# הושענא רבה ב
הושענא רבה ב
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/3/67
## Segment 3
הלכה ב אות א הלכות הושענא רבה ושמיניעצרת ושמחת תורה על פיהמאמר המתחיל חדי ר' שמעוןעיין שם כל המאמר כולו בליקוטימוהר"ן הראשון (בסימן ס"א):
And also in this there are many aspects, for there is one who labors and upheavals himself on the roads but at least rectifies through this, because he conducts his business and dealings in emunah and travels on the road with propriety, as befits a Yisrael. But there is one upon whom the evil that surrounds the good that he needs to sift through the road and the business overpowers him, until he corrupts more, chas v’shalom. And so there are thousands and tens of thousands of aspects and variations between each and every person, for the entire work of a person all the days of his life is in this matter — in the matter of the aforementioned berurim . Therefore everyone needs the “master of the wheat” ( maray chitaya ), who is the true Tzaddik, through whose great power everyone can sift and rectify through the aspect of the two aforementioned paths, whose essential illumination is drawn on Shabbos — which is the aspect of tchum Shabbos of two thousand amos , as above. And from there they draw the holiness to all six weekdays, to arouse and strengthen each person always through the two aforementioned paths, so that through this he will not leave the tchum and border of holiness ever, as above.
## Segment 4
והכלל כי על ידי פגם אמונת חכמים אין יכולין להוציא המשפט לאור דהיינו לזכות לקבל ולהוציא משפטי הנהגות ישרואת מכל הלימודים שלומד בתורה כי נידון במותרות וכו' בחינת הנאמר בדואג שהיה נעצר לפני ה' וכו' עיין שם ואז אין לו עצה שלימה לעולם ותמיד הוא מסופק וכו'. אך יש מים שהם מטהרים מאלו הטינופת בחינת וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם וכו'. ואז זוכה לעצה שלימה בחינת ולא יטמאו עוד בגילוליהם ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד. ממלכות לשון עצה כמו מלכי ישפר עלך שזוכה לעצה שליהמ ואלו המים נעשין על ידי מחלקות בחינת מי מריבה וכו'. כי על ידי החחלוקת שחולקין עליו מקשין עליו קשיות על ידי זה עושה תשובה ועל ידי זה נתרבין הספרים של התורה וכו' ועל ידי זה נמשכין המים טהורים הנ"ל שעל ידי זה נטהרין מן המותרות וזוכין לעצה שלימה. ועל ידי זה נמתקין כל הצמצומים וכל הדינים כי על ידי זה יכולים לקבל מחכמה עילאה וכו' וכו' בחינת אבן שתיה שם נכללו כל אבני יעקב וכו' שזהו בחינת מה שנוסעים על בראש השנה לצדיקים וכו' ועל ידי כלליות נפשות וכו' על ידי זה נעשה שמחה בחינת אור צדיקים ישמח בחינת חדי ר' שמעון (עיין שם כל זה היטב):
Oas 21
## Segment 5
וזה בחינת הושענא רבה שאז מתפללין על המים ואיתא בזוהר בההוא ימא ויש ביצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים וכו' כי האבות עסקו בחפירות בארות שזה בחינת הנ"ל שרצו לחפור ולהשיג ולמצוא בחית מים טהורים הנ"ל ולטהר מן הטנופת והמותרות שעולה ומבלבל את המוח על ידי פגם אמונת חכמים שכל זה נמשך מחטא אדם הראשון שפגפ באמונה כידוע ועיקר הפגם שלו היה בבחינת אמונת חכמים שהוא תורה בעל פה שהוא בחינת לא תסור וכו' ימין ושמאל. דהיינו שאסור לסור מחפשט דברי התורה האמתיים לימין ושמאל כי אדם וחוה בתחילה הוסיפו על הציווי, ואמרה ולא תגעו ובו וכו'. ועל ידי זה דחפה עד שנגעה בו וכו' נמצא שבתחילה רצה להחמיר ולהוסיף על הצווי שזה בחינת שסר לימין ואחר כך על ידי זה דחפה וכו' עד שסרה לגמרי לשמאל ועברה על מצוות השם יתברך. כי המצוה שצוה השם יתברך לאדם וחוה זה בחינת תורה שבכתב והפירוש של המצוה מה שהיו צריכין להבין ולפרש דברי השם יתברך כראוי באמת זה בחינת תורה שבעל פה והם על ידי עצת הנחש הטעה אותם מן הפירוש האמת של דברי השם יתברך שהוא בחינת תורה שבעל פה עד שסרו לימין ולשמלא וכנ"ל נמצא שפגמו באמונת חכמים שהוא בחינת תורה שעל פה שהעיקר הוא בחינת לא תסור לבלי לסור לימין ולשמלא (כמבואר במאמר הנ"ל). ועל ידי זה נפגמה עצתם בחינת הנחש השיאני שהוא לשון עצות בחינת עצות נבערות. ואברהם ואר האבות שעסקו בתיקון פגם זה. על כן עסקו בחפירות בארות שהוא בחינת תיקון הנ"ל בחינת מים טהורים מי מריבה הנ"ל. כי אברהם ויצחק וכל אבת היו עליהם מריבות ומחלוקות גדולות מפרעה ואבימלך וכיואמצ וכל זה היה מחמת פגם חטא אדם הראשון. מחמת אמונת חכמים כנ"ל על כן היו עוסקים בזה התיקון ועשו תשובה וחפרו בארות בחינת מים טהורים הנ"ל בחינת מי מריבה הנ"ל ועל כן היו מריבות גדולות על הבארות בימי אברהם ויצחק כמו שכתוב והוכיח אברהם את אבימלך על אודות האר אשר גזלו וכו' וכמו שכתוב וכל הבארות אשר חפרו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים. כי הבארות הם בחינת מי מריבה הנ"ל שיש עליהם מחלוקת גדולות בכל פעם כי בכל פעם שחולקין ומריבין על הצדיק האמתוהוא מתעורר בתשובה ומתקן פגם אמונת חכמים וכו' ואזי הוא משיג ומוצא בחינת מים טהורים מי מריבה הנ"ל אזי אחר כך הם חולקין ומריבין עליו עוד פעם אחר פעם. כל זמן שלא נתתקן הפגם הנ"ל והוא צריך בכל פעם לעסוק בתיקון זה. שהוא בחינת חפירות בארות מים חיים פעם אחר פעם וכמובן במאמר הנ"ל עיין שם שבכל פעם כפי המחלוקת כן זוכה לבחינת מים הנ"ל. ועל כן בכל פעם שחפרו אברהם ויצחק באר היה עליהם מחלוקת יותר כי כל מה שעסקו בתיקון זה ורצו לחפור ולגלות באר מים חיים להטהר מן הטנופת הנ"ל. ולגלות דעת ושכל העולם בחינת מימיה דעת איך לעבוד להשיג את השם יתברך, כמו כן נתגברו המתנגדים אל הקדשוה שהם הפלשתים אנשי אבימלך ורצו לקלקל ולסתום תיקון מזה להעלים מן העולם הדרך הדעת שרצו אברההם ויצחק לגלות בעולם איך להתקרה להשם יתברך וכמו כן בכל פעם שהם התגברו עליו ונחלקו על הבארות במריבות ומחלוקת כן נתעוררו האבות בכל פעם יותר ויותר ועסקו בתיקון יותר פעם אחר פעם הכל כדי לגלות בחינת מים טהורים בחינת מי מריבה הנ"ל לטהר מן המותרות הנ"ל כדי לזכות לעצה שלימה כנ"ל. כי כל זמן שלא נתתקן פגם אמונת חכמים בשלימות שהוא חטא אדם הראשון אזי יש למחלוקת ומריבות בכל פעם שרוצין לגלות המים הנ"ל שהוא תיקון פגם הנ"ל.
And this is the aspect of eruvei techumin — that from the place where one sets down the Shabbos meal, from there the tchum Shabbos begins. For all the berurim of the weekdays, on account of which one needs upheavals on the roads as above, are all for the sake of eating and sustenance, in the aspect of “All the toil of man is for his mouth” (Koheles 6:7) . For the core sin of Adam HaRishon, from which all the sins are drawn on account of which all the berurim are needed — the core of the sin was in eating, that he ate from the Tree of Knowledge of Good and Evil. Through this it was decreed, “In sorrow shall you eat of it” ; “by the sweat of your brow shall you eat bread” (B’raishis 3:17,19) — for which one needs the labors of the thirty-nine melachos and upheavals on the roads. And it is all for the sake of sifting the sparks through the two aforementioned holy paths, as above. And therefore on weekdays one needs great exertion for eating to be in holiness as is proper; therefore one should not eat excessively on weekdays. But on Shabbos Kodesh, then eating is entirely holy, as is explained in the Torah “Sha’alu,” etc., in Likutay Aleph, siman 57, and in the Torah “Tzaddik katamar yifrach,” siman 277. For then on Shabbos the two aforementioned paths shine with a wondrous illumination, as above, and through this the klipos are nullified; therefore the eating is in holiness. And then it is a great mitzvah to eat abundantly at the Shabbos meal, as our master, our teacher and our rebbe, of blessed memory, urged, as is explained in the aforementioned Torah. For one depends on the other: the more one increases in eating on Shabbos, the more the two aforementioned paths are rectified and illuminated, in the aspect of “check the food and you will find in the body” — as is explained there in siman 276 mentioned above, regarding the paths that the Tzaddik makes, etc., and likewise the path of the mitzvos of each person that ascend on Shabbos — see there. For all of this is the aspect of the two aforementioned paths, as is understood from above. For what is explained there — that on Shabbos the mitzvah ascends in the aspect of “and he set his feet toward the way” — this is the aspect of the path of “Azamra” mentioned above. And likewise the aspect of Ayeh mentioned above is also the aspect of the path, as is explained at the end of the Torah “Ayeh,” or when one travels on the roads in a spiritual sense. Thus, the two aforementioned Toros of “Azamra” and Ayeh are the aspect of actual paths that the Tzaddik makes in a place of chaos and wilderness, so that everyone can walk in them and draw close through them to Hashem Yisbarach from wherever they have fallen. And these paths are rectified through the eating of Shabbos, through which the essential joy of Shabbos is drawn, in the aspect of “There is nothing better for a man than to eat and drink and rejoice — on Shabbosos and Yom Tov,” as our Sages of blessed memory expounded, and as is understood from his words, of blessed memory, at the time he revealed the Toros — that the essential holiness of Shabbos is drawn through the delight and joy of Shabbos. And therefore he urged then very much to eat abundantly at the Shabbos meals and to delight in all the delights, and the main thing is to increase in joy on Shabbos. And through this the two aforementioned paths shine even more upon him, for their essential illumination is on Shabbos. And therefore, from the place where one sets down the Shabbos meal, from there begins tchum Shabbos of two thousand amos . For the essential tchum Shabbos of two thousand amos — which is the illumination of the two aforementioned paths — is drawn through the Shabbos meals, as above.
## Segment 7
אות ב ועל כן בבראש השנה ויום הכפורים וסוכות ושמיני עצרת. שאז אנו עוסיקם בתיקון חטא אדם הראשון כידוע שהוא בחינת פגם אמונת חכמים כנל. ועיקר גמר התיקו הוא בשמיני עצרת כידוע. ועל כן אז אנו מתפלין על המים שהוא מיי הבארות הנ"ל בחנינת מים טהורים מי מריבה הנ"ל. כי בבראש השנה התחיל התיקון. כי עיקר בחינת בראש השנה הוא בחינת אמונה (כמובא בדברי רבינו ז"ל במקום אחר כמה פעמים). ועיקר הוא אמונת חכמים שעל ידי זה יוציא משפטינו לאור (כמבואר במאמר הנ"ל). וזהו בראש השנה ראש דייקא. בחינת מוחין וחכמה היינו אמונת חכמים. שעל ידי זה זוכין לדעת להוצאי המשפט לאור (כנ"ל במאמר הנ"ל). ועל כן צועקים אז בקולות ותוקעין בשופר. כדי לחפור ולהוציא ולגות מים טהורים הנ"ל לטהרינו מכל טמאותינו כי המים נתגלין על ידי קולות בבחינת ז' קולות שאמר דוד על המים. כי אז בראש השנה הוא יום ראשון מעשרת ימי תשובה. ועל ידי התשובה נתגלה המים הנ"ל (כמבוא במאמר הנ"ל). וכן עושים תשובה פעם אחר פעם בכל עשרת ימי תשובה עד שביום הכפורים זוכין לבחינת מים טהורים הנ"ל כי אז השם יתברך מטהר אותנו מכל טומאותיהו חטאותינו על ידי מים טהורים ה"ל. ועל כן אומרים בסליחות בכל עשרת ימי תשובה ובפרט ביום הכפורים פסוק זה וזרקתי עליכם מים טהורים. כי בימים הללו שהם תיקון חטא אדם הראשון תקון פגם אמונת חכמים. אז צריכין לחפור ולגלות בחינת מים טהורים נ"ל. ואחר כך אזו זוכין לסוכות הוא בחינת תיקון הדעת שנתתקן על ידי מים טהורים. כי סוכה הוא בחינתד עת בחינת אימא דמסככא על בנין. בחנית אם לבינה וכו'. זוהו בחינת סוכת שלום בחינת ביטול המחלוקת והמריבות. כי לאחר שזוכיןן לגלות המים טהורים בשלימות על ידי עושין תשובה מחמת המחלוקת והמריבות כנ"ל במאמר הנ"ל. אזי מתקנין המחלקות ונעשה שלום בחינת סוכת שלום שזוכין אחר יום הכפורים שאז נתגלו המים טהורים כנ"ל. וזה בחינת ופרוס עלינו סוכת שלומך ותקנינו בעצה טובה מלפניך. כי על ידי סוכת שלום שנעשה על ידי המים טהורים על ידי זה זוכין לעצה שלמה כנ"ל.
Oas 22
## Segment 9
אות ג אבל עיקר גמר התיקון הוא בשמיני עצרת. כי אף על פי שכבר זכו ביום הכפורים לבחינות מים טהורים. וזכו אחר כך לסוכות שלום שהוא תיקון הדעת על ידי זה אף על פי כן עדיין לא נזדכך המוח בתכלית השלימות לגמרי. ועל כן בכל ימי הסוכות מקריבין שבעים פרים בשביל שבעים אומות כדי לסרר הטוב מהם. ולגרשם מעל גבולינו שלא יתערב זר בשמחתינו ביום שמיני עצרת כידוע שזהו בחינת שמגרשין ומבטלין ומרחקין בחינת המותרות והפסולת מן המוח כי העובדי כוכבים הם בחינת המותרות כנל. כי עיקר התקרבות ישראל לאביהם שבשמים הוא בשמיני עצרת כידוע. ועל כן ביום שקודם שמיני עצרת הוא הושענא רבה. שאז לוקחין ערבי נחל מנהג נביאים. ובוא יומאוישב יצחק ויחפור את בארות המים וכו' כנ"ל כי אז קודם גמר התיקון בשלימות צריכין לשוב ולחפור את בארות המים להשיג ולמצוא בחינת מים טהורים הנ"ל כדי לטהר בשלימות מכל בחינת המותרות הנ"ל ואז זוכין לעצה שלימה בחינת ולא יחצו לשתי ממלכות עוד. וזה בחינת ערבי נחל שלוקחין ביום ההוא ערבי ערבי נחל הם אפיקי מים. והם בחינת רגלין (כמובא במקום אחר) שזהו בחינת עצות כמו שכתוב וכל העם אשר ברגליך ההולכים אחר עצתך (כמו שכתב רבינו ז"ל במקום אחר) כי אז נתגדלין אפיקי מים בחינת מים טהורים. שעל ידי זה זוכין לעצה שלמה שזהו בחינת ערבי נחל שהם בחינת נ"ה בחינת עצות כידוע. כי עיקר שלימות התיקון הוא כשזוכין לעצה שלימה שזוה עיקר הישועה ועל שם זה נקרא הושענא רבה כי צריכין לזה ישועה גדולה ורבה מן השמים לזכות לעצה שלימה לידע איך לשית עצות בנפשו איך להתנהג בכל דבר. אופן שיזכה להתקרב לאביו שבשמים כי ישועות הם בחינת נ"ה שהם בחינת עצות כי זה עיקר הישועה כשזוכין לעצה שלימה וכמו שכתוב (באיוב ו') האם אין עזרתה בי ותושיה נדחה ממנו תושיה היינו עצות כמו שכתוב לי עצה ותושיה. וזה שאנו מבקשין ותקניננוט בעצה טובה מלפניך והושיענו מהרה למען שמך. ואברהם אבינו שזכה לחפור הבארות כנ"ל שהם בחינת מים טהורים. על כן זכה לעצה כמו שכתוב מי תכן את רוח ה' ואיש עצתו יודיענו וכו' את מי נועץ ויבינהו וילמדהו משפט שכל זה קאי על אברהם כמו שפירש רש"י שם (בישעיה מ"ם). ועל כן בהושענא רבה שאז חוזרין וחופרין בארות המים כנ"ל. דהיינו שמגלין ומוצאין בחנית המים טהורים בשלימות על כן זוכין אז לעצה שלימה (כמו שכתוב שם במאר הנ"ל עיין שם) שעל ידי המים טהורים זוכין לעצה שלימה. וזה בחינת ערבי נחל שהם בחנית עצות בחינת ישועות, כי זה עיקר הישועה כשזוכין לעצה שלימה כנ"ל. ואז זוכין אחר כך לשמיני עצרת שאז עיקר התקרבות ישראל לאביהם שבשמים ואז הוא בחינת מלכות בחינת זה יעצרו בעמי (כמו שכתוב במקום אחר). כי נתתקן ונתבטל בחינת המותרות בחינת ודואג היה נעצר לפני ה' כנ"ל. ואז נתתקן בחינת המלכות בחינת אמונת חכמים בחינת שמיני עצרת בחינת זה יעצור בעמי. ועיקר תיקון המלכות הוא על ידי עצות משלימות שזוכין בהושענא רבה כנ"ל.
And to explain the matter further: the essential tikkun is through the unification, whereby one unifies and connects all the utterances with the hidden utterance — B’raishis — from which they all receive. This is the aspect of the totality of the yichudim (unifications), through which is the essential tikkun of all the worlds. And this is accomplished through eating in holiness — that is, the eating of Shabbos. For eating connects the body with the soul, and this is the aspect of unification and connection and inclusion of all the worlds in Hashem Yisbarach. For the aspect of the soul in relation to the body — that it vivifies and sustains it — is the aspect of the vitality with which Hashem Yisbarach vivifies and sustains all the worlds, as our Sages of blessed memory said: “These five instances of ‘Borchi nafshi’ — corresponding to what?” etc. — “Just as the Holy One, blessed is He, feeds the entire world, so too the soul feeds the body; just as the Holy One, blessed is He, fills the entire world,” etc. And therefore, in truth, a great unification is made through eating in holiness, as our master, our teacher and our rebbe, of blessed memory, wrote in the Torah “Vayaseiv,” etc., in Likutay Aleph, siman 62. For this is the totality of all the yichudim — when one connects and unifies all the worlds with the root of their vitality, He who vivifies them all. This is the aforementioned aspect — that all the revealed utterances are included and unified in the root, the point of creation, which is the aspect of B’raishis , the hidden utterance mentioned above. For the essential sustenance of the klipos is from the aspect of separation, chas v’shalom — that is, they create separation and do not believe that He Yisbarach vivifies and sustains everything and directs everything according to His will. For since the root of everything is the aspect of the hidden utterance, the aspect of Ayeh , which is impossible to apprehend or grasp with the mind at all, therefore the klipos draw sustenance from there, from the greatness of the concealment and hiddenness. And from there come all the heresies of the philosophers and investigators who follow their confused minds. For in truth it is impossible to understand with the mind and intellect at all how all the worlds are drawn and directed and sustained through the most hidden of all hidden, which no thought can grasp at all — except through complete emunah , through which one passes over all the wisdoms. For this reason Yisrael are called Ivrim (Hebrews, “those who pass over”), as is explained in the Torah “Bo el Par’oh,” siman 64 (see there). But those who follow their confused minds and wisdom come to great heresies drawn from the chalal hapanui and from the sh’viras hakailim . And their primary source is from the chalal hapanui , for even the klipos and heresies that come from the sh’viras hakailim — their root is also from the aspect of the chalal hapanui , from which is the root of all the Sitra Achra. For were it not for the tzimtzum (contraction) of the chalal hapanui , there would be no possibility of multiplicity of light at all; however, the chalal hapanui was necessary for the creation of the world, as is explained there. And as soon as the root of the tzimtzum of the chalal hapanui came into being, from there was drawn forth the root of the hold of the dross, from which it came about that there was a sh’viras hakailim , as all this is understood from the writings. And therefore the essential tikkun is through the aspect of the teaching of Ayeh mentioned above — to search for Him Yisbarach constantly, as above. For as soon as one believes that even there Hashem Yisbarach is hidden — even in the very distant places that are drawn from the chalal hapanui , as above — and one searches and seeks there too, “ Ayeh , where is the place of His glory?” — through this one ascends to the ultimate ascent, to the aspect of Ayeh , the aspect of B’raishis , the hidden utterance, and one returns and elevates and connects all the vitality of all the very distant places to Hashem Yisbarach. And through this all the utterances — which are the totality of all the worlds — are unified in their root, in the hidden utterance. For the essential completeness of the unification is when one elevates and connects upward the vitality of all the Sitra Achra, so that they all return to Hashem Yisbarach — as is known from the kavanos , that in all the yichudim one needs to elevate the vitality from the klipos — that is, as above. And all this is accomplished through eating in holiness, as above. But because of the sin of Adam HaRishon, who blemished through the eating of the Tree of Knowledge of Good and Evil, through this he drew forth the aspect of death, as is written, “For on the day you eat of it, you shall surely die” (B’raishis 2:17) — which is the separation between the soul and the body. For it is impossible to fully clarify the eating to the point of being able to connect the soul with the body so that one lives forever, for now it is impossible to merit such eating because much waste was mixed into eating on account of his sin. Therefore a person must die, and the main reason is through the blemish of eating, as is written, “By the sweat of your brow shall you eat bread, until you return to the ground,” etc. (B’raishis 3:19) . And the essential tikkun after death is through the soul ascending to the aspect of the hidden utterance, and from there it returns and draws new vitality to revive the dry bones, until they stand at the Resurrection of the Dead to live eternal life. And each person, according to his deeds, so he merits this. For a Tzaddik who negated his body during his lifetime and merited to ascend to the aspect of Ayeh during his life while still in his body — he does not truly die at all, as our Sages of blessed memory said. For his death is only an aspect of self-nullification, whereby he nullifies himself with a wondrous nullification in order to ascend to the hidden utterance at the ultimate height, higher and higher, etc. — in order to draw from there a new and wondrous vitality to rectify all the souls. But one who is not a Tzaddik must endure suffering according to his deeds, in Gehinnom and the like, until he ascends there. And everything is according to the reckoning. And therefore in truth, even if one did not merit to perfect his deeds completely during his lifetime, but at least merited to constantly search and seek and inquire after Him Yisbarach — this too is a wondrous and awesome benefit for his soul and body. For through this he merits after his death as well to search and seek Him, and they will not be able to mislead him through the world of chaos, since even there he will seek Hashem Yisbarach. Therefore he will easily be able to return to his place of rest. And everything is through the power of the true Tzaddikim, as above.
## Segment 11
אות ד כי עיקר בנין המלכות הוא על ידי בחינת עצו שהם בחינת נ"ה שמשם עיקר בנין המלכות כידוע ועל כן כל מלך יש לו יועצים כי עיקר תקון המלכות הוא על ידי עצות ועל כן נקראים העצות בשם מלכות כמו שכתוב מלכי ישפר עלך שזה בחינות ולא יחצו לשתי ממלכות היינו עצות וכו' (כנ"ל במאמר הנ"ל) כי עיקר בחינת המלכות על ידי עצות כנ"ל. ועל כן חלוקת מלכות בית דוד היה על ידי שנפגם העצות ולא זכה רחבעם לשית עצות בנפשו. ויעזוב עצת הזקנים וישב לעם קשות כעצת הילדים אשר גדלו אתו ועל ידי זה נחלקה מלכות בית דוד. שעל ידי זה נאמר לעתיד ולא יחצו לשתי ממלכות עוד שפירש רבינו במאמר הנ"ל שמרמז על לוקת העצה שנחצה לשתים שאינו ידוע איך לעשות כי הכל אחד כי פגם העצה הוא פגם המלכות כי על ידי חלוקת העצה לשתים על ידי זה נחצה מלכות בית דוד כ"ל. ולעתיד שנזכה למים טהורים ונזכה לעצה שלימ ה אז יתקיים ולא יחצו לשתי ממלכות עוד. דהיינו כפשוטו שתהיה מלכות אחת מלכות בית דוד וגם תהיה העצה שלימה. כי הכל אחד כנ"ל ועל כן היה דוד המלך עליוה שלום מבקש מאד לזכות לעצה שלימה כמו שכתוב (תהלים י"ג) עד אנה אשית עצות בנפשי וכו'. וכשזוכה לעצה שלימה נאמר אברך ה' אשר יעצני אף לילות וכו' (שם ט"ז) כי עיקר מלכות תלויה בזה בבחינת עצות שלימות כנ"ל. ועל כן כשברח דוד מפני אבשלום בנו בקש גדוד מהשם יתברך סכך נא עצת אחיתופל ה' וכן היה כי עיקר נפילת אבשלום היה על ידי שהשם יתברך בלבל עצתו שנחלקה עצתו לשנים ולא ידע איך לעשות. עד שעשה כעצת חושי הארכי ולא עשה כעצת אחיתופל שהיתה טובה לפניו ועל ידי זה היתה מפלתו. כמו שכתוב וה' צוה להפר עצת אחיתופל הטובה לבעבור וו' כי עיקר המלכות הוא על ידי עצות כנ"ל. ועל כן קודם שמיני עצרת שאז הוא גמר תיקון המלכות כידוע. על כן אנו לוקחין מקודם ערבי נחל שהם בחינת תיקון העצות שנתתקנין על ידי אפיקי מים על ידי בחינת מים טהורים שנתגלין אז בחינת ההוא יומא וישב יצחק ויחפור וכו'. ועל ידי זה אז וזוכין בשמיני עצרת להשלים בחינת תיקון המלכות. כי עיק תקון המלכות דהיינו שיתגלה מלכות יתברך עלינו הוא על ידי התורה שהוא תרי"ג עיטין דאורייא כמו שכתוב לי עצה ותושיה.
Oas 23
## Segment 13
אות ה ואז בשמיני עצרת שאז נתגלין בחינת המים טהורים הנ"ל. כי אז מתחילין גשם, להתפלל על המים הנ"ל ואז נשלם בחינת תיקון המלכות וזוכין לאמונת חכמים בשלימו כנ"ל. ואז נשלם התורה כי עיקר שלימות התורה הוא על ידי אמונת חכמים שעל ידי זה נתרבים ספרים וכו' (כנ"ל במאמר הנ"ל) ועל כן משלימין ומסיימין התורה אז. וכל אחד לוקח את התורה ומקיפין את השלחן ועושין משחת תורה כי כל אחד מישראל יש לו חלק בהתוה. ואז נכללי כולם יחד ונכללין כל חלקי התורה ביחד שזהו בחינת עשות ספרים הרב וכו' הנאמר שם שעל ידי זה יש להתורה שלימות וכו'. כי החלק שיש לכל אחד מישראל בתוך התורה זה בחינת ספר תורה שלו וכל אחד ואחד עם חלקו וספרו שיש לו בהתורה נכללין יחד. ואז יש להתורה שלימות. ואז התוה בבחינת לוחות האבן שנכללת בחכמה עילאה בחינת אבן שתיה וכו' ואז נמתקין כל הצמצומים וכל הדינים שבעולם (כמבואר כל זה היטב במאמר הנ"ל) ועל כן כל אחד אחד עולה לתורה אז. שכל זה הוא בחינת שכל אחד נכלל עם חלקו בתוך התורה כדי שתהיה התוה כלולה מכל נפשות ישראל יחד שהם כלליות כל חלקי התורה ואז יש להתורה שלימות. ואז נכללת התורה בשרשה בחכמה עילאה דמתמן נפקת. וזה בחינת לעיני כל ישראל בראשית היינו שנכללין כל ישראל ביחד. על ידי זה נכללין כל חלקי התורה כנ"ל. ואז התורה נכללת בשרשה שהוא חכמה עילה שזהו בחינת בראשית. כי בראשית הוא בחינת חכמה עילה בחינת ראשית חכמה וזהו לעיני כל ישראל בראשית כנ"ל ואז כשנכלין כולם יחד נעשה שמחה. בחינתאור צדיקים ישמח (כמבואר במאמר הנ"ל) על כן זוכין אז לשמחה. בחינ שמחת תורה. ברוך השם לעולם אמן ואמן.
And all the days of a person's life, great exertion is needed for his eating to be in holiness — that he should connect his soul and body in holiness through eating, in a manner that the unification of the worlds in their root is accomplished through his eating, as above. And the essential tikkun is through eating on Shabbos, which is eating in holiness, for then it is a great mitzvah to eat and to delight oneself. For the eating of Shabbos is entirely holy, for then the two aforementioned paths shine, and then all the yichudim are accomplished — that all the worlds and utterances are unified in their root, in the aspect of the hidden utterance, which shines then with a wondrous illumination, as is explained in the passage “K’gavna,” etc. — the mystery of Shabbos — of the wondrous yichudim that are unified on Shabbos. And therefore then the eating is in a wondrous holiness, and through the eating is the essential unification, as above. And therefore through the Shabbos meal one makes eruvei techumin . For from the eating and the Shabbos meal, from there the two thousand amos of tchum Shabbos are drawn and illuminated — which are the aspect of the two alafin mentioned above, which are the aspect of the path of Ayeh and “Azamra” mentioned above. For the essential unification is to unify the aspect of the alafin mentioned above, which are the aspect of the two aforementioned paths. For the path of “Azamra” is the aspect of the tikkun of the sh’viras hakailim , as above, whereby all the good — which is the aspect of the sparks of holiness — ascends to its place, to the aspect of the revealed utterances from which all good comes. For the revealed utterances, which are the aspect of “the whole earth is full of His glory,” are the aspect of the totality of the Torah and the mitzvos, all of which are for the sake of His glory, Yisbarach. But the path of Ayeh mentioned above, which is the aspect of the tikkun of the chalal hapanui — accomplished by ascending to the aspect of Ayeh , the hidden utterance, as above — this is the root of the Torah and higher than the Torah. And the main thing is to connect and unify both of them together, as above — to connect the totality of the Torah, the totality of the revealed utterances, which is the totality of all the worlds, to connect everything with its supreme root, which is B’raishis , the hidden utterance. Then the two alafin mentioned above are included and unified. This is the aspect of the totality of the kavanos of eating: to unify the aspect of the alafin , as is brought in the kavanos . And all of this one merits through Shabbos eating, as above. For Shabbos is the aspect of sh’visah (cessation) and rest — then there is settled-mindedness, and this is the main thing. For the essential aspect of this is to believe in one’s mind completely that all is one — that the entire world and all it contains have no vitality or existence except from Him Yisbarach alone, Who is hidden and concealed from all. This is the essential completeness of all the yichudim . And the essential completeness of this emunah is merited only through the holiness of Shabbos, which is the aspect of the holiness of the true Tzaddikim, who merit settled-mindedness. This is the essential rest and cessation of Shabbos, in the aspect of “a rest of serenity, tranquility, and security,” etc., in the aspect of “In returning and rest shall you be saved; in quietness and confidence shall be your strength” (Yeshayahu 30:15) . And the aspect of this settled-mindedness is impossible to explain in writing or orally, for it is for each person according to what he measures in his heart, in the aspect of “Her husband is known in the gates” (Mishlei 31:23) , as is known. And this is the aspect of karna d’kamtza r’chicha mentioned above, the aspect of “soft like a reed,” the aspect of “Be still and know that I am G-d” (Tehillim 46:11) . And all of this is impossible to explain in writing; rather, we must hold fast to our fathers and our holy teachers who merited this in completeness, and through them Hashem Yisbarach has compassion upon us and illuminates upon us at times some glimmering of Divinity, through the aspect of the holiness of Shabbos, which is the aspect of “returning and rest,” the aspect of “a rest of serenity, tranquility, and security,” etc., as above. And this is the aspect of eruv — an expression of actual mixing — that one mixes and connects and unifies, through the Shabbos meal from which one makes the eruvei techumin , the aspect of the two alafin mentioned above, which are the aspect of the totality of the revealed worlds with the supernal hidden world, which is the aspect of the hidden utterance mentioned above.