Segment 2
אות א על פי התורה תפלה לחבקוק (בסימן י"ט) הנ"ל בהלכות שחיטה (הלכה ב')
And therefore he dressed himself in the garments of Eisav, as it is written: "And Rivkah took the garments of Eisav," etc. (Bereishis 27:15) . For Yaakov was compelled to extract all the holinesses and all the hashpa'os [spiritual influences/bounty] and all the blessings from Eisav — for Eisav wanted to draw them to himself, G-d forbid, through the intensity of the din of the aspect of Yitzchak, from which was his root. And therefore Yaakov was compelled to employ the aspect of prayer in the aspect of din — which is the aspect of his dressing himself in the garments of Eisav, which are the aspect of dinim [stern judgments]. And through this specifically he subdued him, as Yitzchak said: "The voice is the voice of Yaakov, and the hands are the hands of Eisav" (Bereishis 27:22) . For Yitzchak understood that this deed was from the aspect of Yaakov — who is in truth mercy and chesed — only that he dressed himself in a garment that is not his own, in the aspect of gevuros and dinim , in order to subdue through this Eisav, who is the Sitra Achara — in the aspect of: "The wealth he has swallowed he shall vomit forth."
Segment 3
וזהו בחינת תולעים שעיקר איסורן כשהם רוחשים ושורצים בעפר הארץ. כי שם עיקר אחיזתם כי שם מקום הפגם ביותר, כי העפר עולם הזה הוא המדריגה האחרונה שבכל המדריגות התחתונות ושם עיקר אחיזתם בחינת ונחש עפר לחמו. כי שם בבחינת עפר מגיע עיקר הפגם כמובא לעיל בהלכות בשר שנתעלם מהעין (הלכה ב') כי התולעילם ושקצים ורמשים הם עיקר זוהמת הנחש כי הם הם הזוהמא ממש ועל כן אין להם שום קומה זקופםה אפילו כבהמות, ואין להם שום רגלים רק רוחשים על הארץ בבחינת על גחונך תלך, וסמוכים ונדבקים ביותר בעפר הארץ ששם עיקר אחיזת זוהמת הנחש כנ"ל. ועל כן איסורן חמור מאוד ויש בהם כמה ל"ב כי הם דברים שקוצים ומאוסים מאד זוהמת הנכש ממש המשקצים ביותר נפש האדם כי הם היפך קדושת הנפש ממש. כי שורש כל הנפשות דקדושה הם בכבוד כמו שכתב שם רבינו נרו יאיר (בסימן ס"ז) שזה בחינת שלימות לשון הקודש בחינת שמירת הברית ששם עיקר הכבוד (כמבואר בדברי רבינו כמה פעמים) בחינת כבד את ה' מהונך שהוא בחינת שלימות לשון הקודש כמו שכתוב שם. והשקצים והרמשים הם דברים מאוסים מאד היפך הכבוד ממש, כי הם תכלית הזוהמא של רע הכולל שהוא זוהמצת הנחש כנ"ל שהוא היפך הנפש ממש כנ"ל תכלית ההיפך של שלימות לשון הקודש. כעי התולעים הם בחינת עשו (כמובא בכתבים בכוונות פרשת התמיד) שהוא עיקר זוהמת הנחש ועליו נאמר בזוי אתה מאד. כי שם עיקר החרפות והבזיונות שהוא ההיפך של הכבוד בחינת שלימות לשון הקודש בחנית שמירת הברית קדושת הנפש כנ"ל. וזה שאמרו רבותינו ז"ל בזוי אתה מאד שאין לםה לא כתב ולא לשון, היינו שהוא בחינת קצה ותכלית זוהמת הנחש שאין שם טוב כלל. כי בכל הכתבים והלשונות אפילו בלשונות של ע' עממין יש שם גם כן טוב מעורב שם אלא שהוא מועט מאד, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים וכמובא בדברי רבינו (בסימן ל"ג). אבל עשו הוא אדום הוא נקרא בזוי מאד כנ"ל שאין לוט כתב ולשון כלל שהאותיות דקדושה המחיים אותו הם מועטים בתכלית הצמצום מאד והזוהמא מתגברת שם מאד עד שעתכסה ונתעלמת הקדושה שם בתכלית הכיסוי וההתעלמות עד שאין להם שום כתב ולשון והם תכלית ההיפך של לשון הקודש כנ"ל, ועל כן נקרא בזוי מאד כנ"ל:
And therefore, then specifically Yaakov received all the blessings from Yitzchak. For all of this was drawn through the rectification that Yaakov made — through the aspect of prayer in the aspect of din — through which he extracted all the holinesses from Eisav, from the Sitra Achara . And then all the hashpa'os and all the blessings were drawn to Yaakov, as it is written: "And may G-d give you from the dew of the heavens," etc. (Bereishis 27:28) .
Segment 5
אות ב וזה בחינת תועלים שבאים משם כנ"ל שהם משקצים נפךש האדם ביותר כנ"ל שהם מאוים ושקוצים מאד בחינת בזוי מאד כנ"ל זוהמת הנחש תכלית ההיפך של לשון הקודש שאין להם כתב ולשון כנ"ל. ועל כן התולעים הם רוחשים ושורצים בכל מקום ובכל מיני מאכל ומשקה הם שורצים שם. והם נסרכים ונדבקים בכל דבר כי הם בחינת תכלית זוהמת הנחש הנדרך והנדבק והכרוך אחר כל דבר שבקדושה והם המכלים ומרקיבים ומקלקלין כל דבר שבעלם כשאין שומרין אותו יפה מהם. והם בחינת זוהמת היצר הרע הפתי והסכל והמזוהם היצר הרע הנמוך שבכל בחנית היצר הרע כמובא בדברי רבינו נ"י (בסימן ע"ב). שהוא נסרך ונדבק ומסתבך בכל דבר שבקדושה ומכביד מאד מאד בעצבות ועצלות שכל זה בחינת שקצים ורמשים שהם זוהמת הנחש בחינת ונחש עפר לחמו כנ"ל, שהם בחינת עצבות ועצלות בחינת עפר כמו שכתב שם רבינו (בסימן קפ"ט). כנראה בחוש שהשקצים ורמשים הם בתכלית העצלות והעצבות וחיות שלהם מועט ביותר מכל גדר החי, וצריך לשמור נפשו מאד מהם מבחינת היצר הרע הזה הנ"ל. אבל במעט הסתכלות ודעת וזריזות קצת יכולין להתפרד מהם ולהכניע אותם כי חיותם מועט מאד, ואין להם שום כח ונקל מאד להורגם ולשברם בקל קר מחמת שרוחשים ושורצים בכל מקום ונדבקים ונסרכין מאד ונסתבכין וכרוכין בכל דבר שבקדושה על כן נדמה להאדם בתחלה שקשה וכבד מאד לצאת מהם ולשברם. אבל במעט דעת וזריזות קצת הורגין אותם לאלפים ולרבבות בכל רגע ורגע כי אין בהם שום כח כנראה בכוש. והעיקר צריך לשמור עצמו מאד מאד בתחלת ריחושם כשמתחילין להתהוות ולרחוש בהפךרי או בכל דבר. כי קודם שפירשו מותרין ואחר שפירשו אז הם אסורין כי כל הדברים נעשין על ידי המחשבה, והעיקר הוא המחשבה כי בלא המחשבה אי אפשר שיהיה נעשה שום דבר. וכשהמחשבה רוחשת וחושבת בדבר קדושה בבחינת רחש לבי דבר טוב אזי התולע שהוא עיר התנגדות של הקדושה כנ"ל וכמובא, הוא כרוך שם כנ"ל ומבקש מקום לרחוש ולשרוץ במחשבתו שם וצריך לשמור ךפירי השכל מאש מאש שלא יתקלקל חס ושלו שלא ליתן לו מקום חס ושלום לשרוץ ולרחוש. ואפילו כשחס ושלום נתקלקל מוחו ומתחלת המחשבה רעה לרחוש במוחו צריך לשמור מאד שלא ליתן לה מקום להיות פורשין לחוץ חס ושלום, בבחינת גער חית קנה שכתוב בדברי רבינ שם, וחית קנה הוא בחינת עשו בחינת תולע הנ"ל שתיכף שמתחלת המחשבה רעה לרחוש במוחו צריך לגעור בה תיכף לברוח ממנה שלא ליתן לה שום מקום חס ושלולם לרחוש כנ"ל. כי אזי עדיין כל זה שלא פירשו מותרין באכילה וצריך למהר ולאכלם קודם שפירשו ויאסרו. כי בתחלת רחישת המחשבה רעה יכול להפכה לטוב אם יהיה נשמר שלא להחמיץ מוחו שלא ליתן לה מקון לרחוש ולפרוש חס ושלום:
And therefore, then specifically it is stated: "See, the fragrance of my son is like the fragrance of a field," etc. (Bereishis 27:27) — that the fragrance of Gan Eden entered with him, as our Sages of blessed memory expounded. This was drawn through the aspect of prayer in the aspect of din of the ba'al koach (as is explained well in the above-mentioned discourse) . For Yaakov employed this aspect then, as mentioned above, and through this he merited the aspect of the fragrance of Gan Eden, as mentioned above (see there in the above-mentioned discourse well) .
Segment 7
אות ג ועל כן אלישע שהיה לו שלימות לשון הקודש בחינת ויהי נא פי שנים ברוחך אלי (כמו שכתב רבינו שם) על כן זכה שלא נראה זבטב עח שלחנו. כי הזבובים שהם שקצים הם היפך משלימות לשון הקודש כנ"ל. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל איש קדוש עובר עלינו תמיד שלא ראתה זבוב על שלחנו ולא קרי על סדינו כי זה תלוי בזה כי מה נשמר וניצול מקרי הוא על ידי שלימות לשון הקודש (כמו שכתב שם רבינו שם). ומחמת זה בעצמו לא נראה זבוב וכו' כנ"ל. וזהו גם כן שלמדו רבותינו ז"ל ממקרא זה בעצמו שהכנסת אלישע היה כהקרבת תמידין כמו שאמרו רבותינו ז"ל איש קדוש וכו' על כל המכניס וכו'. כי תמיד הוא מכניע התולע שמשם באין כל הזבובים והשקצים כנ"ל ועל ידי הכנסת צדיק בחינת אלישע ניצולין מן התולע כי הוא בחנית הקרבת התמיד עיין במאמר בני לן ביתא וכו' (בסימן כ"ח) :
Section 6