{
  "bookId": "likutay-halachos",
  "part": "4",
  "torah": "40",
  "title": "Section 40",
  "hebrewTitle": "ביצים ב",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-halachos/4/40",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-halachos/4/40/",
  "segments": [
    {
      "index": 2,
      "he": "אות א סימני ביצים, אם היו שני ראשיה כדין או שני ראשיה חדין הוא בודאי מעוף טמא. ואם היה ראשה אחד כד וראשה אחד חד אז אפשר היא טהורה ואזי אם אומר מעוף פלוני וכו' יכולין לקנות ממנו אבל על הסימנים הנ\"ל לבד אין סומכין וכו':",
      "en": "And then one elevates the nefesh and makes known to it that Hashem is G-d, as mentioned above — for \"the whole earth is full of His glory.\" And this is the aspect of: \"Awaken and sing, you who dwell in the dust\" — for these sparks and souls that are clothed within beasts and animals and birds are the aspect of \"those who dwell in the dust,\" for they are lying at such a low level, and one must arouse them and awaken them in the aspect of \"awaken and sing, you who dwell in the dust\" — \"for the whole earth is full of His glory.\" That is, even within beasts and animals, which are the aspect of the spirit of animality that descends downward to the earth, even there are sparks of holiness, for \"the whole earth is full of His glory.\""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "כי איתא בדברי רבינו נ\"י על פסוק אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו (בליקוטי מהרן בימן כ\"ח). שמי שיודע איזה תורה ניתנה לכתוב ואיזה לא ניתנה לכתוב הוא יכול להכיר איש ישראלי בין העכו\"ם וכו', והכלל היוצא, כי עיקר היתרון של ישראל הוא בבחינת תורה שבעל פה, כי בתורה שבכתב יש להם גם כן איזה אחיזה מאחר שהוא בכתב הם יכולין גם כן לעסוק בה, אבל תורה שבעל פה לא נמסרה רק לישראל לבד, ועל כן זה שיודע איזה תורה ניתנה ליכתוב ואיזה לא ניתנה ליכתוב הוא יכול להכיר ישראל בין העכו\"ם כי עיקר יתרון ישראל הוא בבחינת תורה שבעל פה שנמסרה להם לבד וכו' עיין שם:",
      "en": "And all of this is accomplished through the chalif . For the chalif is the aspect of \"a sword for Hashem,\" the aspect of speech, the aspect of: \"And He made my mouth like a sharp sword\" (Yeshayahu 49:2) , the aspect of Malchus -mouth, as is brought. And just as the essential illumination of the Rav that he shines into the talmid is through speech, so too, through the chalif — which is the aspect of speech, the aspect of Malchus — one illuminates within the nefesh of the living creature the aspect of the illumination of the talmid . That is, the aspect of \"the whole earth is full of His glory\" — which is the aspect of Malchus , the aspect of \"the King of glory\" (Tehillim 24:7) , the aspect of \"and His kingdom rules over all\" (Tehillim 103:19) ."
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "והנה איתא בתיקונים בפרשת והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, ביצים מארי מקרא, דם איתא שם שביצים הם בחינת אופנים בחינת עשיה, ועל כן אין שום סימן מועיל להכיר בין ביצים טהורות לטמאות. כי זה ידוע שמינים טהורים ומינים טמאים הם בבחינת קדושת ישראל וטומאת העכו\"ם. כי מינים טהורים הם מסטרא דישראל שהוא סטרא דקדושה ומינים הם מסטרא דעכו\"ם שהם סטרא דמסאבא. ועל כן עם קדוש ישראל שהם מובדלים מן העמים הם צריכין להיות מובדלין מכל מינים טמאים שהם מסטרא דילהון, רק מאכלם צריך להיות בטהרה דהיינו מינם טהרוים שהם מסטרא דישראל, כמו שכתוב אני ה' אלוקך אשר הבדלתי אתכם מן העמים והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה וכו' ובין העוף הטמא וכו' ואבדיל אתכם וכו'. כי כמו שישראל מובדלין מן העמים, כן צרכין להיות מובדלין ממינים טמאים שהם גם כן בחינת טומאת העכו\"ם כנ\"ל. ועל כן ביצים שהם בבחינת מקרא בחינת תורה שבכתב ששם יש גם להעכו\"ם איזה אחיזה כנ\"ל, על כן אין שום סימן מועיל בהם להכירים שהם טהורים כי שם קשה להכיר סטרא דישראל שהוא בחינת מינם טהורים, כי עיקר ההיכר הוא רק על ידי תורה שבעל פה שעל ידי זה מכירין איש הישראלי כנ\"ל, אבל בבחינת מקרא בחינת תורה שבכתב בחינת עשיה ששם יש גם להעכו\"ם איזה אחיזה כנ\"ל,שם אי אפשר להכיר בין ישראל לעמים בין מינים טהורים לטמאים, ועל כן ביצים שהם בבחינת מקרא בחינת עשיה אין מועיל בהם שום היכר סימן להכירם שהם טהורים, כי שם בבחינת מקרא בחינת תורה שבכתב יש להם גם כן איזה אחיזה כנ\"ל. וזה בחינת כ\"ד מיני עופות טמאים. כי עופין אינון נשמתין כמו שכתוב בתיקונים ועופות טהורים הם הם בחינת נשמות ישראל, ועופות טמאים הם בחינת נשמות העכו\"ם ועל כן הם כ\"ד היינו כ\"ד מיני עופות טמאים שהם בחינת נשמות העכו\"ם, כנגד בחינת כ\"ד ספרי מקרא שבקדושה. ומאחר שמשם משתלשל איזה אחיזה לעכו\"ם שהם בחינת עופות טמאים, על כן הם גם כן כ\"ד מינם זה לאומת זה. ועל כן עופות טהורים לא נכתבו בתורה כלל כי עופות טהורים שהם בחי, נשמות ישראל יש להם יתרון שנאחזים בבחינת תורה שבעל פה כנ\"ל, ועל כן לא נכתבו בתורה רק נמסרו בעל פה כנ\"ל, וזה שאמרו רבותינו ז\"ל עוף טהור נאכל במסורת. כי עיקר אכילת עוף טהור הוא רק על ידי בחינת מסורת היינו בחינת תורה שבעל פה, כי רק על ידי זה זיז לו אחיזה בבחינת תורה שבעל פה שזהו מעלת יתרון ישראל על העמים על ידי זה הוא מותר באכילה כי אכילת ישראל הוא רק מה שהוא מסטרא דידהו כנ\"ל:",
      "en": "And it is for this reason that it is called \"chalif\" — on account of \"chalifos\" [exchanges/successors], which is the aspect of son and student, as mentioned above. And as our Sages of blessed memory said: \"Why is it called Beis HaChalifos? For there they store the knives\" — for the chalif is the aspect of chalifos . For through it one illuminates the illumination of the talmid within the nefesh of the living creature, as mentioned above. For one elevates the nefesh through the chalif , and then one makes known to it of His knowledge, blessed is He, and one arouses and awakens it in the aspect of \"awaken and sing, you who dwell in the dust\" — \"for the whole earth is full of His glory,\" as mentioned above. And this is truly the aspect of the illumination of the talmid , as mentioned above."
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "אות ב וזה בחינת סימני ביצים, דהיינו ראשה אחד כד וראשה אחד חד, הוא סימן טהרה. שני ראשיה כדין או חדין הוא בודאי טמא, כי באמת ישראל אף על פי שיש להם יתרון שנמסרה להם תורה שבעל פה, אבל בודאי הם נאכזין בשתי התורות בתורה שבכתב ותורה שבעל פה, כי להם לבדם נמסרו שתיהן. כי באמת שתי התורות הם אחד, כי כולם ניתנו מרועה אחד כמו שכתוב משפטי ה' אמת צדקו יחדיו, כי במאת כולו אחד. וישראל הם מסטרא דקדושה מצד האחדות הקדוש ועל כן הם נאחזין בשתי התורות שבכתב ובעל פה כי כולו אחד כנ\"ל. וזה בחינת ראשה אחד כד ואחד חד שהוא סימן טהרה, זה רמז שהוא מסטרא דקדושה שהוא בחינת התורה שבכתב ובעל פה אשר שניהם אחד, וזה בחינת ראשה אחד כד, זה רמז על בחינת תורה שבכתב שהוא כ\"ד ספרי המקרא, וראשה אחד חד, זה רמז על בחינת תורה שבעל לפה שהוא בחינת חד. כי עיקר החידוד הוא בתורה שבעל פה בחינת תלמדי חכמים המחדדין זה את זה בהלכה (כמו שאמרו רבותינו ז\"ל שבת ס\"ג). וזה בחינת וכמסמרות נטועים בעלי אסיפות הנאמר בתורה שבעל פה, כי מסמר ראשו חד שזה בחינת תורה שבעל פה כנ\"ל. ועל כן ראשה אחד כד וראשה אחד חד הוא סימן טהרה, כי זה רמז על קדושת ישראל שהם מייחדין שתי התורות ונאחזים בשניהם כי כולו אחד כנ\"ל. אבל שני ראשיה כדין או שני ראשיה חדין. כי אים מחברים יחד תורה שבכתב ותורה שבעל פה. כי באמת אנו רואים שיש להם גם כן בחינת בעל פה היינו מה שחכמיהם בודים להם מלבם הנהגור ומשפטים בל ידעום וחכמות חיצוניות. אבל כל התורות פסולות שלהם שחכמיהם בודים להם בעל פה בכל דור ודור היא פסולה לגמרי ואין להם שום אחיזה וסמיכה, כי הם אינים מחברים תורה שבכתב ותורה שבעל פה. כי באמת תורה שבכתב ותורה שבעל פה שלנו דקדושה הם כולו חד. כי תורה שבכתב אין לה שום פירוש וביאור כי אם על יד תורה שבעל פה כפי המקובל בידינו לפרש כל מקרא ומקרא על פי תורה שבעל פה שנמסר לנו מפי משה רבינו עליו השלום. וכן תורה שבעל פה לבד גם כן אין לה מציאות כי אם על ידי תורה שבכתב כי כל תורה שבעל פה נסמך על מקראות שלתורה שבכתב כי אי אפשר שיתקיים זה בלא זה כנ\"ל. אבל העכו\"ם שאין מאמינין בתורה שבעל פה, אף על פי שהם עוסקין בתורה שבכתב שלנו אינים יכולים לינק ולקבל ממנה כלל מאחר שאינים מאמינים בתורה שבעל פה שלנו המסורה בידינו איש מפי איש עד משה רבינו עליו השלום. והם מפרשים המקראות כפי דעתם הרעה ומהפכים דברי אלקים חיים. אבל אף על פי כן מאחר שעל כל פנים הם עוסקין במקרא, על כל פנים יש להם שם איזה אחיזה קלה מעט מעט על ידי השתלשלות רב. אבל התורה הפסולה שבעל פה שלהם, דהיינו מה שהם בודים מלבם על פי חכמתם, חכמות חיצוניות ודיעות זרות, היא רחוקה לגמרי מתורה הקדושה שלנו כי אינם נסמכים כלל על דום מקרא, ואין להם שום מסורת רק מה שהם בודים בעצמם מלבם. ועל כן הם בבחינת נרגן מפריד אלוף כי הם מפרידין בין תורה שבכתב ותורה שבעל פה ואינם מקשרין ומחברין יחדיו תורה שבכתב ותורה שבעל פה אשר באמת כולו חד כנ\"ל. וזה בחינת שני ראשיה כדין או שני ראשיה חדין שהוא טומאה מאחר שאין שם בחינת סימן התקשרות ב' הבחינתו הנ\"ל שהם כ\"ד וח\"ד כנ\"ל, רק כל אחד בפני עצמו שזה בחינת פירוד שהוא סטרא דטומאה בחינת להט החרב המתהפכת שיש לה שני חידודין שהיא שומרת דרך עץ החיים, היינו בחינת התורות פסולות שלהם שחכמיהם מחדשים להם שהוא בחינת בעל פה שלהם שהיא בחינת להט החרב המתהפכת בחינת שני ראשיה חדין שהיא שומרת דרך עץ החיים, היינו התורה שהוא עץ חיים למחזיקים בה. כי על יד התורות הפסולות שלהם שהם בחינת להט החרב המתהפכת המהפכים דברי אלקים חיים על ידי זה אינים יכולים לינק מעץ החיים מהתורה הקדושה כי אי אפשר לינק מהתורה הקדושה כי אם על ידי אמונה בהתורה שבעל פה שלנו כנ\"ל, ועל כן שני ראשיה כדין שזה רמז על תורה שבכתב לבד בתי חיבור תורה שבעל פה הקדושה שלנו, הוגא בחינת סימן טומאה כי לא זכה נעשה לו סם המות. כי מי שרוצה לקבל מתורה שבכתב לבד בלי אמונת תורה שבעל פה הוא מהפך דברי אלקים חיים ונעשה לו סם המות ועל כן הוא סימן טומאה. וכן שני ראשיה חדין היינו תורה שבעל פה לבד בלי חיבור תורה שבכתב שזה בחינת תורות פסולות שלהם שהם בודים מלבם כנ\"ל, שהוא בחינת להט החרב המתהפכת בחינת שני ראשיה חדין כנ\"ל, ועל כן הוא גם כן סימן טומאה. אבל ראשה אחד כד וראשה אחד חד שזה בחינת חיבור ב' התורות כנ\"ל שזה בחינת קדושת ישראל שהם מצד האחדות. שהם מייחדים לתורה שבכתב ותורה שבעל פה כי באמת כולו אחד ועל כן הוא סימן טהרה כנ\"ל. אבל אסרו לסמוך על הסימנים לבד כי שם אי אפשר להבחין ולהכיר מאחר שהם בבחינת מקרא בחינת עשיה כנ\"ל בילאו\"א:",
      "en": "And this is the aspect of what our Sages of blessed memory said — that shechitah is effective to purify from the status of nevailah . That is, as mentioned above — for the shechitah is in the aspect of \"my corpses shall arise; awaken and sing, you who dwell in the dust\" (Yeshayahu 26:19) , as mentioned above. And therefore the shechitah purifies from the status of nevailah — the aspect of \"my corpses [ nevailasi ] shall arise,\" etc., as mentioned above."
    }
  ]
}