{
  "bookId": "likutay-halachos",
  "part": "5",
  "torah": "104",
  "title": "ראשית הגז ד",
  "hebrewTitle": "ראשית הגז ד",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-halachos/5/104",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-halachos/5/104/",
  "segments": [
    {
      "index": 3,
      "he": "אות א וראשית גז צאנך תתן לו. כי בו בחר ה' וכו': כי איתא בדברי אדמו\"ר ז\"ל שאפילו כשאדם מוש א\"ע מהרע אל הטוב רק כחוט השערה הוא יקר מאד מאד בעיני הש\"י. כי מחמת שהאדם בגוף מגושם כ\"כ בזה העולם הגשמי כ\"כ אשר רבו כמ ורבו המנועים והמעכבים והמסיתים והבלבולים וכו'. ע\"כ כל העתקה והעתקה שהאדם ממשיך עצמו מגשמיותו להש\"י ולתורתו אפילו הוא רק כחוט השערה הוא יקר מאדמ אד בעיני הש\"י. ובזה ראוי להאדם להחיות א\"ע ולשמח א\"ע אפילו אם הוא כמו שהוא. והביא שם מעשה על זה מהצדיק שנפל עליו עצבות וכבידות גדול מאד מאד וכו' שלא הי' יכול לשמח א\"ע בשום דבר וכו' כ\"א במה שלא עשני גוי וכו' כוו' ואז הראו לו שאינו כדאי אלפים ורבבות עולמות כנגד חוט השערה אחת שהאדם נעתק בזה העולם להתקרב להשם יתברך וכו'. עיין שם כל זה היטב בסוף ספר סיפורי מעשיות:",
      "en": "Section 6 (ו)"
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "אות ב וזה ששיבח הש\"י את כנסת ישראל שערך כעדר העזים שגלשו וכו' ופרש\"י אף הרקים שבך חביבין עלי וכו' וכן פירש לקמן בקפיטול וא\"ו ע\"פ שערך כעדר העזים בקטנים ורכים ודקים שבכם יש שבח הרבה. נמצא ששערך מרמז על הגרועים ופחותים שבישראל שגם הם יקרים מאד בעיני הש\"י. כי מוצא גם ב ם שבח הרבה ע\"י הנקודות טובות שמוצא בכ\"א ואחד מהם. וע\"כ נקראים בשם שערות כי זה עיקר שבחם מה שמוצא בכ\"א מהם בחי' שערות קדושות הרבה. דהיינו מה שכ\"א מהם מנתק עצמו בכל פעם כחוט השערה להש\"י או לדברים הנוגעים לעבודתו יתב' שזה יקר מאד אצל הש\"י כנ\"ל. וה בחי' ציצית שהם בחי' שערות כמובא בחי' ויקחני בציצית ראשי. היינו כי ציצית הם בחי' חוט של חסד שהש\"י ממשיך עלינו בכל יום שאלו החוטי חסד בחי' ציצית נקלעים ונשזרים מהשערות הנ\"ל מה שהש\"י מטה כלפי חסד. ומוצא בכ\"א מישראל נקודות טובות שהם בחי' שערות כנ\"ל. ואלו השערות מתקבצין יחד ונגלעים ונשזרים ונעשין בחי' חוטי הציצית הקדושים שמאירין על ישראל בכל יום. כי ידוע בכוונות שבחי' ציצית נמשכין מנימין ושערות עליונים מבחי' שערות דעתיק ואו\"א שמהם יוצא אור הציצית הקדושי םכמבואר בכוונות ציצית ע\"ש היינו כנ\"ל. כי עתיק הוא בחי' חסד עליון ונורא מאד בחי' ורב חסד כי שם כולו טוב וחסד ושם שורש כל הי\"ג מדות של רחמים שהם תליסר ת\"ד ששם נמחלין כל העונות ונתהפכין לזכיות. וכל האורות הקדושות הנמשכין משם הכל בבחי' נימין ושערות כידוע בכתבי האר\"י ז\"ל היינו כנ\"ל כי מעוצם החסד והטוב הנפלא שיש שם. עי\"ז מסתכל הש\"י רק על הטוב שבישראל אפילו בפושעי ישראל הוא מסתכל רק על בחי' השערות שנמצא בכ\"א ואחד מה שכ\"א מנתק עצמו לפעמים כחוט השערה מגשמיותו אליו יתב'. ועי\"ז מאירין שם אורות גדולים ונוראים שנקראים בחי' נימיןושערות בחי' ועתיק יומין יתיב לבושיה כתלג חיוור ושער ראשיה כעמר נקא. וע\"י בחי' אלו השערות נמתקין כל הדינים ונמחלין כל העונות ונמשכין כל החסדים והטבוות על ישראל הכל ע\"י בחי' שערות עליונים שנמשכין ע\"י השערות טובות שמוצא הש\"י בכל אחד מישראל אפילו בהגרוע שבגרועים ומהם יוצא אור הציצית וכנ\"ל:",
      "en": "Thus we find: the tikkun hazikaron [rectification of memory] is through the aspect of the nullification of time — which one attains through shlemus hada'as. And this is what we need to rectify through the mitzvah of milah. For we must rectify the zikaron [memory], which is the aspect of zachar [male/masculine] — which is the language of zikaron [memory] — and there is the primary locus of the mitzvah of milah. As our Sages of blessed memory expounded: \"From where [do we know] that milah is at that place? — For it is written: 'and the orlah of the zachar' — the place that distinguishes between zachar and nekevah [male and female]\" [ Shabbos 108a ]."
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "וזה בחי' מן המצר קראתי יה. ומבואר בכוונות שמצ\"ר אותיות צמ\"ר בחי' שערו תשהם בחי' תיקוני דיקנא ע\"ש היינו כנ\"ל ששערות הדיקנא קדישא שהם כל המדות רחמים נמשכין על די יבחי' מן המצר קראתי יה. דהיינו ע\"י שהאדם מנתק עצמו כחוט השערה מגשמיותו להש\"י דהיניו כשהוא במצר גדול והתאות והסט\"א מתגברים עליו כמו שמתגברים עד שאין לו דרך לנטות ימין ושמאל בבחי' כל רודפיה השיגוה בין המצרים עד שנדמה שאפס תקוה ח\"ו הוא בעוצם דחקו ומיצרי נפשו פונה להש\"י וצועק עאליו יתבר ךמן המיצר בחי' מן המצר קראתי יה. אע\"פ שמה שפונה עצמו להש\"י הוא רק כחוט השערה הוא יקר בעיני הש\"י ונעשה ממצ\"ר צמר שהםבחי' שערות דדיקנא קדישא ששם כולו רחמים וטוב ששם נתהפל הכל לטובה וזכות כידוע:",
      "en": "For the primary rectification is to remove the orlah covering the bris — which is the foolishness covering the moach — in order to merit the aspect of the nullification of time, to depart from the vanities of time and its appetites. For the primary intensification [of the yetzer hará] is in this particular appetite, as is well known — in order to merit memory, which is the aspect of sitrá didechurá [the masculine side], the aspect of zachar, as above. To subjugate and nullify ta'avas nashim [the appetite for women / sexual desire] — from which derives the primary shichah [forgetting] — the aspect of \"for God has made me forget [nashani] all my toil\" etc. [ Genesis 41:51, the name Menasheh ]. And there resides the primary grip of time — for the primary grip of time is from the sitrá d'nukbá [the feminine / receptive side], which is the aspect of heder hada'as — the aspect of \"women's da'as is light [unstable]\" [ Shabbos 33b; Kiddushin 80b ]. For the entire order of zemanimv'itim [times and seasons] is in the aspect of Malchus [Kingship], which is the aspect of nukbá, as is well known."
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "וזה בחי' חוט של צמר ביוה\"כ שהי' מלבין העונות של כל השנה כ\"ש ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו. כי עיקר סליחת העונות ביוה\"כ נמשך ע\"י בחי' זאת ע\"י שהש\"י מוצא בישראל אפילו בהחוטאים ר\"ל כמה וכמה שערות טובות כנ\". שעי\"ז מאירין השערות העליונות שהם בחי' ת\"ד בחי' צמר כנ\"ל שעי\"ז מחילת כל העונות כנ\"ל:",
      "en": "And this is what our Sages of blessed memory taught: \"For this let every chasid pray to You at a time of finding [l'ays metzoh] — this is a wife\" [ Berachos 8a ] — \"l'ays metzoh\" precisely — for there resides the primary ays v'zman [time and moment], as above. For the primary dimension of time is in the aspect of sleep and tardaymah [deep slumber / absence of da'as], as above. And the entire structure of woman was built through sleep and tardaymah — as it is written: \"And Hashem God caused a deep sleep to fall upon the man and he slept, and He took\" etc. [ Genesis 2:21 ]. And therefore there resides the primary dimension of time, as above."
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "אות ג זוה בחי' ראשית הגז שצריכין ליתן להכהן. כי הכהן הוא איש חסד בחי' מיכאל כהנא רבא שמלמד תמיד זכות על ישראל. וכל הזכיות שמוצאין בישרא להוא ע\"י בחי' שערות הנ\"ל. שעי\"ז יכולין למצוא זכות אפילו בהגרוע שבגרועים. כי בכולם נמצאין כמה שערות טובות מה שממשיכין עצמן כמה פעמים מרע לטוב כחוט השערה שזהו בחי' שערך כעדר העזים שנא' על פושעי ישראל כנ\"ל. וע\"כ צריכיןליתן להכהן ראשית הגז מהצמר כדי לתקן בחי' הצמר בשרשו שהוא בחי' שערות עליונות כנ\"ל. היינו כדי להמשיך חסדים על ישראל ע\"י השערותטובות שנמצא בהם מה שכ\"א מושך א\"ע בכל פעם כחוט השערה אליו ית' כנ\"ל. וזהו וראשית גז צאנך תתן לו כי בו בחר ה' לעמוד לשרת וכו' כי עיקר השירות של הכהן הוא ברבנות לכפר על ישראל שזה נעשהעל ידי בחינות השערות הנ\"ל. שעי\"ז הש\"י מתרצה לישראל ומוחל עונותיהם בבחי' חו של צמר שמלבין העונות ביוה\"כ כנ\"ל. והכהן איש החסד עוסק בזה. וע\"כ מגיע לו ראשית הגז וכנ\"ל:",
      "en": "And this is the entire avodah of man — to bind and to elevate time to the aspect of being beyond time — to nullify the appetite for women — and not to fall into the aspect of time, Heaven forbid — for there are all the vanities and yearnings. On the contrary — one should merit to elevate and bind time, the aspect of woman, to the aspect of being beyond time — the aspect of zachar — until time is nullified and included in the aspect of being beyond time. In the aspect of: b'asar d'is dechar nukbá lo idkár taman — \"at the place where there is male, female is not mentioned\" [ Zohar I, 49b ]. And this is the aspect of \"a woman rises with him but does not go down with him\" [ Yevamos 63a ] — for her entire rectification is through him, that he must elevate her and bind her to the aspect of being beyond time, where the essence of life lies. For in her own place — in the aspect of time — there resides the primary grip of sitrá d'mosá, Heaven forbid. In the aspect of: \"her feet descend to death\" [ Proverbs 5:5 ]. For the primary death is in the aspect of time. But he must sanctify himself fittingly so that he merits to elevate her and bind her to the aspect of being beyond time — in the aspect of: \"See life with the wife whom you love, all the days of your vain life\" etc. [ Ecclesiastes 9:9 ] — that one must strive to draw down life — that is, by binding and elevating time, the aspect of woman, to the aspect of being beyond time, where the essence of life lies."
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "אות ד וזה הלא כבני כושיים אתם לי בית ישראל וכו' והוא פליאה נשגבה מאד וכל רואה ישתומם ע\"ז איך יעלה על הדעת שהש\"י ידמה את ישראל ח\"ו לבני כושים הלא כבר בחר בנו מכל עם. והבטיחנו שלא יעזוב אותנו לעולם ולא יחליף אותנו באומה אחרת לעולם כמבואר במקומות אין מספר ואיך יאמר הוא יתברך כדברים האלה על ישראל עם קרובו וגם בפרשה זאת גופא הוא חוזר ומסיים תוך כדי דיבור לטובה כ\"ש שם אפס כי לא השמד אשמיד את בית יעקב וכו' כי הנה אנכי מצוה והניעותי וכו' ביםו ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת וכו' הנה ימים באים וכו' ונגש חורש בקוצר וכו' ואיך התחיל לגנות את ישראל וכל הבזיונות שמבזה אותם לפעמים בדרך בזיון הכל לטובה גדולה כדי ללמד עליהם זכות וחסד כדי שישובו אליו באמת כי לפעמים כשישראל מקלקלין מעשיהם מאד מאד עד שכמעט אין ניכר מעט דמעט הטוב שבהם מעוצם ריבוי הפשעים והקלקולים ר\"ל ואם ירצה הש\"י ללמד עליהם זכות ע\"י מעט הטוב שבהם יתעוררו המקטריגים ח\"ו ויצאו כנגד זה אלפים פעמים להיפך ח\"ו אבל הש\"י חפץ חסד הוא ואעפ\"כ הוא רוצה בעמו וחפץ להטות עליהם כלפי חסד אז בטובו וחכמתו הנפלאה הוא בעצמו מבזה את ישראל בתכלית הבזיון ואומר עליהם שכבר הם אצלו ח\"ו כמו כל האומות מאחר שכבר קלקלו כ\"כ ותיכף שהש\"י מהפך הדבר ואומר על ישראל שהם כמ והאומות ממש אזי תיכף נתראה אמתת הנקודות טובות שבהם כי בודאי בתחלה לא הי' נחשב הטוב שבהם כלל עד שכמעט לא הי' נראה כלל כי בודאי לפי קדושת ישראל בשרשם אפיל אם פוגמין כל ימיו כחוט השערה אחת ח\"ו הוא ג\"כ פגם גדול ונורא מאד כי ישרא לרחוקים לגמרי מעון ח\"ו ומכל מיני פגמים ח\"ו מכ\"ש כשפוגמים ח\"ו יותר מחוט השערה מכ\"ש וכ\"ש כשפוגמים וחוטאים ועוברים ח\"ו עבירות ממש כ\"ל בפרט כשעוברים הרבה ח\"ו ר\"ל עד שהעונות רבו מספר עד שמעט הטוב כמעט אינו ניכר כלל בפרט כי גם מעט הטוב מעורב בפסולת הרבה בודאי כשירצה להסתכל על עוצם ריבוי הפגמים שלהם לפי קדושת ישראל כמעט אפס תקוה ח\"ו כי כפי עוצם קדושת ישראל כפי מה שראוי להם להיות בודאי כמעט א\"א לסבול הפגמים שלהם ח\"ו ואין ניכר כלל הטוב שבהם ח\"ו אבל הש\"י רב חסד ואמת וחפץ בקיום העולם כי הוא ידע יצרינו מהיכן אאדם נלקח והיכן הוא כבוש בזה העולם וכו'. ע\"כ ברחמיו העצומים הוא בעצמו מהפך הדבר ומתחיל לעשוות ישראל לכל העאומות וזהו הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל וכו' הלא את ישראל העליתי ממצרים ופלשתים מכפתור וכו' ותיכף כשמדמה ומשוה אותם לשאר העכו\"ם בודאי הכל יודו ויאמרו בפה מלא שעדיין יש חילוק רב ונפלא כרחוק מזרח ממערב בין ישראל בין העכו\"ם כי כנגד העכו\"ם נמצא תמיד בישראל כמה שערות ונקודות טובות לאלפים ורבבות כי אפילו כשישיראל ח\"ו בדיוטא התחתונה מאוד עדיין אפילו הגרוע שבהם מלא מצות כרמון כשר\"ל (סנהדרין ל\"ז) ע\"פ כפלח הרמון רקתך אפילו ריקנים שבך וכו' נמצא שדייקא ע\"י שמדמה את ישראל לבני כושיים ולשאר העכו\"ם עי\"ז דייקא מלמד עליהם זכות כי עי\"ז נתגלה ומאיר לעין כל הזכות והטוב שבהם כי כנגד העכו\"ם עמך ישראל כולם צדיקים כי כולנו מניחים טלית ותפילין בכל יום ומתענים ביוה\"כ וכו' וכו' נמצא שכונת הש\"י לטובה ושבח גדול לישראל מה שדימה אותם לבני כושיים כנ\"ל. וזהו שסיים שם אפס כי לא השמד אשמיד את בית יעקב וכו' כי הנה אנכי מצוה והניעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ היינו שהש\"י אומר שבודאי לא ימשיד את ישראל ח\"ו כאשר העכו\"ם החוטאים שישמיד אותם מעל פני האדמה כנאמר שם מקודם הנה עיני ה' בממלכה החטאה והשמידתי אותה וכו' אבל בית יעקב לא ישמי ח\"ו כי הנה אנכי מצוה והניעותי בכל הגוים את בית ישראל וכו' היינו שהש\"י יצוה להניעו בכברה את ישראל כנגד העכו\"ם לברר ולנפות אותם היטב כמו שמבררין ומנפין בנפה וכברה אשר לא יפול צרור ארץ ואז הכל יראו לעין כל גודל עוצם החילוק שבין ישראל לעכו\"ם כי אפילו אם ישראל כמו שהם עדיין יש בהם כמה נקודות טובות כמה חוטי שערות טובות מה שהם מושכין א\"ע בכל פעם להש\"י שזה יקר מאד בעיני הש\"י כנ\"ל. ועי\"ז ירחם עלינו ויביא לנו הגאולה שלימה ע\"י משיח צדקינו שהואבחי' עתיק כ\"ש ועד עתיק יומיא מטא שהוא יודע ללמד זכות על ישראל למצוא כל השערות טובות שבישראל שזהו בחי' החסד הרב של בחי' עתיק כנ\"ל. וע\"כ סיים שם ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים כוו' כי דייקא עי\"ז יקים את סוכת דוד ע\"י שמהפך הדבר ומדמה את ישראל לגמרי לגוים כנ\"ל שעי\"ז דייקא נתגלה ונראה כמה וכמה נקודות טובות שבהם כנגד העכו\"ם כנ\"ל. ועל ידי זה יבוא משיח ויקים את סוכת דוד הנופלת כנ\"ל:",
      "en": "And therefore: \"positive time-bound mitzvos [mitzvos asay shehazman grama] — women are exempt\" [ Kiddushin 29a ] — for they themselves have no power to rectify and bind time to the aspect of being beyond time. This is the aspect of all the positive time-bound mitzvos — as is understood from the rashay perakim [outline of the Torah teaching] of Likutay Moharan II §79, which I cited above [see Hilchos Milah 3 §6]. See there: \"the voice is the voice of Yaakov\" ."
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "אות ה וזהו בעצמו בחי' קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי וכו' והי' מספר בנ\"י כחול הים וכו' והי' במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי והקשו רז\"ל מה ענין פורעניות ונחמה סמוכין בדיבור אחד כמובא בפירש\"י אך ע\"פ הנ\"ל מובן הדבר היטב כי דייקא עי\"ז שהש\"י אומר להם לישראל לא עמי אתם רק הם כמו שאר העכו\"ם הם סמוכים זה לזה כי דייקא ע\"י שאמר להם לא עמי אתם עי\"ז ירחם עליהם ויושיעם וירבה אותם כחול הים וכו' מחמת שהכל רואין שכנגד העכו\"ם כולם צדיקים וכנ\"ל וזהו והי' במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי כי דייקא במקום שיאמר להם לא עמי אתם. עי\"ז דייקא יאמר להם בני אל חי כי עי\"ז דייקא נתגלה מעלתם ותפארתם וכנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of the great tzaar v'keav [pain and hurt] that the infant must endure at the time of milah. For to merit the aspect of being beyond time is impossible except through total bitul [self-nullification] toward the tachlis — and one cannot arrive at this except through setimus d'einein [the closing and sealing of the eyes]. This is the aspect of what happens when a person closes and seals his eyes with great force at a time of great suffering and pain, Heaven spare us. As all of this is explained in Likutay Moharan I §65 , in the Torah teaching \"Va'yomer Boaz el Rus\" — see there carefully. And therefore the Torah gave us this mitzvah through pain and great hurt — for from the intensity of the pain, the infant at that moment seals and closes his eyes tightly with great force, as is perceived tangibly. And through this — even though ihu lá chazé mazalayh chazé — \"he himself does not see, but his mazal [higher soul root] sees\" [ Megillah 3a ] — for his neshamah at that moment is included in the aspect of bitul beyond time. And through this, a reshimah [trace-impression] from this aspect is drawn down upon him — until in the days of his life he may merit to arrive at this aspect, to nullify the absence of da'as and to complete his da'as, until he merits the aspect of the nullification of time — which is the primary tachlis, as above."
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "אות ו וכל זה קבלתי והבנתי משיחותיו הקדושות של רבינו ז\"ל ומהתו' אזמרה לאל\"ק בעודי (בבסי' רפ\"ב) ע\"ש היטב. ומכמה תורות. ובפרט ממה שסיפר לי שדיבר עם א' שהי' קובל לפניו מאד על ריבוי מעשיו הרעים המכוערין כי זה האיש הי' חפץ מאד להתקרב להש\"י ולצאת ממעשיו הרעים אך בכל פעם התגברו עליו יותר עד שעברו עליו ימים ושנים הרבה ולא זכה לצאת ממה שהי' צריך לצאת אך אעפ\"כ התחזק א\"ע ביותר וחתר בכל פעם להתקרב להש\"י והי' קובל מאד מאד לפניו ז\"ל על עכירת מעשיו ר\"ל והשיב לו רבינו ז\"ל בחכמתו בתמימות ובפשיטות אין לי עם מי לדבר כי כבר כול ורע ותיכף נתעורר האיש הנ\"ל וענה ואמר לרבנו ז\"ל הלא עכ\"ז אני מתגבר לפעמים להמשיך א\"ע לקדושת ישראל וכו' ענה רבינו ז\"ל ומאר לו הוא מעט דמעט ותיכף אמר לו שירגיל א\"ע לילך עם התורה אזמרה לאלקי בעודי כוו' כל זה סיפר לי רבינו ז\"ל והבנתי כונתו הק' שדייקא עי\"ז החיה את האיש כי כבר נפל בעיני עצמו כ\"כ עד שלא יה' אפשר לו להחיותו בשום דבר רק כשאמר לו שהוא כולו רע אזי נתעורר בעצמו והתחיל להרגיש מעט קדוש תהנקודות טובות הנמצאים בו עדיין ואז אמר לו רבינו שילך עם התורה אזמרה לאלקי בעודי וכו' כנ\"ל כי כל ענין הנ\"ל מבואר היטב בהתורה אזמרה הנ\"ל שמבואר שם שאפילו רששע גמור צריכין לדון לכף זכות כי איך אפשר שלא ימצא בו איזה נקודה טובה וכו' וכן האדם אצל עצמו וכו' ע\"ש היטב היינו כנ\"ל. שכשהאדם רואה שמעשיואינם עולים יפה כלל ר\"ל צריך להפוך הדבר ויסתכל על עצמו מעבר השני היינו כאלו ח\"ו כבר הוא גרוע לגמרי וכנגד הגרוע והרע לגמרי בודאי ימצא גם בעצמו בעומק גירעותו כמה וכמה נקודות טובות ועי\"ז יחיה א\"ע כמבואר שם היטב בהתורה הנ\"ל והןב היטב כ\"ז בעין האמת לאמתו באופן שתוכל להחיות א\"ע עי\"ז תמיד:",
      "en": "And therefore this uppermost blind beggar aforementioned — who merited the ultimate root of memory and the ultimate nullification of time entirely — appeared as completely blind. For he merited to seal his eyes entirely from the sight of this world, as he boasted — that he has no perception of this world whatsoever, for the entire world does not amount to him even as a blink of an eye. For it is impossible to merit the aspect of the nullification of time — the tachlis — except through setimus d'einein [the sealing of the eyes], as above. And this is the aspect of the pain and hurt of the infant at the time of milah, through which he seals his eyes, etc., as above."
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "אות ז וזה בחי' שבת נחמו אחר ת\"ב כי לכאורה תמטוה שקודם ת\"ב שהוא קודם עיקר חורבן ביהמ\"ק מתאבלין הרבה על הגלו תועל החורבן כל הימים שבין המצרים. ובת\"ב מתאבלין מאד ואין מניחין תפילין ותיכף אחר ת\"ב פוסקין מלהתאבל ואין נוהגין כל הדינים שבין המצרים אף גם מתנחמין הרבה הרבה כי מתחילין תיכף בשבת הראשון אחר ת\"ב להפטיר נחמו נחמו עמי וכו' וכל שבע דנחמתא עד ר\"ה. והדבר תמוה לכאורה כי מהראוי הי' לנהוג איזהימים אבילות אחר גמר הורבן שהי' בת\"ב להתאבל על עוצם צרותיונ ומדוע תיקנו חז\"ל להיפך:",
      "en": "Section 8 (ח)"
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "אך הענין מבואר ע\"פ הנ\"ל. כי בין המצרים בהם הדינין היו מתגברין ח\"ו כמובא כי אז נתעוררו קטרוגים הרבה על ישראל בעוונותיהם עד שגרמו שיהי' נחרב הביהמ\"ק משבעה עשר בתמוז עד ת\"ב ובת\"ב התגבר הדי ןביותר עד שהי' אז עיקר החורבן לגמרי אבל תיכף שהדליק אש בביהמ\"ק להחריבו תיכף התחיל הדין להתמתק כשרז\"ל ששיכך חמתו באש שהצית אש בציון וכו' היינו כנ\"ל. כי הביהמ\"ק הוא תפאר תישראל. כ\"ש גאון עוזם מחמד תפארתם וכתיב בית קדשינו ותפארתינו. היינו ששם היו מאירין כל הגוונין הקדושים של מעשט\"ו של ישראל כי הבימ\"ג הוא כלליו תהקדושה של כלל ישראל וכל המצוות ומע\"ט שהיו ישראל עושין הכל הי' עולה להביהמ\"ק ושם היו נצטייר וזה הי' בחי' הגוונין והציורין הנפלאים שהיו בביהמ\"ק כי הביהמ\"ק הי' מתכפרין כל עוונות ישראל. וע\"כ אז היו ישראל מפוארים ומהודרים ע\"י הביהמ\"ק. אבל בעו\"ה כשגברו עוונות ישראל נחשך אור הביהמ\"ק וכל מה שגברו עוונות יותר ונתמעטו זכיות נתמעט ונחשך אור קדושת הביהמ\"ק עד שגברו העוונות עד שנחרב לגמרי ואז נאמר השליך משים ארץ תפאת ישראל כאלו ח\"ו נתבטל ההתפארות שהי' מתאפר בישראל ע\"י מעשיהם הטובים כי גברו העוונות עד שלא נרא ומעט דמעט מעשיהם הטובים. ועי\"ז נחרב הביהמ\"ק ונפלה עטרת ראשינו וכו'. אבל תיכף שנחרב הביהמ\"ק שהוא ההתפארות של ישראל כאלו אין להש\"י עוד שום התפארות מישראל כאל והם ככל הגוים ח\"ו. וכמו שסברו השונאים באמת שאמרו אז הנה ככל הגוים בית יהודה. וזה הי' טובה גדולה כי תיכף שנחרב הביהמ\"ק שהוא ההתפארות של ישראל והתחילו לומר הנה ככ להגוים בית יהודה תיכף ומיד נתגלה ונתראה גודל עוצם החילוק שבי ןהגויים לבית יהודה כי איך שהוא עדיין נמצאים בישראל כמה נקודות טובות וכמה מעלות רבות כנגד הגוים ע\"כ אז דייקא נמתק הדין תיכף וכנ\"ל. וכשארז\"ל מזמור לאסף קינה לאסף מיבעיא ליה אלא ששפך חמתו על הביהמ\"ק ולא כילה את ישראל ח\"ו היינו כנ\"ל כי עי\"ז דייקא שהחריב את הביהמ\"ק כאלו אין עוד שום התפארות מישראל ח\"ו והם ככל הגוים ח\"ו תיכף נתגלה ונראה עוצם החילוק שביניהם. עי\"ז נכמרו רחמיו ית' ולא כילה אותם כנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of \"Great is milah, for thirteen covenants were made over it\" [ Nedarim 31b ] — for through the mitzvah of milah one merits the aspect of the nullification of time, where the essence of holy ziknahd lies, as above. And this is the aspect of what is found in the holy writings [of the Arizal] — that the primary hidur haziknahd [splendor of old age, as expressed in the beard] is through the tikkun habris — for a saris [eunuch] has no beard, etc. See there [ Arizal, Ez Chayim ]. That is, as above — the primary ziknahd is in the aspect of the nullification of time, which one attains through the mitzvah of milah which is the tikkun habris, as above."
    },
    {
      "index": 20,
      "he": "אות ח וזה בחי' ת\"ב שאז נחרב הביהמ\"ק שהוא תפארת ישראל כנ\"ל וע\"כ אין מניחין אז תפילין שנקראין פאר כי אז הוא בחי' ביטול ההתפארות. שזהו בחי' חורבן ביהמ\"ק כנ\"ל ואנו יושבין לארץ ודומין על עוצם ריבוי עוונותינו שגרמו להרחיב בית קשינו ותפארתינו כאלו אין אנו יכולין להגביה ולהרים עצמינו ח\"ו כי אין לנו במה להחיות עצמינו ח\"ו מעוצם ריבוי עוונותינו עד שאין אנו יכולין להניח תפילין כי אין לנו במה להתפאר אשר כמעט אפס תקוה ח\"ו. כאלו ח\"ו כל אפין שוין כאלו ככל הגוים בית יהודה ח\"ו. וע\"כ אז תיכף בת\"ב לעת מנחה מתחיל ההמתקה כיאז הוא בחי' הולדת משיח כמובא היינו כנ\"ל כי זהו בחי' ירידה תכלית העלי' כי תיכף שמגיעים לבחי' הנ\"ל שנסתלקו התפילין ונחרב הביהמ\"ק כאילו אין עוד במה להתפאר בישראל כאלו ככל הגוי םוכו' ח\"ו ואזי תיכף מתחיל להתגלות ולהתראות ריבוי ההתפארות שיש לישראל כנגד הגוים וכנ\"ל. וע\"כ תיכף במנחה של ת\"ב שאז הי' עיקר החורבן של הביהמ\"ק כשרז\"ל ללעת ערב הציתו אש בביהמ\"ק אז דייקא מתחיל המתקה גדולה כמובא ואז דייקא מניחין טלית ותפילין כי תיכף שהתחיל חורבן ביהמ\"ק שהוא תפארת ישראל וכו' כנ\"ל תיכף נתגלה תפארתם כנגד העכו\"ם וע\"כ אז הוא בחי' לידת משיח דהיינו שמתחיל להתנוצץ אור של משיח כי עיקר הגאולה של משיח יהי' עי\"ז ע\"י שהוא ישיג בחי' ריבוי החסדים הנפלאים של בחי' עתיק להסתכל רק על השערות טובות שמוציאין בישראל וכנ\"ל:",
      "en": "And therefore all the holy elders aforementioned merited memory — which is the nullification of time — for from there derives the primary holiness of their ziknah dikdushah, as above. For one who blemishes the bris, Heaven forbid — then he falls from da'as, in the aspect of: \"a person does not transgress unless a spirit of folly enters him\" . For the blemish of the bris is the blemish of da'as — since \"the drop is drawn from the moach\" , as is well known. As it is written: \"and Adam knew\" etc. [ Genesis 4:1 ]. And therefore he falls into beneath time — which derives from the absence of da'as. And therefore all his days are anger and pain — for precisely upon him falls all the evil deed done beneath the sun. And everything is in proportion to the blemish he made in the bris, Heaven forbid. And therefore he is seized, Heaven forbid, by sitrá d'mosá — for from the absence of da'as, the primary grip of time derives — where the primary sitrá d'mosá lies, as above."
    },
    {
      "index": 22,
      "he": "אות ט וזה שאומרת כנס\"י כנגד העכו\"ם שחורה אני ונאוה בנות ירושלים וכו' אל תראוני שאני שחרחורת וכו'. היינו שישראל אומרים להאומות האמת שאנ ישחורה מאד במעשי. אבל עדיין ונאוה אני נגדיכם כי בוודאי כנגד קדושת ישראל כפי מהשראוי לי להיות בוודאי אני שחורה מאד אבל אתם אין לכם להתגאות ולהשתרר עלי עי\"ז כי עדיין אני נאוה מאד נגדיכם בנות ירושלים שהם כלל האומות כמו שפירש\"י. וזהו כאהלי קדר כיריעות שלמה היינו מה שאני נראית שחורה מאד כאהלי קדר זהו מצד מעלתי כי אני מחויב להיות יפה כיריעות שלמה ומריבוי עוונותי ופגמי אין נראה יפיי עד שאני נדמה לשחורה כאהלי קדר. אבל אעפ\"כ אתם אל תראוני שאני שחרחורת כי כנגדיכם עדיין אני נאוה מאד כנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of: \"and I find more bitter than death the woman\" [ Ecclesiastes 7:26 ] — which is said regarding the blemish of the bris. And this is the aspect of the kares [spiritual excision] stated in the Torah regarding all arayos [sexual transgressions] — which are the blemish of the bris. For the primary kares, Heaven forbid, means — that his days are cut off from their root. That is, that one remains, Heaven forbid, beneath time and does not merit to emerge from beneath time even after one's death. For \"the tzaddikim are called alive even in death\" [ Berachos 18a ] — since through their holiness they merited to elevate and nullify all time and days in the aspect of being beyond time, where the essence of life lies, and where the primary knowledge of the Creator blessed be He resides — which is all the delight of Olam Habá, as above. But the wicked who deserve kares, when they do not merit teshuvah — they remain even after their death beneath time. As is brought: that the wicked do not depart from the cheyzu d'hai almá — the vision/realm of this world — even after death. And this is the primary punishment of kares, Heaven spare us — that their days are cut off from their root, from the aspect of being beyond time, and they remain always beneath time where all the afflictions and all the judgments and all the harsh and bitter punishments reside, Heaven spare us."
    },
    {
      "index": 23,
      "he": "וע\"כ תיכף אחר ת\"ב פוסקין דיני האבילות של בין המצרים ומנחמין אותנו הרבה בשבע דנחמתא. כי תיכף שנחרב הביהמ\"ק כאלו אין עוד התפארות בישראל כל לח\"ו תיכף נתגלה ונתראה כמה מעלות טובות לישראל כנגד כל העכו\"ם ועי\"ז נמתקין כלהדינים והש\"י מנחם אותנו בכל הנחמות כי עי\"ז יבא משיח צדקינו שהשגתו מגיע עד עתיק וכו' כנ\"ל ויגאלינו מהרה אמן:",
      "en": "And therefore the rectification of kares is through keser [the Crown] — as is brought [in the Arizal's writings] — that one must draw down upon such a person sanctity from the aspect of Keser, to rectify the blemish of kares. For Keser is the aspect of the root of holy ziknahd — for there reside all the thirteen tikkunay dikná kadishá [the thirteen holy configurations of the sacred Beard], and it is called Atik [the Ancient One], as is well known. That is — one merits to bind oneself to the aspect of the holy zakain, the aspect of Keser, which is beyond time — and this is the antithesis of kares, as above."
    },
    {
      "index": 25,
      "he": "אות י וזה בחי' ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם ויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה וכו' כי בלעם רצה להסתכל על עוונו תישראל כדי שיוכל לקללם ח\"ו וכ\"ז היה עיקר כוונתו הרעה כשהלך לקללם כי אע\"פ שידע שהוא ביד הש\"י כחומר ביד היצר כמו שאמר כ\"פ לא אוכל לעשות קטנה או גדולה מבלי את אשר ישים ה' בפי וכו'. והוא הי' רואה ומבין בעצמו שאין רצון הש\"י לקללם ואעפ\"כ הלך כי כוונתו הרעה הי' שע\"י שיעורר עוונות ישראל. יהיה כביכול הש\"י מוכרח להסכים עמ ולקללם ח\"ו כי הש\"י אוהב משפט כידוע. ווז\"ש וישת אל המדבר פניו כתרגומו וכשפרש\"י שהסתכל על חטא העגל וסבר שלגודל עוצם החטא שוב א\"א לגלות ולעורר הטוב והזכות שבישראל. אבל איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת עד היכן עד היכן מגיעין רחמיו העצומים על ישראל וברחמיו הנפלאים הפך הקללה דייקא לברכה. כי דייקא על יידי עוצם שנאתו שרצה לעקור את ישראל לגמרי ח\"ו על די יגודל הקיטרוג שרצה לעורר עליהם על ידי זה דייקא נתהפך לברכה כי הוא רצה שהאומות שהם בלק והמואבים יתגברו על ישראל כי בשביל זה קראו בלק ורצה לקטרג עליהם כדי לגרש ישראל מפניהם אבל תיכף נראה טפשותו וסכלותו הגדולה כי תיכף שרצה להכניע את ישראל ח\"ו כנגד המואבים מחמת עוונותיהם תיכף נתראה ונתגלה גודל ריבוי המעלות טובות שיש עדיין לישראל כנגד המואבים וכנגד כל האומות וכנ\"ל ואזי הפך ה' הקללה לברכה כ\"ש ויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה וכו'. ויהפוך דייקא כי דייקא ע\"י הקללה שרצה לקללם שישראל יתגרשו ח\"ו מפני שאר האומות. תיכף נתראה ונתגלה הטוב שבישראל כנגד האומות כנ\"ל ואז נתעורר זכות גדול על ישראל ע\"י שראו הכל שכנגד האומות הם צדיקים גדולים וע\"כ עי\"ז דייקא נתהפך לברכה וכנ\"ל:",
      "en": "And this is what is brought in the [holy] books — that one who wakes at night is saved from kares. For the primary [dimension of] time is in the aspect of sleep, as above — where the primary grip of kares lies, the sitrá d'mosá, as above. And therefore when one wakes at night and banishes sleep from one's eyes and occupies oneself in Torah and the service of Hashem — through this one nullifies time, which is the aspect of sleep, and binds time to the aspect of being beyond time through Torah and avodah — which are the shlemus hada'as dikdushah — through which one is included in the aspect of being beyond time, where the essence of life lies, as above."
    },
    {
      "index": 28,
      "he": "(שייך לעיל) אות יא גם יתפרש הפסוק שחורה אני ונאוה בסגנון זה שחורה אני שכל מה שאתם העכו\"ם אומרים שאינ שחורה עי\"ז דייקא ונאוה. כאהלי קדר כשאתם משימים אותי כאהלי קדר ח\"ו. עי\"ז דייקא אני נאה כיריעות שלמה. כי תיכף שאתם משימים אותי לשחרות גמור כאהלי קדר תיכף נראה יופי ונוי שלי כי כנגד שחרות גמור אני נאוה מאד ע\"י כל הנקודות טובות שהם בחי' שערות שנמצאים בי כנ\"ל:",
      "en": "And therefore in truth the primary teshuvah for the blemish of the bris is through binding oneself and drawing close to true tzaddikim. For true tzaddikim — shomray habris [guardians of the covenant] — are the aspect of zekaynims dikdushah who receive their power from the uppermost zakain aforementioned — who merited the aspect of being beyond time to the ultimate degree. And from there they draw life to all who come to repent for the blemish of the bris, and draw them out and elevate them from the aspect of kares to the aspect of Keser — which is the aspect of Atik — the aspect of zakain — the aspect of being beyond time — where the essence of life lies, as above."
    },
    {
      "index": 29,
      "he": "וזה בחי' המשל שהביא במדרש על פסוק אל תראוני שאני שחרחורת וכו' מהשפחה שאמרה לחברתה למחר אדוני מגרש את אשתו ונוטלני לאשה בשביל שראה ידיה של גבירתה מפוחמת א\"ל וכו' ומה את שכולך מפוחמת וכו' היינו כנ\"ל:",
      "en": "And this is: \"Great is milah, for thirteen covenants were made over it\" — corresponding to the thirteen tikkunay dikná kadishá — which are the aspect of holy ziknahd that one merits through the mitzvah of milah, which is the aspect of tikkun habris, as above."
    }
  ]
}