# לולב ואתרוג א

<div dir="rtl">לולב ואתרוג א</div>

Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/3/64


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

הלכות לולב ואתרוג

</div>

Oas 19


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

הלכה א אות ב על פי התורה בראשית לעיני כל ישראל (בלקוטי תנינא סימן ס"ז)(עיין שם ומה שכתוב שם בסימןהקודם בענין מחרת יום הכפוריםשקורין שם ה') ומה שכתוב בשיחותהר"ן בחינת אתרוג שזוכין על ידיבחינת והנה נער בוכה מיד ותחמולעליו וכו' עיין שם. כי האתרוג הוא פרי עץ הדר בחינת יפה נוף משוש כל הארץ. כי בחינת ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה כי הארת האתרוג מבחינת יוסף שהוא הידור ויופי של כל הגוף כידוע. וזה בחינת הד' מנים כנגד הד' יסודות שנמשכין מד' אותיות השם כמובא. היינו כי הד' מינים הם כנגד ד' אותיות השם שמשם נמשך הפאר והיופי שהוא כלליות הגוונין בחינת תלת גוונין דעינא ובת עין משם נמשכין הד' יסודות וזה בחינת הג' מינם שבלולב שנאגדים יחד בפעם אחת והאתרוג בפעם אחת כי הג' מינים בחינת תלת גוונין דעינא והאתרוג בחינת בת עין. ואחר כך מחברים יחד כי כול נכללים ונתחברים יחד בהאתרוג שכול הפאר והיופי כי האתרוג הוא בחינת בת עין שכולל כל הגוונין דעינא וכל זה זוכין אח יום הכפורים שאז נגדל שם ה' על ידי הסליחה של יום הכפורים (כמבואר שם) שזה בחינת שקורין מחרת יום הכפורים שם ה' (כמו שכתוב שם עיין שם). כי אזי אחר המחילה והסליחה של יום הכפורים שעל ידי זה נגדל שם ה' כל אזי תיכף נתרצה השם יתברך לישראל והזהירם על מלאכת המשכן ועל שבת שהם גם כן בחינת שם ה' בחינת תחת גוונין דעינא ובת עין כנ"ל. ועל כן אחר כך זוכין על ידי זה למצות אתרוג וד' מינטם שהם גם כן בחינת שם ה' בחינת תלת גוונין דעינא ובת עין כנ"ל. וכל זה נעשה על ידי בחינת והנה נער בוכה מיד ותחמול עליו. כי לפעמים נתעלם הפאר והיופי. וזה חבינת חורבן בית המקדש (כמו שכתוב שם). והתיקון לזה להיות מתאבל על חורבן בית המקדש. ואזי השם יתברך משים פאר תחת אפר (כמו שכתוב שם). וזה בחינת והנה נער בוכה מיד ותחמול עליו שעל ידי ששבוכין ומתאבין על חובן בית המקדש. על ידי זה השם יתברך מרחם ומשים פאר תחת אפר. ואזי זוכין לאתרוג הדר בחינת פאר כ"ל. כי גם הבכיר שבוכין בראש השנה וביום הכפורים היא גם כן על חורבן בית המקדש כי כל התפילות והבקשות של ראש השנהויום הכפורים צריך לכווין בהם רק על גלות השכינה (כמוש כתוב בזוהר). נמצא שמה שאנו בוכין ועושין תשובה על עוונותינו בימים נוראים הכל כדי לתקן הפגמים המעכבין את השכינה בגלות המוניעם את בנין בית המקדש. ועל ידי הבכיה האת זוכין לפאר תח אפר כנ"ל. וזה בחינת והנה נער בוכה מיד ותחמול עליו ועיקר הרחמנות לשוב ולבנות חרבות ירושלים ולשום לאבילי ציון פאר תחת אפר ועל ידי זה זוכין לאתרוג שהוא פרי עץ הדר כנ"ל:

</div>

And the essential redemption is through this — through His compassion, Yisbarach, being aroused to look only at the good, in the aspect of “I have surely seen the affliction of My people” (Shemos 3:7) , etc. And as our Sages of blessed memory expounded: “I have surely seen” — two seeings: I see that they will eventually sin, and nevertheless “I have seen the affliction of My people.” This is as above — that nevertheless I look only at the good in them and do not look at all at the evil in them, and through this they are worthy of redemption, as above.


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ולבאר קצתיתר. כי עיקר הסתלקות מאורי אור שזה בחינת העלמה שנתעלם הפאר הוא על ידי הבכיה של השכינה בחינת רחל מבכה על בני (כמו שכתוב שם). ועל כן התיקון הוא גם כן על ידי הבכיה של ישראל. כי כנגד מה שפגמו וגרמו בכיה לשכינה שעל ידי זה נסתלקו מאורי אור. ונתעלם הפאר כנגד זה צריכים לעשות תשובה. ולבכות על החטאים והפגמים שעל ידם גרם בכיה לשכינה כביכול. ובזה בעצמו מתקן מה שפגם. ואזי השם יתברך מרחם ומשים פאר תחת אפר שזהו בחינת תיקון הבכיר כנ"ל. כי אף על פי שהבכיה הוא בחינ הסתלקות מאורי אור והתגברות מאורי אש ח"ו. אף על פי כן כשאנו מתעוררין בבכיה אזי השם יתברך מרחם בבחינת והנה נער בוכה מיד ותחמול עליו. ועל ידי גודל הרחמנות הוא יתברך מהפך מהיפך אל היפך ומשים פאר תח תאפר. היינו תחת אפר שנעשה על ידי הבכיה הנ"ל. ועכשיו נהפך ונעשה על ידי הבכיאה פאר תח אפר כי הכל תלוי בנו כי אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים (כמו שכתוב בתיקונים). ועל כן על ידי הבכיה של השכינה אין נתעורר הגאולה. כי אדרבא זהו בחינת הגם שגרמו בכיה לשכינה כביכול שעל ידי זה נסתקלין מאורי אור וכו' כנ"ל אבל תיכף כשאנו מתעוררין בתשובה בבכיה. ואזי נתעורר רחמיו יתברך ונתתקן הפגם שגרמנו בכיה לשינה ונעשה פאר תחת אפר. וכל זה ברחמיו יתברך בבחינת הנה נער בוכה מיד ותחמול עליו כנ"ל ועל כן זוכין לפרי עץ הדר בחינת פאר אחר ימים נוראים כנ"ל.(מחמת שבשנה זו ואשתקד היו שריפות הרבה. בשביל זה לא היו מצוים אתרוגים כי היה התגברות מאורי האש שהוא בחינת התעלמות הפאר כנ"ל (וכמו שכתוב שם). אף על פי כן על ידי בחינת והנה נער בוכה וכוף זכו לאתרוגים נאים כנ"ל).

</div>

And the entire debate between Hashem Yisbarach and Moshe at the vision of the Burning Bush was all about this matter. For this matter of always searching for the good in Yisrael and always advocating on their behalf is a very, very lofty and deep matter. And there are many levels in this among the great Tzaddikim, as is explained above. And therefore even Moshe Rabbeinu, although he was entirely good, did not know at first how far His compassion, Yisbarach, extends. Therefore he did not want to go on His mission, for he saw that Yisrael would ruin greatly. But Hashem Yisbarach argued with him at length that nevertheless He wants to redeem them, for He looks only at the good, as above.