Segment 3
הלכה ז אות א על פי התורה קרא את יהושעואצונו בסימן ו' עיין שםכל התורה מרישא לסיפא.
And therefore they are called Shekalim — a language of mishkal [scale/balance]. For through tzedakah — the aspect of Shekalim — through this one illuminates in daray ma'alah and daray matah and places them on the [correct] balance. That is, in daray ma'alah one illuminates that they should not err into thinking that they know His Divinity, etc. And conversely, in daray matah one illuminates that they should not err into thinking they are too distant, and reveals to them that they are close to Hashem, blessed be He. It emerges that one places both of them on the straight balance. And this is the aspect of Shekalim , the aspect of tzedakah , as mentioned above. And through this the Ratzon shines. For through the inclusivity of son and student — which are daray ma'alah and daray matah — the Ratzon shines. And therefore the essence is the aspect of the Ratzon , the aspect of nedivas lev , as mentioned above. And therefore the essence of tzedakah illuminates on Shabbos, as Rabbeinu of blessed memory wrote (Likutay Moharan I, 31) — for this is why the Tanna began at the start of Tractate Shabbos: "the transferrings of Shabbos" etc. — "the poor person extended [his hand]" etc. For the essence of the illumination of tzedakah — which is the aspect of the illumination of the Ratzon , the aspect of the illumination of son and student — this illuminates on Shabbos specifically , as mentioned above.
Segment 4
וזה בחינת עוצם נוראות נשגבות קדושת שבת כי מבואר שם שתשובה הוא בחינת שבת בחינת ושבת עד ה' אלקיך וכו'. כי לעתיד יהיה יום שכולו שבת בחינת כולו תשובה שיבואו בכל פעם על השגות יתירות בהשגות אלקותו יברך ואזי ישובו על השגתם ראשונה שזהו בחינת עבודת הצדיקים הגדולים גם בעולם הזה שאף על פי שכבר זיככו עצמן בתכלית הזכות והצחות וגם עשו תשובה גמורה אפילו על מה שלא חטאו וכו'. אף על פי כן עדיין הם עושים תשובה בכל פעם על השגה הראשונה וכו'. ומבואר שם שאר העולם הם צריכין בוודאי להיות בתשובה תמיד. כי אפילו כשאומר חטאתי וכו' אינו יכול לומר בלי פניה על כן צריך בכל פעם לשוב על תשובה הראשונה וכו'. ועיין שם מה שכתוב שצריך להיות בקי בהלכה מי שרוצה לשוב בחינת בקי בעייל בקי נפיק בחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך וכו'. שאפילו בכל הירידות שבעולם אפילו בשאול תחתיות תחזק למצוא את השם יתברך לשוב אליו בבחינת ואציעה שאול הנך וכו' ועיין שם מה שכתבו בסוף שעל ידי זה נעשה אדם לשבת על הכסא. כי עיקר התשובה כשישמע בזיונו ידום וישתוק ויסבול שפיכות דמים להכניע הדם שבחלל השמאלי וכו' ועל ידי זה נעשה אדם וכו'. בחינת ג' נקודות בחית משה יהושע ואוהל מועד שהם בחינת חמה ולבנה וכו' שזה בחינת ג' מצוות שנצטוו ישראל בכניסתן לארץ ישראל שהם להכרית זרען של עמלק ולמנות מלך ולבנות בית הבחירה וכו' עיין שם כל זה היטב.
It is revealed that we have the power even during the weekdays to push away the contamination of the Serpent from the 39 melachos even though they are performed during the weekdays — through drawing upon them the holiness of Shabbos, etc., as mentioned above. For on this holy day we see this tangibly — that all the melachos are permitted on it, and nevertheless an exceedingly great and mighty illumination shines on it, the aspect of the sanctity of Shabbos and even more. Through this it is revealed that Hashem, blessed be He, is everywhere — for "the whole earth is full of His glory." And daray matah together with daray ma'alah — all are one. For He, blessed be He, gives life to all of them.
Segment 6
אות ב ומכל זה מובן עוצם נוראות אהבת השם יתברך עלינו שברחמיו נתן לנו מתנה טובה הזאת שהיתה בבית גנזיו ושבת שמה וכו' כמו שאמרו רז"ל וצריכין להשתדל לקבל מתנה טובה הזאת באהבה ושמחה עצומה. כי על ידי זה זוכין לתשובה איך שהוא עד שגם הוא יזכה ליום שכולו שבת וכו' כי רוב העולם קשה עליהם התשובה מחמת התגברות היצר הרע בכל פעם מחדש כי זה ידוע כי הכל חפצים ליראה את המשמך ואפילו פושעי ישראל מלאים חרטה גדולה. והרבה מתעוררים כמה פעמם לשוב להשם יבתרך אך בתוך כך נופלים בדעתם מגודל התגברות הבעל דבר שמתגרה בהם בכל פעם כנ"ל כמו שאמרו רז"ל בכל יום יצרו של אדם מתחדש עליו וכו' ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו וכו' ועיקר העזר והישועה הוא על ידי כח קדושת שבת שצריכין להמשיך על עצמו בכל יום כמו שכתוב זכור את יום השבת לקדשו זכרהו מאחד בשבת.
And therefore we increase in feasting on Purim and give tzedakah to the poor — for all of this is the aspect of the illumination of the Ratzon that is drawn from the aspect of the inclusivity of son and student, the aspect of Mordechai and Esther, as mentioned above.
Segment 8
אות ג ועיקר קדושת בת אי אפשר להמשיך על עצמו כי אם בכח הצדיקי אמת שהם בחינת שבת כמו שכתוב ברבי שמעון בר יוחאי אנת שבת דכולהו יומי וכו' והא בהא תליא כל מה שמשתדל ביותר לקבל שבת כראוי לו. כן זוכה להתקרה לצדיק האמת. וכפי התקרבותו אליו כן זוכה לקדושת שבת עד שיזכה לתשובה שלימה בכל מקום אשר הוא שם ולהתחזק על עמדו לבלי יפול לעולם יהיה איך שיהיה בבחינת ואציעה שאול הנך וכו' כנ"ל. כי עיר התעוררות וההתחזקות לשוב אל ה' תמיד הוא בכח הצדיק הנ"ל שהוא כל ימיו בתשובה. אף על פי שכבר עשה תשובה כי הוא עושה תשובה בכל פעם על השגתו הראשונה וכו' עד שבכל פעם הוא משיג גדולת הבורא יתברך בהשגה עצומה יותר וכן לעולם. ובכל פעם שמשיג השגה יתירה הוא מכניס בלב כל הרחוקים מאד מאד שיתחזקו ממקומם לשוב להשם יתברך איך שהם. כי בכל פעם שמשיגים גדולתו יתברך יותר הם משיגים רחמיו וחסדיו יותר כי זה עיקר גדולתו יתברך. ועל ידי זה הם מאירים בלב ישראל שיש תקוה לכל אחד לשוב אליו יתברך תמיד בבחינת ואציעה שאול הנך וכו'. (וכמבואר מזה במקום אחר עיין שם) וכל זה הוא בחינת קדושת שבת שהוא בחינת עולם הבא שהוא כולו תשובה כנ"ל.
Chapter Headings for Hilchos Shabbos 4:
Segment 10
אות ד וזה בחינת ג' סעודות שבת שהם בחינת ג' נקודות הנ"ל שעל ידי זה נעשה אדם וכו' כנ"ל שהם בחינת ג' מצוות הנ"ל. כי להכרית זרעו של עמלק שהוא בחינת יהושע בחינת פני הלבנה בחינת נקודה התחתונה זה בחינת סעודת ליל שבת כי בכניסת שבת הוא בחינת הכנת הקליפות כידוע שהוא בחינת להכרית זרעו של עמלק שהוא כלל כל הקליפות והסטרא אחרא. כי מבואר בכוונות שבת ומובא בדבריו ז"ל. שבכניסת שבת נכלל נוגה בקדושה. ואזי יורד שלהובא דאשא על ראשם ונופלים וכו' שזהו סוד רחיצת חמין בערב שבת וכו' וזהו בחינת להכרית זרעו של עמלק שהוא בחינת כלל הקליפות הטמאות לגמרי. והוא חותר תמיד ומתגרה בקדושת ישראל ורוצה להחטיאם כדי לינק מהם. וצריכין מלחמה גדולה עמו וכשמכניעין אותו אזי נכלל נוגה בקדושה שזהו בחינת כוונות כניסת שבת כנ"ל. וזה בחינת וישמע יתרו שנסמך לפרשת מלחמת עמלק וכמו שאמרו רז"ל מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק היינו כי אחר שנפלו ונכרתו הקליפות הטמאות שהם בחינת מצרים ועמלק. אז שמע יתרו ונתגייר שהוא בחינת שנכלל נוגה בקדושה שמשם כל הגרים כמובא וכל זה הוא בחינת כניסת שבת כנ"ל. ואז כדי עייל בתא ואתקדיש ליליא ואיהי איתפרשת מסטרא אחרא וכו' כנ"ל. אז מצוה לעשות סעודה של ליל שבת שהוא בחינת יהושע בחינת לבנה המושלת בלילה. וזה בחינת הסעודה הנזכרת בתורה שעשה יתרו לכל ישראל כשבא להתגגייר כמו שכתוב שם ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני אלקים כי כשבאין גרים ומתגיירין שזהו בחינת שהקליפות הטמאות בחינת קליפת עמלק נכרתין ונוגה נכלל בקדושה. כי בלא זה לא היה אשר להגרים להתגייר מחמת קלפת עמלק שרוצה להתאחז בהם וכנ"ל. שכל זה הוא בחינת כניסת שבת וכנ"ל ואז מצוה להרבות בסעודה שזהו בחינת סעודת ליל שבת כנ"ל שהוא תיקון חטא אדם הראשון שחטא באכילה בערב שבת שנברא בו ואכל מעץ הדעת טוב ורע שעיקר הפגם היה בבחינה זאת. כי עץ הדעת טוב ורע זה בחינת נוגה שמעורב טוב ורע. שכל זמןש אין מבררין אותו כראוי אז עיקר יניקת הקליפות הטמאות הוא דרך שם כמבואר. והנחש השיאו שיש בידו כח לאכול ממנו ולבררו. וזה בחינת דחפה עד שנגעה בו ואמר לה כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה. היינו שאמר לה הלא אין זה דבר טמא לגמרי. כי אם היה טמא לגמרי היה אסור גם בבנגיעה אבל מאחר שאין מיתה בנגיעה כי אינו טמא לגמרי על כן גם אין מיתה באכילה. ועל ידי זה השיאם עד שאכל ממנו ועל ידי זה הכניס טומאה לשם כי אל היה לו כח לברר עץ הדעת. אדרבא התגברות הקליפות הטמאות על ידי זה עד שנגזר עלו מיתה לדורות ונתגרש מגן עגן והתיקון היה שבת כמו שאמרו רז"ל שבת אגין עלוהי כמובא בדבריו ז"ל בהמעה של הבנים שנחלפו עיין שם. ועל כן אז בשבת מצוה לאכול לתקן פגם אכילת עץ הדעת טוב ורע. כי אז מתקנין כלל ישראל בכח הצדיקים הפגמים הנ"ל על ידי קבלת שבת בכל התקונים כמובן בכוונות. כי אז האכילה בבחינת קדושת פירות הגן שמצוה לאכלם בבחינת מכל עץ גן אכל תאכל. כי ג' סעודות של שבת הם בבחינת עדן נהר גן שהוא בחינת עונג שבת כמובא וסעודת ליל שבת הוא בבחינת גן זהו בחינת תיקון אכילת עץ הדעת טוב ורע. נמצא שאז הסעודה בבחינת להכרית זרעו של עמלק שהוא מה שנכנעין ונופלים אז בבחינת קליפות נטמאות ונוגה נכלל בקדושה שזהו בחינת אכילה דקדושה אכילת שבת שהוא תיקון אכילת עץ הדעת טוב ורע. שכל הפגם היה בענין זה וכנ"ל. וסעודת יום שבת הוא בבחינת נקודה העליונה שהוא בבחינת כתר בחינת משה כי אז הסעודה בבחינת עתיקא קדישא שהוא בחינת כתר. ואז מזכירין בתפילה ישמח משה במתנת חלקו וכו' כליל תפארת בראשו נתת לו. כי אז הוא בחינת כתר כליל תפארת בראשו בחינת עתיקא קדישא בחינת אור יום שבת קדש שהוא בחינת פני משה כפני חמה. וסעודה שלישית זה בחינת יעקב שהיה איש תם יושב אוהלים שזהו בחינת האהל מועד שהוא בחינת למנות מלך בחינת דרך כוכב מיעקב וכו' כמו שכתוב שם בהתורה ה"ל שזהוב חנית הואו שבתוך האלף שדרך שם נמשך מנקודה העליונה לנקודה התחתונה ממשה ליהושע וכו'. שזה עיקר שלימות בחינת אדם כי שלימות הקדושה שהוא התגלות אלקותו יתברך הוא על ידי בחינת משה ויהושע שהם בחינת הרב והתלמיד שמאירין אור חידושי תורה בעולם שעל ידיז ה מגלין אלקותו לכל העולם ומחזיקין את העולם בתשובה. והעיקר כשבחינת יהושע בחינת נקודה התחתונה בחינת לבנה מקבל מנקודה העליונה מבחינת משה פני חמה. כי מבחינת משה בעצמו שהוא בחינת נקודה העליונה וכו' אי אפשר להעולם לקבל מגודל העלמו והסתרתו כי הוא בבחינת כבוד אלקים הסתר דבר רק התלמידים האמתים בחינת יהושע אשר לא ימוש מתוך האהל קיבלו ממנו בדרכים נפלאים בבחינת אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו וכוף שנאמר במעשה מכבה שהוא לתקן כל הנ"ל עד שיזכה לבחינת אדם היושב על הכסא המוזכר שם שזה עיקר שלימות מעשה מרכבה ועל כן כל תיקוןה עולם הוא על ידי שמתיחד בחינת משה עם בחינת יהושע נקוה העליונה עם נקודה התחותונה שמשה בחינת הרב יאיר הדעת להתלמיד בחינת יהושע עד שיוכל להאיר פני תבל להודיעם דרכי התשובה לכל אחד ואחד לפי בחינתו עד שכולם ישובו אל ה' ויכירו גדולתו ורוממותו יתברך וכל זה בחינת יעקב כנ"ל שהוא בחינת בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה שמקשר ומקיים כל בחינת האוהל מועד שהוא בחינת וא"ו שבתוך האלף שממשיך האור מנקודה העליונה לנקודה התחתונה וכו' וכנ"ל וזה בחינת סעודה שלישית של שבת שהיא בבחינת יעקב וכנ"ל. ועל כן נוהגין אז הצדיקים אמתיים לגלות חידושי תורה הרבה לתלמידיהם. כי אז עיקר המשכת התורה מבחינת משה ליהושע מרב לתלמיד והכל כדי להחזיר את ישראל בתשובה שהוא בחינת שבת ושבת עד ה' אלהיך וכנ"ל.
Based on the Tale of the Two Sons Who Were Exchanged, etc. — see there. That he stood firm at Shabbos, which is emunah [faith] . That when a person is driven out of Gan Eden [the Garden of Eden] — that whenever one wants to do something holy, which is the aspect of entering Gan Eden, one is driven out and confused — his essential rectification is to stand firm at emunah , which is Shabbos. That despite everything, he believes that Hashem, blessed be He, rules over all, and His hand is supreme, and in the end He will finish everything as He wills. For there is teshuvah [repentance] in the world. And even though he is far now from teshuvah — on the contrary, they provoke him until he damages, G-d forbid, each day more, G-d forbid — nevertheless, at least he believes that there exists the aspect of teshuvah , the aspect of Shabbos emunah , through which everything is rectified. For emunah rectifies everything.
Segment 12
אות ה כי עיקר שלימות האדם הוא שיזכה להטיב מעשיו שישיג את הבורא יתברך עד שיהיה נכלל בבחינת אדם היושב על הכסא כמובן בהתורה הזאת. כי העולם בכלל הוא בבחינת נקודה התחתונה בבחינת והארץ הדום רגלי שהוא בחינת נקודה התחתונה כנ"ל. וידיעת הבורא יתברך זה בחינת נקודה העליונה שהוא בחינת כסא דמתכסיא וכו' כנ"ל. וידיעת הבורא יתברך זה בחינת נקודה העליונה שהוא בחינת כסא דמתכסיא וכו' כנ"ל. ועיקר התכלית לקשר כל העולם ומלואו שחיותו מבחינת נקודה התחתונה לקשרו למעלה לבחינת נקודה העליונה. וזה על ידי בחינת וא"ו שהוא בחינת ששת ימי המעשה שבהם נברא הכל עד שנברא האדם שהוא העיקר שהוא צריך לקשר העולם ומלואו בחינת נקודה התחתונה בהבורא יתברך בבחינת נקודה העליונה על ידי שיברר כל הבריאה שברא השם יתברך בו' ימי המעשה שהם בחינת שה סדרי משנה שהם בחינת כשר ופסול אסור ומותר טמא וטהור. כי יש בהם אחיזת טוב ורע שצריכין לברר בששת ימי המעשה על ידי ששה סדרי משנה על ידי שמבררין ההלכה הכשר מן הפסול וכו'. כמובן בכתבים. וכל הבירור על ידי האדם התחתון שוא בחינת סולם מוצב ארצה. שהוא בחינת נקודה התחתונה. וראשו מגיע השמימה שהוא בחינת נקודה העלונה והעיקר על ידי שמשבר היצר הרע שעיקרו הוא עכורת הדמים שהאדם צריך להכניע הדם שבחלל השמאלי שוא בחינת רתיחת הדמם של כבד מרה וטחול. להגביר ימין על שמאל להעלות הטוב לבחינת המוח על ידי כנפי ריאה דנשבי על לבא וכו'. כמובא בתיקונים שכבד מרא טחול הם קטרוגין דלב ריאה מוח וכו'. עיין שם. שכל זה בחינת בירורים הנ"ל. ומי שחטא ונכשל בזה צריך לשוב בתשובה. ועיקר התשובה שיסבול בושות ובזיונות ושפיכות דמים וידום וישתוק כדי להכניע הדם שבחלל השמאלי וכו' כנ"ל. ואז זוכה לתשובה עד שמתקן בחינת אדם המבואר שם בהתורה הנ"ל. וכל זה אי אפשר לזכות כי אם על ידי הצדיק שהוא שבת דכולהי יומי ועל ידי שמירת שבת בעצמו וכנ"ל:
And therefore one must attain and understand how to arrange all the tikunay haShechinah [rectifications of the Divine Presence] — which are the bed, table, chair, and lamp mentioned there in the aforementioned Tale — that the true prince merited to arrange them well through being one who understands one thing from another, the aspect of ish tevunos [a man of understanding] . Through this he first attained standing firm at Shabbos emunah . And afterwards he merited to understand how to arrange all these rectifications. For on Shabbos all the rectifications of the Shechinah mentioned above are rectified — the bed, table, etc.
Segment 13
כי שבת קביעא וקיימא. כי קדושת שבת בחינת עולם הבא קביעא לעולם והיא כלולה מכל הג' נקודות הנ"ל בבחינת שין בת שין בחינת כלליות הג' נקודות הנ"ל שכלולין בנקודה העליונה: כי התחתון נכלל בעליון. ועל כן נקודה העליונה שהוא בחינת משה בחינת הצדיק האמת הוא בחינת סגול שהוא ג' נקודות. כי נקודה העליונה כלולה מכל הג' נקודות כי התחתון נכלל בעליון כנ"ל. וזה בחינת שין של שבת שהוא תלת רישין בחינת נקודה העליונה שכלולה מכל השלשה כנ"ל. ובת זה בחינת בת עין בחינת נקודה התחתונה שעולה ומתקשרת בנקודה העליונה על ידי קדושת שבת ועל ידי הצדיק בחינת משה שזכה לקדושת שבת בתכלית השלימות בבחינת ישמח משה במתנת חלקו וכו'.
And all of this is alluded to in the Torah "Tik'u" II [Likutay Moharan I, 30] — that the man of understanding reveals counsel, through which emunah grows. And when one elevates the emunah , one must elevate from the aspect of seals to the aspect of the holy seal — that is, to break the lust of immorality through the power of the shields of the earth , etc. But the foods also have a share, etc. But sometimes the damage, G-d forbid, comes from unfit judges who damage the "thrones of judgment" (Tehillim 122:5) — and for this one needs the binding of the Merkavah [Chariot], etc.
Segment 15
אות ז ועל כן אפילו בנין בית המקדש אינו דוחה שבת. כי בית המקדש הוא בחינת נקוה העליונה כמו שכתוב שם כי בית המקדש מכפר עוונות ישראל ומכניע הדם שבחלל השמאלי על ידי שפיכת דם הקרבנות ועל ידי התשובה שכל אחד שבת על עוונתיו ומתבייש בשעת הבאת הקרבן ומעל כל נצוצות הנפולין לבחינת נקודה העליונה שהוא בחינת קדושת הבית המקדש כנ"ל: אבל כל זה אי אפשר כי אם בכח קדושת שבת שקביעא וקיימא. כי בשבת אין בירור. רק כל הבירורים שמבררים בכל ששת ימי החול הכל הוא בכח קדושת שבת שהוא בחינת עולם הבא ששם שביתה ומנוחה ואין הרע יכול להתאחז שם כלל. כי קדושת שבת הוא אחדותו יתברך שיורד בכל מקומות הטמאים ואין יכולין להתאחז בו כלל בבחינת ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך אני ולא שרף כמו שכתוב בהתורה הסתרה (בסימן נ"ו). כי שבת והצדיק הם בחינת תרין סהדין וכו' המבוא בזוהר הקדוש שהם שבת ומילה. כי מילה בחינת תיקון הברית בתכלית השלימות שזוכה לזה הצדיק האמת שעל ידי אלו התרין סהדין כל אחד כפי מה שאוחז בהם לא יפול לעולם בשום אופן יהיה איך שיהיה בבחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך. כי אין שאול וחושך וצלמות וכו'. שיוכל להסתיר קדושת אלו התרין סהדין שהם שבת והצדיק האמת.
And this is the aspect of the bed, table, chair, and lamp — the aspect of the elevation of emunah itself, which is the aspect of light — the aspect of "first darkness, then light" (Zohar) . And therefore the kindling of the Shabbos candles is immediately at the entrance of Shabbos. And the essential power of the man of understanding is through polishing his soul through his eating in holiness — the aspect of "and He shall satisfy with brightness your soul" (Isaiah 58:11) etc. And this is the aspect of eating on Shabbos, which is exceedingly precious — the aspect of Oneg Shabbos — "then you shall delight upon Hashem" — "upon Hashem," specifically — the aspect of tzachtzachos [brightness/radiance], which are above the Sefiros that are included in the Name of Hashem, as is known.
Segment 17
אות ז ועל כן פקוח נפש דוחה שבת. ואפילו הפחות שבישראל מחללין שבת עליו כל זמן ששם ישראל נקרא עליו. כי כל זמן ששם ישראל נקרא עליו יש לו תקוה על ידי הצדיק האמת ועל ידי שמירת שבת כנ"ל כי שמירת שבת ניתנה לישראל כמו שאמרו רז"ל מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה. ואני מבקש ליתנה לישראל. ועל כן אמרו רז"ל על זה מוטב שיחלל שבת אחד ואל יחלל שבתות הרבה. כי האדם נברא לידע ולהכיר את הבורא יתברך. אבל אי אפשר לדעת אותו יתברך כי אם על ידי עבודת התורה והמצוות שהם כולם בירורים לברר הטוב מן הרע שזהו בחינת ששה סדרי משנה שהם בחינת כשר ופסול וכו' כנ"ל שצריכין לבררם בזה העולם שנברא בששת ימי המעשה וכו' כנ"ל. וכשאדם חוטא ופוגם באיזה מצוה או שעובר עבירה ח"ו. נסתלק הדעת כפי הפגם ולא היה אפשר לתקן כי על פי משפט אין מועיל תשובה כמובא. אך השם יבתרך חמל על עולמו והקדים רפואה למכה. ובאהבתו ובחמלתו נתן לנו את השבת שהיא שביתה ומנוחה. שהוא קדושה גבוהה ונעלמת מאד שאין מגיע לשם שום פגם. כי שבת קבועא וקיימא ואין קדושתה תלויה בישראל שיקשו אותה וכמו שאמרו רז"ל. כי קדושת שבת קבועה תמיד מעצמה. כי לשם אין מגיע שום פגם. כי זאת הקדושה של שבת הוא בחינת הקדושה העליונה ונעלמת מאד מאד שנאמר שם אם תיצדק מה תתן לו ואם חטאת מה תפעל בו וכו'. וזה בחינת קדושת התשובה שקדמה לעולם. כי שבת בחינת תשובה כנ"ל. היינו כשאדם חוטא ח"ו ונסתלקין ממנו כל הקדושות כפי החטא והפגם. אבל בחינת הקדושה של שבת שהוא בחינת קדושת התשובה הוא קביעא וקיימא גם אז. ועל ידי זה יש לו כח לשוב להשם יתברך בכל עת שירצה. אבל זה הסוד אין מי שיודע בשלימות כי אם הצדיק הדור שהוא בבחינת משה שהוא בחינת שבת דכולהו יומא כנ"ל. ועל כן עיקר התשובה אי אפשר לזכות כי אם על ידו כי רק הוא מודיע לנו עוצם מעלת קדושת שבת שהוא בחינת קדושת התשובה. ומעורר אותנו בכל עת לשוב להשם יתברך איך שהוא אפילו אם עבר על כל התורה אלפים פעמים. כי רבים רחמיו מאד. כי כבר הקדים לנו קדושת שתב שנתן לישראל ברחמיו שעל ידי זה אין קדושתו נפסקת מישראל. לעולם ויכול לשוב תמיד וכו' וכנ"ל. וזה שאמרו רז"ל מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה. ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם וכו'. ומקשו שם והא"ר הנותן מתנה אין צריך להודיעו. ותירצו הא במילתא דעבידא לגלויי וכו' והקשו והא שבת עבידא לגלויי. ותירצו מתן שכרה לא עבידא לגלויי. וזה המאמר הוא מקושי ההבנה כי הלא כל התורה והמצוות הם כולם מתנות טובות שנתן לנו השם יתברך. ובפרט מה שמסיק מתן שכרה לא עבידא לגלויי הלא גם כל שכר המצוות אינם גלויים לנו בזה העולם כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא רק אנו מאמינים ששכר עולם הבא אשר עין לא ראתה וכו'. אך על פי הנ"ל מובן קצת. כי שבת הוא מתנה טובה מבית גנזיו שגניזה וצפונה יותר משכר כל המצות. כי הוא בחינת קדושה הקבועה וקיימת לנצח בחינת תשובה בחינת יום שכולו שבת שעל ידי קדושה זאת יכולין לתקן הכל כמו שאמרו רז"ל כל השומר שבת כהלכתו מוחלין לו על כל עוונתיו שנאמר שומר שבת מחללו מחול לו. ועל כן על ידי קדושת שבת יש תקוה לעולם. כי אפילו עבד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו. וזה עיקר מתן שכר של שבת שעל ידי שמירת שבת יכול כל אחד לזכות יום שכולו שבת אפילו אם פגם מאד אבל זה הסוד שהוא בחינת מתן שכרה של שבת גנוז וסתום מאד וצריכין לקבלו על ידי הצדיק שהוא בחינת משה שהזהיר לו השם יתברך מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה וכו' לך והודיעם. היינו שיודיעם מתן שכרה כמסקו שם בגמרא כנ"ל. שזה בודאי צריך משה להודיעם וללמוד עמהם הרבה להודיעם ולהכניס בלבם קדושת שבת שהוא בחינת תשובה שידעו ויקבעו בלבם שתמיד יכולין לשוב להשם יתברך מכל מקום שהוא בבחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך וכו'. המובא בהתורה הנ"ל. וזה אין זוכין כי אם בכח הצדיק בחינת משה שכבר זכה על ידי עבודתו גם בזה העולם לבחינת יום שכולו שבת שהוא כולו תשובה שעושה בכל פעם תשובה על תשובה וכו' וכנ"ל כי יודע שלגדולתו אין חקר וכו'. ועל ידי זה יכול להודיע לכל ישראל קדושת שבת שהיינו בחינת מתן שכרה שהוא יום שכולו שבת. היינו שיש תקוה לכל תמיד כל חייו אפילו אם נתעורר לשוב ונפל וחזר ונתעורר וחזר ונפל וכן הרבה פעמים מאד אף על פי כן יש תקוה תמיד על ידי קדושת שבת ששומרים ישראל כנ"ל. כי הלא אפילו מי שחטא כל ימיו ולא נתעורר בתשובה כלל אם ישוב לבסוף מוחלין לו כמו שאמרו רז"ל. מכל שכן כשנתעורר כמה פעמים רק שחזר ונתרחק וכן היה כמה פעמים שבודאי יש לו קתוה. כי לית רעותא טבא דאיתאביד וכו'. וכל זה אי אפשר לידע כי אם על ידי זה הצדיק שעושה תשובה על תשובה תמיד שזהו בחינת יום שכולו שבת שיודע כי לגדולתו אין חקר שהוא מודעי ומכניס בלב ישראל שלא יתייאשו מן התשובה לעולם וכנ"ל.
And this is the aspect of the prohibition of the 39 melachos on Shabbos. For all the exertions of all the 39 melachos — that people exert themselves to fashion all manner of crafts — all of this derives from the damage that has caused the chair , etc. to not be arranged properly, which stems from the k'lifas Amalek [the husk of Amalek] , the contamination of the Serpent — for the Holy One, blessed be He, swore that the chair is not complete, etc. And from there derives and devolves the damage of judgment and the damage of emunah — for one cannot understand the righteous who has good, etc. — because the judgment is overturned and exchanged and one cannot understand it now. And all of this is from the aforementioned source. And from there is the essential damage of emunah . And because of these exchanges and permutations — that nothing is in its proper place — one must exert oneself with exertions and travails in all the 39 melachos , which are the aspect of "by the sweat of your brow" (Genesis 3:19) etc., "in sorrow shall you eat" (Genesis 3:17) etc.
Segment 19
אות ח וזה שאמרו רז"ל אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין. כי הגאולה תלויה בתשובה כמו שכתוב ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב וכו' וכמו שכתוב בזוהר הקדוש לית מילתא דא תליא אלא בתיובתא ועיקר התשובה הוא שזוכין לעשות תשובה על תשובה וכנ"ל. וזה בחינת אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות דייקא כי שבת בחינת תשובה כנ"ל ושתי שבתות זהו בחינת תשובה על תשובה שזה עיקר שלימות התשובה כנ"ל שעל ידי זה תבא הגאולה כנ"ל.
For all the 39 melachos we derive from the Mishkan. And all the work of the Mishkan was to arrange and rectify all these aforementioned rectifications — which are the aspect of the bed, table, chair, and lamp — all of which were in the Mishkan. The bed — this is the aspect of the Aron HaEidus [the Ark of Testimony] that stood in the Holy of Holies, which is called the chamber of the beds , etc. And this is Mishkan — whose initial letters spell: M itah, Sh ulchan, K isei, N er [Bed, Table, Chair, Lamp] (it seems this is explained in the holy books). And its final letters spell Aharon — for all these rectifications of service were through the Kohanim , who are the sons of Aharon, the first Kohein .
Segment 21
אות ט כי עיקר התשובה הוא רק כשהוא חזק בדעתו להיות בתשובה תמיד שזהו בחינת תשובה על תשובה שזה בעצמו בחינת הבקיאות בהלכה המבואר שם שהוא בקי בעייל בקי בנפיק וכו'. בחינת ואציעה שאול הנך וכו'. כי מי שהוא חזק בזה בוודאי יזכה לתשובה שלימה וכנ"ל. וכל זה זוכין רק על ידי הצדיק הגדול שאף על פי שלא חטא וגם כבר עשה תשובה שלימה על איזה שגיאה דקה מן הדקה לפי קדושתו. אף על פי כן הוא עושה תשובה תמיד על השגתו הראשונה וכו' שעל ידי זה משיג בכל פעם גדולות רחמיו וחסדיו. שאינם נפסקים לעולם שזה בחינת קדושת שבת שקביעא וקיימא ומודיע כל זה לישראל בכל פעם בבחינת לך והודיעם וכו' כנ"ל. ועל ידי זה נזכה לגאולה בבחינת אלמלא שמרו ישראל ב' שבתות היינו תשובה על תשובה מיד נגאלין וכנזכר לעיל.
And during the weekdays it is the aspect of "the people went about and gathered" — b'shtusah — and therefore one must chase after the animals with exertions and travails. And the entire rectification is through Shabbos — which he merited because he became one who understands one thing from another, the aspect of the man of understanding mentioned above, who reveals emunah , which is the aspect of Shabbos.
Segment 23
אות י ועל כן אין בנין בית המקדש דוחה שבת. כי בית המקדש הוא בחינת תשובה כי מכפר עוונות. אבל כל כח הבית המקדש בחינת תשובה לכפר עוונות הוא על ידי שבת שקביעא וקיימא וכו' כנ"ל. ועל כן בוודאי שמירת שבת אינו נדחה מפני בנין בית המקדש כי כל קדושת הבית המקדש הוא על ידי שמירת שבת וכנ"ל.
All the above are chapter headings of Hilchos Shabbos [4], and these matters still need to be refined and clarified well, and each thing shall come to its place in peace — like the chair in the aforementioned Tale, for the explanation of the Tale is also like the aforementioned chair, as is explained there, that the essence is to arrange everything well. May Hashem help us.
Segment 25
אות יא אבל אף על פי שקדושת שבת קביעא וקיימא מהשם יתברך בעצמה ואין שום פגע נוגע לשם אף על פי כן צריכין ישראל לקבל את השבת ולשומרו כמו שכתוב ושמרו בני ישראל את השבת וכו' כי אין קדושת שבת נמשכת בזה העולם כי אם על ידי ישראל כמו שכתוב ולא נתתו ה' אלקינו לגויי הארצות וכו'. וזה שאמרו רז"ל שאמרה שבת לפני הקדוש ברוך הוא לכל נתת בן זוג וכו'. והשיב לה כנסת ישראל הוא בן זוג שלך ועל כן בכל אחד מישראל תלוי קדושת שבת. ועל כן פקוח נפש דוחה שבת כי מוטב שיחלל שבת אחד ואל יחללו שבתות הרבה כנ"ל כי כשנסתלק נפש מישראל נחשב לחילול שבת בחינת חלל בחינת מיתה והסתלקות הקדושה כמו שאמרו רז"ל ומבוא בדבריו ז"ל (בסימן רע"ז). וכשמת ונסתלק אחד מישראל שהוא מכללכנסתישראל שהם הבן זוג של שבת נחשב בחינת חילול שבת בחינת הסתלקות. ועל כן פקוח נפש מישראל דוחה שבת כי מוטב שיחלל שבת אחת משיחללו שבתות הרבה וכנ"ל והעיקר מחמת שכל נפש מישראל יש לו אחיזה בנפש הצדיק שהוא עיקר הבן זוג של שבת שזה בחינת מילה שמירת הברית בחינת צדיק ושבת שהם תרין סהדין שישארו ישראל בקדושתם. ועל כן מי שהוא אפיקורס שהוא הפורק עול ומבזה את הצדיקים וכמו שאמרו רז"ל שהוא מן המורידין ולא מעלין בודאי אין פקוח נפשו דוחה שבת. כי הלא אדרבא מצוה להורידו וכו' אבל מי שאינו פורק עול ומאמין בצדיקים שאף על פי שיודע בנפשו חסרונותיו ופשעיו ופגמיו העצומים אף על פי כן הוא מאמין בקדושת ישראל ובקשושת הצדיקים שהם העיקר ושומר שבת כהלכתו הוא בכלל כנסת ישראל שהם הבן זוג של שבת שכל המשכת קדושת שבת בזה העולם הוא על ידם על כן בודאי פקוח נפשו דוחה שבת כנ"ל.
This sprawling halacha, based on Likutay Moharan II, 7, develops a vast conceptual architecture linking the sanctity of Shabbos, the 39 melachos, the Mishkan, tzedakah, Shekalim, and Purim into one organic whole.
Segment 27
אות יב וזה תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם. תשב אנוש עד דכא. עד דכדוכא של נפש היינו כנ"ל שאפילו אם עבר עליו מה שעבר עד דכדוכא של נפש אף על פי כן אתה פושט יד תמיד להשיבו בתשובה שזה בחינת קדושת שבת שהוא בחינת תשובה שקדמה לעולם שעל ידי בחינה זאת יש תקוה לעולם וכנ"ל אך אף על פי כן ותאמר שובו בני אדם היינו שאף על פי שקדושה זאת קביעא וקיימא לעולם וכו' כנ"ל אף על פי כן אי אפשר שהשם יתברך בעצמו ישוב בעד ישראל כי ההכרח שישראל יתעוררו מלמטה וישובו אליו שזהו בחינת שישראל צריכין שישמרו את השבת וכו'. שזהו בחינת שישראל צריכין שישמרו את השבת וכו'. שזהו בחינת הוויכוח שבין ישראל לאביהם שבשמם כמובא בדברי רז"ל שישראל אומרים השיבנו ה' אליך ונשובה. והשם יתברך אומר שובו אלי ואשובה אליכם. אף על פי שהכל ממנו יתברך כנ"ל. שזהו בחינת קדושת שבת כנ"ל. אף על פי כן צריכין איזה אתערותא דלתתא וכו'. ועל כן עיקר התקוה על ידי הצדיק האמת שעושה תשובה על תשובה תמיד הוא מודיע לנו כל זה ומכניס בלבינו להתעורר לשוב אליו יתברך תמיד וכנ"ל.
Core thesis: The true leader illuminates da'as (awareness of G-d) in two directions — to daray ma'alah (the lofty, who must realize they still don't truly know G-d) and to daray matah (the lowly, who must realize G-d is with them even in their depths). This dual illumination — "son" and "student" — generates the revelation of the Divine Will ( Ratzon ), which is the root of all livelihood ( parnasah ).
Segment 29
אות יג וזה בחינת מה שכתוב בהפטרת שבת תשובה שהוא שובה ישראל וכו'. אני כברוש רענן ממני פריך נמצא עיין בפירוש רש"י שם שפירושו שהשם יתברך מוכן תמיד להטיב לישראל וכו' (הושע סימן י"ד) היינו כנ"ל. בחינת תשב אנוש עד דכא שהשם יתברך בעצמו עוסק להשיב הכל בתשובה אפילו עד דכדוכא של נפש וכנ"ל. אך אף על פי כן צריך כל אחד הרוצה לחוס על נפשו לעסוק לקבל טובתו וחסדו לשוב אליו יתברך בכל עת בכל מה שיוכל בבחינת ותאמר שובו בני אדם שהוא שאף על פי שהשם יתברך בעצמו כביכול משיב אנוש עד דכדכא של נפש. אף על פי כן הוא אומר שובו בני אדם שבהכרח שהאדם ישוב אליו כי צריכין איזה אתערותא דלתתא וכו' כנ"ל. ועל כן סיים מיד מי חכם יבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. כי דרכי ה' שהם בחינת דרכי התשובה שקדמה לעולם שבשביל זה נברא הכל כי לא נברא העולם כי אם בשביל התורה וישראל. שישמרו ישאל את התורה. אבל הוא ידע יצרינו שזעירין אינון שעמדו בנסיון וצירוף של זה העולם. על כן הקדים את התשובה לעולם שהוא בחינת קדושת שבת שמודיע לנו הצדיק בחינת משה משיח ששמו גם כן קדם לעולם. אשר בשביל זה לא שמע לקטרוג המלאכים שאמרו מה אנוש כי תזכרנו כי עתיד למיחטא קמך ולארגזא קמך. כי אמר השם יתברך וכי לחנם נקראתי רחום וחנון וכו'. היינו כי כבר הקדמתי תשובה שבראתי בחינת שבת ויודע אני שיהיו צדיקים כאלו שידעו להודיע גודל ריבוי רחמנותי עד אין קץ שזה בחינת לך והודיעם כנ"ל שיודיעם את השבת שמשם כל דרכי התשובה וכו' כנ"ל. נמצא שכל דרכי ה' שמנהיג עולמו הם בחינת דרכי התשובה שבשביל זה נברא הכל כנ"ל. וזה כי ישרים דרכי התשובה הם בחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך וכו' כנ"ל. שהוא להתחזק בכל עת בכח הצדיק בחינת שבת וכו' כנ"ל. ועל כן הנכללין בהצדיק שכולם נקראים צדיקים על שמו. הם הולכים עם דרכי ה' עם שני הדרכים הנ"ל. כי בין בעליה בין בירידה אפילו בכל מיני ירידות שבעולם הם הליכם בדרכיו. כי יודעים על ידי הצדיקי שיש בחינת קדושת שבת שעל ידי זה אין שום ייאוש בעולם כלל ותמיד יכולים לילך בדרכיו יתברך. אבל פושעים הפושעים בהצדיקים ומתרחקים מהם נכשלו בם. כי אינם יודעים שום בקיאות בהלכות הנ"ל מחמת שרחוקים מהצדיקים. כי צריכים להמשיך מהצדיק חכמה והתבוננות גדול עד שיזכה לקבל בקיאות הנ"ל לישרא על עמדו תמיד כל ימי חייו ולא יניח להפיל את עצמו לעולם בבחינת מי חכם ויבן אלה נבון וידעם וכו'. כי אף על פי שהעיקר הוא תמימות ופשיטות גמור כמבואר אצלינו הרבה. אף על פי כן זה התמימות האמתי אי אפשר לקבל כי אם על ידי שישקוד הרבה הרבה על דלתי הבית המדרש של הצדיק האמת שהוא חכם ונבון גדול בחינת מי חכם וכו'.
On Shabbos this Ratzon shines in its fullness. Therefore: (1) all melachah is forbidden — for Shabbos is total bitul , pure Ra'avah d'Ra'avin (Will of Wills); (2) the eating of Shabbos is exceedingly precious — for through it one receives the illumination of the Ratzon ; (3) all six weekdays are blessed from Shabbos. A person must believe with complete faith that parnasah does not come from his own efforts but from the blessing of Hashem drawn from Shabbos.
Segment 31
אות יד וזה בחינת ג' שבתים שבין המצרים. כי אז מתאבלין על חורבן בית המקדש ועל גלות ישראל שגלינו מארץ ישראל וכו'. ומלכות הרשעה של העובדי כוכבים שכללותם הוא בחינת זרע עמלק מתגברים וכו'.ועל כן הם ג' שבועות בין המצרים כי מתאבלין בהם על פגם בחינת ג' נקודות הנל שנפגמין בעוונותינו שהם בחינת ג' מצוות הנ"ל שהם להכרית זרעו של עמלק ולמנות מלך ולבנות בית הבחירה. כי בעוונותינו הרבים שהרבינו לפשוע ועדיין לא זכינו לתשובה שלימה המבואר בהתורה הזאת. על ידי זה לא די שאין אנו זוכין עתה להכרית זרעו של עמלק. אף גם בחינת והמתעמלק מתגבר ומתפשט בכל יום שהוא בחינת תוקף הדם שבחלל השמאלי. כי הוא מזרע אדום שהוא אדמוני כולו וכו'. בחינת כבד מלא דם היפך כבוד מלא ואו בחינת כבוד ה' בחינת כבוד אלקים הנזכר שם בתורה הנ"ל. כי אי אפשר לזכות לכבוד ה' כי אם כשמניעין הדם שבחלל השמאלי על ידי שסובלין חרפות ובזיונות ושותקין ודוממים וכו' כנ"ל. ועל כן בעוונותינו הרבים אין לנו לא מלך ולא שרים שהוא בחינת פגם הואו שבתוך האלף וכו' כנ"ל. והעיקר שבעוונותינו הרבים נחרב בית מקדשינו עטרת ראשינו שהיא בחינת נקודה העליונה כנ"ל. ועל כן מתאבלין ג' שבועות כנגד ג' נקודות הנ"ל שנפגמו בעוונותינו. ועיקר התיקון על ידי הג' שבתים שבג' שבועות הנ"ל כי עיקר תיקון כל הנ"ל הוא על ידי שבת שהוא בחינת תשובה שאז עיקר תיקון ג' נקודות הנ"ל. ועל כן באלו הג' שבתים מתקנים בחינת ג' נקודות הנ"ל שהם בחינת תיקון התשובה שעל ידי זה נזכה שיחזור ויתתקן כל הנ"ל שנזכה להכרית זרעו של עמלק וכו'.
The 39 melachos have two faces: as profaned by the contamination of the Serpent, they are the 39 curses. But when sanctified through drawing Shabbos-consciousness into the weekdays, they become Tal Oros (Dew of Lights, since ט״ל = 39) — the holy work of the Mishkan, which was accomplished "by itself" through Ratzon alone. The passive voice of "the Mishkan was erected" teaches that all labor, when infused with Ratzon , is not truly "done" by man.
Segment 33
אות טו וזה בחינת ג' איכה של מגילת קינות שמקוננין בתשעה באב. שעיקר הצעקה והקינות הם על שאבדנו ג' מצוות הנ"ל. וזה איכה ישבה בדד העיר רבתי עם וכו'. זה בחינת קינה על שאין אנו זוכים להכרית זרעו של עמלק ומחמת זה מתגבר התגברות התאוות של הדמים שבחלל השמאלי שמחמת זה צריכין לישב בדד ולידום ולסבול חרפות ובזיונות ושפיכת דמים רבים בחינת ישב בדד וידום ועל זה אנו מתחילין לקונן איכה ישבה בדד וכו'. וזה העיקר רבתי עם רבתי בגוים שרתי במדינות וכו' שמקוננין על חורבן ירושלים שהיא עיר מלוכה שנחרבה שזה בחינת פגם מצוות למנות מלך שהוא בחינת הוא"ו שבתוך האלף שעל ידי זה ממשיכין מנקוה העליונה לנקה"ת כנ"ל. וזה העיר רבתי עם בחינת עיר מלוכה כי אין מלך בלא עם וברוב עם הדרת מלך ועתה נחרב כל זה בעוונותינו הרבים. וזה רבתי בגוים ודרשו רז"ל רבתי בדעתו בחינת פגם החכמה שהוא בחינת נקודה העליונה שנסתלקה ונתעלמה בהעלם גדול בעוונותינו הרבים ואין מאירה על ידי הוא"ו בחינת מלך לנקודה התחתונה שכל זה מרומז בפסוק זה איכה ישבה בדד בחינת נקה"ת שנפגמה כנ"ל. העיר רבתי עם בחינת פגם למנות מלך וכו' כנ"ל. רבתי בגוים שהוא רבתי בדעתו בחינת פגם נקודה העליונה כנ"ל. אך כל אחד מהג' נקודות הנ"ל כלולה מכולם כי אחד תלוי בחבירו. כי על ידי שאין כורתין זרעו של עמלק אין לנו מלך. כי אדרבא מלכות אדום עמלק מתגברת בעוונותינו הרבים. ואזי נפגם הוא"ו שממשיך מנקודה העליונה לנקודה התחתונה וממילא נתעלם הנקודה עליונה וכו'. ועל זה מתאבלין איכה ישבה בדד וכו' הנ"ל אך עיקר הקינה על פגם נקודה התחתונה כנ"ל. וזה בכה תבכה בלילה וכו' בחינת פגם פגימת הלבנה שהוא בחינת נקודה התחתונה בחינת פני יהושע כני לבנה וכו' כמו שכתוב שם וכשזוכים שנקודה התחתונה בחינת יהושע התלמיד בחינת לבנה מקבל כראוי מהרב בחינת משה בחינת חמה וכו'. אזי הוא בחינת תיקון ומילוי פגימת הלבנה המושלת בלילה. ואזי עיקר השמחה שזוכה בחינת השמחה של קידוש לבנה בחינת ששים ושמחים בבואם וכו'. כי אז מאיר מתכות דקדושה מלכות דוד משיח שעל ידי זה עיקר השמחה שזהו בחנית השמחה של קידוש לבנה בחינת ששים ושמחים בבואם וכו'. כי אז מאיר מלכות דקדושה מלכות דוד משיח שעל ידי זה עיקר ההמשכה מנקודה העליונה לנקודה התחתונה כנ"ל שאז עיקר השמחה בחינת ה' מלך תגל הארץ וכו'. ועתה בגלותינו שמתגבר בחינת זרע עמלק שזהו בחינת פגימת הלבנה על זה מקוננין בכה תבכה בלילה דייקא שאז עיקר הפגם של פגימת הלבנה המושלת בלילה וכו' וכנ"ל וזה גלתה יהודה מעוני וכו' כל רודפיה השיגוה בין המצרים כל זה מרמז על גודל התפשטות מלכות אדום עמלק שהוא בחינת הגלות הארוך האחרון הזה שהם מצירים ברדיפות גדולות מכל צד כי הוא כלול מכל הסטרא אחרא והקליפות עד אשר אין דרך לפנות ימין ושמאל שזהו בחינת כל רודפיה השיגוה בין המצרים בחינת סבוני כמים כל היום הקיפו עלי יחד וכו': וזה דרכי ציון אבילות מבלי באי מועד. כי ברגלים נצטווינו לעלות לרגל לבית המקדש לראות את פני ה'. ואז היה בחינת שלימות אדם הנ"ל. כי על ידי זה המשכנו בבית המקדש מנקודה העליונה לנקודה התחתונה שזהו בחינת תיקון הדרך של תשובה כמו שכתוב בהתורה הנ"ל שנתתקן על ידי הדרך הקדושה של העולי רגלים לבית המקדש ועתה בעוונותינו הרבים דרכי ציון אבילות מבלי באי מועד לעלות לרגל כמו שדרשו רז"ל היינו כנ"ל. וזהו היו צריה לראש וכו' בחינת התגברות עמלק תוקף הדמים שצריכין להכניעם על ידי בחינת נקודה התחתונה. ובעוונותינו הרבים היו אלו הצרים לראש שהם רוצים לעלות לאש שהוא בחינת נקודה העליונה שרוצים להתגבר לפגום גם שם ח"ו שזהו בחינת חורבן בית המקדש שהוא בחינת נקודה העליונה כנ"ל. ואיכה ב' עיקרו כנגד נקודה העליונה בחינת חורבן בית המקדש כמו שכתוב איכה יעיב ה' באפו את חומת בת ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדום רגליו וכו' שהוא הבית המקדש וכו'. וזהו השליך משמים ארץ ואיתא בזוהר הקדוש שבחינת ארץ השליך משמים וכו' עיין שם היינו כנ"ל שהשליך נקודה התחתונה שהוא בחינת ארץ השליכה והרחיקה מנקודה העליונה שהוא בחינת שמים וכנ"ל. ואיכה ג' בחינת פגם הוא"ו שהוא בחינת למנות מלך. כי כל איכה ג' יועם נאמר על הסתלקות יאשיהו המלך וכו' כמו שאמרו רז"ל.
Tzedakah is the mechanism that unites daray ma'alah and daray matah . When the rich give to the poor, the poor are elevated (revealing that G-d is with them too) and the rich are protected from the "excess of light" that wealth brings. This is the deeper meaning of Shekalim — the half-shekel where "the rich shall not give more and the poor shall not give less" — placing both on the proper balance.
Segment 35
אות טז וזה זכור ה' מה היה לנו. בכאן כולל כל הג' קינות הנ"ל. שהם על פגם ג' נקודות הנ"ל. וזהו הביטה וראה את חרפתינו. זה בחינת שאנו מבקשים מהשם יתברך שיביט ויראה את ריבוי החרפות ובושות ושפיכות דמים שאנו סובלים וירחם עלינו על ידי זה לתקן בחינת נקודה התחתונה. כי עיקר התשובה על ידי חרפות ובזיונות ושפיכות דמים שסובלין ושותקין כנ"ל. וזה נחלתינו נהפה לזרים בחינת חורבן בית המקדש נקודה העליונה כנ"ל. וזה גם כן יתומים היינו ואין אב. כי אב בחכמה בחינת נקודה העליונה. כי שלש ראשונות חשובות כאחד. והם כולם בחינת נקודה העליונה. וכשנסתלק ונעלם נקודה העליונה מנקודה התחתונה על ידי פגם העוונות ח"ו. זה בחינת יתומים היינו ואין אב. כי נחשבים כיתומים ממש שאין להם אב להשפיע להם כל צרכם. כי אין הנקודה העליונה מאירה ומשפיע כראוי שפע גשמיות ורוחניות לנקודה התחתונה שמשם אנו מקבלים כל ההשפעות כידוע. וזהו מימינו כבכסך שתינו וכו'. שהשפע מתעכבת מאד גם בגשמיות היינו כנ"ל. וזה מצרים נתנו יד אשור לשבוע לחם וכו' כי עכשיו רוב השפע אצלם כידוע ומוכרחין ישראל ליזון מתמצית השפע שהם מקבלים בעוונותינו הרבים כמובא. וזה זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם. זקנים בחינת נקודה העליונה בחינת זקן זה קנה חכמה וכנ"ל. בחורים מנגינתם. כי עיקר ההמשכה מנקודה העליונה לנקודה התחתונה הוא על ידי ניגון ושמחה בחינת עשרה מיני נגינה שעל ידי זה עיקר הדבקות וההתחברות להשם יתברך להמשיך קדושת התנוצצות אלקותו ממעלה למטה מנקודה העליונה לנקודה התחתונה. ועכשיו בעוונותינו הרבים שבת כל זה. וזה שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולינו. כי כשנמשך השפעת הדעת וכו' משם על ידי בחינת הוא"ו שהוא בחינת למנות מלך אז כל השמחה בחינת ה' מלך תגל הארץ וכו' וכנ"ל. וזה נפלה עטרת ראשינו אוי נא לנו כי חטאנו שעל ידי חטאינו נחרב הבית המקדש שהוא בחינת נקודה העליונה בחינת עטרת ראשינו וכנ"ל.
Purim is the ultimate expression of this principle. Haman — the contamination of the Serpent, who jealously sought to destroy Yisrael for keeping Shabbos — was defeated through Mordechai (the aspect of daray ma'alah , exalted like Moshe) and Esther (the aspect of daray matah , revealing G-d even in the double concealment). The astonishing fact that Purim has the illumination of Shabbos yet all melachos are permitted proves the ultimate thesis: when the holiness of Shabbos permeates the weekdays, even physical labor is sanctified. Vashti, who violated Shabbos, was replaced by Esther — Shabbos Malkesah — and through her Haman fell by his own hand.
Segment 37
אות יז וזה אתה ה' לעולם תשב כסאך לדור ודור וכו'. כסאך זה בחינת כסא הנ"ל שהוא בחינת נקודה העליונה שהוא בחינת כסא הנ"ל שהוא בחינת נקודה העליונה שהוא בחינת כסא דמתכסיא לעילא מואו שבאל"ף. כי בשעת החורבן ח"ו שהוא בחינת הסתלקות השכינה בחינת עשר מסעות נסעה השכינה וכו', כמו שאמרו רז"ל. אז דייקא מקבלין החיות מבחינת ההעלמה שנמשך חיות בהעלם גדול מנקודה עליונה שהוא בחינת כבוד אלקים הסתר דבר בחינת כסא דמתכסיא וכו'. ומזה מקבלין חיות בהעלם גדול בשעת החורבן. ובשביל זה צועקין איכה כמה פעמים שהוא בחינת אי"ה מקום כבודו וכו'. (כמובא מזה בדברינו בהלכות יבום וחליצה הלכה ד'). כי עיקר השלימות היא לגלות מלכותו בעולם שזה עיקר התיקון של בנין בית המקדש שהוא להמשיך האור מנקודה העליונה לנקודה התחתונה שהוא בחינת מלכות עד שיתגלה מלכותו לעין כל שעל זה אנו מבקשין כמה פעמים כמו שכתוב ותמלוך אתה ה' לבדך בהר ציון משכן כבודך וכו'. ככתוב ימלוך ה' לעולם אלקיך ציון וכו'. עד שיקוים וידע כל פעול כי אתה פעלתו וכו'. אבל על ידי חטאינו נחרב הבית המקדש ונתעלם מלכות דקדושה. ומלכות דסטרא אחרא מתגברת וכו'. וכל זה מחמת שאין נמשך ההארה מנקודה העליונה לנקודה התחתונה כי אם מעט דמעט בהעלם נפלא. ואז נאמר ותרד פלאים אין עוזר לה. ואז צריכין לחפש ולבקש מאד מאד את השם יתברך ולבקש מאד איה מקום כבודו וכו'. (כמו שכתוב בלקוטי תנינא בסימן י"ב) שהוא בחינת צעקת איכה וכו' כנ"ל.כי מהאלף הנ"ל נעשה פלא בחינת כי יפלא ממך דבר למשפט וכו'. שזהו בחינת הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא וכו'. ואז צריכין לחפרו יתברך מאד ולצעוק הרבה פעמים איכה בחינת בקשת אי"ה הנ"ל. עד שעל ידי הבקשה יזכה שיתהפך הירידה לעליה עד שהשם יתברך יעשה עמנו נפלאות לטובה בבחינת אראנו נפלאות לטובה בבחינת אראנו נפלאות. בחינת הפלא חסדך וכו'. עד שנזכה לתשובה שלימה ונזכה להשלים בחינת האלף הנ"ל. עד שיהיה נעשה בחינת אדם הנ"ל שעל זה נאמר והיה כי יפלא בעיני העם הזה גם בעיני יפלא על החסד הגדול אשר אעשה לכם. וכל זה אי אפשר לזכות כי אם בכח שבת קדש בחינת הצדיק האמת שהוא בחינת משה משיח שנקרא פלא יועץ וכו'. שעצותיו נפלאות ועמוקות מאד שזהו בחינת אלף אורות שנסתלקו על ידי חטא העגל שאז נסתלקו הכתרים מישראל ומשה רבינו חוזר ומקבלם בשבת ומאירים לישראל וכו' כמו שכתוב בכוונות ישמח משה וכו'. ומשם הוא תוספות קדושת שבת שנמשך מבחינת משה על כל אחד מישראל כפי מה שזוכה לקרב את עצמו אל הצדיק ואל השבת וכו'. שעל ידי זה יכול כל אחד להחיות ולחזק את עצמו בכל מקום שהוא וכו' וכנ"ל. ועל זה אנו מבקשין בסוף הקינות אתה ה' לעולם תשב כסאך לדור ודור שבכל דור ודור אפילו עתה בתוקף החורבן והגלות. אף על פי כן מאיר בהעלם בחינת כסאך שהוא בחינת נקודה העליונה בחינת כסא דמתכסיא וכו' כנ"ל רק שאין זוכין שתאיר הנקודה העליונה לנקודה התחתונה שתתגלה מלכותו כראוי לעי כל. ועל זה אנו צועקין ומתחננין למה לנצח תשכחינו וכו'. מאחר שבאמת מתעלם כסאך בחינת נקודה העליונה בכל דור ודור גם עתה. על כן למה לנצח תשכחינו וכו' רק תרחם עלינו ותשיבנו אליך שזהו שמסיים השיבנו ה' אליך ונשובה וכו'. נמצא שבסוף קינות איכות מרמז לנו הנביא שעדיין ה' עמנו אפילו בתוקף החורבן רק שהוא בהעלם. על כן צריכין להתחזק לטעון כל זאת עם השם יתברך הלא באמת אתה נעלם בינינו גם עתה וכו' כנ"ל על כן אל תוסיף להסתיר פניך מאתנו רק השיבנו ה' אליך ונשובה וכו'; וזה בחינת הדרך של בקשת איה שגילה רבינו ז"ל לבקשו ולחפשו יתברך תמיד וכו'. ועל ידי זה יזכה סוף כל סוף שתהיה הירידה תכלית העליה כמו שכתוב בסימן י"ב הנ"ל.
The halacha concludes with chapter headings for Shabbos 4, based on the Tale of the Two Sons Who Were Exchanged, connecting the bed, table, chair, and lamp (the four rectifications of the Shechinah) to the letters of the word Mishkan, to the eating of Shabbos, and to the restoration of emunah .
Segment 39
אות יח וזה בחינת שבת נחמו אחר תשעה באב. כי עיקר הנחמה מכל הצרות. הכלולין בחורבן בית המקדש הוא שבת שהוא בחינת הצדיק האמת כנ"ל בחינת ויולד בן ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמינו וכו'. (כמובא בלקוטי תנינא סימן ב') כי על ידיז ה זוכין לתשובה שזה עיקר הנחמה כמו שכתוב ואשלם ניחומים לו ולאבליו וכמו שכתוב בזור הקדוש בענין המלאכים עת האדם שמתאבלים כשחוטא ח"ו. וכששב בתשובה נאמר עליו ואשלם ניחומים לו ולאבליו וכו'. וזהו נחמו נחמו ב' פעמים בחינת תשובה על תשובה. בחינת שמירת שתי שבתות הנ"ל שבהם תלויה הגאולה כנ"ל. וזה דברו על לב ירושלים. כי בהלב שם משכן הדמים שבשביל זה צריכין לסבול שפיכת דמים ובזיונות שהם עיקר התשובה ועל ידי זה נזכה לנחמות הנ"ל. וזהו דברו על לב ירושלים לנחמה מהצרות ושפיכות דמים הרבה שסבלנו. כי על ידי זה דייקא נזכה לנחמה כנ"ל וזהו כי מלאה צבאה וכו' בחינת מילוי האור הנמשך מנקודה העליונה לנקודה התחתונה וכו' כנ"ל. וזהו כי לקחה מיד ה' כפלים וכו'. כי על ידי הצדיקים שעשו תשובה על תשובה וסבלו שפיכות דמים על שפיכות דמים פעמים אין מספר וכו'. על ידי זה מנחמם ואומר להם כי לקחה מי ה' כפלים בכל חטאתיה. כי לקחו בכפלים שפיכות דמים וכו'. בחינת תשובה על תשובה וכו'. שזהו בחינת נחמו נחמו ב' פעמים וכנ"ל. וזה קול קורא במדבר פנו דרך ה'. במדבר דייקא בחינת אלו העושים עצמן כמדבר כמו שכתוב שם על הרבב"ח זימנא חדא קא אזלינן במדברא וכו'. וזהו פנו דרך ה' בחינת הדרך לתשובה הנזכר שם שנעשה על ידי זה שעושין עצמן כמדבר לדוש וסובלין שפיכות דמים וכו' כנ"ל. ישרו בערבה מסילה לאלקינו שאפילו בתכלית ערבה וחשך מאד גם שם מיישרים הצדיקים הנ"ל מסילה לאלקינו. כי עושים גם שם מסילות ודרכים ישרים לשוב אל השם יתברך מכל מיני ירידות שבעולם בבחינת ואציעה שאול הנך וכו' כנ"ל. וזה כל גיא ינשא בחינת נקודה התחתונה וכל הר וגבעה ישפלו בחינת נקודה העליונה. היינו שיתחברו יתקשרו נקודה התחתונה עם נקודה העליונה בבחינת במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו שהשם יתברך בעוצם ענוותנותו משפיל עצמו להאיר בנקודה התחתונה בחינת מלכות להרים מלכות דקדושה למעלה שזה עיקר התיקון כנ"ל. וזה ונגלה כבוד ה' בחינת כבוד אלקים הסתר דבר הנ"ל שנזכה שיהיה נגלה זה הכבוד לעין כל להאיר כבוד ה' על כל פני תבל שיקוים וכבוד ה' מלא את הארץ וכו' שכל זה נזכה על ידי הצדיקים בחינת שבת שעל ידי זה נזכה לבנין בית המקדש שאז יקוים והארץ האירה מכבודו בחינת ברוך ה' אלקים אלקי ישראל עושה נפלאות לבדו וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן. הלכות תחומין
Likutay Halachos Orach Chaim — Volume 3
Segment 41
אות יט וזה בחינת תחום שבת אלפים אמה בחינת ב' אלפין כי שבת בחינת תשובה שעל ידי זה נעשה בחינת אלף הנ"ל שהוא בחינת תשובה שעל ידי זה נעשה בחינת אלף הנ"ל שהוא בחינת אדם וכו'. וכל ה נעשה על ידי בחינת אהיה בחינת אנא זמין למיהוי ולית אהיה בלא אלף בחינת אלף הנ"ל. וצריכין לעשות תשובה על תשובה וגם צריכין להיות בקי בהלכה בקי ברצוא בקי בשוב בקי בעייל בקי בנפיק בחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך שזהו בחינת סוד כוונת אלול שעל ידי זה זוכין לילך בדרכי התשובה וזהוב עצמו בחינת תשובה על תשובה כמובא בדברינו במקום אחר. כי אי אפשר לזכות לבקיאות הנ"ל כי אם מי שחזק בעצמו לילך בדרי התשובה תמיד יהיה איך שיהיה וכו'. וכל זה אי אפשר לזכות כי אם בכח הצדיק שעושה תשובה על תשובה תמיד וכנ"ל. וכל זה בחינת שבת כנ"ל. על כן תחום שבת אלפיים אמה בחינת ב' אלפין הנ"ל. כי תשובה בחינת אלף בחינת היה אבל צריכין תשובה על תשובה. וגם צריכין ב' בקיאות הנ"ל בחינמת אם אסק שמים וכו' ואציעה שאול הנך וכו'. על כן הם ב' אלפין. כי כל תשובה הוא בחינת אלף בחינת אהי' אנא זמין למיהוי וכו'. כי בשבת נאמר שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו כי הוא יום שביתה ומנוחה שאין בו טלטולים לדכים. כי כל הדכים והטלטולים של ששת ימי החול הם בשביל בירורים לברר ניצוצות הקדושים מבין הקליפות שנתפזרו בארבע כנפות הארץ מחטא אדם הראשון ומחטאי כל הדורות ובשביל זה צריכין לילך בדרכים לבררם. וזהו בעצמו בחינת מה שאמר אדמו"ר ז"ל שכל הדרכים הם בשביל לתקן פגם האמונה שנפגמת על ידי עוונות כי כל מצוותך אמונה. וכפי הפגם שפוגמין באיזה עבירה או ביטול מצוה כן נפגהמ האמונה ח"ו. ועל כן צריכין לשוב בתשובה לתקן פגן עון שהוא פגם האמונה הקדושה. ובשביל זה באים טלטול הדרכים כנ"ל. ומי שזוכה לילך או ליסע בדרך הראוי לאיש הישראלי שיזכור תמיד את השם יתברך בבחינת בשבתך בביתך ובלכתך בדרך. ובפרט בדרך שצריכין ליזהר ביותר לזכור בהשם יבתרך כי כל הדרכים בחזקת סכנה ועיקר הסכנה שמחמת טלטול הדרך יכול לשכוח בהשם יתברך וכו' שמשם כל הסכנות גם בגשמיות. ומי שזוכה לילך בבדרך כראוי לישראל. אזי הדרך הוא בבחינת דרך אמונה בחרתי בחינת דרכי התשובה. אבל עיקר תיקון הדרך תיקון האמונה תיקון דרכי התשובה הוא בשבת שאז אין בירור רק כל הבירורים של כל ימי החול שבין למקומם בשבת ובאים למקום מנוחתם בבחינת מנוחת שלוה והשקט ובטח וכו'. ועל כן אז בשבת אסור אפילו לפסוע פסיעה גסה. כי אז עיקר תיקון התשובה שהוא בחינת שבת שהוא בחינת אומרים לו המתן שאי אפשר לפסוע פסיעה גסה. כי שלימות התשובה בחינת שבת הוא בבחינת מתונות בחינת המתן הנ"ל. ועל כן אסור בשבת לילך בדרכים רחוקים כי אם אלפיים אמה לטיול שהוא בחינת תחום שבת. כי כל הדרך וההילוך של שבת הוא רק בבחינת דרכי התשובה שנשלמין בשבת ובאים למנוחתם. ועל כן הם אלפיים אמה בבחינת ב' אלפין הנ"ל שהם בחינת דרכי התשובה וכנ"ל.
And this is the aspect of Shabbos . For Shabbos is the Name of the Holy One, blessed be He [Sh'mah d'Kudshah B'rich Hu] , as explained in this Torah. And because of this, all the melachos are forbidden on Shabbos — which are the 39 melachos . And because of this, the hav'arah [kindling of fire] went out and the Torah specified it individually, as it is written: "You shall not kindle fire in all your dwelling places on the day of Shabbos" (Exodus 35:3) . And as our Sages of blessed memory said: "Kindling was included in the general prohibition — so why was it singled out? It was singled out to distinguish" etc. And at first glance it is difficult: why was kindling specifically singled out to distinguish among the 39 melachos , and why was not some other melachah singled out to distinguish? But according to the above [teaching], it is explained well.
Segment 43
אות כ וזה בחינת לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים נשכימה לכרמים. נלימנה בכפרים. ודרשו רז"ל בכופרים שהם הרשעים שנתרחקו מאד מהשם יתברך שגם הם צריכים להחזיקם בתשובה שזה בחינת ואציעה שאול הנך להכניע ולבטל הרע שלהם שהוא בחינת להכרית זרעו של עמלק שהוא בחינת להכניע הרע הגמור של הדם שבחלל השמאלי ולברר הטוב מהם להשיבם בתשובה. נשכימה לכרמים. הם בחינת הכשרים והצדיקים שנקראים כרמים כמו שכתוב ונתתי לה את כרמיה משם כמו שדרשו רז"ל. וכן לא יפנה דרך כרמים כמו שפירש רש"י שם. כי גם הצדיקים צריכין להיות בתשובה תמיד כנל שזהו בחינת אם אסק שמים שם אתה. וכל זה נאמר בשיר השירים לענין קדושת שבת כמובא בכתבים שאז עיקר הדרך לצאת אל השדה הוא רק בשביל בחינת דרכי התשובה שנשלמין אז בבחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך שזוה בחינת נלינה בכפרים נשכימה לכרמים וכו' וכנ"ל. וזה שם אתן את דודי לך. כי זה עיקר השלימות החיבור והאהבה בין כנסית ישראל להשם יתברך כשנשלם דרכי התשובה כנ"ל. וזה הדודאים נתנו ריח שני דודאים הטובים והרעים כמו שפירש רש"י שם היינו כנ"ל.
For all the 39 melachos that constitute the desecration of Shabbos are in the aspect of m'oray aish [luminaries of fire] , as is understood from the aforementioned Torah — that the observance of Shabbos, which is the Name of Hashem, etc., is the aspect of m'oray or [luminaries of light] . And conversely, the 39 melachos that constitute the desecration of Shabbos are the aspect of m'oray aish , which is the opposite of the Name of Hashem, as explained there — see there. And therefore the Torah specified the melachah of kindling fire specifically in order to distinguish among the 39 melachos . For in truth, the entire prohibition of melachah on Shabbos regarding all the 39 melachos — the essence of the prohibition is not to empower the aspect of m'oray aish , which are the aspect of the desecration of Shabbos, which is the Name of Hashem, the aspect of m'oray or , as mentioned above. And therefore the Torah specified the prohibition of kindling specifically to distinguish among the 39 melachos — for the prohibition of all the 39 melachos is in the aspect of m'oray aish , which is the aspect of "you shall not kindle fire" etc., as mentioned above.
Segment 45
אות כא ובשביל זה נוסעים לצדיקים על שבת כי כל צדיק הוא בחינת משה כמו שכתוב במקום אחר. ועיקר סוד קדושת שבת הודיע השם יתברך למשה שילך ויודיע לישראל בחינת לך והודיעם כנ"ל. וכן בכל דור ודור צריכין לבא להצדיק האמת שיודיע לו קדושת שבת שהוא בחינת תשובה. כי בוודאי עיקר מה שנוסעין לצדיקי אמת הוא כדי לזכות לתשובה מכל מקום שהוא. כי מי שנוסע ובא להרב בשביל פניה אחרת כדי לקבל ממנו איזה רבנות או התמנות אחר וכו' אין זה בכלל התקרבות לצדיק כלל. כי הרי הוא נוסע בשביל כבוד עצמו. אבל עיקר ההתקרבות להצדיק הוא כשכוונתו לה' לבדו כדי שיקרבו להשם יתברך וישיבהיו ממקום שנפל לשם וכו'. ועל כן הרוב נוסעים על שבת כי עיקר דרך התשובה שהוא בחינת בקי בהלכה וכו'. בחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך הוא על ידי קדושת שבת כנ"ל.
And see there what Rabbeinu of blessed memory wrote on this very verse — "you shall not kindle fire in all your dwelling places on the day of Shabbos" — that its initial letters spell mis'abail [mourner] . For whoever mourns over Yerushalayim merits etc., as it is written: "to grant to the mourners of Tziyon, glory in place of ashes" (Isaiah 61:3) etc. — see all this there well.
Segment 47
אות כב ועל כן כל ההכנה לקדושת ראש השנה ועשרת ימי תשובה ויום כפור הוא על ידי שבתות שמקום כמו שאמרו רז"ל שתקנו לקראות קודם ראש השנה תלתא דפרענותא בהג' שבתים שבין המצרים. ואחר כך שבעה דנחמתא ותרתי דתיובתא כי עיקר קדושת ראש השנה ויום כפור הוא לזכות לתשובה כי הם עשרת ימי תשובה. ועיקר התשובה הוא על ידי שבת כנ"ל. כי עידר היחוד בין משה ויהושע שהם בחינת חמה ולבנה נקודה העליונה ונקודה התחתונה הוא על ידי קדושת שבת כנ"ל כי עיקר התיקון הוא שבחינת משה וכו' יאירלבחינת יהושע וכו'. שעל ידי זה נשלם בחינת אלף ונעשה אדם לשבת על הכסא שזה נעשה עיקרו בשבת בבחינת ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו וכו'.
And the general principle is that Shabbos is the aspect of the true Tzadik , who is the aspect of the Name of Hashem, the aspect of m'oray or , the aspect of the P'air HaDoros [the Glory of the Generations] , the aspect of the inclusivity of the colors — the three colors of the eye and the bas ayin [pupil] — the aspect of the Y'sod HaPashut [the Simple Foundation] , "the Tzadik, Foundation of the world" (Proverbs 10:25) , from whom all the four y'sodos [elements] are drawn — the aspect of the four mochin [faculties of mind] : Chochmah , T'vunah , Da'as , and "all manner of craft" (Exodus 31:3) — the aspect of the chein [grace] and the p'air [glory] and the hiddur [beauty] and the yofi [splendor] of the entire world — the aspect of the Rosh [Head] and the Mochin [Mind] that illuminate the Beis HaMikdash . That is, the aspect of the light of the eyes. For the Beis HaMikdash is the aspect of the eyes , and the Tzadik and Shabbos are the aspect of the light that illuminates the eyes. For he is the Rosh Bayis [Head of the House] — that is, the Head and the Mochin , the aspect of m'oray or that illuminate the Beis HaMikdash and all the houses of Yisrael.
Segment 49
אות כג כי כשאדם חוטא ח"ו אזי כפי חטאו נסתלק ונתעלם נקודה העליונה ואינה מאירה לנקודה התחתונה שזה בחינת פירוד שזה עיקר הפגם של כל העוונות ח"ו ועל ידי זה נחרב בית המקדש שהוא בחינת נקודה העליונה שנסתלקה למעלה ואינה מאירה כראוי בנקודה התחתונה. כי מבואר שם בהתורה הנ"ל שהבית המקדש הוא בחינת נקודה העליונה למעלה. על ידי זה נחרב הבית המקדש שוא מכון לשבתו שמשם היתה מאירה נקודה העליונה לנקודה התחתונה ואז הוא בחינת הסתלקות השכינה בחינת עשר מסעות נסעה שכינה וכו. ואז כל חיותינו הוא דייקא מההעלמה של המאמר סתום שמחיה כל המקומות הרחוקים מן הקדוש וכו' כמובן בהתורה ואיה השה לעולה (בסימן י"ב) ואז צריכין לצעוק איכה שהוא בחינת איה (וכמבואר כל זה במקום אחר בהלכות מליחה הלכה ג' שמבואר שם ענין תשעה באב ובין המצרים וכו' עיין שם) וזהו בחינת הג' שבתים של בין המצרים שמתחילין משבעה עשר בתמוז שבו נשתברו הלוחות על ידי חטא העגל. כי שבירת הלוחות ששבר משה בעת שראה עוצם החורבן שעשו מעשים מגונים כאלה שוא מעה העגל שהוא עבודה רה שהוא קיא צואה בלי מקום. וגם ויקומו לצחק וכו' כמו שדרשו רז"ל ומובא בפירוש רש"י ואז שבר משה את הלוחות והשם יתברך הסכים על ידו כמו שאמרו רז"ל. כי בזה ששבר את הלוחות עשה תיקון נפלא. היינו שראה שעתה אי אפשר בשום אופן לקבל שום קדושה באיתגליא כי אם בדרך העלם על ידי בחינת בקשה וחיפוש שהוא בחינת איה הנ"ל שהוא מאמר סתום שמחיה כל המקומות הרחוקים אפילו הנקראים מקומות המטונפים כמו שכתוב בהתורה הנ"ל. וזהו בחינת שבירת הלוחות והאותיו פרחיו למעלה ונסתלקה הקדושה למעלה שהם אותיות התורה שעל ידם עיקר התגלות כבודו בערה מאמרות שהם בחית עשרת הדברות. ועל ידי זה המשיך תיקון בחינת בקשת איה ה"ל להורות שעכשיו כל התיקון הוא דייקא על ידי ההעלמה וההסתלקות שמי שרוצה לחוס על עצמו כשרואה עוצם החורבן צריך לחפש ולבקש איה מקום כבודו. כי כבודו נסתלק ונתעלם מאד וכו'. ובשביל זה צועקין איכה בחצות. ובתשעה באב בחינת איה הנ"ל. ואז בין המצרים כל התיקון על ידי ג' שבתים שבין המצרים שקורין בהם תלתא דפרענותא לעורר ישראל בתשובה. ועיקר התשובה אז הוא על ידי בקשת אי"ה הנ"ל שהוא בחינת צעקת איכה וכנ"ל. ועל כן הם ג' שבתים כנגד ג' ראשונות שהם בחינת מאמר סתום בחינת נקודה העליונה שהוא בחינת כסא דמתכסיא וכו' שהוא בחינת נקודת סגול שכלול מג' נקודות. כי שלש ראשונות חשובות כאחת וכולם כלולים בבחינת כתר מאמר סתום. כי עליהם נאמר במופלא ממך אל תדרוש כמובא על פסוק ולמקצה השמים ועד קצה השמים אתה שואל שהם בחינת ז' ימי הבנין וכו'. והכלל כי עיקר התיקון כשיש יחוד בין חמה ולבנה בין משה ויהושע שהם בחינת נקוה העליונה ונקודה החתונה שהוא כשמכניעין זרע עמלק שהוא בחינת תוקף הדם שבחלל השמאלי וכו' ואז מאירה הנקודה העליונה בנקודה התחתונה שמשה מאיר ליהושע דרך בחינת הוא"ו שבתוך האלף. ואז נשלם האלף ונעשה אדם לשבת על הכסא וכו'. וכל ה לא יהיה בשלימות כי אם כשיבנה בית המקדש שהוא בחינת נקודה העליונה וכו'. אבל בעת החורבן שהוא בחינת בין המצרים אז התיקון רק על ידי צעקות איכה שהוא בחינת בקשת איה הנ"ל אבל גם זה אי אפשר לזכות כי אם על ידי קדושת שבת קדש שאז מאיר בחינת אי"ה. ואז זוכין לעלות לשם בקדושה כי אז הוא עליית כל העולמות עד אמרמר סתום. ובכח זה יכולין להמשיך קדושת שבת לששת ימי החול לזכות תשובה שלימה אפילון הירודים מאד שהם בבחינת ונפיק שיוכלו למצוא את השם יתברך על ידי בקשת וחיפוש איה מקום כבודו (וכמבואר כל זה בהלכות שבתהלכה ה' עיין שם היטב) ועיין בדברינו היטב ענין בקשת אי"ה הנ"ל שהעיקר שאפילו כשאדם רואה בעצמו שנתרחק מאד מאד על ישדי מעשיו הרעים ומגונים אמד עש שנפל ח"ו לבחינת מקומות המטונפים גם אז אל יתייאש את עצמו בשום און רק יבקש וידרוש ויחפש גם שם איה מקום כבודו יתברך וכו' ועל ידי זה תהיה הירידה תכלית העליה כמבואר בסימן י"ב הנ"ל ובמקומות שדברנו מזה עיין שם.
And therefore, through the Tzadik and Shabbos, the eyes are opened. And one merits to look at oneself regarding all the middos [character traits] — how one holds by them. For all the middos are drawn from the four y'sodos , which are all drawn from the Y'sod HaPashut , which is the aspect of the Tzadik, the aspect of Shabbos, the aspect of the Name of Hashem, the aspect of P'air , etc., as mentioned above. See all this there well.
Segment 51
אות כד ואחר תשבע באה קורין ז' דנחמתא. כי על ידי האבילות של כלל ישראל בג' שבועות ובתשעה באב. על ידי זה נמשך בחינת בנין בית המקדש כמו שאמרו רז"ל כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה כמובא בספרים שבסוף יום תשעה באה נצמח צמיחת קרן משיח. ואז השם יתברך מנחם אותנו בכל מיני נחמות שהם ז' דנחמתא שקורין מן שבת נחמו עד ראש השנה שבהם מתחיל המתקת החרון אף של חטא העגל כמו שכתוב במקום אחר ועל כם הם שבעה דנחמתא כנגד בחינת הוא"ו שבתוך האלף שמאיר לנקודה התחתונה עתה שהם בכללם שבעה על ידי שממשיך האור מבחינת צמיחת קרן משיח שאז נתתקן כל הנ"ל ומאירה כמו שאמרו רז"ל כראוי על ידי בחינת הוא"ו שזה עיקר התיקון כנ"ל. וכל זה קורין קודם ראש השנה ועשרת ימי תשובה כי עיקר קדושת ראש השנה ועשרת ימי תשובה ויום כפור הוא על ידי השבתים אלו שקורין בהם אלו ההפטרות כי עיקר התיקון על ידי שבת כנ"ל. ועל כן קורין אחר כך תרי דתיובתא תרתי דיקיא בחינת תשובה על תשובה זשזה בחינת אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות דייקא כנ"ל (באות ח').
For the essence of the purpose for which man was created is to recognize His Name, blessed be He. For this purpose the entire Creation was created from beginning to end — "in order to proclaim My Name throughout all the earth" (Exodus 9:16) . And as our Sages of blessed memory said: "Everything that the Holy One, blessed be He, created in His world, He created only for His glory, as it is written: 'Everything that is called by My Name, and for My glory I have created it, I have formed it, I have also made it'" (Isaiah 43:7) . For His kavod [glory] is His Name, blessed be He. For shem [name] and kavod [glory] are one and the same aspect. For the essence of glory is the shem — that one has a great name in the world — this is the essence of glory. And as it is written: "I am Hashem, that is My Name" (Isaiah 42:8) , and it is written: "and blessed be His glorious Name" etc.
Segment 53
אות כה וזה ידוע שכל התיקונים שישראל עוסקין ברא השנה ויום כפור הכל נגמר בשמני עצרת ושמחת תורה שאז עיקר גמר התיקון והיחוד. ואז מסיימין התורה ומתחילין אותה מחדש בראשית וכו' ומסיימין בשבת שהוא פרשת ויכולו. כי זה עיקר גמר כל התיקונים שעסקנו בהם מאלול וראש השנה וכו' עד עתה. הכל כדי להמשיך ולהאיר בנו קדושת שבת שהוא בחינת תשובה שיזכו מעתה כל ישראל להתחיל לקיים התורה מחדש ולשוב בתשובה כל אחד מכל מקום שהוא, שיהיה נמשך עלינו בחינת בקיאות בהלכה הנ"ל בחינת בקי בעייל בקי בנפיק בחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך וכו'. שעל ידי זה שם האלף ונעשה אדם לשבת על הכסא וכו' שכל זה נמשך על ידי קדושת שבת שאז מאיטר בחינת משה ליהושע שבזה מסיימין התורה שמשה מת ונסתלק. ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה וכו' ומסיימין ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישאל ששבר את הלוחות לעינים כי זה כל תוקף גבורתו ביותר מכל הנפלאות שעה כמובן בפסוק זה על פי דרשת רז"ל הנ"ל שדרשו על פסוק זה ששיבר את הלוחות. כי בוודאי היא גבורה נפלאה וחידוש נפלא ונורא מאד. כי בזה המשיך בחינת תיקון בקשת האי"ה הנל שבזה יש תקוה גדולה אפילו לכל הנופלים מאד בחינת מקומות המטונפים שהם בחינת הרהורי ניאוף מגונים מאד וכפירות והרהורים ועקמימות שבלב נגד השם יתברך וקשיות וכו'. שהם בחינת עבודה זרה וכו'. ואף על פי כן גם להם יש תקוה אם ירצה על ידי בקשת איה הנל שזה נמשך על ידי שבירת הלוחות כנ"ל. ועל כן אחר כך מתחילין בראשית שהוא מאמר סתום בחינת איה הנ"ל ומסיימין בשבת. כי עיקר התיקון על ידי קדושת שבת כנ"ל. (ועיין ענין זה לעיל באות כ"ג ובהלכות נפילת אפים הלכה ו' אות ז'
It emerges that all things in the world were created for the glory of His Name, blessed be He. And this is the root and the purpose of the Creation. And therefore there certainly exists within every single thing in the world the aspect of the knowledge and recognition of His Name, blessed be He — that one can discern and contemplate the greatness of the Creator, blessed be He, through every single thing in the world in particular, and recognize Him, blessed be He, through that thing specifically , and magnify His Name, blessed be He, through every single thing in particular. And this is the aspect of the berachos [blessings] that our Sages of blessed memory established over every particular thing in the world. For in every thing in the world there is a particular magnification of His Name — which is the aspect of the berachah that one recites, blessing and magnifying His Name, blessed be He, over the creation of that particular thing.
Segment 55
אות כו ועל כן נסתלק משה בשבת בשעתא דמנחה ברעוא דרעווין כי משם תיקון הנ"ל לכל הנופלים והרחוקים הנ"ל. כי נסתלק בקדושה נוראה לבחינת איה כי לא ידע איש את קבורתו כי שם הוא תכלית הידיעה דלא נדע שזהו בחינת קדושת שבת (כמו שכתוב בלקוטי תנינא בסימן פ"ג) ומשם ממשיך הארה לבחינת יהושעשיוכל להאיר בכל ישראל דרך זה לחזר ולעורר ולסמוך את כל הנופלים מאד לבל יתייאשו בשום אופן רק גם הם יחפשו ויבקשו את כבודו בבחינת איה מקום כבודו עד שיזכו בכל פעם למוצאו שיאיר פניו אליהם ויוכלו להתפלל וכו' גם הם כידוע כל זה למי שהתחיל ליכנוס בדרכים הקדושים האלו שאף על פי שנדמה לו שכבר נתרחק כל כך שאי אפשר לו להתפלל כלל וכו'. אף על פי כן כשמחזק את עצמו ושואל ומבקש אי וכו' כנ"ל. בתוך כך עוזרו השם יתברך שגם הוא יכול להתפלל קצת ואם הוא זק בזה כל ימיו יהיה אחריתו טוב לנצח. וכל זה הוא בחינת בקיאות בהלכה הנ"ל. שממשיכין על ידי הצדיק האמת בחינת משה שמודיע וממשיך קדושת שבת שהוא בחינת תשובה על תשובה תמיד איך שוא בכל דרגא ודרגא בעליה ובירידה עד שישובו כל ישראל להשם יתברך שעל ידי זה תבא הגאולה השלימה במהרה בימינו אמן סלה ועל כן בשמחת ותורה מפטירין מיד ביהושע. משה עבדי מת ועתה קום וכו' (עיין לקמן).
And the essential magnification of His Name, blessed be He, through all things in the world — for which purpose they were all created — the essence is through man specifically . For man was the purpose for which the entire Creation was created, as is known. For there is no one who can know and recognize the wonders of Creation except for man, who was given da'as to recognize and discern the wonders of Creation in all things, and to magnify His Name, blessed be He, through every single thing in particular. And for this purpose Hashem, blessed be He, brought all things to Adam HaRishon to name them — "and whatever man called every living creature, that was its name" (Genesis 2:19) . For the shem [name] of every thing is its chiyus [vitality], as Rabbeinu of blessed memory wrote, and he brought a proof from this very verse: "a living soul — that is its name." For the name of every thing descends and devolves at its root from the aspect of the Name of Hashem, Who gives life to all of Creation, as it is written: "and You give life to them all" (Nehemiah 9:6) . And therefore the essential vitality of every thing is its name — because the name of every thing is drawn at its root from the Name of Hashem Who gives life to all of them, as mentioned above.
Segment 57
אות כז וזה כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור שאין כסאו שלם ואין שמו שלם עד שימחה זכר עמלק. כי העיקר הוא להכרית זרעו של עמלק שה נעשה על ידי בחינת יהושע דייקא בחינת צא הלחם בעמלק שהוא בחינת נקודה התחתונה. אבל אי אפשר ליהושע לעשות בר כי אם בכחו של משה בחינת נקודה העליונה כמו שכתוב והיה כשר ירים משה ידו וכו'. וכל ימי הגלות השם יתברך לוחם עמו. ואז אין הכסא שלם חסר האלף הנ"ל. וכן אין השם שלם. כי כשנעשה בחינת אדם לשבת על הכסא זה עיקר בחינת שלימות השם הוי' בריך הוא שהוא הוי' באלפין שעולה מ"ה גימטריא אדם שנשלם כשמכניעין הדם שיונק כשנסתלק ח"ו האלף שבאמצא הואו של שם מ"ה שאז עולה דם בחינת חורי פני אהיה עולה דם כמובן כל זה בכתבי האריז"ל בכמה מקומות על פי דרכו הקדוש. ובכל דור ודור כפי מה שמתגבר כל אחד להתקרב להצדיק האמת מתו בזיונות ושפיכת דימים הרה כן מאיר בחינת משה לבחינת יהושע שהם בחינת רב ותלמיד וכו' כ"ל. ועל ידי זה כורתין זרעו של עמלק ונעשין כל התיקונים הנ"ל. אבל המלחמה ארוכה מאד מאד. כי עמלק הוא מעולם צועה מרדות לישראל ומתפשט בכל פעם מאד מאד בכלליות ובפרטיות על כל אחד ואחד ועל כן הזהירנו התורה הקדושה זכור את אשר עשה לך עמלק. כי צריכין לזכור היטב מלחמתו הגדולה כדי לברוח בכל פעם אל הצדיק האמת ולתורתו הקדושה כי רק הוא לוחם מלחמת עמלק בכל דור ומכניס דרכי התשובה בעולם לכל אחד ואחד בחינת בקיאות הנ"ל שהוא בחינת מלומד מלחמה עד שנזכה שיבא משיח במהרה בימינו. שאז יהיה נכרת זרעו לגמרי כמו שכתוב שם והיה בהניח ה' אלקיך לך בארץ וכו' תמחה את זכר עמלק וכו'. כי כל כניסת ארץ ישראל הוא על ידי זה כמו שכתוב בהתורה הנ"ל ענין הג' מצוות שנצטוו בכניסתן לארץ ישרא שהוא להכרית זרעו של עמלק הנ"ל וכו' כנ"ל.
And according to the name that every thing has, so can one recognize and magnify His Name, blessed be He, through that particular thing. For the name of every thing is drawn from the Name of Hashem, as mentioned above. And therefore He brought everything to Adam to call them by name. For the essential magnification of His Name, blessed be He, through all the things in the world is through man specifically . For man specifically has this power in his da'as to magnify the Name of Hashem through every single thing in the world, from where the root of the name of every thing originates, as mentioned above. And according to what Adam HaRishon merited to recognize His Name, blessed be He, through every single thing in the world, so did he merit to call names for all things. For all their names — which are their vitality — are drawn from there, from the aspect of the Name of Hashem, for the sake of which they were all created: in order to recognize and magnify His Name, blessed be He, through them — through man specifically , as mentioned above.
Segment 59
אות כח וזה בחינת מצות מילה כי על ידי כריתות הערלה ושפיכות דמים של התיקונ שנשפך אז. זה בחינת כריתות זרעו של עמלק. כי עמלק הוא בחינת זוהמת הערלה בחינת פגם הברית. ועל כן חלק על מצות מילה. כי היה חותך מילות וזורק כלפי מעלה כמו שכתוב ויזנב בך כל הנחשלים אחריך כמו שאמרו רז"ל. ומצות פריעה שעל ידי זה נתגלה העטרה זה בחינת למנות מלך. כי התגלות העטרה זה בחינת תיקון הברית שעל ידי זה זוכין למלכות כמו יוסף הצדיק כמו שכתוב בזוהר הקדוש מאן דנטיר ברית זכה למלכא. וחר כך נותנין שם תינוק זה בחינת נקודה העליונה. כי שם של ישראל כלול בשמו יתברך כי שמו משותף בשמינו כי השם נמשך משורש החיות של ישראל מבחינת ישראל עלה במחשבה תחילה שזה בחינת נקודה העליונה ואז נשלם בחינת האלף שעל ידי זה נשלם בחינת אדם. רכע רק עתה התינוק בבחינת אדם. כי כשהערלה חופה על הברית אין זה תמונת אדם ועל כן רק ישראל שהם נמולים קרויים אדם:
And therefore all things were created lacking completion, and the finishing of their tikun is through man — as it is written: "which G-d created to make" (Genesis 2:3) . That is, Hashem, blessed be He, created all things so that man should finish and complete them. And as we see tangibly — that man must plow and sow, and make vessels and garments, and prepare all the foods through kneading, baking, cooking, etc. And as the Midrash states: "Lupines require preparation" etc. And as it is written: "and every shrub of the field was not yet in the earth, and every herb of the field had not yet grown, and there was no man to work the ground" (Genesis 2:5) . And as Rashi explained there: they stood at the opening of the ground until man came and knew that there was a need for rain, and he prayed for them, etc.
Segment 60
ועל כן מילה דוחה שבת. כי אף על פי שקדושת שבת גבוה מאד מאד שאפילו בנין בית המקדש נדחית מפניו וכנ"ל. אף על פי כן אי אפשר להמשיך קדושת שבת בה העולם כי אם על ידי ישראל דייקא כמו שכתוב ולא נתתו ה' אלקינו לגויי הארצות וכו'. כי לישראל עמך נתתו באהבה וכו' כי ישראל ושבת הם בחינה אחת בחינת כלליות הקדושה העליונה בשרשה כמובן בסדר ההבדלה שמברכין המבדיל בין קדש לחול בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה. כי שבת בחינת כלליות התורה בשרשה וישראל וקודשאר בריך הוא כולא חד בבחינת אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ תפארת גדולה ועטרת ישועה יום מנוחה וקדושה לעמך נתת וכו' ועל כן אי אפשרשיומשך הארת קדושת שבת בזה העולם כי אם על ידי ישראל דייקא על ידי שהם שומרים את השבת כי על ידי העובדי כוכבים אי אפשר שיומשך קדושה זאת של שבת שגבוה ונעלמת מאד מאד ועל כן אדרבא גוי ששבת חייב מיתה. כי הוא אצלו בחינת ריבוי אור שגורם מיתה כידוע. וזה שיסדו רז"ל בסדר התפלה של שבת לפיכך יפארו ויברכו לאל כל יצוריו שבח יקר וגדולה יתנו לאל מלך יוצר כל המחניל מנוחה לעמו ישראל בקדושתו ביום שבת קדש. כי בשבת נמשך בחינת שביתה ומנוחה לכל היצורים שעל ידיז ה כל קיומם כמו שכתוב ויכולו השמים והארץ וכו' ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו ודרשו רז"ל מה היה העולם חסד מנוחה בא שבת בא מנוחה כתה ונגמרה המלאכה. אבל כל החיות דקדושה והמנוחה והשביה שנמשך בשבת על כל יצוריו הוא על ידי שישראל שומרים את השבת. ועל כן כל היצורים מחוייבים לפאר ולברך וכו' אותו יתברך בשבחים גדולים ונוראים על שהנחיל מנוחה לעמו ישרא וכו'. כי על ידי שמירת ישראל את השבת על ידי זה נמשך עליהם נייחא ושביתה וכו' וכנ"ל. ואפלו קודם מתן תורה היה הכל מתקיים בזכות ישראל שיקבלו את התורה ושישמרו את השבת. וזה ושמרו בני ישראל את השבת וכו'. ביני ובין בני ישראל אות היא. כי על ידי קדושת שבת שניתנה רק לישראל רואים גדולת ישראל שנתן להם יום מנוחתו לנחלה כמו שאמרו רז"ל כי סוד קדושת שבת הוא רק בינו ובין בני ישראל ואין דבר חוצץ ביניהם בבחינת ובשמחתו לא יתערב זר. ועל כן מילה דוחה שבת. כי רק על ידי מצוות מילה נעשה בחינת אדם בחינת איש ישראל שיש לו חלק בהמשכת קדושת שבת בזה העולם כנ"ל ועל כן בוודאי מצוה את דוחה שבת כי הוא תיקון בחינת אדם שהוא קדושת ישראל שכל קדושת שבת תלוי בהם כנ"ל. וזהו ממש ענין פקוח נפש שדוחה שבת מטעם מוטב שיחלל שבת אחת משיחללו שבתות הרבה כנ"ל. שעיקר הטעם כי כשנחסר אחד מישראל מן העולם נחסר המשכת קדושת שבת מזה העולם כנ"ל וכן מחמת זה מילה דוחה שבת. כי על ידי מצוות מילה נעה בחינת אדם ונכלל בקדושת ישראל שעל ידי זה נמשך על ידו קדושת שבת: ועל כן הוא דוחה שבת. כי כל המשכת קדושת שבת הוא על ידי ישראל כנ"ל בחינת ברית עולם ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם וכו' כנ"ל. על כן מילה ושבת הם תרין סהדין. כי שניהם תלוים זה בזה. כי אי אפשר להמשיך קדושת שבת כי אם על ידי ישרא ל החתומי בחותם הקדוש שהוא מצוות מילה שעל ידי זה נעשה איש ישראל כנ"ל וכן אי אפשר להתקיים בקדושת ישראל כי אם על ידי שבת. כי עיקר הקדושה הוא קדושת הברית אבל זעירין אינון דזכיין לזה בשלימות אבל עיקר קיום רוב ישראל שאינם צדיקים כראוי בקדושת הברית בפרט שיש הרבה מאד שפגמו בזה כמו שפגמו כל קיומם על ידי מצוות מילה ושבת כי על ידי מצוות מילה כל ישראל נקראים בשם צדיקים (כמו שכתב רבינו ז"ל בהתורה צוי צדק בסימן כ"ג) ועל ידי שבת זוכין לתשובה להתחזק את עצמו בכל מקום שהוא וכו' ועל ידי זה הכל מתקיימים בקדושת ישאל ועל כן שבת ומילה הם תרין סהדין כנ"ל ובחול הם העדות תפלין ומילה. כי גם בחול כל קיומינו הוא על ידי שבת שמחהי כל ימות השבוע כמובא. רק שבחול אי אפשר להמשיך קדושת שבת כי אם על ידי שמקשרין על עצמם התפילין הקדושים. אבל שבת קדוש מעצמו ואסור אז להנח תפילי. כי על ידי קדושת שבת בעצמו נכללין ונקשרין בו יתברך כנ"ל:
All this is to teach and make known that everything was created for the sake of man — so that man should magnify His Name, blessed be He, through every single thing in the world. And this is the essential perfection and purpose of the entire Creation from beginning to end. And therefore everything was created lacking completion, until man comes and completes it. For the completion and tikun of all things is through man specifically — through his recognizing and magnifying His Name, blessed be He, through every single thing in the world, for the sake of which everything was created, as mentioned above. For Hashem, blessed be He, for Himself, as it were, did not need to create the Creation. For Hashem, blessed be He, knew of Himself before the Creation as He does now. Rather, the entire Creation was for the sake of man — in order to bestow of His goodness upon another, so that we should recognize and know His Name, blessed be He.
Segment 62
אות כט ומעוצם מעלת קדושת שבת על כן אפילו מצוות תקיעת שופר בראש השנה נדחית מפני כזירת שבות של שבת כמו שאמרו רז"ל שראש השנה שחל להיות בשבת אין תוקעין בשופר. והטעם משום שמא יעבירנו ד' אמות בראש השנה:
And therefore, as long as man is not in the world and there is no one to recognize His Name, blessed be He, through that thing — the thing does not have vitality in completeness. And therefore it is still lacking completion. For the entire vitality of the thing is through the fact that one recognizes His Name, blessed be He, through that thing. And as long as man is not present, there is no one to recognize His Name, blessed be He, through that thing. And therefore the tikun of all things is completed through man, who has the power to recognize and magnify His Name, blessed be He, through every single thing in the world. And similarly, he has the power even physically to perfect every thing and finish its form and shape in completeness — which is the aspect of all the melachos in the world: the fact that man must perform many melachos , such as making vessels from wood or metals, or spinning and weaving garments from wool and flax that Hashem, blessed be He, created, etc. For certainly Hashem, blessed be He, Who created the wool and the flax, or the wood and the metal, etc. — certainly it was within His power to create finished vessels and finished garments, etc. But Hashem, blessed be He, created everything lacking completion, until man comes and finishes their tikun through many labors and melachos . For nothing has perfection except through man — through his recognizing and magnifying His Name, blessed be He, through that thing, for the sake of which specifically that thing was created, as mentioned above.
Segment 63
כי בשבת אסור להוציא או להכניס מרשות הרבים לרשות היחיד או מרשות היחיד לרשות הרבים והתנא התחיל מסכת שבת באיסור הוצאה דייקא וכמו שאמרו רז"ל הוצאה איידי דחביבא ליה אקדמא ברישא וזה בחינת יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן אבע בחוץ. כיצר העני עומד בחוץ ובעל הבית פנים. פנים וחוץ זה בחינת עייל ונפיק. ובחינת עייל יש רצוא ושוב. וכן בבחינת ונפיק. והעני והבעל הבית הם בבחינת הרב ותהלמיד בחינת משה ויהושע בחינת חמה ולבנה. שהם בחינת נקודה העליונה ונקודה התחתונה והעני עומד בחוץ הוא בבחינת ונפיק נגד הבעל הבית שהוא בפנים בחינת עייל ואצל בחינת בעל הבית בעצמו יש בחינת עייל ונפיק ובין בבחינת עייל ובין בבחינת ופנפיק יש רצוא ושוב. וכן אצל העני שהוא נגד הבעל הבית בחינת ונפיק יש בו גם כן בחינת עייל ונפיק ובכל אחד יש רצוא ושוב. ועל כן הם שתים שהם ארבע בפנים ושתים שהם ארבע בחוץ:
And had man not sinned, he would have merited to complete the tikun of all things in physicality and spirituality without toil and exertion — only through prayer and some very easy action. For at the time of Creation, the completion of the tikun of all the worlds was dependent upon Adam HaRishon. Had he not eaten from the Tree of Knowledge, and had he prayed his prayer, he would have completed the tikun of all the worlds in perfection on that very day, as explained in the writings of the Arizal. But through his sin, he did not complete the tikun of the worlds. Rather, he further damaged and ruined all the worlds — until it was decreed: "in sorrow shall you eat of it" (Genesis 3:17) , "by the sweat of your brow shall you eat bread" (Genesis 3:19) . For now many, many exertions and labors are needed — which are the 39 melachos — before the things in the world are prepared so as to be fit for benefit, to eat them or to wear them, and the like.
Segment 64
כי הצדיק והרב בחינת משה שהוא בחינת עייל שהוא בחינת הבעל הבית של העולם שעומד בפנים יש אצלו בעצמו בחינת עייל ונפיק. כי יש לו עבודות פנימיות וחיצוניות כמו שכתוב במקום אחר (בסימן כ"ה) וכשעוסק בדביקות להשם יתרך ובעבודות פנימיות בתורה ותפלה זה בחינת עייל אצלו וגם שם יש רצוא ושוב. כי אפילו בשעת הדביקות והביטול וכו'. צריך שיהיה לו רצוא ושוב שלא יתבטל לגמרי כידוע. וכן כשיוצא לחוץ בחינת ונפיק לפי בחינתו. דהיינו שיוצא לעסוק בעבודת חיצוניות באכילה ושתיה ולדבר עם בני אדם וכו'. גם אז בוודאי דבוק בהשם יתברך בשכל גדול אבל הכל בבחינת רצוא ושוב. וזה בחינת שתים שהן ארבע בפנים. ובוודאי בחינת ונפיק של הצדיק בחינת משה גבוה הרבה מבחינת עייל של שאר העולם שהם בחינת התלמידים שהם בחינת יהושע וכו' (וכמו שכתוב בסימן כ"ה הנ"ל בהתורה אחוי לן מנא עיין שם) וכן אצל העולם כל אחד לפי בחינתו שהם בחינת ונפיק כנגד הצדיק. גם אצלם יש אצל כל אחד ואחד בחינת עייל ונפיק. כי כשעוסק בתורה ותפילה זה בחינת עייל כנ"ל וכשיוצא לחוץ לעסוק במשא ומתן או לאכול וכו'. זה בחינת ונפיק. וכשעוסק בתורה וכו' שהוא בחינת עייל צריך להיות לו בחינת רצוא ושוב כי צריכין לדבק את עצמו בהשם יתברך תמיד בבחינת רצוא ושוב. ואפילו כשעוסק במשא ומתן או באכילה ושתיה וכיוצא צריך לזכור בהשם יתברך והכל בבחינת רצוא ושוב שלא יכנוס ויצא חוץ מהגבול. כי אפילו בקדושה צריך שלא יהרוס לכנוס במה שאין לו רשות מכל שכן בחוץ צריכין לשמור מאד מאד המחשבה שבמוח שלא יצא לחוץ מגבול הקדושה. ועל כן הם שתים שהן ארבע גם בחוץ ועיין בתחילת מסכת שבת הפלפול שבגמרא על משנה זאת ב' שהן ד'. שהקשו הני תמני תרתי סרי הוו. וליטעמך שיתסרי הווין. כי בענין הבקיאות הנל יש כמה בחינת וכו'. וכן מה שכתוב מקודם רשויות קתני כון כל עקירת חפץ ממקומו תנא הוצאה קרי לה וכו' ועיין לקמן.
And also now, the more a person sanctifies himself and merits to separate himself from the world, and sets all his heart and da'as to recognize and magnify His Name, blessed be He — to that extent he merits to remove from himself the yoke of the 39 melachos , and merits to receive his parnasah without great toil and exertion. And as our Sages of blessed memory said: "Whoever accepts upon himself the yoke of Torah — the yoke of government and the yoke of worldly occupation are removed from him" (Avos 3:5) . For the exertion of parnasah — which is the aspect of the 39 melachos — is drawn from the contamination of the Serpent, from the damage of the Tree of Knowledge, because he did not endeavor to magnify His Name, blessed be He, through all things. On the contrary — he greatly damaged and denied the fundamental principle. And from there all the 39 melachos are drawn, which are the aspect of the exertions and preoccupations of parnasah .
Segment 66
אות ל וכל הל"ט מלאכות שעושין בכל ששת ימי המעה כולם הם בירורים כנ"ל לברר הקדושה מחוץ לפנים. כי בוודאי עיקר הקדושה הוא בפנים בבחינת עייל רק שצריכים להיות בקי גם בבחינת ונפיק. כי בשביל זה בא האדם לזה העולם בשביל נסיון ובחירה שיהיה מוכרח לצאת לחוץ לעסקו בצרכי הגוף גם כן ששם עיקר הנסיון. וצריך להיות בקי שם מאד שלא יטעה בדבר רק יעמוד בנסיון ויברר מה שצריך לברר ויכניס בכל פעם מחוץ לפנים וזה עבודת כל אדם בזה העולם ועל כן הקדים התנא הוצאה ברישא. כי כל המלאכות כלולים איסור הוצאה מרשות לרשות. כי כל המלאכות הם בחינת בירורים מרשות הרבים לרשות היחיד שהוא רשות יחידו של עולם כמו שכתוב בזוהר הקדוש. ובשבת אסור הוצאה מרשות לרשות וכן כל המלכות כלולים בזה כנ"ל. כי בשבת אין בירור. כי קדושת שבת הוא בבחינת המתן הנ"ל שזה עיקר הסעיוע של הבא לטהר כמובא. בהתורה הנל הבא לטהר מסייעין לו אומרים לו המתן. כי כל העבירות והפגמים ח"ו באים על שלא המתין כמובא במקום אחר. וכמו שאמרו רז"ל לענין אדם הראשון שחטא בעץ הדעת וכו' על שלא המתין כמו שכתוב שם מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון וכו'. ועיקר הפגם על ידי הבהלה כמו שכתוב ואץ ברגלים חוטא. ועל כן נקרא הפוגם ותועה מדרך האמת איש מבוהל (ועיין מזה במקום אחר). וכל זה נמשך בשרשו מפגם הבקיאות הנ"ל שאינו ממתין ומתיישב בדעתו כראוי שמזה בא בחינת הציץ ונפגע הציץ ומת שזה בחינת פגם הצדיקים הגדולים שפגמו בבקיאות הנ"ל ברצוא ושוב בעייל ונפיק וכו'. עד שיש שפוגמים כל כך שהם בבחינת אחר שקיצץ בנטיעות רחמנא ליצלן רק ר' עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום נכנס ויצא בדייקא בחינת עייל ונפיק שהיה בקי בהם כראוי אשרי לו. ועל כן כשמגיע שבת אז אסור להוציא ולהכניס מחוץ לפנים או להיפך כי אז אין בירור כי אז הוא בחינת המתן שהוא בחינת הבקיאות הנ"ל. ואז נמשך שביתה ונייחא על כל הבירורים שישובו ויעלו בכניסת שבת כל אחד למקומן. אבל בשבת הם צריכין לשבות ולשקוט. וכל אדם צריך לשבות אז ולבלי לצאת ממקומו כמו שכתוב שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו שלא יעסוק בשום מלאכה שהם בחינת בירורים והוצאה להכנסה מרשות לרשות רק צריך להמשיך על עצמו קדושת שבת שהוא מנוחת שלוה והשקט כדי להמשיך עליו ישוב הדעת הנ"ל בחינת בקירות הנ"ל בחינת המתן הנ"ל עיקר דרכי התשובה שנתתקנים בשבת כנ"ל.
And therefore, when a person sanctifies himself and believes in Hashem, blessed be He, and sets all his heart to give thanks to the Name of Hashem over every single thing that he sees or derives benefit from — to magnify the Name of Hashem through every single thing in the world, as mentioned above — through this he pushes away the contamination of the Serpent, which is the aspect of the 39 melachos . And he merits that the tikun of all things is completed easily for him, and he attains his parnasah and all his needs without toil and exertion. For the essence of the tikun is through the magnification of the Name of Hashem. And according to what one merits to magnify the Name of Hashem, so is one saved from the 39 melachos , from the sorrow and exertion of parnasah . And one merits to receive one's parnasah easily, from the Name of Hashem — where the essence of trust regarding all of man's needs and all salvations lies. As it is written: "A king is not saved by a great army" etc., "a horse is false for salvation" etc. And it concludes there: "For in Him our heart rejoices, for in His holy Name we have trusted" (Tehillim 33:16–21) . "In His holy Name," specifically — for everything is drawn from the Name of Hashem, as mentioned above.
Segment 68
אות לא ובראש השנה הוא עיקר התשובה כי הוא ראשון לעשרת ימי תשובה כי אז נברא אדם הראשון ונקרא אדם כדי שיזכה להיות הכלל בבחינת אדם הנ"ל. ופגם אז בחטאו. ועל ידי זה נפגם בחינת אדם הנ"ל. והתיקון על ידי תשובה שצריכין לעסוק בתיקון זה בכל שנה מראש השנה עד שמיני עצרת. והכל לתקן בחינת אדם. ועיקר התשובה על ידי תקיעת שופר. כמו שכתוב עורו ישנים מתרדמתכם וכו'. ועל כן תוקעין תר"ת תקיעה בראש ותקיעה בסוף. זה בחינת נקודה העליונה ונקודה התחתונה. ותרועה באמצע או תרועה ושברים מספק שבהם שינוי קולות של גניחה ויללה שזה בחינת הוא"ו שהוא בחינת השינוי גוונין שנשתנה פניו לכמה גוונין על ידי הבושה ושפיכות שדמים שהוא עיקר התשובה כמו שכתוב שם. ועל כן הוא ראש השנה בראש חדש כי אז עיקר תיקון הלבנה שהוא בחינת יהושע שתתקן על ידי התשובה שעל ידי זה מאירה החמה להלבנה בחינת משה ליהושע וכו' כנ"ל. ועל כן כשחל ראש השנה בשבת אין תוקעין בשופר שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים.כי כל כל התשובה על ידי שבת כנ"ל והעיקר על ידי בחינת המתן בחינת אל יצא איש ממקומו ביום השבת שלא יצא חוץ לד'מותיו כי ד' אמות שיש לכל אדם הראש השנה הם בחינת רשות היחיד אצלו וכשמוציא מהם זה בחינת שמוציא מרשות היחיד לרשות הרבים. שזה עיקר איסור מלאכה בשבת כנ"ל וזה עיקר פגם התשובה פגם הבקיראות של עייל ונפיק הנ"ל ועל כן מחמת גזירה את שלא יוציא השופר מרשות לרשות אסרו תקיעת שופר בשבת לגמרי חוץ למקדש כי חוץ מקדש צריכין ליזהר מאד שלא לפגום בבחינת בקיאות הנל ובפרט עתה בשעת החורבן ואריכת הגלות בכלליות ובפרטיות אצל כל אחד ואחד שצריכין להמתין הרבה כמו שכתוב אם יתמהמה חכה לו וכמו שכתוב לכם יחכה ה' לחננכם וכו' וכתיב לכן חכו לי עד יום קומי וכו' וכן כל אחד ואחד לענין גלות המר של נפשו שנתעה על ידי עוונותיו למקום שנתעה. ונפשו נבהלה מאד וחפץ ומשתוקק מאד לשוב להשם יתברך ועדיין לא עלתה בידו שצריך ליזהר מאד לבלי לייאש את עצמו בשום אופן כמבואר כבקר פעמים אין מספר. כי צריכין להמתין הרבה כנ"ל וכל זה נמשך על ידי קדושת שבת כנ"ל שעל ידי זה עיקר תיקון התשובה כ"ל ועל כן מחמת גזרירה שמא יעבירנו וכו'. שזה גפגם שבת פגם הבקיאות של עייל ונפיק פגם בחינת המתן הנ"ל. על כן דחו תקיעת שופר בשבת. כי חשש פגם שבת ח"ו שהוא שמא יעבירנו הוא קלקול דרכי התשובה כנ"ל. ועיקר החשש שמא מחמת טירדת המצוה של תקיעת שופר ילך אצל חכם וכו' ועל ידי זה יעבירנו דד"א כמו שאמרו רז"ל היינו כי דייקא מחשש המהירות והבהלה. כי כל אחד מישראל נבהל מאד לשוב להשם יתברך. אף על פי שצריך לזרז את עצמו מאד ולרוץ בכל כחו לצדיקי אמת והנלווים עליהם לקרבו אליו יתברך. אבל אף על פי כן הכרח שימתין כנ"ל. ועל כן חששו שמחמת טירדת המצוה של תקיעת שופר שהוא בחינת תשובה שמא על ידי זה דייקא יפגום בקדושת שבת שהוא עיקר התשובה עיקר תיקון בחינתהמתן הנ"ל. ויעבירנו ד' אמות בראש השנה שזה עיקר פגם התשובה כנ"ל. על כן דחו אז תקיעת שופר. וסמכו על קדושת שבת בעצמו. שבלא תקיעת שופר, עלידי קדושת שבת בעצמו יתתקנו דרכי התשובה שצריכין לתקן בראש השנה שהוא ראשון לעשרת ימי תשובה. על כן אין תוקעין בשופר אז וכנ"ל.
And this is the aspect of Shabbos , which is the Name of Hashem, on which all the 39 melachos are completely forbidden. For on Shabbos it is forbidden to arouse weekday matters. For Shabbos is the Name of Hashem — and then it is the tachlis ma'aseh shamayim va'aretz [the purpose of the work of heaven and earth] . That is, on Shabbos all things ascend to their purpose — which is the Name of Hashem, as mentioned above. For through the sanctity of Shabbos, which is the Name of Hashem, one merits complete da'as — to recognize and contemplate the greatness of Hashem, blessed be He, and to recognize His Name, blessed be He, through every single thing in the world.
Segment 70
אות לב וזה בחינת הה' זכירות שצריכין לזכור בברכת אהבת עולם ובקריאת שמע שהוא אמונת יחוד כמו שאמרו רז"ל כי צריכין לזכור מעשה עמלק. כמו שכתוב זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים וכו'. שהוא בחינת להכרית זרעו של עמלק. שהוא כנגד בחינת נקודה התחתונה בחינת דום לה' להכניע הדם שבחלל השמאלי וכו' כנ"ל. כי עתה כל המלחמות שלוחמין עם בחינת עמלק. הוא רק על ידי הזכירה לבד שזה עיק המצוה כמו שכתוב זכור את אשר עשה לך עמלק וכו'. ועל כן קורין בתורה פרשת זכור. והוא מצות עשה דאורייתא וכן צריכין לזכור בכל יום בפרט קודם קבלת עול מלכות שמים בפרשיות קריאת שמע כדי להכניס המחשבה שבמוח ולב לזכור שיש קליפת עמלק שאורב תמיד על כל אחד מישראל בלי שיעור ואי אפשר להכניעו ולעוקרו לגמרי שלא יתבטל הבחירה. רק סוף כל סוף ימחה זכרו ולעת עתה צריכין לזכור ולהאמין בזה למען יהיו עיניו צופיות אל ה' תמיד שיצילנו ממנו ולקיים דום לה' וכו' לסבול שפיכת דמים וכו' וכנ"ל ושכל זה בכח קדושת שבת שהוא בחינת קדושת הצדיק שצריכין לזכור תמיד בכל עת בבחינת זכור את יום השבת וכו' זכרהו מאחד בשבת וכו' (ועיין לקמן). וזה בחינת זכירת מעשה מרים שלא לדבר לשון הרע כי לשון הרע שקול כנגד ג' עבירות עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים שהם כנגד הג' נקודות הנ"ל והאו גדול שבכולם כי על ידי לשון הרע מפריד אלוף בחינת ונרגן מפריד וכו' כי מפריד בין כלל ישראל בחינת נקודה התחתונה ובין הצדיק נקודה העליונה וכו'. כי עיקר לשון הרע כשמדברין על הצדיק והנלווים אליו ואפילו כשמדברים על שום אחד מישראל. כפי הלשון הרע כן מעוררין ח"ו קטרוג עליו להפפרידו ח"ו מהנקודה וכו'. ועל כן עיקר התיקון הוא שלום שבשביל זה צריכין להיות כמדבר ולסבול שפיכות דמים ויהיה מן השומעים חרפתם ואינם משיבים עד אשר ישובו המה אלינו וכו'. וזה בחינת זכירת יציאת מצרים. כי יציאת מצרים ומפלת עמלק הם בחינה אחת שוא להכניע הצרים והרודפים את ישראל בכל עת שהם בחינת הרע שבדם שבחלל השמאלי שמשם יניקתם. כי משם אחיזת כל השבעים אומות. וישראל נבחרו מכל עם ולשון. והעיקר על ידי קדושת אבותינו השבעה רועים והעיקר משה רבינו שקידשו עצמן כל כך עד שהכניעו לגמרי הדם שבחלל השמאלי וכל התאוות והמדות רעות הנמשכין ממנו הכל ביטלו בשלימות עד שזכו למה שזכו לבחינת נקודה העליונה וכו'. והם המשיכו הקדושה לזרעם עד שכל ישראל כולם קדושים כנגד כל השבעים אומות שעל ידי שקיבלו את התורה שמרוה לנו לקדש עצמינו באכילה ושתיה על פי מצות התורה וכן בעניני אישות שיהיה הכל על פי התורה וכו'. ועל ידי זה הם מכניעין הדם שבחלל השמאלי שעל ידי זה יצאנו ממצרים בנסים ונפלאות על ידי שכבר נתקדשו קצת ובזכות אבות. ועל ידי זכות התורה שעתידין לקבל וכו'. ואנו צריכין לזכור יציאת מצרים בכל יום כדי לחזק אמונתינו בו יתברך ולחזק כחינו לצפות לישועה תמיד שכמו שהוציאנו מצרים בנסים ומופתים נוראים כאלה כן נזכה להכניע ולבטל כל הצרים וכו' ועיקר כולם הוא עמלק שכולו מכולם כמו שכתוב ראשית גוים עמלק וצריכין לזכור היטב שכבר עקרו אותו כמה פעמים בימי משה ויהושע ודוד ובימי מרדכי. אבל הוא קליפה חזקה כל כך שעדיין השם יתברך בעצמו לוחם עמו עד דורו של משיח עד שיעקור אותו לגמרי כמו שכתוב מלחמה לה' בעמלק מדור דור וכמו שאמרו רז"ל. וכל זה מחמת שכח הבחירה יש לה תוקף גדול והוא יתברך אינו רוצה לבטל הבחירה וכו' כמו שכתוב לעיל ובמקום אחר. ועל כל אחד מישראל מוטל להלחם עמו שהוא מלחמת היצר שיש לכל אחד בזה העולם שעיקר המלחמה היא עם עכירת הדמים שנמשכין מהדם שבחלל השמאלי שמשם כל התאוות וכו' בל רוב העולם הם חלושי כח לעמוד במלחמה זאת כראוי עד שיש שנכשלים מאד וכו'. ועל כן כל כחנו על ידי גדולי מובחרי הצדיקים שיש בכל דור שהם לוחמים בעדינו וכו' וכמו שכתוב בהתורה (בסימן נ"ח) תלת נפקין מחד והם מודיעים לנו וממשיכים לנו קדושת שבת קדש שעל ידי זה יש כח לכל אחד מישראל לישאר על עמדו. לבלי לפול לגמרי בחלק קליפת עמלק שאורב לעקור את האדם לגמרי משני עולמות ח"ו. וכל מלחמתו של עמלק הוא בכמה בחינות כי יורד ומסית את האדם למה שמסיתו על ידי שמגביר מאד הדמם רעים הנ"ל ומכניס מחשבות רעות הרבה בלב כל אחד שהם עיקר היצרין רעים כמו שכתוב במקום אחר. ועולה ומקטרג וכו' ועל ידי הקטרוגים מתגבר יותר ח"ו. ולא די לו בזה כי אם מניח עצמו לאורכו ולרוחבו בהתגברות גדול ובתחבולות עצומות להרבות מחלוקת על הצדיק האמת הגבור כח מאד עד שמכניס טינא גם בלב גדולי צדיקים לחק לבם מאותו על ידי שמכניס בהם קשיות הרבבה עליו שעל ידי זה נתרחקין הרבה מישראל ממנו. וזה גרוע מן הכל.
And this is the aspect of "come and behold the works of Hashem, Who has placed shamos in the earth" (Tehillim 46:9) . And our Sages of blessed memory said: "Do not read shamos [desolations] but rather sheimos [names]." And it is brought in Likutay Moharan II, 39 on this verse that sheimos is an acronym for Tachlis Ma'aseh Shamayim V'Aretz [the purpose of the work of heaven and earth] — which is the aspect of Shabbos, which is the tachlis of the entire Creation, etc. — see there. That is, as mentioned above. For the shem [name] of every thing is its vitality and its purpose — through which one can recognize His Name, blessed be He, from where this name that it has devolved. And this one merits through Shabbos, which is the Name of the Holy One, blessed be He — the root of all the names of all things in the world, which are their vitality, which is the purpose of the work of heaven and earth. For the essential purpose of every thing is to recognize His Name, blessed be He, through that thing, according to the name that it has, as mentioned above — which one merits through Shabbos, which is the Name of the Holy One, blessed be He, as mentioned above.
Segment 72
אות לג ועל ידי כל זה תבין ממילא כל הה' זכירות שצריכין לזכור בקריאת שמע וברכותיה. שהם זכירת מעשה עמלק שהוא עיקר כלליות הקליפות שרוצה לרחק מהשם יתברך וכו' עד שמכניס כפירות בלב רחמנא ליצלן וכו' כמו שכתוב במקום אחר. ועל כן צריכין לזכור את היטוב. כי עתה אין לנו שום כח להלחם עמו בגשמיות רק לזכור היטב מעשה עמלק למען נבין שכל המחשבות רעות ותאוות רעות וכו' הכל הם מעשה עמלק. אבל יש לנו כח להכניעו. אפילו אותן שמחזיקין עצמן לחלושי כח מאד. רק שצריכין לזכור את יום השבת שהוא בחינת כח הצדיק האמת. שעל ידי זה הכל יכניעו אותו וכו'. וכן צריכים לזכור מתן תורה שהוא בחינת שבת שבו נתנה תורה כי על ידי התורה הקדושה שהמשיך לנו משה רבינו ועל ידי החידושי תורה של הצדיקי אמת שבכל דור יכניעו אותו וכו' כנ"ל. וביורת צריכין לזכור יציאת מצרים שהוא מצות עשה לזכור בכל יום בפה מלא. דהיינו לזכור ולשום אל לב שכבר עזרונו השם יתברך הרבה. וכבר יצאנו מהרבה קליפות מאד שהוא בחינת יציאת מצרים שינקו גם כן מעמלק כמו שאמרו רז"ל. ועל ידי זה יתחזק תקוותינו וכחינו להתגבר נגדו בכח הצדיק עד שיקוים כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות. ובשביל זה מזכירין הרבה יציאת מצרים בתפלה באמת ויציב וכו'. אבל צריכין לזכור גם מעשה מרים די להשמר מלשון הרע כמו שאמרו רז"ל כי כל הפגמים ביותר הוא על ידי לשון הרע שעל ידי זה נתרחקין ח"ו המצדיק האמת בחינת משה שעל ידו כל ההתגברות במלחמה הארוכה כמו שכתוב בכל ספרי מוסר שכל המלחמות הגשמיות שבין המלכים כולם נקראים מלחמה קטנה כגד המלחמה שיש להאדם עם עצמו שנקרא מלחמה ארוכה וזה עיקר מלחמת עמלק שבכל דור בכלליות ובפרטיות בכל אדם ובכל זמן. ואין כח לרוב ישראל לעמוד במלחמתו כי אם בכח הצדיק כנ"ל. ועל ידי לשון הרע נפרד ממנו וכו' ועל כן נקרא נרגן מפריד אלוף וכנ"ל. ועל כן הזהיר לזכור מעשה מרים להורות שאף על פי שהיו צדיקים נוראים אף על פי כן שגו בה אהרן ומרים שהרהרו אחר משה מכל שכן שאסור לשאר העם להרהר ח"ו אחרי צדיק האמת אף על פי ששומעים מצדיקים איזה קשיא עליו מכל שכן וכו'. ראשי פרקים
For Hashem, blessed be He, created the entire Creation during the six days of creation, and rested on Shabbos . And specifically through the rest and cessation of Shabbos is the essential perfection, vitality, and sustenance of the entire Creation, as is known. As it is written: "And G-d completed on the seventh day" (Genesis 2:2) etc. And our Sages of blessed memory expounded: "What was the world lacking? Rest. Shabbos came, rest came — the work was completed and finished" (Bereishis Rabbah 10:9) . And had Adam HaRishon not sinned, he would have completed the tikun of the entire Creation on Erev Shabbos — on the day he was created — through prayer alone, as mentioned above. And then he would have merited on Shabbos to recognize His Name, blessed be He, in completeness through every detail of the Creation. And then all the worlds would have ascended to their place, to the completeness of their purpose, on the first Shabbos — as explained in the writings of the Arizal.
Segment 74
אות לד ועל כן נקרא ראש השנה יום הזכרון כי אז הוא ראשון לעשרת ימי תשובה. ועיקר התשובה הוא על ידי הזכרון שצריכין לזכור בהשם יתברך ובעלימא דאתי להתגבר על מה שכל אחד צריך להתגבר שזהו בחינת זכירת שבת שהיא בחינת עולם הבא שעל ידי זה מכניעין בחינת עמלק. וכו' וכן שאר הזכירות הנ"ל כולם כלולים בראש השנה שהוא ראשון לעשרת ימי תשובה וכלול מכולם כי בו בחינת ההתחלה של תשובה שקשה מאד כמו שאמרו רז"ל כל ההתחלות קשות. ועל כן נקרא ראש השנה יום הזכרון. כי עמלק בחינת כלליות הקליפות כלליות הגלות של השבעים עובדי כוכבים שרוצים להשכיח שמו יתברך ח"ו מן העולם. כמו שכתוב החושבים להשכיח את שמך. ועל כן חושבים מחשבות על ישאל שהם עוסקים לגדל שמו יתברךוכמו שכתוב על עמך יערימו סוד וכו'. עד ולא יזכר שם ישראל עוד כי נועצו לב יחדיו. עליך ברית יכרותו וכו'. ועל כן צריכין לזכור מעשה עמלק כדי לידע שכל מיני מחשבות רעות הן מחשבות של הרהורים ותאוות הן מחשבות של קשיות וכפירות כולם בחינת עמלק. וצריכים לזכור שכבר עקרו אותו הצדיקים הקדמונים. ועדיין מתגבר ומתפשט. אבל השם יתברך עקרו לגמרי כמו שכתוב מלחמה לה' בעמלק מדר דר. שבכל דור ודור השם יתברך לוחם עמו ושולח צדיקים גדולים בכל דור ודור שממשיכין הגדלת שמו וזכרו בעולם בבחינת זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור. כי על ידי מחיית עמלק מדר דר. על ידי זה מתקיים זכרו יתברך לדר דר וכנ"ל. וזה זה שמי וזה זכרי וכו'. לא כשאני נכתב אני נקרא וכו'. וזה בחינת נקודה העליונה ונקודה התחתונה. כי שם הוי' בריך הוא שהוא בחינתזה שמי לעולם זה בחינת נקודה העליונה בחינת כבוד אלקים הסתר דבר. ושם א"ד בחינת זה זכרי זה בחינת נקודה התחתונה שהוא בחינת התגלות מלכותו יתברך שעל ידי שנכללין ונתייחדין ב' שמות אלו יחד בחינת נקודה התחתונה ונקודה העליונה על ידי זה נעשה בחינת אדם כנ"ל. וזהו בחינת הה' זכירות הנ"ל. כי זכירת מעשה עמלק וכן יציאת מצרים זה בחינת נקודה התחתונה וכנ"ל. ושבת בחינת נקודה העליונה שכלולה מכולם בחינת משה וכו'. וזכירת מתן תורה זה בחינת הוא שבתוך האלף. כי עיר התקשרות והמשכת החיות מנקודה העליונה לנקודה העליונה הוא על ידי התורה שהוא עמודא דאמציעותא וגם צריכין לזכור מעשה מרים להזהר מאד מלשון הרע ומחלוקת הוא ההיפך מזה ומקלקל הכל ח"ו. כי הוא בחינת נרגן מפריד אלוף וכנ"ל.
But because Adam HaRishon sinned and ate from the Tree of Knowledge of Good and Evil, and intermingled all the four y'sodos — which are the totality of the worlds — that became mixed with good and evil — through this the world was not rectified. On the contrary, he further ruined and diminished it. And through this it was decreed: "in sorrow shall you eat of it" , "by the sweat of your brow shall you eat bread" etc. — which are the aspect of the 39 melachos , which are the totality of the exertions, toils, and preoccupations of parnasah . And because of the enormity of his sin, man and the world could not have endured — but Shabbos agin alei — "Shabbos protected him" , as the Holy Zohar states.
Segment 76
אות לה וזה בחינת פשטא מונח זרקא סגול. זרקע בחינת נקודה התחתונה שעיקר התשובה להחזירה למקומה לבחינת נקודה העליונה בבחינת זרקא דאיזדריקת לאתר דאיתנטלית מתמן כנ"ל. וזה בחינת סגול שהוא נקודה העליונה כמו שכתוב בהתורה הנ"ל ופשטא זה בחינת הואו שבתוך האלף שעל ידו נקשרין ונכללין יחד כנ"ל. וזה בחינת מונח בחינת שבת שהיא נייחא ומנוחה כי עיקר כל ההתקשרות והכלליות הוא דעל ידי שבת שהוא יום מנוחה וכנ"ל.
For the essence of the damage was that he damaged the Name of Hashem and empowered the aspect of m'oray aish over m'oray or . And this is the aspect of "and that it was a desire to the eyes" (Genesis 3:6) — this is the aspect of the damage to the eyes , which are the aspect of m'oray or . And this is the aspect of "and that it was a ta'avah [desire]" etc. — ta'avah is the aspect of the empowerment of m'oray aish , from where all the desires come. For the essence of all desires is through the aspect of m'oray aish , from where the fire and heat of all desires originates. And this is: "and the tree was desirable to contemplate" — this is the aspect of the damage to the mochin , which are the aspect of m'oray or , as mentioned above.
Segment 78
אות לו וזה בחינת קריאת התורה בשבת. כי עיקר קיום התורה הוא על ידי שבת. כי קיום התורה קשה מאד להמשיך בעולם. כי יצר לב האדם רע מנעוריו. והבעל דבר מתגבר מאד בכל אחד ואחד להחטיאו ח"ו. ועל כן רבים הכשלו כמו שנכשלו השם יתברך ירחם מעתה. ובשביל זה קיטרגו המלאכים הרבה על בריאת האדם ואמרו מה אנוש וכו'. כי עתיד למיחטא קמך וכו' וכן בעשת מתן תורה קיטרגו על נתינת התורה לישראל כמו שאמרו רז"ל. והכל מחמת שראו שהרבה יעברו על התורה וזעירין אינון שיזכו לקיום התורה בשלימות. בל השם יתברך לא שמע אליהם ואמר לחנם נקראתי רחום וחנון וכו' כי ראה שיהיו צדיקים בכל דור שיקיימו את התורה בשלימות. והם יחזרו את ישראל בתשובה עד שסוף כל סוף תבא הגאולה שלימה על ידי משיח צדקינו. ועל כן ברא את האדם ונתן את התורה לישראל נמצא שעיקר מתן תורה היה על ידי התשובה שקדמה לעולם שהקדים השם יתברך רפואה למכה שהוא התשובה שאפילו אם יחטאו ישראל כבר הקדים להם רפואת התשובה. אבל עיקר דרך התשובה נמשך על ידי קדושת שבת כנ"ל שממשיכין הצדיקים אמתיים נ"ל ועל כן קורין בתורה בשבת ביותר מכל השנה. כי קורין בהם כל השבעה קרואים וגומרין כל התרוה מסדר לסדר בכל שבת ושבת עד שגומרין אותה בשמחת תורה להורות שעיקר המשכת התוה בעולם שנזכה לקיימה שזה העיקר הוא על ידי שבת שהוא גחינת תשובה שעל ידי זה עיקר קיום התורה כנ"ל ועל כן קורין בשבת כל השבעה קרואים שהם כנגד השבעה רועים מאברהם עד דוד שעיקרם משה שנתן לנו את התורה כי כל השבעה רועים המשיכו את התורה. כי ההתחלה היה מאברהם כמו שאמרו רז"ל קיים אברהם כל התורה וכו' וממנו ליצחק ויעקב וכו' עד שניתנה על ידי משה רבינו. אבל עיקר מקום התורה הוא בארץ ישראל ובית המקדש כמו שכתוב כי מציון תצא תורה וכו'. ועל כן שלימות קיום התורה הוא על ידי דוד השביעי מהשבעה רועים כי הוא טרח ומצא מקום הבית המקדש ועסק בבנינו ונקרא על שמו בית דוד על כן קורין בשבת ז' קרואים שהם בחינת השבעה רועים כמובא כי עיקר קיום התורה שנמשכה על ידי השבעה רועים הוא על ידי דבת שהוא בחינת תשובה שעל ידי זה עיקר קיום התורה כנ"ל.
And because Adam HaRishon damaged the Name of Hashem and empowered m'oray aish , which are the aspect of the name of impurity , etc. — therefore his entire tikun was through Shabbos specifically , which is the Name of Hashem, as mentioned above. For on Shabbos there is no dominion for the name of impurity . For then the Name of Hashem shines in all the worlds. For Shabbos is k'vi'ah v'kayama — "fixed and enduring" , as our Sages of blessed memory said, and its sanctity is fixed in itself. And therefore on Shabbos the Name of Hashem shines, and the contamination of the Serpent is pushed away, and the sin of Adam HaRishon is rectified. And therefore all the 39 melachos are forbidden on it — for they are drawn from the contamination of the Serpent, from the aspect of m'oray aish . For on Shabbos there is no dominion for the aspect of m'oray aish , for on Shabbos the Name of Hashem shines, as mentioned above.
Segment 80
אות לז וזה בחינת קריאת המפטיר שקורין בנביאים. כי כל הנביאים הם בחינת תלמידי משה רבינו שהוא רבן של כל הנביאעם. ועל כן כולם כלולים ביהושע שהוא ספר ראשון של ספרי הנביאים. כי הוא הנביא התלמיד הראשון של משה שלא ימיש מתוך האוהל. וכל הנביאים קיבלו על ידו. כמו שכתוב משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים וכו'. ויהושע הוא בחינת נקודה התחתונה שמקבל מנקודה העליונה שהוא בחינת משה שעל ידו דייקא מאיר משה התורה לישראל. ועל כן כל השבעה רועים שיעקרם משה שעל ידם נמשכה התורה. כי הארתם את התורה לישראל הוא על ידי בחינת יהושע שהוא נקודה התחתונה בחינת חיריק דס"ג שהוא בחינת ואציעה שאול הנך כמבואר בהתורה הנ"ל כי העיקר להכרית זרעו של עמלק שממנו רתיחת הדמים שבחלל השמאלי שמשם כל העוונות והפגמים רחמנא ליצלן. וזאת המלחמה עוסק משה בחינת הרב האמת שבדור על ידי בחינת יהושע שהוא בחינת התלמיד כי דייקא יהושע שייך לזה כמו שכתוב צא הלחם בעמלק וכמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל. ועל ידי זה דייקא מאיר הנקודה העליונה בנקודה התחתונה. ונמשך דרך התשובה בעולם. ועל כן קוריאן בנביאים למפטיר, כי כל הנביאים הם בבחינת יהושע כנ"ל. וקורין בהם מפטיר אחר קריאת התורה כי עיקר קיום התורה על ידי בחינת יהושע שהוא בחינת התלמיד בחינת נקודה התחתונה שעל ידו דייקא ממשיך הצדיק בחינת משה דרך התשובה בעולם כנ"ל על ידי קדושת שבת כנ"ל.ועל כן מזכירין בברכת הפטרה צמיחת קרן משיח ושסוף כל סוף יגמור השם יתברך ויזכור כל ישראל לקיים את התורה על ידי משיח צדקינו כמו שמבואר שם בכל הברכות נאמן אתה ה' אלקינו ובר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם וכו' כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם וכו'. כי עיר קיום התרוה שהוא צמיחת קרן משיח הוא על ידי בחינת הנביאים שהם בחינת יהשוע בחינת נקודה התחתונה שעל ידו דייקא ממשיך הצדיק בחינת משה דרך התשובה בעולם כנ"ל. וזה שאמרו רז"ל שתקנו לקרות בנביאם מפטיר. כי פעם אחת גזרו שלא לקרות בתורה וקראו אז בנביאים ואחר כך נתבטלה הגזירה. ותקנה זאת לקרות בנביאים השאירו לדורות היינו כי אפילו שמלכות הרשעה רוצה לבטל התורה מישראל על ידי התגרותם הגדולים אף על פי כן מתקיימת התורה על ידי הנביאים. על כן לא בטלו תקנה הזאת לקרות בנביאים אחר שקורין בתורה להורות ולהודיע שעיקר קיום התורה הוא על ידי הנביאים שהם בחינת יהושע שהוא בחינת התלמידים של הצדיקי אמת שעל ידם עיקר המשכת דרך התשובה שעל ידי זה קיום התורה כנ"ל.
And therefore on Shabbos it is even forbidden to pray for one's needs. For requesting one's needs is forbidden on Shabbos. And therefore one does not pray the eighteen blessings [of the weekday Shemoneh Esrei ] on it, but rather only seven blessings. For the completion of the tikun of the worlds — Adam HaRishon needed to complete on Erev Shabbos through prayer, as mentioned above. But on Shabbos it is complete rest. And there is on it no creation, nor completion of the work of any creature — even through prayer and requests for one's needs. Rather, it is a day of cessation and rest and bitul to the purpose — through every detail of the Creation of the six days of work. For on Shabbos one merits to recognize His Name, blessed be He, through the entire Creation, as mentioned above — which is the essential purpose of the entire Creation, as mentioned above.
Segment 82
אות לח ועל כן קודם ראש השנה ויום כפור ועשרת ימי תשובה הוא חודש אלול שבו נתעוררין ישראל בתשובה. כי אז עוסקין בכח הצדיקים לעשות הדרך לתשובה שהוא בחינת הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה שהוא סוד כוונת אלול כנ"ל שעיקר בחינת בקיאות בהלכה הנ"ל בחינת אם אסק שמים שם אתהיות וירידות צריכין לעבור על כל אחד ואחד שאי אפשר לבאר בכתב. בפרט מי שכבר נכשל כמו שנכשל. על כן אם רוצה לחוס על חייו להטיב אחריתו צריך לילך על ידיו ורגליו לקבל דרך זה בחינת בקיאות בהלכה הנ"ל. ואז יזכה לאחרית טוב לנצח.
And this is the enormity of the greatness, preciousness, and sanctity of Shabbos Kodesh — that on Shabbos, every person can — even if he has transgressed all the sins in the Torah, G-d forbid — he too can draw upon himself the sanctity of His Name, blessed be He, to know and recognize His Name, blessed be He, through the observance of Shabbos, which is the Name of the Holy One, blessed be He. For in the sanctity of Shabbos, no damage from any sin, G-d forbid, reaches. For Shabbos protected Adam HaRishon in his sin. And similarly, the Shabbos protects also now every sinner, G-d forbid. For through proper observance of Shabbos, all people merit — even the worst and most lowly — to know and recognize and believe in His Name, blessed be He. And through this they will merit to return to Hashem. For Shabbos and the true Tzadikim are one and the same aspect, as mentioned above — for they are the aspect of the Name of Hashem, through which all can know of His Name, blessed be He, and return to Him, blessed be He, and rectify the damage of all the four y'sodos that are drawn from the four letters of the aforementioned Name. And therefore our Sages of blessed memory said: "Whoever observes the Shabbos — all his sins are forgiven" (Shabbos 118b) . That is, as mentioned above.
Segment 84
אות לט ועתה מה יפה אף נעים הסדר של ישראל שתקנו לנו חז"ל הכל יפה בעתו שתיכף בשמחת תורה שמסיימין התורה בפטירת משה ויהושע מלא רוח חכמה וכו' (כנ"ל באות כ"ה) ומתחילין בראשית וקורין עד פרשת קדושת שבת שהוא ויכולו כנ"ל. כי עיקר העבודה מאלול עד עתה שהוא להמשיך דרך התשובה בעולם העיקר על ידי שבת שמודיעין לנו הצדיקים שהם בחינת משה שמאיר ומודיע על ידי בחינת יהושע וכו' כנל על כן תיכף מפטירין בתחילת ספר יהושע שמדבר מהסתלקות משה ויהושע צריך להתחזק וכו' כמו שכתוב שם משה עבדי מת ועתה קום עבור וכו' ומסיימין רק חזק ואמץ כי זה עיקר התיקון והתקוה שמשה המשיך תיקון כזה שגם אחר הסתלקותו ימשיך דרך התשובה בעולם על ידי בחינת יהושע שעל ידי זה כובשין ארץ ישראל וכו' כנ"ל. וזה שאנו קוראין בכל שנה ושנה. כי ממשלתך בכל דור ודור ובכל שנה ושנה נעשה בחינה זאת שמתחילין אותה מסדר בסדר בכל שבת עד שגומרין אותה בגמר תיקון החותם בתוך חותם של ראש השנה ויום כפור שהוא בשמיני עצרת ושמחת תורה והכל בשביל להאיר להמשיך קדושת שבת שהוא דרך התשובה בעולם כי שמעתי מפיו הקדוש זל אחר שאמר התורה הנל שבכל מקום שיש רב אמיתי ותלמיד שלומד ממנו נעה בחינה זאת בחינת משה ויהושע ואוהל מועד שעל ידי זה עיקר המשכת דרך התשובה בעולם. ובה עוסקין מאלול עד שמינ עצרת ומפטירין אז ביהושע וכו' כנ"ל שהוא ההפטורה הראשונה כי כל ההפטורת שבנביאים הכל בבחינתיהושע שהוא הספר הראשון שבנביאים. כי יהושע בחינת נקודה התחתונה שעל ידו מאיר בחינת משה בכל דור בכל שנה דרך התשובה בעולם וכו' כנ"ל.
And this is the aspect of what our Sages of blessed memory said: "Had Yisrael observed two Shabbasos, they would have been redeemed immediately" (Shabbos 118b) . For now, after the sin of Adam HaRishon, two Shabbasos specifically are needed. For in truth, man must first complete the tikun of the world physically during the weekdays. For all things were created lacking completion, as mentioned above. And man needed to complete them so that every thing should be in its fullness, goodness, and proper perfection — such as all the foods, that they should be in their completion so as to be fit for eating, and likewise all things in the world.
Segment 86
אות מ והנה מבואר בכל הנ"ל שעיקר התיקון הוא שבת שהוא מתנה טובה וכו'. והעיקר כי על ידי שבת הכל יזכו לתשובה שעל ידי זה תבא הגאולה וכו' כנ"ל ועל כן צריכין ליזהר מאד לכבד את השבת ולזכור את השבת תמיד. כי שבת הוא התכלית בחינת תכלית שמים וארץ וכו'. וזה שמסיימין ההפטרה של יום כפור שמדברת מתשובה מסיימין אותה בשמירת שבת כמו שכתוב שם אם תשיב משבת רגליך וכוף אז תתענג על ה' וכו' כי עיקר התשובה הוא ביום כפור. וגם יום כפור מקבל משבת. כי שבת ראש לכל הזמנים המקודשים כמו שכתוב וברכתו מכל הזמנים. כי כל תיקון התשובה של יום כפור הוא על ידי שבת כנ"ל על כן מסיימין הפטרת יום כפור בשמירת שבת וכנ"ל.
And had Adam HaRishon not sinned, he would have completed the tikun of the entire Creation in perfection on the first Erev Shabbos through his prayer. For through prayer, everything would have been completed in physicality and spirituality — and as it will be in the future, as our Sages of blessed memory said: "In the future, the earth will produce ready-baked cakes" etc. And certainly so it was before the sin — that we would not have needed any exertion or melachah to complete the things that were created. Rather, everything would have been completed in perfection through prayer alone.
Segment 88
אות מא ובזה תראה נלאות בתורה איך הכל נסמך בסדר נפלא כי בשביל זה סידר משה רבינו פרשת שמירת שבת קודם פרשת חטא העגל כמבואר בפרשת כי תשא שמדבר שם ממעשה המשכן. ואחר כך אך את שבתותי תשמרו וכו' ושמרו בני ישראל את השבת וכו' ברית עולם ביני ובין בני ישראל וכו'ואחר כך מתחיל לדבר תיכף ממעשה העגל, להורות ולגלות ולהודיע חסדי ה' ונפלאותיו שבחסדיו הנפלאים הוא מקדים רפואה למכה תמיד כמו שאמרו רז"ל שקודם מעשה הרע והמר הזה של חטא העגל שבזה קלקלו לדורות וגרמו כל החורבות כי חזרו והמשיכו היצר הרע על עצמן שמזה באים כל הקלקולים גם עתה וכו' הקדים והודיע לנו בתורתו קדושת שבת קדש שסידרה מקודם להורות שכבר הקדים התיקון והרפואה שהוא קדושת שבת שמקבלין מצדיקי אמת בחינת משה שעל ידי זה תתקן הכל כי על ידי זה נמשך דרך התשובה בעולם כנ"ל. ועל כן האלף אורות נסתלקו על ידי חטא העגל מחזירין אותם למשה בשבת ומשה מחזירן לישראל כמו שכתוב בכוונות. כי עיקר תיקון חטא העגל הוא על ידי שבת כנ"ל. ועל כן בכניסת שבת אומרים מזמור שיר ליום השבת שהוא המזמור שאמר אדם הראשון בכניסת שבת סמוך לחטאו כמו שאמרו רז"ל כי שבת אגין עלוהי כמו שאמרו רז"ל וכנ"ל. וזהו בחינת מה שכתוב במעשה של שני הבנים שנחלפו שכשרודפין את האדם מן הגען עדן צריך לעמוד עצמו אצל שבת כמו שכתוב שם וכמובא לעיל ועל כן הזכיר שם מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך איש בער לא ידע וכו' אתה מרום לעולם ה' ופירש רש"י לעולם ידך על העליונה היינו שראה תיכף שאל על פי שהתגברו הס"ם וחיילותיו כל כך. עד שהחטיאו אותו כל כך ביום הראשון שעל ידי זה יהיה מה שיהיה וכו' כי תיכף אמר לו השם יתברך איכה שמרמז על החורבות שהתיקון על ידי צעקות איכה בחינת איה וכו' כנ"ל אבל ברחמי השם יתברך השרה עליו רוח הקדש ואמר תיכף מזמור שיר ליום השבת וסיים ואתה מרום לעולם ה' כי לעולם ידך על העליונה. כי בכח קדושת שבת יתגלה אלקותו יתברך תמיד על ידי הצדיקים אפילו בעוקבתא דמשיחא אפילו בדורות אירונים האלה שגברה ההסתרה שבתוך הסתרה עד אין קץ. אף על פי כן יהיה נמשך דרך התשובה בעולם שהוא בחינת אם אסק שמים וכו' ואציע שאול הנך וכו'. וזהו על ידי קדושת שבת כנ"ל וזהו מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך כי מחשבותיו יתברך עמוקים מאד שאי אפשר להשיגם כמו שכתוב בהפטרה דרשו ה' בהמצאו וכו'. יעזוב רשע דרכו וכו'. כי לא מחשבותי מחשבותיכם וכו'. ויש לפרש מה גדלו מעשיך ה' אלו ששת ימי המעשה. שבהם עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם. שעל ידי זה הראה גדולת מעשיו הנוראים והנפלאים מאד. אבל לכאורה קשה מה התכלית מכל זה ולמה לנו כל הרעש הז שברא כל זה בחכמות נפלאות כאלה ואחר כך יכלה הכל. ובפרט שרוב הדורות יקלקלו הרבה ויהיו להם צרות רבות כאלה רחמנא ליצלן מעתה. על כן הסמיך לזה מאד עמקו מחשבותיך. זה בחינת שבת שאז אין שום עשיה ועובדא כלל והוא תכלית הידיעה בחינת קדושת עמקות המחשבה היינו שהשיב שאסור להרהר אחר מדותיו. כי מאד עמקו מחשבותיו כי כבר הקדים שבת שנמשך מעמקות מחשבתו מאד שעל ידי זה יתתקן הכל כנ"ל. ועל כן בוודאי יהיה תכלית טוב לכל אדם עם כל מעשה שמים וארץ התלוים בו כי שבת הוא תכלית מעשה שמים וארץ וכנ"ל. וזהו גם כן מה שאומרים אחר כך במזמור ה' מלך גאות לבש וכו'. מקולות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום ה' כי אף על פי שהמים רבים אדירים משברי ים מתגברים על כל אדם כל כך כל כך. בחינת כל משבריך וגליך עלי עברו וכו'. אף על פי כן מכולם אדיר במרום ה'. והוא יגמור הכל כרצונו ויביא הכל אל התכלית הטוב האמתי הנצחי כי כבר הקדים ונתן לישראל קדושת שבת וכנ"ל. על כן אומרים זה בכניסת שבת וכנ"ל. ועל כן אפילו מי שחטא הרבה ח"ו כל זמן שאינו מומר להכעיס או לחלל את שבתות הוא בכלל ישראל וכו' אבל מומר לחלל שבת הרי הוא כמומר לכל התורה ויוצא מכלל ישראל. כי עיקר קיום קדושת ישראל הוא על ידי שבת וכנ"ל.
And then, had all things been in their perfection and fullness before Shabbos — then through the first Shabbos, all things would have ascended to their purpose. For Adam HaRishon would have merited to recognize His Name, blessed be He, through every detail of the Creation on the first Shabbos — and this is their essential purpose, as mentioned above. For since the Creation would already have been completed in ultimate perfection before Shabbos, then on Shabbos he could have recognized His Name, blessed be He, through every detail of the Creation. For certainly it is impossible to attain the purpose of every thing — that is, to recognize His Name, blessed be He, through every thing — except when the thing is in its fullness and goodness. For as long as a thing has not been completed in perfection, it has not yet reached its purpose, and it is impossible to bring it to its purpose in perfection — that is, to recognize His Name, blessed be He, through that thing — since that thing itself has not come to its perfection and cannot perform its proper function.
Segment 90
אות מב ועל כן בכל מה שעוברעל האדם צריך לזכור בשבת תמיד. ובפרט בענין הפרנסה. כי צריכין לקדש כל העובדות והמשא ומתן שהם כלולים בל"ט מלאכות לקדשם בקדושת שבת כמו שאמרו רז"ל. כי צריכין לזכור שעיקר ברכת הפרנסה הוא משבת דמיניה מתברכין כל שיתא יומין וכו' וכן כשהמחשבות רודפין אחריו מאד צריך לעמוד עצמו אצל שבת שהוא שביתה ומנוחה. כי עיקר תיקון המחשבה הוא להיות שב ואל תעשה גם במחשבה כמו שכתוב במקום אחר (סימן ע"ב) ויבטל עצמו בבחינת וקדושת שבת וישמשיך מחשבתו לתוך התוה שניתנה בשבת שמשם נמשכין כל החידושי התושרה וכו' וכן בענין קנאה ושנאה ומחלוקת שבין אדם לחבירו ובין איש לאשתו וכו' שמצוי מאד שזה מזיק להאם מאד כידוע צריך לזכור את עצמם בקדושת שבת שהוא שלום בחינת שבת שלום. וכל מה שעובר על האדם בכל יום ויום צריכין לברוח במחשבתו לקדושת שבת והכל בכח הצדיקים שמודעים לנו קדושת שבת כנ"ל.
For example, a food item: before the wheat is prepared through grinding, kneading, and baking, etc. — until it is fit as human food — certainly before this, the wheat has not reached its purpose. And one does not yet see through it in completeness the goodness of the Creator and His wonders, and one does not yet recognize through it in completeness the Name of Hashem that one must recognize through it. Only when one prepares the wheat until it comes to its perfection — that one makes from it bread — then it has reached its perfection. And then the wise person can recognize through it in completeness the Name of Hashem that one must recognize through it specifically . As it is written: "And you shall eat and be satisfied, and you shall praise the Name of Hashem your G-d" (Joel 2:26) etc.
Segment 92
אות מג וזהו אם תשיב משבת רגליך. כי העיקר לתקן בחינת הרגלין שהם כלי ההליכה לילך בדרך התורה בדרכי התשובה הנ"ל בבחינת רגלי עמדה במישור. וכו'. כי עיקר היברור הוא בבחינת רגלין כי שם כל אחיזתם בבחינת רגליה יורדות וכו' כידוע. כי זה בחינת תוקף ההתגרות שמתגרה הבעל דבר עתה בדורות הלו מאד בכלל ובפרט. כי עתה הוא בעקבות משיחא בחינת רגלין ששם אחיזת הסטרא אחרא והקליפות מאד. ועל כן צריכין לידע שעתה בדורות האלה כשמתגבר האדם בתנועה קלה לשוב להשם יתברך הוא יקר אצל השם יתברך הרבה מעבודות גדולות של דורות הראשונים וכמובא כל זה בכתבי האריז"ל ובדברי הבעל שם טוב ז"ל ובפרט מדברי אדמו"ר ז"ל. ועל כן עיקר לקץ הגאולה הוא כד מטו רגלין ברגלין ויקויים ועמדו רגליו ביום ההוא וכו' כמובא כל זה הרבה בכתבי האריז"ל. וכל התיקון על ידי שבת כנ"ל.בחינת אם תשיב משבת רגליך וכנ"ל. כי זה העולם בכלל הוא בחינת רגלין בחינת והארץ הדום רגלי שזהו בחינת נקודה התחתונה שהוא בחינת שתיקה והמתנה בחינת דום לה' וכו' אך לאלקים דומיה נפשי וכו'. בחינת טוב ויחיל ודומם לתשועת ה' שפירושו שתיקה והמתנה כי בזה העולם צריכין רק להמתין כי הוא צל עובר וענן כלה ורוח נושבת וכו'.ובני אדם צריכין לעבור בו בשביל נסיון וצירוף והעיקר שיעמוד בנסיון וימתין בכל הדברים שלא יהיה להוט אחר שום תאוה של מותרות ומה שמוכרח לו יהיה לו בטחון וימתין תמיד לישועת ה'. וכן בכל מה שעובר עליו עדי יזכה לתכליתו הנצחי. כי על ידי זה זוכין לקדש כל העובדות והמשא ומתן של ששת ימי המעשה לקשרם לשבת שעל ידי זה נעשה בחינת אדם בחינת אדם לשבת על הכסא. כי על ידי הדמימה והשתקיה הנ"ל מקדשין כל העובדות של ימי החול עד שממשיכין על ידי ששת ימי המעשה בחינת וא"ו שבתוך האלף שעל ידי זה ממשיכין ומקשרין עצמן לנקודה העליונה שהוא בחינת כסא דמתכסיא שמשם עיקר קדושת שבת. כי שבת בכלל הוא בחינת נקודה העליונה. והעולם בכלל בחינת נקודה התחתונה. ועל ידי שמקדשין ששת ימי החול על יידי הדמימה והשתיקה כנ"ל על ידי זה ממשיכים על ידי ימי החול שהם בחינת וא"ו מנקודה העליונה לנקודה התחתונה נעשה בחינת אדם וכו'. שזה בחינת דרך התשובה וכו' כנ"ל. וזהו אם תשיב משבת רגליך עשות חפציך ביום קדשי וכו' כי כל השביתה בשבת מלעשות חפציו ביום קדשו הכל בבחינת אם תשוב משבת רגליך. כי כל הבירורים בבחינת רגלים שבשביל זה אסור שום עשיית חפציו ביום הקדוש והנורא הזה וכנ"ל. וזהו וקראת לשבת עונג. כי עיקר קדושת שבת הוא דייקא לקיים עונג שבת שהם הג' סעודות של שבת שהם בחינת עדן נהר גן שהם בחינת ג' מצוות הנ"ל ג' נקודות הנ"ל. שהם בחינת דרך התשובה כנ"ל. וזהו ולקדוש ה' מכובד וכבדתו מעשות דרכיך בחינתיקון הכבוד לזכות לכבוד אלקי על ידי דרכי התשובה וכו' כמבואר בהתורה הנ"ל על פסוק זה וכבדתו מעשות דרכיך שמרמז על דרכי התשובה בחינת שני הבקיאות הנ"ל שעל ידי זה זוכין לכבוד אלקי וכו'. שכל זה הוא בחינת קדושת שבת כנ"ל. וזה ממצוא חפציך ודבר דבר שלא יהיה דיבורך של שבת כדיבורך של חול. כי באמת עיקר עליית הדיבור הוא בשבת. כי אז עולין הרגלין שהם בחינת דיבור בחינת צדק תדברון בחינת צדק יקראהו לרגלו שזהו בחינת צדק לפניו יהלך וכו' כמו שכתוב במקום אחר. כי הדיבור בחינת מלכות פה שעיקרה עלייתה בשבת מלכתא כי בששת ימי החול שהוא בחינת העולם הזה צריכין רק לשתוק כנ"ל וכמו שאמרו רז"ל על פסוק האומנם אלם צדק תדברון מה יעשה האדם בעולם הזה יעשה עצמו כאלם. כי אסור לדבר שום דיבור של עסקי עולם הזה רק דיבורי תורה ותפלה כמו שאמרו רז"ל יכול אף בדברי תרוה תלמוד לומר צדק תדברון וכמו שאמרו רז"ל ודברת בם ולא בדברים בטלים אבל אי אפשר להתקיים בלא הדיבור כי צריכין לדבר בעסקי עולם הזה והצטרכות ההכרחיים. אך צריכין לקשר כל הדיבורים אל התרוה שיהיו כל דיבוריו במשא ומתן וכיוצא בשביל התכלית הנצחי כמו שכתב אדמו"ר ז"ל (בסימן כ"ט) שצריכין לכווין בכל דיבור שמדבר בשביל המשא ומתן שכוונתו כדי שיתן צדקה. וכן בכל הדיבורים. אבל בשבת גם דיבור זה אסור כי אסור לעסוק במשא ומתן ובשום מלאכה. ואפילו דיבור של עסקי חול אסור אפילו אם כוונתו לשם שמים באמת. כי אפילו מלאכת המשכן נדחה מפני שבת. מכל שכן כל המשא ומתן ודיבוריו אפילו אם עושה משא ומתן באמונה כראוי בבחינת מלאכת המשכן כמו שאמרו רז"ל אף על פי כן בשבת גם זה אסור כי בשבת אסור לדבר שום דיבורי חול כי אם דיבורי שבת שהם דברי תורה ותפילה ושבחים והודאות להשם יתברך ולזמר שמירות של שבת להודות לה' בכל לב בשמחה גדולה ועצומה על שנתן לנו בחמלתו מתנה טובה הזאת שהיתה גנוזה בבית גנזיו שהוא קדושת שבת. כי שבת למעלה מהדיבור. וכל הדיבורים נמשכין משבת. כי שבת בבחינת שתיקה העליונה שהיא למעלה מהדיבור בחינת סיג לחכמה שתיקה שהוא בחינת כתר בחינת המתן. כי שורש הדיבור הוא במחשבה שהוא בחינת שתיקה. כי הדיבור בחינת חכמה בחינת כי ה' יתן חכמה מפיו וכו'. ושרשו בבחינת כתר בחינת שתיקה בחינת סיג לחכמה שתיקה שהשתיקה מקפת את החכמה שהוא בחינת הדיבור כמו סיג וגדר כמו שכתוב שם. כי צריכין לשתוק קודם שמדברין להתיישב היטב קודם שמוציאין הדיבור. וכן בין דיבור לדיבור. ועל כן אמרו רז"ל מלה בסלע משתיקא בתרין. כי השתיקה למעלה מהדיבור והיא שורש הדיבור ותיקונו. וכל זה נמשך משבת שהוא בבחינת כתר בחינת כסא דמתכסיא שם סוד השתיקה בחינת חכם חרשים ונבון לחש. ואסור אז לדבר שום דיבור כי אם דיבור של שבת שנמשך מבחינת שתיקה העליונה שהוא דיבור של ישוב הדעת דיבורי אמונה להתדבק על ידם להשם יתברך בחינת אודיע אמונתך בפי. בחינת ויום שביעי משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' וכו'. וזהו אז תתענג על ה' דייקא. דא אורייתא דאתיקא סתימאה שהוא בחינת על ה' כ(כמובא בהתוה לשמש בסימן מ"ט ליקוטי חלק א') שהוא למעלה מהתורה הנגלה ששם עיקר בחינת התשובה שהוא בחינת שבת כמבוא במקום אחר. וזה והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך שהוא נחלה בלי מצרים. היינו כי על ידי שבת זוכין שיתבטלו כל המצרים של הקדושה שעל ידם כל החורבנת בכלל ובפרט בבחינת כל רודפיה השיגוה בין המצרים.כי מי שאוחז את עצמו בכח קדושת שבת שהוא בחינת כח קדושת הצדיק שהוא שבת דכולהו יומי כנ"ל. אין שום מיצר שירחיקו מהשם יתברך. כי מכולם ישוב להשם יתברך כי יזסכה לדכי התשובה הנ"ל שהם בחינת בקי בעייל בקי בנפיק בחינת ואציעה שאול הנך וכנ"ל כי יעקב היתה מטתו שלימה ומבטל קליפת עשו וישמעאל שהם מיצרי הקדושה שהחריבו את הבית המקש שעל ידם אריכת הגלות. כי יעקב ומשה כחדא חשיבו בחינת הצדיק האמת שממשיך קדושת שבת שהוא בחינת דרכי התשובה הנ"ל. על כן על ידי שמירת שבת שמקבלין מהצדיק האמת כנ"ל על ידי זה זוכין לנחלה בלי מצרים שאין שום דבר יכול להרחיק מהשם יתברך ח"ו. כי מכולם ישוב להשם יתברך וכנ"ל.
It emerges that it is impossible to recognize the Name of Hashem in completeness through the Creation except when the Creation is first completed, as mentioned above. And had Adam HaRishon not sinned, he would have merited to complete the entire Creation through prayer alone on the first Erev Shabbos. And then he would have merited on the first Shabbos to recognize the Name of Hashem in completeness through every detail of the Creation — and this is their essential purpose, as mentioned above.
Segment 94
אות מד וזה שסיימו שם רז"ל במאמרם על פסוק האמנם הנ"ל. יכול אפילו אם הגיס דעתו תלמוד לומר משרים תשפטו בני אדך. כי פסוק זה מדבר מדרכי התשובה כנ"ל. שעיקר התשובה הוא שישים עצמו כמדבר ולא יתגאה כלל וכשישמע בזינו ידום וישתוק ויהיה בכלל הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים וכוף כמבואר שם בהתורה הנ"ל שזהו מה שכתבו שם מה עיעשה אדם בעולם הזה יעשה עצמו כאלם כי צריכין לשתוק ולהיות כאלם שזהו עיקר התשובה כמו שכתוב דוד ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו. ועל זה אמרו שם יכול אפילו בדרי תורה תלמוד לומר צדק תדברון. כי בדברי תורה בוודאי צריכין לדבר כי על ידי זה כל תיקון התשובה להנצל מכל רע כמו שאמרו רז"ל אם פגע בך מנוול זה משכיהו לבית המדרש. וכן אמרו רז"ל לענין תשובה אם היה רגיל ללמוד דף אחד ילמוד ב' דפין וכו'. ועל כן סיימו יכול אפילו אם הגיס דעתו תלמוד לומר וכו' כי אפילו אם יעסוק בתורה ויגיס דעתו בוודאי לא תתקיים התורה אצלו ולא יזכה לתשובה. כי עיקר התשובה שהוא קיום התורה הוא על ידי ענוה שישים עצמו כמדבר כמו שכתוב בסוף על מאמר רבב"ח זימנא חדא הוי קא אלינן במדברא וכו' עיין שם. וזהו תלמוד לומר משרים תשפטו בני אדם. כי צריכין לדו את הכל לכף זכות ולשתוק למחרפיו כמו שכתוב שם בסוף על מאמר רז"ל הוי דן את כל האדם לכף זכות כי עיר תיקון התשובה הוא על ידי שירגיש שפלותו באמת. ואף על פי כן יחזק את עצמו בכח הצדיק האמת שהוא בחינת שבת שעל ידי זה יזכה לילך בדרכי התשובה הנ"ל עד שירוחם מן השמים וישוב אל ה' וירחמהו אמן כן יהי רצון.
But after the sin, the Creation was not completed in perfection. And then, certainly it is not possible to recognize on Shabbos the Name of Hashem except according to the state of the Creation at that time. And therefore the observance of two Shabbasos is needed. For first, the observance of Shabbos — which is the Name of Hashem — is needed in order to merit afterwards, during the six weekdays, to complete the Creation through the 39 melachos that came into being after the sin. For now it is impossible to complete the Creation except through the 39 melachos . And the essential completion is through Shabbos specifically . For through the observance of Shabbos one merits to draw the sanctity of Shabbos onto the six weekdays, so that all the 39 melachos should be in the aspect of the work of the Mishkan — through which specifically the Creation is completed.
Segment 96
אות מה ועיקר קדושת שבת הוא שמחה שצריכין ליזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת כמו שכתוב (בסימן י"ז) וכמבואר בדברי רז"י הרבה. וזה עיקר תיקון דרכי התשובה שנתתקנים על ידי קדושת שבת. כי עיקר התשובה לשוב נפשו לשרשה בבחינת זרקא דאזדריקת לאתר דאתנטלית מתמן (כמו שכתוב בסימן ל"ה ליקוטי חלק א') ושורש נפשות ישראל הוא בחינת שמחה. כי שרשם במחשבה דקודשה בריך הוא. כי ישראל עלה במשחבה תחלה שם מקור השמחה כמו שכתבו עוז וחדוה במקומו. כי אין עצבות לפני המקום כמו שאמרו רז"ל וכל עיקר פגם כל העבירות הוא בחינת עצבות שמשם נמשכין כל העבירות שעיקרם פגם הרית שנמךש מהקליפה הנקרא על שם העצבות והיללה כידוע וכל כן עבירה גוררת עבירה כי העבירה נמשך מבחינת זוהמת הנחש שהוא בחינת בעצבון תאכלנה היפך קדושת השמחה שהוא לשמוח בהשם יתברך בחינת אנכי אשמח בה' וגילו צדיקים וכ' וכשעובר עבירה ח"ו. נמשך עליו עצבות בחינת אדאג מחטאתי בחינת יגון ואנחה שהם בחינת סטרא אחרא וכו'. כמו שכתוב בכוונות. ומחמת התגברות העצבות יותר גוררת עבירה יותר כנ"ל. ועל כן עבירה גוררת עבירה. ולא היה שום תקנה לשוב. על כן עיקר התשובה על ידי גדולי הצדיקים שיכולין לעורר הנקודות טובות שבישראל אפילו בהגרועים המלאים עבירות גם בהם מחפשים הצדיקים הגדולים ומוצאים בהם נקודות טובות כי אפילו פושעי ישראל מאים מצוות כרמון (וכמו שכתוב בהתורה ועוד מעט ואין רשע סימן רפ"ב וכו'). ובשארי מקומות רבים. עד שמכניסים בהם שגם הם ישמחו נפשותיהם. ועל ידי זה הם מוציאים אותם מעבירות ומפגמים ומחזירים אותם בתשובה וזה בחינת קדושת שבת שמודיעים להם כנ"ל. כי שבת בחינת שמחה וחדוה. כי בשבת מתבטלים כל הדינים כמו שכתוב וכל שולטני רוגזין ומארי דדינא כולהון ערקין ואתעברו מינה והשם יתברך מסתכל אז רק על הטוב בישראל. על כן כל מי שממשיך על עצמו קדושת שמחת שבת שנמשך גם עליו בכח הצדיקי אמת על ידי זה יכול לזכות לילך בדרכי התשובה הנ"ל. שהם בחינת בקיאות הנ"ל בחינת בקי בעייל בקי בנפיק וכו'. בחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך. כי אף על פי שהבעל תפ- ילה צריך לצעוק ולבכות הרבה לפני השם יתברך ולשבר לבו מאד כמו שכתוב לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה אבל אף על פי כן צריך להיות בקי בהלכה שלא יתרחק ח"ו מהשם יתברך יותר על ידי זה. כי בכל דרכי הקדושה יש בהם בחינת צדיקים ילכו בם וההיפך בחינת פושעים יכשלו בם. בחינת זכה נעשה לו סם חיים לא זכה וכו'. כי בוודאי צריך הבעל תשובה לסבול בזיונות ושפיכות דמים בכמה בחינות וכמבואר בהתורה הנ"ל. שעיקר התשובה הוא כשישמע בזונו ידום וישתוק ויקיים דום לה' וכו'. ובכלל זה הוא גם כן מה שצריך לסבול בזיונות ושפיכות דמים מעצמו בבחינת חרפה שברה לבי וכו' כי צריך להתבייש בעצמו מעוונותיו ופגמיו עד שיהיה נשפך דמיו בקרבו וכמו שאמרו רז"ל כל העובר עבירה ומתבייש בה מוחלין לו על כל עוונותיו. אבל אף על פי כן צריכין להיות קי בהלכה זאת מאד שלא יבא על ידי זה לעצבות ומרה שחורה דסטרא אחרא. וכמו שהזהיר אדמו"ר ז"ל על זה ואמר שלב נשבר הוא ענין אחר מעצבות. וצריכין ליזהר שלא יתאחז העצבות מהלב נשבר על כן הזהיר להתגבר שיהי כל היום בשמחה בכל דרכי עצותיו הקדושות. רק בשעה מיוחדת יהיה לו לב נשבר לפרש שיחתו לפניו יתברך כבן לפני אביו וכו' וכל זה כלול בבחינת בקי בהלכה הנ"ל ועל כן באמת עיקר דרכי התשובה אשי אפשר לקבל כי אם על ידי גדולי הצדיקים הנ"ל שהם מורים לנו דרכי התשובה בחינת בקיאות בהלכה והעיקר על ידי קדושת שבת שהוא מקור השמחה שאז השם יתברך מסתכל רק על הטוב וכו' כנ"ל.
And then one merits on the second Shabbos afterwards to recognize the Name of Hashem in completeness through every detail of the Creation. For the Creation has already been completed through the 39 melachos that one merited to perform in holiness, in the aspect of the work of the Mishkan , through the observance of the first Shabbos, as mentioned above. For now one must begin the tikun from Shabbos — in which no damage or hold of the 39 melachos , which are the aspect of the contamination of the Serpent, reaches. And therefore on Shabbos, even now, after the sin, one can draw upon oneself and upon the entire Creation the sanctity of His Name, blessed be He. And through this one can draw the sanctity of Shabbos onto the six weekdays, to purify and sanctify the 39 melachos from the contamination of the Serpent — to merit that the 39 melachos should be holy, in the aspect of the work of the Mishkan . And then the tikun of all things is completed through these 39 melachos during the weekdays. And then one merits on the second Shabbos to bring the entire Creation to its purpose — that is, to recognize His Name, blessed be He, in completeness through every detail of the Creation, which has already been completed, etc., as mentioned above. And then the redemption will come. For the sin of Adam HaRishon will be rectified, for he damaged this, as mentioned above. And therefore, had Yisrael observed two Shabbasos specifically , they would have been redeemed immediately, as mentioned above.
Segment 98
אות מו וכל זה צריכין ביותר בראש השנה שהוא תחילת השנה שהוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה. ואז צריכין להמשיך דרכי התשובה הנ"ל ועל כן הקדים לנו השם יתברך ברחמיו חודש אלול הקדוש שסוד כוונת אלול הוא הנותן בים דרך כנ"ל כי בהם עוסקין לתקן דרכי התשובה הנ"ל כדי שנזכה בראש השנה לילך בבדרכי התשובה הקדושים האלו. ועל כן באמת צריכין לנסוע לצדיקי אמת על ראש השנה שהם יכולין להמשיך דרכי התשובה אלו והעיקר להמתיק תוקף הדין של ראש השנה ולהמשיך על עצמן שמחה אז כמו שהזהיר אדמו"ר ז"ל שבראש השנה צריכין להיות בשמחה. וכמו שכתוב בנחמיה לענין ראש השנה אכלו משמנים ושתו ממתקים ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם וכו'. וזה בחינת שופר שהוא לעורר חסדים ולהמתיק דינים כידוע היינו לעורר רחמי השם יתברך שיסתכל רק על כל הנקודות טובות שבישראל ולא יסתכל על הרע שלנו כלל. עד שיכנוס בלבינו רחמיו העצומים עד שיהיה נמשך שמחה עלינו שעל ידי זה עיקר תיקון התשובה כנ"ל וזה בחינת אשרי העם יודעין תרועה וכו'. בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו. כי קול שופר הוא בחינת עשרה מיני נגינה שהם עיקר השמחה ועל כן מסיימין העשרה הלולים בחינת עשרה מיני נגינה בהללוהו בצלצלי תרועה וכו'. ועל כן בשבת כשחל ראש השנה אין תוקעין בשופר כי עיקר השמחה שהוא תיקון הנ"ל נמשך על ידי שבת כנ"ל. ועל כן כשחל ראש השנה בשבת אין לתקוע בשופר לעורר בחינת השמחה שהוא עיקר התשובה כנ"ל. כי כל כלליות השמחה נמשך משבת שהוא יום שמחה וחדוה בכל העולמות כמו שכתוב בזוהר הקדוש.
And this is: "Whoever observes the Shabbos according to its law — even if he worshipped idolatry like the generation of Enosh — he is forgiven" (Shabbos 118b) . For the generation of Enosh — the essence of their damage was to the Name of Hashem, as it is written: "Then it was begun to call upon the Name of Hashem [profanely]" (Genesis 4:26) . Therefore the observance of Shabbos, which is the Name of Hashem, is the tikun for this.
Segment 100
אות מז וזה שאמרו רז"ל יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תקועין אבל לא במדינה משחרב בית המקדש התקין ר' יוחנן בן זכאי שיהיו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין. כי במקדש שהוא בחינת נקודה העליונה כנ"ל או בכל מקום שיש בו בית דין כמו ביבנה דהיינו שיש שם צדיקי אמת בחינת משה נקודה העליונה. שם צריכין זוכין ליום שכולו שבת כולו תשובה כי הם עושים תמיד תשובה על תשובה. היינו שעושים תשובה תמיד על השגתם הראשונה וכו' כנ"ל ועל כן הם יכולין לתקוע אפילו בשבת. כי הם בקיאים בהלכה היטב על כן אפילו כשתוקעים בשבת לא יבואו לידי שום פגם ח"ו על ייד זה. אבל עכשיו שאין לנו בית המקדש ואין לנו בית דין הגון קבוע כמו בימיהם. כי אין אנו יודעין היכן הצדיקים האמתיים הגבוהים כל כך שהם בקיאים בהלכה זאת של שתשובה היטב. על כן אסור לתקוע בבת שלא יעבירנו ד' אבמות ברשות הרבים שלא יצא מדרכי הבקיאות הנ"ל כי באמת שופר כלול מכמה בחינת כי הוא מעורר ומשבר הלב מאד בבחינת היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו וכו' שזהו בחינת מה שצריך הבעל תשובה שיהי ו לב נשבר וכו' כנ"ל אבל אחר לב נשבר צריך לבוא לשמחה כמו שכתוב בדבריו ז"ל שזהו כם כן בחינת שופר כנ"ל. ובשבת צריכין רק שמחה. ואסור לעורר שום לב נשבר כלל. על כן אסור לתקוע בשבת וזהו בחינת שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים שהוא במקום הסטרא אחרא ששם אחזית העצבות. כי שם כל המלאכות והמשא ומתן והעסקים והטרדות של פרנסה שהם בחינת עצבות בחינת בעצבון תאכלנה אבל במקדש ובמקום שיש בו בית דין גדול שהם בחינת בקיאים בהלכה הנ"ל. והם יודעים לתקוע גם בראש השנה שחלל להיות בשבת כי יודעים להזהר היטב שלא לעורר בשבת על ידי השופר שום לב נשבר ושלא לצאת מהגבול של קדושת שבת רק על ידי תקיעתם זכו לתשובה על תשובה שזה צריכין גם בשבת על כן הם היו תוקעין גם בשבת.
And this is the aspect of Parashas Zachor , which must be read on the Shabbos before Purim — Parashas Zachor, which is the remembrance of the war against Amalek that persists in every generation, as it is written: "a war for Hashem against Amalek from generation to generation" (Exodus 17:16) . For the essential power to wage war against Amalek — to erase his name and his memory from the world — is through Shabbos, which is the Name of the Holy One, blessed be He, as mentioned above.
Segment 102
אות מח וזה בחנית מלכיות וזכרונות ושופרות. שכולם לעורר חסדי ד' ונפלאותיו שבודואי יגמור הכל כרצונו. כי יגביר החסדים על הדינים עד שיעורר הטוב שבישראל וישובו כולם אליו שאז תתגלה מחכותו יתברך לעין כל שזהו בחינת מלכיות שאומרים שם הפסוקים מתנ"כ של התגלות מלכותו לעולם ועד. ומזכירין תיכף לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל וכו' של ישראל כמו שפירש רש"י שם. וכן כל הפסוקי זכרונות מדברים שהשם יתברך יזכור לעולם בריתו וינחם כרוב חסדיו וכו' ועל כן מתחילין בפסוק ויזכור אלהים את נח להורות ולגלות שאפילו בדור המבול בתוקף התגברות הדינים גם אז לא עזב חסדו וחפץ ביום העול וזכר את נח וכו' וישוכו המים וכו' מכל שכן עתה שכבר היו צדיקים גדולים נוראים כאלו שהם האבות ומשה רבינו והשבעה רועים ותנאים ואמוראים ונביאים וכו' וכו'. וגם בכל דור נמצאים צדיקים גדולים. ובכל אחד מישראל נמצאים נקודות טובות רבות. שבודואי יזכור ה' חסדיו בזכות אבותינו וכו' כמו שמזכירין שם פסוקים אלו וזכרתי את בריתי יעקב וכו' וכן הבן יקיר לי אפרים וכו' רחם ארחמנו וכו' זכרתי לך חסד נעורים וכו'. וכן פסוקי שופרות שכולם לעורר זכות מתן תורה וכו'. וכן מדבר מקיבוץ גליות ישראל שהוא על ידי שיסתכל וימצא זכות בכולם. וכן מדבר שם מעשרה הלולים שהם בחינת עשרה מיני נגינה שנעשים על ידי בירור הטוב על ידי גדולי הצדיקים כמו שכתוב במקום אחר ומסיימין וביום שמחתכם ובמועדיכם וכו' ותקעתם וכו' כי העיקר לעורר הטוב שבישראל עד שיזכו לשמחה שזהו עיקר בחינת דרכי התשובה בחינת קדושת שבת שהוא שורש התשובה וכנ"ל. וזה לא הביט און ביעקב. וזזה בחינת נקודה התחתונה בחינת ואציעה שאול הנך. וכמו שפירש רש"י שם שאין הקדוש ברוך הוא מסתכל על העוונות והעבירות שעושין וכו' שזהו בחינת ואציעה שאול הנך שצריכין להאמין שאפילו כשאדם נופל ח "ו למקוםש נופל עדיין השם יתברך עמו ורחמיו עליו עדיין ומחכה לו שישוב. שעל ידי בקיאות הזה מהצדיק האמת. על דייז ה זוכין לשוב אל השם יתברך תמיד בכל עת מכל מקום שהוא. שזהו בחינת בקי בנפיק. ה' אלהיו עמו בחינת נקודה העליונה. ותרועת מלך בו בחינת הוא"ו שבתוך האלף שהוא בחינת מצוות למנות מלך כמו שכתוב שם.
For the essential war of Amalek in every generation is against the Name of Hashem — which is the name of the true Tzadik, which is the Name of Hashem, for His Name is partnered in the name of the Tzadik. This true Tzadik is the p'air [glory] and the yofi [beauty] and the hiddur [splendor] of the entire world. He is the true chein [grace] of the entire world. He is the aspect of the Y'sod HaPashut , the aspect of "a river goes out from Eden" (Genesis 2:10) etc. — from whom all the four y'sodos are drawn, which are the totality of all the worlds, all of which are drawn from him and all of whose vitality is drawn through him. Whoever is included in the true name of this Tzadik — he looks at himself in all the four y'sodos , which are all the middos , and merits to return in teshuvah to Hashem, blessed be He, etc., as explained there in its place in this Torah — see there.
Segment 104
אות מט והנה מבואר לעיל שעיקר תיקון התשובה הוא לזכות שבחינת משה יאיר לבחינת יהושע שזהו בחינת יחוד חמה ולבנה. ועיקר התיקון על ידי שמחת שבת שממשיכין על עצמו וכו' כנ"ל. כי עיקר תיקון פגימת הלבנה שהוא בחינת יהושע הוא על ידי ביטול העצבות כי פגימת הלבנה זה מארת חסר. ומבואר בזוהר הקדוש ומבואר בדבריו ז"ל מארת חסד דא לילית שמשם כל היללה והעצבות שמשם כל פגם הברית שהוא עיקר היצר הרע ועל כן בשעת קידוש לבנה מזכירין גודל השמחה של המאורות כמו שכתוב ששים ושמחים לעשות רצון קונם וכו' וכן נוהגין ישראל לברך ברכת הלבנה בשמחה רבה וכמו שכתוב בשמיני עצרת שנוהגין לעשות ריקודין ומחולות בשעת קידוש לבנה זה בחינת מילוי פגימת הלבנה שהוא על ידי שמחה כנ"ל. וזה שהזהירו מאד את יהושע כמה פעמים חזק ואמץ. כמו שכתוב בסוף התורה בענין הסתלקות משה ובתחילת ספר יהושע. כי עיקר ההתחזקות על די שמחה כמו שכתוב כי חדות ה' היא מעוזכם. ועל ידי זה עיקר היחוד וההארה ממשה ליהושע שהוא עיקר תיקון דרכי התשובה כנ"ל.
And if this true Tzadik of every generation were revealed in the world, and the entire world were truly close to him — the world would already be rectified. For this Tzadik has the power to rectify the entire world, if they did not conceal and hide him. But in every generation there is the aspect of the wars of Amalek. And the essence of Amalek's war, may his name be erased, is only specifically against this true Tzadik who is the Rosh Bayis [the true Head of the House] . For Amalek is the aspect of the reishis [beginning] of the Sitra Achrah — the aspect of "the first of the nations is Amalek" (Numbers 24:20) . And therefore all his war is only against this true Rosh Bayis , from whom all the generations are drawn — in the aspect of "He Who calls the generations from the beginning" (Isaiah 41:4) . For Amalek does not wish to wage war against the small or against the great — but only against the Rosh Bayis himself.
Segment 106
אות נ וזה בחינת לחם משנה של שבת בחינת משנה תוה בחינת כפלים לתושיה שכל זה בחינת תשובה על תשובה. כי עיקר בחינת תשובה על תשובה זוכה הצדיק האמת שכבר זכה לעשות תשובה בתכלית השלימות והזכות בלי שום פניה שאין שלימות אחריו. ואף על פי כן הוא עושה גם אחר כך תשובה על תשובה דהיינו על השגתו הראשונה וכו' כש"ש שזהו בחינת יום שכולו שבת כולו תשובה שיזכו לעולם הבא כמו שכתוב שם וגדולי הצדיקים זוכין לזה בעולם הזה כנ"ל ולעולם הא עין לא ראתה וכו. ורק זה הוא בחינת תשובה על תשובה בשלימות שזהו בחינת קדושת שבת שהוא כולו תשובה כנ"ל. כי שאר אנשים אפילו אם מתגברים כראוי ועושים בכל פעם תשובה על תשובה הראשונה. דהיינו על חטאתי וכו'. שלא היה זך בלי פניה וכן אחר כך. כל זה אינו נקרא תשובה על תשובה באמת כי אם בשם המושאל. כי כל זמן שלא זיכך האדם את עצמו בתכליתה זכות עד שאין עולה על מחשבתו שום פניה ושם מחשבה זרה. עדיין אינו בכלל בעל תשובה גמור מאחר שיש בו עדיין איזה שמץ אחיזת הפסולת. ועל כן כל אלו התשובות שעושין בכל פעם מחמת שלא היתה התשובה זכה כל כך. כל אלו התשובות נקראים תשובה אחת. ואז כשבא בתשובותיו הרבים לתשובה שלימה באמת בתכלית הזכות בלי שום שמץ של איזה צד מחשבת חוץ. כל זה נקרא תשובה הראשונה. ואחר כך כשעושה תשובה על השגתו הראשונה זה עיקר בחינת תשובה על תשובה. ובוודאי גם זה הצדיק הגדול בחינת משה שזוכה לזה לעשות תשובה על תשובה על ההשגות כנ"ל גם הוא יש לו בחירה בזה כי מאחר שצריך בזה העולם לעשות תשובה בכל פעם על השגתו הראשונה בוודאי יש לו בחירה כי בזה העולם אפילו הצדיק הגדול והנורא מאד כמו משה רבינו עליו השלום יש לו בחריה אך איקר הבחירה של הצדיק שהוא בחינת משה הוא בבחינת משה הוסיף יום אחד מדעתו מו שכתוב במקום אחר כ(בספר חיי מהר"נ) וזה בחינת הבחירה שהיה לאדם הראשון קודם החטא שהיה זך בתכלית ועדין לא ניתן בו יצר הרע. כמו שאמרו רז"ל ומובא בפירוש רש"י ואם כן מאין היה לו בחריה עד שחטא בעץ הדעת. אך כל בחירתו אז היה בבחינה זאת בבחינת משה הוסיף יום אחד מדעתו. כי הוא היה זך לגמרי בתכלית. והזהירו השם יתברך שלא יאכל מעץ הדעת טוב ורע דהיינו במקום שיש שם אחיזת הרע לא יאכל משם. כי רצה שלא יכנוס בו היצר הראע הגשמי שלנו כלל רק ישאר לו בחריה של גדולי גדולי הצדיקים בחינת משה שצריכין בכל פעם לילך מדרגא לדרגא ולעשות בכל פעם תשובה על השגתו הראשונה שזהו בחינת קדושת שבת שום זה קדוש ונורא מאד ואין בו אחיזת הרע ועל כן אין בו שום בירור רק כל העבודה של יום השבת הוא לעלות מהשגה להשגה שזהו בחינת תשובה על תשובה באמת כנ"ל. שזהו בחינת עבודת גדולי הצדיקים הנ"ל שכל זה בחירתם בבחינת משה הוסיף יום אחד מדעתו. ומשם היה בחירתו של אדם הראשון כנ"ל. ועל כן באמת כל מכשול כי החטא שלו היה על ידי שהוסיף על הצווי כמו שאמרו רז"ל. ועל ידי זה נכשלו לגמרי ועברו על מצות ה'. כי בוודאי אסור להוסיף על דברי השם יתברך כמו שכתוב לא תוסיף עליו. אבל אף על פי כן מצינו שמשה הוסיף יום אחד מדעתו והשם יתברך הסכים עמו כמו שאמרו רז"ל אך בודואי יש בזה חילוקים רבים. כי הלא מצינו בכל הצדיקים החכמים הראשונים שהוסיפו כמה גזירות וגדרים ברוב במצוות הם בחינת משמרת למשמרת כגון שבות לשבת וכו' כמו שאמרו רז"ל ועל כן באמת לנו אסור לגמרי לגרוע או להוסיף אבל גדולי הצדיקים יש להם בזה בחירה שיש כמה דברים שם צריכים להבין מדעתם אם להוסיף אם שלא להסיף. ועל כן באמת יש יגיעה ועבודה גדולה בה כמו שהבנתי מדבריו ז"ל בעת שדיבר מזה. וזה היה סוד הבחירה של אדם הראשון. וכשנכשל על ידי אשתו שהוסיפה שלא כראוי נכשל מאד בחטא גמור. כי בודואי כשאין זוכין לכוון דעתו יתברך כראוי יכולים להכשל מאד. שזהו בחינת ארבעה נכנסו לפרדס שרק ר' עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום אבל ב"ע וב"ז זה הציץ ונפגע וזה הציץ ומת. אבל נשארו צדיקים גדולים. אבל אחר נפל לגמרי וקיצץ בנטיעות. כי ענין זה הוא בחינת בקיאות הנ"ל בחינת בקי ברצוא בקי בשוב וכו' כי בוודאי צריך הצדיק לעלות בכל פעם להשגה גבוה יותר. אבל אף על פי כן אסור לו להרוס לעלות אל ה' ליכנוס בהשגות שאינם ראוים לו כמובן כל זה בדבריו ז"ל. (כמו שכתוב בהתורה כי מרחמם בסימן ז' לקוטי תנינא על מאמר רז"ל סיג לחכמה שתיקה וכו' ובמקום אחר). ומי שזוכה בעבודתו לבקיאות הזה היטב. זוכה לידע לכווין דעתו מה להוסיף שיהיה כרצונו יתברך ומה שלא להוסיף. ועל כן רק ר' עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום. נכנס ויצא דייקא בחינת עייל ונפיק הנ"ל שהיה בקי בעייל בקי בנפיק. אבל ב"ע ובן זומא טעו בענין הבקיאות הזה. ועל כן לא יצאו בשלום רק שאף על פי כן נשארו בצדקתם. אבל אחר קצץ בנטיעות. כי יצא לחוץ לגמרי וזה בחינת חטא אדם הראשון שהיה גבור מאד ונכשל בכמה בחינות. וכמרומז בבזוהר הקדוש בההוא יומא הציץ ומת. כי הסתכל במה דלא הוו ליה רשו. וכן אמרו רז"ל שכפר בעיקר רק שתיכף עשה תשובה. וכל זה היה בחינת פגם הבקיאות הנ"ל. וכל התיקון שלו היה על ידי שבת. כי שבת אגין עלוהי כי קדושת שבת הוא בבחינה זאת בחינת תשובה על תשובה באמת. דהיינו על השגה הראשונה וכו'. שזהו בחינת יום שכולו שבת כולו תשובה כנל. אבל זה אין זוכין כי אם גדולי הצדיקים בחינת משה שרק הם יודעים ומשיגים סוד קדושת שבת בשלימות. כי הם עושים תשובה על תשובה בשלימות שהוא על השגה הקודמת וכנ"ל. ומהם אנו מקבלים קדושת שבת בבחינת לך והודיעם הנ"ל ועל ידי זה גם אנו יכולים לזכות לתשובה על תשובה לפי ערכינו שנזכה לשוב תמיד להשם יתברך על שהתשובה הראשונה לא היתה זכה כל כך. והלואי שנזכה לעת עתה לזה. וזה בחינת לחם משנה של שבת בחינת תשובה על תשובה הנ"ל. כי עיקר לחם משנה נמשך מהמן שירד ביום הששי לחם יומם ובשבת לא ירד כלל. כי המן הוא בבחינת דעת בחינת משה כמו שאמרו רז"ל וזכו ישראל בשכות משה שביום הששי ירד לחם משנה בשביל שבת ובשבת לא ירד כלל. כי בכל שת ימי המעשה שיש בהם בירורים ירד להם המן דבר יום ביומו כפי הבירור של אותו היום. וזה בחינת תשובה של ההמון עם. כי על ידי התשובה מבררין הטוב מן הרע הכשר מן הפסוק וכו' שזהו בחינת הבירור שנעשה בכל יום משת ימי המעשה שהם כנגד ששה סדרי משנה שהם בחינת כשר ופסול אסור ומותר טמא וטהור. וביום הששי ירד לחם משנה זה בחינת תשובה על תשובה של ההמון עם עד שנשלם תשובתם בשלימות ובשבת לא ירד המן כלל. רק אז אוכלים הלחם משנ של יום הששי שהוא סוד עונג שבת כי אז אין בירור. ואין טורחין אז בהמשכת השפע בגשמיות כפי הבירור. רק אז צריכין לאכול סעודת שבת להתענג על ה' בלחם משנה שהוא בחינת תשובה על תשובה של גדולי הצדיקים בחינת משה שהוא בעצמו בחינת המן בחינת הדעת של תשובתו הור רק על שגה הקודמת כנ"ל. כי בשבת אין בירור אבל עליית העולמות עיקרו הוא בשבת כמובא בכוונות. וזה היה צריך אדם הראשון שעדיין לא ניתן בו יצר הרעא ולא היה צריך בירור שלנו. רק היה צריך להעלות העולמות כמבואר בכוונות הרבה בזה. וזה עיקר קדושת שבת שזוכין לזה גגדולי הצדיקים שזהו בחינת תשובה על תשובה בשלימות באמת כנ"ל כי כפי תשובתו כן הוא עליית העולמות התלוי בו. ועל כן באמת עיקר לחם משנה בחינת תורה זוכין עהצדיקי אמת הנ"ל רק גם אנו מחויבים לבצוע על לחם משנה זכר למן. כי אנו ממשיכין בחינת לחם משנה בחינת תשובה לפי ערכינו על ידי כח גדולי הצדיקים שזוכין ללחם משנה בחינת תשובה בכל פעםעל השגתו הקודמת וכנ"ל. כי כבר מבואר לעיל שעל ידי אלו הצדיקים שהם עיקר בחינת קדושת שבת שכולו תשובה של עולם הבא שהוא על ההשגות כנ"ל. על ידם יכול כל אחד לזכות לתשובה אפילו הגרוע שבגרועים. כי בכל פעם שהצר עליהם ויצעקו ויתפללו להשם יתברך תמיד בכלות הנפש בבחינת מבטן שאול שועתי בחינת צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי קראתי שמך ה' מבור תחתיות עד ישקיף וירא ה' משמים שיזכו לתשובה שלימה וכו' כנ"ל. וכל זה הוא בחינת קדושת שבת שמקבל כל אחד מגדולי הצדיקים הנ"ל שהם בחינת משה בחינת שבת דכולהו יומי וכנ"ל.
But because against the Head himself, he has no power to wage war with him directly — for this true Tzadik, the Rosh Bayis , has already merited to vanquish him and to break him utterly, for lo is'hani midilei klum [he derived no benefit from it at all]. For he already broke all the desires and all the evil middos to the ultimate of their ultimacy, in the utmost perfection beyond which there is no perfection. And he subjugated and nullified from himself the contamination of the Serpent, which is the contamination of Amalek, which is the Sitra Achrah . And he subjugated them all from himself in the utmost subjugation and nullification, until there remained in him no hold of evil at all, not even the slightest trace. And afterwards he further continued to give over his life every day for Hashem, blessed be He, and accepted upon himself sufferings harsh and bitter worse than death for the sake of the sanctity of His Name, blessed be He, and for the sake of His people Yisrael, etc.
Segment 108
אות נא וזה בחינת יום כפור שאז חייבים כולם להתענות ומקום בערב יום כפור מצוה לאכול. כי האכילה מחברת הגוף עם הנפש. כי על ידי האכילה נמשך חיות להגוף מהנפש והוא קיום האדם. ועל כן על ידי האכילה כראוי נעשה בחינת התיקון הנ"ל שהוא בחינת אלף וכו' שעל ידי זה נעשה אדם בחינת א' דם כמו שכתוב שם כי הגוף בחינת נקודה התחתונה. והנשמה בחינת נקודה העליונה כי גוף ונפש הם בחינת שמים וארץ כמו שאמרו רז"ל יקרא אל השמים מעל זה הנשמה. ואל הארץ זה הגוף. ושמים וארץ הם בחינת נקודה העליונה ונקודה התחתונה בחינת השמים כסא נקודה העליונה שנקראת כסא דמתכסיא וכו' כנ"ל. והארץ הדום רגלי בחינת נקודה התחתונה כנ"ל. וחיות הנמשך על ידי האכילה שמחבר אותם יחד זה בחינת הוא"ו שבתוך האלף שממשיך החיות מנקודה העליונה לנקודה התחתונה. ועל כן כל כוונות האכילה הוא בבחינה זאת בחינת האלף הנ"ל שהוא ב' יודין ווא"ו שבתוכם. והוא"ו נתחלקת שלנים. ואז י"ו למעלה וי"ו למטה. ושניהם גימטריא ל"ב בחינת ל"ב שינים שטוחנין המאכל ומבררין אותו שהם בחינת ל"ב נתיבות חכמה וכו'. כמובא. והעיקר החיות נמשך אל הלב ששם כל רתיחת הדמים. והעיקר שצריכין לאכול בקדושת ישראל כדי שיהיה נמשך החיות מהנשמה אל הגוף בקדושה באופן שיחיה את הדמים שבלב בקדושה. ולא יתאחזו מהם התגברות הדם שבחלל השמאלי שמשם אחיזת הסטרא אחרא וכו' ואז כשהדמים זכים כראוי ומקבלין רק חיות הקדושה על ידי האכילה אז נעשה בחינת אדם הנ"ל שהוא אלף דם כי הא' הוא בחינת ל"ב שינים ל"ב נתיבות החכמה שנעשה על ידי שנכלל הגוף והנפש נקודה התחתונה ונקודה העליונה. וד"ם הוא מה שזכה להחיות את הדמים בקדושה באופן שלא יתגבר הדם שבחלל השמאלי וכנ"ל.ואדם הראשון פגם בזה באכילת עץ הדעת טוב ורע. ועל כן פגם בבחינת אדם וכן כל אדם כל החטאים שלו נמשכין מפגם הדמים שבחלל השמאלי. ועל כן ביום כפור שאז עיקר התשובה על כן צריכין להתענות לתקן כל החטאים שבאם מהדם שבחלל השמאלי שמשם כל החטאים שנכנעין על ידי התענית.וזה בחינת התעניתים של הבעלי תשובה. ועל כן קודם יום כפור צריכין לאכול בערב יום כפור כי כשרוצין לשוב צריכין להיות בקי בהלכה בקי בעייל בקי בנפיק וכו' כנ"ל. כי הבא לטהר מסייעין לו ואומרים לו המתן כנ"ל. כי האכילה של ערב יום כפור שהוא מצהו זה בחינת אכילת שבת קדש שאז נמשך בחית ישוב הדעת הנ"ל, בחינת המתן שהוא בקיאות בהלכה כנ"ל. ועל כן ביום כפור שצריכין כלל ישראל לשוב בתשובה שלימה וצריכין אז לגמור להמשיך דרך התשובה בעולם שהוא בקיאות בהלכה הנ"ל על כן אי אפשר לחטוף להתענות מיד רק צריכין מקודם בערב יום כפור לאכול והוא מצוה גדול. כי מצות האכילה של ערב יום כפור היא בחינת תיקון בקי בנפיק ומצוות התענית והעבורדה של יום כפור זזה בחינת עייל ועל כן צריכין שניהם. כי אי אפשר לשוב כי אם כשבקיאין בהלכה הנ"ל בעיל ונפיק כנ"ל.
Therefore, certainly Amalek — who is the head of the Sitra Achrah — has no hold to wage war with the Tzadik himself. Therefore his entire war is to confuse the world at all times, and to make great machlokes [controversy] at all times against this true Tzadik who is the Rosh Bayis — in order to distance Yisrael from him, so that they should not return to Hashem, blessed be He, through this Tzadik who is the Rosh Bayis , who has the power to bring the entire world back to good, as mentioned above. And this evil k'lipah [husk], which is Haman-Amalek — all his schemes and all his war are to conceal and hide the name of this true Tzadik, the Rosh Bayis .
Segment 110
אות נב ועל כל היה הכהן גדול משנה ביום כפור ה' פעמים מחוץ לפנים ומפנים לחוץ מבגדי זהב לבגדי לבן ומבגדי לבן לבגדי זהב. כל זה בחינת הנ"ל. כדי לתקן ביום כפור עצמו בחינת עייל ונפיק בשרשו. כי גם בעבודת בית המקדש בעצמו שהוא כולו קדש. והוא בוודאי בחינת עייל נגד כל העולם כולו אבל גם שם בעצמו יש בחינת חוץ ופנים. שהם בחינת עייל לפנים ונפיק לחוץ שהוא עבודת הכהן גדול ביום כפור שנכנס לפני ולפנים זה בחינת עייל אצלו. ואחר כך יצא לחוץ להיכל ועזרה ועשה שם עבודת חוץץ וכן החליף כמה פעמים. הכל תקן בחינת עייל ונפיק בשרשו העליון. ועל כידי נוראות עבודתו אז בפנים בבית קדש גקדשים ובחוץ בבית המקדש תיקן והמשיך דרך התשובה הנ"ל בכל העולם בכל המדריגות שבעולם שיהיה נמשך על כל אחד בחינת בקיאות בהלכה הנ"ל בעייל ונפיק כנ"ל שזה עיקר דרך התשובה כנ"ל וזה בחינת מה שכתוב למעלה שאין לנו כח לשוב בתשובה כי אם בכח הצדיקים הגדולים שהם עושים תשובה על תשובה תמיד והם בקיאים בהלכה הנ"ל בבחינת עייל ונפיק היטב היטב לפי דרכם הנפלא והם ממשיכין עלינו בקיאות הנ"ל שכם אנחנו עתה בכל דור ודור וכל אדם בכל מקום שהוא יוכל למשיך על עצמו בחינת דרך התשובה הנ"ל. עד שגם אפילו המונחים בשאול תחתיות יוכלו למצוא את השם יתברך תמיד בבחינת ואציעה שאול הנך שזהו בחינת בקיאות בהלכה הנ"ל שנמשך מגדולי הצדיקים כנ"ל שזהו בחינת עבודת הכהן גדול ביום כפור מחוץ לפנים ומפנים לחוץ וכו' וכנ"ל. ועל כן מתחילין ביום כפור בקריאת התורה. אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו. כי כל הפגם של נדב ואביהוא שהיו צדיקים נוראים מאד אבל כל הפגם שלהם היה בבחינת בקיאות הנ"ל שלא תקנו בחינת ונפיק בחינת ושוב. רק רצו להתקרב בדביקות להשם יתברך יותר מהמדה שהוא בחינת פן יהרסו לעלות אל ה' וכמבואר בפסוק זה בקרבתם לפני ה' וימותו. ועל כן הזהיר את אהרן על זה ואל יבוא בכל עת אל הקדש שלא ימות כדרך שמתו בניו על ידי שפגמו בבחינת בקיאות בעייל ונפיק כנ"ל רק בזאת יבא אהרן אל הקודש וכו' בכל סדר העבודה של יו כפור. ועל כן קורין כל זה ביום כפור. כי אי אפשר לנו לקבל דרך התשובה כי אם על ידי הצדיקים שבקיאים בהלכה זאת היטב שהוא בחינת העבודה של יום כפור ומשם נמשך גם עלינו בחינת בקיאות הנ"ל שהוא דרך התשובה הנ"ל שנזכה לילך בו כל ימי חיינו שזהו כל קדושת יום כפור לזכות לתשובה שלימה באמת וכנ"ל.
For the k'lipah of Amalek is pleased that Yisrael should draw close to all the other heads in the world. Not only the heads of the Sitra Achrah literally, who are the essence of the name of impurity — such as the heads of the sects of the philosophers and heretics, for even they have heads over them from whom they learn these alien, confused wisdoms that uproot them from the world. And to ensnare souls to draw them close to these heads, may their names be erased — this is certainly the joy of his way, and for this he certainly exerts himself fully. But even heads who have a share in holiness — who are decent people somewhat, and even if they are Tzadikim — only that they still have some hold of evil and do not have the power to bring Yisrael from bad to good — therefore Amalek is pleased that all these heads should be great and famous with a great name in the world, and should have great pride. And all his evil intent is only to thereby conceal the name of the true Rosh Bayis , who is the Head of all heads in the world, and he is the true Master of the House of the world, through whom specifically is the essential tikun of all people in the world to return to Hashem, blessed be He. And the k'lipah of Amalek — all his war is to conceal and hide the name of this Rosh Bayis specifically .
Segment 112
אות נג ואחר יום כפור עושין סוכות ואיתא בזוהר הקדוש שכל ימי ראש השנה ויום כפור היה מלחמה גדולה בין יעקב ועשו. ועשו שבא מצידו לקבל הברכות ויעקב לקחם ממנו בחכמה ואחר יום כפור וכו' כדין ויעקב נסע סכותה. שיעקב בחינת כלל ישראל מסתירין עצמן בתוך הסוכה הקדושה וכו' והוא על פי הנ"ל שברא השנה ויום כפור ישראל לוחמין בחינת מלחמת עמלק בכח הצדיק האמת בחינת משה כי אז מתגברין לשוב בתשובה. ועיקר התשובה הוא בחינת להכרית זרעו של עמלק בכל הבחינות הן בגשמיות לזכות להכרית זרעו שהם עיקר בחינת ממשלת זדון שמבקשין על זה הרבה בראש השנה ויום כפור. ועולתה תקפץ פיה וכו' כי תעביר ממשלת זדון וכו' הן להכניע הרע שבדם שבחלל השמאלי וכו' שזהו גם כן בחינת זוהמת עמלק וכו' ומחמת שהוא מלחמה ארוכה מאד כנ"ל עד שהשם יבתרך בעצמו צריך ללחום עמו על כן אי אפשר כי אם בכח הצדיק שהוא בחינת משה שממשיך בקיאות בהלכה הנ"ל בקי בעייל בקי בנפיק וכו' כנ"ל שזהו בחינת כל העבודה של הכהן גדול ביום כפור כי על ידי כל עבודתו שם ברום גבהי מרומים על ידי זה המשיך בחינת בקיאות בהלכה הנ"ל לכל ישראל החפצים לשוב אפילו הנמוכים מאד מאד לקיים ואציעה שאול הנך שזהו בחינת בקי בנפיק שזהו עיקר דרך התשובה להחלושי כח שבישראל וכו' כנ"ל. כי כל התפילות והתחינות ובקשות והסליחות שישראל מרבין לבקש מחילה וסליחה וכפרה בעשרת ימי תשובה ובפרט ביום כפור אין הכוונה להתפלל ולבקש על העבר לבד רק שצריכין לבקש רחמים ביותר שיעזרו השם יתברך מעתה לדרך התשובה שלא יחטא עוד ולא יפול משום דבר רק יזכה לבחינת דרך התשובה הנ"ל באמת שהוא בחינת בקיאות בהלכה הנ"ל. ועל כן מבקשין ותן בלבנו לעזוק דרך רשע וכו' וכן יהי רצון שלא אחטא עוד וכו'. וכן הרבה. וכל זה הוא בחינת מלחמת עמלק בכח הצדיק האמת שזהו בחינת העבודה של הכהן גדול ביום כפור וכנ"ל. וזה בחינת כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם וכו'. שעיקר הכפרה בחינת כי ביום הזה יכפר עליכם הוא שנזכה על ידי זה לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. היינו שהשם יבתרך יטהר אותנו להבא מכל חטאתינו שימשיך עלינו דרך התשובה הנ"ל לטהר עצמינו מכל חטאתינו מעתה שלא נחטא עוד כנ"ל וזה זוכין כל החפצים באמת בכח הצדיק האמת שזהו בחינת העבודה של יום כפור שעל ידי זה ממשיך בקיאות הנ"ל לילך בדרך התשובה בכל השנה תמיד ועל כן אחר יום כפור עושין סוכות כי סוכות הוא בחינת ענני כבוד שהקיפו את ישראל במדבר. והענני כבוד היו מגינים על ישראל מקליפת עמלק כמו שאמרו רז"ל על פסוק וישמע הכנעני מלך ערד שהוא עמלק וכו' ששמע שנסתלקו ענני כבוד על ידי מיתת אהרן וכו' וכמבוא בפירוש רש"י שם עיין שם ועל ען עתה אנו עושין סוכה להמשיך קדושת הענני כבוד להנצח על ידם מקליפת עמלק. וכמובא בזוהר הקדוש היינו כי ביום כפור שה הכהן גדול עבודתו בבית המקדש בפנים ובחוץ והמשיך בחינת בקיאות הנ"ל בשרשו ברום גבהי מרומים עד שעל ידי זה נמשך כח הבקיאות הנ"ל על כל ישראל ועכשיו אחר יום כפור צריך כל אחד מישראל בעצמו ליכנוס לתוך הסוכה הקדושה לתוך בחינת הענני כבוד להצפין עצמו מקליפת עמלק בבחינת כי יצפנני בסוכו וכו' כי מלחמת עמלק ארוכה מאד כנ"ל. ועל כן גם אחר יום כפור צריכין לעשות כמה תחבולות להנצל ממנו. על כן בורחין לתוך הסוכה בבחינת כדין ויעקב נסע סכותה כדי שכל אחד ישראל ימשיך על עצו קדושת הענני כבוד שהם מכניעין קליפת עמלק הרוצה להעלים קדושתו יתברך בפרט כשיוצאין לחוץ מהבית הנסת ובית המקדש לעסוק בצרכי הגוף במשא ומתן וכו' שזהו בחינת ונפיק שאז אורב מאד. ועל ידי שיוצאין מהבית אל הסורה שהוא בחינת ענני כבוד שמצילין מקליפת עמלק על ידי זה מתקנין בחינת בקיאות הנ"ל שהעיקר בחינת בקי בפיק וכו' כנ"ל. (ועיין בהלוכת סוכה שם מבואר גם כן מענין זה שעל ידי סוכה מתקנין בחינת ונפיק וכו' עיין שם) כי בכלל הזמנים המקודשים האלה נקרא ראש השנה ויום כפור בחינת עייל כי בהם עוסקין רק בתפלה בבית הכנסת ובית המדרש וכו' וסוכות הוא בחינת ונפיק וכו'. כי עיקר מצוות סוכה הוא אכילה ושתיה ושינה שהוא בחינת ונפיק כנ"ל.
For there are many heads in the world, as it is written: "and Who exalts Himself as Head over all" (I Chronicles 29:11) . And our Sages of blessed memory expounded: "Even a captain of the wells" etc. For all the four y'sodos are called heads , as it is written: "and it became four heads" (Genesis 2:10) . And from them, many heads in the world are divided. And even in holiness there are many heads. For each one, according to his share in clarifying some portion of the four y'sodos through clarifying his middos and his desires — so he has some share in headship and leadership that is drawn from the aspect of the clarification of the four y'sodos , which are called four heads. But all these heads — because they have not yet clarified all the four y'sodos completely in the ultimate clarification, since there still remains in them some hold of evil from some middos and desires — and as I heard from the mouth of Rabbeinu of blessed memory, that there are many Tzadikim who broke the desires, but there still remains in them a taint thereof — these Tzadikim do not have the power to bring the children of Yisrael back to good, except through the power of the true Tzadik, the true Rosh Bayis , who merited to nullify the evil utterly, etc., as mentioned above.
Segment 114
אות נד וזה בחינת ד' מינים שנוטלין בידים. ואיתא בזוהר הקדוש מאן נצח מאן דאחיד מאנא קרבא בידוהי. ולכאורה אינו מובן כלל מה זאת השאלה מאן נצח הלא בכל המלחמות רואין מאן נצח מי שכבש המלחמה והכניע והפיל והרג את שונאו שנלחם עמו ואים שייך לשאול מאן נצח. וגם התשובה מאן דנקיט מאנא קרבא בידוהי הלא אדרבא בכל המלחמות זה סימן שלא נצח עדיין המלחמה מאחר שצריך לאחוז עוד הכלי מלחמה בידיו כי מי שמנצח המלחמה לגמרי אינו אוחז עוד כלי המלחמה בידיו. אך אפשר להבין על פ הנ"ל. כי כבר מבואר שבחינת מלחמת עמלק הוא מלחמה ארוכה מאד מאד. כי עמלק הוא מעולם רצועה מרדות לישראל. ועיקר הוא מלחמת היצר שהוא בחינת קליפת עמלק שאורב על האדם מתמיד ורוצה להפילו לגמרי ח"ו כמו שאמרו רז"ל. ועיקר הכנעתו הוא התחזקות שהוא בחינת בקיאות הנץל שעיקרו בחינת בקי בנפיק בחינת ואציעה שאול הנך. שבכל מה שעובר על האדם כל ימי חייו יהיה חזק מאד לבל יפול משום דבר וכו'. וזה הדרך צריכין ללמוד הרבה לקבלו אצל הצדיקים והנלווים אליהם בחינת משה ויהושע וכו' כנ"ל. וזה כל העבודה בראש השנה ויום כפור להמשיך דרך התשובה הזה בעולם וכנ"ל. נמצא שבענין מלחמה זאת שיש לכל אדם עם יצרו שהוא בחינת מלחמת עמלק כל נצחון המלחהמ הוא כשהוא חזק בדעתו בכח הצדיק לאחוז עאת עצמו בשרי המלחמה בכל מה שיעבור עליו כי כל זמן שהאדם אינו מייאש את עצמו ומחזק את עצמו להתחיל בכל פעם מחדש וכו'. ועוסק עדיין במלחמה זאת שעיקר הכלי זיין הוא תפלה וכו' כמו שכתוב במקום אחר (סימן ב') הוא נקרא נוצח את המלחמה. כי באמת לה' המלחמה. כי אי אפשר להאדם בעצמו לנצחו כמו שאמרו רז"ל אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו וכו'. וכמו שכתוב מלחמה לה' בעמלק מדר דר וכנ"ל. רק שהאדם חייב לחזק את עצמו ולעורר את עצמו בכל עם מחדש לבלי להיות נסוג אחור ממלחמה האת ולבלי לייאש את עצמו בשום אופן וכו'. ועתה מובן דברי הזוהר הקדוש הנ"ל מאן נצח מאן דאחיד מאנא קרבא בידוהי. כי בודואי במלחמה זאת שהיה לנו בראש השנה ויום כפור שהוא להכרית זרעו של עמלק בגשמיות ורוחניות בוודאי אין רואין בחוש עדיין מאן נצח בפרט באריכות הגלות הזה שעדיין הבית המקדש חרב וכל אחד עובר עליו מה שעובר אך בכלל ישראל בוודאי כבר נצחו המלחמה מאחר שאוחזין המאני קרבא בידוהי שהם הלולב ומיניו. כי מאחר שישראל עוסקין עדיין במלחמה הזאת ואוחזין מאנא קרבא בידיהון שהם הד' מינים שמתפללין בכח וגומרין עליהם את ההלל בוודאי כבר נצחו במלחמה כי במלחמה זאת זה עיקר נצחון המלחמה. כשאוחזין אעת עצמו ואוחזים מאנא קרבא בידוהי כו'. וכמו שאמר אדמו"ר ז"ל על פסוק בשוא גליו אתה תשבחם וכו' וכן במקום אחר שכל זה שהאדם מחזק את עצמו בתפלה וצעקה להשם יבתרך הוא בכלל נוצח את המלחמה שזה מרמז הד' מינים שאוחזים בידים בסוכות אחר ראש השנה ויום כפור וכנ"ל.
For because there is no evil in him at all, therefore he has the power to rectify all the souls who draw close to him, to return them to Hashem, blessed be He. And therefore, upon this the Ba'al Davar [the Adversary] — which is the k'lipah of Haman-Amalek — jealously guards himself exceedingly. And he exerts himself fully to conceal and hide the name and the glory and the beauty of this true Tzadik. And he raises great machlokes against him. And he strives through his schemes to raise up heads in the world and to greatly magnify their names — whose names are drawn from the name of impurity , from the alien names, as explained in this Torah in its place — see there. And sometimes, when he sees that it is impossible for him to completely overturn the truth — to install a complete rasha and make him a head and famous — for certainly the worthy children of Yisrael will not be deceived by him — therefore he endeavors through his schemes to clothe himself in some decent or somewhat righteous person, and puts into his heart that he should oppose this aforementioned Tzadik, who is the true Rosh Bayis . And the Ba'al Davar greatly magnifies the name of this opponent and antagonist of the true Rosh Bayis — he greatly magnifies his name and publicizes him exceedingly. For Amalek is pleased that the entire world should draw close to these heads — even though they are somewhat righteous — in order to distance them from the great Tzadik, the true Rosh Bayis . For all his schemes are to distance Yisrael from the aforementioned true Tzadik, the Rosh Bayis , through whom is the essential tikun of the souls of Yisrael and all the worlds, as mentioned above.
Segment 116
אות נה כי הד' מינים הם בחינת תיקון הנ"ל שהוא לזכות לבחינת אדם וכו'. שבזה עוסקין באלו הימים מאלול עד שמינ עצרת להמשיך דרך התשובה הנ"ל כדי לזכות להכלל בבחינת אדם הנ"ל שזה עיקר התיקון של חטא אדם הראשון וחטאי הדורות. כי אדם הראשון נקרא אדם כי היה צריך להיות נכלל בבחינת אדם היושב על הכסא. ופגם אז בראש השנה שנברא בו. ואנו עוסקין בכל שנה לתקן חטאו וחטאי כל הדורות שנמשכו משם והתיקון על ידי דרך התשובה שעל ידי זה חוזרין ונתתקנין ונעשין בבחינת אדם כנ"ל שהוא בחינת נקודה התחתונה ונקודה העליונה והואו שבתוך האלף וכו' כנ"ל. ועל כן אחר ראש השנה ויום כפור שזכו כלל ישראל בכח הצדיק להמשיך דרך התשובה. על כן בסוכות נוטלין הד' מינים שכלל כוונתם להכלל בבחינת אדם הנ"ל וכמו שכתוב בכוונות הד' מינים שכללותם הוא בחינת אדם שהוא אדם דיבור מעשה עיין שם. כי מבואר בכוונות שהד' מיינים הם בחינת ד' אותיות הוי' ומבואר שם שההדבר הוא בחינת יוד. והערבי נחל בחינת ה' ראשונה. והלולב בחינת וא"ו והתרוג בחינת ה' האחרונה עיין שם. וכל זה בחינת אדם שעולה מ"ה שהוא שם הוי' במילוי אלפין הכידוע כי יוד הם הם בחינת כללות הג' ראשונות. זה בחלינת נקודה העליונה שהוא בחינת סג"ל. והו"ו בחינת הלולב זה בחינת ההמשכה מנקודה העליונה לנקודה התחתונה. והה' אחרונה בחינת האתרוג בחינת נקודה התחתונה. ועיקר העבודה להמשיך כל ההידור והיוופי לבחינת האתרוג שהוא פרי עץ הדר שהוא בחינת ה' תתאה בחינת נקודה התחתונה. כי היוד בחינת ההדס כנ"ל יש לו ריח טוב שהוא חיות הנשמה זה בחינת נקודה העליונה שהוא חבינת הנשמה ועמה נכללין הערבי נחל שהם בחינת ה' ראשונה שנכללת תמיד עם היוד יחד כידוע. וזה סוד עמוק ומובא לעיל קצת. ולכאורה הדבר תמוה. כי הלא מבואר במדרשים ובכל הספרים שערבי נחל מרמזים על פושעי ישראל שאין בהם לא טעם ולא ריח שצריכין לקשרם ולכוללם גם כן בתוך האגודה כמבואר ומדוע גיורא בשמי שמיא. שהערבי נחל שמרמזים על פושעי ישראל יהיו מרומזים בה' הראשונה למעלה מואו ה"א שהם מהלולב והאתרוג. אך הוא בחינת המבוא לעל (באות י"ז) על ענין ג' שבתים שבין המצרים. שדייקא בעת כהירידה החורבן של כלל ישראל או בפרטיות כשיורד אחד ח"ו מאד עד שנופל לבחינת מקומות המטונפים וכו' שאז צריך להחיות את עצמו על ידי בחינת איה מאמר סתום על ידי הבקשה והחיפוש וכו' כמו שכתוב שם. וזה בחינת מה שהערבי נחל שהם בחינת פושעי ישראל שנפלו למקומות המגונים הנ"ל. שעוסקים לכוללם בתוך האגודה הקדושה צריכין לקשרם ולכוללם דייקא למעלה בבחינת ה' הראשנה שוא בחינת כלליות הג' ראשונות שהם למעלה מהבנין שהם בחינת מאמר סתום הנ"ל. כי משם דייקא תיקונם כמובא בהתורה ואי"ה הנ"ל ומבוא לעיל קצת מזה. ועל כן מברכין רק על הלולב. כי העיקר הוא ההמשכה הנ"ל להמשיך האור מנקודה העליונה לנקודה התחתונה לגלות כבוד הדר מלכותו שהוא בחינת האתרוג שהל העבודה להמשיך הידוה והפאר לבחינת אתרוג שהוא נקודה התחתונה בחינת יהושע שעל ידו עיקר המלחמה להכרית זרעו של עמלק שרוצה להעלים שמו יתברך ח"ו וכפי שמכניעין אותו על ידי בחינת יהושע שמקבל הכח ממשה כנ"ל. כמו כן נתגלה ונתגדל ונפתפאר כבוד הדר מלכותו בבחינת זה שמי לעולם. וזה זכרי לדר דר וכנ"ל. כי עיקר ההידור רואין רק בבחינת יהושע שהוא בחינת נקודה התחתונה בחינת בככור שורו הדר לו. בחינת ונתת מהודך עליו שהוא בחינת לבנה בחינת יפה כלבנה. כי בבחינת משה אי אפשר לראות הודו והדרו כי הוא בחינת חמה שאי אפשר להסתלכ בה עתה. כי הוא בחינת כסא דמתכסיא וכו'. ועל כן באמת נאמר וייראו מגשת אליו וכו' ויתן על פניו מסוה. כי אין לנו כח שיאיר ויופיע עלינו כבוד הדר מלכותו כי אם על ידי בחינת יהושע בחינת לבנה שמקבלת מהשמש מבחינת משה כנ"ל. ועל כן כל ההידור הוא בהאתרוג וכנ"ל. וזה מה שכתוב (בסימן ק"מ) על פסוק ביד כל אדם יחתום וכו' (איוב ל"ז) שבהצדיק בעצמו אין להעולם בו שום תפיסה רק על ידי אנשיו וכו' עיין שם. כי אנשיו ותלמידיו הם בחינת יהושע כנ"ל. על ידם דיקא נתגלה נפלאות הדרת קדושת הצדיק שהוא בחינת משה שעל ידי זה נתגלה כבוד הדר מלכותו יתברך וגדולתו עד אין חקר. היינו כנ"ל.
And this is what is written: "and he struck the tail of your stragglers behind you" (Deuteronomy 25:18) — "vayezanev" [he struck the tail] specifically . And as our Sages of blessed memory expounded — that he would cut off the tails and throw them upward. For the common people, in relation to the Tzadik, are in the aspect of a tail . For they are secondary to him. For the true Tzadik is the head , and the small ones who are secondary to him are in the aspect of the tail . But certainly it is good to be a tail and secondary to this Tzadik who is the true Rosh Bayis , rather than to be a head elsewhere. And as stated in the Mishnah: "Be a tail to lions and do not be a head to foxes" (Avos 4:15) . And as our Sages of blessed memory said: "That which is attached and connected to something pure is pure" etc. And Amalek, through his schemes, cuts the tails and throws them upward — that he flips from tail to head. He takes those who are small in stature — who are in the aspect of a tail relative to the Rosh Bayis and ought to be secondary to him — and he takes these small tails and cuts them off and distances them from the Tzadik, from the true Rosh Bayis . And throws them upward — that is, he makes heads of them and elevates them higher and higher, and greatly magnifies their names, and puts into their hearts that they should oppose the Tzadik. All this is in order to conceal and hide the name of this Tzadik who is the true Rosh Bayis , etc., as mentioned above.
Segment 118
אות נו ועל כן בהושענא רבא בסוף סוכות עושים תיקונים גדולים עם הערבה בעצמה שנוטלין אז. כי על ידי העבודה של כל ימי הסוכות עם הד' מינים שקשרו הערבה למעלה כנ"ל. פעלו הצדיקים שעתה יכולים לעשות תיקון גדול עם הערבי נחל בעצמן. כי עיקר התיקון שיתגלה הכבוד הנעלם במאמר הסתום הנ"ל (וכמובא בדברינו בהלכות ציצית הלכה ב' ובהלכות גביית חוב מהיתומים על פי התורה ואיה הנ"ל ובמקום אחר עיין שם) וזה בחינת מה שנוטלין הערבה לבד ביום ז' של סוכות שהוא הושענא רבא. כי כבר תיקנו הפושעי ישראל עד שנתגלה גם בהם כבודו יתברך מהעלם אל הגילוי (עיין במקומות הנ"ל ותבין). ועתה תראה נפלאות שזהו מה שאמרו רז"ל שנטילת וחביטת הערבה ביום זה הוא מנהג נביאים. מנהג נביאים דייקא. כי כבר מבואר לעיל (באות ל"ז) שכל הנביאים כלולים בבחינת יהושע שהוא בחינת נקודה התחתונה וכו' כנ"ל. על כן תיקון הערבה שהם בחינת פושעי ישראל שהחזירום בתשובה כנ"ל הוא על ידי הנביאים דייקא שהם בחינת יהושע שעיקר תיקון דרך התשובה על ידו כי הוא ממשיך עיקר התיקון שהוא למצוא אותו יתברך בכל מקום וכו' בבחינת ואציעה שאול הנך וכו' כנ"ל.
And therefore, "a war for Hashem against Amalek from generation to generation" . For this is the essential severity of Amalek's wars in every generation. For in every generation the redemption is poised to come through this Rosh Bayis , who is the aspect of Moshe-Mashiach — who is the true Tzadik of the greatest stature in every generation. But the essential delay is through this immense machlokes , which is the aspect of the war of Amalek, whose entire war is to conceal and hide the name of this Tzadik, as mentioned above.
Segment 120
אות נז וזה בחינת הנענועים. ובכל צד מוליך מכנגד לבו ומחזירו וכו'. זה בחינת רצוא ושוב והוא מוליך ומביא מעלה ומוריד. זה בחינת בקיאות הנ"ל. בחינת אם אסק שמים שם אתה ואציע שאול הנך וכו'. וכן בכל צד וכמו שסיים שם בפסוק אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים גם שם ידך תנחני וכו'. ובין כשהוא מעלה הלולב ומיניו ובין כשהוא מוריד וכן בכל צד בכולם יש הולכות והובאות בכל צד שהם הנענועים. כל זה הוא מה שכתוב למעלה (באות כ"ט) על שתים שהן ארבע וכו' שבין בבחינת עייל בחינת אם אסק שמים יש רצוא ושוב. ובין בבחינת ונפיק יש רצוא ושוב בכמה וכמה בחינות וצריך להיות בקי בזה מאד. ועל כן מנענעים בכמה נענועים. ועל כן בשבת אין נוטלין הלולב מטעם הנ"ל גבי שופר שמא יעבירנו ד' אמות שהוא פגם הבקיאות כנ"ל כי גם נטילת לולב הוא לתקן בחינת אדם שהוא על ידי הבקיאות הנ"ל שעיקרו נמשך על ידי שמירת שבת וכו' וכנ"ל.
And this is why Moshe said to Yehoshua — his student, specifically — "go out and fight against Amalek" (Exodus 17:9) . And he did not fight against him himself. For because the entire war of Amalek is against the aspect of Moshe — who is the Rosh Bayis — to conceal and hide his name, G-d forbid — therefore Moshe himself cannot fight against him. For "a prisoner cannot free himself from prison" (Berachos 5b) . For how can the Tzadik magnify and publicize his own name? Therefore he commanded his student Yehoshua: "Go out and fight against Amalek." For specifically the student of the true Tzadik has the power to fight against Amalek, who wants to conceal and hide the name of this Tzadik. For the aspect of Yehoshua his student — all his engagement and all his efforts are to publicize and magnify the holy and awesome name of this Tzadik in the world.
Segment 122
אות נח וזה בחינת הושענא רבא שאז חותמין הקדושה בבחינת חותם בתוך חותם כמבואר בכוונות האריז"ל חותם על חותם זה בחינת תשובה על תשובה הנ"ל ועל כן חותם בגימטריא ג' פעמים אהיה בג' מילויים כמו שכתוב בכוונות. כי אהיה בחינת תשובה אנא זמין למיהוי. ובזה עוסקין כל ימי אלול והעיקר מראש השנה עד יום כפור שהם עשרת ימי תשובה שעוסקין בהם לעשות תשובה ולתקן דרכי התשובה לעצמו ולכל באי עולם שכולם יתגברו לילך בדכי התשובה תמיד ולא ישובו עוד לכסלה. וזה צריכין לידע ולהמאין שכלל ישראל מתקנין תיקונים גדולים ונוראים בענין זה בכל שנה ושנה שהעיקר כלל התיקונים והכוונות הקדושות המבוארים בזזוהר הקדוש ובכתבים ובשארי ספרים קדושים על פי דרכם בקודש העיקר הוא להמשיך תקונים להמתיק הדינים שזהו כלל הכוונות כידוע.והעיקר הוא לבטל ולהכנע כח היצר הרע והקליפות שיניקתם מהדינים באופן שנזכה להתגבר לילך בדרכי התשובה תמיד. ועל כן ביאר אדמו"ר ז"ל על פי דרכו הנורא והנפלא מאד. שכל כוונות אלול המבוארים בכתבי האריז"ל כלולים בהתורה הנ"ל שגילה בהענין הדרך לתשובה וכו' שהוא בקיאות בהלכה הנ"ל וכו' וכו' ועל כן ביום כפור שאז גומרין ישראל תיקון דרך התשובה הנ"ל נעשה בחינת חותם אחד שהוא ג' פעמים אהיה שהוא בחינת תשובה כנ"ל. היינו שחותמין הקדושה שנזכה תמיד לילך בדרך הקדושה ולא נסוג אחור עוד ח"ו אבל כבר מבואר שבכלליות קדושת זה החודש תשרי נחשב עד יום כפור בחינת עייל. ובסוכות מתקנין בחינת ונפיק וכנ"ל (באות נ"ג). על כן בסוף יום האחרון של סוכות שהוא הושענא רבא עוסקין לתקן חותם על חותם בחינת תשובה על תשובה. כי בכלליות הם בחינה אחת כמובן ומבואר לעיל ובהתורה הנ"ל במקומה. היינו כי בחינת בקי בעייל בקי בנפיק בקי ברצוא בקי בשוב. בחינת אם אסק שמים שם אתה ואציע שאול הנך בחינת נקודה העליונה ונקודה התחתונה שהם בחינת משה ויהושע חמה ולבנה וכו' הכל הם בבחינה אחת וכל זה בחינת תשובה על תשובה. כי מי שזוכה לקבל בחינת בקיאות הנ"ל מהצדיק האמת הוא עושה בודואי תשובה על תשובה תמיד באיזה דרגא שהוא בין בעליה בין בירידה ובכל הבחינות שיש בעליה ובפרט בירידה וכו'. כי חזק בדעתו תמיד להמשיך עצמו לדכי התשובה יהיה איך שיהיה בבחינת אם אסק שמים שם אתה ואציע שאול הנך וכו' וכנ"ל. וכל זה עיקר דרכי התשובה שעוסק הצדיק לתקן עם תפלות ישראל והצעקות והעבודות שעוסק בימים הנוראים ההם לתקן דרכי התשוב הנ"ל כנ"ל. ועל כן בסוכות שאז עוסקין לתקן בחינת ונפיק הנ"ל. על כן בגמר סוכות שהוא הושענא רבא אז מתקנין חותם על חותם שהוא בחינת תשובה על תשובה שנזכה אנחנו וכל ישראל לחתום עצמינו בחותם דקדושה חותם על חותם להיות חזק לילך בדרכי התשובה תמיד כנ"ל בחינת שימינו כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה וכו'. ועל כן חותם בגימטריא ב' פעמים דרך כי ב' פעמים דרך עם הואו אותיות גימטריא חותם. כי עיקר החותם לתקן דרכי התשובה הנ"ל. שהם בחינת אהיה בכל הבחינות שזהו בחינת חותם שהוא ג' פעמים אהיה כנ"ל בגימטריא ב' פעמים דרך וכנ"ל.
And as Rabbeinu of blessed memory wrote on the verse "by the hand of every man He seals, that all men of His work may know" (Job 37:7) (in Torah 169) — that specifically through the students of the Tzadik can one know the greatness of the Tzadik. And certainly all the power of the aspect of Yehoshua his student to fight against Amalek is certainly only from the Rosh Bayis himself, who is the aspect of Moshe. For certainly the student has no power on his own to wage a war as immense and awesome as this. And this is what is written: "And it was, whenever Moshe raised his hand, Yisrael prevailed" (Exodus 17:11) etc. For certainly the essential power of the war was through Moshe himself. But nevertheless, the war itself — to prevail over Amalek, who wants to conceal and hide the name of this Tzadik, to prevail over him and to magnify and publicize and glorify and exalt in truth the name of this Tzadik — this must be done through the aspect of Yehoshua his student specifically , as mentioned above. And as the Holy Zohar states (Beshalach 65) that Yehoshua specifically was suited for this war — see there. That is, as mentioned above.
Segment 124
אות נט ועל כן עוסקין בליל הושענא רבא בספר משנה תורה. כי כל ספר משנה תורה רובו ככולו מדבר מענין ארץ ישראל שישראל היו מוכנים לבא לארץ ישראל ובעוונותיהם על ידי חטא העגל ומרגלים וכו' גרמו עיכוב גדול ארבעים שנה וגם משה רבינו בעצמו מוכרח להסתלק מחמת זה עד שמרמז להם מה שיקרא לנו באחרית הימים האלה שיחרב הבית המקדש ב' פעמים ויתערך הגלות הזה מאד וההסתרה שבתוך הסתרה תתגבר מאד וכו' בחינת ואנכי הסתר סתיר וכו'. ומבואר שם שכל התיקון לבא לארץ ישראל הוא על ידי בחינת יהושע כמו שכתוב בפרשת דברים ואתחנן וכו' יהושע בן נון וכוף אותו חזק וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו וכו' ובפרט בסוף פרשת וילך האזינו וכו' שעוסק שם לחזק את יהושע מאד מאד. כל זה רמז להתורה הנ"ל שעתה עיקר התיקון על ידי הרבי שבדור שהוא בחינת משה שמחזק מאד את תלמידיו שהם בחינת יהושע שילכו בדרכי התשובה תמיד בחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך וכו' כנ"ל שזהו בחינת ג' מצות שנצטווינו בכניסתן לארץ ישראל כמו שכתוב שם וכל זה הוא בחינת דרכי התשובה הנ"ל שעוסקין לתקן בכל החודש הקדוש הזה שזהו בחינת חותם על חותם שמתקנין בהושענא רבה על כן עוסקין אז בספר משנה תורה שמדדבר מהסתלקות משה והתחזקות יהושע תלמידו. כי על ידי זה עיקר תיקון התשובה שהיא בחינת חותם על חותם כנ"ל.
And this is the aspect of the machlokes of Korach . For the Sitra Achrah — the aspect of the k'lipah of Haman-Amalek — clothed itself in the heads of the children of Yisrael, who were Korach and his assembly, who were 250 heads of Sanhedrin. And it wanted to magnify their names and put into their hearts that they should all oppose Moshe Rabbeinu, peace be upon him. And as it is written there: "men of renown — anshay shem " (Numbers 16:2) . Anshay shem [men of name] specifically — for the Ba'al Davar wanted to magnify their name specifically, because they oppose the Rosh Bayis who is Moshe — in order to conceal and hide the name of Moshe Rabbeinu, who is the aspect of the Rosh Bayis , who is the general root and foundation of all the Holy Torah.
Segment 126
אות ס ועל כן אומרים אז כל ספר תהלים שיסד דוד המלך עליו השלום. כי תיקון של משה ויהושע כנ"ל שהוא ליכנוס לארץ ישראל שעיקרו יהיה נגמר על ידי דוש שהוא בחינת משיח. כי יהושע הכניס את ישראל לארץ ישראל אבל עיקר קדושת ארץ ישראל לא נשלם עד שמצא דוד מקום הבית המקדש שאז נתקיים והניח לכם מכל אויביכם מסביב. וישבתם לבטח ופירש רש"י ואין זה אלא בימי דוד אז והיה המקום וכו' שהוא הבית המקדש וכל התיקון של דוד הוא בחינת תהלים שהוא הילולים ושבחים רבים להשם יתברך שהוא בחינת קדושת שבת בחינת טוב להודות לה' הנאמר במזמור שיר ליום השבת. ובתוך כך צועק ומתחנן ומתפלל הרבה להשם יבתרך מכל מקום שהוא וכו'. ועל כן כתב אדמו"ר ז"ל (בסימן ע"ב בלקוטי תנינא) שעל ידי תהלים זוכים לתשובה. ועל כן עתה באריכות הגלות כל חיותינו הוא על ידי בחינת משה ויהושע הנ"ל שעל ידי בחינות אלו מחזקים אותנו לצעוק להשם יתברך תמיד ולשמח נפשו בקדושת שבת ולהודות להשם יתברך תמיד על העבר ולצעוק על להבא כמבואר בדברינו הרבה בזה. וזה עיקר דרכי התשובה הנ"ל שעל ידי זה נזכה כולנו לשוב לארץ ישראל. ועל כן עוסקין בזה בליל הושענא רבה בספר משנה תורה שהוא התחזקות בחינת יהושע על ידי משה רבו. כי בכל דור ודור נעשה בחינות אלו כנ"ל ועיקר ההתחזקות לעסוק בשירות ותשבחות ותפלות וצעקות להשם יתברך וכו' שכל זה הוא בחינת ספר תהלים שעל ידי דרכים אלו הנוראים נזכה כולנו לילך בדרכי התשובה תמיד שזהו בחינת חותם על חותם שמתקנים עתה בהושענא רבה וכנ"ל.
And this is what we heard from the mouth of Rabbeinu of blessed memory — that once, all his engagement on Purim was to rectify the damage of Korach, etc. — see there. For the war of Haman-Amalek, which is the aspect of Purim, and the rectification of the machlokes of Korach — it is all one aspect. That is, through the power of the sanctity of the miracle of Purim that is made in every generation, we will merit that the truth should be revealed for what it truly is in the world, so that there will no longer be any power for the k'lipah to conceal and hide the name of the Tzadik, which is the Name of Hashem, as mentioned above. And this is the aspect of the subjugation of Korach and his assembly, who were anshay shem who opposed Moshe, who is the true Rosh Bayis , etc., as mentioned above.
Segment 128
אות סא וזהו חותם הוא אותיות חום כמובא. בחינת תחום שבת. כי עיקר התיקון על ידי שבת זאז נתתקנין דרכי התשובה הנ"ל על ידי שנזהרין לבלי להוצאי חוץ לד' אמות ולבלי לילך חוץ לתחום כנ"ל. בחינת אם תשיב משבת רגליך וכו' וכנ"ל באריכות.
And therefore, before Purim one must first read, on the Shabbos before it, Parashas Zachor — which is the erasure of Amalek, who wants to hide the Name of Hashem, which is the name of this Tzadik, as mentioned above. For the essential power to fight against him is through Shabbos, which is the Name of the Holy One, blessed be He, which is the aspect of the name of the true Tzadik — the aspect of "Ant Shabbos d'chulhu yoma" [You are the Shabbos of all the days — said of Rabbi Shimon bar Yochai] , as mentioned above. And therefore, through the power of the sanctity of Shabbos, one merits to subdue the k'lipah of Haman-Amalek and to magnify the name of the true Tzadik, who is the aspect of Shabbos, as mentioned above.
Segment 130
אות סב וזה בחינת צעקת הושענא שצועקין הרבה על הערבי נחל. כי גם בכל ז' ימי הסוכות שמקיפין את התיבה וצועקין הרבה פעמים הושענא. הכל בביל תיקון בחינת הערבי נחל. כי ההקפות הם זכר למקדש היו מביאין מורביות של ערבה וכו' ומקיפין אותם ובפרט בהושענא רבה שצועקין פעמים אין מספר הושענא. כי עיקר העסק בכל ימי הסוכות בפרט בהושענא רבה הוא לתקן בחינת ערבי נחל שהם בחינת פושעי ישראל להמשיך דרכי התשובה הנ"ל באופן שגם הם ישובו אל ה' ויתחזקו לישאר בקדושת ישראל מכל מקום שהם וכנ"ל ועל כן תפסו לשון הושע נא. לרמז זכרון בחינת יהושע שנקרא יהושע עיין שם יה יושיעך וכו'כמו שאמרו רז"ל. כי יהושע היא אז בסכנה גדולה שלא יהיה ניסת ונלכד בעצת מרגלים שכולם היו גדולי ישראל כמו שאמרו רז"ל ואף על פי כן נלכדו ברשת היצר הרע ופגמו מאד במשה רבינו ובארץ ישראל וכו' ויהושע ניצול על ידי ששימש הרבה משה רבינו וזכה שבירכו והתפלל עליו יה יושיעך. ועל שם זה נקרא יהושע ובשביל זה צועקין הרבה בלשון יהושע הושע נא והושיעא נא. להמשיך בחינת יהושע שהוא תיקון נקודה התחתונה בחינת ואציעה שאול הנך שזה העיקר שצריכין עתה בסוף סוכות בהושענא רבה לתקן כנ"ל ולזה צריכין לצעוק מאד מאד מעומקא דלבא הושענא והושיעה נא. והכל בשביל בחינת הערבי נחל שאפילו כשמתחילין לשוב להשם יתבר הם בסכנה גדולה ועצומה כידוע רק כל כחם ותקוצם הוא בחינת יהושע, שהתפלל רבו בחינת משה יה יושיעך וכו'. וזה חבינת צעקת הושענא הרה והבן היטב מזה רמזים לעצמך.
And therefore the Torah commanded to erase the name of Amalek from the world, as it is written: "you shall erase the memory of Amalek" (Deuteronomy 25:19) etc. For one must erase his name specifically , because his entire war is against the Name of Hashem, which is the name of the Tzadik who is the true Rosh Bayis , as mentioned above.
Segment 132
אות סג ועיקר תיקון החותם הנ"ל הוא על ידי אמת. כי חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת כי עיקר כלל כל התיקונים הוא מאת שהוא התחזקות האמונה הקדושה בהשם יבתרך ובצדיקים כי עיקר האמונה הוא על ידי אמת כמו שכתוב כמה פעמם בדברינו וזה בחינת חותם על חותם הוא בחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך זה בחינת חותם ב' וכו' כנ"ל היינו שבתחלה חותמין הקדושה בבחינת חותם אחד שהוא אמת לאחוז עצמו בדרך האמת תמיד ולבלי לנטות ימין ושמאל רק להיות חזק לשובבתשובה תמיד. וזה בחינת עייל וכו' כנ"ל. ואף על פי שגם בזה יש בחינת עייל ונפיק רצוא ושוב. אבל הכל בכלל הוא בחינת עייל וכנ"ל. אבל אחר כך בסוכות מתקנין ביותר ביונת ונפיק בכח העבודה והתיקונים של הצדיקים שעשו בראש השנה ויום כפור וכנ"ל ואז צריכין לחתום הקדושה בבחינת חותם ב' שעיקר החותם הוא אמת וכנ"ל. היינו כי לפעמים יכול האדם ליפול ח"ו על ידי האמת דייקא. כי יודע בנפשו שבאמת קלקל הרבה. וגם עתה הוא כמו שהוא. ועל כן מסיתו הבעל דבר בהאמת שלו לדחותו לגמרי ח"ו. כאשר נשמע כלדברים האלו בפירוש מכמה אנשים שיצאו מעולמם לגמרי על ידי האמת הזה אבל כבר גילו לנו צדיקי אמת שהאמת לאמתו אינו כן. וזה בחינת בקיאות הנ"ל שצריך כל אדם הרוצה לחוס על עמו ולילך בדרכי התשובה. שהעיקר הוא לקיים אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך שאפילו בשאול תחתיות סמוכין להשם יתברך ואין שום יאוש בעולם. וכמו שדיבר אדמו"ר ז"ל הרבה בזה. שבודואי צריכין לשמרו עצמו מן החטא. ואפילו מפגם כל שהוא אבל אף על פי כן אפילו אם נכשל כמו שנכשל אפילו אלפים ורבבות פעמים. אף על פי כן בכל עת ורגע חסדי ה' לא תמו. ויכולין בכל עת לקרב עצמו להשם יתברך מכל מקום שהוא. כי גדול ה' מאד ולגדולתו איןחשקר וכו'. ויש ענין שיתהפך הכל לטובה וכוף כמבואר שיות קדושות אלו בספריו הקדושים. ויותר מזה דיבר עמנו פה אל פה. וזה עיקר האמת לאמתו בחינת חותם ב' של בחינת ונפיק. בחינת ואציעה שאול הנך שהוא חותם על חותם ששומר האמת הראשון. בבחינת השומר אמת לעולם כי גם האמת בעצמו צריך שמירה גדולה שלא יטעה על ידי האמת שלו כנ"ל. וכן בכמה בחינות כמבואר בדברינו הרבה בזה.
And this is what our Sages of blessed memory said: "One who walks in the wilderness and does not know when Shabbos is — he counts six days and sanctifies the seventh" (Shabbos 69b) . And they said there that even during all the six days it is forbidden for him to do melachah except for the bare minimum needed to sustain his life. And also on his seventh day he does melachah [only] to sustain his life. So what practical difference does it make that he sanctifies the seventh? — For Kiddush and Havdalah .
Segment 134
אות סד גם כי כל המחלוקת על צדיקי אמת. הן המחלוקת שבין הנקראים חסידים וכשרים. ובפרט המחלוקת של כתות המחקרים הנוטים לדרכי הכפירות והאפיקורסות. הכל הוא על ידי האמת שלהם. כי האמת נעשה עדרים עדרים וכל אחד אומר שאצלו האמת. ועל כן מי שמביט לפעמים בספריהם של המחקרים יראה שדיבור אמת אינו זז מפיהם וצועקים רק אמת. אוי להם ולהאמת המזויף שלהם (ואין להאריך בזה כאן. והרבה מזה מבואר בדברינו בכמה מקומות) ועל כן צריך האמת בעצמו שמירה כנ"ל. וזה בחינת מה שצריכין חותם על חותם. כי עיקר החותם הוא אמת והאמת בעצמו צריך שמירה. והכל בכח הצדיקי אמת ותלמידיהם שהם בחינת יהושע. שממשיכין דרכי התשובה הנץל שהוא בחינת אם אסק וכו. ואציעה שאול הנך וכוף כנ"ל שהוא ב' בקיאות הנ"ל בעייל ונפיק שזה נגמר בהושענא רבה כנ"ל. על כן נעשה אז בחינת חותם על חותם וכנ"ל. וזה ידוע בכתבים שאמת הוא בגמטריא אהיה פעמים אהיה. כי עתה עיקר התיקון על ידי בחינת אהיה שהוא בחינת תשובה שזה בחינת החותם שעולה ג' פעמים אהיה במלואו כנ"ל.
For the true Tzadik is the aspect of Shabbos, as mentioned above. For the essential Name of Hashem is revealed through the name of the true Tzadik. And the more the name of the true Tzadik grows, the more the Name of Hashem grows. For His Name, blessed be He, is partnered in the name of the Tzadikim, as mentioned above — and this is the aspect of Shabbos, which is the Name of the Holy One, blessed be He. And as the Chavraya [comrades] said to Rabbi Shimon bar Yochai: "Ant Shabbos d'chulhu yomay" [You are the Shabbos of all the days].
Segment 136
אות סה גם יהושע עם הה' אותיות בגימטריא משנה עם הכולל בחינת משנה תורה. כי עיקר משנה תורה הוא להכניס קיום התורה בישראל כמבואר שם ריבוי האזהרות שמזהיר שם משה לקיים את התורה. ועיקר קיום התורה הוא על ידי בחינת יהושע שקיבל התורה ממשה שעל ידו עיקר המשכת דרכי התשובה כנ"ל. ועל כן אומרים משנה תורה בליל הושענא רבה וכנ"ל. ועל כן ניעורין בליל הושענא רבה. לתקן מדת לילה שהוא בחינת יהושע. כי עיק התיקון שמשה יאיר ליהושע בחינת חמה ללבנה וכו' וכנ"ל.
But in our many sins, the world has become very confused, and machlokes has greatly increased in the world, and great accusations have been made among the Torah scholars themselves — until one does not know the truth of truths: who is the true Tzadik who can rectify him in completeness. And because of this, the opponents who completely oppose all the Chasidim and Tzadikim — who have existed since the days of the Baal Shem Tov, the master of all the children of the exile, may the memory of this Tzadik and holy one be for a blessing — they grow in strength. For they mock and say that they believe all the words of all those who oppose each other. And from this it automatically follows that not even one Tzadik remains whom they would believe in, as this mockery is known in the world.
Segment 138
אות סו ונחזור לענין שבת. וזה שמבואר במדרשים שהכנעת קליפת עמלק שהוא כלל כל העובדי כוכבים שהם כנגד ישראל הוא על ידי קדושת שבת. וזה שמבוא במדרש (מובא בספר מים יחזקאל פרשת בשלח) וזה לשונו אמרו ישראל רבונו של עולם כתבת בתורה זכור את יום השבת וכו'. וכתבת זכור את אשר עשה לך עמלק. האיך יתקיימו ב' זכירות הללו. אמר הקדוש ברוך הוא אינו דומה וכו' זה זכור לקדש. וזה זכור להרגו ולאבדו. עד כאן לשונו. היינו כל הענין מה שכתבנו לעיל על פי התורה הנ"ל שמבואר שקדושה שבת הוא בחינת קדושת הצדיק בחינת משה שעושה תשובה על תשובה תמיד. כי זוכה בחייו ליום שכולו שבת כולו תשובה וכו' כנ"ל. ובכחו הגדול לוחם בחינת יהושע מלחמת עמלק להכניע הדם שבלב שבחלל השמאלי וכו' כנ"ל. ועל כן מחבר במדרש הנ"ל ב' זכירות אלו של שבת ושל מחיית עמלק. (וכמובא גם בדברינו לעיל באות ל"ב בענין הב' זכירות עיין שם) ומקשה איך יתקיימו ב' זכירות האלו של שבת ושל מעשה עמלק. הלא באמת הם שני הפכים זה מזה. כי הלא לכאורה היה ראוי לשכוח לגמרי ענין עמלק כדי לגרש קליפתו וזוהמתו מהלב. רק לזכור קדושת שבת שהוא קדושת הצדיק שהוא כלל קדושת שישראל ועל זה משיב המדרש כפשוטו אינו דומה זה זכור לקדשו וזה זכור להרגו ולאבדו. היינו כי בוודאי הם שני הפכים ועל כן צריכין לזכור שניהם קדושת שבת ולהבדיל מעשה עמלק. כדי לאבד ולעקר זכר עמלק על ידי זכרון קדושת שבת בכל עת כנ"ל. כי זכרון מעשה עמלק צריכין רק לזכור בשביל לעקרו ולאבדו. כי בוודאי צריכין לשכוח ולהעביר מלבו לגמרי מעשה עמלק שממנו כל התאוות וההרהורים וכו'. רק עיקר הזכרון של משה עמלק הוא כדי לעקרו שצריכין לזכור שעמלק אורב על האדם תמיד. על כן צריכין להתגבר ביורת בזכרון קדושתש בת שהוא קדושת הצדיק שעושה תשובה תמיד. שבכחו יש לנו גם כן תקוה תמיד וכו' וכנ"ל. ועל כן דייקא מחמת שהם שני הפכים צריכין לזוכרם היטב כדי לעקור קליפת עמלק על ידי זכרון קדושת שבת שהוא קדושת הצדיק שבכחו לוחם בחינת יהשוע מלחמת עמלק וכו וכנ"ל. וכן מבואר בגמרא שבת פרשת כל כתבי שהכנעת קליפת עמלק שהוא כל הרע של השבעים עובדי כוכבים הוא על ידי קדושת שבת כמו אמרו שם אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון שנאמר ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט וכו' וכתיב בתריה ויבא עמלק וכנ"ל היינו כנ"ל.
But in truth, this is not the way, and this is not becoming for them. And Hashem, blessed be He, shall forgive them for this and shall return their heart to the truth and to emunah . For on the contrary — we must believe in all of them, in every one who leads Yisrael according to the law of the Torah of Moshe in its written and oral forms, according to the holy books that are founded upon the golden foundations of the holy Gemara, Midrashim, and the books of the Holy Zohar and the writings of the Arizal, etc. — certainly we must believe in all of them. For only from the sect of those who engage in alien wisdoms, who engage in Scripture alone and turn their back on the holy Gemara — they are like the Karaites literally, for one who is familiar with them and their ways [knows this]. And all their wicked learning and evil interpretations are based on the foundations of the well-known heretics such as Aristotle and his fellows, may their names be erased and their memory obliterated — from such sects and from their books one must distance oneself to the utmost, more than from lepers. For of them it is said: "all who come to her shall not return, nor shall they attain the paths of life" (Proverbs 2:19) , as is known to every person of the faith of Yisrael — the enormity of their wickedness and their wicked and swift venom, may the Merciful One save us from them and from their multitude.
Segment 140
אות סז וזה שכתוב בתנא ד"א פרק כ"ו חלק א'. מובא במדרש רבה פרק כי תשא. וזה לשונו ושמרתם את השבת כי קודש הי לכם. גף קדושות הן. קדושת שמו של הקדוש ברוך הוא וכו'. וקדושת שבת. וקדושתן של ישראל וכו'. מכאן אמרו עתידין שיניהם של אוכלי ישראל להיות לימות המשיח כ"ד אמות וכו' עיין שם. כי כל אלו הג' קדושות כםולים יחד על ידי הצדיק האמת בחינת משה שממשיך ומודיע קדושת שבת כנ"ל. כי על ידי קדושת שבת עולין ונכללין קדושת נפשות ישראל בשרשן בקדושתו יתברך שזהו בחינת שבת שין בת. שבחינת בת מלך פנימה בחינת נפשות ישראל עולה למעלה שזהו בחינת שין כלליות ג' קדושות הנ"ל. ועל כן הצדיק בחינת משה הוא בבחינת סגול כנ"ל כלליות הג' נקודות הנ"ל. ועל כן חיבר לזה מפלת הרשעים לעתיד שיהיה שיניהם כמה אמות לרעתן בחינת שני רשעים שברת כמו שכתוב שם. כי הא בהא תליא. כי מפלת הרשעים שכלותם עמלק הוא על ידי קדושת שבת כנ"ל. וכן להיפך כפי מה שמתגבר כל אחד כל שת ימי המעה להכניע קליפת עמלק בכח הצדיקים משה ויהושע וכו' כנ"ל כמו כן זוכה להמשיך קדושת שבת וכנ"ל ועל כן הזכיר מפלתם על ידי שבירת שיניכם דייקא ואמר מאכאן אמרו עתידין שיניהם של אוכלי ישראל וכו'. שהוא פליאה גדולה לכאורה כאשר תמהו כל המפרשים. אך על פי דברינו הנ"ל יש סמיכות נפלא לדברי המדרש הזה. כי עיקר הוא קדושת שבת שאז מתחברין כנסת ישראל עם דודה שזה בחינת לכה דודי לקראת כלה וכו'. ואז נכללין כל הג' נקודות יחד ונשלם בחינת אדם לשבת על הכסא וכו' כנץל. ועיקר קדושתש בת הוא האכילה (כמו שכתוב בסימן רע"ז ובסימן נ"ז ליקוטי חלק א') כי אכילת שבת יקרא מאד והוא כולה אלקות כולו קדש כי על ידי האכילה מתחבר הנפש עם הגוף ומחיין הדם שבלב וכוףוכמו שכתוב באות נ"א לעיל. בענין אכילת ערב יום כפור עיין שם. ועל כן ל"ב שינים כנגד ל"ב נתיבות החכמה. כי עךקר האכילה על ידי הל"ב שינים שהם מקיימין החיות שבלב. ועל כן כל הפגמים נמשכין על ידי אכיל עץ הדעת טוב ורע שפגם בבחינת ל"ב. היינו שהגביר הדם שבחלל השמאלי שבלב שזהו בחינת פגם הל"ב נתיבות חכמה פגם הל"ב שינים ועיקר התיקון על ידי שבת כנ"ל. על כן עיקר התיקוצ על ידי אכילת שבת דייקא על ידי אכילת ג' סעודות שהם כנגד ג' נקודות כנ"ל באות ד' כי דייקא על ידי אכית שבת נמשכין הל"ב נתיבות חכמה והל"ב שינים לועסין המאכל של שבת בקדושה גדולה. ואז נתתקנין הדמים שבלב שזה בחינת ביטול קליפת עמלק שהוא כלל כל הרשעים כנ"ל ועל כן נסמך היטב מפלת הרשעים על ידי שיניהם דייא למעלת שבת כי כל אלו העומדים נגד ישראל לאוכלם ולבולעם ח"ו כמו שכתוב שרקו ויחרקו שן וכו' יהיה מפלתם על ידי קדושת שבת דייקא שהוא קדושת הצדיק שאז עיקר התיקון על ידי הל"ב שיניים הם כלי האכילה שעל ים נזדכך הדם שבלב וכל החלקים על זה שהם קליפת עמלק ישתרבבו שיניהם דייקא שזה יהיה מפלתם על ידי קדושת שבת זעיקר קדושתו הוא האכילה שהיא בשיניים כנ"ל. כי הל"ב שינים הם בחינת הא' של אדם וכו'. שעל ידי זה נעשה בחינת אדם וכנ"ל בענין אכילת ערב יום כפור וכו'. עיין שם באות נ"א הנ"ל.
But all the Tzadikim and the worthy ones who conduct themselves according to the words of our Sages of blessed memory in the Gemara and the Zohar, and the writings of the Arizal and the Baal Shem Tov and his students, may their merit protect us — certainly it is forbidden to oppose any one of them. And as is understood from the words of Rabbeinu of blessed memory in the Torah "BaChatzotros" in the first [volume] of Likutay Moharan (Torah 5), on the verse "an ear that hears the rebuke of life shall dwell among the wise" (Proverbs 15:31) — that whoever wants to have mercy on his soul, it is forbidden for him to hear at all the machlokes that exists among the complete Tzadikim. Rather, he must believe in all of them.
Segment 142
אות סח וזה בחינת קידוש על היין בשבת ונלמד מפסוק זכור את יום הבת לקדשו זכרהו על היין. כי עיקר הקידוש הוא להמשיך קדושת שבת על עצמו כדי לקדש את כל הנצוצות ונפשות שנתבררו בימי החול שעולין בכניסת שבת כנ"ל. ועתה ממשיכין עליהם קדושה על ידי הקידוש ועל כן אומרים על הכוס ויכולו ומתחילין יום הששי ויכולו השמים וכו'. כי כל פרשת ויכולו מדבר מזה שביום הששי ויכולו השמים והארץ וכל צבאךם. ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו וכו' דהיינו שביום השביעי בשבת כלתה ונגמרה המלאכה על ידי השביתה והנייחא שנמשכה אז על כל הברואים בחינת בא שבת בא מנוחה שזה כל שלימות וגמר ותכלית של כל מלאכתו אשר עשה כמובא לעיל מפירוש רש"י שפירש על זה מה היה העולם חסר מנוחה וכו' וכל זה אנו מזכירין בתחילת הקידוש על היין כי כל הקידוש הוא בשיל זה כדי להמשיך קדושת מנוחת שבת על כל המלאכות של ימי החול שעסק בהם האדם שכולם הם בחינת בירורים שעולים ביום הששי לעת ערב בכניסת שבת שממשיכין עליהם קדושת שבת כדי שיוכללו בתכליתם שהוא קדושת שבת שהוא תכלית שמים וארץ. וכמבואר לעיל ועל כן מקדשין על היין כי כבר מבואר לעיל שברוטר ניצוצות הקדושה מזוהמת ימי החול לקדשם בקדושת שבת זה בבחינת להכרית זרעו של עמלק שהוא על ידי בחינת נקודה התחתונה בחינת יהושע כנ"ל שהוא בחינת מה שמכניעין הדם שבחלל השמאלי שבלב וכו' כנ"ל ועל כן מקדשין על היין דייקא כי היין הוא בבחינת תגבורת הדמים כמו שאמרו רז"ל על פסוק אל תרא יין כי יתאדם שאחריו דם. ועל כן צריכין ליזהר מאד משתיית היין בפרט בימי החול כמו שהזהירו רז"ל וכמבואר בפסוק זה אל תרא וכו' אב ל אף על פי כן בקדושה יש עתים שמצוה לשתות יין שת קידוש על הכוס יין דייקא. כי אז בכניסת שבת נכנע הדם שבחלל השמאלי וכו' כנ"ל ואז היין בקדוז בבחינת זכה משמחו בחינת ויין ישמח לבב אנוש וכו'. ואז דייקא על ידי היין שמקדשין עליו ממשיכין קדושה על כל הנצוצות הנ"ל שעולין על ידי תיקון בחינת נקודה התחתונה שהוא בחינת להכרית זרעו של עמלק וכנ"ל. כי עיקר עלייתם אל הקדושה הוא על ידי שמחה וכנ"ל (באות מ"ה). כי עמלק בחינת עכירת הדמים הוא בחינת עצבות שמשם התגברות התאוות שכללותה הוא תאוות המשגל בחינת אשר קרך בדרך. ובחול קשה להכניעו על ידי היין. כי רוב העולם אינם זוכין ליין משמח ואזי לא זכה משממו כמו שאמרו רז"ל. אבל בכניסת שבת צריכין להמשיך שמחת קדושת שבת על ידי הכוס יין דיקא שמקדשין עליו. כי אז היין בבחינת יין המשמח. שעל ידי זה דייקא ממשיך קדושה על דמים שהם הנפשות והנצוצות שעולין אז ואז מתלהב על ידי הדמים שבלב להשם יתברך כראוי ברשפי שלהבת יה ונמשך קדושת שבת על כל הנצוצות כנ"ל שה כל תכליתם כנ"ל. שזהו בחינת מאין אומרים שיר אלא על היין כמו שאמרו רז"ל. כי עיקר עלייתם על ידי שיר ושבח להשם יתברך בחינת עשרה מיני נגינה בחינת מזמור שיר ליום השבת שזהו בחינת תכלית שעשועעעולם הבא שהוא יום שכולו שבת שאז יזכהו ליין המשומר וכדין יתער שיר בעלמא כמו שכתוב בזוהר הקדוש. כיעיקר תכלית תיקון כל המלאכות של ימי החול הוא על ידי קדושת הבית המקדש שצריכין להמשיך קדושת הבית המקדש שהוא בחינת נקודה העליונה על כל הל"ט מלאכות של ששת ימי החול. כי ל"ט מלאכות ממשכן גמרינן כמבואר בדבריו ז"לן בכמה מקומות. והמרגלים פגמו בבית המקדש על ידי הוציאו דבה על ארץ ישראל שאז נגזר חורבן בית המקדש כמו שאמרו רז"ל אתם בכיתם וכו'. ועל כן כל פגמם היה על ידי פגם הענבים שהוא פגם היין שבזה פגם אדם הראשון כמו שאמרו רז"ל סחטה ענבים ונתנה לו. וכן נח נכשל בזה ביציאתו מן התיבה שזהו בחינת מה שהמרגלים רובם נטלו אשכול ענבים וכו'. וכתיב והימים ימי בכורי ענבים. כי כל מכשלו חטאם היה על ידי בחינת עבנים שעושין מהם יין שעל ידי זה נתעו בדעתם ואמרו שאי אפשר ליכבוש ארץ ישראל. כי עיקר טעותם היה על ידי קליפת עמלק. כי היה להם דעת גדול וראו שעמלק הוא קליפה חזקה מאד מאד ולא התגברו לבטל דעתם נגד משה רבינו שאף על פי כן יש לו כח להכניעו ולעוקרו ועל כן הפחידו את ישראל על ידי עמלק דייקא כמו שכתוב עמלק יושב בארץ הנגב וכמו שאמרו רז"ל. ועל כן נכשלו על ידי אשכול ענבים דייקא. כי שם בענבים בחינת יין נאחז יותר קליפת עמלק כנ"ל.וזהו בחינת ענבימו ענבי רוש אשכלות מדורות וכו'. שזהו בחינת תגבורות הדמים ויהושע ניצל מעצת מרגלים בכחו של משה כי יהושע מכניע ומכרית קליפת עמלק כנ"ל ועלכן לא נכשל על ידי הענבים הנ"ל של המרגלים שפגמו בארץ ישראל אדרבה זכה להכניס את כל ישראל לארץ ישראל ועל כן בקידוש שאז הוא בחינת הארת נקודה התחתונה בחינת יהושע וכו' כנ"ל על כן אז מקדשין על היין דייקא כי אז היין בקדושה כנ"ל כי יהושע זכה להכרית זרעו של עמלק שהוא בחינת הרע של הדם שבחלל השמאלי ואז היין בקדושה בבחינת יין המשמח בחינת אין אומרים שיר אלא על היין כנ"ל.ועל כן בפורים שאז הוא עיקר כריתות זרעו של עמלק על כן אז הוא מצוה גדולה להשתכר ביין כי אז מכניעין עמלק על ידי היין דייק שזוכין לשמחה על ידו כי עיקר הכנעתו על ידי שמחה וכנ"ל. וזה בחינת שבעין תיבין של הקידוש להכניע ולבטל השבעים עובדי כוכבים שכללותם עמלק שזהו בחינת השבעים של עמלק שנכנביעין על ידי היין דקדושה של הקידוש שעולה שבעים כמובא וכנ"ל. וזה בחינת מה שדרשו רז"ל זכור את יום השבת לקדשו זכריהו על היין דהיינו קידוש וגם דרשו מזה זכריהו מאחד בשבת כי היינו הך כי על ידי הקידוש בחינת זכריהו על היין על ידי זה ממשיכין הקדושה על הכל העובדות והמלאכות והעסקים של ששת ימי החול כנ"ל שזהו בחינת זכריהו מאחד בשבת שצריכין לזכור את השבת מאחד בבת בכל ששת ימי החול כדי להמשיך קדושת שבת על כל ימי החול שעיקר שלימות שהשכת קדושה זאת הוא על ידי הקידוש על היין וכנ"ל.
And this is: "one who walks in the wilderness and does not know when Shabbos is" — that is, he is uncertain who is the true Tzadik, who is the Shabbos d'chulhu yomay . The law is that he must sanctify all the days with the sanctity of Shabbos. That is, he must believe in all of them and regard them all as having the aspect of the sanctity of Shabbos, which is the Name of Hashem, which is the aspect of the name of the Tzadikim. For the days are the aspect of the middos , which are the aspect of the Tzadikim who are comprised of all the days and middos — in the aspect of "Your eyes beheld my unformed substance, and in Your book they were all written — the days that were formed" (Tehillim 139:16) etc.
Segment 144
אות סט והנה דברינו מיוסדים על מה שאמרו אדמו"ר ז"ל בהתורה הנ"ל באות ד' וזה לשונו וכשרוצה אדם לילך בדכי התשובה צריך להיות בקי בהלכה וצריך להיות לו שני בקיאות היינו בקי ברצוא בקי בשוב. כמו שכתוב זכאה מאן דעייל ונפיק וזה בחינת אם אסק שמים שם את בחינת עייל בחינת בקי ברצוא ואציעה שאול הנך בחינ ונפיק בחינת בקי בשוב וכו' עד כאן. עין שם בסופו בסוד כוונות אלו שמבואר שם הפירוש הפשוט שהעיקר שמי שרוצה לשוב צרך לחגור מתניו שיחזק עצמו בדרכי ה' תמיד בכל מה שיעבור עליו וכו' עיין שם ועיין בדברינו בכמה מקומות שדברנו בזה בכמה לשונות ובכמה עצות נוראות להתחזק את עצמו. והעיקר בכח הצדיק האמת וכו'. וזהו כלל דברינו בכל ההלכה הזאת לחזק עצמינו על שאנו זוכים לקבל שבת. ועל ידי זה נזכיר עצמינו תמיד בכח הצדיק האמת שהוא בחינת שבת וכו'. והא בהא תליא כל מה שמאמינים יותר בהצדיק ומקרבין עצמן אליו יותר זוכין יותר להמשיך על עצמו קדושת שבת וכן על ידי שמירת שבת בשמחה זוכין להתחבר להצדי וכו' ועל ידי זה זוכין לילך בדרכי התשובה להמשיך דרכי התשובה אלו בעולם באופן שיזכו ישראל לתשובה שעל ידי זה תתקרב הגאולה מגלות הארץ הזה אשר ארך עלינו מאד מאד ואי אפשר לעמוד על קצו. כי הוא קץ הפלאות. אבל מבואר בגמרא ובכל המדרשים שעקרו תלוי בתשובה. ועל כן הצדיקי אמת מתייגעים רק להמשיך דרכי התשובה כנ"ל באעולם באופן שיזכהו אפילו הרחוקים והנופלים מאד להתחזק בדרכי התשובה שעל ידי זה יתתקן הכל. כי עתה אין השם יתברך רוצה מאתנו כי אם התעוררות מעט כמבואר הרבה בדברי רז"ל שהשם יתברך מבקש מישראל שיפתחו בתשובה כעינא דמחטא ואנא אפתח להון תרעין רברבין וכו'. אבל גם זה המעט דמעט קשה מאד להתחיל כי אם בכח הצדיקים הגדולים שממשיכין דרכי התשובה הנ"ל לחזק את כל הרוצה לשוב בכל מקום שהוא וכו'. וכל זה מרומז בזוהר חדש בענין תיבת נח (עיין שם בפרשת נח בדף כ"ד כ"ה דפוס סלאוויטא) מה שכתבו שם שנח לא ביקש על דורו ואחר שיצא מהתיבה וראה כל העולם חרב התחיל לבכות עליו וכו'. והשיבו הקדוש ברוך הוא רעיא שטייא כען אמרית דא ולא מקודם וכו'. כיון דחזא נח כך הקריב עלוון וקרבנין וכו' עיין שם מה שמבואר מעלת משה רבינו שמסר נפשו על ישראל והצילם וכו' ומבואר שם שבשביל זה לא ביקש נח רחמים על דורו כי אפילו הוא לא חשב בלבו שימלט וכו' עיין שם שמאריך כמה הקדוש ברוך הוא רוצה שיבקשו רחמים על ישראל וכו' אפילו אם הם כמו שהם וכו' ועיין שם מה שכתוב על פסוק וישלח את העורב זה דוד שהיה קורא תמיד כעורב וכו'. ומה שכתוב שם על פסוק וישלח את היונה עד ולא יספה שוב אליו עוד וכו' עיין שם. וכל הפגם של נח ותקונו הכל הוא בענין בקיאות הנ"ל שלא היה בקי בהלכה זאת שדרכי התשובה כמו משה והצדיקים הגדולים שממשיכין דרכי התשובה הנ"ל בבקיאות נפלא מאד כי נח היה צדיק תמים אבל לא השיג שאפשר לצאת ולהוריד עצמו להסתכל על רעים כאלו לעסוק עמהם למצוא בהם איזה זכות ולהתפלל עליהם ולעוררם באיזה נקודה טובה וכו' שבכל זה עסק מה והצדיקים ההגדולים שאחריו ביגיעות עצומות שכל ה כלול בבחינת בקיאות הנ"ל בעייל ונפיק ועל כן סבר הלואי שיציל את עצמו וכו' כי לא השיג רחמיו יתברך עד היכן הם מגיעים. ועל כן הוכרח ליכנוס אל התיבה ולהתחבא עצמו שם להנצל כי תיבת נח נבנה ונעשה בחכמה וקדושה גבוה מאד כי היה כוונות עמוקות בגובהה ואורכה ורוחבה ובכל בנינה כמבואר בתורה כל פרטי עשייתה והיא מרמזת על תשובה שעושין ביום כפור כמו שכתוב בזוהר הקדוש תיבת נח דא יום כפור. וכן איתא שם ותנח התיבה בחודש השביעי דא תשרי וכן מבואר מבכמה ספרים שתיבת נח הוא בחינת הדיבורים והתיבות של תפילות ובקשות שישראל מתפלין ומתחננין וכו' ועל כן כל כניסת נחאל התביה זה בחינת עייל. שמחמת שלא היה יכול להציל את עצמו עם העולם כי לא היה בקי בהלכה הנ"ל. והעיקר שלא היה בקי בבחינת ונפיק ששם עיקר הבקיאות וכנ"ל על כן צווהו השם יתברך שיכנוס לתוך התיבה שהוא בחינת עייל ושם יסתיר עצמו עם כל בניו ועם כל מיני חיות ועופות וצמחים וכו' בשביל קיום העולם ועל כן כמו שהצריך לציווי מהשם יתברך ליכנוס אל התיבה כמו כן הוכרח להצטוות מהשם יתברך לצאת מהתיבה כמו שכתב בפרשה וידבר אלקים אל נח וכו' צא מן התיבה. שהוצרך להצטוות על היציאה מן התיבה כי יציאתו מן התיבה זה בחינת ונפיק. שעל ידי שהסתיר עצמו בהתיבה עד שנמתק הדין הקשה של דור המבול. כמו שכתוב ויזכור אלקים את נח וכו'. על ידי זה ריחם השם יבתרך על עולמו וציווהו לצאת מן התביה שזה בחינת ונפיק הנ"ל. ועל כן כתיב הוצא מן התיבה וקריבן הניצא. ופירש רש"י אמור להם שיצאו. ואם לא ירצו הוציאם בעל כרחם. מובן מזה שלא רצו ברצונם לצאת מן התיבה. וזה רמז על כל מה שכתבנו בעינין זה שבוודאי מי שרוצה לשוב היה מרוצה שינחוהו לישב תמיד בבית המדרש במקום קדוש לולעסוק בתורה ותפילה. אבל השם יתברך רוצה בקיום העולם ומסבב עם האדם שמוכרח כמה פעמים לצאת מבית המדרש לעסוק בצרכי הגוף ופרנסה וכו' שכל זה בחינת ונפיק. וזה קשה על האם מאד. כי יודע שכשיוצא לחוץ הוא בסכנה גדולה אבל לא סגי בלאו הכי. זהו בחינת מה שבני התיבה לא רצו לצאת מהתיבה כי אם בגזירת השם יתברך שאמר להם לצאת. כי השם יתברך רצה שהאדם יעבוד אותו בזה העולם דייקא שהוא בכללו בחינת ונפיק כנגד העולמות הקדוים העולמות העליונים. ועל כן גם בזה העולם ההכרח שתהיה עבודתו בבחינת עייל ונפיק דייקא וכנ"ל. וזה בחינת וישלח את העורב הנ"ל שמבואר בז"ח. שזהו דוד שהיה קורא תמיד כעורב וכו' ושלחהו הקדוש ברוך הוא ממלכותו והוציאו מביתו: ומה כתיב ביה ויצא יצוא ושוב. דכתיב ודוד עולה במעלה הזתים הולך ובוכה וראש לו חפוי. היה יוצא ושב בתשובה והתודה על חטאתיו ומבקש רחמים עליהם וכו' עד יבושת המים וכו'. עד כאן לשונו. ועיין שם מה שמפרש וישלח את היונה ג' פעמים שמרמז על הגליות עד הגלות האחרון הזה שנאמר עליו ולא יספה שוב אליו עוד שבשביל זה מתארך הגלות הזה כל כך. אבל אף על פי כן הוא יתברך מזומן ומחכה אימתי תשוב עיין שם כל זה היטב.
"And he shall not do melachah except to sustain his life" — that is, since he does not merit to know who is the true Tzadik to draw close to him and rectify his soul, he must withdraw from melachos and preoccupations and worldly affairs, and not do melachah and business for parnasah except for a brief time — the bare minimum needed for his sustenance — and spend the rest of his days in the search and the seeking, searching and seeking greatly for the true Tzadik to draw close to him. As explained in the Torah "Tik'u" III, in Likutay Moharan II, 8 — that one must search very, very much for the true Tzadik who has the aspect of the ruach n'vuah [spirit of prophecy], through whom the essential drawing down of the holy emunah , which is the totality of everything, is accomplished. And one must ask very, very much from Hashem, blessed be He, to merit to draw close to such a Tzadik.
Segment 146
אות ע ועל כן היה כל התיקון על ידי קשת הברית שהבטיחו השם יתברך את קשתי נתתי בענן. קשת הברית זה בחינת ראש השנה שתוקעין בו בשופר תקיעה שברים תרועה שסימנם קש"ת כמובא בדבריו ז"ל. וזה בחינת כח הצדיק הגדול האמתי שהוא בחינת קשת הברית כמו שכתוב בזוהר הקדוש. וזה בחינת קדושת שבת שהג' סעודות הם בבחינת ג' קולות של השופר שהם בחינת ג' נקודות הנ"ל. היינו שהבטיחו שאפילו בתוך הענן והחשך הגדול מאד בחינת והיה בעננני ענן על הארץ. גם אז ונראתה הקשת בענין שעל ידי הצדיק שהוא בחינת קשת הברית ימשיך קדושת שבת על ידי בקיבוץ של ראש השנה שאז תקועין בשופר הקולות הקדושים שסימנם קש"ת שעל ידי זה קיום הקיבוץ של ישראל כמו שכתוב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים וכו'. ועל ידי כל זה יהיה נמשך דרכי התשובה הנ"ל בעולם שהם בחינת בקיאות בהלכה הנ"ל בעייל ונפיק להחזיק את עצמו אפילו בשאול תחתיות בבחינת ואציעה שאול הנך. שעל ידי זה יזכו ישראל לקיים רצונו יתברך מה שמחכה להם שישיבו על כל פנים כעינא דחמחטא וכו'. כמו שכתוב שם בז"ח הנ"ל. וזה לשונו ואי כנסת ישראל אפתחת תשובה כעינא דמחטא אנא אפתח לה תרעין רברבין. אבל גם זאת המעט תשובה כעינא דמחטא קשה מאד מעוצם התגרות הבעל דבר. והעיקר על ידי שמפילו בכל פעם וכו'. שכל זה אי אפשר לתקן כי אם על ידי בקיאות בהלכה הנ"ל שנמשך על ידי הצדיק שהוא בחינת קשת הברית וכו'כ נ"ל. ועל כן הבטיחו השם יתברך לנח בזה שלא ידאג ביציאתו מהתיבה שהוא בחינת ונפיק כי במה יתקיים העולם כי ראה והבין גודל התגרות היצר הרע וכו' אבל השם יתברך הבטיחו בקשת הברית שהוא בחינת הצדיק האמת שכלול מכל התקונים הנ"ל שממשיך דרכי התשובה בעולם שהם בחינת בקיאות הנ"ל. שעל ידי זה יתתקן הכל עד שתבא הגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.
Therefore it is forbidden for him to do melachah except to sustain his life. That is, he should not engage in worldly affairs for parnasah except the bare minimum needed for his sustenance, and the rest of the time he should engage only in seeking Hashem, blessed be He — that he should merit to find such a true Tzadik who has the aspect of the ruach n'vuah , through whom is his essential tikun , as mentioned above.
Segment 148
אות עא ועל כן מזכירין בברכת זכרונות בתחילתו ענין נח כמו שכתוב וגם את נח באהבה זכרת בהביאך את מי המבול וכו'. על כן זכרונו בא לפניך וכו'. כי מזכירין אותו יתברך עוצם חסדו ורחמיו איך הוא חפץ בקיום העולם שגם בימי נח שהיה חשך כזה בעולם. וכו'. אף על פי כן זכר את נח והוציאו מן התיבה והבטיחו לקיים העולם על ידי קשת הברית שהוא בחינת קדושת ראש השנה כנ"ל. על כן עתה שכבר זכינו שהיו האבות בעולם כמו שמזכירין זכותם אחר כך כמו שכתוב וזכרתי את בריתי יצחק וכו'. וכבר היה משה רבינו שנתן לנו את התורה וכו'. וכבר היו צדיקים כאלו באולם שגילו לנו קדושת ראש השנה ומעלת הקיבוץ בראש השנה וכו'. על כן עתה ראוי לו יתברך שיזכור את בריתו בזכות כל אלו הצדיקים וימשיך עלינו דרכי התשובה הנ"ל באופן שנזכה לשוב אליו והוא ישוב אלינו עד שיקרב קץ הגאולה מהרה וכנ"ל. (ועיין לעיל מזה באות מ"ח.)
And this is what our Sages of blessed memory said regarding the above matter — that he sanctifies the seventh . For although he sanctifies all the days — that is, he believes in all the Tzadikim, as mentioned above — nevertheless, he must select for himself one who shall be for him in the aspect of Shabbos completely, to draw close to him especially — until he merits to truly find the Tzadik who is perfect in the ultimate perfection, etc., as mentioned above, through whom is his essential tikun . But as long as he does not merit this and he is like one who walks in the wilderness and does not know when Shabbos is — that he does not know who is the true, perfect Tzadik as mentioned above — he must regard them all with the sanctity of Shabbos and believe in all of them, as mentioned above.
Segment 150
אות עב וזה בחינת עירובי תחומין. שבמקום שמניחין סעודת שבת משם מתחיל התחום שבת. כי כבר מבואר ששבת בחינת תשובה שעיקר התשובה הוא בחינת שני בקיאות הנ"ל בקי בעייל בקי בנפיק וכו'. שזהו בחינת תחום שבת אלפים אמה בחינת ב' אלפין הנ"ל כי על ידי תשובה נעשה אלף וכו'. כי עיקר הבקיאות הנ"ל שהוא בחינת דרכי התשובה הוא שיהיה בקי ונזהר מאד מאד. שלא יצא ח"ו חוץ לתחום שבת חוץ לגבול הקדושה. כי כלליות הקדושה הוא בחינת קדושת שבת. וזה עיקר בחינת הבקיאות הנ"ל שבכל מה שיעבור עליו יהיה נזהר ונשמר בנפשו שלא יפול לגמרי ולא יצא חוץ לתחום ח"ו כי כבר מבואר שעל כל אדם בהכרח שיעבור עליו הרבה הרבה. ובפרט מי שכבר חטא ונכשל בעוונתיו הרבים שכשרוצה לשוב ולכנוס בדרכי התשובה. שעליו מתגרין המצולות ים מאד שםה הרהורים מגונים וזרים מאד וכו'. וכמובן מזה בכתבי האר"י ז"ל. וכמבואר בדברי רז"ל בכמה מקומות. וזה עיקר התשובה כשמתגבר לבלי ליפול לגמרי מכל מה שעובר עליו ואי אפשר לבאר בפרטיות לכל אחד ואחד כי רבו השינויים אפילו באדם אחד. אך הכל כלול בדבריו הקדושים והנוראים הנ"ל שקרא ענין זה בשם בקי שצריכין להיות בקי בהלכה זאת מאד. בקי ברצוא ובעייל לפי בחינתו בקי בשוב ובנפיק לפי בחינתו ולקיים ואציעה שאול הנך שאפילו בשאול תחתיות אל יתייאש עצמו וכו' וכמבוא שיחות אלו ועצות עמוקות לזה בספרינו אשרי שיאחז בם. וכל זה הוא בחינת תחום שבת כנ"ל. וכבר מבואר שעיקר קדושת שבת הוא אכילת שבת שהוא כולו קודש שעל ידי זה נמשכין בחינת דרכי התשובה שהם בחינת בקיאות הנ"ל. ועל כן במקום שמניחין שיעור סעודות שבת כפי מה ששיערו רז"ל. משם מתחיל התחום שבת. כי שם קנה שביתה. כי עיקר קניית שביתת שבת הוא על ידי סעודת שבת כנ"ל (וכן מבואר בסימן רע"ז ליקוטי חלק א' בהתורה צדיק כתמר יפרח) שעיקר דרך הקדושה כובשין אותו ומרחיבין אות ועל ידי אכילת שבת בחינת דוק בככי ותשכח בנגרי וכו' עיין שם. כי עיקר דרך הקדש שעושה הצדיק וכו' כמרומז שם הוא דרכי התשובה הנ"ל להמשיך עצות ודרכים והתחזקות וכו' באופן שהכל ישובו לה' אפילו החלושי כח מאד. ואף על פי כן הם חפצים לשוב לה' שכולם יזכו ברבות הימים לשוב על יד דרכי התשובה שממשיך בעולם שהם בחינת שבת והעיקר על ידי אכילת שבת כמו שכתוב שם עיין שם.
And therefore the 39 melachos are forbidden on Shabbos — corresponding to Tal Oros [Dew of Lights], which are the aspect of m'oray or . For the 39 melachos are the aspect of m'oray aish , as mentioned above. And it is forbidden to arouse them on Shabbos, so that the aspect of m'oray aish should be subdued, and the aspect of m'oray or — which are the aspect of Tal Oros — should prevail.
Segment 152
אות עג ועיקר תחום שבת נלמד ממחנה ישראל שהיה י"ב מיל. ועל כן מדאורייתא תחום שבת י"ב מיל אך חז"ל תיקנו שיהיה רק אלפיים אמה. מחמת שראו התגברות הקליפות בגלות מאד כמבואר בכתבים. וגם אלו האלפיים אמה הוא השיעור שהיה בין הארון ובין מחנה ישראל כמו שכתוב אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפיים אמה ופירש רש"י כשיעור תחום שבת כדי שיוכלו לילך להתפלל לפניו. כי עיקר המלחמה שיש להאדם הוא בחינת מלחמת עמלק כנ"ל. וכל מלחמת עמלק היה עם החלושי כח שהיה הענן פולטן שהיה יהושע לוחם עמו בכחו של משה רבינו כדי שלא יפיל אותם עמלק לגמרי כרצונו הרע. כמו שכתוב ויזנב בך כל הנחשלים אחריך וכו'. רק ישיבם בתשובה ויכניסתם בגבול הקדושה שהוא בחינת מחנה שהיה שם האהל מועד והארון שמשם צריכין להמשיך הקדושה אליהם. כי כל מי שרחוק יותר צריכין להמשיך עליו הקדושה והבקיאות הנ"ל ממקום גבוה וקדוש ביותר כמו שכתוב במקום אחר וקצת מזה מבואר לעיל. על כן שיעור תחום שבת הוא נלמד ממחנה ישראל כי עיקר תחום שבת שהוא בחינת בקיאות הנץל הוא שיזכה כל אחד לישאר קיים במחנה ישראל. ולא יוכל בחינת עמלק להשליכו ח"ו משם רק יתגבר תמיד לאחוז עצמו בצדיקי אמת ותלמידיהים שהם בחינת משה ויהושע שהם לוחמים מלחמת עמלק בכל דור כדי לשוב ולבנות הבית המקדש ולהחזיר את ישראל לארץ ישראל וכנ"ל.
And this is the aspect of the simchah [joy] of Shabbos and Yom Tov. And this is the aspect of the enormity of the great joy of Purim. For the essential root of all joys is from the Name of Hashem — in the aspect of "in Your Name they rejoice all the day" (Tehillim 89:17) . For all the assurances and all the hopes and all the salvations — whatever we hope and wait and look forward to in salvation, both in physicality and spirituality — everything is from the fact that we trust in the Name of Hashem, Who will never abandon us forever, for the sake of His great Name. As it is written: "for Hashem will not abandon His people for the sake of His great Name" (I Samuel 12:22) . And from there come all the joys — "For in Him our heart rejoices, for in His holy Name we have trusted" (Tehillim 33:21) .
Segment 154
אות עד וזהו גם כן בחינת עירובי חצרות. שעיקר תיקון העירוב הוא גם כן על ידי סעודת שבת שעל ידי שמשתתפין בסעודת שבת על ידי זה מותרין להכניס ולאוציא מרשות לזה לזה ובלא עירוב אסורין להוציא ולהכניס מרשות אחד לחבירו אף על פי ששניהם רשות היחיד. כי כבר מבואר שדכלל איסור הלט מלאכות בשבת הם בחינת הוצאה מרשות לרשות שהוא בחינת בירורים וכ' כנ"ל (באות למד). ורז"ל החמירו שאפילו מרשות זזה לזה אסור גם כן להכניס ולהוציא. וכל זה בשביל תיקון בחינת הבקיאות הנ"ל שבשביל זה כל איסור הוצאה כנ"ל (באות הנ"ל) כי כמו שצריכין ליזהר בעייל ובנפיק שלא לצאת מהגבול שלו וכן שלא יהרוס לעלות אל ה' לפנים מהגבול שלו שזהו בחינת בקי בעייל בקי בנפיק וכו' כנ"ל כן צריך ליזהר שלא יהרוס ליכנס בגבול חבירו. בין בבחינת עייל ובין בבחינת ונפיק. כי בחינת ונפיק בוודאי חלילה וחלילה שיסתכל על חבירו לומר שיעשה כמעשיו ח"ו. כי יוכל לאבוד עולמו כרגע ח"ו. ועל זה הזהיר דוד המלך עליו השלום בתחילת ספרו אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וכו' עד ובמושב לצים לא ישב. כי ידוע כמה מורידין ומפילין את האדם ליצני הדור. ובפרט הלצים המכנים עצמם בשם כשרים וחסידים וכו'. השם יתברך יציל וישמור את ישראל מהם ומהמונם. אך אפילו בבחינת עייל צריכין גם כן להיות בקי מאד לבלי להסתכל על חבירו שנרא לו שהוא צדיק וישר וכשר כנגדו שלא יפול על ידי זה ח"ו. כי אף על פי שבוודאי הוא טוב לקנא את חבירו בתורה ותפילה וביראת שמם בבחינת קנאת סופרים תרבה חכמה. אבל יש בזה בחינת צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם כי הרבה נופלים על ידי זה. כי מתקנאים בחביריו שנראה לו שהם צדיקים וכשרים כנגדו הרבה ועל ידי קנאתו בהם נופל בדעתו לגמרי. כמובן למשכיל על דרכיו כל זה. ואי אפשר לבאר כל דרכי חלישות הדעת שמפיל הבעל דבר על האדם על ידי זה על כן צריכין לבלי להיות סכל ופתי רק להיות בקי בהלכה שיהיה קנאתו בחביריו הטובים ממנו לטובה ולא לרעה. להתקרב להשם יתברך ולא להתרחק ח"ו. וכמרומז בהמעשה של החכם והתם שהשיב התם זה מעשה שלו וזה מעשה שלי וכמובא מזה בדברינו במקום אחר. ועל כן תיקנו חז"ל שאפילו מרשות אחד לחבירו אסור להוציא ולהכניס בשבת שלא יפגום בבחינת בקיאות הנ"ל וכנ"ל. והתיקון על ידי סעודת שבת שהוא העירוב שמניחין. כי על ידי סעודת שבת נתתקן בחינת בקיאות הנ"ל. ואז מותרין להוציא ולהכניס מבית לבית שבחצר. כי כבר תיקנו בחינת בקיאות הנ"ל. ואז יהיה התחברות הרשיות. שבינו לחבירו רק לטובה ולא לרעה ח"ו שיתחברו ויתקרבו זה לזה באהבה ושלום שילמוד אחד מחבירו לטובה להתקרב להשם יתברך ולא להתרחק ח"ו על ידי זה. כי כל זה הוא בחינת בקיאות בהלכה הנ"ל שנתתקן על ידי סעודת שבת שהוא בחינת העירוב שמניחין וכנ"ל.
And as is understood and explained in the words of Rabbeinu of blessed memory — that the essential hischazkus [self-encouragement] of every person is that however he may be, however he may be, he must strengthen himself so as not to fall further, G-d forbid. And the essential hischazkus is through the Name — that is, through the Name of Hashem and the name of the true Tzadikim, whose name is called upon him, which is the aspect of the Name of Hashem, for His Name, blessed be He, is partnered in their name. As is explained in many places — that the essential hischazkus and joy is from the fact that we merited that He did not make us as the nations of the lands and separated us from those who go astray, etc. That is, the fact that the name Yisrael is still called upon him. And through this, even the most lightweight of the lightweight and the worst of the worst — even the sinners of Yisrael — as long as the name Yisrael is called upon him, he can strengthen himself and revive himself through this: that at least the name Yisrael is still called upon him, which is the Name of Hashem, for His Name is partnered in our name. How much more so when one merits to draw close to true Tzadikim, who are the essence of the Name of Hashem, the aspect of "the river that goes out from Eden" etc., as explained well in the aforementioned Torah — see there.
Segment 156
אות עה וזה בחינת ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ובית אביך אל הארץ וכו. ואעשך לגוי גדול וכו'. כי מבואר לעיל מה שכתוב שם בהתורה הנ"ל ענין הג' מצוות שנצטוו ישראל בכניסתן לארץ ישראל שהם להכרית זרע עמלק ולמנות מלך ולבנות בית הבחירה וכו' שהם בחינת ג' נקודות הנ"ל שהם בחינת תשובה וכו' עיין שם. כי עיקר התשובה מובא בדבריו ז"ל שהוא בבחינת זרקא דאיזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן שצריכין לצאת מכל המקומות שנתעה לשם ולשוב למקור שנחצב נשמתו משם. כי כל אחד מישראל שורש נשמתו גבוה מאד מאד כמבוא רק שירדה לארציות וגשמיות זה העולם בשביל הבחירה כדי שדייקא על ידי זה תשוב למקורה בשלימות נפלא וכו'. וכל אםד שבעולם מגדול ועד קטן בהכרח שיעבור שעליו כמה וכמה הרפתקאות וכו'. שכולם הם בחינת נסיונות וצירופים ועליות וירידות בלי שיעור. וכל כוונת השם יתברך לטובה. כי כל מה דעביד רחמנא לטב עביד. כי כל כוונתו יתברך הכל כדי שעל ידי זה דייקא יעלה מכל המקומות שירד לשם לברר משם מה שיברר עד שיבא למקום מנוחתו למקור נשמתו וכו' כנ"ל. וכל הצרופים והנסיונות הם בחינת מלחמת עמלק כנ"ל. וצריך להיות בקי בהלכה זאת היטב בחינת בקי בעייל בקי בנפיק. בחינת ואציעה שאול הנך וכו' כנ"ל. וכשזוה לסבול מה שיסבול בזיונות ושפיכות דמים וצירופים ונסיונות בכמה בחינות זהו בחינת להכרית זרעו של עמלק שזו בחינת נקודה התחתונה שעל ידי זה זוכה לתשובה בחינת כתר בחינת נקודה העליונה שהוא בחינת משה בחינת בית המקדש וכו' וההמשכה מנקודה העליונה לנקודה התחתונה זה בחינת וא"ו שבתוך האלף כנ"ל. וזהו שאמר השם יתברך לאברהם שמרמז בזה לכל אדם שבעולם לך לך שמזהיר את האדם שילך לעצמו. כי עצם האדם מה שנקרא אני הוא רק הנשמה (כמו שכתוב בהתורה חב"ח סימן כ"ב ליקוטי חלק א') וכן מכשמדברין עם האדם לנוכח ואומרים לו אתה או לך. עיקר הכוונה על הנשמה שהוא עצם האדם כידוע. וזהו שמזהרת התורה את האדם. לך לך שתלך לך לעצמך. היינו למקור נשמתך שכל הילוכך ונסיעתך וכל דרכיך בזה העולם בכולם תכווין לילך לך בעצמך היינו למקור נשמתם שזה עיקר עצם האדם שמדברים עמו כנ"ל וזהו מארצך. מארצך דייקא. היינו מתוך ארציות וגשמיות שלך לאיזה ארציות וגשמיות שירדת לשם שנדמה לך שקשה לצאת משם. אף על פי כן אתה צריך להתגבר לילך מתוך ארצך דייקא לילך לך לנשמתך וכו' כנ"ל וזהו וממולדתך איך שנולדת באיזה גשמיות שנולדת אף על פי שגם זה מונע גדול כמו שכתב דוד הן בעון חוללתי וכו' אף על פי כן אתה מורכח לילך ממולדתך דייקא לילך לך דייקא כנ"ל. ומבית אביך שהם המשפחה והשכנים וקרוביו ומיודעיו שמגודל ביניהם שגם מהם יש כמה וכמה מניעות לעבודת השם יתברך שמונעים בכמה דרכים. לפעמים בגשמיות. ולפעמים על ידי דעותיהם וסברותיהם ההפוכות מן האמת מכולם אתה צריך לצאת ולילך לך לנשמתם כנ"ל כי אתה צריך להאמין שבודאי אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו. ובודואי יש לך כח לעמוד בכל זה כמו שכתוב אדמו"ר ז"ל (בסימן מ"ט בלקוטי תנינא) שאין הקדוש ברוך הוא שולח להאדם מניעות שלא יוכל לעמדו בהם וכו'. וזהו אל הארץ אשר אראך שהוא ררץ ישראל שהוא כלליות הקדושה. ששם הבית המקדש ששם מקור כל הנשמות שעל זה מזהירו לך לך לנשמתך כנ"ל. וזה שפירש רש"י ולא גילה לו הארץ מיד כדי לחבבה בעיניו ולתת לו שכר על כל דיבור ודיבור. היינו כיז ה עיקר הנסיו של האדם מה שאין השם יתברך מראה להאדם מיד בעת הנסיון מה שיזכה אם יעמוד בזה הנסיון והצירוף. כי בוודאי אם כל אדם היה רוה בזה העול כל מה שיזכה כשישבר תאוותיו ומדותיו הרעים בוודאי לא היה לו נסיון כלל. כי מי פתי וסכל שישליך נעימות לנצח כזה אורות נשגבות כאלה בשביל שטות כזה ברגע קלה כזאת. אך עיקר הנסיון מחמת שאינו רואה כל זה. על כן צריך התחזקות גדול. וזה בחינת אל האץר אשר אראך שאין השם יתברך מראה ארץ החיים ששם נעימות בימינו נצח שהוא תכליתו הטוב הנצחי שעל ידי זה כל הנסיון שלו. ואם יתגבר ויתחזק על מה שצריך להתגבר וירדוף אחר התכלית הזה יקבל שכר על כל דיברו ודיבור שדיבר והתחנן לפני שם יתברך לזכות לזה. ואז יהיה חביב בעיניו הטוב שיזכה שהוא בחינת ארץ ישראל יורת ויותר מאחש שלא שיער בנפשו כלל שיזכה לנעמות כזה וכו' וכמו שמצינו בכמה צדיקים שאמרו ואני אמרתי לריק יגעתי וכו' אכן וכו'. וזהו ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך. זה בחינת ג' נקודות הנ"ל. ואעשך לגוי גדול זה בחינת להכרית זרעו של עמלק. כי כל מלחמת עמלק הוא להשכיחשמו יתברך ח"ו. ולהרחיק כל החלושי כח מהשם יתברך כמו שכתוב ויזנב בך כל הנחשלים אחריו וכו'. ועל כן זה שמתגבר ומכניע אותו הוא זוכה להגדיל שמו תברך על ידי שמגביה ומקרב כל אלו הרחוקים החלושי כח להשם יתברך שזהו בחינת ואעשך לגוי גדול על ידי שיתרבה הקיבוץ הקדוש שלו שיקרב הרבה הרבה נפשות להשם יתברך היפך כוונתו הרעה של עמלק ימח שמו כנ"ל. ואברכך זה בחינת המשכת הברכה והשפע מנקודה העליונה לנקודה התחתונה בחינת כטל חרמון שיורד וכו'. כי שם צוה ה' את הברכה וכו'. וזה בחינת למנות מלך. כי עיקר השפע והברכה נמשך על ידי המלך (כמו שכתוב במקום אחר בלקוטי תנינא סימן ט"ז). ואגדלה שמך שיההי נקרא אברהם בתוספת ה'. בחינתה' הדעת שהוא בחינת משה שהוא הדעת שהוא בחינת בית המקדש. כי כל מי שיש בו דה וכו' שהוא בחינת נקודה העליונה כנ"ל. אבל אחר כך עדיין צריך לעבור על האדם עליות וירידות הרבה שהם בחינת עייל ונפיק שצריכין להיות בקי בזה מאד כנ"ל. ועל כן הבטיחו והיה ברכה שתתקיים הברכה אצלו שיזכה תמיד לישאר על עמדו. ובכל מה שיעבור עליו לא יפול ולא יתרחק לעולם רק יהיה נשאר קיים בבחינת המשכת הברכה מנקודה העליונה לנקודה התחתונה שזהו בחינת והיה ברכה וכנ"ל. וזהו וילך אברם כאשר דיבר אליו ה' וילך אתו לוט. שאף על פי שאברם עשה כאשר דיבר ה' עמו להמשיך עצמו לשורש נשמתו לארץ ישראל. אבל אף על פי כן לוט שהוא בחינת היצר הרא הלך עמו בכל עת שלא רצה להפרד מעמו. והכל בשביל נסיון ובחירה כנ"ל. וכדי שעל ידי זה דייקא יברר נצוצות הקדושה הגבוהים מאד מאד מעמקי עמקי הקליפות שכמו שאברהם בירר מלוט דיקא נשמת משיח כמובא. וזהו ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה. ואמרו רז"ל ומובא בפירוש רש"י שזה היה נסיון גדול שלו שהוא מזהירו לעלות לארץ ישראל ועכשיו משיאו לצאת ממנה. זה כלל דבריינו הנ"ל שצריכין להיות עייל ונפיק ולהיות בקי בזה מאד. ולבלי ליפו בדעתו מזה מכל שכן שלא להרהר אחר השם יתברך רק להאמין כי צדיק ה' וישר משפטיו וכל כוונתו רק לטובה כמו שהיה אצל אברהם שכשבא לארץ ישראל היה שם דייקא רעב עד שהוכרח לצאת מארץ ישראל למצרים שזהו בחינת ונפיק. ואף על פי כן לא הרהר אחר השם יתברך רק עמד בנסיון במצרים עד שזכה לעלות משם כבד מאד במקנה בכסך ובזהב שהוא בחינת ניצוצות הקדושים שבירר שם כמובא. וכן עובר על כל אדם וכנ"ל. וכן מבוא בספרים ובדברי אדמו"ר ז"ל (בסימן ח' בהתורה ראיתי מנורת זהב) כל הירידות והעליות של האדם מרומזין בפסוק וירד אברם מצרימה. ויעל אברם ממצרים היינו כנ"ל. זהו וילך למסעיו עד המקום אשר הי שם אהלו בתחילה וכו' אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה. ויקרא שם אברם בשם ה'. ופירש רש"י וגם עכשיו קרא שם בשם ה' היינו כשמתגברין בבחינת ונפיק בכל הירידות שירד לשם עד שחוזרין למקומו צריכין לחזור ולילך בדרך הראשון לחזור לקרוא בשם ה' כמו בתחילה בבחינת ויקרא שם אברם בשם ה'. וגם עכשיו קרא בשם ה'. שלא נפל מגדרכו הטוב מכל מה שעבר עליו. רק הוא חוזר בכל פעם לדרכו האמת לגרוא תמיד להשם יתברך וכו' וכנ"ל. גם ויהי רעב בארץ וכו'. מרמז על כל אדם שרוב יציאתו לשוק שזהו בחינת ונפיק וכו'. העיקר הוא על ידי חסרון הפרנסה כידוע. וזהו ויהי רעב בארץ בחינת חסרון הפרנסה ועל ידי זה וירד אברם מצרימה. שהוא בחינת טרדת המשא ומתן ששם סכנת תאוות ממון שהוא בחינת עבודה זרה שזהו בחינת מצרים [כמו שכתוב בהמעה של הבעל תפלה שמרומזת (בישעיה בקפיטל ל"א) הוי היורדים מצרים לעזרה וכו'] אבל בחינת אברם שהוא איש הישראלי שזוכה להיות בקי בעייל ונפיק כנ"ל. גם שם במצרים בתוך טרדת המשא ומתן וכו'. הוא מתגבר שלא ישתקע שם ח"ו. רק גם שם הוא זוכר בהשם יתברך עד שמברר משם דייקא נצוצות קדושים הרבה ועולה משם עמהם בבחינת ויעל אברם ממצרים וכו' כנ"ל.
Therefore certainly one should rejoice all his days, however he may be. Since he merited that the name of the Tzadikim is called upon him — which is the essence of the Name of Hashem — and through this, the Ba'al Davar provoked himself greatly and raised up now the evil sects that want to train youth in wisdoms and languages, to bring them to complete heresy. As is seen tangibly — that everyone who is ensnared in the trap of these accursed ones, may their names be erased, throws off the yoke completely and is worse than a mumar l'hach'is [apostate out of spite], and they desecrate Shabbasos in private and in public, etc. And the entire evil intent of the Sitra Achrah and the Ba'al Davar is only to uproot from them the Name of Hashem. For the Ba'al Davar is not content with the fact that even without this, they are great reshaim and adulterers like dogs, and have already transgressed all the sins in the Torah thousands of times, as they themselves know. But the Ba'al Davar is not content with all of this. And he plots against their souls to uproot them and kill them from both worlds completely. And the essential thing is that he wants to uproot from them the Name of Hashem — so that the name Yisrael should no longer be called upon them.