Segment 2
אות א כשם שמצוה ללמד את בנו כך מצוה ללמד את בן בנו שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך ולא לבן בנו בלבד אלא מצוה על כל חכם ללמד לתלמידים וכו' אלא שמצוה להקדים בנו לבן בנו ובן בנו לבן חבירו עכ"ל הש"ע:
And through this the shevuah is annulled. For the primary prohibition was through the fact that the ruach dilsata was bound with the ruach dil'aila and became entirely holy, as mentioned above. And therefore, through pesach charatah , he opens and separates between the two spirits — in the aspect of bringing from potential to actual. And then it becomes in the aspect of after creation [ achar habri'ah ] , which is the aspect of chol , in which there is change and exchange. And therefore the annulment requires specifically three — corresponding to the three aspects through which one brings from potential to actual, which are makom [space] , tziyur [form] , and zman [time] . And these are the aspect of the three final letters of the Name [i.e. ה-ו-ה of the Tetragrammaton] , as is explained there — that they are in the aspect of pasach [opening] ; see there. And through them one separates between the two spirits in the aspect of "after creation," and then his speech becomes in the aspect of chol , as mentioned above.
Segment 3
ענין בן ובן הבן. ע"פ מ"ש רבינו ז"ל הכ"מ במאמר ויהי מקץ כי מרחמם ינהגם (בלק"ת סי' ז') עני ןבן ותלמיד ע"ש היטב הענין. והכלל כי הארת הבן הוא בחי' איה. בחי' השגת דרי מעלה. והארת התלמיד היא בחי' מכה"כ בחי' השגת דרי מטה וצריך לכלול העולמות עליון בתחתון ותחתון בעליון וכו' ע"ש כל הענין היטב:
And this is what our Sages of blessed memory said (Berachos 32a) : "He shall not profane ( lo yachail ) his word" — he may not profane it, but others may profane it for him [ achairim mochlin lo ] . For they [the three judges] are able to make his speech chol , as mentioned above.
Segment 4
וזהו בעצמי בחי' בן ובן הבן. כי בני בנים הם בחי' לימוד ה' בחי' תלמדיים. כי בני בנים הם נו"ה כמובא בכוונות על ומבאי גואל לבני בניהם. ונו"ה זה בחי' לימודי ה' בחי' איה שהוא בחינת דרי מעלה. ותלמיד שהוא רחוק יות על כן השגתו בחי' מכה"כ שהיא בחי' השגת דרי מטה שהם רחוקים יותר שצריכין להאיר בהם בחי' מכה"כ. וזהו בחינת בן ובן הבן כי מחמת שבן הוא רחוק יותר מן הבן. ע"כ השגתו בערך הבן הוא בחינת השגת התלמיד בחינת מכה"כ. מאחר שכבר נשתלשל בהשתלשלות יותר ונתרחק במדירגה יותר מן הבן. וע"כ הוא שלימות גדול כשזוכה החכם ללמד את בנו ואת בן בנו תורה. כי אזי נעשה כלליות גדול בשלימות גמור של בן ותלמיד. כי זוכה שהבן ותלמיד שניהם נמשכים ממנו ונכללים בו כי בנו ובן בנו הם בחי' בן ותלמיד כנ"ל ושניהם נכללין בו שהוא אבי האב בחי' זקן שזהו בחי' כתר שהוא בחי' זקן כידוע. שזהו בחי' השגת החכם בעצמו שזוכה לשפע הכתר שהוא מאיר בבן ותלמיד כמבואר שם במאמר הנ"ל. נמצא שנעשה כלליות גמור בשלימות גדול ונכללין בן ותלמיד דהיינו הבן ובן הבן. ומקבלין ויונקים משרשם שהוא אבי אביהם שהוא החכם והזקן שזוכה לשפע הכתר ששם נכללין בן ותלמיד כנ"ל וכמובן במאמר הנ"ל. ועל כן בן בנו קודם לבן חבירו כי בן בנו שהוא תלמיד הוא בשליטמות יותר מתלמיד אחר. כי גם התלמיד צריך שיהיה נכלל בבחינת בן כמבואר שם. אבל הבן הבן שהוא בחי' תלמדי כנ"ל הוא נכלל ביותר בבחי' בן. מאחר שנמשך ממוח החכם בעצמו והוא בן הבן על כן הוא נכלל יותר בבחינת בן וזהו עיקר השלימות שיהיה נכלל בן ותלמיד ביחד וזה שארז"ל כל שהוא ת"ח ובנו ת"ח ובן בנו ת"ח שוב אין התורה פוסקת מזרעו לעולם שנאמר לא ימושו מפיך וכו' כי עיקר קיום התורה שלא תשתכח הוא על ידי כלליות בן ותלמיד שהואכלליות העולמות דרי מעלה ודרי מטה וכנ"ל כי זה עיקר השלימות כשנכללין העולמות יחד העליון בתחתון וכו'. וזהעיקר החים שהוא התורה שכלולה מהשגת בן ותלמיד שהם כלליות כל התורה כולה. כי עיקר החים הוא שהנפש דהיינו הדעת הוא מקושר בהגוף וגוף ונשפ הם בחינת דרי מעלה ודרי מטה וכשנקשרין ונכללין יחד זה בחי' חיים שהוא בחי' קישור העולות וכללותם יחד. אבל כשאין העולמות נכללין יחד ח"ו זה בחי' מיתה שנסתלק הנפש מן הגוף ח"ו. מחמת שאין קשר בי ןעליון ותחתון וזה בחי' שכחה שהוא בחי' מיתה כ"ש רבינו ז"ל (סי' ל"ז) כי שכחה היא הסתלקות הדעת שנסתלק הדעת מהגוף. ואין השכל והדעת שהיא הנשמה מקושר בהגוף וע"כ שכחה היא בחי' מיתה ח"ו. כשרז"ל כל השוכח דבר אחד וכו' כאלו מתחייב בנפשו וכו' ועל כן כשזוכה שיהיה הוא ובנו ובן בנו ת"ח שוב אין התורה נשכחת מזרעו מאחר שנכלל בן ותלמיד בשורשם בשלימות גמור כנ"ל. עלכן התורה מתקיימת בזרעו ואינה נשכחת מהם עוד מאחר שנכללו העולמות דהיינו בן ותלמיד שהם בחינת דרי מעלה ודרי מטה בחי' נפש וגוף שזהו בחינת חיים בחי' זכרון היפך השכחה ועלכן התורה מתקיימת בהם ואינהנשכחת. כיעיקר קיום התורה ע"י כלליות בן ותלמיד שהם כלליות כל התורה כולה. כיעיקר הדעת שהוא התורה הואבחי'ב' השגות אלו של בחי' בן ותלמיד שהוא כלל כל התורה שהוא הדעת. וז"ש בכלליות התורה והודעתם לבניך ולבני בניך. כי זה כלל כל התורהבחינת הארת הבן ובן הבן שהם בחי' בן ותלמיד שזהו בחי' כלליות התורה כנ"ל. וז"ש השמר לך וכו' פן תשכח את הדברים וכו' ופן וכו' והודעתם לבניך ולבני בניך כי על ידי שמאיר בבן ובן הבן שהם בחינת בן ותלמיד. שזהו בחי' כלליות העולמות דרי מעלה ודרי מטה נפש וגוף בחי' חיים על ידי זה ניצול משכחה שהוא בחינת הסתלקות הדעת בחינת מיתה כנ"ל שזהו בחי' שאין כלליות וקשר בין עליון ותחתון וכנ"ל. וזה שכתבו התוספות על מאמר הנ"ל כל שהוא ובנו וכו' ת"ח וכו' והוא שרואין זא"ז כי זה עיקר השלימות כשרואין זה את זה והבן ובן הבן שניהם מקבלין ויונקים מאבי אביהם שהוא בחינת הזקן שבו נכללין שניהם יחד עליון ותחתון בן ותלמיד. ואזי כשנכללין אלו הג' יחד דהיינו הבן ובן הבן שהם בחינת בן ותלמיד נכללין שניהם יחד בבחי' הזקן שהוא אבי אביהם שיונק משפע הכתר ששם הוא כלליות כולם כנ"ל ואז ינעשה כלליות גדול בשלימות גדול ואזי נעשה חוט המשולש כי הם נכללין יחד בכלליות גמור כמו חוט משוזר כי נעשה כולו חד. מאחר שהבן ותלמיד שהוא בן הבן נכללין יחד בשרשם באבי אביהם ששם הם נכללין יחד כי שם בן ותלמיד כולו חד. ואזי ע"י הכלליות זה מתקיימת התורה לעולם. כי זה עיקר קיום התורה והדעת ע"י כללו בן ותלמיד כנ"ל: בילא"ו:
And therefore, at the moment when the Holy One, blessed be He, said, "You shall not take [Hashem's Name in vain] " [the Third Commandment] — heaven and earth trembled , as our Sages of blessed memory said (Shevuos 39a) . For they all depend on the aspect of "Indeed, My hand founded the earth, and My right hand spread out the heavens" (Isaiah 48:13) ; see there in the aforementioned discourse.