{
  "bookId": "likutay-halachos",
  "part": "4",
  "torah": "85",
  "title": "מעונן ומנחש ג",
  "hebrewTitle": "מעונן ומנחש ג",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-halachos/4/85",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-halachos/4/85/",
  "segments": [
    {
      "index": 2,
      "he": "אות א לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף ושואל אוב וידעוני וחובר חבר ודורש אל המתים וכו'. תמים תהיה עם ה' אלקיך. כי הגוי הלאה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן וכו':",
      "en": "Section 2 (Beis — ב)"
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "ע\"פ המאמר המתחיל ר' יונתן משתעי בלק\"ת סי' י\"ח ע\"ש כל המאמר כולו. והיוצא משם לעינינינו שא\"א להיו תמנהיג ישראל כ\"א כשיש לו שלימות אמונה שאין שלימות אחריו כי אפילו כשמאמין בדבר א' מדרכי האמורי כגון צבי הפסיקו בדרך אינו יכול להית מנהיג וכו'. וזה המנהיג האמתי צדיק האמת זוכה להשיג את התכלית של כל הבריאה שהוא שעשוע עוה\"ב שזה התכלית א\"א להשיג כ\"א ע\"י הצדיקים וכ\"א כפי שרשו בנשמת הצדיק כן זוכה להשיג את התכלית האחרון הזה שהוא שעשוע עוה\"ב שהוא תכלית של כל הבריאה כולה של כל הדברים שבעולם כי לכל דבר יש תכלית וזה התכלית יש לו עוד תכלית גבוה מעל גבוה. למשל תכלית בנין הבית כדי שיהיה להאדם מקום לנוח ותכלית המנוכה כדי שיוכל בכח הזה לעבוד את ה' ית' ותכלית העבודה וכו' וכו' ע\"ש כל זה היטב:",
      "en": "And this is the aspect of what is said in the teaching beginning \"Vayehi miketz\" (Likutay Moharan 1, Torah Lesson 54) on the verse \"Hashem my G-d, You are very great\" ( ה' אֱלֹקַי גָּדַלְתָּ מְאֹד ) — that one must constrain the expansion of the intellect in the aspect of \"attaching thought to the World to Come\" — one must constrain it so it does not exit the boundary of holiness. And this is the aspect of me'od (very, greatly), as explained there. And this is the aspect of tzitzis , as explained there. And this is the aspect of the signs of kosher fish — which are the scales. For scales are the aspect of garments, the aspect of constriction ( צִמְצוּם ) — as it is written: \"a coat of mail of scales is his garment\" ( שִׁרְיוֹן קַשְֹקַשִּים הוּא לָבוּשׁ , 1 Samuel 17:5). And as our Sages brought this verse to derive from it that scales are the garment of the fish. That is: the essential purity of fish — which are in the aspect of the World to Come, the aspect of da'as upon which the general evil and animal desire have no grip — the sign of their purity and holiness depends on the scales, which are garments and constrictions. For one must constrain the greatness of the intellect that swims and soars within the waters — which are the aspect of the World to Come — as it is written: \"the earth shall be filled with the knowledge of Hashem as waters cover the sea\" ( כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים ). Fish that grow in the waters — one must constrain them in the aspect of \"You are very great\" so as not to exit the boundary of holiness. This is the aspect of scales, for when fish lack scales they are entirely impure — for without the constriction that is the garment and covering for one's intellect, one exits the boundary of holiness entirely, and then this is in the aspect of damage to the covenant, where impurity dwells, as stated in Rabainu's words."
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "וזה בחי' איסור מעונן ומנחש ומכשף. כי כל המעוננים והמנחשים וכו' הוא מחמת חסרון העצה שאין יודעים לתת עצה לנפשם איך להתנהג באיזה דבר אם לעשותו אם לאו וע\"כ הם מנחשים ומעוננים ורוצים להשיג עצה על ידי זה כי הם תלויים בזה. למשל אם צבי הפסיקו בדרך או פתו נפלה מפיו הם אומרים שזהו סימן רע לו ואינו צריך עוד לעשות זה המו\"מ וכיוצא או עונה פלונית יפה להתחיל וכו' ובאמת הם כסילים ושוטים גדולים כי אי אפשר בשום אופן לקבל עצה שלימה על ידי זה:",
      "en": "And when there are scales — the aspect of garments and constrictions — then there is the further sign of purity: fins ( סְנַפִּירִין ), which are wings for gliding and soaring within the waters — the aspect of expanding the intellect, meriting to expand one's intellect, so that one's mind soars and flies — through having made wings for one's intellect, which are the fins. And therefore on their account one flies within the waters which are the aspect of the World to Come — expanding intellect there. And in Rabainu's words it is stated there in that teaching: wings are the aspect of the intellect flying and soaring. And these fins are called from the language of light ( snir/sanir ), the aspect of the light of the intellect — as our Sages said: \"the Tablets were of sappirinon — a precious illuminating stone.\" But fins alone are not a sign of purity so long as there are no scales — for although something of the aspect of will ( ratzon ) is revealed in them, we cannot yet eat them without the scales: the garment of scales drawn from the aspect of charity ( צְדָקָה ) — through which specifically the aspect of the forehead of the will ( מֶצַח הָרָצוֹן ) shines and illuminates. See the teaching \"Vayehi miketz\" — that to merit the aspect of memory which is the expansion of the intellect in the World to Come, one must guard oneself greatly from the evil eye and from the power of imagination, for these are the opposite of memory, the opposite of the World to Come — there the evil eye and imagination have no grip. And when one merits that aspect of memory, the essential guarding is in the aspect of \"You are very great\" — to constrain one's intellect. And this is the aspect of the signs of fish which are the scales."
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "אות ב כי באמת עיקר חסרון הוא בזה העולם בבחי' אחר הבריאה כי בבחי' קודם הבריאה הוא כולו אחד כולו טוב ושם אין שייך שום עצה כלל כי עיקר העצה הוא במקום שיש שני דרכים ואין יודעין באיזה דרך לילך ובאיזה הנהגה להתנהג ואז צריכין עצה איך לעשות אבל בבחי' כולו אחד כולו טוב אין שייך עצה. נמצא שעיקר הכרחיות העצות הוא בבחי' אחר הבריאה. וע\"כ העצות נקראין רגלין כמ\"ש וכל העם אשר ברגלך ודרז\"ל ההולכים אחר עצתך כי עיקר העצות הוא בבחי' אחר הבריא' שהוא בחי' רגלין בחינת והארץ הדום רגלי. וזה בחי' כליות יועצות ותרין כוליין הם בבחי' תרין שוקין בחי' נ\"ה שהם בחי' עצות כידוע. ועיקר חסרון העצה הוא מחמת שאין יודעין התכלית של כל דבר כי בודאי אם היו יודעין את התכלית של כל דבר לא היה שייך להסתפק בשום עצה. למשל האדם הוא מסופק אם לסחור מו\"מ זה או מו\"מ אחר. ועיקר כוונתו בהמו\"מ הוא רק בשביל התכלית שלו כדי להרוויח ממון כדי שיהיה לו פרנסתו. נמצא שעיקר מה שהוא מסופק וצריך לעצה הוא מחמת שאינו יודע ע\"י איזה מו\"מ ישיג התכלית המכוון שלו כי בגוף המו\"מ אין שייך ספק וחלוקת העצה כי אין צריך גוף במו\"מ כלל כי אין צריך לו לא השעוה ולא החלב רק כל ספיקות וחלוקת העצה שלו הוא איך להרוייח ממון שהוא אצלו התכלית. ומחמת זה העולם תמיד מסופק בעצות ואין יודעים לתת עצה לנפשם אבל מי שמסתכל על התלכית האחרון של כל דבר ועיקר כוונתו באת בכל דבר הוא רק להשיג תכלית האחרון זה זוכה בודאי לעצה שלימה וגם אין צריך כ\"כ לעצות כי התכלית האחרון הוא כולו אחד כולו טוב ושם אין שייך להסתפק בשום עצה כלל כנ\"ל. כי באמת הכל הולך אחר הכוונה ורחמנא לבא בעי וכשרז\"ל ובלבד שיכווין לבו לשמים. וע\"כ מי שחס על נפשו ומסתכל על התכלית האחרון ובכל דבר שבעולם הוא מכוין רק כדי שישיג ע\"י זה התכלית האחרון שהוא בחי' שעשוע עוה\"ב להכיר ולדעת אותו ית' אע\"פ שגם בעבודת ה' יש כמה וכמה דרכים לפני האדם באיזה דבר יזכה להשיג עבודתו יתברך בשלימות באמת וכמו שביקש דוד המע\"ה על זה כמה פעמים כמ\"ש הורני ה' דרכך אהלך באמתך וכו' וכמ\"ש בעצתך תנחני וכו' הדריכני באמתך ולמדני וכו' וכיוצא בזה הרבה אעפ\"כ אם עיקר כוונתו באמת לשמים בכל דבר כדי להשיג התכלית האחרון האמתי אז יבכל דבר שיעשה ואיזה דךר שיתנהג בודאי יזכה אל התכלית ובלבד שלא יסור מדברי התורה. וזה בחי' בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך. בכל דרכיך דעהו היינו לכווין בכל דרכיו בשביל השי\"ת שזהו התכלית האחרון ואז הוא יישר אורחותיך כי אז בודאי יוליכך הש\"י בדרך הישר וישפיע עצות נוכונת איך להתנהג בדרך הישר. כי באמת א\"א להשיג שום עצה כ\"א מבחינת התכלית האחרון שהוא השגת הש\"י שהוא ית' כביכול מקור ושורש כל העצות שבעולם כי שם הוא עצה אחת בחי' כולו אחד וכו'. וכל העצות האמתיות הנכונות נמשכין משם. ומי שרוצה לקבל עצה לשימה א\"א לו לקבל שום עצה כי אם כשמקשר אחר הבריאה בקודם הבריאה דהיינו שיקשר כל דבר להש\"י ויכוין בכל הדברים שעושה בשביל התכלית האחרון בשביל הש\"י וכל מעשיו יהיו לש\"ש ואז יזכה בודאי לעצה שלימה דהיינו לקבל עצות נכונות מבחי' קודם הבריאה מבחי' התכלית האחרון וימשיך משם עצה נכונה גם לעוה\"ז. כי עוה\"ז בחי' אחר הבריאה ששם עיקר הספק של כל העצות כנ\"ל, הוא זוכה לקשר לקודם הבריאה בחי' עוה\"ב לבחי' התכלית ששם הוא עצה שלימה עצה אחת בחי' כולו אחד כנ\"ל שהוא מקור כל העצות כנ\"ל. נמצמא שעיקר כל העצות שצריכין בעוה\"ז דייקא כנ\"ל אי אפשר לקבל כ\"א כשמקשרין העוה\"ז לעוה\"ב דהיינו אל התכלית כנ\"ל:",
      "en": "Section 3 (Gimel — ג)"
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "אות ג אבל מ ישאינו מחבר ומקשר העוה\"ז בעוה\"ב ואינו משגיח על התכלית האחרון ואינו מכוין בכל דרכיו בשביל להשיג התכלית האחרון אזי אינו זוכהל עצה שלימה. כי כשמפריד העולם הזה מהתכלית אזי עצותיו תמיד חלוקות לשתים ואינו יכול לתת שום עצה לנפשו. כי העולם הזה הוא עולם הפירוד ואין שם שום עצה שלימה וכנ\"ל. ובאמת בודאי אין לו שום עצה וא\"א בשום אופן שיהיה לו עצה שלימה וטובה מאחר שאינו מכוין לשם שמים בשביל התכלית האחרוןבבחי' אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'. כי באיזה דרך שיתנהג אוי לו ואוי לנפשו למשל כשאדם מסופק אם לסחור מו\"מ זה או מו\"מ אחר כי הוא אינו יודע באיזה מו\"מ ירויח הנה אם אין כונתו לשמים באיזה אופן שיהי' רע לו כי אפי' אם ירויח מה יהי' סופו ותכליתו של הממון וכל ימיו כעס ומכואות ומרבה דאגה מאד וערום ישוב לבית עולמו ומאומה לא ישא בעמלו וכל עומת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמול רוח כי אין מלוין לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעש\"ט בלבד. נמצא מי שאינו מכוין בשביל הש, יאין שום עצה מועיל לו אבל כשמכוין בשביל התכלי תאזי כל הדרכים טובים לפניו כשארז\"ל אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים וכיוצא בזה וגם זוכה לעצה שלימ' שנמשך אליו ממקור העצות מקודם הבריא' מבחי' התכלית שהיא שורש כל העצו. כי עיקר העצה הוא בשביל התכלית וע\"כ התכלי תהאחרון הוא מקור ושורש כל העצות האמתיות. וזה בחי' תריג עטין דאורייתא. כי משה רבינו ע\"י שדבק עצמו להש\"י עד שזכה להשיג את התכלית האחרון על ידי זה זכה לקבל מהש,י כל התור' כולה שהוא תריג עטין הקדושים דאורייתא כי זכה לקבל כל העצות הקדושים שרק על ידם לבד משיגין את התכלית האמתי שהוא התכלית האחרון שהוא שעשוע עוה\"ב. אבל העכו\"ם שלא זכו לקבל את התורה נאמר בהם עוצ עצה ותופר. ה' הפיר עצת גוים. כי אין להם שום עצה מאחר שכרוכין אחר העולם הזה ואין מכוונין בשביל התכלית:",
      "en": "And this also touches on the perfection of the Holy Tongue through Aramaic translation ( לְשׁוֹן תַּרְגּוּם ): for the essential guarding of the covenant depends upon it, as described. That is, just as the first aspect above — literally — the essential holiness and its perfection depends on breaking the evil and subduing it, for one must specifically pass through all the evils and the general evil and break it and subdue it: the perfection of holiness depends on this, and without it holiness is not complete. And this is the perfection of the Holy Tongue, the holiness — whose essential perfection depends on Aramaic translation, which is the aspect of breaking the evil and subduing it and extracting the good from within it. Similarly, when one merits guarding the covenant in its perfection and has broken the general evil entirely and merited perfect holiness — then one must make a constriction and garment for one's intellect. This is the aspect of guarding the covenant: the aspect of garment and constriction, the aspect of \"garments of skin\" ( כָּתְנוֹת עוֹר ) with which Hashem clothed Adam and Eve — which are the aspect of the nogah klipa, the aspect of Aramaic translation, the aspect of a garment. And this is the garment of scales, which are in the aspect of the \"garments of skin.\" As our Sages said: \"they were smooth as a fingernail, cleaving to their flesh\" — and this is the aspect of scales, which are smooth as a fingernail, as is visible to the eye."
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "אות ד ובשביל זה הם כרוכין אחר שטותים אלו והם מעוננים ומנחשים וקוסמים. ותולין עצותיהם בשטותים אלו כי הם רוצים לקבל עצות מעסקי עוה\"ז מדברים גשמיים כי הם כרוכים אחר עוה\"ז ואינם מקושרים אל התכלית ע\"כ הם רוצים לקבל עצות מהעוה\"ז לבד מדברים גשמיים עד שנפלו לטעותים ושטותים אלו כגון צבי הפסיקו בדךר פתו נפלה מפיו וכו' או עונה פלונית יפה להתחיל כי תולין הלכ במקום וזמן בדברים גשמיים מחמת שכרוכים אחר תאוות עוה\"ז והפסיקו אחר הבריאה מקודם הבריאה. עלכ ןהם רוצים לקבל עצות מעוה\"ז לבד כנ\"ל. והתורה הפרישה אותנו מזה כי זה עיקר זוהמת הנחש שהסית את האדם לאכול מעץ הדעת כי טוב העץ למאכל ונחמד להשכיל שהסיתם ואמר להם מן העץ ההוא אכל וברא העולם שהפכו הקערה על פיהכי באמתאנו צריכים לקשר אחר הבריאה בקודם הבריאה והעיקר נעשה ע\"י האמונה שהוא יסוד כל התורה. כי ע\"י שמאמינים שהש\"י ברא הכל על ידי זה מקשרין כל הבריאה בקודם הבריאה דהיניו להש\"י. והם הפכו בטעותם על ידי עצת הנחש ותלו בגשמיות שאמר להם מן העץ אכל וברא וכו'. וזהו בחי' מעונן ומנחש וכו' שרוצה לקבל עצות מגשמיות העוה\"ז ובאמת הוא להיפך כי בגשמיות העו\"ז אין שום עצה ועיקר העצה א\"א לקבל כ\"א מהתכלית מבחי' קודם הבריאה היינו מהש,י וצריכין לקשר אחר הבריאה בקודם הבריאה כנ\"ל. וזה שסיים הפסוק תמים תהיה עם ה' אלקיך כי כשאינומקשר אחר הבריאה בקודם הבריאה אזי אין לו שום שלימות ותמימות כי אין שלימות כ\"א להש\"י ובלעדו ית' הכל חסר. וכשמקשרין הלכ להש,י אז הוא תמים עם ה'. כי על ידי שקישר הכל להש,י אז נעשה תמים ושלם. וזהו תמים תהיה עם ה' אלקיך שתראה להיות תמים ושלם עם ה' דהיינו שתקשר עצמך וכל הבריאה כולה להש,י שזהו עיקר השלימות והתמימות ואז דייקא תוכל לקבל עצות שלימות. כי עיקר העצות נמשכין משם מקודם הבריאה ואי אפשר לקבל שום עצה כ\"א כשמקשרין הכל להש\"י שזהו עיקר השלימות של כל הבריאה וזהו תמים תהיה עם ה' אלקיך כנ\"ל:",
      "en": "Halacha 2 (Beis)"
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "אות ה וע\"כ א\"א לקבל עצות נכונות כ\"א ע\"י צדיקי הדור האמתיים כי סתם בני אדם רחוקים מהתכלית על כן הם רחוקים מעצות. אבל הצדיקים משיגין אור התכלית ע\"כ הם יכולין ליתן עצות שלימות לכ\"א ע\"י השגת התכלית שהם משיגין שמשם כל העצות כנ\"ל. וזה שנאמר בהמנהיג העם אשר ברגליך ההולכים אחר עצתך. אבל א\"א שיהיה מנהיג שיוכל ליתן עצות שזהו עיקר ההנהגה כנ\"ל כ\"א כשיש לזה המנהיג אמונה שלימה שאין שלימות אחריו שלא יאמין בשום דבר שהוא מדרכי האמורי. כי בודאי כשמאמין חס ושלום באיזהדבר מדרכי האמורי אין לו בעצמו שום עצה שלימה כנ\"ל ואיך יוכל להנהיג העולם וזהו שכתב רבינו ז\"ל שם במאמר הנ\"ל שהמנהיג צריך שלא יטעה בשום דבר שהוא מדרכי האמורי כי אז בודאי אינו יכול להית מנהיג דהיינו להנהיג בדרך הישר ליתן עצות נכונות כי הוא בעצמו רחוק מעצה שלמה מאחר שמאמין בדרכי האמורי שהם ההיפך ממשך מעצות שלימות כנ\"ל. כי א\"א לקבל עצה שלימה כ\"א מקודם הבריאה מבחי' התכלית האמתי התכלית האחרון שהוא השגת הש, ישהוא מקור ושורש כל העצות השלימות כנ\"ל:",
      "en": "Section 1 (Aleph — א)"
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "(הלכות מעונן ומנחש הלכה ד' נכללת בה' חוקת העכו\"ם הלכה ג' והלכה ה' בהל' רבית הלכה ה') :",
      "en": "Fin and scale are the signs of kosher fish. For fish grow in the water — the aspect of the sea of wisdom ( יַם הַחָכְמָה ) — and the sitra achra has no grip upon them. Therefore their being gathered is their purification and they require no repair ( tikkun ). But there are non-kosher species — those that have no garment of scale and fin. For fish are in the aspect of eyna p'kicha (the open eye), the single eye of compassion — which is the aspect of the shining of will ( הֶאָרַת הָרָצוֹן ) that shines in the sea of wisdom. And therefore they grow in the water — the aspect of the sea of wisdom. But since nonetheless this vitality extends into this physical world, therefore they require the garment of scale and fin. For when they have no garment of scale, they are entirely non-kosher species — for the shining of will from which fish receive their vitality is in the aspect of mah , the aspect of ayin (nothingness), the aspect of makifim (encompassing lights). And those on high in whom this aspect of ayin , the aspect of mah , shines — they must also be included in the aspect of those below: the aspect of \"the entire earth is filled with His glory\" ( מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ ). So that they will have fear ( yirah ) — for through the aspect of ayin alone they would have no fear at all. Therefore even those on high need the aspect of \"the entire earth is filled with His glory\" so that they will have fear."
    }
  ]
}