Section 41 ביצים א Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/4/41 Segment 2 HE: אות א על פי המאמר מישראל דסכינא וכו' בליקוטי הראשון (סימן ל') עיין שם כל המאמר כולו מראשו לסופו: EN: And this is accomplished through the chalif , which is the aspect of "Yehoshua" — which is hinted at in the roshei teivos [initial letters] of: "nevailasi Y ekumun H akitzu V eranenu Sh ochenei A far" (as Rabbeinu, may his light shine, said) . For Yehoshua is the aspect of Malchus , the aspect of "a sword for Hashem." And therefore Yehoshua is appointed to fight the war of Amalaik, as it is written: "Go out and fight Amalaik" (Shemos 17:9) (and as is brought in the Zohar) . For the shechitah is the aspect of the war of Amalaik — for one subdues the spirit of animality, which is the aspect of Amalaik. For Amalaik would transform himself into an animal (as Rashi explains on the verse "from ox to sheep," etc.) . For Amalaik is the aspect of exchanging and clothing the spirit of man within the spirit of the animal, for he wants to strengthen the spirit of animality, G-d forbid. And we subdue him through "a sword for Hashem," the aspect of Yehoshua. And this is the aspect of shechitah — that through the chalif , which is the aspect of "a sword for Hashem," one subdues the spirit of animality, which is the aspect of Amalaik. And one elevates and draws out from there the holy nefesh — and this is the essential aspect of the war of Amalaik: to draw out "what he has swallowed from his mouth" (Iyov 20:15) . Segment 3 HE: כי ביצים סימנם ראשו אחד כד וראשו אחד חד, ואז נאמן לומר שהם מעוף פלוני טהור. אבל שני ראשיה כדים או שני ראשיה חדים וכו'הוא בודאי מעוף טמא. כי ביצים הם בבחינת מלכות חכמה תתאה כמובא בתיקונים (בהקדמה ד"ב) או ביצים דא מרי מקרא וכו'. ומקרא הוא בעשיה שהוא בחינת מלכות כידוע. כי ביצים הם בבחינת חכמה תתאה הנ"ל שהיא שיעורא דאתוון דאורייתא ועל כן כמה שיעורין של תורה שמערין בכביצה, כגון שיעור לחלה ולמנחות הוא מ"ג בצים וכו'. וכן כוס של קידוש ושיעור אכילה וכיוצא בזה הרבה, וכן שיעור האתרוג הוא בכביצה וכמו שכתוב בתיקונים או ביצים דא אתרוג דשיעורו בכביצה, ואתרוג הוא בחינת מלכות בחינת חכמה תתאה כידוע. נמצא שהביצים הם בבחינת שיעורא דאתוון דאוריתא בחינת חכמה תתאה הנ"ל, ועל כן סימינם ראשו אחד כד וראשו אחד חד. כי חכמה תתאה הנ"ל שהוא בחינת מלכות שעל ידה משיגין השגת אלקות יתברך, כי השגת אלקות אי אפשר להשיג כי אם על יד צמצומים רבים מעילה לעלול משכל עליון לשכל תחתון כמו המלמד וכו' שזה בחינת חכמה תתאה וכו' (כמבואר כל זה במאמר הנ"ל). וזאת הבחינה דהיינו בחינת חכמה תתאה הנ"ל הוא בחינת שערה בעיגולא וכו' כנ"ל. כי חכמה תתאה הנ"ל היא בחינת אמונה שהיא בחינת עיגולים בחינת ואמונתך סביבותיך (כמובאר במקום אחר) וצריכין להמשיך חיות לזאת החכמה תתאה הנ"ל, והחיות הוא מאור הפנים המאיר בשלש רגלים בבחנית צדק לפניו יהלך וכו', בבחינת ישבו ישרים את פניך וכו' כמבואר במאמר הנ"ל. וזאת הבחינה דהיינו החיות שממשיך למלכות חכמה תתאה הנ"ל, מאור הפנים כנ"ל, זה בחינת אור הישר בחינת ישוב ישרים את פניך, ישרים דייקא בחינת אור הישר. וזה בחינת ראשו אחד כד וראשו אחד חד, שהיא בחינת עיגולים ויושר. וכל זה הוא בבחנית מלכות חכמה תתאה הנ"ל, שהיא בחינת ביצה בחינת שיעורא דאתוון דאורייתא בחינת אתרוג שהוא מלכות וכו' כנ"ל, כי מלכות חכמה תתאה הנ"ל היא בחינת השגת אלקות כנ"ל, והשגות אלקות אי אפשר להשיג כי אם על ידי ב' הבחינות הנ"ל שהם עיגולים ויושר, כי על ידי זה עיקר השגתו יתברך. כי תחתלת הצמצום הוא בחינת עיגולים כי היה בלתי אפשר להשיגו כלל כי אור השגתו היה אין סוף וכו', והצרך כביכול לצמצם אורו לצדדין ונעשה בחינת חלל הפנוי שהוא בחינת עיגולים ובתוך החלל הזה המשיך לתוכו כביכול אור היושר שהוא בחינת אור השכל הנמשך מאור הפנים. כי הצמצום הוא בחינת צמצום השכל שזה בחינת חלל הפנוי שהוא כביכול פנוי מאורו דהיינו מהשכל על ידי הצמצום. ואחר כך המשיך לשם אור היושר שהוא בחינת השכל וכו' כנ"ל. וכל זה היה בעת בריאת העולמות (כמבואר כל זה בע"ח בתחלתו) , וכן בכל עולם ועולם ובכל השגה והשגה יש בחינה זו. וזה עיקר האומנות והחכמה של צדיק הדור האמתי שהוא בחינת המלמד הנ"ל שיכול להכניס השגות אלקות אפילו לבני אדם קטנים במעלה. כי השגתו אי אפשר להשיג כי אם על ידי צמצומים רבים. וכמו שבעת בריאת העולמות היו צמצומים הנ"ל, כמו כן אצל כל השגה והשגה, כי אצל כל אחד ואחד מה שנעלם ונסתר ממנו הוא בבחנית א"ס ואי אפשר לו להשיג זאת מחמת ריבוי האור וצריכין לזה רבי גדול מאד מאד שיוכל לצמצם לו האור, ואחר כך להמשיך לו האור בהדרגה ובמדה. וזה בחינת חכמה תתאה הנ"ל שעל ידה משיגין השגתו שהיא בבחנית כד וחד בבחינת עיגולים ויושר. כי בתחלה צריכין לצמצם אור ההשגה לצדדין שזה בחינת עיגולים בחינת שערא בעיגולא שזה בחנית עיגולים בחינת שערא בעיגולא שזה בחינת צמצום השכל מה שהרב מצמם שכלו ומסבב כמה סיבובים, ומדבר עם התלמיד דרך כמה צמצומים מן הצד. ואחר כך על ידי כל הסיבובים וההקדמות שהם צמצומי השכל בחינת שערא בעיגולא בחינת עיגולים כנ"ל, אחר כך מגלה לו על ידי זה וממשיך לו אור השכל ביושר פנים אל פנים שזה בחינת אור הישר כנ"ל: EN: And therefore it is called "chalif" — for one returns and exchanges [ machalifin ] the nefesh of the living creature for the nefesh of a human being. For one elevates the nefesh that is within the animal to the aspect of adam , as mentioned above — which is in the aspect of chalifos . For the aspect of adam has chalifos forever, through knowing and making known of Hashem, blessed is He — and this is the chalifos and the endurance that remains from man in the world, etc., as mentioned above. Segment 5 HE: אות ב וזה בחינת שילוח הקן בחינת שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך. כי איתא שזה מרמז שאסור ליכנוס בחכמות וחקירות הרחוקים משכלו לפי בחינתו. כי שלח תשלך את האם, זה בחינת ג' ראשונות שאסור לחקור בהם. ואת הבנים תקח לך, זה בחינת ששה קצוות מקצה השמים ועד קצה השמים ששם מותר לעיין בשכלו וכו'. היינו כנ"ל, כי אי אפשר להשיג השגתו יתברך כי אם על ידי צמצומים דייקא. והצמצום הוא בחינת שלח תשלח את האם, ששולחין ומרחיקין ומצמצמין השכל מאתלו ואז דייקא יכולין ליקח את האפרוחים או הביצים שהאם רובצת עליהן. כי כל זמן שהאם שהיא בחינת אם לבינה אימא דמסככא על בנין רובצת על האפרוחים או על הביצים שהם בחינת הצמצומים של השכל בחינת שיעורא דאתוון דאורייתא, כי אפרוחים וביצים הם בחינת מארי משנה ומארי מקרא כמו שכתוב בתיקונים (שם) וכל זמן שהאם שהיא מקור השכל רובצת על הצמצומים אזי הכל אחד ואז אי אפשר לקבל ולהשיג את השכל, ועל כן מוכרחין לשלח את האם שהיא בחינת צמצום השכל ואז ואת הבנים תקח לך, כי אז דייקא יכולין ליקח ולקבל ולהשיג את השגתו יתברך על ידי צמצומי השכל שהם בחינת הבנים. שהם בחינת שיעורין דאותוון דאורייתא בחינת חכמה תתאה שהיא בחינת ביצים כנ"ל: EN: Section 2 Segment 7 HE: אות ג ועל כן הביצים מותרין בלא שחיטה ואין בהם משום איסור אבר מן החי, כמו שלמדו רבותינו ז"ל מפסוק זה ואת הבנים תקח לך. כי אבר מן החי אסרו, כי אי אפשר לאכול מן החי כי אם על ידי השחיטה, כי השחיטה היא בבחנית חתכו לד' הנ"ל. כי חיות כל הדברים שבעולם הם על ידי חכמה תתאה הנ"ל שהיא בחינת מלכות שמנהגת כל העולם. ולפעמים נופל בחינת חכמה תתאה בחינת מלכות הנ"ל לגלות של הד' מלכיות, ואז הוא זעקת מושל בכסילים. כי בחינת המלכות והממשלה זועקת כשנופלת בין הכסילים שהם הד' מלכיות, והם רוצים להתחכם בחכמות שלהם וכו'. וחכמות חיצוניות שלהם הם בחינת בהמה כמבואר במקום אחר (סימן ל"ז). כי חכמות שלהם הם בחינת כסילות בהמיות כי מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ (קהלת ג). כי יש רוח האדם ורוח הבהמה, רוח האדם הוא בחינת חכמה דקדושה השגות אלקות בחינת חכמה תתאה בחינת מלכות הנ"ל שהוא דמות אדם כידוע. ורוח הבהמה היא בחינת חכמות חיצוניות שהם בהמיות כסילות. ועל ידי חטא אדם הראשון נתערב הכל, כי מקודם גם רוח הבהמה היה מבורר בבחנית רוח האדם כידוע. ועל כן עכשיו אי אפשר לאכול מן הבהמה כי אם כשמבררין את החיות המלובש בה, דהיינו כשמוציאין ומעלין את החיות המלובש בה שנמשך מבחינת חכמה תתאה הנ"ל שמחיה את הכל ומחזירין את החיות לשורושו. וזה בחינת חתכו לד' (הנ"ל) , דהיינו שחותכין את הד' בחינת חכמה תתאה מן הד' מלכיות וכו' כנ"ל, שזהו בעצמו בחינת הנ"ל שחותכין את רוח החיים של הבהמה שנמשך מבחינת חכמה תתאה שנפל לגלות של הד' מלכיות שהוא בחינת בהמיות. וצריכין לחתכו משם ולהחזירה למקומה לאור הפנים המאיר בשלש רגלים וזה נעשה על ידי השחיטה. כי השחיטה היא בחינת חתכו לד' שעל ידי השחיטה חותכין ומבררין רוח החיים שהוא בחינת חכמה תתאה ומבררין אותו מן רוח הבהמיות שהיא בחינת גלות של ד' מלכיות כנ"ל, וזה נעשה על ידי החליף. כי חתכו לד' הנ"ל נעשה על ידי החסד בחינת קצרו לפי חסד, והחסד נתגלה על ידי תוכחה וכו' בחינת פיה פתחה בחכמה ותורת חסד וכו' (עיין שם כל זה היטב במאמר הנ"ל). והסכין של שחיטה זה בחינת תוכחה הנ"ל, בבחינת ישם פי כחרב חדה שזה נאמר על המוכיח את ישראל, ועל ידי זה נתגלה חסד. וזה בחינת מתנות כהונה שנותנין אחר השחיטה לכהן כדי לגלות החסד שנתגלה על ידי התוכחה שהיא בחינת השחיטה כנ"ל שעל ידי זה החסד שהוא בחינת כהן על ידי זה קוצרין וחותכין את המלכות שהוא בחינת רוח החיים, ומבררין אותה מבחינת בהמיות מבחינת חכמות חיצוניות של הד' מלכיות בבחינת חתכו לד' כנ"ל, ומעלין אותה אל אור הפנים המאיר בשלש רגלים וכו' (כנ"ל במאמר הנ"ל). וזה בחינת שלש מתנות שנותנים לכהן מן הבהמה שהם זרוע ולחיים הקיבה. כי הם כנגד שלש רגלים שאז מאיר אור הפנים וכו' כנ"ל. כי זרוע זה בחינת פסח שאז הוציאנו השם יתברך ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה, כי צריך ליתן את הזרוע ימין, וזרוע ימין הוא חסד בחינת אברהם שהוא בחינת פסח. ולחיים כנגד שבעות בחינת פנים מסבירות להלכה, כי אז ניתנה תורה במ"ט פנים וכו', בחינת לחייו כערוגת הבושם (ש"ה ה') ופירש רש"י פנים מסבירות להלכה. והקיבה כנגד סוכות כי הקיבה תחת האשה אל קבתה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל כי פנחס הכניע בחינת אשה זונה, ואז מתגברת אשה יראת ה' שהיא מלכות דקדושה בחינת חכמה תתאה הנ"ל. ועל כן בסוכות שזה החג הוא האחרון של ג' רגלים שהם כסדרן פסח שבועות סוכות, ועל כן בסכות אז הוא עיקר שלימות עליית המלכות חכמה תתאה הנ"ל שעולה אל אור הפנים המאיר בשלש רגלילם, כי אז בסוכות הוא הגמר של שלש רגלים כנ"ל. ועל כן בשמיני עצרת אז הנוקבא עוצרת הטיפה וכו' כידוע, כי נשלם עליית המלכות חכמה תתאה שהיא בחינת אשה יראת ה'. ואז נכנע ונתבטל אשה זונה שהיא בחינת וידקור את שניהם וכו' את האשה אל קבתה. וכנגד זה נותנים הקיבה לכהן כנ"ל תחת האשה אל קבתה כמו שאמרו רבותינו ז"ל כנ"ל, כי זה כנגד סוכות שאז נכנע אשה זונה שזה בחינת שממיתין ומכנעין אשה זונה, כמו פנחס שהמית האשה אל קבתה. ואז עולה ומתגברת אשה יראת ה' בחינת שמיני עצרת וכו' כנ"ל: EN: And this is the aspect of the requirement that the tabbach [the butcher/slaughterer] must show his knife to the chacham [the Torah sage] . For the knife — which is the aspect of the illumination of the talmid , the aspect of Yehoshua, the aspect of "a sword for Hashem," as mentioned above, the aspect of "the whole earth is full of His glory" — this aspect must be received from the chacham who is the Rebbi of the generation. From him one receives the aspect of "the whole earth is full of His glory." For the chacham is the aspect of kol , for he illuminates in those who dwell on high and those who dwell below. And the illumination that he shines in those who dwell below is the aspect of the illumination of the talmid , the aspect of "the whole earth is full of His glory." And therefore the chalif — which is the aspect of the illumination of the talmid — must be received from the chacham , who illuminates in the talmid the aspect of "the whole earth is full of His glory," as mentioned above. Segment 9 HE: אות ד נמצא שעל ידי השחיטה על ידי זה חותכין בחינת המלכות חכמה תתאה מן הד' מלכיות שהם בחינת בהמיות ומעלין אותה אל אור הפנים המאיר בשלש רגלים, ואז נשלם חכמה תתאה הנ"ל. ואז מותרין לאכול החי. כי אי אפשר לאכול שום דבר כי אם על ידי בחינת חכמה תתאה הנ"ל שהיא התגלות מלכותו יתברך, שזהו כדי לגלות מלכותו יתברך מקודם שאכלין הדבר כי בלא זה אי אפשר לאכול שום דבר. ועל כן הביצים מותרין בלא שחיטה, כי ביצה אוכלא דאפרת הוא (כמו שאמרו רבותניו ז" ביצה ד"ב) , שנחתכת ונפרדת תיכף מן החי. כי הביצה היא בבחינת שיעורא דאתוון דאורייתא כי היא עיקר בחינת חכמה תתאה הנ"ל שהוא בחינת אתרוג ששיעורו בכביצה, ועל כן אין צריכה עוד שום תיקון להכשירה באכילה כי היא בעצמה בבחינת צמצומים ושיעורין הנ"ל בחינת חכמה תתאה הנ"ל ובחינת מלכות הנ"ל, שעל ידי זה עיקר תיקון ובירור של כל המאכלים של ישראל כידוע: EN: And this is the aspect of the pegimah [nick/blemish] of the knife. For the knife — which is the aspect of Malchus , the aspect of Yehoshua, the aspect of talmid , the aspect of "the whole earth is full of His glory" — must not be pagum [nicked/blemished]. There must not be a pegimah or deficiency in the edge of the knife. For the edge of the knife must be full and complete, in the aspect of "the whole earth is full of His glory." And the deficiency and the pegimah is the aspect of kefirah [heresy/denial] . For the deficiency and the pegimah is emptiness — that there is emptiness and deficiency in the edge of the knife. And this is the aspect of kefiros [heresies], G-d forbid. For the kefiros are the aspect of emptiness and deficiency — that one does not believe that "the whole earth is full of His glory," but rather denies as if, G-d forbid, the world is deficient and empty of His G-dliness, blessed is His Name. Segment 11 HE: אות ה גם ראשו אחד חד וראשו אחד כד מרמז על מה שכתוב שם בסוף המאמר הנזכר לעיל, על מאמר סבי דבי אתונא אייתי לן תרי ביעי וכו' שהם בחינת התפלות לשון צלותא ובעותא וכו' עיין שם שמבוא שרק על ידי העזות והתורה יודעין את התפלה איזה תפלה מבלבלת אותו. כי עיקר התורה על ידי עזות דקדושה וכו' וכו'. וזהו בחינת סימן הביצה שהוא ביעי בלשון תרגום בחינת צלותא ובעותא, ראשו אחד כד זה בחינת התורה בחינת כ"ד ספרים דאורייתא בחינת ביצים אינון מארי מקרא וראשו אחד חד לשון חד ועז בחינת עזות דקדושה שאי אפשר לקבל את התורה כי אם על ידי עזות דקדושה, ועל ידי אלו הסימנים שהם כד וחד שהם בחינת התורה והעזות על ידי זה מכירון את הביעי בחינת צלותא ובעותא אם היא דזיגתא חיורתא וכו'. היינו אם נתפלה היא מן הקדושה אם לאו וכו' (כמבוא רבמאמר הנ"ל עיין שם) : EN: And therefore, when there is a pegimah in the knife — which is the aspect of kefirah , as mentioned above — then the pegimah uproots the nefesh that is clothed within the blood in the simanim [the signs, i.e. the kaneh and veshet ] . For one must, through the chalif , illuminate within the nefesh the aspect of "the whole earth is full of His glory." And through this, one raises the nefesh from its fall, in the aspect of "my corpses shall arise; awaken and sing, you who dwell in the dust," as mentioned above. But when the chalif is pagum — which is the aspect of kefiros , the opposite of "the whole earth is full of His glory" — then on the contrary, it uproots the simanim and renders them nevailah . For it cannot elevate the nefesh ; on the contrary, it brings it down, through the kefiros which are the aspect of the pegimos of the knife, as mentioned above. Segment 13 HE: אות ו [שייך לעיל] EN: Section 3 Segment 14 HE: כד וחד, זה בחינת עיגולים ויושר, היינו אמונה ושכל כנ"ל. ועל כן שני ראשיה כדין או שני ראשיה חדין הוא בודאי סימן טומאה. כי שני ראשיה כדין זה בחינת אמנות כוזביות שהוא כסילות לגמרי בלי שום שכל ושני ראשיה חדין זה בחינת שכל לבד בלי אמונה ושני בחינת אלו הם סימן טומאה. כי עיקר שלימות הקדושה הוא על ידי אמונה ושכל דהיינו אמונה דקדושה אמונת ישראל ואמנוה ושכל זה בחינת כד וחד. ואפילו באמונה ושכל צריכין להבחין בין טהור לטמא, כי יש אמונות כוזביות שמראין גם כן איזה סברא מוטעת של שטות לאמונתם. ועל כן אפילו כשראשו אחד כד וראשו אחד חד אף על פי כן אי אפשר לסמוך על זה לבד עד שישמע מפי נאמן שהם מעוף פלוני וטהור הוא (כמבואר בשלחן ערוך). כי אי אפשר לסמוך על הבנת עצמו כלל ואנו צרכין להשליך שכלינו לגמרי ולסמוך רק על קבלתינו מפי חכמים אמתיים דקדושה, וכאשר קבלנו מאבותינו הקדושים וכו' (כמבואר כל זה במקום אחר) : EN: And the essential completeness of the knife and its inspection is through the hands . For through the hands one inspects the knife and fills it and completes it and rectifies it from the pegimos [nicks]. For the completeness of the chalif — which is the aspect of "the whole earth is full of His glory," the aspect of the illumination of the talmid — must be received from the chacham of the generation, who is the aspect of mah [the aspect of "what" — the incomprehensible transcendence of the Divine] . This chacham illuminates in those who dwell on high the illumination of mah , the aspect of "mah chamisa" [what did you see?], etc. And in those who dwell below he illuminates the aspect of "the whole earth is full of His glory." These two perceptions are the aspects of son and student (as is explained there) .