Section 32
דגים ג
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/4/32

Segment 2
HE:
אות א סימני גדים סנפיר וקשקשת והעיקר הוגא קשקשת כי כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר וכו':

EN:
And therefore, it is forbidden to give matanos kehunah to a Kohen am ha'aretz [a Kohen who is an ignoramus] . For the essential importance of the Kohanim is through their holiness — for they are in the presumption of greater holiness than the rest of Yisrael. And therefore, the essential tzedakah is fitting to be given to them — to separate for them from the abundance of the food, to give them from it matanos kehunah — in order to rectify the rectification of eating through this. For the essential rectification of eating depends upon giving tzedakah to one who is sanctified with extra holiness, who is comprised of more souls — through which peace is increased — and through this specifically the eating is rectified. This is the aspect of the rectification of the mizbe'ach (as is explained there) .

Segment 3
HE:
כי איתא במאמר וביום הבכורים ואת העורבים צויתי לכלכלך בלקוטי תפילות (סימן ד') , שעל ידי צדקה על ידי זה מוציאין החיות שיונק מצח הנחש מזקני הדור שאין בהלם שלימות ואזי נתגלה מצח הרצון. כי יש חכמי הטבע שהם בחינת חיות רעות וכו' והם רוצים להתגבר חס ושלום על קול הקריאה של יום טוב שקורא ומגלה אתך הרצון שהכל ברצונו יתברך וכו'. והתיקון לזה על ידי החכם שבקדושה שיוגע לקשר כל הרצונות לשורש הרצון שהוא בחינת מצח הרצון שהושא בחיתנ רעוא דרעוין בחינת הסתלקות משה בשבת בשעתא דמנכה וכו'. אך יש בחינת מצח הנחש שרוצה להתגבר אפילו כנגד מצח הרצון חס ושלום. אך עיקר יניקתו הוא מזקני הדור שאין בהם שלימות כנ"ל, ועל ידי צדקה מוציאין ממנו החיות שיונק משם. ואזי נכנע ונתךבטל מצח הנחש ואיז מתגלה מצח הרצון, ואזי נכנעים ונופלים כל חכמי הטבע שהם בחינת חיות רעות הדורסים וטורפים וכו', ואזי נתגלה ונשמע קול הקריאה של יום טוב שקורא ומגלה את הרצון. ועל ידי התגלות הרצון נעשה יראה ועל ידי היראה שופע חסד וכו' וכו' (עיין שם כל זה היטב היטב) :

EN:
And this is what is stated regarding matanos kehunah : "For it is your wage in exchange for your service" (Bamidbar 18:31) . That is, because the Kohanim are constantly engaged in the avodah [the Temple service] , which is the rectification of the mizbe'ach — therefore it is fitting to give them the tzedakah , that is, the gifts. For through this, the rectification of the mizbe'ach is rectified even more, as mentioned above (and as is explained there) .

Segment 4
HE:
וזה בחינת דגים טהורים ודגים טמאים. כי איתא שדגים הם בבחינת עינא פקיחא שהוא בחינת עינא כד דרחמי שזהו בחינת רעוא דרעוין בחינת מצח הרצון כנ"ל ועל כן דגים אסיפתן הוא מטהרתן ואין צריכין שחיטה כלל. כי עיקר השחיטה של כל הבעלי חיים הוא בשביל להכניע רוח הבהמיות שהוא בחינת חכמת הטבע שהוא בחינת כסילות בחינת בהמה שאין לה דעת,כנגד חכמת התורה שהוא עיקר החכמה האמיתית שהוא בחינת אדם, כמובא במאמר (דרשו דסימן ל"ז) שחכמות חיצוניות כנג חכמות התורה הם בבחינת במה כנג אדם ועל כן ישראל הדברוקים בתורה קרויין אדם ועל כן ישראל הדבוקים בתורה קרויין אדם

EN:
Section 3

Segment 5
HE:
אבל אומות העולם שעוסקין בחכמות חיצוניות שהוא חכמת הטבע הם קרויין בהמה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל אתם קרויין אדם ואין העכו"ם קרויין אדם. נמצא שכל החיות ובהמות ועופות וכיוצא שאין להם דעת אדם כולם הם בבחינת חכמת הטבע שהוא בחינת בהמיות כסילות כנ"ל, כי גדר האדם הוא הדעת שהוא התורה. כי רק חכמת התורה הוא חכמה ודעת אמתי וכל שאר הכחמות חיצוניות של חכמי הטבע כולם הם כסילות גמור בחינת בהמיות כנגד כחמות התורה. ועל כן אסור לנו לאכול שום בן חי בחייו כי אם על ידי השחיטה שעל ידי זה מכניעין רוח הבהמיות ואז מעלין החי למדבר שזה עיקר כוונות השחיטה. דהיינו שמכניעין החיות של בחינת חכמות הטבע ומעלין ומבררין אותו לבחינת אדם שהוא החכמה האמתיות של התורה הקדושה. כי עיקר החיות היא החכמה כמו שכתוב החכמה תחיה, וחיות דקדושה בחינת חיות אדם הוא בחינת חכמות התורה, וחיות בהמות וכו' חכמת הטבע וכו'. אך יש מינים טהורים ומינים טמאים כי באמת גם הטבע בעצמה הוא השגחת השם יתברך והטבע בעצמה בראה השם יתרך והא יתרך מנהיג הטבע ברצונו נמצא שגם הטבע הוא השגחה רק שזה סוד הבחירה שברא השם יתרך טבע בעולם שיהיה אפשר לבני אדם לטעות חס ושלום כאלו הטבע עיקר וכשעוקרין את הטבע מן ההשגחה אזי כופרין באלקים חיים חס ושלום ויורד לשאול תחתיות. ואם ירצה לבחור בחיים באמת אזי מקשרין את הטבע אל ההשגחה שיודעין ומאמינים שהכל בהשגחתו יתברך נמצא שהטבע והשגחה כולו חד כי ה' הוא האלקים ה' זה מדת רחמים בחינת השגחה ואלקים זה מדת הדין בחינת טבע, כי אלקים בגימטריה הטבע כמובא. וצריכין ליחדם ביחוד גמור לדעת כי ה' הוא האלקים שהטבע והשגחה כולו חד. וזה עיקר בחינת אכילת ישראל שהוא אכילה דקדושה בחינת צדיק אוכל שובע נפשו, לקשר הגוף והנפש יחד, כי על ידי האכילה מתקיים חיות האדם, דהיינו שמתקשרים הגוף והנפש יחד, כי בלא אכילה תצא נפשו. וגוף ונפש זה בחינת חכמות חיצוניות וחכמות התורה, כי חכמת חיצוניות חכמת הטבע הוא בחינת גוף בהמה כסילות כנגד חכמת התורה שהוא בחינת נפש בחינת אדם בחינת דעת אמתי (כמבואר כל זה במאמר דרשו). וצריך כל אחד להכניע הגוף והחומר לגבי הנפש דהיינו להכניע הגוף והחומר לגבי הנפש דהיינו להכניע ולבטל חכמת התורה שהוא בחינת נפש בחינת אדם בחינת דעת אמתי (כמבואר כל זה במאמר דרשו). וצריך כל אחד להכניע הגוף והחומר לגבי הנפש דהיינו להכניע ולבטל חכמת הטבע כנגד חכמת התורה. ולקשר הכל אל התורה הקדושה בבחינת ותורתך בתוך מעי. כי זה עיקר כוונות האכילה להעלות ולקשר דומם צומח חי אל בחינת מדבר, דהיינו להעלות ולקשר כל החכמות תחתונות להעלותם ולקשרם כולם אל שורשם דקדושה שהוא חכמה האמתיות של התורה שהיא בחינת אדם שהוא שורש הכל. ועיק הוא האמונה שהיא עיקר תיקון ובירור כל המאכלים, כי צריכין לידע ולהאמין שגם הטבע בעצמה הוא השגחתו יתרך והא יתברך מחיה את כולם והכל מרתו יתברך ועל כן יש מינים טהורים ומינים טמאים כי מינים טהורים הם אלו המינים שיש לנו כח לקשרם אל הקדושה לבררם מחי לאדם ומיני טמאים הם אלו שאין לנו כח לבררם מחי לאדם לקשרם אל הקדושה כמובא. ואפילו המינים טהורים אי אפשר לנו לאוכלם כי אם על ידי השחיטה שעל ידי זה מכניעין רוח הבהמיות ומעלין מבהמה לאדם שזה עיקר בחינת השחיטה כנ"ל:

EN:
Also, in the discourse "Dirshu Hashem" (Siman 37) , based on what is explained there, it is explained that tzedakah is the aspect of the rectification of shechitah . For through this one merits the aspect of hevel she'ain bo cheit [breath that has no sin in it] — which is the essential rectification of shechitah : to elevate the nefesh [soul] from chai [the level of "living creature"] to medaber [the level of "speaking being," i.e. human]; see there.

Segment 7
HE:
אות ב ועל כן השחיטה במקום הצואר, כדי להכניע קולות הרעים של חכמי הטבע שהם בחינת כי בחינת חיות רעות כנ"ל. כי הקול יוצא מן הצוואר בחינת ידברו בצוואר עתק וכו'שהם חכמי הטבע המדברים עתק על ה' ועל משיחו והם בחינת בהמות וחיות ומכניעין את קולם וצווארם על ידי הסכין של שחיטה, ועל כן צריך השוחט לקבל את הסכין של שחיטה מחכם הדור כמו שאמרו רבותינו ז"ל, שצריך השוחט להראות סכינו לחכם. כי החכם דקדושה יש לו כח לקשר כל הרצונות אל הרצון דקדושה לשורש הרצון ועל ידי זה מכניע דעת חכמי הבע כנ"ל, ועל ידי זה נעשה יראה, בחינת רצון יראיו יעשה (כנ"ל בהמאר הנ"ל). ויראה זו בחינת חרב פיפיות בחינת מלכות בחינת סכין של שחיטה ועל כן צריכין לקבל הסכין של שחיטה שהוא חרב פיפיות בחינת יראה בבחינת גורו לכם מפני חרב, צריכין לקבלו מן החכם דקדושה. כי עיקר היראה נעשה רק על ידי התגלות הרצון שנתגלה על ידי החכם דקדושה על ידי שמקשר כל הרצונות לשורש הרצון כנ"ל, ועל ידי הכליף הזה שהוא בחינת היראה הנעשה על ידי התגלות הרצון על ידי זה מכניכין בחינת רוח הבהמיות שהוא בחינת חכמת הטבע כנ"ל:

EN:
And this is the aspect of the above-mentioned gifts, the aspect of tzedakah , as mentioned above. And therefore, the gifts apply only in Eretz Yisrael . For the essential tzedakah is in Eretz Yisrael — for through the tzedakah of Eretz Yisrael , one becomes subsumed within the avira dakya [the pure air (of the Holy Land)] , the aspect of the above-mentioned hevel she'ain bo cheit — which is the rectification of shechitah , as mentioned above.

Segment 9
HE:
אות ג ועל כן דגים אין צריכין שחיטה, כי דגים הם בבחינת שורש הראצון בחינת עינא פקיחא וכו' כנ"ל על כן שם אין צריכין שחיטה כנ"ל, כי הם בעצמן בבחינת שור הרצון שמשם חיותם כנ"ל, כי דגים מים מכסין עליהן שהוא בחינת מימי הדעת שהוא בחינת השגחה שהוא עיקר הדעת ואין עין הרע שולטת בהם דהיינו דעות חכמי הטבע שהם בחינת עיק רעה. כי עינים על שם החכמה נאמר כמו שכתוב ותפקחנה עיני שניהם ופירש רש"יעל שם החכמה נאמר ועין רעה זה בחינת דעות רעות כחמות רעות של חכמי הטבע, ואין להם שליטה בדגים שבים שחיותם משורש הרצון כנ"ל, כי מימי הדעת שהוא בחינת השגחה מכסה עליהלם כנ"ל. ועל כן נתברכו זרע יוסך וידגו לרוב וכו'. כי יוסף הוא בחינת זקן דקדושה שהוא בחינת שורש הרצון שהוא י"ג תקוני דיקנא כידוע, שכל זה תלוי בשמירת הברית כמובא. ועל כן נאמר ביוסף כי בן זקונים הוא לו כי מימת ששמר בריתו על כן זכה בילדותו בהיותו בן שבע עשרה שנה להקרא בשם בן זקונים. כי הוא בבחינת זקן שהוא בחינת שורשש הרצון בחינת מצח הרצון שכל זה הוא בחינת שמירת הברית כמובא:

EN:
Also, through the tzedakah of Eretz Yisrael , there is the rectification of the mizbe'ach , the rectification of eating, even more. For Eretz Yisrael is avira dakya — which is the aspect of the tranquil and pure air. And when one gives tzedakah there to the above-mentioned Kohen , the air is purified and cleansed even more. And through this is the rectification of the mizbe'ach , the rectification of eating (as is explained there in the discourse "VaYehi Heim Merikim Sakeihem"; see there) .

Segment 11
HE:
אות ד ועל כן דגים אסיפתן הוא מטהרתן, זה בחינת רצון דקדושה בחינתרוחו ונשמתו אליו יאסוף, שהוא בחינת הסתלקות של צדיקים שנאמר בהם גויעה ואסיפה, שמתקשרים נפשם ורוחםל ונשמתם בשעת ההסתלקות בשורש הרצון זהו בחינת הסתךלקות משה וכו' כנ"ל. היינו שהדגים חוזרים לשרשם תיכף ביציאתן מן המים שהוא בחינת שורש הרצון שמשם חיותם כנ"ל. ועל כן אין צריכין שחיטה כלל, כי אין לבחינת החיות רעות וכו' שום אחיזה בהם כנ"ל כי הם בבחינת שורש הרצון כנ"ל אך אף על לפי כן יש דגים טהורים ודגים טמאים, כי כנגד שורש הרצון מצח הרצון יש בחינת מצח הנחש וכו' כנ"ל. וזה בחינת דגיל םטמאים שהם כנגד דגים טהורים שהם בחינת דגים טמאים שהם כנגד דגים טהורים שהם בחינת עינא פקיחא שורש הרצון גקדושה, ודגים טמאים הם כנגדם בבחינת מצח הנחש שהוא כנגד מצחהרצון. ועל כן הסימן של דגים טהורים והא קשקשים זה בחינת כח הצדקה שמקבלין שעל ידי זה נכנע מצח הנחש ואין לו כח להתבגר כנגד מצח הרצון חס ושלום. כי לבוש הקשקשים זה נמשך מבחינת צדקה בחינת ושריון קשקים הוא לבוש, וזה בחינת צדקה בחינת צדק לבשתי וילבשני בחינת וילבש צדקה כשריון היינו כי הקשקשילם מגינים על הדגים שלא יתאחז בהם בחינת מצח הנחש חס ושלום כי הקשקשים הם בבחינת צדקה שהיא מכנעת מצח הנחש כנ"ל. וזה בחינת שלח לחמך על פני המים הנאמר בצדקה כמובא שם במאמר הנ"ל, על פני המים דייקא, כי שם בחינת המי םדהיינו דגים שבמים שם מוצאין כח הצדקה, כי שם צריכין כח הצדקה להגין על הדגי םשהם בבחינת מצח הרצון להגין עליהלם על ידי לבוש הקשקשים מבחינת מצחי הנחש שלא יתאחז בהם חס ושלום. ועל כן אלו מינהי דגים שאין להם קשקשיםל הם טמאים כי נאחז בהם אחיזה בחינת מצח הנחש על ידי שאין עליהם לבוש הקשקשילם הנמשך מן הצדקה להגין עליהחם כנ"ל. וגלית רצה להמשיך לעצמו חס ושלום גם כח הצדקה כדי לקלק חס ושלם כח הצדקה שמכנעת מצח הנחש מחמת שיניקתו היה ממצח הנחש (כמבואר שם בהמאמר הנ"ל). ועל כן נאמר בגית ושריון קשקשים הוא לבוש כי רצה להמשיך לעצמו כח הצדקה כס ושלום. כי יש רשעים ועכו"ם שנותנין צדקה והם מתכוונים חס ושלולם לקלק כח הצדקה של ישראל שמכנעת מצח הנחש חכמת הטבע כנ"ל. אבל באמת אין להצדקה שלהם שום כח כלל, כי צדקה תרומם גוי אלו ישראל וחסד לאומים חטאת אלו העכו"ם, כי כל חסד וכל טיבו דעבדין לגרמיינו עבדין כמו שאמרו רבותינו ז"ל, כי עיקר כח הצדקה הוא רק בבחינת ואת העורבים צויתי לכללך דהיינו להפוך רוגז לרחמים, דהיינו לשבר טבעו מה שיש לו אכזריות בטבעו. להפכו לרחמנות. ועל ידי זה סייקא יש לנו כח להכניע מצח הנחש להכניע הטבע שהוא בחינת רוגז להפכו לרחנמות לבחינת רצון (כמבואר במאמר הנ"ל עיין שם) , אבל העכו"ם והרשעים שנותנין צדקה בטבעם, מחמת רחמנות שלהם בטבעם או בשביל כבודם מכל שכן וכל שכן כשנותנים בשביל כוונות הרשעות שלהם שצדקה כזו לחטאת נחשבת אליהם, בחינת וחסד לאומים חטאת, ואין להם שום כח על ידי צדקה זו, ועל כן הכניע דוד המלך את גלית אך אל פי שהיה לבוש שריון קשקשים, על ידי האבן שהשליך עליו שהוא בחינת אבן שלימה ראצונו, כי דוד היה לו כח הצדקה דקדושה בחינת ואת ערובתם תקח שהוא בחינת ואת העורבים צויתי וכו' (כנ"ל במאמר הנ"ל) :

EN:
Likutay Halachos — Yoreh De'ah, Volume I

Segment 13
HE:
אות ה וזה בחינת סנפיר זה בחינת רצון, בחינת לוחות האבן שהיה של סנפירינין שהם בחינת אבן שלימה רצונו. כי עיקר התגלות הרצוןך מתגלה על ידי לוחות האבן, כי התורה היא רצונו של השם יתברך שעל ידה הוא מנהיג את עולמו ברצונו יתברך (כמובאר במקום אחר). ועל כן הסנפירין לבד אינם סימן טהרה כל זמן שאין להם קשקשת כי אף על פי שמתגלה בהם בחינת רצון אף על פי כן עדיין אין אנו יכולים לאוכלם כל זמן שאין להם קשקשת שהוא בחיתנ לבוש קשקשים הנמשך מבחינת צדקה שעל ידי זה דייקא מתגלה ומאיר בחינת מצח הרצון וכו' כנ"ל. ועל כן יש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת כי יכול להיות שיתגלה בו איזה בחינת מבחינת הרצון, אבל אין עליו קשקשים להגן ממצח הנחש כנ"ל. אבל כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר והוא עיקר סימן טהרה. כי העיקר הוא הקשקשים הנמשכין מבחינת צדקה שהם מגינים ממצח הנחש ואז נכנע מצח הנחש, ואז בודאי מתגלה בחינת מצח הרצון שורש הרצון ואזי זוכין להתגלות הרצון שהוא בחינת סנפיר בחינת אבן שלימה רצונו כנ"ל ואז יכולין לאוכלם כי אכילתנו צריכה להיות רק בבחינת התגלות הרצון שנזכה לקשר על ידי אכילתנו כל הדברים לשוראש הרצון לדעת ולהכיר ולהאמין כי הכל ברצונו לבד בהשגחתו לבד. לתקן פגם אכילת עץ הדעת טוב ורע שעל ידי אכילתו נפגם הדעת ונתגבר דעות חכמי הטבע שיניקתם רק משם. ועל כן צריכין לאכול בקדושה על פי התורה כדי לתקן זאת כדי לזכות על ידי האכילה להכניע חכמי הטבע ולקשר הטבע לרצון כנ"ל:

EN:
Hilchos Matanos Kehunah, Halachah 2

Segment 15
HE:
אות ו וזה בחינת אכילת שבת ויום טוב כי אז מךתגלה הרצון כנ"ל. כי כל הימים טובים קוראים ומגלים את הרצון כנ"ל, וכל הימים טובים מקבלים משבת שהוא תחתה למקראי קודש שהוא שורש הרצון. כי בשבת מתגלה מצח הרצון רעוא דרעוין כידוע ועל כן אז האכילה יקרה מאד, כי אז מכניעים על ידי האכילה את חכמות הטבע ומקשרים הכל אל הרצון כנ"ל. ועל כן נצטווינו להביא קרבנות הרבה ברגלים כי כל הקרבנות הם בבחינת הנ"ל, להכניע רוח הבהמיות ולהעלות מבהמה לאדם כידוע. היינו כנ"ל להכניע חכמות הטבע שהוא בהמיות כסילות ולקשר הטבע לרצון כנ"ל, ועל כן הזהירה התורה ביותר ליתן צדקה ברגלים כמו שכתוב ומחמת לפני ה'אלקיך אתה ובנך וכו' והגר והיתום וכו' (וכמובא בזוהר הקדוש). כי אז צריכין ביותר כח הצדקה כדי להכניע מצח הנחש כדי שיתגלה מצח הרצון כדי שנזכה על ידי זה לשמוע קול הקריאה של יום טוב שקורא ומגלה את הרצון בחינת מקרא קודש כנ"ל, ואז דייקא זוכין לשמחת יום טוב. כי עיקר שמחמת יום טוב הוא כפי מה שזוכין לשמוע קול הקריאה של יום טוב, בבחינת ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע וכו' (כנ"ל במאמר הנ"ל). וזה שפירש רש"י על פי ךושמחמךת הנ"ל אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך, היינו אם תתן צדקה ותשמח את העניים אז דייקא אשמח את שלך כי אז דייקא תזכה לשמחת יום טוב. כי עיקר שמחת יום טוב על ידי הצדקה דייקא שעל ידי זה זוכין לשמוע קול הקריאה של יום טוב שמגלה את הרצון שזה עיקר שמחמת יום טוב כנ"ל:

EN:
The foreleg, the cheeks, and the stomach must be given to the Kohen . And our Sages of blessed memory said (Chullin 134b) : the zero'a [foreleg] — corresponding to "and he took a spear in his hand" (Bamidbar 25:7) . And the lechayayim [cheeks] — corresponding to "and Pinchas stood and prayed [ vayefalail ]" (Tehillim 106:30) .

Segment 17
HE:
אות ז וזה שאמרו רבותינו ז"ל לעינין שמחמת יום טוב אין שמחה אלא בבשר בהמה של קרבנות. כי עיקר השמחה של יום טוב שהיא על ידי התגלות הרצון דייקא עלידי שנכנעין חכמת הטבע, זה נעשה על ידי הקרבנות שעל ידי זה מכניעין רוח הבהמיות שהוא כסילות בחינת חכמת הטבע ומעלין מבהמה לא דם מטבע לרצון והשגחה, שיודעין שהכל בהשגחתו יתברך כנ"ל. נמצא שעלידי הקרבנות נכנעין חכמת הטבע ונתגלה הרצון וזה עיקר שמחמת יום טוב כנ"ל. ועל כן מקרא הנ"ל ושמחת לפני ה' אתה ובנך וכו' והגר והיתום וכו' נאמר על עינין הקרבנות כי מאחר שהקרבנות בפרט הקרבנות של יולם טוב מקרא קודש מגלין את הרצון על כן צריכין ליתן צדקה מהלם להזמין עליהם עניילם וגר ויתום וכו', כדי שעל ידי הצדקה יהיה נכנע מצח הנחש כדי שיתגלה מצח הרצון. כדי שעל ידי זה יהיה נשמע קול הקריאה של יום טוב מקרא קודש שמגלה את הרצון שזה עיקר שמחמת יום טוב בחינת ושמחת וכו' אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך משמח דייקא. כי עיקר שמחת יום טוב שהוא על ידי התגלות הרצון כנ"ל, תלוי בצדקה שעל ידה נתגלה מצח הרצון, שאז נשמע קול הקריאה של יום טוב וכו' שזה עיקר שמחת יום טוב כנ"ל:

EN:
Section 1