{
  "bookId": "likutay-halachos",
  "part": "5",
  "torah": "33",
  "title": "Section 33",
  "hebrewTitle": "מילה ד",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-halachos/5/33",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-halachos/5/33/",
  "segments": [
    {
      "index": 2,
      "he": "אות א וביום השמיני ימול בשר ערלתו",
      "en": "And anyone who has not yet merited to honor his Rebbe with this honor — until he merits through this to bring to light the hidden mysteries of wisdom, that his Rebbe reveals to him through this more of the hidden mysteries of the wisdom of the true Torah — he has not yet arrived at honoring his Rebbe as is fitting. And this is \"there is no honor except Torah\" — that no honor is considered except Torah. That is, when through the greatness of the honor, more revelation of the Torah is drawn, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "ע\"פ הענין הנורא שגילה רבינו ז\"ל בענין למעלה מהזמן. שבאמת כל הזמן הוא רק מהעדר הדעת וכל מה שהדעת נגדל יותר נתמעט הזמן יותרוכן למעלה מעלה עד שיש דעת גדול כ\"כ ששם נתבטל הזמן לגמרי בתכלית הביטול כי שם הוא למעלה מהזמן לגמרי. וביאור זה מהשינה שבשעת שינה שהדעת נקטן מאד אז נדמה בחלום על רבע שעה שהוא שבעים שנה כאשר נדמה בחלום שעוברים כל השבעים שנה ברב ע שעה אחת. וזה מחמת קטנות הדעת אז שעי\"ז נגדל הזמן עד שנדמה על רבע שעה שהוא שבעים שנה ואח\"כ כשמקיץ משנתו אלו וחוזר אליו הדעת אזי הוא רואה האמת שכל אלו השבעים שנה שנדמה לו בחלום הוא באמת רק רבע שעה, רק שבעים שנה ממש הם שבעים שנה אצלינו אב יש דעת גדול מדעתינו ששם גם שבעים שנה שלנו הוא רק רבע שעה ושם יש שבעים שנה אחרים שהם שבעים שנה ממש. אבל בהדעת שגבוה עוד יותר ויותר גם אלו הע' שנה הם רק רבע שעה וכן למעלה למעלה. עד שיש דעת ששם נתבטל הזמן לגמרי וכו'. ומשיח יזכה לזה השכל של בחי' למעלה מהזמן. וע\"כ אחר כל מה שעבר על משיח מיום בריאת העולם וסבל מה שסבל אח\"כ יאמר לו הש\"י בני אתה אני היום ילדתיך וכו'. וזה מחמת גודל עוצם שכלו הנורא שיהי' לו אז שעי\"ז יתבטל הזמן אצלו לגמרי וכו' ע\"ש כל זה בלק\"ת בסי' ס\"א:",
      "en": "And this is what it concludes: as it is said, \"Honor the wise shall inherit, and the wholesome shall inherit good\" (Proverbs 3:35, 28:10) . That is, through the honor that the wise — who are the true Rabbis — inherit from their students who honor them, through this \"and the wholesome\" — who are the students who are called temimim [wholesome/simple] , for they have not yet merited the depths of wisdom but only walk in wholesomeness and exert themselves with toil and effort to serve and honor their Rebbe with all their strength — through this \"they shall inherit good,\" and \"there is no good except Torah,\" as it is written etc. For through the honor and the service that they serve and honor their Rebbe, through this they merit receiving and drawing forth the revelation of Torah from their Rebbe each time, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "אות ב וזה בחי' מצוות מילה בשמיני. כי באמת עיקר התכלית הוא שיזכה לדעת שלם הנ\"ל עד שיזכה לבחי' למעלה מהזמן שאז יזכה להכיא את הש\"י כראוי אשר בשביל זה נברא כ\"ש בזוה\"ק שעיקר הבריאה היתה בגין דישתמודעין לי' כי הש\"י הוא למעלה מהזמן וא\"א להכירו ית' כראוי כ\"א מי שזוכה לדעת השלם הזה עד שיתבטל אצלו הזמן לגמרי כנ\"ל שזהו בחי' כל שעשוע עוה\"ב שהוא למעלה מהזמן כ\"ש רבינו ז\"ל בסי' ז' בלק\"ת שכל הזמן של העוה\"ז מה שהי' ומה שיהי' אינו עול אפילו נגד שעה אחת של עוה\"ב כי שם הוא למעלה מהזנמן וכו'. וזה עיקר התכלית של אדם לזכות לחיי עוה\"ב שהוא בחי' למעלה מהזמן שש םמכירין את הש\"י שהוא למעלה מהזמן שזה עיקר התכלית של כל התורהוהמצוות שבשביל זה נברא האדם וכ\"ז זוכין ע\"י שלימות הדעת האמתי שעי\"ז נתבטל הזמן לגמרי כנ\"ל. וזה בחי' מצוות מילה שהוא לחתוך ולהעביר הערלה דחפיא על ברית שעי\"ז מעבירין הכסילות והשטות החפוה על המוח כמובא בתי\"ז שע\"י מילה ופריעה מעבירין העננין דמכסיין על עיינין דאינון רומי רבתא ורומי דעירתא ועננין דמכסיין על עיינין הם בחי' הקליפות הקודמין לפרי החופין על המוח שמהם נמשכין כל הכסילות והעדר הדעת שמשם עיקר הזמן שעי\"ז כל התאוות ורדיפת העוה\"ז הכל הוא בבחי' תחת הזמן כי למעלה מהזמן שם נתבטלין כל התאוות ואין אחיזה להתאוות והבלבולים ומניעות מעבודת הבורא יתב' כ\"א בבחי' תחת הזמן שנמשך מהעדר הדעת כנ\"ל. וע\"ז קורא קהלת תגר בכל ספר קהלת הבל הבלים אמר קהלת וכו' מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, ראיתי את כל המעשים אשר נעשו תחת המשמ והנה הכל הבל ורעות רוח וכו' וכתיב טוב משניהם את אשר עדן לא הי' אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש וכו'. וכן הרבה. כי כל ההבלים ורעות רוח והמעשה הרע הכל נעשה תחת השמש דייקא דהיינו תחת הזמן שנמשך מהעד ר הדעת.וע\"כ אין אדם עובר עבירה אא\"כ נכנס בו רוח שטות (כשר\"ל סוטה ג'). כי כשהדעת שלם ואז לפי שלימות דעתו כן הוא סמוך יותר לבחי' למעלה מהזמן ששם אין שום תאוה ולא שום הבל ומעשה רע של תחת השמש והזמן. וזה עיקר מצוות מילה לחתך הערלה שהוא תיקון הברית כדי להעביר הכסילות החופה על המוח כי תקון הדעת הוא ע\"י תיקון הברית כי סילוקא דיסודא עד אבא ויאמא כידוע:",
      "en": "And therefore the Tanna warned that even one who learns one chapter etc. or even one letter — he is obligated to conduct himself toward him with honor etc. For one who is careful in this will certainly merit receiving Torah from his Rebbe. For if one letter that he receives from his Rebbe is precious in his eyes, and he honors him — through this he will merit that his Rebbe will bestow upon him more Torah, as mentioned above. And so each time: through each and every honor that he honors his Rebbe more and more, he will merit drawing forth each time more and more Torah, for \"there is no honor except Torah,\" as mentioned above. For the true wisdom that one receives from the true Rebbe is in the aspect of \"the spring that issues from the House of Hashem\" — that at first it is narrow as the horns of a grasshopper etc., and afterward it spreads and goes, spreads and goes, until it becomes \"a river that I could not cross\" (Ezekiel 47:5) etc. And all of it is through the service and the honor, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "אות ג וזה בחי' מצוות מילה בשמיני כי אע\"פ שעיקר התכלית הוא לזכות לבחי' למעלה מהזמן שיתבטל הזמן לגמרי כנ\"ל. אעפ\"כ א\"א לזכות לזה כ\" ע\"י שנשמת האדם ירדה למטה בעוה\" עד נתלבשה בימים בזמן ובמדות וצריך האםד להאריך ימים דייקא בזה העולם אע\"פ שבאמת כל תכליתו שיזכה לביטול הזמן לבחי' למעלה מהזמן אעפ\"כ צריך דייקא להאריך ימים ושנים בזה העולם כי כל מה שחי יום יותר בזה העולם אע\"פ שבאמת כל תכליתו שיזכה לביטול הזמן לבח'י למעלה מהזמן אעפ\"כ צריך דייקא להאריך ימים ושנים בזההעולם כי כל מה שחי יום יותר בזה העולם ועובד ה' ביותר בזה העולם בזמן ובימים עי\"ז זוכה לשלימות הדעת ביותר וזוכה ביותר לבחי' למעלה מהזמן וזה עיקר אריכת ימים שצריכין לזכות בזה העולם בחי' למען ייטב לך והארכת ימים דהיינו שיזכה בכל יום ויםו מימי חייו להכלל בבחי' יום שהוא כולו ארוך שהוא בחי' עוה\"ב שהואלמעלה מהזמן. וזה בחי' זקנה דקודשה בחי' זקן זה קנה חכמה (כשרז,ל קידושין ל\"ב) כי כל מה שנזקן יותר צריך לקנות חכמה ודעת אמתי יותר ואז נכלל בכל יום בבחי' הזקנה שלמעלה שהוא בחי' אריכות ימים ושנים האמתיים שהוא בחי' למעלה מהזמן שמשם עיקר החים עיקר אריכת ימים ושנים (וכמובן כ\"ז בדברי רבינו ז\"ל בכמה מקומות) כי מי שאינו זוכה לדעת אמתי בימי חייו אפילו אם ירבה כחול ימים אין זה אריכות ימים כלל כ\"ש ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לוא ראה וכו'. כי מה יתרון לו בריבוי ימיו העוברים כצל עובר כי הלא בכל יום האדם מת כי היום שחי לא יחיה עוד. וא\"כ הוא מת בכל יום בבחי' ויום המות מיום הולדו שתיכף מיםו הולדו ממש מתחיל האדם למות מיד. וזה בורר ומובן לכל בר דעת לכל מי שיש לו מוח בקדקדו. וא\"כ מה יתרון לבן מאה שנים על בן יום א' אדרבא זה מת יום א' וזה מת מאה שנים. וכ\"ש שם בקהלת הלא טוב ממנו הנפל. כי תחת הזמן אין שום חיים כלל כי שם עיקר אחיזת סטרא דמותא כנראה בחוש לכל שהזמן הולך ומת בכל יום ובכל עת ובכל שעה. כי כל בני האדם וכל מין בעלי חים אשר על פני האדמה מימות עולם כולם הולכים ומתים בכל שעה ובכל יום כי היום והשעה שחי' לא יחי' עוד כנ\"ל. וע\"כ באמת ארז\"ל (ברכות י\"ח) רשעים בחייהם קרויים מתים מאחר שנמשכין אחר הכסילות והרוח שטות שהוא בחי' תחת הזמן שחולף ועובר וכלה בכל רגע שהוא סטרא דמטותא. כי עיקר החיות באמת הוא רק מחי החיים שהוא למעלה מהזמן וכל עיקר קיום הזמן הוא בשביל ישראל ובשביל הצדיקים שעוסקין כל ימיהם בתורה ועבודה שעי\"ז משלימין דעתם ונכללין בבחי' למעלה מהזמן ומקשרין ומעלין בחי' הזמן לבחי' למעלה מהזמן. והם זוכין לחיים אמתיים לעד ולנצח ומהם עיקר המשכת החיות לכל באי עולם בשביל קיםו העולם כי הכל נברא ומתקיים בשביל הצדקים כידוע. הכלל שעיקר כהחיות האמתי הוא בבחי' למעלה מהזמן אך א\"א לבא לזה כ\"א ע\"י שהאדם בא בתוך הזמן ששם עיקר הנסיון והצירוף שלו וצריך דייקא להאריך ימים בזה העולם כי בכל יום שחי יותר וזוכה לקדש עצמו כראוי אזי משלים דעתו בכל יום יותר וזוכה בכל יום ויום להכלל יותר ויותר בבחינת למעלה מהזמן שזה עיקר התכלית כנ\"ל. וזהבחינת מילה בשמיני שצריך שיעברו על הולד הנולד ז' ימי ערלה שהוא בחי' העדר הדעת בחי' ערלה דחפיא על ברית עננין דמכסיין על עיינין שמשם עיקר אחיזת הזמן ואח\"כ דייקא חותכין העלרה ומעבירין הכסילות החופה על המוח ומשלימין דעתו כדי שיוכל לזכות לבחי' למעלה מהזמן שהוא התכלית. כי כן הדבר כי א\"א להאדם לבא לבחי' למעלה מהזמן שהוא שלימות הדעת עד שיעבור תחילה תחת הזמן שהוא בחי' העדר הדעת ויתנסה ויצטרף שם ויזכה לקדש עצמו כראוי אז יזכה ע\"י הזמן דייקא לעלות ולהכלל בבחי' למעלה מהזמן שזהו בחי' כריתות וביטול הערלה שהוא תקון הברית שהיא שלמות הדעת שזוכין דייקא אחרי שעברו ז' ימים שהם כלל הזמן כי כל הזמן נכלל בז' ימי השבוע ואז דייקא זוכין לבחי' למעלה מהזמן שהוא שלימות הדעת שזוכין ע\"י מצוות מילה ביום השמיני שהוא בחי' למעלה מהזמן כי יום השמיני שהוא בחי' למעלה מהזמן כי ביום השמיני הוא בחי' בינה עלמא דאתי שהוא למעלה מהזמן למעלה מז' ימי הבנין ששם אחיזת הזמן כידוע:",
      "en": "And this is the aspect of \"Before a gray head you shall rise, and you shall honor the face of an elder\" (Leviticus 19:32) . And our Sages of blessed memory expounded: \"One might think even a wicked elder ( zakain ashmay )? The verse teaches: 'and you shall honor the face of an elder' — this is one who has acquired wisdom.\""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "אות ד וזה בחי' ואברהם זקן בא בימים וכו'. שדייקא ע\"י הימים והזמן זכה לבא לבחי' זקנה דקודשה בחי' זקן זה קנה חכמה שהוא שלימות הדעת שהואבחי' למעלה מהזמן ששם עיקר הזקנה האמתיית כנ\"ל כי אברהם הי' ראש לנימולים על כן זכה לזה. כי ע\"י מצוות מילה זוכין לבטל הזמן ולהכלל בבחי' למעלה מהזמן ששם עיקר הזקנה כנ\"ל. וע\"כ באמת אברהם אבינו הי' הזקן הראשון בעולם כשרז\"ל עד אברהם לא הי' זקנה. כי הוא הראשון שזכה לזקנה דקודשה מחמת שהוא הי' הראשון לנימולים וכנ\"ל:",
      "en": "And at first glance it is not understood. For if so — that we learn from \"and you shall honor the face of an elder\" that the meaning of \"before a gray head you shall rise\" is specifically an elder who has acquired wisdom — then one need only rise and honor the elder who has acquired wisdom, who is the talmid chacham . And why did the poskim rule that even if he is not a talmid chacham , one is obligated to honor him when he reaches old age and gray hair, so long as he is not wicked — which is the zakain ashmay ?"
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "אות ה וכ\"ז מרומז בהמעשה של הבעטליר הראשון שהי' עור שהתפאר עצמו שאין לו שום הסתכלות כלל על זההעולם. כי כל העולם אינו עולה אצלו כהרף עין וע\"כ נדמה לעור אבל באמת אינו עוור כלל וכו' כי הוא זקן מאד ועדיין הוא יינק לגמרי ולא התחיל לחיות כלל ואעפ\"כ הוא זקן מאד וכו' ויש לו הסכמה וכו'. וע\"ש מענין הזקנים מה שכ\"א התפאר בזכרון שלו וכל ההתפארות של הזכרון שלהם הכל בענין תחילת הוויית האדם שזה התפאר שזוכר מה שנעשה עמו בעת חתיכת טבורו וזה התפאר יותר שזוכר אפילו מה שנעשה עמו בעת העיבור וכו' עד שאח\"כ התאפר העור הנ\"ל שהוא זוכר כל מה שהם זוכרים והוא זוכר לאו כלום'. ע\"שהענין הנפלא והונרא הזה אשר לא נשמע מעולם והנה זה הזקן שבכל הזקנים שהוא העוור הנ\"ל הוא זכה לבחי' למעלה מהזמן בתכלית השלימות. וע\"כ התפאר עצמו שהוא זקן מאד ועדיין לא התחיל לחיות כלל וכו'. וכל הזמן אינו עולה אצלו הכרף עין שזה עיקר בחינת למעלה מהזמן שלכ הזמן אינו עולה כהרף עין ובכל יום שנזקן יותר נחשב אצלו כאו נולד היום שזהו בחינת הנאמר במשיח אני היםו ילדתיך. ומזה הזקן הקדוש והנורא והנשגב מאד זקן שבכל הזקנים זקן למעלה מכל הזקנים שבקדושה ממנו אנו משיכין הקדושה על הילד הנימול ע\"י מצוות מילה בשמיני כי שמונה ימי מילה הם כנגד השמונה זקנים הנ\"ל שהתפארו בהזכרון שלהם שזוכרים מתחילת הווית הוולד שהם במספר שמונה דוק שם ושתכח. וזה הזקן הנורא העור הנ\"ל הוא למעלה מכל השמנה הנ\"ל. והוא זכה לבחי' ביטול הזמן בתכלית וממנו אנו ממשכיין הקדושה על הוולד ע\"י מצוות מילה בשמיני כנגד שמונה הזקנים הנ\"ל ואז ממשיכין הקדושה משורש השמונה זקנים הנ\"ל שהוא הזקן העוור הנ\"ל כי כל אלו השמונה זקנים הנ\"ל זכה כ\"א לבחי' ביטול הזמן שמחמת זה זכו לזכרון כזה אבל עיקר ביטול הזמין בתכלית השלימות שאין שלימות אחריו זכה רק זה הזקן העוור הנ\"ל. וממנו ממשיכין הקדושה של מצוות מילה בשמיני כנ\"ל כדי להמשיך על האדם הדע תשיזכה ג\"כ לבחי' למעלה מהזמן שזה עיקר התכלית כנ\"ל. כי מחמת גשמיית עכירת האדם צריכין להמשיך עליו הקדושה ממקום גבוה ונורא מאד מאד והלוואי שיזכה לזה לבא לשלימות הדעת לצאת מהמעשה הרע הנעשה תחת השמש שעיקרו ע\"י תאוות עוה\"ז, שעיקר כל התאוו הם תאוות המשגל שבשביל זה בא מצות מילה להעביר הערלה החופה על המוח כדי לזכות לתקון הברית שהוא שלימות הדעת ששהוא בחי' למעלה מהזמן שממשיכין זה מהזקן העליון הנ\"ל. כי שלימות הדעת הוא בחי' שלימות הזכרון כמובא בהתורה דרשו (בסי' ל\"ז), שזכרון הוא בחי' דעת ושכחה היא בחי' כסילות. וע\"כ הזכרון שהוא שלימות הדעת הוא בבחי' למעלה מהזמן וכנ\"ל. וכנראה בחוש שעיקר השכחה הוא מחמת הגדלת הזמן כי עיקר השכחה היא בריבוי הימםי והזמן. וכ\"ש ברבות הימים הכל נשכח. אבל מי שזוכה לדעת שלם שעי\"ז נתבטל הזמן הוא זוכה לזכרון ואין לו שכחה כי בוודאי כשאין זמן אין שכחה כי עיקר השכחה מריבוי הזמן וכנראה בחוש כנ\"ל. וע\"כ אלו הזקנים הקדושים הנוראים הנ\"ל כ\"א כפי שלימות דעתו כפי מה שזכה לבטל הזמן כמו כן זכה לזכרון נפלא ונורא מה שאין בדרך הטבע כלל. כי בודי לא נמצא שום חכם בכל החכמות שיתפאר עצמו שזוכר מה שנעשה עמו בעת חתיכת טיבורו מכ\"ש וכ\"ש שלא נמצא מי שזוכר מה שנעשה עמו בימי העיבור קודם שיצא לאויר העולם מכ\"ש יותר ויותר. כמבואר שם נפלאות נורואת גדולת הזכרון של כ\"א יותר על חבירו ע\"ש. ואם תביט בעין השכל האמת. תעמוד מרעיד ומשתומם ותעיד בעצמך שלא נראה ולא נשמע כזאת מימות עולם. כי כל ההתפארות של כל הזקנים הנוראים והקדושים הנ\"ל אפילו ההתפארות של הראשון הקטן מכולם. אין מי שיזכה להתפאר בזה כי אם צדיק גדול ונורא וקדוש מאד מאד שזכה לקדש א\"ע כל כך ולצאת מהבלי עולם הזהלגמרי עד שתיקן כל ימיו אפילו ימי הנערות ואפילו ימ היניקה וכמבואר בדברי רבינו הנורא ז\"ל (בסי' קע\"ט) שצריכין להתענות כ\"כ עד שישתמש עם הכח של החלב שינק ממעי אמו כדי שיעלה ויתקן גם אלו הימים ע\"ש. ומי שזכה לזה באמת הוא יכול להתפאר שזוכר מה שנעשה עמו בעת לידתו בעת חתיכת טיבורו. כי זכה לקדש ימיו כולם כ\"כ עד שזכה להשלים דעתו בקדושה כ\"כ עד שנתבטל הזמן אצלו עד שנחשב אצלו כאלו היום נולד וכשאין זמן בודאי אין שכחה כנ\"ל. אבל בענין ביטול הזן יש כמה וכמה מדריגות. וכל מה שהעולם והמדריגה גבוה ביותר נתבטל שם הזמן יותרויותר כמובן בהתורה הנ\"ל. ע\"כ אע\"פ שזה הזקן הקדוש התפאר עצמו בזכרון נפלא ונורא כזה שזוכר חתיכת טיבורו שזהו בחי' ביטול הזמן כנ\"ל. אעפ\"כ גדולים מעשה ה' ולגדולתו אין חקר כי יש גבוה מעל גבוה וכו'. כי עדיין נמצא זקן הב' ששחק מזאת ההתפארות. והתפלא ואמר (בלשון תמיה) זאת היא מעשה ישינה אני זוכר זאת המעשה אבל אני זוכר גם כשהי' הנר דולק דהיינו בעת שהי' בעיבור וכו' ע\"ש. כי השני זכה לביטול הזמן יותר ויותר. וע\"כ זכה לזכרון יותר. וכן השלישי והרביעי וכו' כ\"א ואחד זכה לבחי' ביטול הזמן יותר ע\"כ זכה כ\"א לזסכרון נפלא ונורא יותר כנ\"ל. אבל אחר ההתפארות של כולם גבוה מעל גבוה וגבוה מעל גבוה וכו' וכו' עד הזקן השמיני וכו' אח\"כ התפלא עליהם העוור הנ\"ל ואמר (בלשון תימה אלו הם מעשיות ישינות הוא זוכר כל אלו המעשיות. אבל הוא אינו זוכר כלל וכו' (כמבואר שם בלשון לעז רמז עמקות כוונתו ע\"ש).",
      "en": "However, in truth, the primary honor and hidur is certainly only for the elder who has acquired wisdom — the true talmid chacham who acquired wisdom. \"Acquired\" ( kanah ) specifically — in the aspect of \" emes — acquire it\" (Proverbs 23:23) . For the primary wisdom is emes , and emes one must specifically acquire — it is impossible to merit it for free. For it is impossible to merit the true wisdom, which is yiras Shamayim , as it is written, \"The beginning of wisdom is the fear of Hashem\" — except through great exertions. Through this, one acquires the emes , which is the true wisdom. And therefore one must honor him with rising and hidur , as it is written, \"and you shall honor the face of an elder.\""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "אות ו נמצא שתיקון הזכרון הוא ע\"י בחי' ביטול הזמן שזוכין ע\"י שלימות הדעת. וזה אנו צריכין לתקן ע\"י מצות מילה. כי צריכין לתקן את הזכרון שהוא בחי' זכר שהוא ל' זכרון ושם עיקר מצות מילה כשרז\"ל מנין שהמילה באותו מקום שנאמר וערל זכר מקום שניכר בין זכר לנקיבה. כי עיקר התיקון להעביר הערלה החופה על הברית שהוא הכסילות החו]פה על המוח כדי לזכות לבחי' ביטול הזמן לצאת מהבלי הזמן ואותיו שעיקר התגברותו בתאוה זאת כידוע כדי לזכות לזכרון שהוא בחי' סטרא דדכורא בחי' זכר כנ\"ל. להכניע ולבטל תאות נשים שמשם עיקר השכחה. בחי' כי נשני ה' את כל עמלי וכו' ושם עיקר אחיזת הזמן כי עיקר אחיזת הזמן הוא מסטרא דנוקבא שהואבחי' חסרון הדעת בחי' נשים דעתן קלה. כי כל הסדר זמנים ועתים הם בבחי' מלכות שהיא בחי' נוקבא כידוע. וזשארז\"ל על זאת יתפל כל חסיד אליך לעת מצוא זו אשה. לעת מצוא דייקא. כי שם עיקר העת והזמן כנ\"ל. כי עיקר הזמן בבחי' שינה ותרדמה חסרון הדעת כנ\"ל. וע\"כ בשעת שינה ותרדמה כ\"ש ויפל ה' אלקים תרדמה על האדם ויישן ויקח וכו' וע\"כ שם עיקר הזמן כנ\"ל. וזה כל עבודת האדם לקשר ולהעלות הזמן לבחי' למעלה מהזמן לבטל תאות נשים ולא יפול לבחי' הזמן ח\"ו ששם כל הבלין וכיסופין אדרבא יזכה להעלות ולקשר הזמן בחי' האשה לבחי' למעלה מהזמן שהוא בחי' זכר עד שיתבטל הזמן ויוכלל בבחי' למעלה מהזמן בבחי' באתר דאית דכר נוקבא לא ידכר תמן. וזה בחי' אשה עולה עמו ואינה יורד עמו. כי כל תיקונהעל ידו שצריך להעלות אותה ולקשרה לבחי' למעלה מהזמן ששם עיקר החים. כי במקומה בבחי' הזמן שם עיקר אחיזת סטרא דמותא ח\"ו בבחי' רגליה יורדות מות וכנ\"ל שעיקר המיתה בבחי' הזמן. אבל הוא צריך לקדש עצמו כראוי באופן שיזכה להעלות אותה ולקשרה לבחי' למעלה מהזמן בבחי' ראה חייםעם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך וכו' שצריך לראות להמשיך חים דהיינו ע\"י שמקשר ומעלה הזמן בחי' אשה לבחי' למעלה מהזמן ששם עיקר החים. וע\"כ מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות. כי הם בעצמןמ אין להם כח לתקן ולקשר הזמן לבחי' למעלה מהזמן שזהובחי' כל המצות עשה שהזמן גרמא וכמובן מזה (בסי' ע\"ט בלק\"ת) בהר\"פ שמצאנו מאדמו\"ר ז\"ל המתחילים הקול קול יעקב ע\"ש:",
      "en": "For he has merited the hadras panim [beauty/glory of the face] , which is the light of the face, in the aspect of \"in the light of the king's face there is life\" (Proverbs 16:15) . For the primary light of the face, the hadras panim , is emes , in the aspect of \"You shall give emes to Ya'akov\" — in the aspect of \"seekers of Your face — Ya'akov, selah\" (Tehillim 24:6) . As is brought in his [our Rebbe's] words of blessed memory: that Ya'akov is the aspect of emes , which is the aspect of the light of the face, the hadras panim . And therefore the elder who has acquired wisdom — the primary wisdom is emes , in the aspect of \" emes — acquire it,\" as mentioned above — which is the light of the face, the hadras panim . Therefore he certainly deserves honor and hadras panim , in the aspect of \"and you shall honor ( v'hadarta ) the face of an elder.\""
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "אות ז וזה בחי' גודל הצער והכאב שצריך לסבול התינוק בעת המילה. כי לזכות לבחי' למעלה מהזמן זה א\"א כ\"א ע\"י ביטול אל התכלית. שא\"א לבא לזה כ\"א בסתימו דעיינין שזה ובחי' מה שהאדם סוגר ובותם עיניו בחזקה מאד בעת יסורים וכאבים גדולםי ר\"ל. כמבואר כ\"ז (בסי' ס\"ה) בהתורה ויאמר בועז אל רות ע\"ש היטב. וע\"כ נתנה לנו התורה מצוה הזאת ע\"י יסורים וכאב גדול כי מעוצם הכאב אזי התינוק סותם וסוגר עיניו בחזקה מאד כנראה בחוש. ועי\"ז אע\"פ דאיהו לא חזי מזלי' חזי (כשרז\"ל מגילה ג') כי נכלל נשמתו אז בבחי' ביטול למעלה מהזמן. ועי\"ז יומשך עליו רשימה מבחי' זאת עד שיזכה בימי חייו לבא לבחי' זאת לבטל חסרון הדעת ולהשלים דעתו עד שיזכה לבחי' ביטול הזמן שזה עיקר התכלית כנ\"כ. וע\"כ זה העור הנ\"ל שזכה לתכלית שורש הזכרון לתכלית ביטול הזמן לגמרי לגמרי כנ\"ל. ע\"כ הי' נראה כעוור לגמרי. כי זכה לסתום עיניו מחיזו דהאי עלמא לגמרי כאשר התפאר א\"ע שאין לו שום הסתכלות בזה העולם כי כל העולם אינו עלה אצלו כהרף עין כנ\"ל. כי א\"א לזכות לבחי' ביטול הזמן שהוא התכלית כ\"א בסתימו דעיינין כנ\"ל. שזהו בחי' הצער והכאב של התינוק בעת המילה שעי\"ז סותם עיניו וכו' כנ\"ל:",
      "en": "But because of this itself, the Torah commanded to honor also the elder in years when he reaches gray hair — which is seventy years — even though he is not a chacham ; only he must not be a wicked person, who is the zakain ashmay . For everything is because of the honor of the true elder who has acquired wisdom. For the entire world was created only to serve him and for his sake etc. For it is impossible that the chacham should be alone in the world."
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "אות ח וזה בחי' גדולה מילה שנכרתו עלי' י\"ג בריתות כי ע\"י מצות מילה זוכין לבחי' ביטול הזמן ששם עיקר הזקנה דקדושה כנ\"ל וזה בחי' מ\"ש בכתבים שעיקר הידור הזקנה על ידי תקון הברית כי הסריס אין לו זקן וכו' ע\"ש היינו כנ\"ל שעיקר הזקנה הוא בבחינת ביטול הזמן כנ\"ל שזוכין לזה על ידי מצות מילה שהוא תיקון הברית כנ\"ל. וע\"כ כל הזקנים הנ\"ל זכו לזכרון שהוא ביטול הזסמן כי משם עיקר קדושת הזקנה דקדושה שלהם כנ\"ל. כי מי שפוגם בברית ח\"ו ואזי נופל מהדעת בבחי' אין אםד עובר עבירה אא\"כ נכנס בו רוח שטות. כי פגם הברית הוא פגם הדע תכי הטיפה נמשכת מהמוח כידוע כ\"ש וידע אדם וכו' וע\"כ הוא נופל לתחת הזמן שהוא מחסרון הדעת. וע\"כ כל ימיו כעס ומכאובות. כיעליו דייקא עור כל המעשה הרע הנעשה תחת השמש והכל כפי הפגם שפגם בברית ח\"ו. וע\"ע נאחז בו ח\"ו סטרא דמותא. כי שם מחסרון הדעת משם עיקר אחיזת הזמן ששם עיקר סטרא דמותא כנ\"ל. וזה בחי' ומוצא אני מר ממות את האשה שנאמר על פגם הברית. וזה בחי' הכרת הנאמר בתורה בכל העריות שהוא פגם הברית. כי עיקר הכרת ח\"ו הואמה שנכרתין ימיו מן השורש דהיינו שנשאר ח\"ו תחת הזמן ואינו זוכה לצאת מתחת הזמן אפילו אחר מותו כי הצדיקים במיתתן קרויים חים כי זוכין ע\"י קדושתם להעלות ולבטל כל הזמן והימים בבחי' למעלה מהזמן ששם עיקר החים. ושם עיקר ידיעת הבורא יתב' שזה כל שעשוע עוה\"ב כנ\"ל. אבל הרשעים החייבין כרת כשאינן זוכין לתשובה אזי נשארין גם אחר מותרם תחת הזמן כמובא שהרשעים אינם יוצאין מחיזו דהאי עלמא גם אחר מותו. וזה עיקר עונש כרת ר\"ל שנכרתין ימיו משרשן מבחי' למעלה מהזמן ונשאר תמיד תחת הזמן ששם כל הפגעים וכל הדיינם וכל העונשים הקשים והמרים ר\"ל. וע\"כ תיקון הכרת הוא כתר כמובא שצריין להמשיך עליו הקדושה מבחי' כתר לתקן פגם הכרת. כי כתר הוא בחי' שורש הזקן דקדושה כי שם כל התליסר תי\"ד קדישא ונקרא עתיק כידוע. היינו שזוכה לקשר עצמו לבחי' זקן דקדושה בחי' כתר ששם הוא למעלה מהזמן שזהו היפך הכרת כנ\"ל. וזה שמובא בספרים שהניעור בלילה ניצול מכרת. כי עיקר הזמן בבחי' שינה כנ\"ל. ששם עיקר אחיזת הכרת בחי' סטרא דמותא כנ\"ל וע\"כ כשניעור בלילה ומנדד שינה מעיניו ועוסק בתורה ועבודת ה' עי\"ז מבטל הזמן שהוא בחי' שינה ומקשר הזמן לבחי' למעלה מהזמן ע\"י התורהועבודה שהם שלימות הדעת דקדושה שעי\"ז נכללין בבחי' למעלה מהזמן ששם עיקר החיים כנ\"ל. וע\"כ באמת עיקר התשובה על פגם הברית הוא ע\"י התקשרות והתקרבות לצדיקים אמתיים כי צדיקים אמתיים שומרי הברית הם בחי' זקנים דקדושה שמקבלין כח מהזקן העליון הנ\"ל שזכה לבחי' למעלה מהזמן בתכלית המעלה. ומשם ממשיכין החים לכל הבאים לשוב על פגם הברית ומוציאין ומעלין אותם מבחי' כרת לבחי' כתר שהוא בחי' עתיק בחי' זקן בחי' למעלה מהזמן ששם עיקר החים כנ\"ל. וזהו גדולה מילה שנכרתו עליה י\"ג בריתות כנגד י\"ג תיקוני דיקנא קדישא שהם בחי' זקן דקדושה שזוכין להם על ידי מצות מילה שהיא בחי' תיקון הברית כנ\"ל:",
      "en": "And therefore the life-force of everything is because of the tzadik , the true chacham who has acquired wisdom in truth. For the primary life-force is emes , as our Sages of blessed memory said: emes is the elixir of life. For the primary reason man comes into the world is for the sake of bechirah — to acquire and earn the reward of the World to Come through his good deeds that he performed in this world where he had such a yetzer hara and such obstacles, and he broke everything and chose the good. And the primary bechirah is to clarify the emes from the sheker , which is the evil and the impurity etc., as mentioned above. And the primary emes is merited by the one who has rectified his deeds as fitting, to the ultimate completeness — who is the true tzadik , who is the elder who has acquired wisdom, who is the emes , as mentioned above — and this is the primary life-force, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "אות ט וזה בחי' חיתוך ופריעה. ואיתא בכוונות שע\"י חתיכת הערלה מבטלין הג' קליפות הטמאות לגמרי. וע\"י הפריעה מבטלין קליפת נוגה שהיא מעורב טו\"ר שלפעמים נכללת בקדושה וכו'. וב' בחינות אלו נעשין ע\"י הזקנים הקדושים הנ\"ל. היינו כי כלל השמונה זקנים הנ\"ל כולם הם בחי' אחת כנגד הזקן העליון מכולם שהוא העוור הנ\"ל שהוא בחי' ב' גבוה מכולם לגמרי. כי אע\"פ שגם כל אלו השמונה זקנים הקדושים הנ, ליש בהם חילוקים הרבה. כי כ\"א גבוה מחבירו הרבה עד ש קטן נגד הגדול ממנו נחשב כנקודה בעלמא כמובן למבין ומשכיל וכן הב' כנגד הג' והג' כנגד הד' וכו' וכו'. אעפ?כ כולם הם בבחי' אחת כנגד העוור העליון מכולם כי רק הוא התפאר א\"ע שכל העולם אינו עולה אצלו כהרף עין. וע\"כ זכה לתכלית שורש הזכרון עד שהוא למעלה מהזכרון ואינו זוכר כלל. כי נכלל בא\"ס בתלכית שלימות הביטול שאין שלימות אחריו. וע\"כ זה הזקן הוא בחי' בפ\"ע מרומם ונשגב מכל השמונה זקנים הנ\"ל שעדיין נשאר להם איזה משהו דמשהו מבחי' הזמן. ואע\"פ שהוא דק מן הדק שאינו נתפס במוח כלל, אף עפ\"כ מארח שעדיין לא זכו לתכלית הביטול של העור העליון מכולם, כולם הם בבחי' אחת כנגדו. כי אע\"פ שיש ביניהם חילוקים רבים גבוה מעל גבוה וגבוה מעל גבוה וכו' ואפילו הקטן שבכולם נורא ונשגב מאד בקדושתו שאין שכיח כמותו כמובן למשכיל וכנ\"ל מכ\"ש השני הגבוה ממנו מכ\"ש השלישי וכו' וכו' אעפ\"כ מאחר שגם הגבוה מכולם שהוא השמיני עדיין נשאר שלימות אחריו שהוא שלימות הביטול בתכלית הביטול שאין למעלה ממנו שהוא הביטול של העוור. ע\"כ כל השמונה זקנים לבחי' אחת כהנגדו דהיינו שכנגדו כולם אינם בשלימות הביטול אף על פי שקדושתם שגבה ועצמה מאד והוא בחי' בפ\"ע מאחר שזכה לתכלית שלימות הביטל שאין שלימות אחריו. וכנגד זה הם ב' בחי' הנ\"ל שהם חיתוך ופריעה כי חיתוך שהוא ביטול קליפות הטמאות נעשה על ידי כלל השמונה זקנים הנזכרים לעיל שהם מבטלים כל הקליפות הטמאות. אבל מצות פריעה שהיא לבטל קליפת נוגה זה אין נעשה בשלימות כ\"א ע\"י קדושת הזקן העליןו הנ\"ל שהוא העור שלא הי' לו שום הסתכלות בזה העולם אפילו כהרף עין. וע\"כ זכה לבטל קליפת נוגה בתכלית הביטול. וממנו אנו ממשיכין הקדושה של מצות פריעת מילה שהיא ביטול נוגה. כי בבחי' נוגה שהיא בחי' מעורב טו\"ר. ולפעמים נכללת בקדושה ולפעמים להיפך בזה יש אלפים ורבבות בחי' ומדריגות. ובזה הם חלוקים במדריגתם כל הכשרי' וכל הצדיקים. כי בודאי הכשרים האמתיים מכ\"ש הצדיקים כבר שברו הג' קליפות הטמאות לגמרי שמהם כל האיסורים והעבירות שבתורה כידוע. ומי שהוא נקי מעבירות אין לאלו הג' קליפות עוד אחיזה בו. אבל בבחי' ביטול נוגה בזה יש אלפים ורבבות מדריגות. כי הצדיק שקידש עצמו גם במותר לו אזי לפי קדושתו כן ביטל גם קליפת נוגה כידוע. אבל מאחר שעדיין נשאר בו איזה שמץ מהיתר עדיין יש בו איזה אחיזה מבחי' נוגה. ואפילו מי ששבר הלכ וזכה לקדושה למעלה מקדוש, גבוה מעל גבוה, אעפ\"כ גם הצדיקים הגדולים הנוראים יש להם יצה\"ר שהוא בחי' מלאך הקדוש שהוא בחי' גבורות ודינים כמבואר (בסי' ע\"ב) והם צריכים ללחום עמו ולשברו. וכל זמן שנשאר אצלם איזה בחי' דקה מהיצה\"ר העליון הדק ורוחני מאד אע\"פ שהוא גבוה אלפים ורבבות מדרגיות מהיצ\"ט של סתם ב\"א אעפ\"כ עדיין לא נתבטל בחי' נוגה בתכלית הביטול כיכל זמן שיש איזהאחיזה עדיין לאיזה בחי' דין אע\"פ שהוא בדקות מאד. יש עדיין איזה אחיזה לבחי' נוגה שהוא מעורב טו\"ר. וע\"כ עיקר בחי' פריעה שהוא ביטול נוגה ממשיכין מהזקן העליויטן העוור הנ\"ל שזכה לתכלית הביטול בשלימות שאין שלימות אחריו שהוא ביטול בשלימות גם שורש היצה\"ר של מעלה. והדברים מובנים מעט לבקי בכתבי האריז\"ל ומעיין היטב בדברי אמדמו\"ר ז\"ל. ובפרט בסימן ע\"ב הנ\"ל היטב:",
      "en": "But if so, from where do the rest of the people of the world receive life-force, since they did not merit clarifying the emes in completeness, since their deeds do not come out well? However, all their life-force is through the tzadik , through whom life-force is drawn to all, as is known. For the primary life-force is through the tzadik yesod olam [the righteous one, foundation of the world] , through whom Hashem, blessed be He, gives life and sustains everything. For the entire world was created for his sake, as is known. And therefore whoever is closer to the tzadik receives more life-force."
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "אות י וזה בחי' כוס יין של ברכה בעת המילה. וזה בחי' השם שנותנין להתינוק אז כי יין יש בו שני כחות כשרז\"ל זכה משמחו לא זכה משממו זכה נעשה ראש לא זכה וכו'. היינו מי שאינו זוכה לשתותו בקדושה אזי היין משכרו ומשממו שהוא בחי' הסתלקות הדעת בחי' שינה כי היין מביא שינה ששם עיקר אחיזת הזמן כנ\"ל. אבל היין בקדושה הוא להיפך כי זכה נעשה ראש שהיין מרומם מוחו ודעתו בחי' חמרא וריחני פקחין ושלימות הדעת זה בחי' ביטול הזמן כנ\"ל. כי ע\"י יין בקדושה נתגלין סודות התורה בחי' ע' פנים לתורה כי יין ניתן בע' אותיות וסוד ניתן בע' אותיות נכנס יין יצא סוד כשרז\"ל וסודות התורה בחי' ע' פנים לתורה משם עיקר הזקנה דקדושה כי הע' פנים הם בחי' ע' שנים כ\"ש אדמו\"ר ז\"ל במ\"א (בסי' ס') וע' שנים הם בחי' זקן היינו זקן בן שבעים שנה כ\"ש הרי אני כבן שבעים שנה. וזה בחי' משארז\"ל יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו. דעת זקנים דייקא כי יין בקדושה בבחי' זקן שלימות הדעת כנ\"ל ששם הוא בחי' ביטול הזמן כנ\"ל. כי יין בקדושה הוא היפך השינה בבחי' וחכך כיין היטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים שהיין דובב שפתי ישינים דהיינו שמעורר מהשינה שהוא הסתלקות הדעת כי היין בקדושה הוא בחי' שלימות הדעת שהוא בחי' ביטול הזמן בחי' זכרון בחי' נזכריה דודיך מיין בחי' זכרו כיין לבנון. וזה בחי' קידוש על הכוס של יין בחי' זכור את יום השבת לקדשו זכריהו על היין כי הזכרון ע\"י היין כנ\"ל כי שבת הוא מעין עוה\"ה שהוא למעלה מהזמן בחי' וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים. וכל ששת הימים שהם בחי' הזמן כולם מקבלים ויונקים משבת שהוא נקודה הפנימית כידוע כי עיקר התהות הזמן הוא מבחי' למעלה מהזמן כנ\"ל. ועיקר התכלית הוא לחוזר ולהעלות ולקשר הזמן לשרשו לבחי' למעלה מהזמן עד שיתבטל הזמן וזה בחי' קדושת שבת קודש שנתן לנו מתנה טובה הזאת ושבת שמה שהוא שורש הששת ימים שורש הזמן ועל ידה חוזרין ומעלין הזמן לבחי' למעלה מהזמן שהוא בחי' שבת שהוא מעין עוה\"ב שהוא למעלה מהזמן. וזה בחי' קדושת כל הימים טובים שהם נקראין זמנין כ\"ש מקדש ישראל והזמנים כיכל הימים טובים מקבלין משבת שהוא תחתה למקראי קודש וכולם מקדשין הזמן ומשלימין הדעת עד שזוכין על ידם להעלות הזמן ללבחי' למעלה מהזמן כנ\"ל. וכמובן בהר\"פ בלק\"ת בסי' ע\"ט שהבאתי לעיל. וע\"כ כשרוצין לקבל קדושת שבת וי\"ט אזי צריכין לקדש על היין בחי' זכריהו על היין כי ע\"י היין של קידוש נשלם הדעת שהוא בחי' ביטול הזמן בחי' זכרון כנ\"ל. וע\"כ צריכין לברך על כוס יין בעת המילה כדי להמשיך בחי' זכרון שלימות הדעת ביטול הזמן שכל זה הוא בחי' מצות מילה כנ\"ל. וזה בחי' השם שנותנין לתינוק אז כי השם הוא בחי' זכרון בחי' לשמך ולזכרך תאוות נפש וכ\"ש ה' שמך לעולם ה' זכרך לדור ודור וכתיב זה שמי לעולם וזה זכרי וכו' כי עיקר מה שנשאר מהאדם דהיינו שיהי' נשאר זכרו לאחר הסתלקותו הוא רק שמו שנשאר זכר שמו לעולם אם זוכה. נמצא שהשם הוא בחי' זכרון שזהו בחי' מצות מילה כנ\"ל:",
      "en": "And therefore one must honor also the elder in years, even though he is not a chacham , as long as he is not wicked — who is the zakain ashmay . For the primary zakain ashmay , who is the wicked one, is one who disputes the tzadik . For in truth, all of Israel are called tzadikim , as it is written, \"And Your people are all tzadikim \" (Isaiah 60:21) . For there is in every individual of Israel a good point ( nekudah tovah ), which is the aspect of tzadik , as is explained elsewhere. But because of his deeds that are not fitting, the aspect of tzadik within him — which is the good point within him — becomes trapped and hidden."
    },
    {
      "index": 23,
      "he": "אות יא וזה ותעש לך שם כהיום הזה. כהיום הזה דייקא. ופסוק זה אומרים בפסוקי וכרות עמו הברית שמדבר ממצוות מיל של אברהם אבינו ע\"ה שהי' הראשון לנמולים שאז כשנצטוה במצוה זאת הגדיל ה' שמו כ\"ש שם בפ' ולא יקרא עוד שמך אברם הוי' שמך אברהם וכמו שאנו מזכירין זאת בכל יםו בספוקי דזמרה קודם פסוקי וכרות כ\"ש ראתה הוא ה' האלקים אשר בחרת באברם וכו' ושמת שמו אברהם וכ'. וכרות עמו הברית וכו' ווכ' ותתן אותות ומופתים בפרעה וכו' ותעש לך שם כהיום הזה דייקא כי היום הזה זה בחי' התקשרות וכלליות הזמן בבחי' למעלה מהזמן בחי' היום הזה נהיית לעם הנאמר לענין קיום התורה שהוא שמא דקוב\"ה כמו שדרז\"ל בכל יום יהיו בעיניך כחדשים כאלו היום הזה כנסת עמו בברית. כי ע\"י תורה ותפילה שעי\"ז מגדלין שמו ית' בכל יום עי\"ז נכלל היום בבחי' למעלה מהזמן ואזי זה היום שהאדם עומד בו והיום שנתנה בו התורה והיום שנברא בו העולם הכל אחד בחי' אני היום ילדתיך וכ\"ז זוכין ע\"י הגדלת שמו ית' וכאשר יתבאר עוד לקמן. וזה יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'. ממזרח שמש עד מבואו זה כלל הזמן שנקרא תחת השמש בחי' וזרח השמש ובא השמש, שם צריכין רק להגדיל ולהלל שם ה' ועי\"ז דייקא זוכין לקשר ולהעלות הזמן לבחי' למעלה מהזמן בבחי' יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם. שהוא מהזמן שהוא בחי' מעתה עד למעלה מהזמן שהוא בחי' ועד עולם וזה בכל יום אברכך. בכל יום דייקא דהיינו מה שמברכין ומשבחין שמו יתב' בזמן בכל יום ויום עי\"ז ואהללה שמך לעולם ועד דהיינו למעלה מהזמן כי עיקר ההתקשרות והביטול של הזמן בשרשו בבחי' למעלה מהזמן הוא ע\"י בחי' השם שהוא בחי' אמונה שזהו בחי' כל העבודות שעאובדין את הש\"י בתורה ותפילה ומע\"ט שהכל למען שמו ית' כדי לגדל ולקדש שמו ית' כ\"ש מוקטר ומוגש לשמי דייקא (כמובא באריכות במ\"א בה' ברכות השחר) וזהו ויברכו שם כבודךומרומם על כל ברכה ותהלה וזהו זכרו ושמור בדיבור אחד נאמרו בחי' זמן ולמעלה מהזמן כי שמור מדת נוקבא כידוע ששם כל סדר זמנים ועתים כנ\"ל. וזכרו מדת דכורא בחי' זכרון בחי' ביטול הזמן ושניהם בדבור א' נאמרו כ יבאמת בשרשם הכל א'. כי התחלקות הדיבורים זה בחי' התחלקות הזמן ששרשו מהדיבור בחי' ימים ידברו בחי' יום ליום יביע אומר ולילה וכו' אבל אצל הש\"י כל הדיבורים אחד וכל הזמן אחד בחי' זכור ושמור בדבור א' בחי' אחת דבר אלקים שתי זו שמעתי כי בהשורש הכל אחד והכל נכלל בבחי' למעלה מהזמן למעלה מהדיבור שהוא שורש הזמן והדיבור רק שאי אפשר לנו להבין זאת בשכל בזה העולם רק להאמין בזה באמונה. אבל הצדיקים האמתיים מחזקין אמונתינו ע\"י שמסבירין לנו בשכלם הנפלא והנוררא שמצמצמין אותו באלפים ורבבות צמצומים עד שמסביירן לנו ומבררין לנו שאין לנו שום שכל והחכמה רחוקה ממנו מאד מאד. כמו שאנו רואין קצת בענין זה בעצמו של בחי' למעלה מהזמן שהסביר לנו בשכל נפלא ע\"י השינה שאין שום זמן כלל. אבל אעפ\"כ עדיין א\"א להבין ענין למעלה מהזמן בשכל כמפורש שם היטב בהתורה הנ\"ל רק אנו צריכין לידע שאין לנו שום שכל כמו שאנו רואין בחוש. ולקשר עצמינו באמונה ולסמוך על דברי הצדיקים האמתיים להאמין בכל דבריהם הנאמרים באמת כי השם הוא ענין נפלא מאד מאד כ\"ש לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ א\"ת שמות אלא שמות כשרז\"ל וכמבואר במ\"א כ\"פ כי עיקר החיות הוא מהשם בבחי' נפש חי' הוא שמו (כ\"ש במ\"א). ועיקר החיות ממשיכין מבחי' למעלה מהזמן ששם שורש החים ואריכות ימים שהוא שורש הזקנה דקדושה כנ\"ל ועיקר השם נשאר ע\"י הולדה שהוא בחי' תיקון הברית בחי' מצוות מילה. דהיינו ע\"י שזוכין להשאיר בנים בקדושה בזה העולם למען ישאר שמו וזכרו לדורות כ\"ש ולא ימחה שמו מישראל. וזה שמתפללין על חיות וקיום הולד בעת שמברכין אותו בשמו כ\"ש קיים את הילד הזה לאביו ולאמו ויקרא שמו בישראל כי הא בהא תליא כי השם הוא החיות כנ\"ל דהיינו ע\"י השם ממשיכין החיים ואריכות ימים בחי' זקנה דקדושה מבחי' למעלה מהזמן ששם עיקר שורש החים כנ\"ל. כי זה מעלת השם שעל ידו יכולין להשיג ותפוס כל הדברים הגבוהים שלמעלה משכלינו להכניסם בשכלינו בדרך אמונה אע\"פ שאין אנו מבינים אותו והבן הדבר היטב למשל בענין זה בעצמו של למעלה מהזמן שענין מהות למעלה מהזמן בעצמו בודאי אין אנו מבינים אבל ע\"י השם שחנן הש\"י אותנו דעת שאנו קורין את הענין הזה בשם למעלה מהזמן. עי\"ז אנו יכולין עכ\"פ לדבר מזה ולהכניס בשכלינו האמת שבוודאי יש בחי' למעלה מהזמן רק שאין אנו מביינם זאת וכן בכל דרכי הש\"י הגבוהים ונעלמים מאד משכלינו. מכ,ש וכ\"ש הוא ית' בעצמו שהוא מרומם ונשגב מכל דעות של כל הנבראים וכו' כי לית מחשבה תפיסא בי' כלל אבל רק ע\"י שמותיו הקדושים ית' אנו יכולין לקרותו ולהכניס בדעתינו אמתת האמונה הקדושה כי השם בחי' מלכות בחי' אמונה כידוע. וזה בחי' מ\"ש (בסי' נ\"ו) בהתורה וביום הביכורים שע\"י התורה שהיא שמא דקוב\"ה קורין את החי החיים וממשיכין החיות ממנו היינו כנ\"ל. כי עקיר החיות ממשיכין ע\"י השם כנ\"ל וזה בחי' השם של האדם שנותנין לו בעת המילה דייקא כי השם של כל אדם מישראל נמשך משמו יתב'. כי שמו משותף בשמינו וע\"י השם ממשיכין על האדם החיות מחי החיים מבחי' למעלה מהזמן ששם עיקר החיים שזהו בחי' מצוות מילה כנ\"ל. וע\"כ מי שנולד לו בת המנהג שנותנין לה שם בעת קריאת התורה כי גם היא צריכין להעלותה ולקשרה לבחי' למעלה מהזמן וכנ\"ל. וע\"כ נותנין לה השם בעת קריאת התורה כי אורייתא שמא דקוב\"ה. ושם עיקר החיים כ\"ש כי הוא חייך. כי עיקר ההתקשות לבחי' למעלה מהזמן הוא ע\"י התורה שקדמה לעולם. וע\"כ אז קורין לה שם כדי להמשיך עליה חים מהתורה בבחי' ראה חיים עם אשה וכו' היינו לקשרה ולהעלותה לבחי' למעלה מהזמן ששם עיקר החיים כנ\"ל:",
      "en": "And therefore the primary tikkun of every person is the true tzadik , who has completed his deeds to the ultimate completeness. And all the good points — which are the aspects of the points of tzadik — are included in him. And whoever is included in him and draws close to him — the aspect of the good point within him shines forth. And therefore he too is in the category of tzadik . But one who disputes the tzadik uproots himself from his root, and the aspect of tzadik within him cannot shine. And therefore he specifically is called rasha [wicked] , which is the opposite of tzadik — since he has distanced himself and turned away from the tzadik , and his good point — whose root and life-force are from the true tzadik — becomes hidden, as mentioned above."
    }
  ]
}