{
  "bookId": "likutay-halachos",
  "part": "4",
  "torah": "73",
  "title": "Section 73",
  "hebrewTitle": "רבית א",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-halachos/4/73",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-halachos/4/73/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "ענין רבית שלפי דעת ההמון הוא היפך הסברא כי מהראוי שיתן לו שכר המתנת מעותיו בשביל שהיו בטילות אצלו. אך באמת התורה אסרה רבית. והאיסור חמור מאד וכאלו כופר בעיקר חס ושלום. כי איתא בדברי רבינו נ\"י שכל השפע של ממון בא לאדם מבחי' נפש שהוא בחי' נוקבא בחי' רגלין עיין במאמר גזילה סי' ס\"ט. והנה כשהוא מלוה לחבירו מעות בזה הוא קונה אותו כשרז\"ל עבד לוה לאיש מלוה, כי נעשה גופו משועבד אליו וכשנשתעבד אליו הלוה בעצמו דהיינושיעבוד גופו אזי ממילא נשתעבדו לו כל נכנסיו כי ע\"י שהלוה מקבל מעות מהמלוה ונעשה עבד ומשועבד אתיו כמ\"ש עבד לוה וכו'. על ידי זה הוא נכלל ונעשה בחי' נפש אצל המלוה בבחי' כי יקנה נפש קנין כספו שכשהאדם קונה עבד הוא קונה את נפשו כמ\"ש ואת הנפש אשר עשו בחרן פרש\"י עבדים ושפחות שקנו וקרא הכתוב אותם בשם נפשות. כי עיקר הקנין הוא הנפש כי מאחר שהוא קניןכספו נמצא שהוא בחי' נפשו. כי כל הנכסים של האדם הם בבחי' נפש כנ\"ל כמבואר בדברי ריבנו נ\"י ע\"ש. וכן הלוה ששנשתעבד להמלוה ע\"י שקיבל אצלו מעות הוא בחי' נפשו כנ\"ל. וע\"י שיעבוד עצמו של הלוה על ידי זה נשתעבדו ממילא כל נכסיו של הלוהאל המלוה. כי כל הנכסים הם בחי' הנפש כנ\"ל. ומאחר שנשתעבד הלוה בעצמו דהיינו שנכלל נפשו בנפש המלוה ונעשה בחי' נפש אצל המלוה נמצא ממילא כל הנכסים וכל העשירות של הלוה הכל הוא ברשות המלוה. כי כל הנכסים הם בחי' נפש כנ\"ל וזה שכתבו הפוסקים בח\"מ סי' ס\"ו לענין מהוכר שט\"ח לחבירו וחזר ומחלו מחול ע\"ש. שהעיקר הוא שיעבוד גופו ורק ע\"י שיעבוד גופו נשתעבדו הנכסים היינו כנ\"ל. ומאחר שקנה המלוה נפשו של הלוה כל ימי משך ההלואה. נמצא שלוקח אצל הלוה שכר גדול בשביל המתנת המעות. דהיינו השפע של ממון שמקבל המלוה מבחי' הנפש של הלוה כי כל נפש יש לה שפע של ממון כמבואר בדברי רבינו שם ע\"ש. על כן אסור ליקח אצלו עוד רבית מאחר שכבר קבל שכר גדול כל ימי ההלואה. דהיינו השפע של ממון שקיבל מנפשו של הלוה כנ\"ל ועל כן איסורו חמור מאד. כי ביאסור זה נאחזת הס\"א ביותר כי הלוה נקרא בעל חוב שהוא בחינת ע\"ז שנקראת חובה כדאיתא בדברי רבינו נ\"י בסי' כ\"ג. וע\"כ האדם צריך לשמור עצמו מאד מלהיות בע\"ח ועכ\"פ צריך שתהיה ההלואה בהיתר על פי התורה. אבל כשנעשה איסור בהלואה דהיינו איסרו רבית אזי הס\"א שהיא בחי' חובה בחי' ע\"ז כנ\"ל נאחזת שם מאד. כי יש לה אחיזה שם כנ\"ל. וע\"כ נחשב כאלו כופר היינו בחי' ע\"ז.כי באמת צריך להאמין שהשפע הוארק מהש\"י וכשיאמין שהשפע ממון בא מלמעלה בודאי לא יקח אצלו רבית כי כבר קיבל הרבה מהלוה מבחי' נפשו כנ\"ל:",
      "en": "And this is why we customarily eat honey on Rosh Hashanah — for Rosh Hashanah is the first of the Ten Days of Teshuvah, and the essential rectification of teshuvah corresponds to the aspect of honey: that Hashem Himself directly performs the clarification, drawing complete goodness from the most fallen places, through channels that transcend ordinary understanding. And by eating honey on Rosh Hashanah, we affirm our faith in this supreme form of divine clarification — that no matter how deep our sins of the past year, Hashem can and will extract the complete good from us if we but return to Him in teshuvah."
    }
  ]
}