עירובי תחומין ב
עירובי תחומין ב
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/3/9

Segment 3
HE:
הלכה ב אות ב כי שבת הוא בחינת השמכת החיים לתוך המלכות (עיין במאמר וביום הביכורים סימן נ"ו) כי שבת הוא בחינת מלכות בחינת שבת מלכתא ואז הוא המשכת החיים בחינת טועמיה חיים זכו ועל כן לכ"ע בשבת ניתנה התורה כי על ידי התורה הואר המשכת החיים לתוך המלכות כמו שכתוב שם כי על ידי התורה קוראין את החיים לתוך המדות והכלים שלא יהא ריבוי שמן גורם כיבוי הנר כי אורייתא שמא דקודשא בריך הוא כמו שכתוב שם כל זה עיין שם וזה בחינת וקראת לשבת ענג. ענג זזה בחינת התורה שעל ידה ממשיכין החיים לתוך הכלים והמדות בחינת עדן נהר גן כי עדן עין לא ראתה כי אי אפשר להסתכל שם מחמת ריבוי אור כי שם הוא עדיין בחינת בלתי צמצום וצריך לצמצם האור להמשיך משם הנהר לתוך הגן שזה בחינת המשכת החיים דהיינו הדעת לתוך המדות וקראת לשבת כו' וקראת דייקא בחינת וקרא בו כל ימי חייו. וזה נעשה בשבת כי אז ניתנה תורה כי גם שבת בעצמו היא בחינת התורה בחינת בראשית ירא שבת כי שבת שמא דקודשא בריך הוא וזהו וקראת לשבת עונג כנ"ל. וה בחינת תחומין שאסור לצאת בשבת חוץ לתחום בחינת אשר שתי חול גבול לים כמובא בתיקונים היינו שבשבת שאז הוא המשכת החיים אסור לצאת חוץ מן הגבול והתחום כי זה עיקר המשכת החיים על ידי שמשיכין לתוך הכלים והמדות שלא יהא ריבוי השמן כו' כנ"ל וזה שמובא בתיקונים שתחומין הם בחינת חי כי כ' אלפים אמה הם התחומין ושבת הוא בחינת יוד כמוא שם היינו שבחינת התחומין הם בחינת חיים כנ"ל ועל כן הם ב' אלפים אמה היינו ב' אלפים פסיעות כמו שכתוב בשולחם ערוך כנגד ב' אלפים שנה שקדהמ התורה לעולם היינו בחינת ב' אלפים מדריגות שנשתלשלה התוה ע שנתפשטה בזה העולם כי כל שנה היא בחינת קומה נמצא שנשתלשלה התורה בחינת ב' אלפיים קומות עד שנתלבשה בזה העולם וכנגד זה אסור לצאת בשבת יותר להלן מאותן אלפים קומות והם בחינת ב' אלפיים פסיעות תחום שבת כי כל פסיעה ופסיעה הוא עוקר קומתו ממקום למקום וכמו שהבנתי משיחת רבינו נ"י שבכל פסיעה שאדם הולך ממקום למקום הוא בא בכל פעם בעולמות אחרים ועל כן אסור לצאת בשבת שאז הוא בחינת נתינת התורה בחינת המשכת הדעת אסור לצאת חוץ מאותן אלפים פסיעות בחינת אלפים קומות בחינת אלפים שנה שקדמה תורה לעולם כי במופלא ממך אל תדרוש ואדרבא הוא קילקול הדעת בזה שיוצא חוץ לתחום כי ריבוי השמן כו':

EN:
For all the worries and sadness are drawn from sins and transgressions — in the aspect of "I shall worry because of my sin" . But immediately when one remembers the Name of Hashem and revives oneself through the fact that the Name of Hashem is still called upon him — since at least he is called by the name Yisrael , as mentioned above — through this one merits forgiveness of sins. For from the Name of Hashem — from there forgiveness, pardon, and atonement for all sins are drawn. As it is written: "and atone for our sins for the sake of Your Name" (Tehillim 79:9) . And as it is written: "I shall pass all My goodness before you, and I shall call in the Name of Hashem before you" (Exodus 33:19) — "in the Name of Hashem" specifically . Through this: "and I shall be gracious to whom I shall be gracious" etc. For all the Thirteen Attributes of Mercy — from which come all the pardons and atonements — they are all from the Name of Hashem. As it is written: "And He called in the Name of Hashem. And Hashem passed before him and called: Hashem, Hashem, G-d, Compassionate and Gracious" etc., "forgiving iniquity and transgression" (Exodus 34:5–7) etc.

Segment 4
HE:
ועל כן התחומין הם משתנין לכל אחד ואחד מישאל בפעם אחת כפי מה שקנה שביתה בערב שבת. כי כל אחד מישראל יש לו תחום אחר לפי מדרגתו והשגתו וכמו ששמעתי מאדונינו מו"ר נ"י שכל אחד ואחד יש לו מה לפנים ומה לאחור לפי מדריגתו. וזה בחינת אותיות התורה שהן הן המדות והכלים כמו שכתוב שם ויש לכל אותו ואות גבול אחר ואסור שיכנס אחד בגבול חבירו ועל כן אם נגעו זה בזה פסולים כמו כן אל אחד מישראל יש לו אות מיוחד בתורה ועל כן יש לו גבול ותחום בפעם אחת. והעיקר תלוי כפי מה שקנה שביתה בערב שבת. כי היום לעשותם וכו' ושבת הוא בחינת עולם הבא שאין בו עשייה רק כל אחד כפי מה שיגע בעבודת ה' בחול כן זוכה להשיג בשבת בחינת ששת ימים תעבודו וביום השביעי שבת כפי העבדה של ששת ימים כן השבת שלו. ועל כן כל אחד כפי מה שקנה שביתה ברב שבת היינו עד המקום שהגיע בסוף השבוע משם יכול לילך ולהגיע עד התחום שלו כנ"ל לא יותר כי יותר מזה הוא אצלו בחינת במופלא וכו' בחינת ריבוי השמן וכו'. ועל כן אם מניחין עירוב דהיינו שמניחין שם לחם של שתי סעודות אזי מתחיל התחום משם כי הלחם הוא בחינת הדעת בחינת מן בחינת לחם מן השמים שמשם אנו למידין תחומין כמו שכתוב שבו איש תחתיו וכו' ועל כן מאחר שזה בחול להמשיך השפעת הלחם עד אותו המקום שהניח שם העירוב היינו השלחם הוא בחינת דעת על כן קנה שביתה הנ"ל שם ומשם מתחיל תחום הנ"ל כנ"ל. ועל כן העירוב הוא מזון ב' סעודות כנגד המן שירד על ה' סעודות ומשם אנו למדין תחומין כנ"ל.

EN:
It emerges that the essential root of all hopes and assurances for all salvations, and the essential root of all hischazkus and all joys, is from the Name of Hashem. Therefore, on all the holy days — which are all in the aspect of the magnification of the Name of Hashem — therefore it is a mitzvah then to increase in simchah . And this is the aspect of the joy of Shabbos and Yom Tov. For Shabbos is the Name of the Holy One, blessed be He. And similarly, Yom Tov receives from Shabbos. And it too is the aspect of the magnification of the Name of Hashem. For all the Yamim Tovim are a remembrance of the Exodus from Egypt. And through the Exodus from Egypt the Name of Hashem was magnified, through the enormity of the abundance of the awesome signs and wonders, etc. And as it is written: "in order to proclaim My Name throughout all the earth" (Exodus 9:16) . Therefore it is a mitzvah to increase in joy on Shabbos and Yom Tov. For then the Name of Hashem is magnified — from which come all the joys.