Section 57
חדש א
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/5/57

Segment 3
HE:
אות א אסורלאכול תבואה חדשה עד הנפת העומר שהוא מתיר חדש: כי איתא בדברי רבינו (בסי' ב"ב) שהמאכל צריך להיות מאכל אחר שנתברר והברור המאכלים הוא ע"י אמונה ואמונה נשלם ע"י שמוציאין הדיבור מבחי' גלות מצרים ממיצר הגרון וזה ע"י התענית שעל ידו מדבקין אחורי הקדושה. כי התענית היא בחי' אחוריים שחוזרין בכל פעם אל ההתחלה כמו שכותבין שם הוי' באחוריים י"ק וכו'. שחוזר בכל פעם אל האות הראשונה כמו כן התענית ע,ש. כי כל התחלות קשות כי בהתחלה יוצאין מהיפוך אל היפוך. ואח"כ בכל פעם מקבלין כח מן ההתחלה וכו' עיין שם היטב במאמר ויסב אלקים:

EN:
And for this reason, one must search and seek very much for a true, righteous leader ( manhig tzadik amiti ) to draw close to him. For every leader has an aspect of a spirit of prophecy ( ruach nevuah ). And even now, when prophecy has ceased, nevertheless every leader has some aspect of ruach hakodesh , which is an aspect of nevuah — through which comes the clarification of the medameh , through which comes the primary sustaining of the emunah , which is the primary thing etc.; see there all this well.

Segment 4
HE:
והנה בירור המאכלים הוא לבררם מן מאכל בהמהמ למאכל אדם כמובא בדברי רבינו נ"י (בסי' רס"ג) שיש מאכלים שעדיין לא נתבררו למאכל אדם והם מזיקין מאד להאדם וע"כ באכילת ישראל כמה מצוות תלויים בהם הכל כדי לבררם ממאכל בהמה כנ"ל. ובפרט בפת שתלויים בו כמה וכמה מצוות כשרז"ל עשר מצוות תלויים בפת כי כמו שבגשמיות אנו רואין בחוש שהתבואה מתבררת בבירור אחר בירור וכל הבירורין הם שתצא ממאכל בהמה למאכל אדם כי בתחילה התבואה הוא רק עשב ושחת שהוא מאכל בהמה. ואח"כ מתגדל יותר עד שנראה בה מאכל אדם דהיינו גרעיני התבואה אך עדיין הפסולת שהוא מוץ ותבן שהם מאכל בהמה חופה עליהם וצריך לבררה ע"י מריחה ודישה ואח"כ צריך טחינה ולנפות וכל אלו התיקונים כולם בשביל לבררה ממאכל במהמה למאלכ אדם כמו כן עשר מצוות תלויות בפת כדי לברר ברוחניות ממאכל בהמה לבחי' מאכל אדם וע"כ אסור לאכול תבואה חדשה עד הקרבת העומר כי צריך לתקנה ולבררה מקודם ממאכל בהמה כנ"ל. והתיקון הוא ע"י העומר כי העומר הוא בא מן שעורים שהם מאכל בהמה ועושין מהם דייקא קרבן וזה ידוע שכל הקרבנות הם להכניע הכח הבהמיות ולהעלות מבחי' בהמה לבחי' אדם וע"כ ע"י העומר שבא מן שעורים דייקא שהם מאכל בהמה עושין ממאכל בהמה קרבן שהוא בחי' אדם כידוע עי"ז מכניעין כח הבהמיות ועי"ז נתבררין כל התבואות ממאכל בהמה למאכל אדם כי נכנע כח הבהמיות ונתברר ונתעלה לבחי' אדם ע"י הקרבת עומר שעורים שעושין ממאכל בהמה קרבן כנ"ל וע"כ נקרא כל המצות של העומר בשם הנפת העומר כ"ש ועשיתם ביום הניפכם את העומר וכו' כי הוא בחי' הנפה שמניפין ומרימין אותו ומעלין אותו למעלה ממדריגתו כנ"ל ממאכל בהמה למאכל אדם שהוא בחי' קרבן כנ"ל. וזה נעשה ע"י ההנפה בעצמה כי הבירור המאכלים הוא ע"י אמונהוההנפה הוא בחי' אמונה כי ההנפה הוא מוליך ומביא למי שד' רוחות העולם שלו מעלה ומוריד למי שהשמים וארץ שלו נמצא שההנפה הוא בחי' אמונה שמאמין שכללות כל הו' קצוות העולם הכל מאתו ית' ומשעבד הכל להש"י ועי"ז בעצמו מברר ומעלה מבחי' בהמה לבחי' מאכל אדם שזהו בחי' הנפת עומר שעורים כנ"ל. וזה נעשה ביום ראשון של הספירה כי יום ראשון של הספירה הוא בחי' התחלה כי אז מתחילין לצאת מהיפך אל היפך ממ"ט שערי טומאה למ"ט שערי קדושה שזה עיקר בחי' יציאת מצרים ואח"כ מקבלים כח מזאת ההתחלה כנ"ל. וזה בחי' ספירת העומר שצריכין לספור הימים שעברו עם היום שעומד בו כדי לקבל בכל יום כח מימים הראשונים לקבל כח מן ההתחלה שהיתה קשה לצאת מהיפך אל היפך וזה שסופרין היום יום רביעי לעומר היום יום שלישי וכו'. כי עיקר מצוות הספירה לחזור ליום ראשון ולימים שקדמו כדי לקבל כח מן ההתחלה. וע"כ כוללין כל הימים שעברו ויום שעומד בו ביחד ואומרים ארבעה ימים חמשה ימים כדי לקבל כח מן ההתחלה כנ"ל. נמצא שספירת העומר הוא בחי' התדבקות אחורי הקדושה דהיינו שחוזרין בכל פעם אל ההתחלה כנ"ל. שעי"ז יוצאין מגלות מצרים כנ"ל. שעי"ז נשלם האמונה ועי"ז הוא בירור המאכלים וע"כ ביום הראשון מניפין את העומר שהוא בחי' הבירור כנ"ל. וזה נעשה ביום ראשון שהוא ההתחלה שהוא העיקר. ואח"כ חוזרין בכל פעם אל ההתחלה שהוא בחי' התדבקות אחורי הקדושה שעי"ז נתבררין המאכלים שהוא בחי' הנפת העומר כנ"ל. וע"כ בליל קציר העומר נפלו כמה וכמה אומות גם מפלת המן עמלק היה ביום זה שאז תלו אותו כי אז עיקר הכנעת הסטרא אחרא על ידי כח ההתחלה שיוצאין מהיפך אל היפך כנ"ל:

EN:
It turns out that the primary drawing close to the true Rav is in order to merit emunah — and this is the primary thing that one merits through the ruach hakodesh of one's Rav, through which the medameh is clarified, through which one merits emunah , as mentioned above. And this ruach hakodesh , the aspect of ruach nevuah , the Rav receives through the kavod that is revealed, as mentioned above.