Segment 3
הלכה ד אות א ענין סוכה ולולב על פי המאמרויהי מקץ כי מרחם ינהגם. עייןשם בלקוטי תנינא (סימן ז'). כי עיקר הרחמנות להוציא ישראל מעוונות ולהאיר בהם הדעת ולהשתדל להאיר בבן ותלמיד וכו'ועל ידי זה זוכין למקיפים שהם עיקר שעשוע עולם הבא בחינת מה רב טובך אשר צפנת וכו'. וצריך שיהיה להצדיק בחינת כל בחינת כי כל בשמים ובארץ להאיר בדרי מעלה ודרי מטה להראות לדרי מעלה שאינם יודעים כלל בידינתו יתברך בחינת איה מקום כבודו בחינת מה חמית וכו' ולהיפך לדרי מטה שוכני עפר המונחים בדיוטא התתחתונה שנדמה להם שהם רחוקים מאד ממנו יתברך להראות להם שה' עמם. כי מלא כך הארץ כבודו וכו' (עין שם כל זה היטב). ועל ידי כלליות בן ותלמיד על ידי זה מאיר בשעת האכילה הארת הרצון בחינת מה פעל אל עיין שם.
And this is the secret of what our Sages of blessed memory said: “The first plantings were like the horns of locusts.” That is, the aspect of the horn of the kamtza mentioned above — understand well. For even though they spoke regarding the drawing of the light of the beginning of emanation ( Atzilus ), which began with fineness in the aspect of “the horns of locusts,” and we are speaking regarding the matter of the chalal hapanui from which the light was contracted, as it were — nevertheless, it is all one. For also the light and vitality concealed in the chalal hapanui with fineness and wondrous concealment, as above, is drawn in its root from the secret of the beginning of emanation, which is in the aspect of “like the horns of locusts,” as above. And it is not appropriate to elaborate on this, for “the glory of G-d is to conceal a matter” (Mishlei 25:2) . Also, chilfei is an expression of chalaf — “passed” and “departed” — for from there, as it were, His Divinity passed and departed, for He vacated His Divinity from there, as above. But in truth, even there Hashem Yisbarach is concealed, as above — but it is only in the aspect of “the horn of the kamtza is soft,” as above. And regarding this matter of the aspect of “soft” there is much to discuss, but it cannot be explained in writing. And the wise person who truly desires will understand on his own a little of how one must be soft like a reed, and yet nevertheless be very strong at his root — on the contrary, through the softness, through this is his essential strength and might forever.
Segment 4
והנה מובן שם שעיקר הארת בן ותלמיד הוא להוצאי ישראל מעונות להאיר בהם הדעת וכו' כנ"ל. והנה ביום הכפורים היה סליחת עונות ויצאו ישראל מעונות ועל ידי זה זכו לדעת כי עיקר הדעת הוא כשיוצאין מהעון הוא רוח שטות. ועל כן ביום הכפורים בערב צועקין ה' הוא האלקים כי אז אחר סליחת העוונות זוכין לדעת כי ה' הוא האלקים בחינת אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלקים כי ה עיקר הדעת לדעת כי ה' הוא האלקים (כמבואר שם עיין שם). נמצא שביום הכפורים שהיה אז סליחת העוונות וזכו לדעת זה בחנית הארת בן ותלמיד כנ"ל. ועל כן אחר יום הכפורים נכנסין בסוכה שהיא בחינת מקיפים כי על ידי יום הכפורים דהינו סליחות העוונות שזה בחינת דעת בחינת הארת בן ותלמיד על ידי זה זוכין למקיפים שהם בחינת סוכה בחינת מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וכשזוכים למקיפים אלו צריך שיהיה לו בחינת כל בחינת כי כל בשמים ובארץ דאחיד בשמיא וארעא וכו' כנ"ל. וזה בחינת לולב שהוא בחינת הצדיק בחינת כל בחינת צדיק כתמר יפרח כמובא כי הלולב וארבע מינים מרמזים על כל בחינת הנ"ל. דאחיד בשמיא וארעא שמאיר בדרי מעלה ובדרי מטה. שמראה לדרי מעלה בחינת מה חמית בחינת איה וכו' ולהיפך לדרי מטה בחינת מלא כל הארץ כבודו בחינת הקיצו ורננו שוכני עפר וכו' ועיקר הארת הלולב שהוא בחינת צדיק הוא להאיר בדרי מטה בחינת מלא כל הארץ כבודו.
Oas 11
Segment 6
אות ב וזה בחנית הנענועים לששה קצוות העול לגלות כי מלא כל הארץ כבודו. כמו שאמרו רז"ל (ברכות י"ג) להאריך באחד כדי שתמליכהו למעלה ולמטה וכו' כמו כן מנענעין בד' מינם למעלה ולמטה ובד' רוחות כדי לגלות כי מלא כל הארץ כבודו ומלכותו בכל משלה. וזה בחינת מה שבאו ערבי נחל בתוך הד' מינים שאין להם לא טעם ולא ריח והם מרמזין על פושעי ישראל וגם אותם מקשרים אל הלולב ומיניו ומנענעין בהםלגלות ולהורות כי מלא כל הארץ כבודו ואפילו הפושעי ישראל בחינת שוכני עפר הנ"ל גם הם אסור להם לייאש עצמן כי מלא כל הארץ כבודו. כי בהלולב אנו מגלין שגם בחינת הערבי נחל שהם בחינת הרשעים גם ם יכולין להתקשר להצדיק שהם בחינת הלולב כי הצדיק מאיר גם בהם בבחינת ההאררה שמאיר בדרי מטה שוכני עפר בחינת מלא כל הארץ כבודו בחינת הקיצו ורננו שוכני עפר וכו' (כמבואר שם היטב במאמר הנ"ל עיין שם). כי ההדס יש לו ריח ולא טעם זה בחינת דרי מעלה שהארתם הוא בבחינת איה בחינת מה חמית וכו'. וזה בחינ ריח ולא טעם כי הטעם הוא נרגש בפנים. זה חבינת מה שמושג ונראה. אבל הריח הוא בחינת מה שאינו מושג ונראה כלל רק כמאן דארח ריחא. ועל כן אין הנשמה נהנית כי אם מהריח. כי הנשמה היא בחינת דרי מעלה כמו שאמרו רז"ל יקרא אל השמים מעל זהו הנשמה. ועל כן עיקר יניקתה מהריח הוא בחינת השגת דרי מעלה בחינת איה בחינת מה חמית בחינת ריח ולא טעם כמאן דארח ריחא וכו' כנ"ל. אבל השגת רי מטה הוא בחינת טעם ולא רי.כי טעם נרגש בפנים. ועיקר הטעם תלוי בהראיה שרואין הדבר כמו שאמרו רז"ל הסומא אין לו שובע. (יומא ע"ד) עכי עיקר הטעם על ידי הראיה ועל כן הטעם זו בחינת השגת דרי מטה בחינת מלא כל הארץ כבודו בחינת ואראה את ה' בחינת טעמו וראו כי טוב ה'. ומחמת שעיקר הארת הרצון הוא להאיר בדרי מטה לעוררם משינתם ולגלות להם כי מלא כל הארץ כבודו כי אף על פי שהצדיק מאיר בשני העולמות ברי מעלה ובדרי מטה כנ"ל אף על פי כן עיקר הארתו הוא בדרי מטה. כי בשביל זה בא הצדיק בעולם הזה השפל כדי לתקן העולם ולהגביה ולהרים כל המדרגות התחתונות אפילו אותם המונחים בעשרה כתרין דמסאבותא להגביה גם הם להשם יתברך ולגות להם כי ה' עמם כי מלא כל הארץ כבודו בחינת הקיצו ורננו שוכפי עפר. ובשביל זה הלולב שהם בחינת הצדיק הנ"ל על כן יש בו טעם ולא ריח. כי עיקר הארת הצדיק הוא בדרי מטה שהארתם הוא בחינת טעם בחינת מלא כל הארץ כבודו וכו' כנ"ל נמצא שהדבר הוא בחינת דרי מעלה כנ"ל וערבי נחל שאין בהם לא טעם ולא ריח. זה בחינת דרי מטה שכוני עפר וכו' כנ"ל. והצדיק שהוא בחינת הלולב הוא אחד ומקשר שניהם בבחינת כי כל בשמם ובארץ כי מאיר בשניהם וכו' וכנ"ל. וצריך לכלול העולמות עליון בתחתון ותחתון בעלון כדי שיהיה להם יראה. דהיינו שצריך לגלות גם לדרי מעלה ההארה של בחינת מלא כל הארץ כבודו ולגלות גם לדרי מטה בחינת ההארה של איה כדי שיה הלהם יראה (כמבואר שם). וזה חבינת האתרוג שיש לו ריח טעם זה בחנית כלליות העולמות כנ"ל בשביל היראה כי האתרוג הוא בחינת מכלות שהוא בחינת יראה כמו שכתוב אלמלא מוראה של מלכות (כמו שכתוב שם). כי צריך לכלות השגת דרי מעלה שהוא בחינת ריח בחינת איה. והשגת דרי מטה שהוא בחינת טעם בחינת מלא כל הארץ כבודו. וצריך לכלול שניהם יחד בשביל היראה (כמבואר שם היטב). וזה בחינת הנענועים זה בחינת הקיצו וררננו שוכפרי עפר. כמו כשמנערין אחד משינתו מעורין ומנענעין אותו כדי שיקוץ ועל זה מרמזין הנענועים כי מנערין ומנענעין כל השוכני עפר שיקוצו משינתם ויקצו ויעמדו לעבודתו ייתברך. ואל יתייאשו כלל כי עדין ה' עמם כי מלא כל הארץ כבודו כנ"ל:
Now let us come to explain, with His awesome salvation, yet another question from the aforementioned aggadah . And it is: “What is the reason that the eyelid of a rooster lifts upward? Because they dwell on beams, and if smoke enters, it becomes blind.” Rashi explains: “The eyelid of a rooster lifts upward” — the lower eyelid, when it closes its eyes, rises above the upper one, etc. “Because it dwells on beams” — it goes up at night onto the planks and the beams, etc.
Segment 8
אות ג ועל כן עיקר מצוות סוכה הוא אכילה ושינה. כי על ידי כלליות בן ותלמיד שעל ידם זוכין למקיפים על ידי זה זוכין בשעת האכילה דייקא להארת הרצון עיין שם וזה בחינת אכילה בסוכה. כי הסוכה שהיא בחינת מקיפים שזוכין על ידי סליחת עוונות על ידי הארת בן ותלמיד בחינת יובל שהוא בחית יום הכפורים. עעל ידי זה זוכין לקבל בשעת האכילה הארת הרצון שזהו בחינת אכילה בסוכה. כי הארת המקיפים הם הם בחנית הארת הרצון (כמבואר שם). ועל כן שאנו זוכין לאכול בסוכה צלא קדישא. אזי אנו מקבלין בת האכיל הארת הצרון שהוא בחינת הארת המקיפים בחינת סוכה כנ"ל ועל כן עיקר מצות סוכה הוא האכילה. כי הארת סוכה שהיא הארת המקיפים הארת הרצון מקבלין בשעת האכילה דייקא (כמבואר שם במאמר הנ"ל היטב היטב). וזה בחינת שינה בסוכה זה בחינת והיה ר' אליעזר ישן המבואר שם. כי הארת הסוכה היא בחינת מקיפים בחינת מה חמית בחינת עין לא ראתה בחינת שינה כמבואר שם היטב עיין שם ותרה פלאות כי דברים כאלה המבוארים שם לא נשמעו ולא נראו מיום הוסדה הארץ. ברוך ה' לעולם אמן ואמן:
This will be explained according to the Torah “Azamra” mentioned above, and according to what is explained in Likutay Tinyana, siman 17, which begins: “One must be very careful to be happy and good-hearted on Shabbos,” etc. And at the end it says there: the way of Hashem Yisbarach is to look at the good things that they do, and even though there is also found in them what is not good, He does not look at that, as is written, “He did not gaze at iniquity in Yaakov,” etc. How much more so is a person obligated to look only at the good — and for this it is good that there is a nature and Providence, etc. — see there. And he, of blessed memory, already revealed himself that this matter has a connection to this question of “Why does the eyelid of the rooster lift upward?” as is already printed near siman 12 mentioned above — see there. But we did not merit that he explain it to us explicitly. And the kindnesses of Hashem are not finished, and in our poverty Hashem Yisbarach helped us with His mighty compassion to explain somewhat this question according to his holy and very awesome foundations.