# תלמוד תורה ג
תלמוד תורה ג
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/5/26
## Segment 2
אות א אסור ללמד בשכר. שנאמר ואתי צוה ה' וכו' מה אני בחנם אף אתה בחנם ועל תורה שבכתב מותר לקבל שכר במקום שנהגו ליטול. אבל על תורה שבע"פ אסור ליטול בכל מקום. עי' בש"ע הענין שיש חילוק בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ לענין קבלת שכר:
For emes is a matter that is clear, that everyone knows it is so. And emunah is in a place where one does not understand and know the matter clearly with one's intellect — on the contrary, the simple intellect compels the opposite. But one believes in the emes that it is so. And this is the primary completeness of the emes . And this is the primary magnification of the Name of Hashem. For the obvious matter — this is not the completeness of emes etc., as mentioned above. And there is still need to speak about this and to explain the matter, with His kindness, blessed be He.
## Segment 3
ע"פ המאמר תהלה לדוד ארוממך אלקי המלך וכו' בסי' י"ב ליקוטי ח"א ע"ש כל המאמא מראשו לסופו. והכלל כי מחמת שהצדיק האמת שחידש זאת התורה הי' מוכרח ליפול לאיזה שגיאה דקה כחוט השערה לבחי' שמאלה בשעת אמירת תורתו כדי שע"י בחי' שמאלה יקבל שפע ופרנסה לעולם. ולהמשיך להם עושר וכבוד. מחמת זה יש בתורתו בחי' צדקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם דהיינו שיש בה משמעות טוב ומשמעות להיפך. כי המשמעות להיפך נמשך ע"י מה שהי' הצדיק מוכרח ליפול כחוט השערה לבחי' שמאלה כדי להמשיך פרנסה כי עיקר הפרנסה משמאהל כנ"ל. ומחמת זה הלומדים שאינם הגונים אינם רואים בלימוד תורתו כ"א המשמעות להיפך בח'י ופושעים יכשלו בם ותורתם הוארק להתייהר ולקנטר. וע"כ הם חולקים על הצדיקים כי מחומש אינו נקרא למדן. ועיקר הלמדן הוא מתורה שבע"פ. כי מהתורה שבע"פ נעשה אצלו פה לדבר על הצדיק עתק וכו'. כי הצדיק האמת כשלומד התורה שחידש התנא או צדיק אחר. אזיט נעשה בחי' נשיקין בחי' אתדבקות רוחא ברוחא כי שכינתא בין תרין צדיקיא יתבא כ"ש צדיקים ירשו ארץ וכו'. ע"ש כ"ז היטב:
And this is the aspect of the greatness of chiddushay Torah [Torah novellae] . And this is the aspect of "the Holy One, blessed be He, rejoices in pilpula " [dialectical analysis] . And this is the aspect of "from afar she brings her bread" (Proverbs 31:14) . And as our Sages of blessed memory said: "Words of Torah are poor in one place and rich in another place." And this is the aspect of "every day they should be in your eyes as new" — which is said regarding the entire Torah and regarding the mitzvah of Krias Shema especially. And this is the aspect of "They are new every morning; great is Your faithfulness" (Lamentations 3:23) .
## Segment 5
אות ב וע"כ אסור לקבל שכר על לימוד התורה כי צריך לעמול בתורה ביגיעה גדולה כשרז"ל אדם כי ימות באוהל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. וכש"ש אם בחקותי תלכו ע"מ שתהי' עמלים בתורה, עמלים דייקא ועיקר העמל והיגיעה שצריכין לעמול ולהתייגע הרבה בתורה הוא רק בשביל לבררעסק התורהשיהי' הלימוד לשמה לעשות נחת רוח ליוצרו ית' ולא יהי' לימודו ח"ו בשביל תועלת עצמו להתייהר ולקנטר ח"ו. ולא יעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בה וכו' (אבות פ"ד) ועיקר היגיעה והעמל בשעת הלימוד הוארק בתורה שבע"פ כי בלימוד חומש אין צריכין להתייגע כ"כ. ועיקר היגיעה והעמל הוא רק בתורה שבע"פ וזהו מחמת שבתורה שבע"פ שחידש התנא או איזה צדיק בהכרח יש בה בחי' שמאלה שהי' מוכרח התנא ליפול בשעת אמירת תורתו לאיזה שגיאה דקה. כדי להמשיך פרנסה כנ"ל. אשר משם נמשך בחי' משמעות של ופושעים יכשלו בם כנ"ל. ומחמת זה כל מי שרוצה לעסוק בתורה באמת. ולזכות לכתרה של תורה לזכות ע"י התורה לחיי עולם להתדבק בקונו אשר זה תכלית עסק התורה הקדושה הוא צריך להתייגע מאד בעסק התורה שבע"פ לברר ולהכניע בחי' אחיזת ופושעים יכשלו בם דהיינו המחשבות של גסות ופניות והערמימות שרודף אחרי מחשבות ורוצים להטות לבבו מן האמ תח"ו לעסוק בתורה בשביל כבוד וגסות בשביל שיתקרי רבי, בשביל שיהי' רב באיזה קהילה או מורה הוראה או להיות מפורסם ולומר תורה בסעודה שלישית ולהנהיג העולם ולהרבו תכבודו כנהוג עכשיו וכיוצא באלה הפניות והשטותים הרבים והבלבולים שיש להלומדים בשע תעוסקם בתורה שבע"פ. וכל זה נמשך משגיאה דקה שהי' להצדיק בשעת התגלות תורתו שהי' מוכרח ליפול בה בשביל להמשיך פרנסה לעולם כנ"ל. וע"כ צרכין יגיעה גדולה דהיינו לשוב בתשובה שלימה על כל מעשיו הרעים ולהתאמץ בכל עוז להכניע ולהשפיל כל אלו המחשבות רעות ולבקש מהש"י שיזכה שיהי' לימודו להשכינה דהיינו שיעסוק בהתורה בשביל הש,י לבד שצונו לעסוק בתורה ולעשות נחת רוח לפניו שאמר ונעשה רצונו וזהו עיקר היגיעה והעמל בתושבע"פ כי באמת גם היגיעה והעמל של הלומדים שעמלים בתורה לברר הסוגיא וההלכה על מכונה ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא גם זה נמשך רק מזה מבחי' השגיאה הנ"ל שהוא בחי' שמאלה שמשם אחיזת ופושעים יכשלו בם שמשם אחיזת הקליפות שהם מוץ ותבן החופין על ההלכה שמשם נמשכין כל הקושיות וכל הכבידות וכל החומרות שבהלכה שקשה להבינה על מכונה ולהוציא הדין לאמתו. כי כל זה נמשך מהם שהם בחי' מוץ ותבן שבהלכה כמובן בתיקונים ובר"מ בכמה מקומות ועקיר חיות וכחם נמשך רק ע"י השגיאה דקה של הצדיק שהי' מוכרח ליפול בה בשביל פרנסה כנ"ל. וע,"כ צריך כ"א לעמול ולהתייגע בתורה להכניע ולהשפיל ולגרש מוץ ותבן מן ההלכה שהם אחיזת הקליפות שהם המחשבו של גסות ופניות ואז זוכה להלכה ברורה ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. כי כשעוסק לשמה בשביל הש"י אזי ה' עמו ואזי הלכה כמותו כשר,ל וה' עמו שהלכה כמותו. כי כל הקשות והחומרות נמשכין רק מחמת שבכל דור ודור בגלות המר הזה מתגבר הס"א ביותר ומכניס פניות וגסות יותר בלב ומחת זה אין הלכה ומשנה ברורה בשום מקום. כי בתחילה בדורות הראשונים לא הי' שום מחלוקת רק משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו את רבן כל צרכן עי"ז נתרבו המחלוקת בישראל ובכל פעם נתרבה המחלוקת ביותר כי הצדיק שמחדש התורה הואצריך בהכרח ליפול לאיזה שגיאה דקה בשביל להמשיך פרנסה לעולם אבל צריך שיהי' השגיאה דק מן הדק רק בצמצום גדול לצורך ההכרח לבד. אבל בכל דורודור נתמעטין הלבבות עד שלפעמים באיןלידי שגיאה יותר עד שבכל פעם נתרבה המחלוקת עי"ז ובתחילה שעדיין לא נתאחזה הס"א כ"כ באותה השגיאה כיאעפ"כ הי' עוסקם בתורה בקדושה גדולה ע"כ לא נעשה מפגם השגיאה כ"א ריבוי המחלוקת בהתורה עצמה שהוא מחלוקת שבקדושה. אבל עכשיו בעו"ה נתאחזו מאד. עד שנעשה מחלוקת גמור בין הצדיקים וקטגוריא בין ת"ח וצדיקים אשר לא היתה כזאת. וכל זה נמשך משם מבחי' השגיאה שהדקה של הצדיק שחידש התורה וכו' כנ"ל. שנתאחזובזהעד שבאו לידי לימוד שלא לשמה לגמרי להתייהר ולקנטר ועי"ז נתרבה המחלוקת מאד וכנ"ל:
And this is the aspect of the greatness of the ba'al teshuvah , who is greater than the completely righteous, as our Sages of blessed memory said. And this is what Rabbi Yochanan cried out upon the passing of Raish Lakish: "There is no one like bar Lakisha !" etc. — "It is a great thing to say, 'I have support'?! I myself also know that I speak well!" From all this we understand that the primary true service is specifically when one brings out and clarifies the emes from a place where it was previously hidden and concealed. And with the kindness of Hashem, all this will be explained further below.
## Segment 7
אות ג וזהו שארז"ל אלמלא לא הכה משה בצור לא הוי טרחי רבנן בשמעתתא וכו' כמובא. כי הצור הוא בחי' תוכה שבע"פ כמובא והכאת משה בצור זה בחי' שמאלה שהואבחי' הכאה בחי' דינים וגבורות כידוע ומחמת שמשה רבינו הי' מוכרח ליפול לבחי' שמאלה בשביל פרנסה שהוא בחי' להשקות העדה ובעירם להמשיך להם פרנסה ומחמת שדורו ערערו עליו אז על ידם ברא לידי טעות והכה את הסלע במטהו פעמים דהיינו שהתגבר ביותר בחי' שמאלה. כי הש, יאמר לו ודברתם אל הסלע. כי לא הי' צריך לעורר בחי' שמאלה ח"ו בעובדא ממש רק לדברבנחת אל הסלע שהו אתורה שבע"פ ואע"פ שצריך להמשיך מים ושפע של פרנסהזה הי' נמשך ע"י בחי' שמאלה דק מן הדק. ומחמת שמשה רבינו הי' קדוש בתכלית הקדושה וכל כוונתו הי' לשם ה' לבד ע"כ סבר שא"א לו בשום אופן ליפול לבחי' שמאלה בשביל פרנסה כ"א ע"י הכאה ממש כמו שהיה בפעם הראשון שצוהו הש"י והכית בצור וכו'. ובאמת לא כך הי' רצון הש"י עכשיו.כי אדרבה בפעם הראשון היינו בתחילת התגלות התורה הי' באמת ההכרח להכות בצור כדי לעורר בחי' הכאה שהוא בחי' שמאלה כדי להמשיך מים לעדה דהיינו פרנסה. אבל אח"כ שכברנתעורר בחי' שמאלה כשצריכין דייקא להמתיק בחי' שמאלה ולאכללא שמאלה בימינה ואז דייקא ממשכיין פרהסה. וע"כ ע"י הכאת משה בצור נמשכין כל הקשיות והחומרות שבהלכה. כי כולם נמשכין במח'י השגיאה של הצדיק שהוא בחי' הכאת משה בצור שהואבחי' שמאלה שמוכרח הצדיק האמת שהואבחי' משה ליפול לשם בשביל פרנסה כנ"ל:
And this is why the mitzvah of Shabbos is juxtaposed with the mitzvah of honoring father and mother , as it is written, "Each man — his mother and his father you shall fear, and My Sabbaths you shall keep" (Leviticus 19:3) . For the primary mitzvah of honor [of parents] is because of the tachlis , which is Shabbos, as mentioned above. And therefore our Sages of blessed memory said: "If your father said to you, 'Violate the Shabbos' — do not listen to him" etc. For the entire essence of the mitzvah of honor is for the sake of the tachlis , as mentioned above.
## Segment 9
אות ד וזה בחי' קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף (פסחים קי"ח) כי קי"ס היא בחי' לעשות דרך בים החכמה לגלות החכמה והתורה בעולם ולהינצל שלא יטבע במים הזידונים שהם הקליפות והמחשבות השוטפין על המוח ומבלבלין דעתו בפניות וגסות כנ"ל. שזה זכו ישראל ביציאתם ממצרים עד שזכו שגם בגשמיות נבקע הים בפניהם ועברו בים ביבשה כי הכל אחד כמ ושזכו ברוחניות כן זכו גם בגשמיות. וע"כ ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא וגם זכו לביזה גדולה מאד כי זכו אז להתגלות החכמה מאד ולפרנסה ועשירות גדול. ומחמת זה הי' עליהם קיטרוג גדול הללו עע"ז והללו עע"ז. ולכאורה תמוה איך שייך לומר על ישראל אז הללו עע"ז הלא כבר נטהרו מע"זקודם יציאתם ממצרים. כ"ש משכו וקחו לכם משכו ידיכם מע"ז וכו'. אבל ע"פ הנ"ל כי ישראל לא הי' יכולים לעבור הים ביבשה כיאם כשיזכו גם לבחי' קי"ס ברוחניות שהוא לבקוע ים החכמה ולזכות להשגת התור.ה וכשצריכן לבקוע ים החכמה ולהשיג בתורה צרייכן לעשות שם שני דרכים שהם בחי' ימין ושמאל שי בהתורה כדי להמשיך פרנס. ובשביל זה בהכרח צריכין ליפול לאיזה שגיאה דקהשהואבחי' שמאלה. ותיכף כשנוטטן אפי' כחוט השערה לשמאל זהו בחי' ע"ז ח"ו. כ"ש וסתרם ועבדתם אלקים אחרים שתיכף כשסרין מאחרי ה' כחוט השערה זהו בחי' ע"ז כמובא בשם הבעש"ט ז"ל. ותיכף באין המים הזידונים ח"ו ורוצין לשטוף ח"ו כי הם רוצין להתאחז בהשגיאה הדקה לגמרי ושיהי' לימודו רק לשמאל ח"ו. ע"כ אז צריכין זכות גדול לעבור הים בשלום. אבל הש"י יודע תעלותות ויודע שכל פנימיות כוונתם באמת הוא רק לשמו ית' רק שהוכרחו ליפול כחוט השערה לשמאלה בשביל פרנסה לבד. ע"כ התגבר ימין על שמא. ונתעורר זכות אברהם שהוא ימין שעקד את יצחק בנו בחי' שמאל. ועי"ז עברו את הים בשלום וזכו לעבור בים על בחי' ב' הגשרים שצריכין לעבור עליהם את הים שהם בחי' ימין ושמאל שהם בחי' תרי גשרי דדונג המבוארים בסוף המאמר הנ"ל כי ישראל זכו אז להתגלות התורה ולעשירות גדול. וע"כ קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף כי א,א לו לזכות לפרנסה כ"ע ע"י בחי' שמאלה. וע"ז צריך יגיעה גדולה. וקשה לו מאד לעבור דרך בחי' שמאלה בשביל פרנסה אבל צריך לסבול יגיעה גדולה שלא יפול לשם לגמרי ח"ו. רק כחוט השערה בשביל ההכרח לבד שזהו בחי' תרי גשרי דדונג שוור מהאי להאי ומהאי להאי כמבואר שם בסוף המאמר הנ"ל. וע"כ קשין מזונותיו כקי"ס. כי זהו בחי' קריעת ים סוף כנ"ל כי המצריים רדפו אחר בני ישראל. ועיקר גלות פרעה ומצרים הי' שהי' הדיבור בגלות כמובא. ובשביל זה היה משה כבד פה. היינו הדיבור של תורה שבע"פ הי' בגלות פרעה ומצרים שהם פגם הדיבור שהם בחי' המתנגדים החולקים על הצדיקים האמתיים הדוברים על צדיק עתק בגאוה ובוז. והשכינה שהיא התורה שבהע"פ. שהוא בחי' כנסת ישראל היא בגלות אצלם עד שאפי' כשבחי' משה שהוא כלליות התורה נכנס אצל פרעה שהוא אותיות הערף. פגם הדיבור היפך הדיבור שהוא בחי' הלמדן העוקם פיו על הצדיק האמת. וכשמשה נכנס אצלו. היינו שהתורה מעוררת אותו לתשובה ואומרת לו לשלח את ישראל מהגלות. היינו שישוב לה' ויוציא את כנסת ישראל. שהוא השכינה שהוא תורה שבע"פ מהגלות שבפיו ויקום השכינה מעפרה ולימוד לשמה ויחזור התורה שבע"פ והשכינה וכנס"י למקום אזי הלמדן פונה עורף מן האמת ממשמעות הטוב. ואומר מי ה' אשר אשמע בקולו לא ידעתי את ה'. כי הוא אינו רוצה לראות בהתורה משמעות הטוב שהוא התגלות ה' ואומר לא ידעתי את ה'. ואינו רואה בהתורה כ"א המשמעות להיפך ולומד רק בשביל הנאת גופו בשביל לגדל כבודו. להראות חדותו לרבים שהוא למדן מופלג ובקי בש"ס ופוסקים וכו' כנ"ל:
And therefore, in truth, the honor of one's Rebbe takes precedence over the honor of one's father , as our Sages of blessed memory said — for his father brought him into this world, and his Rebbe brings him to the World to Come. For the entire mitzvah of honor is only for the sake of the aforementioned tachlis . Only, because it is impossible to merit the tachlis except by coming into this world through a father and mother specifically — therefore one must honor them, as mentioned above. But in any case, the essence is the tachlis — therefore Shabbos etc. and the honor of one's Rebbe, who brings him to the World to Come, certainly take precedence.
## Segment 10
וע"כין הלכה ברורה בשום מקום. שזה נמשך רק מגלות מצרים הנ"ל. בחי' וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה וכו' כמובא בתיקונים, (תקון י"ג דף כח) בעבודה קשה בקשיא בחומר דא ק"ו ובלבנים בלבון הלכתא וכו'. כי אלו היגיעות של הקשיות והחומרות שבהלכה נמשך מגלות מצרים הנ"ל:
And this is "The beginning of Your word is emes , and all Your righteous judgment endures forever" (Tehillim 119:160) . See the commentary of Rashi: when they heard the end of Your words — "Honor" etc. — they acknowledged regarding the beginning of Your words that it is emes . For the primary completeness of the revelation of the emes is at the end, in the aspect of "the end of a matter is better than its beginning" (Ecclesiastes 7:8) etc.
## Segment 11
ועיקר הגלות של מצרים הוא נמשך מחמת הפנסה. דהיינו מחמת שהצדיק מוכרח ליפול לבחי' שמאלה בשביל פרנסה כנ"ל. שמשם נמשך אחיזתם עד שרוצם להתגבר בבחי' שמאלה שיהי' העסק בתורה להתייהר ולקנטר. וצריכין לסבול מרירות לברר זאת לברר ההלכה ממחשבות רעות הללו. ואז דייקא זוכין לפרנסה בחי' ואחרי כן יצאו ברכוש גדו. כי באמת אע"פ שהפרנסה נמשך מבחי' שמאלה אעפ"כ א"א להמשיך הפרנסה כ"א כשנכלל שמאל בימין. שמשם נמשכין כל ההשפעות ח"ו לבחי' שמאל לגמרי. בודאי לא יהי' לו פרנסה כלל. כי משמאל אחזית הס"א. שהוא אלהים אחרים שעל ידם נתעכב השפע. כ"ש וסרתם ועבדתם אלהים אחרים ועצר את השמים ולא יהי' מטר וכו'. כי אין צריך ליפול לבחי' שמאל רק לצייר השפע שם. כי שם נצטייר השפע העליונה שאין בה שום ציור. נצטיירת שם לבחי' עישרות ופרנסה. אבלך אח"כ צריך תיכף לחזור לימין ולכלול שמאל בימין. כדי שיוכל להמשיך העשירות והפרנסה לעולם. כי עיקר הפרנסה ע"י ימין שהוא בחי' חסד כ"ש (תהלים קלו) נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו:
And this is the aspect of "He who guards emes forever" (Tehillim 146:6) . And it is written, "and the emes of Hashem endures forever" (Tehillim 117:2) . The aspect of "the lip of emes shall be established forever" (Proverbs 12:19) — "konaneta" [was established] is not written, but rather "tikon" [shall be established] — that in the end, in the future, the emes will be revealed, as is found in the holy Zohar and brought in our words elsewhere; see there.
## Segment 13
אות ה וזהו משארז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא כ"א במזלא תליא מלתא. ואיתא בזוה"ק דהיינו במזל העליון שהוא בחי' עתיקא שם תלויים המזונות. ולכאורא קשה הלא עיקר המזונות והפרנסה הוא משמאל. בחי' משמאלה עושר וכבוד כנ"ל. ואיך אמר כאן. שהמזונות ממזל העליון שהוא עתיקא. הלא שם אין שום שמאל כלל. וכ"ש בזהו"ק האי עתיקא כולא ימינא לית שמאל ולית עושר תמן. ואיך אמר כאן שהמזונות והעשירות משם דייקא. אך באמת עיקר שורש השפע של עשירות ופרנהסה. ומחמת זה צריך הצדיק ליפול לבחי' אבל שם בשרשו אין שייך לקרותו בשם עשירות. כי שם כולא ימין. ושם השפע הקדושה כולא חד ואין בה שום ציור. ושם גם השפע של עשירות הוא רק תורה אור צח ומצוחצח. ולמטה כשנמשך השפע אזי כשנמשך השפע לימין ולשמאל. אזי נצטייר השפע בשמאל לעשירות ופרנסה. ומחמת זה צריך הצדיק ליפול לבחי' שמאל בשביל פרנסה. אבל תיכף כשיפול לבחי' שמאל תוכל הס"א להתגבר ויתאחזו בו ח"ו ואזי זה וזה לא יתקיים בידו. כי הוא המסית הוא המקטרג וכו'. כי אח"כ ישללו הם בעצמם השפע ממנו. ולא ישאר בידו מאומה. בבחי' סרתם וכו'. ועצר את השמים וכו' בבחי' (קהלת א') מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש. דהיינו חליפי התורה. כמו שפרש"י שם. היינו כשאינו עוסק לשמה. וכוונתו בתורה בשביל הנאת עצמו. כאשר בא כן ילך. ומאומה לא ישר בעמלו ומה יתרון לו שיעמול לרוח. כי העמל שעמל בתורה שלא לשמ ה לא די שלא זכה לכתרה של תורה. גם לפרנסה לא זכה וכל ימיו כעס ומכאובים. כי נשאר הפנרסה אצלם ח"ו ומאומה לא ישא בעמלו כנ"ל. ואם יעסוק בתורה רק לשמה בלי שום שגיאה אפי' דקה מן הדקה ג"כ לא יהי' לו פרנסה. כי עיקר הפרנסה משמאלה. וע"כ באמת קשה מאד להשיג פרנסה בבחי' קשין מזונותיו כקי"ס כנ"ל. וע"כ א""א להשיג פרנסה דקדושה לעולם. כ"א כשהוא צדיק גדול כ"כ עד שיכול לעלות עד עתיקא קדישא. שהוא בחי' המזל העליןו. ששם שורש כל ההשפעות כנ"ל. ושם כולא ימינא. ואין שם שום חילוק בין ימין לשמאל וזה הצדיק שזוכה לבחי' זו הוא יכול להכלל שמאלא בימין כי אע"פ שהוא נופל לשמאל הוא יודע שבאמת גם השמאל הוא ימין כי הוא יודע שורש ימין ושמאל בשרשם שהוא עתיקא. ששם כולא חד כולא ימינא. ושם עיקר שורש ההשפעה. וע"כ זה הצדיק אינו יורד לשמאל כ"א לצייר השפע שם לעשירות. אבל אח"כ תיכף הוא חוזר משמאל לימין וכולל שמאל בימין. וממשיך תורה ופרנסה לעולם בקדושה גדולה. כי הוא צוציא כל העשירות משמאל לימין. בבחי' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. וכ"ש אם בחוקותי תלכו. ע"מ שתהי' עמלים בתורה. עמלים דייקר כנ"ל לעמול לברר ולגרש אחיזת הקליפות האוחזין בשמאל מן העסק התורה וכו' כנ"ל אזי ונתתי גשמיכם בעתם. כי עיקר הפרנסה עי"ז כנ"ל. וזהו שנאמר בקריעת ים סוף מה תצעק אלי. ואיתא בזוה"ק בעתיקא תליא מלתא. היינו שא"א לזכות לקי"ס. דהיינו לעבור ים החמכה בשלום ולהמשיך פרנסה. בחי' קשין מזונותיו וכו' ולהנצל מן המים הזידונים שהם הקליפות והפניות כ"א ע"י בחי' עתיקא שהוא כולא ימינא. שעי"ז נכלל שמאל בימין שעי"ז זוכין לפרנסה דקדושה שהוא בחי' קי"ס כנ"ל:
For at the beginning of the matter, it is impossible to reveal the emes in any way. And this is the primary bechirah — that Hashem, blessed be He, does not reveal to man the emes immediately. Like the parable of a child: if he knew the enormous greatness that his father and teacher wish to grant him through what they teach him, he would certainly run to the chaider [schoolroom] on his hands and knees. But because according to his understanding he does not see the true greatness of what he will merit through the learning — therefore he flees from school.
## Segment 15
אות ו וזה בחי' ויקח משה את עצמות יוסף עמו וכו' כי בכל דור ודור זה הצדיק שעוסק בתורה צריך לדבק עצמו בהצדיק שגילה זאת התורה שהוא בחי' נשיקין בחי' אתדבקות רוחא ברוחא. שזהו בחי' מה שלקח משה שהוא בחי' הצדיק העליון כנ"ל. וזהו שארז"ל חכם לב יקח מצוות. שכל ישראל עסקו בביזה ומשה עסק בעצמות יוסף. כי שה עסק בעצמות יוסף זה בחי' אתדבקות רוחא ברוחא התקשרות הצדיק התחתון שבזה העולם בהצדיק העליון שהוא הצדיק שכבר נסתלק כנ"ל. ואז המשיך משה גם השפע של פרנסה על ידי בחינת שמאלה כנ"ל. ועי"ז עסקו כל ישראל בביזה. דהיינו שזכו גם לשפע של עשירות ע"י משה וכנ"ל. כי ע"י שנזדככו ישראל בגלות מצרים. שזהו בחי' מה שנופל הצדיק לפה של הלמדן שהוא מכוון גדול מאת הש"י כמבואר שם. והצדיק מעלה השכינה מגלות עי"ז. ומהפך הצירופים רעים להלכות כנ"ל שזה בחי' עליית ישראל שהוא התושבע"פ מגלות מצרים מגלות הדיבור היינו מגלות שבפה הלמדן. ואזי כשהצדיק נזדכך שם בפיו וזוכה לעלות משם בשלום בבחי' יציאת מצרים כנ"ל. אז זוכה גם לשפע של עשירות. בחי' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. כי הצדיק המתיק בחי' שמאלה וזכה לברר ולזכך בחי' שמאלה מהקליפות שנאחזו בהם שמשם באו הדיבורים רעים של המתגנדיםוהוא המתיק כל זאת והפך הצירופים לטוב והמתיק בחי' שמאל ונכלל בימין שעי"ז נמשך הפרנסה כנ"ל. בחי' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול כנ"ל:
And similarly, even the greatest person: if he would see with his eyes the delights of the World to Come — what he will merit through abandoning the sin and through performing the mitzvah — certainly everyone would flee from sin and run toward the mitzvah . And even the physical desire itself, which comes through the boiling of the blood, would be nullified if one would see with one's eyes even one part in a thousand of the delights and pleasures of the World to Come. For also in this world one sees tangibly that even the greatest desire is nullified when one sees a desire greater than it — for example, if one would see that one could immediately snatch a thousand gold coins, all the more so even more — certainly even if he were in the grip of some desire, he would cast it aside and run with all his strength to snatch such great wealth. All the more so if he would see vast wealth; all the more so and all the more so if he would merit hearing one part in a thousand and ten-thousand of the voice of the melody that will be awakened in the future etc. etc.
## Segment 17
אות ז וע"כ אסור ללמד תורה בשכר ועיקר האיסור בתורה שבע"פ כדי שלא יתאחז בחי' שמאלה ח"ו שעיקר אחיזתה בתורה שבע"פ כנ"ל. כי כשעוסק בתורה בשכר היינו בשביל ממון בזה יתאחזו ח"ו החיצונים הנאחזים בבחי' בשמאלה עושר וכבוד כנ"ל. כי אע"פ שבהכרח ליפול קצת מעט לבחי' שמאלה הוא רק דק מן הדק. אבל כשיעסוק בשביל ממון ממש לקבל שכר על הלימוד בזהיתאחזו מאד ח"ו. וזה וזה לא יתקיים בידו כנ"ל. ע"כ צריך ללמוד רק בחנם והפרנסה ממילא תבא. ע"י הצדיק הדור האמתי שזוכה להמשיך הפרנסה ממזל העליון. ובוקע ימא דאורייתא לפני ישראל. וישראל עם קדוש צריכין להאמין בהצדיק האמת. בבחי' ויאמינו בה' ובמשה עבדו הנאמר בק"יס. ועי"ז זכו להתגלות התורהו לפרנסה. כי בודאי לאו כל אד םזוכה לשתי שולחנות כי קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף כנ"ל. ואיך יזכה אדם בכחו לקריעת ים סוף. ע"כ אנו צריכן רק לסמוך על צדיקי הדור האמתיים להאמין בהם כי הם בחי' משה. כי כל צדיק הדור הוא בחי' משה. וע"י האמונה לבד יכוליןלזכות לתורה ולפרנסה שהוא בחי' קריעת ים סוף. כי עיקר בחי' קי"ס לכלל ישראל הי' ע"י האמונה. כ"ש מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו כמו שפרש"י שם כי אין הים עומד בפניהם כי כדאי הם והאמונה שהאמינו בי לבקוע הים בפניהם. כי ע"י האמונה בה' ובהצדיק האמת יכולין לזכות לתורה ולפרנסה ממזל העליןו אע"פ שאינו זוכה לזה בכוחו אעפ"כ יכול הצדיק האמת להמשיך לו כל אלו ההשפעות ע"י האמונה הגדולה שיש לישראל בה' ובצדיקי אמת בחי' ויאמנינו בה' ובמשה עבדו כנ"ל. אמן ואמן:
However, the primary bechirah exists because one does not see the emes at the beginning. On the contrary, according to the simplicity and smallness of man's understanding, it seems to him in truth that this is pleasure — to eat and drink etc. — and the service of Hashem is toil. And this is the primary test: that one must endure exertions for the sake of the service of Hashem, because one does not see the emes . And through this specifically, one will merit in the end that the emes will be revealed to him — that on the contrary, this is the primary pleasure and tachlis : to serve Hashem. But at the beginning, it is necessarily the case that the emes must be hidden from him somewhat, so that he should endure suffering and exertion, and there should be bechirah . And through this specifically he will receive the good reward, which is the revelation of the emes in its truest sense — and this is the primary receiving of reward. For "according to the suffering is the reward."
## Segment 19
אות ח וזהו שארז"ל לעולם יעסוק בתורה אפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה. כי בהכרח צריך שיהי' לו איזה פניה דקה בחי' שלא לשמה בשביל להמשיך פרנסה לעולם. אבל אח"כ תיכף חוזר ללשמה בחי' שוור מהאי להאי כנ"ל. וזהו שמתוך שלא לשמה בא לשמה כי אח"כ בודאי חוזר מיד ללשמה כנ"ל. וע"כ אמרז,ל הלומד תורה שלא לשמה נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו. כי בודאי זה שעוסק שלא לשמה ממש. בשביל שיתקרי רבי להתייהר ולקנטר בודאי נוח לו שלא נברא. כי אינו רואה רק המשמעות להיפך של בחי' ופושעים יכשלו בם.רק אם עיקר כוונתו בעוסקו בתורההוא בשביל הש"י רק שבאים עליו פניות של שלא לשמה על זה ארז"ל עולם יעסוק אדם בתורה אפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה. כי זה יחזור בודאי מבחי' שלא לשמה לבחי' לשמה ע"י כח הצדיק האמת. שהוא דולג וקופץ תמיד בעת תורתו מבחי' שלא לשמה לבחי' לשמה בחי' שוור מהאי להאי כנ"ל. שזהו בחי' שמתוך שלא לשמה בא לשמה כנ"ל:
And so with all forms of knowledge and understanding, small and great: it is impossible to grasp the emes immediately, but only through great exertions. For all the questions that are difficult for many people regarding the conduct of Hashem, blessed be He — and likewise what is difficult regarding the true tzadik , and especially the questions of the wise-in-their-own-eyes and of the philosophers — all of it is because of their sense of emes . For certainly even the greatest philosophers desire the emes , for this is a great general principle: that the primary wisdom is to grasp the truth of a matter as it is — for example, to know the movement of the celestial spheres as it truly is, or to know the movement of the blood in a person as it is, and similarly with the other wisdoms.
## Segment 20
(הלכה ד' בה' שבועות הלכה ב' אות ל"ג)
But it is very, very difficult to grasp the emes , even in mathematics and the natural sciences, as they themselves acknowledge. All the more so and all the more so in metaphysics, which is the inquiry into divine matters. And all the questions they raise are all because according to the emes as they see it with their understanding, it appears to them that things should be the opposite. But "the boor does not know" (Tehillim 92:7) that "very deep are His thoughts" , blessed be He, and it is impossible in any way to grasp and understand with the intellect His truth and His conduct, blessed be He — except through emunah when it is joined with emes . And this is impossible to merit except through true tzadikim who are in the aspect of Moshe and the forefathers of the world, who broke their desires to the utmost, until they separated themselves from the desires of this world entirely, until they grasped and recognized His truth in truth — and merited to instill the ways of emunah in us.