from within the depth of the darkness of the abundance of evil that covers it, except through the power of the true Tzaddikim and through the power of Shabbos Kodesh, as above. And now all the words of the aforementioned Midrash are beautifully connected and joined together — see there well, and you will now see and understand that it all speaks of the matter of the aforementioned holy path of “Azamra l’Elokai b’odi,” which is the aspect of “I am black but beautiful,” as above.
Segment 12
אות ה וזה בחינת ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה עיני לאה רכות זה בחינת נער בוכה שעל ידי זה מגרשין מעצמו בחינת טיפץ עשו וישמעאל. כי עיני לאה היו רכות שהיתה בוכה שלא תיפול בחלקו של עשו. כי לאה מסטרא דדינא קשיא ששם עיקר אחיזת בחינת עשו וישמעאל שנתערב על ידי חטא אדם הראשון כידוע. ועל כן לא השהיתה מרגשת שנאחז בה בחינת טיפת עשו וכו' היתה יריאה שלא תיפול בחלקו ועל כן היתה בוכה תמיד על זהכי על ידי הבכיה מבררין ומוציאין לחוץ בחינת טיפת עשו וישמעאל. וכמן כן כל אחד מישראל כשמרגיש בעצמו אחיזת הסטרא אחרא שהוא בחינת טיפת עשו וישמעאל שעדיין לא נתברר אצלו הטוב מהרע הוא צריך לבכות הרבה שלא יפול בחלקו של עשו ח" שהוא השטן הוא היצר הרע. ועל ידי הבכיה והדמעות הוא מגרש בחינת טיפת עשו וישמעאל. כנ"ל. ועל ידי זה זוכה להמשיך הדעת אל בחינת מלכות האתרוג כנ"ל. וזה בחינת ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תואר וכו'. שעל ידי עיני לאה רכות על ידי הבכיה בחינת נער בוכה. על ידי זה ורחל היתהיפת תואר בחינת הידור האתרוג שהוא בחינת רחל בחינת מלכות כנ"ל והבן.
And this is the aspect of what is written there: “I am black” in the wilderness, etc.; “but beautiful” in the wilderness, with the erection of the Mishkan. For the Mishkan was built from all the good points found in each and every member of Yisrael. And see all of this in our words in Hilchos Hashkamas HaBoker, Halacha 1 (see there).
Segment 14
אות ו וזה בחנית יום כפור שצריכין להתענות אז כי עיקר ליחות ושמנונית הגוף שעולה אל המוח הוא כפי האכילה. כימשם עיקר ליחות ושמנונית הגוף כידוע בחוש. ומחמת חטא אדם הראשון שאכל מעץ הדעת טוב ורע על ידי זה נפגם האכילה ונתערב בכל המאכלים בחינת טיפת עשו וישמעאל. ומחמת זה כשעולים הליחות והשמנונית מהמאכים אל המוח יכול להתערב בהמוח בחינת טיפת עשו וישמעאל ח"ו כנ"ל. ועל כן ביום כפור שאז צריכין לגרש לגמרי בחינת טיפת עשו וישמעאל. כי אז גמר תיקון המלכות כידוע שעיקר התיקון על ידי שמגרשין ומבטלין טיפת עשו וישמעאל וממשיכין הדעת אל בחינת המלכות וכו' כנ"ל על כן אסור לאכול כלל ביום כפור כדי שלא ליתן שום מקום ואחיזה כלל לבחינת טיפת עשו וישמעאל ביום הזה. כי אז אין להם שום שליטה כלל. כי ככולא שתא אית להו רשו לאסטינו בר מיום כפור. כי אז הוא סליחות עוונות. ועיקר סליחות עוונות הוא בחינה זו שמגרשין טיפת עשו וישמעאל שמשם כל העוונות. ועל כן חיוב לאכול בערב יום כפור כי בודואי עיק המוח הוא על ידי האכילה שמשם עולין ליחות ושמנונית הגוף שמעלין אותם מבחינת החתים בשרו לבחינת חותם דקדושה כנ"ל שזה עיקר יום כפור שאז הוא גמר חותם דקדושה. ועל כן בהכרח לאכול בערב יום כפור. כדי העלות אחר כך ביום כפור לבחינת חותם דקדושה על ידי האכילה של ערב יום כפור. אבל ביום כפור בעצמו אסור לאכול. כי על כל פנים בשעת האכילה יש אחזיה לבחינת טיפת עשו וישמעאל רק שאחר כך מבררין אותם. אבל עכשיו ביום כפור אסור שיהיה להם שום אחיזה בעלמא כלל כי עיקר סליחות עוונות ביום כפור הוא על ידי שמגרשין ומבטלין אותן לגמרי כ"ל. ועל כן אי אפשר לאכול אז כלל. רק מהאכילה של ערב יום כפור מבררין ומעלי מבחינת החתים בשרו לבחינת חותם דקדושה. שזה עיקר יום כפור שהוא בחינת שמירת הברית שכל בודתו בכהן גדול שהיה קדוש בקדושת הברית יות מכל ישראל. ולא אירע קרי לכהן גדול ביום כפור כי היה מעלה מבחינת החחתים בשרו לבחינת חותם דקדושה. וטיפת עשו וישמעאל מגרשין ומבטלין על ידי הבכיה שבוכין ביום כפור בחינת נער בוכה על ידי שבוכין בשעת הווידויים שבזה מגרשין ומבטלין כל החטאם שהם בחינת טיפת עשו וישמעאל כנ"ל ואז נשלם בחינת חותם דקדושה שהוא תיקון המוח בשלימות ועל ידי זה זוכין אחר כך לאתרוג נאה וכו' כנ"ל והבן היטב. ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
Oas 5